Preparing video...
0:00 / 0:00
The IDF Soldier Who Learned Rambam Until the Very End
150 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
דובר צהל התיר הבוקר לפרסם כי רב סמל
ראשון במילואים אלישע לונשטר בן 38 מחריש
לוחם בגדוד 8104
נפל אתמול בקרב בדרום רצועת עזה
הודעה נמסרה לבני משפחתו
>> את החייל הקדוש אלישה לווינשטן השם יקום
דמו הכרתי עד אותו יום שהגיע לידיי הלא
נידברות
אני רואה תמונה של אליש וכתבה שאשתו מספרת
עליו וצדו את עיני המילים שהיא אומרת
שכשהיא הגיעה אליה הבשורה הקשה אחת
המחשבות הראשונות שעלו לה בראש הייתה
המחשבה
הלוואי שאלישה הספיק לסיים את הפרק היומי
ברמבם
וזה תפס אותי אלישע היה מקור גאווה ונכס
הוא היה הבן הבכור
מאז שהקטן היה לו התעניינות מיוחדת לדברים
של עשיית מצוות, לימוד תורה, ללמוד.
הפרויקט שלו היה ללמוד רמב"ם יומי.
>> גם התמונה האחרונה שלו, כמה שעות לפני
שהוא נהרג עם רמב"ם. רואים בתמונה שהוא
מתרווח על הקורסה,
מנסה קצת לחלץ את הרגליים שלו שהיו בטנק
מקובצות,
הוא לא הסכים. להוציא את המגפיים הצבאיות
ואמרו לו למה
אני עכשיו לומד רמבם
כאשר הביאו
לקתנו
את הציוד האישי שלו בארגזי ארגזים של הצבא
ביחד עם התפילין היה אותו קרך של הרמבם
היומי שאיתון נהג
נזכרתי בסיפור ששמעתי על ניצול שואה
שכשהוא היה במחנות פוגש אותו חברו לצריף
תלמיד חכם גדול ואומר לו תראה אני באמצע
ללמוד מסכת בגמרא
כוחותיי עוזבים אותי ואני לא אחזיק מעמד
אני מבקש ממך שאם תצליח לצאת מפה פה
שתסיים את המסכת בשבילי.
אותו תלמיד חכם באמת נפטר למחרת, אבל החבר
לא שכח את ההבטחה, המשיך את המסכת ועשה
סיום מסכת משותף
שלו כאן מהעולם הזה עם האותו תלמיד חכם
שנהרג בשואה. אמרתי לעצמי, את הלימוד הזה
אי אפשר להפסיק. חייב להיות מישהו שימשיך
את הלימוד של אלישה.
בתוך הקהילה שלנו של חבד יש לימוד יומי.
אני לא מצליח להגיע אליו. אני מנהל מפעל
בהסדרות,
תקופת מלחמה.
עבודה היא 24 שעות א אבל כל הזמן אמרתי
לעצמי
אני תכף מתחיל, תכף אני מתחיל, אני מסיים
את זה, אני מתחיל. זה זה יקרה. יום אחד
אני קורא הודעה מהקהילה, מי מוכן? להתחיל
לימוד של הרמב"ם. בסדר? אני מוכן. אז
אמרתי, אני אשים את זה רגע אחד בצד. כרגע
אני באמצע העבודה. חזרתי חזרה למשרד,
התיישבתי על המחשב, התחלתי את העבודה.
הוואטסאפ נשאר דלוק ואז ראיתי תמונה של
חייל עם רמב"ם. איך שראיתי את זה, אמרתי
אוי צריך עכשיו לשלוח הודעה לפני שמישהו
אחר חוטף את זה. תוך כמה דקות פונה אליי
יהודי מהקהילה, קובי מזרח ישמו.
אומר לי הרב אני מוכן לקחת את זה על עצמי
הבאנו לוסת של רמבם במתנה
הוא התחיל ללמוד ברצינות השלים גם את
הימים שחלפו מאז שאלישה נהרג וברוך השם
זכיתי להתמיד יום יום ללמוד את הפרק היומי
של אותו יום והיום אני סוגר את הפרק
האחרון של הלימוד ביחד עם אלישה מהרגע
ששמעתי ש
שמישהו לקח על עצמו להמשיך את דרכו של
אלישן ללמוד רמבם יומי רמבם כל יום מה זה
התרגשתי הביא אותי לידי דמעות אם יצא משהו
מהנפילה
שלו קידוש השם מזה שהוא עלה בסערה השמיים
הוא ש
אחרים ילמדו מדרכו וזה השפיע עלחרים וזה
מוסיף קצת נחמה והפעם לא הם מסיימים לימוד
של התורה מסיימים וממשיכים עוד פעם לכן
בסוף מסכת אומרים הדלן עליו שתחזור אלינו
והדוח הלן שנחזור אליכם
בהתרגשות גדולה מאוד אחרי שסיימנו כבר את
ספר המצווץ לרמבם עם הילדים אחרי שסיימנו
והקדשנו סיום מיוחד למסלול של שלושה פרקים
ליום אני מתרגש מאוד
להזמין לכאן לבמה את מר יעקב מזרחי יחד עם
הרב צבי לבנשטרן לסיום של של פרק אחד ליום
במסלול שהרבי קבע לעילוי נשמתו של הקדוש
אלישע לונשטרן השם יקום דמו ‏M.
אני מתרגש
מאוד לעמוד כאן יחד איתכם ולסיים את
הרמב"ם
ביחד עם נשמת הקדוש אלישע לונשטיין
השם יקום דמו
אני בטוח שהוא נמצא כאן ברוחו איתנו
לעילוי נשמתו ולילוי נשמת כל הקדושים השם
יקום דמם
רגע לפני שאני קורא את ההלכה האחרונה,
דבר מרגש ששמתי לב אליו.
בדקתי מה היום שבו קיבלתי את ההודעה מהרב
הבר
על הרמב"ם של אלישה
ומסתבר
שהתאריך הוא לא פחות מאשר
טו בשבט תשפ"ד
לפני שנתיים בדיוק
איזו השגחה פרטית
וכעת נסיים את הרמב"ם
ובאותו הזמן
לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה
ולא קנאה ותחרות,
שהטובה תהיה מושפעת הרבה
וכל המעדנים מצויים כעפר
ולא יהס כל העולם אלא לדעת את השם בלבד
ולפי כך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים
דברים הסתומים
וישיגו דד בורעם כפי כוח האדם שנאמר כי
מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים חזק
חזק ונתחזק
תודה רבה לקבוצת
המאוגנים שהזמינו אותי לשת כמה מילים היום
קטונתי
קטונתי מלעמוד לפני קהל כזה או לדבר על
בני הקדוש על אישה השם יקום דמו אל
הארישה היה אחד שהיה מסור לעבודת השם.
מאז שהילד צעיר
נמשך למצוות,
אורגן בבית ספר מצווה, שישחקו בהפסקות
במקום סופרמן, שיעזרו לאחרים ויעשו חסד.
הוא ראה כך כדי שהוא גדל שכל מה שצריך
לעשות בחיים חייב להיות מתחת לקטגוריה
של עבודת השם.
הוא היה מתפלל שיזכר להיות עובר השם כוח
חייו.
הוא גיש שהוא הלך ללמוד בישיבה כדי שיהיה
עבוד עובר השם.
הוא ראה כללימוד התורה חלק מעבודת השם
והוא ראה בכך שיצא להגן על ארצינו הקדושה
גם כעבודת השם
והג שלצאת
ולהתחתן
הוא גם חלק מעבודת השם לפרנס את משפחתו
הוא עבודת השם
אם זה לא היה עבודת השם הוא לא היה עושה
וכך
תוך כדי שעשה כל מה שעשה לבוא חייב היראי
שמיים
גם כן ללמוד תורה כל יום
כשיצא מן הישיבה
היה מקפיד ללמוד רמבם יומי כל יום
לקח איתו את הרמב"ם לשדה הקרב
עד היום האחרון שנפל בקרב
קרתנו מספרת שכאשר קיבלה את הבשורה המרה
היא חשבה אחר המחשבות שעלו לה בראש אני
מקווה שהוא הצליח לומר היום רמבם יומי
תמונה הופצה
שהוא יושב בקורסה בעזה ולומד רמבם. התמונה
הזאת שראיתם
לפני כמה דקות
הצטלם רק שעתיים שלוש לפני הקרב האחרון
שהוא
הספיק ללמוד את הרמבם היומי שלו ואז לצאת
להמשך עבודת השם
ללא ספק זכרו ונשמתו
מכובדים על ידי המאמר הזה, הכינוס הזה
והלימוד של רמב"ם ובלא ספק היה
לא ספק היה מאוד מאוד מתרגש לדעת שלומדים
רמב"ם לזכרו ‏Kom