The Sephardic Jew Born Inside Holocaust Camps

[מוזיקה] שבל קודם כל תודה חד כחלון על הזכות שנתנה לי לספר את סיפור חי ם פתת זורת השם הרבה תודות ולשים סיפור חייב שמי לבי הארון אני בן למשפחת צרי שואה בן אליהו ו מזן זוית מבן גזי מעלה דרכון בריטי ש תקחו מבנגזי לדרך יובל בבנגזי ההרמוניה הייתה טובה מאוד היייתה קהילה מאוד מאוד א מאוד הדוקה דוקה לתורה וללמוד כל מיני לימודי תורה לימודי ארץ ישראל להניע הרץ ותמיד שארות השירים להניע הארץ לשל עשו ציונ אנס דגל זה היה המונ כאילו לעלות לארץ הצה שאיפה זה לא היה מן רצון לעלות לארץ כמו שאיפה לעלו ולהיות בארץ ישראל רץ האבות ותמיד דגנו בזה היו מורים היו מורים לתורה מור מורים ללימוד לימודי שפות להתעמלות עשות העשים העשים הגדולים שלי היו בדה שקראו לה נדב נר דתי בן גז ששאפו תרבד ללמד את הצעירים לענות לארץ ו היו הרבה ילדים בני 14 15 עד גיל 17 18 שלמדו שם ולהביע היו חנויות בבין גזי ובשוק זה נקרא סוכ לם כמו סוג של קסבר סגורה כאילו זה מין קסב ש של הערבים בקיצור זה מ מנעלה כזאת כמו שנכנסת בער העתיקה בירושלים או בשם הקס הסגור אשו כסגור הי לו המון חנויות של של כמנות ספורט בגדים כל מיני חנוות ש כל החקים בחנות ים ב 14 15 שגבו גםג ד לנן נתזה צמות סבש על פולם אבא היה בן אדם מאוד מאוד הדוק תי שקט צנוע עולם לא שמעת אזה כעס הוא אמר תמיד הזה ש נקי ו שוחת של הקהילה ו גק כשג לארץ המשיך לש אבא קיבל את ההסמכה עוד בחוץ לארץ להיות שוחט בארץ הוא לא הכיר את מה שקרה מה שהיה שם בחוץ ר בבנגזי ופה הוא חידש אתזה על ידי היה ברבנות וביקש לעשות מבחן שוב בבחינת סוג לראות אם אם הוא קשר להו שופט שוב היה לו את הסכין שלו והמשרת הכל אני לא יודע אם ישנ עכשיו אבל אחותי לקחה את זה אבל הוא היה שוחט פה ובארץ הוא שחט בערב כיפור זה אלפי ופות לקפות היה לו בית כפה במעברה בפרדסיה פור גדולה טבע פרדסיה מכפר יונה עצור משה שהיו ב כמעט 80 אל איש ב49 שרו לארץ אנחנו עזבנו שם בשנת 58 יבי ה בית קפה גדול שהוא בנה אותו בעצמו כבי שהוא חזר למע כשעלינו ארצה הוא אנחנו עלינו לבת בלי אבא אבא נשאר בבי גזי לחסל את הסכין שלו ולמקור ולהגיע לארץ הוא הגיע שענ ובשנת 50 הוא הקיר הוא בנה את הבית כפה הזה בפרדסיה בית קפה ענק גדול הוא הביא את כל הציוד לבית קפה באיטליה ודת גלידה מקררים כיסאות שולחנות מה שרק כל דבר שקשור לבית קפה הוא הביא אותו ומשם התפתח ה מאוד מקום מאוד מרכזי כל מי ש רצה משהו בתקפה של אבא של סבא סבא ליו אבא זול בארת כיפור הבית כפה סגור וקש שחיטה הוא הרגיש צורך לשרם ציבור לשר את הנשים הוא עשה את זה בהתנדבות בחינם לא קיבל כסף עבור זה ריות לבית כפה את העבודה של ערב כיפור שוחתים ופות כפרות נותנים לכפרות אנחנו כמשפחה היינו 11 נפשות שאבא היה שוחט 11 תרנגולים חרים גור בתיבות ומחלקים אותם לנזקקים אננו לא הפנו אותו םש לא בשלת הוד שחה אותי בחים שלי לחלוק את המשקים הי אנשים מסויימים שכל שנ קיבלו את זה וזה מטרה של אבא שלי לעשות משהו לטובות הציבור ולמענו כתבית כפי בית הכפי הרבי ד כסף רביח טוב זה הת הפרנסה טובה בשבילו והיה מאוד מאוד ידוע שם שאבי היה מקבל עוזים כל ר ממשלה בזמנו זה ה50 49 50 5 עד שהוא היו באים אליו לבית כפה בן גורן הי שם בקן היה אצלו פרס היה אצלו גלדון היה אצלו א מושה דיין בב יהודה שם כולם היו מתרסים שמה כאילו זה הה מרכז המרכז הציבורי להתפרסם עכשיו כל צנת עם שהיו עושים לפני הבחירות וגון היה מגיע דמה עם 40 אל יש בים לשמוע אותו ו הה מרגיש ללא לשם שחור פותח לו שם לו בלך כרית בלח לכבוד לשם במלח כבוד גם בגן הב היה ניטרלי הוא לא דגם הוא חבר של כולם אבל פיק לא משנה הוא לא הוא לא קיסה הוא לא הסתיר את המטרות שלו את זה הדרות שלו אבל תמיד היה טוב לכולם כולם באו אלה אב הה סופר הוא שחר בין סחורות בין טוניס דורת ודרנה גם באיטליה ו מאוד אמית השו שנת בכל שהגענו ללוב זה הצן מגירוש ספרת גירוש ספרת צולר בשנת 1492 בסד הוגלו זת עזבו ספרד הגיעו לגברה ומשם אנחנו בעצם התחלנו את הסיפור של השושלת שקיימת גם החנוכיה שאתה רואה אותה פה החנוכיה הזאת שאתה רואה פה עכשיו היא הגיעה מגתו הני בת כמעט 300 50 שנה וצלי כבר כמעט יותר מ-80 שנה זאת אומרת אני מכיר מתמ שלותי והא עבר את המחנות את ברג בלזן הוציא אותה משם הדליקו אותה שם ואני מתרגש לספר את זה בנגני היא עיר גדולה בלוף שהיא השניה זה טריפולי טריפולי זה העיר הגדולה שהיא עיר הבירה ובן גזי עיר שבת שעמל מנ שו ידרס הסוסי שוי עב יהודים לא לא יזיק ליהודי בכלל בשום פנים ופת ז התן לגה יותי בבנגזי חיו היהודים בערבים בהרמוניה מאוד מאוד הדוקה וטובה ולא הציקו הרבה מוראות היו בשנות 45 בשנת 1920 אבל הם לא פגו בחלד המאות היו כשה שניצוד להפריז מדינת ישראל ואז התחילו המאורות הרציניים והרצח קובות ופגמי גז צריפי חודש יש ב2 אנסת היו קרבות בו בין הגרמנים באנגלים צקים לוב נכבשה חמש פעמים פעם האנגלים כבשו אותה פעם הגרמנים הפזו אותה לכיבוש חזרו הנגלים שוב הגני שוב לפוש הצקים נכנסו גם כן הקרבות ווסו האנגליים שוב נכנסו וכבשו את החמש פעמים כשהגיעו הגרמנים ומוסוליני קרת ברית עם הטלר שהגיע רגע של להגלות את יהודי נוב בעלי דניים זרים לגרמניה לאוסטריה ולצרפת בלוב היו בנוסף שלושה מחלות רוז שקראו להם גדו בובו סז היו שפש שמחלות האלה הרי קטנות כמעט ו רכוז גדולים בקות כאלה בעמוס שפו מ בטריפולי במיוחד ובבן גזל היו טונים קפוזה היו שמה לבן 3,000 יהודים במחנות האלה ומתוך זה ש12 הושמדו לום זה 80% מדבר אברח מפה הגרמני שם ו מצד שני האנגלים כבשו אתות הגרמנים כבשו לגרמנים עוד פעם אנגליים באו אתה מבין כ אי אפשר על שלן אזרחות זרה היה בלו במחנות האלה בעלי אזרחות זרה לקחו את הרקות הני למשל ם דקם בריטי אנחנו כ משפחה בדקו בריטי וש דקם בריטי לקוות ברג בזה בגרמניה כש אמא שבעה שתהייה בשמה והיה מצב של ריזום שתהיה ממ חמה גדולה וקשה הגרה מזון למצב שו שדר שלם ב בתוך הבית מלא מלא ציות לשץ פרו אמא שלי ילדה 14 14 כולל אותי כן שאני תי ונש נשאו בשמונה בבן גג הכל גת א נשארו שמונה ילדים חלק פו במחלות חלק בלידה שלק יותר יר ר קצת אבל שפונ ני שר אבא היה סוחב סוחב והוא לא התערב בעניין המשפחה הוא רק לא בפרנסה הביתה וכל אמא גידלה את הילדים לתפארת אשה הייתה ששקה אםא הייתה מאוד מאוד דומיננטית היייתה א מז אומ ו ת ל מוד בותן לחיקו הייתה אמא שלי כל אישה כל אםא אם אני א תמונה של אבא שליום אני אומר אדם קדוש איזה זקות איזה טור ישו גם אם הייתה עוצמתית מה זה עוד צדת הספר שם עו חזקו אחותי צירה התמונה הזאת אי בת הבי עושים קידוש אם תראה גביע היין ביד עושים קידוש אני הייתי מאוד קרוב לאבי ולימי במיוחד תמיד אחותי הרגישה שאני כאילו אני לא לא הגדו משפחה אני אדמנת במשפחה ש נתנתי ל משפחה את הכל תמיד עזרתי להם תמיד נתתי להם ותמיד תמיד היה אני הייתי אני הייתי הבת של אמא שלי בעצם תראה עכשיו אמא תראה כמה אמא הייתה באמת חכמה באישה אישה ששמרה הערכים שלה הערכים של כולנו להרגיש מה זה מוסר עבודה מוסר זכל זה חים אני ליתי בן 14 15 יצאתי לעבוד לראות שאנחנו הינו משפחה ד ישירה צתי לעבוד כדי להרגיש שתרגיש מה זה בוסר עבודה מה ששלחה שלך אתה תרגיש אם תבזבז אותו תרגיש שבזבזת וכב בגיל 15 יצאתי לעבוד ולמדתי אחר צנ בבית ספר אורט י אחד הב ומרתי א לא יכול ות דבר כזה אתה להרוויח כס ואני מחבסת את אחת בבית ואתה אתה ישן הכל אני צריכה כסף של לי תן לי מסקורת אמא כמה שיש לי מה אני צריך את הכסף קחי את הכסף תעשי חי תעשי מה שרוצה של נתתי לה את כל משכורות שקיבלתי קיבלתי חמש ליות לחודש שלתי חר כך חמ ליום זה שבוע כל הכסף הזה בעבור שנים הגעתי לג 18 אם אתה ורד ליות לארון בוא וצ קס לשח היבו 10,000 ליום שני בן 18 לפני 60 שנה אתה מבין זה מדהיים בגיד כזה שמאוד מאוד מרגש אותי למה היא עשתה את זה להת ששמחה ושמחה אשמה פרתו ה האיטלקים והגרמנים החליטו על גירוש יהודים בעלי דת פזר להגלות את האנשים אנחנו גלו אותנו לגרמניה לבג בלסן אבל זה לא תלין שיורמים שבוע צריך כמעט שנה עד שאתה מגיע לברג בז לקב גז לטריפולי שבנו מטריפולי חלה צ'ורה צ'ורה זה ליד טריפולי זה מח איזה מן עיר קטנה מצגורה לנמל טריפולי בלוב שוק בטריפולי פ פלרמו סיציליה פלרמו ל נפולי בטרה מ פולי ל בולוניה ג איטליה מ בולו קומני איטה קומני אוסטריה ר רפס יטה פס לברג תהליך בס ש כמת ש רקבות של ודות של של מס שקן ש כמ צחנה ואנשים מתו בדר שם בקרונות האלה אנשים עשו צרכם בתוך הקרון בזה אזה רשות ומהרשות גם אנשים כבר הבדו את הצלם אנוש אי אפשר ות זרקו אותם מהרכבות אין מה לעשות מי שמת מת י אפשר לשר איתו כשקו הה את הבית אבא ש שחר רבים לו כמה עבדים ערבים נאמנים מאוד נתנה את המפתחות של הבית לערבי מנהל המש שהינו לשור לבית חזרו הבית בשלמותו ניתן חזר להורים שלי כשחזרנו אחרי שלוש שנים קזל נשארנו שמה ו אם התח שם הגדול זה יצחק שמו השני יעקב השלישי אברהם שושנה אחד משהי ועוד אני זאת אומרת אני עוד לא נרתי בעצם כשהגיעו לשמה אבה אתב קו בצ דב חנות כפיר קר ק מ ות כפיר משאיות סות כמעט שנה קבה באחד הימים בסדר בוקר בוקר ושים סדר חות ישלו בינינו שננו כל הגוש קבל את הונד שלו ואמ הןצ מש לתן בסתם הקטן בן שנה עוד עיתונים הגדול היה בן 12 משהו כזה חד הימים שזה קור מקפי שנק כש שוטף אבל לעמד במסדר ומי שזז אויו מי שמגרד את הראש אב מקבל מלקות אשות עובדת כל הזמן באחד הימים הגיעו משאיות לקחת להחליף פועלים לקח פועלים נוספים אז הי רואה באחד המסב את האבא שלי ו באומץ בעזה כזאת של אני אגיד לך התבדו בעצם יצא מהשורה קר קצין הסס ואמר לו דו האיש הזה שמה לבעלי אני רוצה ות קנשו הוא מסתכל ודע הוא לא מאמין שזה קורה ה אנחנו אנחנו לי אני רוצה את בעלי פה הוא מסכר אמר לה לא לא זה מה את רוצה זה לא יודע אזה זקז הז היא עמדה בתוקף שהיא רוצה אותו הז הוא הסתכל פרד החי הוא אמר לו תוריד אתיש ןל הור האנגלי בכלל היו ב אגף מיוחד ברגס שים חבר לא פליטים להשמדה אנחנו קלצה מקו החלפות שבועים עם הגרמנים ונתנו לנו חק בזמן מסוים ש צת ש גם צלב האדום מהאו להביא לנו כל מיני פינוקים יותר ו כבר קיבל צ פלגות היו מחנות המחנה בז היה למעלה האמת הוא לא מחנה כל כך אחזר כמו אושוויץ או קנר או טרב לינק כות כ היה צת יותר בצם היה מחד השמדה שוא השמדה נכון ב ה שרפות עם כל המה שמי שתם היה בזה ו ג שלה שפק מה ד זה שמש פ שוי ם הגרמני ואמ ה מספרת ורואים זה דף הגדרות הורים הגדולים רואים את זה שלוקחים גביות עם מריצות שב הכל זורקים אותם לתור תעלה מכנסים את התעלה ועוד קביות חופרים שוב את הצלה מחדש זורקים שוב עם כל הקביעות הכל בחפירות כברי החים זה מזז ורפות צחנה במפנה הו ה סטטוס מסוים לא לעבור את הקטע הזה אלה לא גדרות דוקרני מש כזה של גדר רגילה שפש לא עוברים את זה היו שניות א אפשר לעבור בן זה לזה הייתה הגנה שלא לעבור ח ששוים כ אם הייתה עב לו בחו תשי לקחו אותה למנזר בצפון בספון צ מודן היה ב בי קרבי ששמה המנזר ושמה אמי עבדה אותי הנזירות הו אות וראו תינוק כזה קטן שמות הייתי בלונדיני עיניים רוקות והתחננו לימא אתם מבקשים תשאיר אתן פו לפחות הוא ישגע את לא יודעת מה מה ה עשו לו שמה אולי ימות אולי תמותו בייחד לפחות הוא ישיה נח גדר לך אמה בשו סכימה אומרת בשו אני זה שלי הוא שלי כל הזמן אני שמום ואימות אם נבות נמות לן חת לאז של אבותי ל אותותי משמרה אותנו זאת אומרת למרות שהיו תינוקות היו גרמנים שלי ממש סס אע ה וד אודי ש וא משצ פעולה אחד בשם דואן הוא היה משצ פעולה עם הגרמניים והיה מרשית וש עושה דברים כאלה או כל מיני שיש ילדים משקות והגרמנים יש אדים לפעמים דורים שרו אותנו ואת כל ה החגים תמיד עשו הפולחן הדתי הודי תמידה תחנו כ קות חג ברמ ז חנוקה היא מתפרקת היא היא לא שלמה ככה מספ מתחלקת חלקים איך הביאו אותה ואיך הוציאו אותה איך שמו אותה כל השנה איך הביאו אותה איך הי מיתה הם כמו ש עוצי בם כל התושיה שישנה הפריד את כל החלקים צפה בתנ במילים שלה ושל הדים כולם ושר כ ש ש התה שביע שם זהב משביע שם שרות זהב כל מיני דוקומנטים שרשה אותו כן קוי שהיא עבודת יד היא לא בתוך נתת ולא לא עם מכונות אומה עבודת יד תרו את החלקים האלה השימורים האלה זה ממש ניטים כאלה שדפקו אותה כדי להשלים את זה כל זה חריטות עבודות יד יש כאלה היום גם כן אבל אזה תורס יותר ולא נראות כמו הדליקו אותה לא ישמן הדליקו אותה עם מרגרינה שקיבלנו מהוה פוטין מבת הייתה גנגן פוטין ודקה זה מפה עם שמן ממקום שמן זה מרגרינה זה מסיק היו זנים שהדליקו אותה וכיסו אותה כיסו אותה עם שמחה שגרמנים לא ראו אותה בחלם הגרמנים באו שמעו את הצעדים של הגרמנים באו להוציא להזיז את חנוקי חנוקי לא של אם תשים לב פה יש קד ובצד שני אמור להיות קד גם הכז הזה נפלה כ הוא נשבר כשהוא נשבר בנ אותו דמה לא רצנ לא רצו אותו בכ עד היום לא רציתי לשחזר אמרתי זה זה חל קורבן בר שישאר למצח צלי להשאר כל המן יעבור ששר מבן לנפ פ עד שצ למ זאת אומרת אני בן 79 מא שאני מכיר את עצמי היום יש לי אותה ב אבא ואמא היו מדליקים את זה צה בבית היום אני גם מדליק אותה בבית בבתי כנסת יפה שסופרים את זה לראות את זה להשריש את זה לדורות הבאים לחנים שלי רק רוצים שנדליק את זה גם בפסח א היה קצת יותר קשה מה היו עושים לשם מצות מצות שמורות הם רצו איזה פח סרו עליו לנוש את זה זה זמן מסוים צריך לנוש את זה דבר וידוע את זה לשנו את זה צריך 18 דקות ן משהו כזה נכון לשו את זה שמו את זה על הפח ושמה ל הפח מתחת לתנור כביכול אש שצרו את זה ב עשו את החורים באצבעות אפילו אבל לא היה הרבה קמח לא היה כלום היה תערובת של קמח וכל מיני דברים של סונ פ סורת כל מיני דברים שזה מחזיקים את ה את הפיטה הזאת הזה שומר המצה שבורה וחוץ ממני במחנה היו עוד שבעה ילדים תינוקות אני בן הגדול בן גדולים ש חלק באו עם הילדי חלק אני רותי שם עכשיו שמונה דומינו פה אנחנו אלה ניצולים זה אני זה ני זה חל שמול לבי גם כן שלום לבי ג'וב בובה של פסג בנחת סר נרדו יחד בסמי בטיו עכשו מה אנחנו אני בן 10 חודשים הילדים האלה ב שמנה חודשים שבעה חודשים משהו כזה כולם צך לעשותם ברי אין מצב שלא יכול להיות מצב שמ ימותו גויים בלי בריט חייבים לעשות ם ברית באותו יום ה היה הרב שמור היה ארוס בעובר שלט שוא סלקת לילדים זהבן שבו אתכ לד סות אתם סת אב שחת ס עכשו כשעשו את זה חטו יום אחד למות כיהודים אי אפשר להשיב את הילדים האלה לא לעשות להם ברית ושימותו אז עשו ברית באותו יום עכשיו בלי בלי פ הרדמה בלי משקף כאבים לתנו ינים לשתות ה קב בנגלי ז כ לו את הזה לעשות שתפוח יהודי שבתות כדוב שיה נתנו ין כספו נו לשתות אחרי זה גם ד לדמותן ד שקף כן א שוא בוד אז מל כבל צברי שפרות לאומר זה בעצם הגו הבג הבגדה אנגלית זה צבע עוד מפותה שבניהם היה נשיא המדינה הרצוג חיים הרצוג שהוא היה בבריגדה האנגלית והוא שה חלק מש מחנת כשבאו גם מי שצר את האנשים אנשים כברים חוים הוציאו אנשים משם של אדם לבים חולים מצורעים קמו את כל המשפחות למסות באחת המסות היו המשפחה שלנו אחותי הגדולה הזאת שחחו אותה למטה לא הותר משאית אמא צוג במשאית הבת שלי הבת שלי וזאת הצגת אמא אמא אמא שלי אמא שלי ויצא בת שבע שמונה משהו כזה ו איזה שחייל רוע זה הה הנשיא חי סוק לקח אותו זה רק המסעים עד הר מזכרת לו את זה והיא נפגשה עם הבן שלו גם עכשיו סיפרה לו סיפור והכל וזה הפסל אכל צר משם הייתה שמרה אדירה באמת כולם שמחים נפגשו חלק חולים חלק פה חלק שלא לא הסתדרו עצמה עד שפשוט לא המינו שכבר אין גרמנית אין א אין אין שבי אין גטו אין מחנה שמדע זה היו עמומים ואז לקו אותנו החליטו לקו מחנות ארק זהן ד שקום כפ שת בחד ח ושמה הרגישו את ההבדל כי כנסו לבטים כבר בתים טרב סיניים והרגישו שזה השחור קיים יש אנשים נתנו להם יותר תרופות היו רופאים טיפלו בםב אוכל בספיק היד ור הגלת הברית ממש שכמו אותם למחנות במחנות המעבר של יקום ולא מחות בעבר להשמדה כמו שהיה בתפ הכיוון לגרמניה הס הכיוון היה הפוך כיבו זלבי גזי זה הה גם כן התהליך הזה המסע הזה לקע גם תמה חודשית עד שהגענו לבית גז חזר כל אחד ממקו החליטו להביר כולם במצות מסויימות כל אחד בקבוצה שלו לאן שהוא צריך אבל המסע הוא לא רק להגיע ל ג לב גזי אפשר גם היה מעבר לא קטן בודי השבב גזי צלילה בבנגאזי מזה לסבור פולין בפו לסבור לבנו גרמניה קסב לויטל בצרפת זה בסיבוב כזה שלא השו מט לליסבון בפורטוגל ליסבון לקזבלנקה שבמרוקו ג גריה גר טריפולי טריפולי לבן גז בש כבר זהו נגמע נגמר המסע הזהרו של שלוש שנים 11 אל קילומטר זה יצאנו צתרי בבן גזי יצאנו בח 1942 חזרה לבן גזי צ 30 לח גזי אני זוכר את ה את החדות של אבא שלי שלקחו אותי כי תינוק זאת אומרת מה בן חמש אני צי הארץ אני לא זוכר משהו ג גרנו ליד חוף הים קביש פריד ב הלכים לים אני יודע שהייתי עם עם האחים שלי הגדולים לשוק אמא הייתה לוק עוד אםמ ושל תמיד ק קן השוק אבא תמיד היה בחנויות שלו היה במסחר אבא תמיד לקח אותם לבית כנסת והתפילות היו תפילות מזרחיות ממש של כל הכוונות וכל מה שצריך ולחן אמיתי של לקרוא את התורה ולקרוא את את האגדה של פסח כלמה שקשור לזכר את הבית אבא שהאחים הגדולים ש לעשות את הקידוש של יום שישי שמעת אומנם קשה היה לעשות אותו בגלל הבן כי התחילו מוראות מסוימים בשנת 45 44 42 גם כ היו מוראות ובו אנשים צפו ב 712 יהודים בלוב במות חלק בגדו חלק בבוק בוק חלק בצי חלק גם תלו אותם הצוקים שו ש סוגות פש זהת סוקו סוק סת סקמה פוא מקשטים קישוטים מיוחדים ושמחת בית השובה פוזה יוסף כמו אבא ש פונה הספר כל נדרי לפני סיפור מקשת אותו מקשטים אותו עם כל מיני קישוטים פרחים בסמים כל מגיע ערב כיפור ואז כל דר ו שר ושרה וכל נמה וכל נשה וכל א ואבא שלי עושה את זה ב כזה מן הרגשה כזאת ינאית אתה רואה אתה שומע אתזה מרגיש אתה ו וד בשמיים באמת גם פה היה עושה את זה בארץ כשהגענו גם היה ממשיך לעשות את זה וזה היה אחלק ז מ ששוב בחיינו פסח למשל פסח אני עושה שם את המצות היו מצות הכל יסל פסח קטנגה שבוא בסוף פסח היסר פסח כתם כל כלים של פסח בקטנים בקטן כזה זה קוראים לזה בערבית שכלת שבועות היו עושים ב זה קקות מכל מיני צורות סולם ציפור משקפיים סר עוב שקורים זה שוק שוק זה כל אחד ותים לו חבילה שכל דבר ותנ אחד אחד אחד קושרים את זה בחוטים ונותנים את העוגיות היו עושים חורים כדי שאפשר לפשוע בחוט כל ילד מכול דבר כזה שה ו ליפו משקים בב וסק וס באמצע ליל ש אב בבוקר כל ו כל השו פרסוב מהסוף להתחלה שע הליכה בצ ח חוות וד קוו חו עבד קוו לעבוד אות וכל החקים הייתי וסים אותה בצורה מאוד קנאית ואמיתית לפי הפולחן היהודי לפי כל המנהגים היהודיים ומשפחות שב היו באים לסבתא יושבים מס כל המשפחות אצל 60 70 איש בתוך הבית שלה תמיד היה מ אושר באמת שמחה מוב כשהגענו לארץ גם כן הסבתא עוד הייתה בחיים פה במושב נישמה ו כל הוש שמה משפחה שלנו משפחת לבי משפחת חור משפחת נאים כ הסבתא הייתה ושה בימי שישי שבת עושים שבת ס 20 30 משפחות כל ארץ בש ית חגה מהבת משהו אני זוכר אזה כילד היוצ ש 30 ילדים ארב ילדים משחקים בחוץ חריגה בשמיים ה בן כולם עם הילדים טוב סבתה בביתה קטן ותמיד היה מקום י מד אוכל מלא לא הפשע לא הכל טהור הכל נקי הכל ניתן באהבה ובכיף חיו מת בעו מעמת מדרת זהלא אין תחי בית פתוח לא היה גנבה היה אותה עם כל מיני מצלמות ו הזרקות כל את מפחד ברגע שהכניסו על הכרזת המדינה ינו הפות בן גזי בטריפ כנו בעצם אין מה לעשות התה תנוע תנוע ילדים ש בבן גזי ש קראו ל ני הארץ נוער הנוער ת הנוער אש בני חדפי בני ו זהד נתי יוד נתי בנגזי או לליר את הילדים לעלות רץ מוקדם יותר לבדות אות הוא הוא עלי לפנים הוא אח שנ 48 הוא והוא אבר לקיבוץ גב כש באנו הרץ הקיבוץ כבר צנה ו לא היה שפע בכלל היו לקנות משהו זה היה פרושין לושי אוכל אתה רוצה ביצה פלוש ביצה שמן פלוש לפן פלוש כל ה בקדושים אז א אתה לא פ ק סתם בשוק שחור לקנות משהו פ יש כסף או אחרי זמן מסוים צן לפר התפתח המדינה הכמה היייתה כבר במשל אז המשטר נהייה שנת כ נהיה גם יותר יותר שפע קצת יותר אנשים יצאו לעבודת דפו ו כסם הביתה ציל לקנות דברים המצה משתפרת לקנית ולפרנס גי כבר הרבה כסף הצי לו לקנות לת כל הי כל רצות החוף איפה גן המב ע כמעט גוביץ 150 ליבות כס אני קונ חולות אני אפרנס ילד בול ניצ למש כנ מתקפה ש מתפרנס בסדר תמיד ה עלי אל בנזה בית כפה הבית כפה זה גדול מקום ריכוז של נוער בגברים כל הגברים היו באים שם היו גם באים אבא בחר אלכוהול כזה היו גם שיכורים בהם ל ממש כל הזמן היו הנבנות של האנשים היה נדנוד טוב אבל רוך טובה לא היו למויות טובה ואז בזמנו בשנות ה-30 לא הייתה לא היה נשקת גיוס לגייס או מבדקים או דרו דרוג צבה לא היה דבר כזה היו באים למקום ריכוז אני זוכר נתתי בן שבע פחות או יותר באים שוזרים צבעים סוגרים מקורם ריכוז גדול אתה אתה אתה אתה למסית לעלות למסית לכב לצורב לא משנה מי הוא מה הוא לא חשוב ההורים עדיין לא ידעים מה השי היה ב לחופש בקיבוץ גם היה בביץ קשה בוא נעזור לאבה אתה אתה גם אתה לקחו אנחנו ידענו שהוא לקחו אותו בסדר אבל הרבי לאחור 100 שש הודיעו להם שהבן בצבא וזהו היייתה געבה שיש צבא אבל אחרי זה כמה חודשים אחרי זה חי גלס הגיע אשפות התחיל להרות הוא נרג בן 18 תיות שלושה חודשים בצבא היו קרבות עם הסורי על על שפך הרדן בחול זה נקרא קרב לתן מטילה רגו קרב הזה 42 לוחמים שים פצועים זה קלב שרצו להשקיף אותו זה פשל הרציני של הצבא בזמנו היתה ונס אותו סבו בכלל הי שז גדים נשפכת ל ש ע למרו ששנה לא רצו לעזור להקים את האנדרטה הדרתה הזאת תה על תרומות של החללים את יודע ב נותן תגמול להשכרות כל זה אס את כל ד כל התרומות ה בש כמה שנים שמגיע הדרתה הדרתה הזאת עלתה צרנו 200 אל דולר שבנינו צב מעדנו אנחנו החלק הזה בת התחתו זה עבודת די עבודת ד שלי אני במקצי רצת רצתי לזה גות שהחג הזא כמ ההיסטוריונים הדרים עשו את הד ואני בוק שם שפנ ני אנלי ש פוקו ויום אננו ים קבר ל המשפ הילדים הנכדים כולם כולם לצבת הענין היום בפער האחרונה נרו למעלה מ-30 איש כור הגבר אנחנו ים נדרת הכל שנה בדקים שם מסוה משמר כבוד יש אני קורא קדישה ו בשר ודים לבן הוא כבור ברוש פינה ראשפינה יש לי זיכרון שו תבור בתוכי בלף שליבן של עשד חירק וש ש5 בשנת 51 תרי גיוסי היה ששי לחמישי 62 אני גרתי בנתניה בחורו שפינה שש קומע חמש תראה אתזה הרו שפינה אפוא שוב סביבי סביבי ככה המגד הסגר לי קצת דוקר אותי הבית רציתי למכור אותו כ חמש פעמים שש פעמים לא לאכ לא רוצה להבחר הוא נשאר אצלי הבנות שלי מבר שתי הבננות הגדולות במשלחת בבתי ספר לגרמניה וולנד הבנות היו שם בתיעוד בביתנים בתות של הגרמנים ם מחשבה כבו הים הם מסודרים השמות של המשפחה כולם רשומים שם במחנה ההורים שלי האחים שלי אני כולם וצצו משם ש אבא אב תראה כל השמות אצלך כל השמות ושרים שם ומה זה מ גשו בכל זה שחזרו לארץ סיפרו לאמא שלי שהייתה ואמרו לשר שמעון מופיעים שם והם היו בזה לידה שם נשו אמא שלי בכתה תחש קצו אמד הייתי שם לבתי שם ש שתות שלי הגיעו סגרתי מעגל אניפ היהה ר בש כל פעם שספר זה אני גםו באמת בשלי אבל אני חי לספר את זה כי נותן לי רגישה שבאמת נסגר מעגל גם ערץ פתחנו משפחות יפות משפחות נהדרות הכל זה נשאר לתקומה קמות הכל בחדש היו ו במב היו השכנים הו סעדים אשכנזים דמן המת הם היו ניצולים בצים כמעט כולם מהמחלות הגיו למעברות ובש תכף ייצאו לא נשרו הרבה זמן שני שרו חצי שנה שנה הרבו אותם בלינות קיבלו פיצוים ולו היהדות יהדות לוב צפונ מק ו המזרק לא הכירו בם עד לפני שנים ו ש 25 שנה קראו לך פרנד או שלר צחיה אז התחלתי להרגיש לא ידעתי מה זה בכלל כשאמו לך שבר צחיה זא אומרת אתה ספרדי אתה לא אתה לא ו מהמוצא של של המשלטים ש זה שדו אז אומרת אתה אפס כשאמא צחה לספר לי את השואר שאני גו בי ואנחנו בשוער אנחנו היינו בשוער בכיל 155 14 לה במשך אז הרגשתי שאני גם לומי וגם שייך יתה וגם שיף דשו אנחנו במת כ אנגלית קיבלנו קצים בגרמניה בס אנגליה בשלב 66 חד פעמית ואמרו לנו ברגע תקבלו פצ ברגע ש גרמני צדו היה הזן ה צדו אז בזמנו מ חשב ש חומ תיפול גרמני צר אמרו אז בסוף בסדר כיון ה אפשור מקבלים אבל זה זה קצת מצחיק כי הכל היה כל כך ברור כל כך כ הכחישו את זה בעצם כי אני הצמדתי מנשי ח ששו ממש התמדתי ו זהת שמות הד ש שכיל הות ה מתעמרים כ ממך תה נושו אני הדפסתי עכל הסיפור ש הופנה עצמי הצדר הבתי יצא הוא פנה לבית שלו הוא גר בכפר הול הבתי יצאו הבית עבדתי אז הוא רואה אותי הוא עובד אומר לי למה עובד כל כך נקי כל כך לא לא צק לא מתלהם בעבודה תשמע מה אני אגיד לך אני אולי הסקולה שלי אנגלית גרמנית אני יודע ושר זה חס סבת ח ספ צק תפסיק לבוד בשה שפ ספר לי ישבתי בבוק בוק שלו תמשיך לספר הוא מספר ספר ש מתקשרת אלי מישי אמרת אני אני הסגנית של הרב פריזן ואני קשורה ליד בשם אני רוצה לבוא ל צ לדבר ד השע הספור שסיפור פ בצלמו אותי ב עבודה עשו לי תו ומאז אז התחיל אני כבר 10 שנים כמעט ותת צוות בקו מ פזית ט ק ו ק פשק אזות שעב שבש אז מיות שבתת לזה שרי צ ואני עושה את זה ברוך השם באמת בהתנהגות נהנה מכל רגע שאני עושה את זה ואם אם דוחפים לי כסף או משהו תשלום אני תורם את זה לחיי לבודדים תודה לצ חיתו ברוך השם השם נתן לי מה שאני צריך לקבל לא רוצה לעשיר להיות מה שיש ד יש לי הכל בית משפחה פש אישה במת נהדרת צדקת ורה אישה קשרה הכל קשר אני קטש קטן ככל שעתיים תילין יםפ לא לבתי אמה הפסיק אותי בשלו ד שמותי לזרת בחיקו לא ד מנוח רק ליות גת בפו נות כתינוק נולא יש גדולים יותר הם שורים על עצמם מיפני מסתדר אני שרה אותי בגיל מסוים בגיל 14 15 כש ארץ רקון אז הפים שלי צמר אתו שלנו צך ליבו בגרמניה אתה בדיני יותר אתה איבש בגרמני בותר ני בחי כזמן בק ו שני ש לא אז שחב כל זמן פ ש אני כל זבק שלי ואז אותו סיפור ז ספר כס נכנסה בי הרוח של הסיפור הזה ואני שומע אותו ואמה מטפטפת לי ומספר מספר מספרת אני הפנמתי את זה אני מגי ש מתוח נס ליתני צ כול לאוניה ברתי תכבה והיא מספרת לי עד כיל עד ש אפילו שהתחתנתי עוד סיפרה לי לאשתי ולבנות שלי בו ששני ארב בנות תש חדי חד בדרך תודה ת מספר את כולם והפנמתי את זה כל הזמן אז אני את הסיפור הזה אני מכיר בזמן אמיתי כש אני שומע סיפורים מסים מהאנשים שהיו שם ומספרים אותו סיפור עלי אותו סיפור מה שהם הסיפר עלי אני מספר חד אחד מספרים לי היינו ב נסענו לפני שנ תשע שנים דברת חסו למוזאונים כל מיני סיפורים וזה תור מוזאונים ונח שנו בזו נפת ש זה שדר ענק בתוך החדר הבע רצפה מפוזרות סוליות סרות ממתכת מתפן שאתה הולך שם דורס ללב אתה מרגיש שהנס הצעדים של קלגסים הנסים האלה באים בלפה זה חס בתודעה שתר הנסים הלפה זה טראומטי יצאנו משם עם קצת רגשות כאלה של זה מה אני אגיד לך שטה מסוימת הב מוזן השר מוזן ז תראו שות שם והכיר את אחד המנעלים שבאזור מסיל ב בז ב ד שוכח שנות בוס זהו נו מתחיל את הפתיח ש לספר אני חוקב ששוה בצפון אפריקה בדוב מב גזי בעלי דם פיטי שלקו אותם לבנג בס ש ס איך זה נכנסת אני אומר ליש סתן סעו שסבור כמו מסרים חקי תגיד תגיד בדיוק מה אז הוא אומר לי כן כ חזר לעצמו חזר בסב זני בדיוק א פם בתי מ בגז מלו בג ב שנו נדת ואיבו בסף זו ספם את את תעזי כ בע כמו שאמא סיפרה אחד לאחד היסטוריה מעלפת היייתה כאילו אמא מספרת לי באותו רגע אחד לישו ונשל אותו סוף תגיד לי מי אתה אז הוא אומר תשמע אני ישראלי אני דור זיג בדז קמל ק בצהל שאני הפרדתי לחקור את א את לוג בעלי דרכם בריטית ג ד השע לא ד שגעת אבתי את הכ אבתי את הסיפור אבתי את הסטורי הזה דמ אותי שהמשכנו על הדרות וות הטראומה חוזרת כל הזמן הם שמ ללכת עוד לג תחנות רכבת הפסים היו פרצים מקומות של מחנות ריכוז וכמה ליטים שו ש מדוש וגם חלק זרזו חלק עצר בצד היה חרות בסל לקים יסקור אתה יודע זה מאורר בך אתה יהודי אתה ישראלי אתה שם גם ואתה גם בזוזה אתה חושב מה איפה איפה אתה ואיפה הגעת ואיפה היית לאן לאן הגע אז בקשו ממני המדה אומרת לי בתפ להגיד חמים אמרתי אתזה שרתי את זה ממש ברגשות התרגשות כזאת הרגשתי נו חבר שגר את הקדיש ואסי גשת נו מש בר אמן אי שד מגמ בברלי התחילה פוס סוב לענות לי לענות סיוטים בלידר הסיוטים אלה חרמות חרמות בלאות לפני ת שנים שמונה שנים התחלתי לחנו על כלבים שתוקפים אותי ואני עודף אותו בבעיטות ואני בועט בו במצ אני בועט בחלות הרבה פעמים זה לא פעם אחת אני חולד ש הגרמנים ם הצעדים שסיפרתי שאתה מרגיש שתוקפים אות באית ובאים לתפוס ואני בואת שוב זה לא פעה זה פעם א כואב לי די תפסיק את הבוקר כואב לי ואני מתעורר ומבקש ליפה באמת כ ש רב לרצ הייתי פסיכולוג פסיכיאטר בתי לא לא בשביל קבל תרופות שאני לא אבל קצת א גיע אותי להחזיר אותי לתלם כאילו לצאת מזה באמת יצאתי וש אין לי את זה י בקצת כש אני מספר את הסיפור שלי זה לא אותו דבר כמו סיפור של גדו או של בוק בוק או של זז זה משהו אפה אני הייתי בגרמניה אז אומ מה פתאום הגעת לגרמניה יודע זהן חרי מה פתום אתה נושה לגרמניה ב לקחו אותה לגרמניה א אז לך תספר להם הם יש כאלה לא מבינים זה אפילו הנובים אז רפתן בעצמם לא מבינים שגם משם לקחו לגרמניה א דו ז לא לקחו את ש דושו בגוף דק ס רצ לשמור א כלבי כוח לו יום ד את כמ ש ם ד כובי דוף לא יהודי כ מי לא היה מי היה לא יהודי הערבים הרי הערבים כצו ברית המסטיק קרת בריתם םק וסול באחד הימים אחרי כל הסיפור שהתחלתי בזה שלי עשו לנו איזה ערב יצב שועה והופנה רצלי זה הופנה לבנות אנחנו כבר ישבנו קדימה ניצוי וישבו אחרינו כל מיני אחותי אני זה שלום לבי חרשו מבוגרים מתוצרת אירופה ועשו לידי הסטוריות הסור פ אמרו לספר את הסיפור התחלתי לספר ובאמצע קטע אותי זה אישה בבוגרת חרשו ניה לא פום זהלא בדיוק נכון אתם תפסתם טרנ על אירופה ולא לא מגיע כ אתם לא לא צ ניתי סקרתי רצה גברת לר ברת הר זה לא סיפור שאני מספר אותו סוב כדי לקבל פיצוים אני עברתי את זה ההורים שלי היו שם האחים שלי היו שם כל זה והתחלתי לקבו את עצמ אז אמרתי תגיד באמת לשאל אותך שאלה אם עכשיו אם זת מת אחג בותן אצ מבסוטים לא מפנה ר שדיברתי קצת בחות צוצי ל לגברת אני מבקש תפסיק עם זה יש פה היסטוריות מלו נפצ קרו לו נפצ תגיד מה ש שש לך להגיד אז הוא קם ואמר גברת מה שהוא אמר הבחור הזה זה נכון ויש לי הכל כתוב הכל היסטוריה זה זה מופיע בהיסטוריה ה היהודי אכ לכי שזה בכלל דגב לפ שבועים פגשתי נפת שלזה דת מורש לו ר בן ש שדרת פגשתי אותו שם אמרתי לו הנפתי שלום אתה זוכר בטח ברית הדמים של צרן ן ארץ ז בטח ש עוברי אדמים אז אמרתי לו תגיד משהו לא זה בסדר אמרת צ גיד בס אז לא הכירו בד לא רצי להכיר אנחנו כאילו זרים טרנ פיסטים לה רוצ ת למן האמת לא מגיע לפיצול לא ג סמע םו ס תעש לד לא גלי לקב אתת ה ב 44 איך רק מ ש משנת 42 מגיע באתי ום אחד אומר לי פסי והכל באתי לשלוח לדור בד לשלוח אתזה תו פ לא רגע לך ק ק לא רגע לך מהרמה קורה אז לא רג לך זה לאמ הפנמתי את זה לא דיברתי יותר כל אחד אומר לי תגיד ליש לא אתה תבדוק תראי מה מגיע לך לבתי לבדוק איפה היית כל כך ר בשנה איפה התאבתי יודע מה הבורי לא מגיע בסר משם תפלתי לעבוד וזהו ברוך השם כן רתו שלי כשאני עכשיו פנסיונר כשעבדתי לא היה לי את הזמן הזה לרוץ ממקם במקום אם הית אומ לי לפני 10 שנים של הבוא לספר לי אמ שתבוא בשעה 10 דקות לספר את הסיפור שצלמי בעבודה והכל מצלמים ואני עובד ו מספר את הסיפור למדתי חמש דקות 10 דקות אבל היום אני פס אני רוצה לספר את הסיפור הזה כי זה מעניין אותי ונותן לי נותן לי יותר עניין שאני עושה משהו בחיים שתורם לי מישהו את מה שעברתי פ למשפחה שלי ולסביבה שלי את סיפור היי ואת התלאות שעברו גם אנשים שלא מכירים גוים עדיין אהבה אהבה לא אני עושה את זה כן אני עושה את זה באמת בכיף בכיף בחילות הדרך סיפרתי לשם שאבא שלי ר מתר שיטות בתרומה סגר את העסק כדי לסות את התרומה הזאת נותן את זה ממנו בלי לקבל תמורה בלי כלום כנראה למדתי ממנו זה זה תורשתי זה גני ש אמא גם כן טרמה הרבה דברים נתנה הרבה דברים לאנשים אתה יודע היא הייתה יושבת גרה ד הקניון היתה גרר כודה לברכה ברמת אפרים אתה מכיר את המקום על הכביש הראשי עבדו פועלים וכל זמן נתנה מים קרים לצת מים קרים וכל שעובר אני נשבע לך זה מכל הלב התה רצה שכל אחד מי שעובר שמה פועל 20 שק תקנה וכ תקנה שתייה כל פעם ותתי 100 שק 200 שק הלזה 20 שק הית נותן את זה כולם קבל שגמר שהוא וקרב הוא נפגע בחרי ש ימים בשל 68 אוגוסט שהיום אני עדיין ע הפרוצה שלו מטפל בכל צרכם כבר כמה אזה 68 55 שנה אני מטפל בו כל יום באהבה מלאה בדינה שלקח אותו למוסד להשאיר אותו וזה בקף כל יום אם צור משהו אני פה אני איתו והוא בן 75 לא נסוי טראומטי הוא לא מספק מבחינת אישי זת אומרת משהו אישי לעשות תפקד אבל יש לו עוזר צפן בו ואני איתו כל הזמן כל מה שאני מרגיש בפנים אני עומד ואני אומר את זה כי אני רוצה להגיד את זה אני רוצה להגיד את מה שבאמת כואב ולי אולי עוד כמה שנים דור צ דורות לא קב לעצמך לא יספרו את זה כמו זה אני אני רוצה שקט שלבה אני רוצה שבור הכל בשלום בלי ריבים במדינה בלי ריבים יש לך ברור א אהבת אמת ולא לאסנת חינם אהבת חינם באמת כל אחד שנדאג לעצמו ודג לסביבה שלו תראה א להתנהג כמו בן אדם ת כמוך אני גר פה בסביבה באמת אני מוכר בסביבה פה אני יש לי פה קהילה טובה קהילה נעימה אני אהוב ואוהב נותר את עצמי נותנים לי אני תורם אני נותן כל אני תרמתי לשישה בתי כנסת באזור שלנו בתמורה בחינם בלי כסף מה שני נותן את האמא שלי תמיד בר בערבין תק ש בני ג'טר אתה יודע מה זה שייתן לך מאיפה לתת אל תבקש לקבל תבקש לתת א ב עולם תמיד אני אמצה להודות רותת בעזרת השם שבעזרת השם רגו וימשיכו בעשייה וצלמו תודה על הספות שניתנה לי לעבר את המורשת שלי לבה תודה מכ כל הרוסים בברכה הזאת תודה גם ליוסי באמת הנחמד המהמם נכנסתי ל [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ברך שד מברך את הרב רגע מברך את רבנים הרב ירון ון הרב אפרים קחלון רשי רגו בעזרת השם פון שעלו בעל למעלה יהיה להם ברכה והצלחה הקדוש ברוך הוא ימ משוות ליבם לטובה ולברכה שבכל מה שפנו יזכיר ויצליחו זכו עוד לעשות כאלהה וכלה די תורה לדירה אמן ואמן [מוזיקה] כ