The Secret of the Hebrew Letters and a Person's Name - Part 2 - Rabbi Zamir Cohen

เฮ [מוזיקה] שלום וברכה וערב טוב לכולם. בשיעור הקודם הקראנו כאן את דברי ספר יצירה, המשנה הראשונה בספר יצירה, שכאשר מתבוננים באותיות ולומדים את מה שמסתתר מאחוריהם, מגלים שבכל אות מסתתר כוח רוחני שונה. פירוש המילה אות בעברית סימן. סימן למה? לאנרגיה, לאותו כוח רוחני שאגור ותמון באותה האות. ראינו שהאור הזה זורם באותיות בשלושה מסלולים בצורת כתיבת האות, הצורה הגרפית של האות, אופן הגיעת האות, איך שאומרים את האות א' ב גד והערך המספרי של האות. כשתמיד שלושתם מגיעים לאותה נקודה, נובעים מאותו שורש ומגיעים לאותה נקודה. אלה בעצם האנרגיות שזורמות באותיות. כשאלוקים ברא את העולם, ברא את העולם באותיות. מי שראה פעם את הסרט מטריקס, יש כאן מי שראה את הסרט הזה? הסרט הזה מבוסס על דברי המקובלים שהעולם מורכב מאותיות ואם אתה נכנס לתוכנה של הבריאה שאלה בעצם האותיות אתה יכול לשנות את כל המציאות. אומרים שהסרט הזה היה אחד משוברי הקופות הגדולים. ולמה? כי אנשים אפילו בסין, בתאילנד, בהודו, שלא יודעים כלום מקבלה ולא יהדות, אבל כשצפו בסרת הרגישו יש כאן נקודת אמת שהיא מאוד מושכת עד שצפו בסרט שוב ושוב כדי לנסות לגלות את החידה. ובאמת שני הבימאים שיצרו את הסרט הזה למדו את יסודות הקבלה. לכן לקחו שם את ראש הכוחות של הרוע קראו לו בשם סמית שהוא עובד על כולם מרמה את כולם על שם הסמ לחינם קראו לו סמית הסמ הוא ראש כוחות הסתר אחרא כנגדו לקחו את ניאו זה הון בהיפוך אותיות האחד שהוא כנגד המלך המשיח שעתיד לגאול את האנושות שמו שם נביאה יש נביאה גם כן בסרט הזה ולאיפה כולם שואפים להגיע לארץ ציון זה השם שהם נתנו בסרט ציון אני לא ראיתי את הסרט כולו אבל שלחו אלי קטעים ממנו עם הסבר של הרב רוני אלון שהסביר את הדברים יותר בעומק כי הוא למד שהם בנו את הסרט על פי היסוד הזה ושלח אליי קטעים זה באמת מפליל לראות עד כמה אנשים מתחברים אפילו שלא יודעים קבלה אבל מתחברים לנקודת האמת שנמצאת כאן אבל מה שנוגע לענייננו זה לא רק התוכנית של כל הבריאה שבאה על ידי ביטוי שיש כוח שלילי שעובד על כולם מרמה את כולם ויש את המשיח שאמור אמור לגעול את האנושות, אלא שבאמת הבריאה כולה מורכבת מאותיות. זרימה של אותיות שמתחברות יוצרות את כל המציאות. לכן כתוב שאחת הסיבות שעם ישראל נגעלו ממצרים עד שלא שינו את לשונם. שמרו על שמותיהם, על שמות עבריים. לא לקחו שמות מצריים, שמרו על לבושם כדי להתבטל מהגויים שנזכור שאנח הם היו עובדי עבודה זרה. הם ירדו אבל שנזכור שאנחנו יהודים שמרו על גאוות יחידה יש לנו לבוש מיוחד של יהודים לא התלבשו כמו הגויים ולא שינו את לשונן שמות לבוש ולשון הקפידו לדבר בשפה העברית בינם לבין עצמם בחוץ דיברו מצרית אבל בינם לבין עצמם שמרו על העברית בזכות זה נגאלו מדוע אם לא אם שמרו על לשונם מדוע זו סיבה לגאולה כשמדברים עברית זו סיבה לגאולה. מה זה משנה? אתה מדבר עברית, יפנית, צרפתית. אבל כאשר האדם מדבר בעברית, אפילו שהוא עובר עבירות, הוא עובר על רצון השם, אבל הוא מדבר דיבורי אמונה בלי להרגיש. דוגמה, מדוע בעברית כל עצם נקרא בשם דבר? קח את הדבר הזה, תזיז את הדבר, תן לי את הדבר. מה זה דבר? דבר הוא מלשון דיבור. זה דיבור. כשמדברים על אבן, על שולחן, על עץ, זה דיבור. התשובה היא שכן. איך כל זה נברא? בדיבור של הקדוש ברוך הוא. ויאמר אלוהים, יהי אור ויהור. בעשרה מאמרות נברא העולם. אז כשאתה מדבר עברית, אפילו אדם שאומר על עצמו, אני כופר בתורה, אם אתה מדבר עברית, אתה מדבר אמונה. כי כשאתה אומר, תן לי את הדבר הזה, במילים אחרות, מה אתה אומר? תן לי את מה שנברא בדיבורו של אלוקים. העברית כולה היא דיבורי אמונה. חפץ. חפץ זה גם שם כללי. מה זה חפץ? חפץ זה רצון. תן לי את החפץ הזה במילים אחרות. תן לי את הרצון האלוקי שהדבר הזה עדיין ישאר קיים. כל מילה בעברית יש בה את התוכן של צירופי האותיות. יהי אור זה צירופים של א' ו ורש. כל דבר שקיים במציאות הוא מורכב מאותיות. כמו בכימיה שיש נוסחאות שונות שחיבורים שונים, צירופים שונים, כך גם האותיות העבריות יוצרות את כל המציאות וזה מה שגורם להשפעה של שם האדם על גורלו, על אופיו. הזכרנו שבאוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר וגילו שישנם ילדים עם שמות מסוימים שרוב הילדים שנקראים בשמות האלה הם איפרקטיביים עם קשי התנהגות, לפעמים קשיהי קשב וריכוז, בעיות שונות. באוניברסיטת תל אביב אני לא יודע בדיוק מה מה דחף אותם לערוך את המחקר אבל הגיעו למסקנה הזאת הם נותנים הסברים שונים הם לא באים מהצד של תורת הקבלה מדוע האותיות משפיעות על האדם צירופי האותיות אבל אנחנו יודעים שהמשמעות הרבה יותר גדולה מהמסקנות שהם הגיעו אותם חוקרים כי כל אות יש בה כוח שונה צירוף האותיות על פי מתכונת מסוימת יוצר משמעות מסוימת והדבר משפיע על גורלו של אדם על אופיו של האדם על התכונות וכמו שרואים בכמה וכמה מקומות בתורה שכאשר השתנה מצבו של האדם שמו השתנה ולפעמים הפוך כאשר השתנה שמו של האדם גם מצבו השתנה אברהם היה אב לארם האות א' שבתחילה משמשת פעמיים אב וגם כשמחברים אותה לסוף ארם אב ארם כלומר הוא היה הרי הוא גדל בארם נולד בארם נהריים בין הנהרות של התחידקל והפרט נקרא נהריים שם הוא נולד וגדל והיה אדם חשוב אז הוא היה אב לארם אבל לאחר שעשה ברית מילה ביום של הברית התחלף שמו לעיקרי אברהם למה אומר לו האלוקים כי אב המון גויים נתתיך תעלית המדרגה לא רק אב לארם אלא כעת במקום יותר גבוה אשתו שרי החליפו לצינור שפע רוחני בשם במקום י החליפו לה' הפכה להיות שרה ויכלה ללדת לפני כן הייתה הכרה לא יכלה ללדת משה רבנו בברית מילה שלו חז"ל אומרים ששמו המקורי הרי לא היה משה זה שם שבתיה בת פרעה נתנה לו כי מן המים משיטי הוא כשהלקחה אותו מהיאור השם המקורי של משה בברית היה יקוטיאל זה היה השם האמיתי של השם העברי של משה רבנו היה יקוטיאל אבל היא הצילה אותו בתיה בת פרעה התגיירה אחר כך ואדם שמציל את חייו של חברו זה כמו שהוא ילד אותו. מי שמגדל את בן חברו היא לקחה אותו לארמון שלה, השקיע בו. אז לכבד אותה נקרא על על השם שהיא נתנה לו לדורות עולם בשם משה. כך רואים במקומות רבים בתורה שהשמות משתנים ומתחלפים בהתאם למהות ולמציאות. כי השם מבטא את המהות וגם משפיע על חייו של האדם. כדוגמה לכך ראינו בשיעור הקודם את האות א' שהיא מייצגת את אלופו של עולם מכמה היבטים שהוא האחד שהוא יחיד מוחלט ללא שום חלוקה ושינוי או משהו זה רק הקדוש ברוך הוא כל דבר שנמצא באולם הזה והוא אחד זה אחד יחסי כי הוא אחד כאן במקומות אחרים יש עוד כמותו והוא עצמו מורכב מחלקים אבל הקדוש ברוך הוא הוא האחד שהוא יחיד באמת מת אין כמותו בשום מקום והוא גם לא מורכב מחלקים לכן הא' שזה האחד האחדות המוחלטת מבטת את אלופו של עולם את הקדוש ברוך הוא לכן אדם שהאות א' מופיעה בשמו בפרט אם היא בתחילת שמו תמיד האות הראשונה בשם היא הכי דומיננטית זה הוא אדם שמצד אחד שואף לרוחניות גבוהה לא בעל סיפוקו אם הוא לא מתמלא בתוכן רוחני כל אדם הום רוחני ורוצה רוצה רוחניות, אבל אנשים כאלה הם צמעים לרוחניות בעוצמות. יכול להיות להם הכל, כסף, כבוד, גדולה, אבל הם מרגישים ריק בפנים. אני רוצה מילוי רוחני. מקבל מילוי רוחני, פורח כולו. אז זה דבר טוב. אבל מצד שני, אדם כזה, בגלל שהוא בבחינת האור האלוקי שהוא אינסופי, קשה לאדם כזה לקבל מסגרת. קשה לו לקבל הנחיות מהבוס שיאמר לו, תעשה כך, תעשה כך. הוא מרגיש אני הבוס שלך, אתה בסך הכל עובד אצלו, אבל הוא מרגיש כאילו הוא פה הבוס. למה הוא יש לו את הא' האלוקית? אלופו של עולם הוא מרגיש שהוא הוא תמיד רוצה סוג של פריצת מסגרות, אל תגיד לי מה לעשות. נפגע בקלות כשאומרים לו תעשה כך או כך. זה יכול להקשות גם בזוגיות. אבל כשאדם לומד לזהות מהיכן הדברים מגיעים, כלומר שהשורש הוא מצוין, השורש הוא אלוקי, השורש הוא גבוה, אבל אתה עדיין לא אלוקים שלא יאמרו לך מה לעשות, צריך לפעמים גם לקבל הנחיות. אדרבה, במשנה בפרקי אבות כתוב, הבה קל לראש. כמה פעמים התייעצו אנשים בשאלות, מדוע מפטרים אותי מהר מהעבודה? כל מקום שאני עובד, שבוע, שבועיים, חודשיים, מפטרים אותי. מה אני כל כך גרוע? אני כל כך חרוץ ותמיד מחמיאים לי ומשבחים אותי. תמיד צריך לבדוק את ההיבט הרוחני ואת ההיבט הטבעי בכל דבר. ההיבט הרוחני בכשיה פרנסה, תמיד אני שואל איך כבוד האישה אתה מכבד את אשתך? זה קשור מאוד לפרנסה. איך כבוד השבת? אתה מכבד את השבת. שומר הלכות שבת. השבת היא מקור הברכה. נטילת ידיים לסעודה. גם זה קשור לשפע של ברכה בממון. יש כמה דברים. זה מההיבת הרוחני. אבל יש גם את ההיבט הטבעי. תבחן את עצמך איך אתה מתנהג בעבודה. האם אתה מסוגל לקבל הנחיות או קשה לך לקבל הנחיות? בפרט אם אני רואה ששמו מתחיל בא', אני יותר שם את הדגש על העניין הזה. לומר לו, יכול להיות שאתה חרוץ ועובד ועושה, אבל אתה לא מוכן לקבל מרות. אז מצוי שמה אנשים אומרים, נכון, אבל הבוס לא מבין שהוא טועה. אני צריך לכוון אותו, להסביר. הוא טועה. יכול להיות שאתה צודק, אבל המשנה אומרת בפרקי אבות, הבה קל לראש. כשיש עליך ראש, יש עליך בוס, תהיה קליל, אל תהיה כבד. תחליט ככה אני רוצה וזה נכון וזה לא נכון. יש לך את את העקרונות שלך לנהל את העסק בצורה אפילו שהוא לא צודק. אתה רואה שהוא עלול להפסיד, אבל אתה יכול להציע. ראית שאחרי הכל זה מה שהוא רוצה, תלך בהכוונה שלו. מי רוצה עובד בעבודה שלא הולך לפי הכללים שהוא מקבל. תהיה קליל. נכון שקשה לך מסגרת, קשה לך לקבל גבולות, ככה גם בזוגיות. כמו בכביש שאמרו, "אל תהיה צודק, תהיה חכם." ככה גם בזוגיות. לא תמיד צריך להיות צודק. לפעמים צריך להיות חכם. אפילו שאתה צודק ואשתך לא. את צודקת ובעלך לא. צריכים להיות כלילים בדברים. לפעמים גם לוותר, להבליג, ללכת יותר. את רואה שלבעלך יש עכשיו נקרא לזה את השטות הזאת בראש שהוא ככה זה חשוב לו. מה לעשות? הרגלים או כל מיני סיבות אחרות. אבל זה חשוב לו. את רואה פי 1000 ממך? לכי לקראתו. שישמח, שיהיה מאושר. אפשר לפתור הרבה בעיות בזוגיות. האות ב' למשל מבטאת חלוקה ורבוי. אחרי האות א' בא האות ב'. הא'1, ב ש לא לחינם. המספר היחיד שהוא בלשון רבים זה המספר שניים בלשון זכר או שתיים בלשון עקבה זה המספר היחיד שהוא בלשון רבים כל השאר ניקח את כל הספרות מאחד עד 10 אחד אחר כך שלושה נדלג רגע על השניים שלושה ארבעה חמישה שישה שבעה שמונה תשעה 10ה גם בלשון נקבה אחת אחר כך מדלגים על השתיים שזה לשון רבים שלוש 4 5 6 7 8 9 10 למה רק המספר השני הוא בלשון רבים שתיים או שניים מכיוון ששורש המספר באות ב' ובאות ב' תמון כוח החלוקה והריבוי כלומר כך האותיות מתחילות קודם כל באחד שזה אלופו של עולם הקדוש ברוך הוא כשהוא ברא את הבריאה איך הוא ברא את הבריאה כל הבריאה מושטטת על חלוקה גם חלוקה כמו תא למשל שופ הופך להיות עובר. איך הוא הופך להיות עובר? הוא מתחלק ומתרבה ומתפתח ובונה יצור. בית. איך בונים בית? בית מלשון בית. גם שכאן חלקים שונים, לא כמו הבורא שהוא אחד מוחלט. פה לוקחים חלקים שונים, מחבורים אותם ויוצרים את הבית. גם כשבונים בית יוצרים חלוקה. מי שישים לב, הבית עצמו יש בו סוג של חלוקה. כי המרחבים הם בעצם אחדות אחת. מישור. בנינו בית, מה עשינו? חילקנו בין פנימיות לבין חיצוניות. לכן האות ב' מבטת חלוקה, ריבוי, ברכה, בנייה ופנימיות. בית כמו מבית ומחוץ תצפנו שכתוב בתורה, מבית ומחוץ, מבפנים ומבחוץ. זו הסיבה שאדם שהאות ב מופיעה בשמו, בפרט אם היא האות הראשונה, מצד אחד הוא אדם מאוד ביתי, מאוד פנימי, מאוד מחובר למשפחה, פחות מוחצן, דואג מאוד לילדים, לאשתו או אם מדובר באישה, מעבר לממוצע, מעבר לסטנדרט, מאוד פנימיים. הוא לא אוהב כל כך את החיצוניות. אדם ששמו ברוך למשל, אשתו אומרת לו, "בוא נאכל הערב במסעדה", אומר לו, "אני אוהב את האוכל שלך יותר טעים." הוא לא אוהב את החוץ. הוא רוצה את הפנימיות, רוצה להיות כאן. זה טוב. מצד שני, הוא צריך גם להבין שיש אנשים שצריכים אחרת. אשתך צריכה את החיצוניות, אז תתעלה מעל עצמך. תן לה גם את כדי סיפוקה. היא רוצה קצת לצאת, תצא איתה. גם אם זה לא בדיוק טבעך. לכן חשוב גם שנדע שאנחנו מושפעים מהשמות ואם רואים שיש לנו נטייה על פי השם אז לדעת ש זה לא שכל העולם כך כי אם זה מה שאני מרגיש יש גם אנשים שחווים אחרת וכשנותנים להם את התחושה הנעימה מגיעים לשלמות הרצויה מה התכונה השלילית שיכולה להיות באות ב' חלוקה ורבוי זה אומר אותו אדם עם האות ב' עלול להיות מאוד ביקורתי להיכנס בקלות לריבים עם אנשים ליצור סוג של מחלוקת להיכנס לריבים בפרט כלפי בני המשפחה הוא עלול להיות ביקורתי כי הרי ב זה גם פנימיות מבית וגם חלוקה וריבוי הוא עלול לבוא עם המון ביקורות וטענות כלפי בני ביתו הוא רוצה סוג של שלמות בתוך הבית הרבה יותר מאנשים בחוץ בחוץ הוא סלחן כלפי בני המשפחה מאוד ביקורתי מאוד דורש מאוד רוצה לכן כן, כשינטב את עצמו למקום טוב, לקחת את האות ב' שבו דווקא למקום החיובי, למקום הטוב של הצניעות, של הפנימיות, של הקשר המשפחתי יותר, החמימות, אדם כזה יכול להגיע בקלות לברכה בכסף כי יש לו את זה כבר. הברכה נמצאת אצלו בשם, רק חשוב שינטב את ההנהגה שלו בצורה נכונה ועל ידי כך יקבל גם את הברכה בממון, גם את הברכה [מוזיקה] ברוחניות. אנחנו נעצור לרגע בסדר האותיות ונעבור לכללים שנוגעים לבחירת שם. בשיעורים הבאים אנחנו נקדיש יותר זמן לאותיות. נעבור על כל אות בפני עצמה. כך פתחנו בזה לקבל טעימה למי שלא היה בשיעור הקודם מבחינת המשמעות של האותיות והשפעתם על שם האדם. אבל בעיקר אנחנו נתמקד הערב על בחירת שמות גם כשבוחרים שם לילד או לילדה שנולדים גם במה שנוגע לעצמנו במידה ולאחר התייעצות עם תלמיד חכם מופלג. כמו שהזכרתי את הרב חיים קנייבסקי מבני ברק שאפשר להתייעץ איתו על שמות לאחר שיש התייעצות והכוונה שכן צריך לשנות או להוסיף שם לדעת איך לעשות את זה נכון וכאמור כשבוחרים שם לילד איך לעשות את הדברים בספר מגיד משרים כותב כך למי שיש את ספר הצופן לפניו אני מקריא מעמוד 316 למי שרוצה או רוצה לראות מבפנים ואף אם לאדם רשע יש לו שם של צדיק אותו השם אינו לחינם לפי שמכל מקום יש לו נטייה טובה למידה שאותו השם רומז עליה. מי שנקרא אברהם יהיה נוטה לצד החסד ומי שנקרא יוסף יהיה או גיבור להתגבר בניסיונות של איסורי עריות או זן ומפרנס לאחרים. כאן מלמד אותנו יסוד גדול. זה סודות שהמלאך המגיד גילה למרן הבית יוסף, מחבר השולחן ערוך, והוא אומר לו כך, תדע לך שכאשר אנחנו קוראים שם לילד על שמו של אדם מסוים, אנחנו יוצרים זיקה בינו לבינו, יוצרים קישור. זה יסוד שרואים אותו בכל ספרי המקובלים שעוסקים בשמות. שכאשר אנחנו ההורים מכוונים לקרוא שם לילד או לילדה על שם אדם מסוים, צריכים לדעת שאנחנו יוצרים קישור ביניהם. לטוב ולרע. נראה בהמשך כמה וכמה השלכות לכיוונים שונים, אבל כעת הוא מדבר מההיבת של התכונות אופי, של המסוגלות של אותו אדם. אדם שנקרא בשם אברהם, אברהם אבינו היה איש החסד. ממילא הילד הזה שנקרא אברהם יש לו נטייה לחסד. וכל אדם ודאי אין כאן מי שלא מכיר אנשים שנקראים בשם אברהם, אחד השמות הנפוצים ביותר. וכשבוחנים ורואים אברהם תמיד הוא אדם של נתינה. ראינו כבר שבא' יש רוחניות אבל אדם של נתינה לאשתו לסביבה. אדם שמטבעו מאוד נותן. יוסף. מה היה הניסיון של יוסף הצדיק? אשת פוטיפר. יוסף עמד ושמר על עצמו שלא להיקשל בחטא הזה. שמר על נאמנות, על קדושה. לכן השם יוסף מצד אחד יש בו את הניסיונות האלה של ענייני צניעות, מצד שני יש בו עוצמות להיות נאמן לרעייתו, להיות נאמן למשפחתו, להיות נאמן בכל מקום שהוא נמצא, כי הוא מקבל את הקישורים האלה, את השפע הזה מאותו יוסף הצדיק. כשיוסף עמד בניסיון הוא בעצם הטביע בשם יוסף את המסוגלות לעמוד בניסיונות בפרט בענייני צניעות ולהיות נאמן לאישה ולמשפחה בצורה נפלאה או מצד שני הוא אומר להיות זן ומפרנס לאחרים יוסף הרי היה משביר יוסף הוא המשביר היה לו מחסנים של תבואה והיה מפרנס את כולם אז זה מה שהוא אומר או זן הוא מפרנס לאחרים כל העברים שאני מכירה זה אבי או יוסף כן נכון בדרך כלל לאברהם קוראים אבי וליוסף יוסי בהמשך נעמוד על כך שלא כדאי לקצר שמות וגם אדם שכבר מקצרים את שמו והוא לא יכול עכשיו להילחם עם כל העולם כל אדם שהוא פוגש לומר לו תקרא לי יוסף אל תקרא לי יוסי לפעמים גם לא נוח לו פוגש אנשים פעם בכמה זמן כעת לתקן אותם אבל לפחות יבקש מאנשים שקרובים אליו אשתו הוריו חבר טוב בעבודה שיקראו לו כמה שיותר יותר בשם יוסף. כי בעצם בואו נגדיר את הדברים כך. כשקראנו שם לילד בברית ויקרא שמו בישראל יוסף, מה עשינו באותה שעה? חיברנו את האדם שנמצא בעולם הזה דרך הנשמה לשורשים הרוחניים של האותיות י סופ. המילה נשמה כשכותבים אותה מלמעלה למטה נ שער 50 זה הכי למעלה ה 50 זה פי 10 מה אבל יש את ה-50 למעלה ואת הה למטה שעל פי הסוד מבטא את העולם שלנו את העולם הזה מה נשאר באמצע ש ומ שם השם מחבר את האדם בין הה העולם הזה שלנו לבין שער ה50 שזה העולמות הרוחניים למעלה קראנו לו יוסף חיברנו אותו לצינורות שפע רוחניים אבל מה גורם להזרים לו את השפע הזה? יש לו צינורות, אבל צריך שהשפע ירד אליו מבחינה רוחנית. מה גורם להזרים? כשאנחנו קוראים לו בשם יוסף. הדיבור של האדם יוצר מציאות. הדיבור שלנו כידוע הרבה יותר עוצמתי מכפי שאנחנו סבורים. יש כוח גדול לדיבור. לכן כשאנחנו קוראים לו יוסף, אנחנו מורידים לו את השפע באותו אותם צינורות. קוראים לו יוסי, קיצרנו לו את הצינורות שלו. לא חבל לא להוריד לו את השפע בכל האותיות. המקוריות. נכון מישהו יאמר אז במקום פה יש פה י של היוסי אבל יש לו את מה שהוא קיבל ביום הלידה הוא מחובר כבר לפה חבל לא להוריד לו את השפע באותו צינור כן בבקשה מה הכוונה בהגיעה תמיד בשומות תנכיים כדאי להיקר כמו שכתוב בתנך גם אנשים מתייעצים לפעמים איך לרשום את השם עם ו בלי ו עם י בלי י תמיד לראות איך כתוב בתנך וללכת על פי זה. לכן גם שמות שבתנ"ך הם מלא אז לקרוא מלא. אם מלרע לקרוא מלרע לפי הכלל שנמצא בתנ"ך. אבל בואו נתקדם הלאה כדי שנוכל להספיק. נקרא עוד כתה. אני מקריא כעת מספר הצופן עמוד 319. וכתב בספר נועם אלימלך שכאשר ההורה נותן לילד שם של צדיק, מעורר האור מעולם העליון וגורם לו שיהיה צדיק. כשקוראים לילד על שם אדם שהוא צדיק, על שם אדם טוב, גם מורידים לו את השפע הזה של המסוגלות יותר קל לו לעמוד באותם ניסיונות כמו שאותו צדיק עמד באותם ניסיונות. נעבור כעת בסקירה מהירה על הכללים והעצות בבחירת שם הילד. אני אקריא כאן משפטים קצרים ואחר כך נרחיב יותר בדיבור. לכתחילה רצוי שהשם לא יכיל פחות משלוש אותיות שלא למעט בצינורות השפע לילד. על כך כבר דיברנו בשיעור הקודם שאמנם אם כבר קראו לילד עם שם שהוא שיש בו רק שתי אותיות אז לא צריך להילחץ מזה העיקר שיש לו את השם אבל לכתחילה מי שבא לשאול כדאי משלוש אותיות ומעלה כדי לתת לו צינורות שפע לפחות משלושת הזוויות של נפש רוח נשמה שהם מכוונים כנגד השלושה האלה יש שמות עם שתי אותיות שהם שמות בעלות משמעות חיובית כמו נק ניקח למשל את השם גד שהוא גם אחד מהשבטים גם פירוש המילה גד הוא מזל דן אחד מהשבטים שמות כאלה הם שמות טובים כי יש להם משמעות חיובית אף על פי שהם רק שתי אותיות כלל נוסף הנכון ביותר הוא לבחור שמות טובים מהמקורות לפי שהדורות הראשונים היו מוציאים שמות ברוח הקודש כך אומרים חז"ל במדרש שהם שהיו נותנים שמות ידעו איך לבנות שמות לנו אין את הידע הזה. לכן עדיף לקחת שמות של גדולי האומה מהדורות ההם. כך גם נבין מתוך כך שלא כדאי לקרוא לילדים בשמות לועזיים. אדם שכבר נקרא בשם לועזי רצוי מאוד שיוסיף שם עברי שוב של אחד מגדולי ישראל, מגדולי כמו אברהם, יצחק, יעקב, משה אהרון וכולי. גם שמות של נשים גדולות ודגולות. תמיד כדאי להוסיף שם עברי ולהשתמש בו כדי לקבל יותר שפע. בפרט, בחוץ לארץ, צריך להקפיד יותר ויותר לקרוא לילדים בשמות עבריים בלי שמות לועזיים. מצוי בחוץ לארץ שקוראים גם שם לועזי כדי שכשהוא הולך לעבוד אז א יוכל להשתמש בשם הלועזי. וגם שם עברי שיהיה לו לבית כנסת לא כדאי לנהוג בצורה כזו. אדרבה, לתת לו שם עברי מובהק שילווה אותו לכל החיים, שיזכור אני יהודי. שתמיד הרי יש היום ניסיונות של התבוללות בכל רחבי העולם והניסיונות האלה הם בכלל לא פשוטים. אפילו בית שמחנך את הילדים ליראת שמיים, למחוברות לתורה, אבל אי אפשר לדעת מהלך החיים, לאיכן נסחפים, לאיכן מגיעים. אבל כשנותנים לילד שם עברי, גם מבחינה סגולית נותנים לו יותר שפע של חיבור טוב. ואפילו מבחינה פסיכולוגית. מהלך החיים הוא יודע אני אברהם אני יצחק אני יעקב אני משה אני לא שייך ל לתרבות של הגויים שומר יותר על הייחודיות שלו כלל נוסף אין לקרוא בשום אופן על שם אדם שנפטר צעיר ממחלה או תאונה וכדומה ובוודאי שלא על שם אדם שיתאבד שם כזה מסכן את הילד וכידוע ממקרים קשים רבים ישנן אין ספור עדויות על ילדים שנקראו על שם אדם שנפטר בגיל צעיר מתוך כוונה טובה של ההורים. ההורים ראו שאותו חייל נהרג או צעיר שנהרג בתאונת דרכים או צעירה וכדומה. ומתוך לב טוב רוצים להנציח אותו. נולד ילד קוראים על שמו של אותו אדם. המקובלים מציינים כמו שהזכרנו קודם שכשקוראים על שם אדם מסוים יוצרים זיקה בינו לבינו עד כדי שקורחים את גורלו בגורלו. לא רק שמבחינת ההשפעה שאם הוא היה צדיק אז הוא משפיע עליו לטובה אלא אפילו מבחינת גורל עלולים להשפיע עליו בצורה לא נעימה. ישנן עדויות. מי שזוכר את אסון המסוקים שמספר גדול של חיילים שנהרגו כששני המסוקים התנגשו. היה מי שערך מחקר על שמותיהם. התברר שהרובם המכריע נקרא על שמות חיילים שנהרגו באותו גיל ממש. מי שזוכר לפני כמה זמן האחיין של לימור לבנת נהרג ליד קבר יוסף היה לו שם מאוד ייחודי שמעתי את ההספד בלוויה כשהספידו אותו והזכירו שם שהוא נקרא על שמו של אחד מאותם שנהרגו על ידי הבריטים תקופת העצל לחי פלמך באותם ימים והוא נהרג באותו גיל שההוא נהרג ממש באותו גיל ויש עוד הרבה עדויות וסיפורים כאלה אלה לפעמים עוקבים ב לפעמים זה מוכנס בחדשות כלאחר יד כדרך אגב אבל כשעוקבים רואים שצריך להיזהר מה לעשות אם בכל זאת רוצים להנציח אדם שנפטר בגיל צעיר אפשר לתת שם דומה שמזכיר אותו אבל לא להיקרה ממש על שמו או לכל היותר לתת את השם של האדם שנפטר כשם שני אבל גם זה לא לכתחילה אם אחד מההורים מתעקש דווקא אמא רוצה על שם אחי דווקא שיקראו לילד אז לכל היותר שיקראו לו בשם שם שני ואם גם זה היא לא רוצה, היא רוצה דווקא שזה יהיה השם המלא אז כבר דיברנו שלא עושים מחלוקות וריבים על שמות מה יעשו במצב כזה כשאחד ההורים מתעקש אני רוצה דווקא על שם הקרוב משפחה שלי שנרג בגיל צעיר ולא מעניין אותי שום דבר אחר באופן כזה לא להיכנס למחלוקות לקרוא כמו שאותו אדם רוצה אבל לכוון במחשבה שאנחנו קוראים לילד הזה על שמותם של כל הצדיקים שנקראו בשם הזה זה האדם שנפטר למשל בגיל צעיר קראו לו שלמה והאישה או הבעל רוצים דווקא שיקראו לילד שלמה אמרו בסדר נקרא שלמה אבל אנחנו מכוונים על שם שלמה המלך על שם רבי שלמה אלכבץ מחבר עליך דודי אז כך בעצם מחברים אותו כי הכוונה יש לה משקל גדול בעניין הזה וגם תמיד טוב להוסיף תפילה שזכות הוויטור שביטרתי עכשיו בשביל השלום שיעמוד לילד הזה שלא יהיה לו שום נזק ושום צער ושיצא לו רק טוב מהשם הזה. גם תפילה יש לה משקל גדול. כלל נוסף, אין לקרוא בשום אופן על שם אדם רשע, גם אם הוא בן משפחה קרוב ביותר. שם כזה מסכן מבחינה רוחנית וגם גשמית את הילד. לעתים יש קרוב משפחה שהנהגה שלו היא לא בסדר. ידוע הוא לא בסדר מה אפשר לעשות, אבל הוא קרוב משפחה. ולעתים כשהוא נפטר, מי ששייך יותר לצד שלו דורש שיקראו על שמו. חכמי הקבלה מזהירים מאוד שלא לקחת סיכון כזה. הרב יהודה פטיה בספרו מנחת יהודה העריך בעניין להזהיר שבשום אופן לא לקרוע על שם אדם בעייתי. ולמה? הוא אומר שכאשר קוראים שם לילד על שם אדם שהוא בעייתי, אותה נשמה מתגלגלת בילד הזה, כי הוא בא כעת לתקן את עצמו על ידי אותו ילד. כלומר, מתוך מבחר של אנשים שהוא יכול להיוולד בגלגול. אם קוראים לילד על שמו הוא נכנס דווקא בילד הזה ומכיוון שיש עליו דינים קשים מהגלגול הקודם שלו שהוא חייב ייסורים וצרות בגלל העוונות שהוא עשה אז בגלגול הזה הילד הזה מקבל את כל הצרות האלה אני אקריא כאן קטע פה בדרך כלל בספר הצופן העתקתי משפטים קצרים אבל פה בתוך מסגרת בגלל החשיבות של הדברים העתקתי יותר באריכות אני אקריא את דבריו של הרב יהודה פטיה בספר מנחת יהודה כי הוא גם משת שטף בחוויה אישית שלו. הוא כותב כך. וממוצא דבר יבין האדם אחרי שהוא מסביר כמה צריך להיזהר בעניין. כי מי שנולד לו בן או בת והוא קורא את שמותם בשם אותם המתים הרי הוא מכניס את אותם הילדים בסכנה עצומה. יען כי התגלגל אותו המת בילד הנקרא על שמו. ואם אותו המת מחוייב סקילה או הרג וכדומה יגרום שאותו הילד וכולי. ואם התחייב הנפטר בכמה מיתות, התגלגל בכל הילדים שיקראו בשמו וכולם ניזוקים רחמנא ליצלן. והאמת היא שמתוך אנשים שפונים בשאלות שונות ומתייעצים, פגשתי כבר כמה מקרים שאנשים ששואלים התעוררו לשאול האם לשנות את השם של הילד. כי אנחנו תשעה 10 12 אחים וכולנו קראנו לילד הראשון על שם האבא שנפטר וכל הילדים שקרועים על שמו סובלים כל אחד מכיוון אחר זה מחלות זה צרות ההוא נפטר ממש כמה מקרים כאלה כבר שמעתי שכל אלה שנקראו על שם האדם שנפטר סובלים בצורה יוצא דופן מאשר הילדים האחרים וכאן הוא אומר את זה בפירוש שהוא התגלגל בכל הילדים שיקראו בשמו וכולם ניזוקים רחמנא ליצלן ממשיך הרב יהודה פטא בעיה אני מניח שהציבור שמע עליו הרב עובדיה יוסף הגדיר אותו גדול המקובלים של 100 שנים האחרונות 100 שנים האחרונות היו הרבה מקובלים כל הדורות היו אבל והוא אומר שהוא גדול המקובלים וכאן הוא ממשיך ומשתף אותנו בחוויה אישית שלו ובדידי הבה עובדה הוא אומר בי היה מעשה כך מספר הרב יהודה פטיה על עצמו שקראתי את שם בני בשם מת אחד ממשפחת אמי בעוד שלא הייתי יודע דבר זה כלומר לפני פני שהוא ידע שצריך להיזהר לא לקרוא על שם אדם שיש לו נקרא לזה שק של עוונות מאחוריו אומר שהוא לא ידע את זה אז הוא קרא לבנו על שם הנפטר ממשפחת אמו ונפטר הילד בעודו יונק וגם כל הילדים ממשפחת אמי שנקראו בשמו והם כעשרה ילדים רובם מתו בגילאים שונים ולא נוטרו מהם אלא שניים בלבד ואחר שמת הילד בא אליו המת בחלום וחילה את פני לקרוא על שמו פעם שנית באומרו כי אותו הילד מת לפי שאז עדיין לא נגמר דינו בכף הקלע אבל עכשיו נגמר דינו ולא תראה עוד שם ימות הילד אומר לו עכשיו תקרא על שמי ככה בא אליו בחלון ומבקש ממנו אומר לו אבל כבר ילד אחד בגללו אמר לו לא אז הייתי במצב של דין של כף הקלע כעת אני כבר השתחררתי ואתה יכול לקרוא על שמי לא יקרה לו שום נזק אמרתי לו אין אני מחויב להכניס את בני בספק סכנה לכבודך וילך לו המת מאיתי בכעס הוא אמר לו אני לא מוכן לשמוע על מסכן עוד ילד והמת הזה כעס עליו והלך ככה בחלום אבל הוא בכל זאת מזהיר לא לא להתרגש מהלחצים האלה גם מחלומות מהסוג הזה כי חייבים לשמור על העתיד של הילד על הבריאות של הילד ולא לסכן אותו על ידי שקוראים את שמו על שם אדם שמתגלגל בו ועלול לסבך לו את החיים כלל נוסף יש להקפיד שלא לקרוא לבן בשם בת ולא לבת בשם בן דבר עלול לגרום לחיבור צינורות שפע שאופים זכרי לנקבה ולהפך. היום יש שמות שמשייכים גם לבנים וגם לבנות. שמות כאלה זה בסדר, אבל שמות תנכיים זכריים מובהקים. יש שם מובהק שהוא זכרי בתנך. לא כדאי לקרוא לבת בשם הזה. ואם קראו להוסיף ה' בסוף או להוסיף שם שירכך או אפילו להחליף שם, תמיד צריך להתייעץ בדבר. אמנם לא חייבים, לא הכרחי. אם הילדה בת שנ בת 10 אומרת לא, אני אוהב את השם שלי, לא רוצה להחליף. אז לא צריך להלחיץ אותה על הדבר, אבל לעקוב במשך החיים. כלומר, אם רואים שישנם קשיים זכריים לבת שנקראה בשם של בן, כמו קשי פוריות או דפוסי התנהגות שמתאימים יותר לבנים, באופן כזה צריכים להביא בחשבון גם את השם ולשקול שאולי השם הוא זה שהשפיע כאן. כלל נוסף כפי שהזכרת קודם לאחר שקבעו שם לילד לא טוב לקצר או לשנות את שמו ולקורו אבי במקום אברהם קובי במקום יעקב את זה הסברנו קודם האם לקול הילד על שם אדם חי או לא יש בזה הבדל בין עדות המזרח לעדות אשכנז אצל הספרדים ועדות המזרח קוראים על שם אדם אצל ברוב הקהילות יש כאלה שלא אבל רוב הקהילות קוראים על שם אדם שהוא עדיין חי הסבא הסבתא ואדרבה זה נחשב כבוד עבורו, מכבדים אותו וגם סגולה לאריכות ימים. אז אצל עדות המזרח זה כבוד. אצל רוב יוצאי ארצות אשכנז, אם קוראים על שם הסבא שעדיין חי, כאילו מאכלים לו שימות מהר. עד כדי כך. לכן צריך להיזהר. לפעמים הילדים רוצים לשמח את ההורים ולהפתיע אותם שישאלו. הכי טוב לשאול. אני אומר את זה כי בירושלים היה מעשה שבחור מיוצאי ארצות אשכנז היה במקום עבודה שכולם יוצאי ארצות ספרד ותמיד בבריתות של החברים ראה שקוראים על שם הסבא הוא לא ידע שיש הבדלי מנהגים בברית של בנו אמר אני אבטיע את האבא ויקרא שמו בישראל אמר את שם האבא ויצא משם כעס גדול והאבא קם בזעם וצעק עליו אתה רוצה את הירושה שלי אתה מחכה שאני אמות אומר לו רציתי לכבד אותך ויצאה ולא רצה לדבר איתו. היה סיפור גדול אחר כך לעשות שלום ביניהם, להסביר לו שהוא לא ידע. לא קל אחר כך לפייס כשאנשים נפגעים ברמות כאלה. בספר פלא יועץ, רבי אליעזר פפו כותב, מי שאין בניו מתקיימן, כלומר שנפטרים בגיל צעיר, יקרא לבנו הנולד בשם בן ציון או יקרא לו שני שמות ויחיה בעזרת השם יתברך. השם בן ציון הוא שם של שמירה על הילד. לכן הוא אומר, בפרט אם רואים סיכון מסוים, מזה נלמד גם ילד שנולד עם בעיות בריאותיות ומחפשים שם שיתן לו יותר עוצמות וקיום שלא יסתכן, השם בן ציון הוא שם של שמירה והגנה. או לקרוא לו בשני שמות. כל שם נותן לו עוד כוח, עוד עוצמה מזווית אחרת. יקרא לו שני שמות. זה סגולה לאריכות ימים. אצל התימנים היה מנהג בחוץ לארץ. כשהיו רואים שילד נולד ונפטר, עוד ילד נולד ונפטר, רז היו הרבה מצבים כאלה, הייתה שם סגולה ידועה לקרוא לילד על שם אביו. זאת אומרת, האבא קורא לילד על שם עצמו, לאבא קוראים יוסף, גם לילד קוראים יוסף. יוסף בן יוסף. וככה התימנים אומרים ששם היה היו רואים ישועות בעניין הזה שהילד היה מתקיים. מי שנולדו לו כמה בנות ורוצה בן יקרא לבת האחרונה בשם בת שבע. זו גם סגולה שכתובה בספרים לאחר בת שבע בדרך כלל מגיע הבן. מתי קוראים את השם? עד כאן דיברנו על כללים איך לבחור שם לילד. מתי קוראים שם לילד, לבן או לבת. אצל בנים כידוע קוראים ביום הברית. כך כתוב במדרש בחז"ל שאברהם אבינו נקרא אברהם ביום הברית. משה רבנו נקרא נקרא יקוטיאל כמו שהזכרנו קודם ביום הברית אז רואים שיום הברית זה יום הכרזת השם על הילד מה קורה במצב שהילד פג או מסיבות בריאותיות אף על פי שהוא לא פג אי אפשר למול אותו ממתינים חודש חודשיים האם להשאיר אותו כל התקופה הזו בלי שם או לקרוא שם אפילו בלי ברית תלוי כמה זמן נשאר כדי למול אותו. אם הרופאים אומרים אי אפשר למול אותו ביום השמיני כי יש לו צהבת אבל עוד כמה ימים עוד שבוע אייה אפשר למול אותו. אז ממתינים לא מזדרזים לקרוא לו שם וכשרצים לברך אותו שיהיה לו בריאות רפואה שלמה הרי אין לו שם איך מברכים אותו? אומרים במי שברך נוסח הרגיל מי שברך אבותינו וכולי יברך את הרח שנולד ואז מזכירים את שם האמא והאמא שלה נניח רבקה בת שרה הרח נולד לרבקה בת שרה אז ככה מכוונים את הברכה שתחול עליו כי רק יגידו הרח נולד בין רבקה זה לא מספיק הרח נולד לרבקה בצרה לכן על זה הדרך אבל אם הרופאים אומרים לפחות חודשיים אין ברית אי אפשר למול אותו בחודשיים הקרובים באופן כזה לא ממתינים הרבה זמן חודש חודשיים או כמה שבועות כשזה כבר יותר מדי זמן קוראים לו שם בהכרזה כלומר שיש 10ה אורחים מי שברך ומכריזים שכך יהיה שם הילד ומאז מברכים אותו ומתפללים עליו עם השם שנקבע עבורו באותו זמן לעניין בת יש שנוהגים שבשבת או השבת שמיד אחרי הלידה או שבת שאחרי אותה שבת. יש כאלה נוהגים אפילו ביום חול. אם היום הילדה נולדה, כשיש הוצאת ספר תורה בבית הכנסת יום שני או חמישי, מיד אחרי הלידה הוא עולה לתורה. ושם יש נוסח שנמצא בסידורים עם הפסוק בשיר השירים יונתי בחגבי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיי חשמיני את קולך כי קולך ערב ומראך נווה אומרים את הפסוק הזה ואחר כך עוברים למי שברך מי שברך אמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה ומרים הנביאה ואבי גאיל ואסתר בת אבייל הוא יברך וישמור וינצור את הילדה הזאת בסידורים כתוב הזאת אבל צריך לדעת דעת שאפשר להגיד הזאת רק אם היא נמצאת בבית כנסת בדרך כלל היא לא שם אז מדלגים על המילה הזאת ראיתי שרוב האלה שעושים את כן מזכירים את המילה הזאת כי כך כתוב אבל המילה הזאת אומרים רק עם הילדה שם אם היא לא נמצאת אומרים את הילדה ואומרים את שמ ויקראי שמה בישראל כך וכך ומברכים אותה עם כל הברכות שאחר כך זה מנהג אחד יש שנוהגים במסיבה שעורכים לכבוד הלידה השם המקורי של המסיבה שהיו עורכים לכבוד בת שנולדה היו קוראים זבד הבת. היום מודרנים לא משתמשים בזב הבת. קוראים לזה בריתה. זה המצאה חדשה. יש ברית זכר, יש בריתה נקבה. שטויות והבלים. המילה בריתה הזו לא יודע מי המציא אותה ואין לה שום בסיס ושום מקור. אפשר לקרוא לזה. אם לא רוצים לקרוא זה דבת. תקבו בהזמנות מסיבת הודיה. אבל המילה בריתה היא אין לה שום מקור ואין לה זה המצאה שהיא לא קשורה בכלל. מה שכן חשוב בסעודה שעורכים לכבוד הילדה שנולדה לא רק יאכלו וישתו וישאירו וילכו הביתה חשוב שהאבא יקום במהלך הסעודה ויאמר לכולם התאספנו כאן היום להודות לאלוקים שנתן לנו את המתנה הנפלאה הזאת שידעו זה מסיבת הודיה אנחנו התכנסנו לא בשביל לאכול לשתות וללכת הביתה אלא להודות לאלוקים אם הוא יכול לומר דברי תורה, האבא יאמר דברי תורה. אם הוא לא יכול יביא איזה רב שיגיד שם דברי תורה, רב בית כנסת, רב השכונה, מישהו אחד מהמשפחה, אבל לקדש את המעמד שיש שם דברי תורה, שיהיה הודעה לקדוש ברוך הוא, זה עיקר המטרה של הסעודה שעושים. נסיים בעניין של שינוי או הוספת שם. איך עושים את זה? לאחר התייעצות, אם הגיעו למסקנה שצריכים לשנות שם או להוסיף שם, לא מספיק ללכת למשרד הפנים ולבקש מהפקידה תרשמי בתעודת זהות כך וכך. כי הפקידה של שר הפנים היא עדיין לא הפקידה של הקדוש ברוך הוא להחליט על שינוי שמות בהוספות שמות. שינוי שם או הוספת שם נקבע באחד משני מסלולים. או שהשם הזה יתפשט אצל כולם. לפעמים אנשים שואלים, בעבר קראו לי כך וכך, החלפתי את השם לשם שונה וכבר חמש שנים כולם קוראים לי בשם השני, אבל לא אף אחד לא הכריז על זה, לא בבית כנסת ולא שום דבר. אם כבר כמה שנים קוראים לאדם בשם הזה, השם נקבע ונדפס גם אם לא הכריזו בבית הכנסת. מה העניין של ההכרזה? כשרוצים לזרז את הקביעות של השם שהוא יקבע עכשיו במהירות ולא יקח זמן עד שהוא יתפס כשיש עשרה שנמצאים זה יכול להיות גם בלי בית כנסת אבל יותר טוב וככה מנהג שיש עשרה בבית הכנסת ויש את הספר תורה שנמצא על התיבה או האדם עצמו שמחליפים לו את השם עולה לתורה או קרוב משפחה או אדם אחר מישהו עולה לתורה עושים את ה את המי שברך לאחר העלייה אפשר להגיד נוסח קצר מי שברך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב וכולי, יברך את משה בן רבקה שיקרא מהיום משה יהודה בן רבקה או יהודה בן רבקה. עצם זה שאומרים קודם כל את השם הראשוני ואחר כך ממשיכים שיקרא מהיום כך וכך, זה כבר קובע את השם החדש או נוסח קצר. אנו מכריזים בזה שמשה בן רבקה יקרא מהיום משה יהודה בן רבקה. זה כבר מספיק. אם מדובר בחולה, לא כדאי להסתפק רק בזה. כשמדובר בחולה ומשנים לו את השם להוסיף לו שנות חיים. וגם כאן אם היה זמן היה אפשר לספר עדויות מפליאות על אנשים שהיו ממש על סף מוות ושינוי שם שינה את הגורל מקצה לקצה. אני אספר מקרה אחד רק שהיה. היינו לפני מספר חודשים בסבב הרצאות בארצות הברית מטעם מדברות יש קהילות בעולם שאנשים צופים שם בדרך האינטרנט בשיעורים ומתחזקים ופונים שרוצים שיהיה גם פה איזה הרצאה לגבש את הקהילה כדי גם להביא כאלה שנמצאים רק בבית ולא מחוברים לקהילה אז כשבאים להרצאה כתוצאה מהשיעורים בהידברות אז גם מתחברים לקהילה ממשיכים הלאה עוד שיעורי תורה רוצים להתייעץ על נושאים שונים אז מדי פעם יש כזה סב סבב בעולם. לפני מספר חודשים היה סבב כזה והגענו שם באחד המקומות. ביום שישי בארוחת בוקר. ה מי שישב איתנו שם, התארחנו בביתו של מישהו, דיבר בטלפון, סיים בהנחה וסגר את הטלפון. אמר ביקשו ברכה לילדה. אמר איזה שם של תינוקת שנולדה. ובאמת גם בבית כנסת בבוקר הייתי פתק שם שלהתפלל עליה. מה קרה? התנפח לגוף. הרופאים לא יודעים ממה ולכן גם לא יודעים איך לטפל. וכבר כמה זמן שהמצב בצורה כזו, כל מה שמנסים לעשות הם לא מוצאים מהבעיה, אז גם לא יודעים איך לטפל. וכעת הודיעו של השעות האחרונות. הודיעו למשפחה של השעות האחרונות, יום שישי בבוקר ומבקשים להתפלל. שאלתי אותו כשראיתי את שמה זה רק שם אחד הבנתי שעדיין מישהו טיפל בעניין של השם הוסיפו שם עשו משהו אמר שהוא חושב שלא לא עשו שום דבר צלצל ההורים אמרו שכן לא אף אחד לא עשה לא דיברו איתם על שינוי שמות אז לא עשו שום שינוי אז אמרתי שבמצב שלה כדאי להוסיף את השם חיה שזה משמעות של חיים של לבן מוסיפים אור רפאל או חיים לבת או חיה או אפרט שזה זה אותיות טרפה שמות שקשורים לעניינים של רפואה אבל במקרה שלה שזה אומרים שעות אחרונות אז חיה זה יותר בעוצמה כדאי לתת השם חיה טוב אמרו הם מוכנים אבל איך אפשר עכשיו לאסוף מניין אז אמרתי להם שבדיעבד אם אין מניין גם שלושה טוב ואנחנו פה שלושה עכשיו יושבים בארוחת בוקר נעשה עכשיו את ההכרזה עשינו שם מיד הכרזה עם המי שברך שיקרשמ בישראל הוספנו את השם החיה עם שם האמא ווספנו תפילה קראנו תהילים בשבת בדרך לבית הכנסת שאלתי אותו מה קורה עם התינוקת מאתמול אמר אני לא יודע שבת עכשיו לפני שבת לא אמרו לי שום דבר מוצאי שבת אם צת השבת הוא צלצל להורים אמרו שאתמול בלילה בליל שבת הרופאים מצאו את החיידק שגרם להתנפחות הזו ונתנו את התרופה וברוך השם היא עכשיו חוזרת לבריאות יש הרבה עדויות ומקרים כאלה שגם אנשים יכולים לספר עם מה שהם מכירים לעתים יש גזרה מלמעלה שהיא סופית שגם עם שינוי השם לא יכול כבר לבטל את הגזירה אבל לכל הפחות מה שבידינו לעשות צריכים לעשות הטוב ביותר במצב של חולי יש כאן בספר הצופן בעמוד 323 נוסח של תפילה עם קריאת כמה מזמורי תהילים שזה למנצח מזמור לדוד יענך השם ביום צרה אחר כך שיר המעלות ממעמקים קרתיך השם אחר כך משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה אני לא אקריא את כל נוסח התפילה אבל זה נמצא כאן בעמוד 323 ואחר כך לפי סדר האותיות של השם של אותו חולה את שמונת הפסוקים שמתחילים בכל אות במזמור קיט בתהילים. הצירוף הזה יחד נותן גם תפילה, גם ברכה וגם שינוי שם. דבר שמהפך כי בנוסח התפילה גם מזכירים שאם נגזר על האדם הזה, לא נגזר על האדם עם השם החדש, יש בזה כוח גם כן לבטל את הגזרות. אנחנו נעצור בזה בעזרת השם בשיעור הבא. אנחנו ניכנס יותר לרצף האותיות. דיברנו על הא' ועל הב'. שבוע הבא נטמצט אותם את א' וב' ונעבור לאותיות הבאות עד כמה שנספיק באותו שיעור. [מוזיקה] [מחיאות כפיים]