Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
דה לה אני מרגיש טוב
יותר. אני אני לה אני
מת אני מת נכון אני אני
אני הנני אני אני אני.
אני. בוקר טוב לכולם.
חודש תשרי מוקדש על
ידי יורין מיק לזכרו
של, אה, סבה של יולי,
מישה בנימין, ולזכר, אה
, דודנו, אח של אבי,
שהאזכרה שלו בשבוע הבא
, ובאופן אנונימי עבור
גליז ו. השבוע מוקדש על
ידי המשפחה לכבוד יום
הולדת 83, יום הולדת 83
של סאנז ', אזכרה 15,
אזכרה שנה 11 ו -20 שנה,
אה, לעליית המשפחה.
אוקיי, אנחנו בדרך כלל
זה גם כל כך טוב שיש את
אחי כאן איתנו בחזרה
כדי להיות יחד איתנו
לחג כל כך מיוחד. אממ
אנחנו בדרך כלל אף פעם
אין לנו כזה, אני אף
פעם לא מקבל אולי זה רק
בשביל עצמי ללמוד משהו
כדי להיכנס לזה. אז לא
הכנתי מספיק עותקים.
לא חשבתי שזה יהיה
הרבה פחות חכם, אבל אה
מה הניסיון שלך לעשות.
אממ זהו
>> מה שיהיה וימחה את
אויבינו מעל פני האדמה
. אממ החג הזה אני אני
אני אגיד לכם באמת מה
הניע אותי. אני אגיד
לכם באמת מה זה היה.
מישהו הגיע למשרד
אתמול, לפני יומיים.
ואממ לא מישהו מהעיר
והם היו בלחץ עצום. הם
היו בחרדה כזו. החרדה
כל כך גבוהה. תסתכלו
בטלפונים מאוחר יותר.
תגלו אחר כך מה קרה.
אוקיי? תסמכו עליי. אמר
אבי אמר מישהו הגיע
למשרד לפני יומיים
בלחץ ומלא בחרדה חרדה
עמוקה למה כי סוכות
נקרא מה
>> זמנים. ויש לנו את
העניין הזה שקורה גם
בפורים: בגלל שאנחנו
לא באמת מבינים כלום,
ואנחנו מנסים כל כך
חזק להתחבר למושגים כל
כך עמוקים וגם מושגים
שאם אני אמשיך להגיד, ב
"אני לא רוצה להיות
שקרן ואני לא מרגיש,
אבל אני חייב, אני אמור
", זה, אתם יודעים, אני
חייב להאמין שסלחו לי
לגמרי ואני הולך
להיכנס. ומה קורה?
כאילו, כאילו, ומה קורה
אם אני לא נכנס פנימה
ומרגיש את החיבוק? אתם
יודעים כמה התורה הזאת
בלבל אותי בחיים, מה
שהוא אמר.
>> למדתי את זה לפני כ -31
שנה משלום, והוא אמר, "
איך אתה יודע שסלחו לך
בכיפור? אם אתה מרגיש
חיבוק כשאתה נכנס ל..."
אני מצטער. אתם יודעים
כמה שנים לא הרגשתי
שסלחו לי ב אלו הם אלו
הם כמו גבוהים כ...אבל
ישנה החרדה הזו, כאילו,
שאני אמור להרגיש משהו
בתוכם. נכון. אז, רציתי
לפחות לנסות לראות,
דרך מסוימת...אם יש דרך
עבורנו להתחבר. אתם
יודעים מה? אני אעשה...
אני רואה שיש כאן הרבה
יותר. אני אעשה, אה, רק
עוד כמה עותקים אם
מישהו יוכל פשוט
להוציא את זה מה...לא,
לא, זה, אהמ...אני בדיוק
שלחתי את זה להדפסה.
תודה. זה בתקווה ייתן
לנו ניסיון להבין
לפחות ברמה מסוימת איך
להתחבר בדרך כלשהי,
בצורה שפשוט זה מה שזה,
באותה רמה. וזו תורה.
לא למדנו את זה כבר זמן
מה, אבל זו תורה מה,
מהתורות. עמוס מאג'ר
היה, כפי שכולכם
יודעים, נכדו של ובנו
של, אבל אתם יודעים,
הוא מצא את דרכו לקוצק
ואז הפך למובהק של ה...
של האיז'ביצר. אז אני
צריך את זה. כולם
צריכים את זה. אני
מקווה שמשהו כאן יוכל
להיות פתח עבורנו
להיכנס למה שחז"ל קראו
לו מנו. אז אני חושב
שעוד עותקים בדרך. הם
בדרכם לכאן. אז זה מ...,
זה לא כמו שבדרך כלל יש
כאן את השנים. בתקופה
הזו ב...הם התחילו
לנסות להזכיר, אם
תסתכלו על הספר הזה,
בכל פעם שאומרים תורה,
תמיד כתוב באיזו שנה
זה נאמר. גם, מה שמרתק,
כאן אין לנו את השנה,
שלעיתים קרובות יש.
אבל זה, מה שהוא אמר
ביום הראשון של סוכות,
אוקיי, אתם רואים איפה
זה כתוב, כן? כולם איתי
בעמוד 75? זה לא כמו שבו
אנחנו אומרים שזה מה
שבאמת קרה; זה מה
שאנחנו קוראים לו,
בואו ננסה להבין.
כלומר, מה היה אומר לי
משהו אם זה היה על חם?
אם, אם סוכות, האיש הזה
היה בשם מה שקרה. איך
הייתם קוראים לסוכות?
>> מה?
>> זה לא זה לא אותו שווה
ערך ל...כי זה דבר ברור
שקרה לכל אדם ואדם.
>> הא?
>> כמו לא כמו
>> כן. הוא מנסה להבין כאן
. אז מה מה זה ה...כאן? אז
מה מה הוצאנו משם? אני
יודע שאפשר לומר שאולי
היינו, יצאנו משם.
אנחנו היינו אילו
היינו נשארים עוד
שנייה אחת במצרים,
כולנו יודעים שזה היה
הסוף. אז זו הייתה מתנה
מ-התעוררות מלמעלה.
המתנה שהגיעה אלינו
מלמעלה. זה היה מצב רע
במצרים, היינו במצב רע
מאוד. זהו זה. כמו
שאמרנו הרגע, אם היית
נשאר לעוד שנייה אחת.
כל העניין נגמר. היינו,
היינו עבדים. לעבד אין
כלום בכלל. וגם כשמגיע
הזמן שלו להיגאל, אתה
גם צריך את ה-שלך, את ה-
שלך כדי ברור שאנחנו
רואים, הא?
>> סליחה. לא, הוא אומר
כאן שצריך את ה-, אבל גם
כשמגיע הזמן הקבוע ל-
להישלח משם, אתה לא סתם
הולך. אם מסתכלים על
הרמב"ם שם, איך שהוא
מתאר בצורה מדהימה מה
קרה בלילה שלפני
במצרים, זה היה משקרא.
אתה יודע, זה רמב"ם
יפהפה, מלפני מיליון
שנה, שבו הוא אומר
שהלילה שלפני, כשהגיע
הזמן שלו להיות חופשי,
הוא היה חייב לעשות
סעודה עם האדון שלו,
והם היו יושבים יחד,
וזה היה כמו חלק מה-,
שבו ה-בעצם מאשר את
השחרור שלו. אז בדיוק
מה שהוא אומר זה לא היה
באמת קשור אלינו. זו
העסקה של אלוהים,
החמלה והאהבה שלו
שהוציאו אותנו משם.
בגלל זה אנחנו
מתייחסים לזה כזמן ה-
שלנו. שלום. כפי שאמר
המשורר הגדול, חופש
הוא מתנה מאלוהים.
חופש הוא מתנה מהשמיים
. זה לא משהו שאתה, אתה
עושה.
>> זה מדויק. זה כל מה שזה.
אוקיי. אז זה מבוסס על
שתי מילים. מה הן שתי
המילים שגרמו לו? זה,
זה כבר אתה מסתכל
ורואה, מה היה כל
העניין? וואו. תראה
אותך. אתה, זה בא כי
אמרת כן. אמרת שאתה
רוצה את זה. זה נכון.
הוא אומר מאיפה זה
הגיע בהתחלה? כמו
שאנחנו תמיד חושבים,
כמו, "וואו, תראה אותנו"
, אמרנו. וכל פעם
שאנחנו עושים משהו טוב
, לפעמים אנחנו אומרים,
"וואו, זה בטח ממש חזק,
ומי נתן לך את ה-, ומי
נתן לך את ה-, ומי נתן
לך את ה-, את ה-, את
היכולת ל-, ואת החוכמה
לומר מילים כאלה כדי
לגרום ל-?" וכמובן, שזה
גם נובע מ-, אבל הדרך
שבה הוציא את זה, זוכר
את ה-המפורסם, אבל איך
נקרא פסח? איך נקראת ה-
של פסח?
>> איך אנחנו קוראים לפסח
ככה. אנחנו מתייחסים
לפסח כאל ה-פסח. תראה
מה עשית. קורא לזה מה?
>> תראו מה עשיתם. זה
שילוב יפהפה, אבל בסוף
היום זה עדיין קורא. אז
שוב, חמש שורות מלמטה.
זה חייב להיות שבדומה
למתן תורה, כדי שזה
יהיה שלך אתה חייב
לוודא שאתה עושה עם זה
משהו. זה בעצם מה שהוא
אומר, אני חושב, שברגע
שיהודי אמר והוא ראה
את אלה כמעט בו-זמנית,
הוא אומר וואו, שמת את
זה בתוכי, זה דבר יפה,
אבל זה עוד לא יצא
לפועל. הוא אומר שהדרך
שבה ההתעוררות ירדה על
פסח והדרך שבה היא
ירדה עליי. אה?
>> עלתה על
>> עלתה. תודה. עלתה. תודה
על זה. הדוכס עלה בשביל
זה כאן. זה זה סוכות.
>> ואין דבר יפה מזה בכל
העולם כולו. הוא יגיד
שזה מדהים פשוט להתחמם
באורו של אלוהים, כל
הניסים האלה שקורים
כאן ממש. אבל באותו זמן
, יש לנו את ה...של ה...של
ה...זה ככה אני רואה את
זה. כאילו יש...זה בא, זה
מתחבר, נכון? זה הוא
אומר: האחדות של וביחד.
ברור, להיכנס לזה, לא,
אתה יודע, לא בפירוט רב
מדי פיזית. כשהם באים
יחד, יש...זה מה שקורה.
אתה יודע, כשמישהו
נותן לך מתנה, אתה כל
כך שמח. אבל זה ה...לא,
כי אתה מבין שזו הייתה
מתנה. והאם לא היה נחמד
יותר שאני לא אדם
שזקוק לעזרה? זה היה
נחמד יותר. זה היה...זה
היה גורם לי להרגיש
טוב יותר. אני שמח עם
מה שקיבלתי. אבל הייתי
מאושר יותר אם לא
הייתי זקוק לזה. אז לצד
השני, אני מסתדר עם קצת
עזרה מהחברים שלי,
נכון? זה היה נחמד יותר
אם לא הייתי צריך
לעשות הכל לבד. אז
שאומר ששניהם מתרחשים
יחד. וזה ה...בתקווה
שנבין איך בעוד שנייה.
זה כמו שה...אמר זה ה...
יותר זה
>> אז ד' הוא משיח
>> לא רק לא רק משיח לא רק
>> נכון אמרנו אנחנו גם
קוראים לזה
>> לא כל ה...נכון, התורה
אומרת שהסיבה לסוכות
היא לינה אז אתה אומר
או תפארת כי זה לא, זה
בדיוק לאן שאנחנו
הולכים. אנחנו נגיע
לשם בעוד שנייה. דן
תמיד אני מתכוון כשאתה
אצל הרב גינזבורג במשך
40 שנה אתה תהיה 85 צעדים
סליחה איך
>> 30
>> 30 סליחה אני מצטער על
זה אתה תהיה במרחק של כ
-9 מיליון מיילים.
אוקיי. זה ה"של "של הכלה
, זה כמו, כמו כלה שהיא
מקושטת, אתה יודע,
מקושטת על ידי בעלה,
הזיווג, כמו שאמרנו
קודם. עכשיו, איך זה,
למה זה ככה? כי כאן זה
הדבר המרכזי כאן,
אוקיי? זה יפה, אבל
תגיד לי איך, איך זה
קורה, אז נכון? מה זה
אומר? הוא הולך להסביר.
הוא יגיד שזה מסתדר
בדיוק לפי מה שאמרנו.
אתה
>> אוקיי? לא. ברזיל.
תשפוך את זה החוצה.
>> לא, לא. חשבתי על משהו.
פשוט ראיתי שהוא אומר
את זה. אני אשכח מזה.
>> כן. כן. כן. כן. נכון.
המדרש אומר כלומר, מי
גרם שיהיה דבר כזה כאן.
זה נכון. לאברהם אבינו
היו שאלות של מדרש.
>> אתה יודע, אברהם יכול
היה להיות ה...ה...איך
קוראים לזה? לא. אתה כל
כך שקוע בעצמך.
>> לא גדול. למה? כי הוא
יכול היה לבוא ולהגיד,
תראה לאיזו מסקנה
הגעתי.
>> מצאתי את אלוהים.
>> תראה מה עשיתי
>> לעומת כל השאר.
>> אבל הוא הבין שברגע
שהוא התחיל לשאול את
השאלות האלה, זה אתה
שמת את זה בי. זה מחובר.
זה דרך אגב כולם עושים
את זה אבל כל אחד נוגע
בזה בצורה שונה, הוא
אומר את מה שהוא הרגע
בנה אנחנו מבינים את
זה עכשיו, איך אוקיי
למה הוא כשאתה מוכן
להשיג אין גדול מזה
בסדר. אין התעוררות
גדולה יותר מזו שאתה
יכול להביא מלמטה מאשר
מסירות נפש ללכת עד
הסוף כמו שהוא עשה, וזו
הסיבה שזה נקרא אוקיי,
זו אחת הסיבות למה.
עכשיו, מעניין, זה
בסוגריים, מי היה אז
יכול עדיין להגיד,"
תקשיב, אני... "הוא לא
היה בן 10, הוא לא היה בן
חמש, איך...בן כמה הוא
היה?
>> אז זה לא
>> בסוף שנות ה -30 שלו. יש
דעות שונות ב...אבל כל
העניין של אברהם זה
תראה למה הוא היה מוכן.
>> זה לא היה ב..., זה היה ב
...
>> אבל הוא קיבל מהאב.
>> באמת? מה זה
>> איפה אנחנו רואים את
זה עכשיו אני לעמוד,
לשבת על המזבח הזה, בוא
איתי
>> בוא איתי. מדברים על זה
, בכל מקום, שיש את ה"ו-"
וזה לא...זה עניין גדול.
בתוך העניין הגדול הזה
, זה היה...אז בגלל זה
הסוגריים כאן. זה
מעניין. למה...אני לא
יודע למה, אני לא כל כך
בקיא ב...למה הסוגריים
מופיעים או לא. כאן זה
מוכיח אפילו יותר את
קשור למה שכבר למדנו
שזה אשר, אשר היה גם,
אני חושב, במידה
מסוימת. עכשיו, יש עוד
סיבה שיעקב כל כך קשור
לסוכות בגלל ה-בתורה
שמדברת על סוכות,
כשיעקב אבינו בנה
סוכות. הוא עשה, הוא
היה זה שעשה סוכות,
נכון? אנו, זה דוק. אתה
צריך להבין שאנחנו
אומרים מתוך הבנה שאין
עמודים אחרים. יש וכל
השאר זה איך אומרים
>> נובע
>> נובע, נגזר, כן, נגזר מ-
מכאן, זה כאילו, נו, מה
העניין שלי שניהם יחד,
שזה מה שאתה אומר שזה
הכי גדול זה ה-של אמרנו
את זה מאוד פיזית קודם
בגוף עם בעל ואישה. אבל
זה ככה לגבי כל דבר
בחיים, להביא אור חדש
לעולם ולבטא אהבה כזו
בעולם. אין דרך אחרת
שדברים אלה קורים.
עכשיו, עכשיו, אמרתי
קודם את זה, הדאגר. זה
אפילו יותר השם. זה
באמת השם, המילה
שאנחנו משתמשים בה ו-
>> נכון, ו-יחד
>> זה סוכה, זה גם גימטריה
, אני נבוך לומר א-
>> זה אחד גדול, זו
הגימטריה, אתה יודע,
הבבא סאלי ראה את זה,
הוא היה שם והוא אמר
אתה יודע מה הוא עשה,
היו 91 יונים.
>> או וואו.
>> בסוכה 91, כאילו לא
יונים אמיתיות אלא אה
מנייר. כן. 91 יונים. הכל
זה 91. ויש למה, כי זה
יעקב. כי זה זה י 'וזה
שניהם יחד. זה השילוב
של שניהם יחד במקום
הזה שנקרא הסוכה ש-
>> וואו. וואו. היי.
>> יש, כן,
>> אז בואו
>> אז נתמקד ונסיים,
העניין שיש לנו פה הוא
מאוד פשוט. אפילו אחרי
מה שלמדנו הרגע, זה לא
עומד לשכנע אדם. וזו
סיבה שצריך להיות שמח.
זה אולי אפילו יגרום
למישהו להיות יותר
מדוכא. אבל מה שאנחנו
מנסים ל-מה שאנחנו
מנסים ל-ל-אתה יודע
להגיע
>> להתחבר, להתחבר אליו
זה כל הקטע הזה איך
שאמרנו מהתחלה
ולהסתכל על ה-להסתכל
על הדרך שהשנה הולכת.
זה גם מסביר לי אפילו
יותר טוב מכל תשובה
ששמעתי עד עכשיו. למה
סוכות עכשיו ולא בפסח,
נכון? זה עונה על השאלה
אפילו יותר כי הזמן
שאנחנו נמצאים בו
עכשיו הוא זה שיש את ה-
בזה המפורסם מדבר על
זה כל ה-מתי זה אותו
דבר. מתי זה באמת קורה?
זה זה זה ממש עכשיו
אנחנו טועמים את
התוצאות של יום כיפור
שזה עכשיו. אז, הייתי
רק אומר ככה: יש זמנים
בחיים כמו שהיה נכון
להשליך את השכל שמנסה
לתפוס את הדברים האלה,
ובאמת להיכנס לתוך ה...
ולהגיד לעצמך: "אני
הולך, אני עומד על
הכתפיים של הצדיקים
שהורידו את המושגים
האלה ואומרים לי שהם
קורים, ואני נכנס לדבר
שנקרא סוכה, שזה
גימטריה ו' ואלף". האם
זה ישנה בדיוק את מה
שאני מרגיש לגבי כל
דבר בחיים שלי? אולי כן
, אולי לא. אבל כל מה
שאני יודע זה שאני
נכנס פנימה עם ה...
ואומר שזה לא רק...זה לא
רק...זה שניהם יחד. זה...
כל מה שאנחנו מנסים
לעשות בעולם הזה. בכל
פעם שאנחנו אומרים...כל
המילים האלה שאנחנו
אומרים, כל המושגים
הגבוהים האלה שאנחנו
אומרים בסוכה, כל ו '
שתפתח בסוכות, הכל
יתחבר. אני מבטיח לך:
כל ווארט שתפתח במהלך
סוכות, על...עם...על ה...
על ה...על כל משנה שתפתח
, זה ימצא את דרכו לתוך
הלימוד הזה שזה עתה
למדנו כאן. יש לזה
שייכות לזה, אז אני
רוצה לתת לכולנו את ה...
שיהיה לנו, מה שכבר יש,
פשוט להיכנס לזה.
>> להיכנס לשם, זה דבר
אמיתי. וכשהילדים שלנו
רואים שיש לנו כזה טעם
של משהו נעלה, זה ישפיע
עליהם הרבה יותר ממה
שאנחנו יכולים לדמיין.
יש לי גם בקשה אחת.
כשהילדים שלכם באים
לסוכה שלי הערב או לכל
סוכה אחרת,
>> בבקשה תנו להם משהו
משמעותי לומר. אני
רוצה ש...כל דבר שילד
אומר זה...אבל תנו להם
משהו, בלי לחץ, תנו להם
משהו שידהים אותם, לא
כדי להרשים אותי או כל
אחד אחר בקהילה. תנו
להם משהו הרבה יותר
עמוק מלחשוב אפילו על
סוכריות. הם צריכים
להיות הרבה יותר
נלהבים לומר משהו יפה
מאשר ממה שהם הולכים
לקבל. זה...זה אצל
הגויים בחג אחר, זה לא
העניין שלנו. אז אם
אנחנו עומדים...אם יש
לנו את זה כאן, לקיים
את הסוכה הזו, לפחות
בואו ניקח על עצמנו
לממש את זה. תנו לילד
שלכם, אל תלמדו אותם,
תבינו שאל...אל תלכו
לילד שלכם ותגידו, "נו,
תגיד משהו", וזה,
תאמינו לי, זה יביא את
ה...הכי גדול בעולם לכל
אחד ואחד. אם זה מה
שיקרה ברחובות הלילה,
אנחנו נדבר ל...