The Great Escape – The Final Warning!

[מוזיקה] เฮ [מוזיקה] אנחנו נלמד שיעור תורה נוסף אקטואליה ויהדות על הגיהנום של הוליווד. היום הגיעו אליי עם איזה ידיעה שלא יודע למה היא צריכה לעניין אותי. אבל טוב, אולי את הצופים היא תעניין, אבל אני לוקח את זה לקונספט תורני. יש אנשים ששמחים מאוד שיש איזו שחקנית ישראלית שעולה לפסגה. אין לי מושג מי זאת. ברוך השם אני לא מכיר לא שחקניות ולא שחקנים. אני מכיר ברוך השם פוסקים, גמרות, שולחן ערוך, ספרים. זה מה שיש לי כאן. לא מעניין אותי כל השטויות האחרות, אבל הם מעניין אותם. מתרגשים כן הרב שחקנית ישראלית מגיעה לפסגה מה זה פסגה חשבתי אולי חזרה בתשובה לא בהוליווד קיבלו אותה זהו כמובן כל מי שילך להוליווד הוא צריך להתפשר על אלוקים על דת על קדושה על טרה על צניעות ועל מצוות ובוא נראה בעצם לאזו פסגה הגיע אותה שחקנית ובכן בספר ישעיהו בפרק ג' פסוק טז והלאה מתואר חוסר הצניעות שהיה לאותם בנות בתקופת בית המקדש הראשון ויאמר השם יין כי גבו בנות סיום ותלכנה נטויות גרון ומסכרות עיניים הלוך ותפוף תלכנה וברגליהם תעקסנה קורא לכם מתוך דברי הגמרא מסכת שבת דף סב עמוד ב יין כי גבו בנו ציון שהלכו מהלכות בקומה זקופה היו הולכות קומה זקופה להראות נוכחות להראות גאווה ותלך לנטויות גרון שהיו מהלכות עקב בצד הגודל עקב בצד גודל בצורה איתק תק טק טק כדי לבוא ושכלו עליהם איזה הליכה יפה ה מסכרות עיניים היו שמים מסכרה בכמות גדולה ממלות כוכלה לעיניו ולא רק שמות אלא מרמזם קרוצות עיניים לגברים מתחילות עם הגברים והיה חשוב להם מאוד שיראו את כל הנוכחות הזאת היו מהלכות ארוכה בצד קצרה לוקחים איזה אחת נמוכה ושמים לידה אישהי גבוהה שהגבוהה תיראה הרבה יותר וואו אין האור ניכר אלא מתוך החושך וברגליהן תאחסנה אמר רב יצחק דבר רבימי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנהליהם היו שמים בנעליים גרגירים של אפרסמון גרגירים של שמן מיוחד אבל הם היו באים ומשתמשים בשמן הזה בבוסם הזה להחתיא את הרבים מה זאת אומרת להחתיא את הרבים תשמעו היו מהלכות בשוקי ירושלים עם גרגירי האפרסימון שמה וכיוון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם את בוסם הזה ואותו אחד היה מסתכל מאיפה וואי והיה נכשל בהם והעונש שלהם שהגוף שלהם יסבול ויקבל ייסורים כמו שהמשך הפסוקים שמה כל המקומות היפים יהפכו לחורבן זה היה בזמן שהייתה לנו השגחת השם עלינו ראו את העונש כאן גם בעולם הזה צערנו חטנו הסתלקה השגחת השם ולא תמיד רואים את העונש כאן בעולם הזה הגמרא אומרת בסוף מסכת סותטה מי שרבו הנועפים פסק מה עם המרים. מים המרים המעררים. כל אישה שהייתה סותטה תחת בעלה היו משקים אותה. הייתה מתנפחת ומתפוצצת. משהו סגולי. אבל רבוע. רבוע מנעפים. אז יש כלל שהאישה לא נבדקת אם הבעל לא צדיק וישר ולא בוגד. אבל אם הבעל בוגד אז גם האישה לא נבדקת. אז אם רבו הנועפים אז אין מה לבדוק. היה מי שהיה מדבר לשון הרע היו מגיעים אליו נגעים. אומר רבנו הרמבן, כיוון שאנחנו יותר מדי גיברנו לשון הרע, סילקנו את השגחת השם, אין את הדבר הזה כאן בעולם הזה. זאת אומרת, ככל שאנחנו יותר חוטאים, מסלקים את השגחת השם מלהעניש אותנו כאן בעולם הזה, שזה בעצם תקווה של האדם שאם הוא מקבל עונשים בעולם הזה, היא מנע מעונשים לעולם הבא. שכותב רבנו הרמבן קדוש השם המקובל האלוקי לפני 850 שנה שיסורי יוב הכי קשים בעולם הזה 70 שנה זה אפילו לא רגע בגיהנום כמובן אנחנו מתפללים ואומרים ריבונו של עולם אל תביאנו לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ואל תביאנו לידי עונשים תמחו לנו ללא חטא ועוון אבל עם כל זה אדם שכבר מקבל י סורכים שידעת שזה מחפר לו על עוונות קשים מאוד אז בזמן שהייתה השגחת השם בבריאה בעולם הזה במיוחד על עם ישראל לא סילקו את השגחת שם אז היה אנשים והיו רואים את זה אבל אחרי הסילוק לא תמיד רואים את זה כאן בעולם הזה ויש לעולם הבא תיאור של עולם הבא יש לנו מה יהיה עם אותם אנשים החותאור תנועפות כל השחקניות הללו שבוגדות ושחוטאות ושמחטיעות את הרבים מובא בספר מנחת יהודה של רבי יהודה פטיה קדוש השם היה מקובל אלוקי אני דיברתי עם מישהו מהמשפחה שלו שודי מבוגר מאוד שגר אצלנו בשכונה אמר לי כן זכיתי ראיתי אותו הוא היה ילד והוא אומר לי כן הוא היה מדבר עם ארוחות, עם נשמות שהיו נכנסות בתוך הגופים של האנשים והיה מדבר איתם והיו רואים את הגוף מתאוות בכל מיני צורות נוראיות. כמו שמתואר שמה שאותם הנשמות של החוטאים שהיו נרדפים אחרי שדים, אחריהם היו רוטודפים שדים ומזיקים, היו בעצם מגיעים אליו לתיקון. על ידי שהיו נכנסים בגוף של איש או אישה שעברו איזה עבירה או שהייתה להם שייכות, באיזו סיטואציה לאותו נפטר בגלל איזה חוב, חטא עוון. שמה הוא מספר על אישה אחת בשם רוזה ובעמוד סו הוא מתאר שאותה אישה נועפת החוט רוזה שזה רוח אח של אישה שחשבה שהעולם הפקר שהעולם הוליווד שחקנים שיראו את הגוף שלי אין לי בעיה ואני אקרא לכם מתוך הדברים הנוראים שכתובים שם ויש עדוד של אנשים שראו את זה וש עדוד של אנשים שבאו ועברו את כל מה שתהיה דרב כמו שאמרתי לכם אמרה רוזה כי בשעת פטירתה בא לליט זה אשת ש הסטן ונפשה האדם ממנה מאוד וביקשה לברוח ולצאת מגופה טרם שתיגע בהותה מזיקה אך תכף שלפה את חרבה והניחתו על צבר ויצאה נפשה ולא הרגישו בה יושבים כי אחרי שעה ואחר שנקבר גופה באו אליה חמישה משחיתים והביאו את נפשה והמידו אותה על ראשה ושאלו על שמה ואמרה להם שנקראת רוזה ולא היו המשחיטים משגיחים בשם זה כל עיקר והיו מכים וחוטים אותה ג' ימים וג לילות באין הפסק באין הפסק כלל במקלות של אש עד שעלה אחר כך בדעתה לומר להם שם אחר ואמרה להם שנקראת נהרים זה היה השם המקורי שלה ותכף אזבוה והלכו להם ואחרי הליכתם במלאך אחד אכזרי כמו משחית אף על פי שהוא אינו משחיט והוציא את הנפש מהקבר והכר אותה מכה חזקה ומאותה הקאה נקלאה ונזרקה את פתח בית הדין הגדול שברקיע ותכף יצאו צאו מבית הדין בית מלאכים אכזרים והביאו סמרטות של בגד בלוי ושחור והקיפוה למטה מתבורה כשכל צורת הגוף לכסות את המקום המוצנע והכניסו לפני הבית הדין והבית הדין היה שלושה הגדול באמצע והשניים אחד בימינו ואחד בימא וזוהר פניהם כמו החמה ושאל אותי האב בית דין מה שם אביך ואמך ולא רציתי להשיב ויקוני הממונים מכות אכזריות עד שלא יכולתי לסבול כי במכה הראשונה נעשה עשיתי כיעוד מוצל מאש. כמובן זה אש רוחנית שכן שורפת את הנפש. ובמכה השנייה נעשיתי כחלת. במכה השלישית נעשיתי אפרך. וגם הבית דין לקוני עמהם. ואחר כך חזרו והחיו אותי עד שהוכרחתי לומר להם ששם אבי הוא יעקב ושם אמי יפרך. ואוי ואבוי למי שיכור לפני הבית הדין כי לפניהם נגלו כל תעלומות. ואין דבר נסתר מהם. אחר כך נתנו לי פנקס אחד ואין לו פנקס של עולם הזה ואין לו דוגמה בעולם הזה ופתחו אותו לפניי ואמרו לי קראי בו אמרתי להם איני יודעת לקרוא אמרו לה הבית דין אם לא תדעי לקרוא אמרי את מה עשית ייסורים מימייך אמרתי להם לא עשיתי רע לאף אחד היא הייתה כזאתי וכפרתי בכל מרוב הבושה והקלימה וחזרו ונתנו לי מכות נמרצות כמתחילה והוכרחתי לומר להם כי דיברתי דברי חשק עם הבחור סלמן שכננו קצת עניינים גסים דברי חשק אמרו לי ולא עשיתי מו איסור ומרוב יראתי מן המכות אמרתי להם שנכשלתי אמרו לי כמה שנים נכשלתי איתו אמרתי להם שנה אחת בלבד ויוסיפו להכות אותי עד שהודתי לפניהם שנכשלתי איתו חמש שנים אמרו לי כמה פעמים נכשלתי איתו באותם החמש שנים אמרתי להם זה לא ידעתי אולי 50 או 60 פעמים ולפי שידעו שבאמת איני יודעת מספרם לא עיכו לי רק אמר ליבדין כי 100 פעמים נכשלתי ומן השמיים הרגו אותך כדי שלא יבוא בעלך לידי איסור התשתגו אותך כדי שכל פעם שבעלך קיים איתך יחסים הוא נכשל ואת מכשילה אותו לכן הרגו אותך ואת למה עשית איסור זה הרי יש לה חר והדעתי לומר לפני בית הדין כל זה מספר את הרוח לרבי יהודה פטיה וה בדעתי לומר לפני בית הדין כי אני היה בדעתי לנעוף והיה לו סלמן שכני הוא אשר פיתני ולא עוד שלא ידעתי שזה איסור חמור רק מנהג ותכף כשהתחלתי לטעון עיקון שלוחי בית הדין ואמרו לי שתקי אל דברי שום דבר רק תשבי תשובה על מה ששואלים אותך רבי דין אחר כך אמר ליב בית הדין פסק דינך להינתן ביד המשחיטים 100 שנה איי איי איי ובכל יום היקו אותך 27 מלכויות כמו שדיברנו עליהם ביום ו-17 מלכויות בלילה ובכל לילה תחתבי עצים וישרפוך בהם לעיני בית דין שלוש שעות בכל לילה וגם תלקי לעיני הבית דין שעה אחת ובאלו ה100 שנה תלכי עם המשחיתים אשר נמנע אותם עלייך לכל מקום אשר תבוא עלייך ללכת שמה ויזהרי שלא תעברי ושלא תמרי דבריהם ואחרי 100 שנה תחזרי לפה לפנינו לדון אותך על עבירות אחרות זה רק על מה שהיא חטא עם סלמן הזה וקבלי עלייך את הדין וישבי לפנינו בשמו הגדול שלא תעברי על דברינו והרימות ידי ונשבעתי בחי עולם שלא יבוא על דבריהם ואחר כך קראו לא ארבעה משחיתים ואמרו לי כי אלו ארבעה משחיטים אשר הפקדנו עלייך אחד מימין אחד משמאל אחד לפנייך ואחד מאחורייך שהוא הפקיד עליהם בפטרוני מבית הדין ותכף לקחוני המשחיטים וולכנו למדבר גדול איום ונורא מלא נחשים ועקרבים וחיות רעות מינים ממינים שונים וכלבים גדולים כולם רוחניים המחרידים את כל הנפשות העוברות דרך שם ואף על פי שלא היו היו נוגעים בי כלל מכל מקום מפחדם ריכפו כל עצמותיי ואני אף על פי שכוחי גדול כמו המשחיטים ממש כי אני תמיד פורחת ובורחת מלפניהם והם רוטפים אחריי ואין ביני וביניהם רק מרחק של אמה אחת בלבד עם כל זה אני כפופה להם מפני שהם אמונים עליי והשיגוני והילקוני במדבר ההוא 27 מלכויות ביום ובשעה השלישית מהלילה מוליכים אותי למדבר אחר שלא שזף תוין וגם אני לא יודעת ללכת שמה וגוזרים עליי לחתוב עצים בשיעור מוגבל כל עץ ברוחב חצי מטר על חצי מטר בגובה חצי מטר ולשת אותם על שכמי הארום ולהבים לפני בית הדין שמקומם הוא בסוף חצי העליון של אוויר הרקיע לבית הדין הנזכר הם אמונים על העונש והם בדין אחר מלבד בית הדין הראשון שברקיע והד' משחיטים מסרו אותי עם עשה עצים ביד אותם הממונים והם הכניסו לי לבית הדין ולקיתי שם שעה אחת ואחר כך הושיבו אותי עלומת העצים ובירו אש תחת העצים והסיקו אותי שלוש שעות עד שנעשיתי לאפר ואחר כך חזרו ואחיות ותכף הבית הדין כותב שביום פלוני בחודש פלוני בארוזה לפנינו ועשו בהדין כך וכך ואחר כך מוציאים אותי המומנים של בית הדין ומוסרים אותי ביד המשחיטים המחכים אותי מחוץ לבית הדין וחוזרים ומוליכים אותי אל המדבר החיות הנוראות ושוב פעם מלכים אותי 17 מלכות של הלילה ככה נהגו מי שתי שנים שלמות ותבכה רוזה לפניי וימעתה יורדת לארץ ותאמר מה אומר אמר לפני אדוני אוי ואבוי עליי ועל אותו הצער שאני בוא שהעצים עוקצים אותי כמחת בבשר החי ובכל פעם הבשר שאני סוחבת עליו את העצים כואב ומתנפח יש הרגשה רוחנית לנפש הבהמית של החותאים וזה כמו שאדם עובר כאן בעולם הזה ואפילו יותר ועוד ועוד היא מתארת שמה דברים נוראים והיא באה לבקש תיקו אובי וידרים כמה כואב על על אנשים נשים מסכימים שחושבים שמישהו בהוליבו היא עולה לפסגה לאיזה פסגה פסגה של גיהיני גיהנום פסגה של ייסורים פסגה של דברים קשים מה שיעבור עליהם אם הם לא יעשו תשובה אתם מקנות בה שהולכת להיות תינופת לעובדי אלילים לעובדי עבודה זרה לגויים להיות שחקנית של גויים אהובי וידידיי אני מדבר אליכם מכאב ל בואו נעשה ונקבל על עצמנו את מצוות התשובה כי לא אכפוץ במותמת כים ישובו מדרכו הרעה וחיה ונזכה בעזרת השם לגאולת עולמים אמן כנצ