The Sephardic Jew Born Inside Holocaust Camps

[מוזיקה] שבל קודם כל תודה לגמת רחל כחלון על הסו שנתנה לי לספר את שפור חיי תם פתת בזרת השם הרבה תודות ולחיל סיפור חייו שבי לבי אהרון אני בן למשפחת צרי שואה בן ל אליהו ב מזן זוית מבן גזי מעלה דרכון בריטי ש לקחו מבן גזי לדגום בלז בלבן גזי ההרמוניה הייתה טובה מאוד היייתה קהילה מאוד מאוד א מאוד הדוקה אדוקה לתורה וללמוד כל מיני לימודי תורה ולימודי ארץ ישראל ליה הרץ ותמיד שאות עשירים לליה לארץ לשל עשו ציונ אנס בדגל זה היה המונ כאילו לעלות לארץ הצה שאיפה זה לא היה מן רצון לעלות לארץ כמו שאיפה לעלות ולהיות בארץ ישראל רץ האבות ותמיד דגנו בזה היו מורים היו מורים לתורה מור מורים לימוד לימודי שפות להתעמלות בשרת העשים העשים הגדולים שלי היו בדה שקראו לה נדב נוער דתי בן גז ששאפו רביד ללמד את הצעירים לענות לארץ ו היו הרבה ילדים בני 14 15 עד גיל 17 18 שלמדו שם ולהביא היו חנויות בבן גזי ובשוק זה נקרא סוכ דלם כמו סוג של קסבה סגורה כילו זה מין קסב ש של הערבים בקיצור זה ממנרה ככזאת כמ ש נכנסת ביר העתיקה בירושלים או בשם הקסבה הסגור אשו כסגור הי לו המון חנויות של של כמנות ספורט בגדים כל מיני חנוות ש כ החקים בחנות ים ב 14 15 שכבר ם ג ד לנן כזה צמות בסבל פולם אבא היה בן אדם מאוד מאוד הדוק וצי שקט צנוע עוב לא שמעת זה קעס הוא אמר תמיד הזה ש נקי וא שוחת של הקי ו גק שגר המשיך לשות אבא קיבל את ההסמכה עוד בחוץ לארץ להיות שוחט בארץ הוא לא הקיים ד מה שקרה מה שהיה שם בחוץ ר בבנגזי ופה הוא חידש אתזה על ידי היה ברבנות וביקש לעשות מבחן שוב בבחינת סוג לראות אם אם הוא קשר להו שופט שוב היה לו את הסקין שלו והמשרת הכל אני לא יודע אם ישנ עכשיו אבל אל אחותי לקחה אתזה אבל הוא היה שוחט פה ובארץ הוא שחט בערב כיפור זה אלפי ופות לקפות היה לו בית כפה במעברה בפרדסיה פדו טבע דסיה מקפה עצור משה שיו בכמעט 80 אל איש בש בתנו לארץ אנחנו עזבנו שם בשנת יבי ה בית קפה גדול שהוא בנה אותו בעצמו כבי שהוא חזר למעלה כשעלינו ארצה הוא אנחנו עלינו לבד בלי אבא אבא נשאר בבי גזי לחסל את הסכין שלו ולמקור ולהגיע לארץ הוא הגיע שע נר ובשנת 50 הוא הקיר הוא בנה את הבית קפה הזה בפרדסיה בית קפה ענק גדול הוא הביא את כל הציוד לבית קפה באיטליה ודת גלידה מקררים כיסאות שולחנות מה שרק כל דבר שקשור לבית קפה הוא הביא אותו ומשם התפתח מאוד מקום מאוד מרכזי כל מי ש רצה משהו בתקפה של אבא של סבא סבא ליו אבא ליו הגול בארץ כיפור הבית כפה סגור וקל שחיטה הוא הרגיש צורך לשמן ציבור לשמן את אנשים הוא עשה את זה בהתנדבות בחינם לא קיבל כסף עבור זה רות לבית כפה את העבודה של ערב כיפור שוחטים ופותר כפרות נותנים לכפרות אנחנו כמשפחה היינו 11 נפשות שאבא היה שוחט 11 תרנגולים חרים גור מתיבות ומחלקים אותם לנזקקים לא הפרנו אותו הש לא בשלה את הרודן שלחה אותי ואת החים שלי לחלק אותם סקים היו אנשים מסוימים שכל שנה קיבלו את זה וזה מטרה של אבא שלי לעשות משהו לטובות הציבור ולמענו כתבית כפ בית הכפ רבידי כסף רביח טוב זהת הפרנסה ו בשבילו והיה מאוד מאוד ידוע שם שעבי היה מקבל עוזים כ כל רי הממשלה בזמנו זה ה50 49 50 5 עד שהוא היו באים אליו לבית קפה בן גורן הי שם בקן היה אצלו פרס היה אצלו גלדון היה אצלו א מושה דיין בר יהודה ש כולם היו מתרסים שמה כאילו זה היה מרכז המרקד הציבורי להתפרסם עכשיו כל הצמת עם שהיו עושים לפני הפירות וגן היה מגיע דמה עם 40 אישים לשמוע אותו ו מרגיש לו לשם שחור פותח לו שם לו בלח כרית בלח לכבוד לשם במלח כבוד גם בגן אב היה ניטרלי הוא לאגם הוא חבר של כולם אבל ה פיק לא משנה הוא לא הוא לא קיסה הוא לא הסתיר את המטרות שלו את הדרות שלו אבל תמיד היה טוב לכולם כולם באו אלה אב יה סופר הוא שחר בן כות בן וניסן דו זת דרנה ח בן גם בצ ועוד אמית השו שנת בפר שיגענו ללוף זה צן בגירוש ספרת גירוש ספרת תוב שנת 1492 מספד הוגלו זת עזבו ספרד הגיעו לגברת ומשם אנחנו בעצם התחלנו את הסיפור של השושלת שקיימת גם החנוכיה שאתה רואה אותה פה הנוקיה הזאת שאתה רואה פה עכשיו היא הגיעה מגתו האני בת כמעט של 150 שנה וצלי כבר כמע יותר מ-80 שנה זאת אומרת אני מכיר מתמש לותי ו עברה את המחנות את ברג בלזן הוציא אותה משם הדליקו אותה שם ואני מתרגש לספר את זה בן כן היא עיר גדולה בלו שהיא השניה זה טריפולי טריפולי זה העיר הגדולה שהיא עיר הבירה ובן גזי יר תושבת למרס מנ שמו היה ידרס הסנס שהוא היה עם יהודים ואלא הלא יזיק ודי בכלל בשום פנים ופת ז הת לוגה יותי בבנגזי חיו היהודים בערבים בהרמוניה מאוד מאוד הדוקה וטובה ולא הציקו הרבה מוראות היו בשנות 45 בשנת 1920 אבל הם לא פגו בפת המראות היו כשהשני צו להפריז מדינת ישראל ואז התחילו המאורעות הרציניים והרצח וקובות ופוגרומים גזם צריפי חודש פישר בשתים אנפת היו קרבות בלוף בין הגרמנים נגלים והאיטלקים לוב נכבשה חמש פעמים פעם האנגלים כבשו אותה פעם הגרמנים הפזו אותה לכיבוש חזרו האנגליים שוב הגב שוב לפוש הצקים נכנסו גם כן הקרבות וסו האנגליים שוב נכנסו וכבשו אותה חמש פעמים כשהגיעו הגרמנים ומוסוליני קרד בריט עם הטלר שהגיע רגע של להגלות את יהודי נו בעלי דניים זרים לגרמניה לאוסטריה לצרפת בב הו בנוסף שלושה מחות ריכוז שקרו להם גדו בובו דז שש במחנות האלה רי קטנות כמעט ק בעמוס שפ בטריפולי במיוחד ובבן גזי היו קטונים קוזה היו שמה לבנ 3000 יהודים במחנות האלה ומתוך זה 712 הושמדו לום זה 80% מדבר אברח מפו הגרמני שם ו מצד שני האנגלים כבשו אתות גרמנים גבשו לגרמנים עוד פעם אנגליים באו אתה מבין אי אפשר ש אזרחות זה היה בלוב במחנות האלה ב אזרחות זרה לקחו אתות החים אני למשל ם מקום בריטי אנחנו כ משפחה בקום בריטי ושם את מקום בריטי לקות לברגן בזה בגרמניה כש אמא שבעה שתהיה בשמה והיה מצב של הפריזו שתהיה ממש חמה גדולה וקשה אמא הגרה מזון למצב שו שדר שלם בתוך הבית מלא מלא ציירות לשעות פירו אמא שלי ילדה 14 14 ילד קולל אותי כן שאני תי בזה ושו נשאו ו שמונה ובין גזה בגזה הכל גז אה נשארו שמונה ד אלק חו בחלות לק בלד שלק צות ב שבוני של אבא היה סוחב סוחב והוא לא התערב בעניין המשפחה הוא רק לא בפרנסה הביתה כל אמא גידלה את הילדים לתפארת אש הייתה זקה אם היייתה מאוד מאוד דומיננטית היייתה א מז אומת ו ו ל מודן לחיקו התה אמא שלי אתכל אישה כל אמא אם אני תמונה של אבא שליו אני אומ אדם קדוש איזה זקות איזה טום ישו גם א הייתה עצמתית מה זה עוד צדת הספל שם סקו אחותי צ רדת בונז אטיב ביס גידוש הטא גיבע היין ביד עושים קידוש אני הייתי מאוד קרוב להבית ולימי במיוחד תמיד אחותי הרגישה שאני כאילו אנילא לא הג המשפחה אני הדומיננטי במשפחה ש נתנתי לה משפחה את הכל תמיד עזרתי להם תמיד נתתי להם ותמיד תמיד היה אני הייתי אני הייתי הבת של אמא שלי בעצם תראה עכשיו אםא תראה כמה אמא היייתה באמת חכמה ב אשה אישה ששמרה הערכים שלה הערכים של כולנו להרגיש שמה זה נוסר אבודה מוסר הסכל ק בחים אני התי בן 14 15 יצאתי לעבוד למרות שאנחנו היינו משפחה די ישירה רצתי לעבוד כדי להרגיש שתרגיש מה זה מוסר עבודה מה ששרה שרה אתה תרגיש אם תבזבז אותו תרגיש שבזבזת וכב בגיל 15 יצאתי לעבוד ולמדתי אחר צנ בבית ספר אורט י אחדים הבא ואמרתי א לא יכול דבר כזה אתה רביח כס ואני מחפסת אתה אוחל בבית ואתה אתה ישן הכל אני צריכה כסף תשלם לי תן לי מסקו ת אמא כמה שיש לי מה אני צריך את הכסף קחי את הכסף כש תעשי חי תעשי מה שאת רוצה שלך נתתי לה את כל משכורות שקיבלתי קיבלתי חמש לינות לחודש ב שהתחלתי אחר כך חמש ם לשבוע כל הכסף הזה עברו שנים הגעתי לגשש אם ורת לית לארון בוא וצ פקס לשחק ה יבו 10,000 ום שני בן 18 לפני 60 שנה אתה מבין זה מדהים בגיד כזה שמאוד מאוד מרגש אותי למה היא עשתה את זה ת ששמחה ו שמחה מה פיתו האיטלקים והגרמנים החליטו על גירוש יהודים בעלי דת פזר להגלות את שים אנחנו הגלו אותנו לגרמניה לברג בלסן אבל זה לא תלין שי ומים שבוע תעריך כמעט שנה עד שאתה מגיע לברג בז לקבן גז לטריפולי שבנו מטריפולי ח צ'ורה צ'ורה זה ליד טריפולי זה מח איזה מין עיר קטנה מצגורה לנמל טריפולי בלוב שו מטריפולי פלרמו סיציליה פלרמו ל נפולי בטרה מפול בולו ג איטה מ בולוני קומני איטה קומני הפו אוסטריה מב לר ר פס איטה פלגם תהליך בסע של כמת שנ רכבות של ודות של של מסא שון ש כמע 200 דופק צחנה ואנשים מתו בדרך שם בקרונות האלה אנשים עשו צרכים בתוך הקרון זהזה רפות ומהרשות גם אנשים כבר הבדו את הצלם אנוש אי אפשר להות זפו אותם מהרכבות כ אין מה לעשות משמת מת אי אפשר לש איתו כשקו המרדה את הבית אבא שלי שחר רבים היו לו כמה עבדים ערבים נאמנים מאוד נתנה את המפתחות של הבית לערבי מנהל המש שלו לשור לבית כשחזרו לבית בשלמותו ניתן חזר להורים שלי כשחזר נו אחרי שלוש שנים קזן נשארנו שמה ו אם הייתה ילד שם הגדול זה יצח שמו השני יקב השלישי אברהם שושנה אחד מוש חי ועוד אני זאת אומרת אני עוד לא נרתי בעצם כשהגיעו לשמה אבא את אבא לקחו בצר למחנות כפיה לקח כל מ עבות כפיה משאיות סות כמעט שנה קרבה באחד ימים במסדר מסדר בוקר ק בוקר עושים סדר חות ישלו בינינו שאיננו יבו כל הגוש קבל את העונד שלו ואמ הןצ מש לתן בסתם הקטן בן שנה עוד עתונים הגדול היה בן 12 משהו כזה חד הימים שזה קור מקפי ש כש שוטף אבל לעמד במסדר ומי שזז או מ שג את הראש א מקבל מתות וב כל הזמן באחד הימים הגיעו משאיות לקח להחליף פועלים לקים נוספים אז באחד הס ש ו בומץ עזה כזאת של אני אגיד לך התבדו בעצם יצא משורה קר לצין הסס ואמר לו דו האיש הזה שמה בעדי אני רוצה אות קנ שו הוא מסתכל ודע הוא לא מבין שזה קורה אנחנו אנחנו לי אני רוצה בעלי פו סתכל לא לא זה מה את רוצה זה לא אתה יודע זה זקז אז היא עמדה בתוקף שהיא רוצה אותו אז הוא וד הסתכל עלד החי וא אמר לו תוריד את הרישון תן לו הור האנגלי בחלל היו בגף מיוחד בברגן בס שים חבר לא פליטים לשמד אנחנו קלצה מכו החלפות שבועים עם הגרמנים ונתנו לנו חק בזמן מסוים ש צת ש גם צלב האדום וד לביל הנו כל מיני פינ כיבות ו בר כצ פריבילגיות היו מחנות המחנה בז היה למ האמת הוא לא מחנה כל כך אכזר כמו אושוויץ או קן או טרב לינק כבות ק היה צד יותר מות בעצם היה מחני השמדה שהוא השמדה נכון בט ה שרפות עם כל מה שמ שתם היה בזה וה גם מחנ שופלק שוא בנחמה כדי לשמש לפ ש עם הגרמני ם הוא מספרת ורואים זה דף הגדרות הים הגדולים רואים אתזה שלוקחים גביות עם מריצות ם הכל זורקים אותם לתו תעלה מכנסים את התעלה ועוד קביות חופרים שוב את התעלה מחדש זורקים שוב עם כל הביות הכל בחפירות כברי החים זה בזז ורח צחנה במפנה ה הן סטטוס מסוים לא לעבור את הקטע הזה אלה לא גזרות דוקרני מש כזה של בד רגילה ש לא עוברים את זה היו שניירות אי אפשר לבור ב זה לזה הייתה הגנת שלא לבור שלשים כ אם הייתה לו בחו ש לקחו אותה למנזר בצפון בצפוני צ מוד ם היה ב זה ביר קרפי ששמה הנזר ושמה אם עבדה אותי על הזירות הזו אותה וראו תנ כזה קטן שבות הייתי בלמדי עיניים רוקות תחנ אמה מבקשים תשיר אתן או לפחות הוא ישגה את לא יודעת מה מה השו שמה ימות תמותו ביחד פחות יזה נ ד לחותו אמה בש פסקי בשומ פ אני ל שלי או שלי כזמן אני אשמור ם הוא ימות אם נמות נמות כולנו יחד ולא יז שו דבר אבותי לותי משמר אותנו שמע למרות שהיו תינוקות היו גרמנים שעלי ממש סלס א א יודי או יודי שהיו משצ פעולה אחד בשם דואן הוא היה משצ פעולה עם הגרמני והיה מרשית מ שוצ דברים כאלה או כל מיני שלדים משקות והגרמנים יש אים פמ דים הים שפרו אותנו ואכל החגים תמיד עשו הפולחן הדתי הידי תמידה חנוכ קות חג בבג בזל זת חנוקה היא מתפרקת היא היא לא שלמה ככה מפז מתחלקת חלתי איך הביאו אותה ואיך הוציאו אותה איך שמו אותה כל השנה איך הביאו אותה איך אמ הייתה ם כמו ש עוצמתית עם כל התושיה ששנה הפרית את כל החלקים צפרה בתנ במעילים שלה ושל הדים כולם ב כח שק ש א ש שביע שם זה שביע שם שרות ף מני דוקומנט של סתה אותו כק שהי עבודת יד היא לא בתוכנת ולא לא עם מכונות אומה עבודת יד אם תראו את החלקים האלה השבורים האלה זה ממש ניטים כאלה שדפקו אותם כדי להשים את זה כל זה חריטות עבודות יד יש כאלה היום גם כן אבל איזה נצור ות יותר ולא נראות כמו הדליקו אותה לא י שמן הדליקו אותה עם מרגרינה שקיבלנו מההורה ו פוטין מבת הייתה מגלגלת פוטין וודקה זה מפה עם שמן ממקום שמן זה מרגרינה זה מסיק היו זמנים שהדליקו אותה וכיסו אותה כיסו אותה עם שמחה שגרמנים לא יראו אותה בחנות הגרמנים באו שמו את צעדים של הגרמנים באו להוציא להזיז את הנוקיה חנוקי נוש אם תשים לב פה יש קט ובצד שני אמור להיות קט גם הכז הזה נפלה הוא נשבר כשהוא נשבר בות דמה לא רצנו לא רצו אותו בכלל עד היום לא רציתי לשחזר אמרתי זה זה חורבן זה דבר שישאר למצח צלי ישאר כל זמ עבור ר מבן לנפ פן עד שש 28 למ זא אומרת אני בן 79 מא שאני מכיר את עצמי היום יש לי אותה ב אבא ואמא היו מדליקים את זה אצ בבית היום אני גם מדליק אותה בבית בבתי כנסת איפה שסים את זה להרות את זה להשריש את זה לדורות הבאים ש רק רוצים שנדליק את זה גם כ בפסח היה קצת צב קשה מה היו עושים לשם מצות מצות שמורות הם רצו איזה פח סרו עליו לנוש את זה זה זמן מסוים צריך לנוש את זה הדבר ידעו את זה נשו את זה סמ 18 דקות ן משהו כזה נכון לשו את זה שמו את זה על הפח ושמה אז פח מצב תנור כביכול אש שרו את זה ב עשו את אחורית באצבעות אפילו אבל לא היה הרבה קמח לא היה כלום היה תערובת של קמח וכל מיני דברים של סונ אפיל סורת כל מיני דברים שזה מחזיקים את את הפיתה הזאת הזה שומר המצה שמורה וחוץ ממני במחנה העוד שב דן תינוקות אני בנגד בן הגדולים חלק באו עם הילדים חלק אני תי שם עכשיו שמונ אומנו פה אנחנו אלה ניצולים זני זני חל שמו לוי גם כן שלום לוי ג'וב בב של פסג בנת ישראל נולדנו חד עשי באותו יום עכשיו מה אנחנו אני בן 10 חודשים הילדים האלה בני שמנה חודשים שבעה חודשים משהו כזה כולם צך לעשות ם ברית אין מצב שלא יפ להות מצב שמותו ימר אותו גוים בלי בריט חייבים לעשות ם ברית באותו יום היה היה הרב שמור היה ארוס בעובר שקלט שוא סלקת לילדי זהבן ש ב אתכל הילדים האלה סו אותם הרבה ישר אותם ז אומרת בסתר אבל שיחליטו לעשות עשות עכשיו כשעשו את זה יחליטו יום אחד לרות כיהודים אי אפשר להשיב את הילדים האלה לא לעשות להם ברית ושימותו קר ודי אז עשו ברית באותו יום עכשיו בלי בלי פברי הרדמה בלי משקף כאבים לתנו ינים לשתות הירד קבנו כבנו באנגלית ז כ לתו את הזה לעשות שתקו חנ יהודי שבתות כדוב שיה לת ן כספו לשת גם ש ד לדמותן ד שקף כבן א שבוא בעוד אז מלב כיב צברית שפרות חד ברית זה בעצם הגו הבגדה הבגדה האנגלית זה צב עוד פוטה שבדם היה נשיא המדינה צל הרצוג חיים הרצוג שהוא היה בבריגדה האנגלית והוא ש חלק קש מחנת כשבאו למיש אתה את האנשים אנשים כבר היו חוים הוציאו אנשים משם ש אדם לבים חולים צוררים קמו את כל משפחות למשרות חת המסות היו המשפחה שלנו אחותי הגדולה הזאת שכחו אותה למטה לא הנו אתר משאית אמא צוג למשאית הבת שלי הבת שלי וזאת הצגת אמא אמא אמא שלי אמא שלי ויצא בת שבע שמונה משהו כזה ו איזה שחייל גבוע זה היה נשיא חי סוק לקח אותו זרק למסים עד מזכרת לו את זה והיא נפגשה עם הבן שלו גם עכשו סיפר לו את סיפור והכל וזה הפסיד אותו צ משם התשם אדירה באמת כולם שמחים נפגשו חלק חולים חלק פה חלק שלא לא ספרו ע בעצמם עד שפשוט לא המינו שכבר איין גרמניים אין אין אין שבי אין גטו אין מחנה השמדה זה היו עמומים ואז לקו אותנו ליתו קצן מחנות אבק זהן ד שקום כפמ שית נפנה ושמה הרגיש את הבדל כי כסו לבתים כבר בתים רן רציניים והרגישו שזה השחור קיים יש אנשים נתנו להם יותר תרופות היו רופאים וטיפלו בהם הרב אוכל מספיק היה ור הגס הברית ממש שכמו אותם למחנות במחנות מעבר של שיקו ולא מחות בבר להשמדה כמו שה בכיוון לגרמניה כיוון היה הפוך כיבו ז בגז זה הה גם כן התהליך הזה המסע הזה לקח גם תמה חודשית עד שהגענו לבית גז חזרה כל אחד קורו החליטו להביר את כלם במצות מסוימות כל אחד בקבוצה שנו לאן שוא צריף אבל המסע הוא לא רק להגיע לברג לבנ גז אפשר י גם היה מעבר לא קטן ודיע השיבן בגזי צלילה בבנגאזי מזה לגוס בור לי פולין בלא פולי לגס בור ללנו בגרמניה קרס לויטל בצרפת זה ב סיבוב כזה שלא גשו מט לליסבון בפורטוגל וליסבון לקזבלנקה שבמרוקו כק גר גריה גר לטריפולי טריפולי לבן גז בשר כבר זהו נגמ נגמר המסע זה של שלוש שנים 11,000 קמטר יצאנו יצ בתרי בבי גז יצאנו ב 1942 חזרה לבן גזי בצ 30 לח 1945 בבן גזי אני זוכר את את החדות של אבא שלי שלקחו אותי את התינוק זאת אומרת מה בן חמש אצל הארץ אני זוכר משהו ג גרנו ליד חוף הים הביש פריד ב הלכים לים אני יודע שהייתי ם עם האחים שלי הגדולים בשוק אמא הייתה לוק עוד אמשל תמיד קשוק אבא תמיד היה בחנויות שלו ה במסחר אבא תמיד לקח אותם בית כנסת ו התפילות היו תפילות מזרחיות ממש של כל הכוונות וכל מה שצריך הולחן אמיתי של לקרוא את את התורה ולקרוא את ה את האגדה של פסח כל מה שקשור אני זוכר את הבית אבא שאחים הגדולים ש לעשות את הקידוש של יום שישי שמרת אומנם קשה היה לעשות אותו בגלל האבן כי התחילו מוראות מסוימים בשנת 45 44 42 גם כן היו מוראות ובו אנשים צבו ב 712 יהודים בוב ות לק בגדו פלק בבוק בוק פלק בצי ובחלק גם תלו אותם הטו קינ שיו שםם סוקור ד בשנ זהת סוקור סוקור סמת סוקם מפרת מקשטים קישוטים מיוחדים בשמחת בית השואבה ז וש כפור אבא שלי קונ ספ כל נדרה לפני פה מקשת אותו מקשטים אותו עם כל מיני קישוים פרחים בשמים הכל מגיע ערב כיפור ואז כל דר וש שר ושרה וכל נמה וכל עשה וכל א ואבא שלי עושה את זה ב כזה מן הרגשה כזאת נאית אתה רואה אתה שומע אתזה מרגיש שתה ו ו השמיים באמת גם פה היה עושה את זה בארץ כשהגענו גם היה ממשיך לעשות את זה וזה היה אחר ז החשו בחיינו פסח למשל פסח אני עושים שם את המצות הו מצות ק יס פסח טג שבוא בסוף פס הס פסח קטם כל הכלים של פסח בקטנים בקטן כזה זה קוראים לזה בערבית שחלת שבועות היו עושים בזה קקות מכל מיני צורות סולם ציפור משקפיים סר נכון שקוראים לזה שוק שוק זה כל אחד תב לו חביה שכל דבר א אחד אחד אחד כושלים את זה בחוטים נותנים את העוגיות הי עושים להם אחורים כדי שאפשר לפשוע בחוט כ אן וד מקבן דבר כזה שי שלו ליפות מש כים בעב פו סכן קרוס בן צליל שלושב ובוקר חקים כל נקוב כל השוד פדסי וב מהסוף להתחלה שער הלח בצ כ הד סליחות סליחות ו סליחות עבדל כ לעבוד אות וכל החגים היינו הוסר אותה בצורה מאוד קנאית ואמיתית לפי הפולחן היהודי לפי כל המנהגים היהודיים במשפחות ש היו באים לסבתא יושבים צ כל המשפחות צ 60 70 איש בתוך הבית שלה תמיד היה אושר באמת שמחה ו כשהגענו לארץ גם כן הסבתא עוד הייתה בחיים פה במשה לי שמה וכל הוש ש משפחה שלנו משפחת לוי משפחת חור משפחת נאים ק הסבתה הייתה ושה בימי שישי שבת עושים שבת סף 20 30 משפחות כל הארץ באוש תגע ת משהו אני זוכר אות כילד היו מצים שמה 30 ילדים 40 ילדים משחקים בחוץ ניגל לשמים הי בים כולו עם הילדים אמ שק לטוב סבתה בביתה קטן ותמיד היה מקום ותמיד היה אוכל מלא לא ה פשע לא הכל טהור הכל נקי הכל ניתן באהבה ובכיף חיו בת בעוון מעמת מדרת זהלא א אין תחיים בית פתוח לא הה גנבה היה לדע עם כל מיני מצלמות והזרקות כל אתה מפחד ברגע שהכניסו על הכרזת המדינה התחיל הפות בין גזי בטריפ כונו בעצם א מה לעשות התה ת תנו ילדים ש בגזי שקראו לני הארץ נוער הנוער אלית הנוער אי בני מחבני ו י ד נת בגזי הן קו להדר את הילדים לעלות לארץ מוקדם יותר ותוא הוא עלי לפנינו הוא אח צ שנ 48 והוא עבר לקיבוץ ג כשנ באנו הרץ הוא ה קיבוץ כבר ה צנה ולא היה שפע בכלל היו לקנות משהו זה היה תלושים לושי אוכל אתה רוצה ביצה פלוש ביצה שמד פלוש לפת פלוש כל ה בקדושים אז א אתה לא יפו לקחת סתם בשוק שחור לקנות משהו פ יש כסף או אחרי זמן מסוים קצת לפ פתח אמדי קמה התק במ של אש אב שטרני שונ כבר נהיה גם יותר יותר שפע קצת יותר אנשים יצו לעבודת דפו וכס בביתה קנ המצב השתפר ח לקנית לפרנס שב הגיע הרבה כסף הצי לו לקנות בת כ הי כל רצות החוף איפה גן המב שעד כמעט גוביץ 150 ליבות כס אני קונה חולות אני אפרנס ילדים בולמה ננ מתקפה ש מתפרנס בסדר תמיד הה מלי אב בזה בת כפל הבת קף הזה ה גדול במקום ריכוז של נוער בגברים כל הגברים היו באים שם היו גם באים אבא חר אלכוהול כזה היו גם שיכורים בהם ל ממש כל הזמן היו הנבנות של האנשים היה נדנוד טוב ו אבל וף טובה לא היו למויות טובה ואז בזמנו בשנות ה-80 לא היייתה לא היה נשקת גיוס לגייס או מבדקים או דרום דרום צבא לא היה דבר כזה היו באים למקום ריכוז אני זוכר קינת די בן שבע פחד או יותר באים שוזרים צבעים סוגרים מקום ריכוז גדול אתה אתה אתה אתה למסית לעלות למסית לכב לצורב לא משנה מי הוא מה הוא לא חשוב ההורים עדיין לא ידעים מה אשי היה בד חופש בקיבוץ גם היה בביץ קשה בוא נעזור לאבא אתה אתה גם אתה לקחו אנחנו ידענו שהוא לקחו אותו בסדר אבל הרבי מח ששות אולי שהבן בצבא וזהו היייתה גבה שישן צבא אבל אחרי זה כמה חודשים אחרי זה שחית גלס הגיע שפות התחיל להרות הוא נרג בן 18 תורות ש דשים בצבא היו קבות עם הסורי ל על שפח הרדן בחול זה נקרא קרב לתן מוטילה נגו עקרב הזה 42 לחמים שים פצועים זה קרב שרצו להשקיף או זה פשל הרציני של הצבא בזמנו היתה ונס אותו לא ו לסר אותו בכלל היו ש זוגים לא רצ שצ מפקד לא משנה כמה למרות שפשה לא רצו לעזור להקים את האנדרטה האנדרטה הזאת נדתה ע תרומות של החללים את יודע מס בת נותן תגמול להשכרות כל זה הסף את כל ד כל התרומות ה בש כמה שנים שמגיע הקנו את הדרתה הדרתה הזאת יצרנו 200 אל דולר שבנינו צ מעדנו אנחנו החלק הזה ת תחתו זה עבודת ידי עבודת יד שלי אני במקצועי רצת צמתי לזהות שחוג הזאת כתבות ההיסטוריונים הדרים עשו את ני בו שם שפ א שפ ם ים פחה הילדים הנכדים כולם כולם לטובת הענין היום בפעם האחרונה ו למעלה מ-30 איש כור הגבר אנחנו נדרת כל שנה מדקים שם מסוה משב כבוד יש אני קורא קדישה י ש דל כ ואבר שפינה ו שפינה יש לי זיכרון שוב תבור בתוכי בלף שליבן שעש חילק ושחי בשנת 51 תרי גיוס שלי היה 6 חי 62 אני גרתי בנתניה בחש שפינה 6 ח תראה אתזה שפינה אפה הוא וב סביבי שביבי ככה המגד הסגר לי קצת דוקר אותי הבית רציתי למכור אותו כבר חמש פעמים שש פעמים לא לא למכר לא רוצה להבחר הוא נשאר אצלי הבנות שבר שתי הבנות הגדולות במשלחת בבתי ספר לבזן לגרמניה וולנד הבנות היו שם בתעוד ב במתניים בתיו של הגרמנים חשרה וים הם מסודרים השמות של המשפחה כולם רשומים שם במחנה ההורים שלי אחים שלי אני כולם וצלצלו משם שב תראה כל השמות אצלח כל השמות השרים שם ומה זה התרגשו בכל זה חזרו לארץ סיפרו לאמא שלי שהייתה ואמרו ל של שמעון מופיעים שם והם היו ב באזה דה שנסו אמא שלי בכתה תף כותר אנר הייתי שם לבת שם נשות שלי הגיעו סגרתי מעגל איפוא היה לרוד בשקט כל פעם שנספר זדק אני גמו באמת בשלי אבל אני חייב לספר את זה כי נותן לי רגישה שבאמת נסגר מעגל גם ערץ פתחנו משפחות יפות משפחות נהדרות הכל זה משער תקומה הקמת את הכל בחדש סס היו ע במבה היו אשכנזים היו סועדים אשכנזים זהמ הם היו ניצולים בצ כמעט כולם מהמחלות הגיעו למעברות ובש תכף יצאו לא נשרו הרבה זמן שני שרו חצי שנה שנה ריבו אותם בלינות קיבלו פיצוים ולו היהדות יהדות לוב חו פון אפריק ו המזרק לא הכירו במעט לפני שנים ו שנה 25 שנה שקראו לך פרנ ו שרצ חיה אז התחלתי להרגיש לא ידעתי מה זה בכלל כשאמרו לך שבר צחיה זאת אומרת אתה ספרדי אתה לא אתה לא מהמוצא של ה של המשוטים ש זה שדו אז אמרתה אפס כשאמא צה לספר לי את השוער שניו בי ואנחנו בשוער אנחנו היינו בשוער וכאילו 15 14 לה בהמשך אז הרגשתי שאני גם לומי וגם שיף זה היייתה וגם שני לשו הנחנו לממתק אנגלית קיבלנו קצים בגרמניה בסג ד אנגליה בשלב 66 חד פעמית ואמרו לנו ברגע תקבלו צ ברגע ש גרמניות צדו היה הזון המועד גרמני צדו אז בזמנו מי חשב שהחומה תיפול וגרמני לצ אמרו אז בסוף בסדר כיוון נו איך שו מקבלים אבל זה זה זה קצת מצחיק כי הכל היה אכו כף ברור כל כך כך הכחישו את זה בעצם כי אני הצמדתי מנשי חששות ממש הצמדתי ו זה התה לי הרגשה וד טובה הרגשה שכאילו הוא התה הם מתעמרים מכ ממך תה נושו אני התחזתי עם כל הסיפור ש הוא פנה אצלי הצלי הבתי אצ הוא פנה לבית שלו הוא גר בכפר או הבתי צו הבית ועבדתי אז הוא רואה אותי עובד אומר לי למה עובד כל כך נקי כל כך ולא לא צורק לא מתלהב בעבודה פ תשמע מה ני אגיד לך אני אולי הסקולה שלי אנגלית ני נ ושר זה סבת חספ צ תפסיק לעבוד בש ש פ ספר לי ישבתי בבוקר כל בוקר שלו תמשיך לספר הוא ספר מספר ש ש מתקשרת אלי מישהי המרת אני אני הסגנית של הרב פרייזן ואני קשורה ליד בשם אני רוצה עבו לא צ מדבר עד השועה הסיפור ש הסיפור יף בורן ה2 שצילמו אותי ב עבודה עשו לי תולית ומאז אז התחיל אני כבר 10 שניים כמעט נותן את הרצות והכל מפוז פותח הכל ו קור פה מישקו אז מנות שנב שו ב ש אז מיות שנב נת זה אשריה לאצ ואני עושה את זה ברוך השם באמת בהתנדבות נהנה מכל רגע שאני עושה את זה ואם אם דוחפים לי כסף או משהו תשלום אני תורם את זה לחי לבודדים תודה לצ חיתו אושם השם נתן לי מה שצרך נקבל לא רוצה עשיר להיות מה שיש לי תודה ן יש לי הכל ב משפחה תת פש אישה ממת נהדרת צדקת ורה אישה כשרה הכל קשר קטש קטן ככל שעתיים שלי פת שלבתי אמא הפסיק אותי ושר מה זה שברתי כל ת בחיקו לא דת מנוחה רק להיות גית בפונט כן תינוק תינוק הר לא יש גדולים יותר הם שורים עצם מפני מסתדר אני שרואה אותי בגיל מסוים בגיל 14 15 נו ארץ דרקון אז הפים שלי פמר אתו שלנו וצ חליב בגרמניה את בדיני יותר אתה אתה שאבא שלך במא שלך בגרמניה בותר ואני בחי הזמן ב ו ש ש ל אז אמה שחבק כל הזמן כפר ליפ שלי אני כל הז חבקתי ז ואז זות ספו ב שפמ אך נך נסבי הרוח של הסיפור הזה ואני שומע אותו ואמא מטפטפת לי ומספר מספר מספרת אני ש נמת אני מגיש מתוך סנית כ לאוו תית ו מספרת לי עד כי עד ש אפילו שתחת תד סיפרה לאשתי ולבנות שלי בו ש בשני ארב בנות תש חדי בחד בדרך תודה לי התה מספר את כולם והפנמתי את זה כל הזמן אז אני את הסיפור הזה אני מכיר בזמ אמיתית כש אני שומע סיפור מסרים מהאנשים שהיו שם ומספרים אותו סיפור עלי ש אותו סיפור מה שהם סיפרו עלי אני מספר חד אחד מספרים לי היינו ב נסענו פני 8ת שנים דברת חסו למוז כל מיני סיפורים זה תורה מזדים חלס בז לפת ש זה שדר אנק בתוך החדר הב רצפה מפוזרות סוליות סרות ממפת מטפ שאתה הולך שם דורס להם אתה מרגיש שהנס הצעדים של קלגסים הנסים האלה באים אליך זה חס בתודעה שלר הנסים לפה זה טראומטי יצאנו משם עם קצת רגשות כאלה של מהני אגיד לך שטה מסוימת הב שש מוז נקרא מוזר תירו ש לקח אות לשם והכיר את אחד המנים שבאזור מסוים בז ב ישנו ככ שני אוטובוסים זהו נו מתחיל את הפתיח ש לספר אני חוקב סוה בצפו אפריקה בדו מב גזי בעלי דם פיטי שלקו אותם לבן בש שחס אח לסת אני וש שתן עות שסברו כמו מסרים תחקי תגיד תגיד בדיוק מה אז הוא אומר לי כן כזר חז בסבב ע זה אני בדיוק אני פם ביתי מ בגז מלו ג בזה ב ש נדת יעו בסוף ז הוא סיפר את התעריף כל המעבר כמו שאמא סיפרה אחד לאחד היסטוריה מעלפת הייתה כאילו אמא מספרת אי באותו רגע אחד לישו וני שואל אותו סוף תגיד לי מי אתה אז אומר תשמע אני ישראלי אני דור זיג בדז קמל ק בצל שני הפרדתי לחכור את א את לוג בעלי דרכם בריטית לא יודע שגעת אהבתי אתכן אבתי את הסיפור אבתי את ההסטוריה הז הדמ אותי שהמשכנו על הרות וות על טראומה חוזרת כל הזמן הם שמ ללכת עוד גנות תחנות רכבת הפסים היו חרוצים בקומות של מחנות ריכוז וכמה נית שוש מדוש וגם חלק זרזו חלק צרו בצד היה חרות בסל עלק יסקו אתה יודע זה מורר בך אתה יהודי אתה ישראלי אתה שם גם ואתה גם בזוזה אתה חושב מה איפה איפה אתה ואיפה הגעת ואיפה הת לאן לאן הגעת אז בקשו ממני המדרשה אומרת לי בטלפון להגיד את אל שמים אמרתי אתזה שרתי את זה ממש ברגשות התרגשות כזאת הרגשתי הנו חבר שלי גר את הקדיש ס פ ע רג נו ממש בר אמן שידרנו מגרמניה בברלין התחילה פוס טראו לענות לי לענות לי סיוטים בלינה הסיוטים אלה חלמות חלמות בלאות לפני תשע שנים שמונה שנים התחלתי לפנות על כלבים שתוקפים אותי ואני עודף אותותו בבעיטות ואני בועט בה באמצ אני בועט בחנן הרבה פעמים זה לא פעם אחת אני חולט ש הגרמנים הם בצדק שסיפרתי שתה מרגיש שה שתוקפים אות באת ובאים לתפוס אות ואני בואת שוב זהלא לא פעם זה 15 פעם א כואב לי די תפסיק את הבוקר כואב לי ואני מתר כס נש באמת כ ניש וב למה אני רצ הייתי פסיכולוג ופסיכיאטר באתי לא בשביל לקבל תרופות שאני לא אבל קצת להרגיע אותי ו להחזיר אותי לתלם וכאילו לצאת מזה באמת יצאתי וף השם אין לי את זה יותר אבל בקצת כש אני מספר את הסיפור שלי זה לא אותו דבר ו סיפור של גדרו או של בוק בוק או של סיד עזז זה משהו פה אני הייתי בגרמניה אז אואי מה פתאום הגתה לגרמניה כזה אתה יודע זה מין חרי מה פתום אתה עושה לגרמניה בת מדו לקחו גרמני איך אז לך תספר לי הם יש כלה לא מבינים זה אפילו נוב אז רפתן בעצמם לא מבינים שגם משם לקחו לגרמניה ארכו ז לא לקחו את ש דקו ני ש בגוף דקו זה רצו לשמור ברי ניכוח לם לג את כ ש לא לקחו בדוב לא יהודים כי מי לא היה מי היה לא יהודי הרבים הרי הרבים כצו ברית המוסת כרת ברית עם עם בקל וסול באחד הימים אחרי כל הסיפור שהתחלתי בזה שלי עשו לנו איזה ערב יצר שואה והופנה רצלי זה הוא פנה לבנות אנחנו כבר סבנו דימה נצו ושמו שלנו כל מיני אחותי אני זה של דב ואחר ישו בבוגרים מתוצרת אירופה ועשו לידי הסטוריות הסור פט התחלתי אמרו לי לספר את הסיפור התחלתי לספר ובאמצע קטעה אותי זה אישה בבוגרת אחרי השו פניה דפון זה לא בדיוק נכון אתם תפסתם טרנ על אירופה ולא לא מגיע בכ אתם לא לא צ בניתי לארץ קתי רצ ברץ ל ברץ הר זה לא סיפור שאני מספר וס כדי לקבל פיצוים אני עברתי את זה ההורים שלי היו שם האחים שלי היו שם כל זה והתחלתי קבר את עצמי אז אמרתי תגידי באמת לשאל אותך שאלה אם עכשיו אם הייתי ז אם הייתי מת היית יותר שמחה גים אותנו היית יותר מבסוטים נו מפנה ר שדיברתי ליה קצת בחות צרותי לבעלה גברת אני מבקש תפסיק עם זה יש פה היסטוריות מילו נפצה קרו לו נפצ תגיד מה ש מה שיש לך להגיד אז הוא קם ר גברת מה שהוא אמר הבחור הזה זה נכון ויש לי הכל כתוב הכל היסטוריה זה זה מופיע בהיסטוריה ה של העם היהודי לא יכו לכיש אתזה בכלל דף אגב לפני שבועים פגשתי אתנח של זה נדר ור שתו לו ר בן שמ שנדרה פגשתי אותו שם אמרתי לו נח שרו אתה זוכר בטח ברית הדמים של צרן ן ז בח שי הדמים אז אמרתי לו תגיד משה לא זה בסדר אמרת שצ להגיד בסר אז לא התירו ב לא רוצה להכיר אנחנו כאילו זרים טרפיס לה רוצה למנ האמת לא מגיע לי פצו ני לא מגיע ז אומרת אמרו לי תעש לא מגיע לי לקבל רנטה 44 איך ר ש משנת 42 מגיע באתי ום 11 אומר ליזה תפסים והכל באתי לשלוח לדור לשלח אתזה תו פלי לא מגיע לך קח קח לא מגיע ללך למה אתג זה קורה אז לא רגע לך פב שלא מש הפנמתי את זה ולא דיברתי יותר כל אחד אומר לי תגיד אתה ר ש אתה תבדוק תראה מה מגיע לך ת לבתו איפה היית כלכך בשנ איפה תבנתי וד אמור לא מגיע משם מתפלת לוד זהו ברוש כבל רתו שלי כש אני עכשיו פנסיונר כשעבדתי לא היה לי את הזמן הזה ו בקם אם היית אומר לי לפני 10 שנים שבוא ספר לי אמך תבוא לי בשעה 10 דקות ספר את הסיפור שצילמו אותי בעבודה והכל מצלמים ואני עובד ו מספר את הסיפור עמדתי חמש דקות 10 דקות אבל היום אני פסו אני רוצה לספר את הסיפור הזה כי זה מעניין אותי ונותן לי נותן לי יותר עניין שאני עושה משהו בחיים שתורם למישהו את את מה שעברתי תורם למשפחה שלי ולסביבה שלי את סיפור היי ואת התלות שעברו גם אנשים שלא מכירים בהם עדיין אהבה אהבה מלאה אני עושה את זה כן אני עושה את זה באמת בכיף בכיף בתחילת הדרך סיפרתי לך שאבא שלי רד את ה שיטות בתומה סגר את העסק כדי את התרומה הזאת הוא נותן את זה ממנו בלי לקבל תמורה בלי כלום כנראה למדתי ממנו זה זה תורשתי זה גני ש אמא גם כן תרמה הרבה דברים נתנה הרבה דברים לאנשים אתה יודע היא הייתה יושבת גרה ת הקניון התה גרה זכה לברכה ברמת אפרים אתה מכיר את המקום על הכביש הראשי עבדו פועלים וכל הזמן נתנה מים קרים לתת להם וכל מי שעובר אני נשבע לך זה מכל הלב התה רצה שכל אחד מי שעובר שמר פועל 20 שק את תקנה וח תקנה שתייה אתזה כל פעם ותתי 100 שק 200 שק אמ א הלך תפות אזה 20 שק היית נותן את זה לכולם קבל שגמר שהוא ל הוקרב הוא נפגע בחרי ששת ימים בשל 68 אוגוס 68 שהיום אני עדיין הפוטו שלו מטפל בכול צחו אני כבר קזה 68 55 שנה אני מטפל בו כל יום באהבה מלאה ו שלקח אותו למוסד להשיר אותו וזה קף כל יום אם צור משוני פה לאיתו והוא בן 75 לא נסוי טראומטי הוא לא מתפקד מבחינת אישי זאת אומרת משהו אישי לעשות הוא מתפקד אבל יש לו עוזר צפן בו ואני איתו כל הזמן אכל מה שאני מרגיש בפנים אני עובד ואני אומר את זה כי אני רוצה להגיד את זה אני רוצה להגיד את מה שבאמת כואב ו אולי אולי עוד כמה שנים וד דור צ דורות לא ק סחר ספרו את זה כמו זה אני רוצה אני רוצה שקט שלבה אני רוצה שיעבור הכל בשלום בלי ריבים במדינה בלי ריבים ב יש לחברו א אהבת אמת ולא לא סינת פיני אהבת פיני באמת לכל אחד שנדאג לעצמו ונדאג לסביבה שלו תראה א להתנהג כמו בן אדם ח כמוך אני גר פה בסביבה באמת אני מוכר בסיג פור אני יש לי פה קהילה טובה קהילה נעימה אני אהוב ואוהב נותר את עצמי נותנים לי אני תורם אני נותן הכל אני תרמתי לשישה בתי כנסת בר באזור שלנו בתמורה בחינם בלי כסף מהש נותן את אמא שלי תמיד עבר בערבי תק בני ג'ט אתה יודע מה זה שיתן לך מאיפה לתת אל תבקש לקבל בבקש לתת אז בורו עולם תמיד ך אני ימצה להודות רותת בעזרת השם שבעזרת השם ירבו וימשיכו בעשייה וצלמו תודה על הספות שניתנה לי להעביר את המורשת שלי להב אותה תודה מכלב לפול העושים בברכה הזאת תודה גם ליוסי ה באמת נחמד המהמם נכנסתי ל [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ר מברך את הרבנים הרב ירוד הרב אפרים כחנו רש גו בעזרת השם פון שעלו מעלה מעלה יהיה להם ברכה בהצלחה הקדוש ברוך הוא ישות ליבם לטובה ולברכה שבכל ה שפנו יזכיר יצחו זכ עוד לעשות כלה כלה ד תורה דירה אמן [מוזיקה] ואמן [מוזיקה] ‏ik ש