Observance of the Torah in the Unity of Israel | Parashat Pekudi | Rabbi Amnon Yitzhak.

נציב יום אוריה בן מירי ורפאל שם יתברך ירבה לו אושר נחת שמחה בריאות שתנה מצבו לטובה מן הקצה לקצה מתוך קדושה וטהרה כן יהי רצון אמן קיום התורה באחדות ישראל פרשת פקודה מי ברא את המשכן? פרשת פקודה חותמת את ספר שמות ואת ארבע פרשיות עוסקות בבניין המשכן ובעשיית בגדי הכהונה. וכך נאמר: "ותכל עבודת משכן אוהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה אדוני את משה." פסוק מסכם את העבודה האדירה שהשקיעו בבניית משכן בית השם וזה טעון באור האם בני ישראל הם שעשו ככל אשר ציווה השם את משה וכי כלל ישראל עסקו בהכנת הארון השולחן המזבח המנורה קרשי המשכן, יתדות החצר. מפורש בתורה שבודדים מעם ישראל, הכמי לב, נבוני מדע, ובראשם בצלל בן אורי ונחור למטה יהודה, הם עסקו בכך. אז איך כתוב בפסוק? ויעשו וני ישראל ככל אשר ציווה אדוני את משה כאילו הם היו שותפים בכל עשייה של כל מה שנעשה בבניית המשכן. אור החיים הקדוש עומד על הנקודה הזו מיישר את התמיהה בקושיה נוספת. ידוע שהתורה הקדושה ניתנה מאת הבורא יתברך. רמח מצוות עשה, שסע מצוות לא תעשה. וזה מהווה תיקון מושלם לגוף ונפש כל אחד מאיתנו. רמח מצוות עשה מתקנות רמח איברים באדם. שעשה מצוות לא תעשה מתקנות גידי האדם. האיברים שלנו נועדו לנוע ולפעול ועל כן התיקון שלהם הם במצוות עשה שהתוכן שלהם עשייה ופעולה. גידי האדם קושרים את האיברים ועוקדים אותם שלא יתפרקו ויתפזרו ועל כן תיקונם ובו במצוות לא תעשה שהעניין לקשור את האדם מלעשות פעולות מסוימות ייסורים זה אומר שאתה קשור אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. אז זה שומר על הקישור של הגידים שקושרים את כל האיברים. אם נכנסתם פעם למרפאה והייתם אצל האחות, ראיתם תמונות של גוף האדם וראיתם את הגידים הלבנים האלה שקושרים את כל הגוף, זה כנגד השסה לא תעשה. עכשיו צריך להבין האם בכלל אפשר שכל אחד מישראל יבוא לשלמות מופלאה כזו. הרי חלק מן המצוות נוהגות רק בכהנים, חלק רק בלביאים, חלק בכלל ישראל. כיוון שאדם אחד אינו יכול להיות מגזע כהונה גם לבי וגם ישראל ביחד ולא יכול לקיים את כל תרייג המצוות אז איך תיתכן שלמות נפש בקיום כל המצוות לכאורה זה מטרה שלא ניתנת להשגה הוא הדין לנשות ישראל רבות מן המצוות הם הם פטורות אז הם לא יכולות להגיע לשלמות בתיקון הנפש בקיום תריג מצוות מצוות שהזמן גרמן הן פטורות זה קושיה שמעלה אור החיים הקדוש לפני שהוא מתרץ את הקושיה הקודמת מבאר אור החיים כי התורה הקדושה ניתנה לכלל ישראל והקיום מתבצע בצירוף כהנים לביאים וישראלים נשים וגברים ביחד כשכל ישראל מקיימים את כל המצוות כשכל אחד מקיים את המצוות הנוגעות לו ושייכות לו נמצא שהתורה מתקיימת כולה עד הסוף בשלמות ובתיקון גמור כאשר כל ישראל שותפים ושייכים ים בתריג המצוות הם באים לשלמות נפשותם. היסוד הזה הנפלא אמור בדברי הפרשה שלנו. פה זה כתוב. ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה אדוני את משה. אמרנו אבל עשו את זה בודדים. אז איך הפסוק מציין שכל ישראל עשו? נכון. לא כל ישראל עסקו בהחרת המשכן ולא בכל כל ולא בבגדי הכהונה אבל כולם עשו ככל יכולתם לסייע במלכת הקודש אחד תרם זהב חברו כסף זה הרים נחושת השני הביא גיזה צמר וסמנים ונמצא שכל המשכן בנוי ומתוכן על ידי כולם הרי לנו שבני בני ישראל עשו ככל אשר ציווה השם. כל ישראל היו צריכים להקים את המשכן והמשכן הוא קם על ידי כל ישראל. כל אחד בחלקו. אם נרחיק עוד נוכל לומר שדווקא בעניין הזה של מלאכת המשכן שנאמר במפורש שרק אנשים מסוימים עסקו במלאכה ולא כל ישראל. מדגישה פה דווקא התורה שכל ישראל עשו לעורר אותנו ליסוד החשוב של אחדות כנישתה חדה וזה שייך אותו דבר בכל יתר המצוות לא רק במשכן אם כל אחד עושה את מה שמוטל עליו במצוות שהוא חייב וכל אחד עושה ככה אז ודאי שכלל ישראל מקימים את כל התורה בשלמות. נעמיק עוד. אחדות ישראל היא לא רק סגולה, חשובה או מעלה אצילית. זה תנאי הכרחי לקיום התורה הקדושה. בפרשת יתרו במעמד מתן תורה כתוב ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההרשי אומר למה נאמר ויה חן כי איש אחד בלב אחד וש שאר כל החניות היו בטרעומת ובמחלוקת. את המקור לפירוש של רש"י אנחנו מוצאים בדברי המדרש. הועיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חניה אחת. הרי השעה שאתן להם את תורתי. ככה אמר הקדוש ברוך הוא. באותו זמן שהם עמדו מול הר סיני, הם היו מוחדים שלא הייתה דעה אחת מפולגת. כולם הסכימו שזה נס אדיר. השם אומר במפורש הועיל ושנעו ישראל את המחלוקת ואהבות השלום ונעשו חניה אחת ויחנשם ישראל. נגד ההר הרי השעה שאתן להם את תורתי לפי ביאור אור החיים הקדוש מבינים אל נכון שכוונת המדרש לומר שהקדוש ברוך הוא ראה בישראל מעלת אחדות וסגולת שלום ולכן עלה לפניו הרצון להעניק להם את התורה אבל זה הרבה מעבר לכך אם לא הייתה אחדות לא היו מקבלים ישראל את התורה. למה? כי פשוט לא היו יכולים לקיים אותה. רק באחדות אפשר לקיים את כל התורה. כל אחד יעשה את מה שהוא מוטל עליו ואז נעשה את התורה. אבל אם כל אחד בא לו לעשות מה שהוא רוצה ואין אחדות, אין דעה אחת מכוונת, ממילא לא תתקיים התורה. עכשיו, אם קיום התורה תלוי באחדות ישראל והתורה כוללת תרייג מצוות ואי אפשר להגיע לכלל התרייג אלא בצירוף של כלל ישראל, אז כל זמן שאין ישראל באחדות, אי אפשר לתת להם את התורה. הוא מפרש המשך חוכמה את הכתוב בפרשת יתרו ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר אדוני נעשה ורק שענו כל ישראל יחדיו באחדות מופלאה ניתנה להם היכולת לעשות את כל אשר דיבר השם ומדוע כי כל אחד יש לו מצוות השייכות בו ורק בין כולם יבואו כל המצוות לקיום במעשה. אז כשכולם ענו יחדיו לרצון השם אז יכולים היו לומר כל אשר דיבר אדוני נעשה והכל בכל מכל כל היסוד הזה שופך אור על מאמר של אחד מגדולי התנאים רבי עקיבא שעמיד את קיום התורה כולה על כלל אחד גדול ואהבתה לרעך כמוך. זה כלל גדול בתורה. מעמיד אותנו רבי עקיבא על המבט הנכון למצווה זו. מצוות אהבת הריע. זה לא מצווה פרטית גרדה ששייכת בין איש לרעהו. זו מצווה כללית שנוגעת ביסוד קיום התורה כולה על ידי כלל ישראל. המצווה הזו משמשת בסיס אתן ויסוד אמיתי לקיים את כל מצוות התורה. כי ללא אחדות גמורה ותמימה אי אפשר שיתקיימו כלל המצוות. לכן ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. ולכן הארי הקדוש אומר לפני שאתה מתחיל תפילת שחרית תגיד שאתה מוכן לקבל עליך מצווה זו של ואהבת רך כמוך החידה הקדוש בספר אהבת דוד דרושטוז לשבת כלה מביא בדבריו נקודה נוספת בנוגע לקשר בין החודש שניתנה התורה לבין אחדות ישראל למה ניתנה פני התורה בחודש סיוון מזלות תאומים להורות שכל איש מישראל צריך לראות שהוא יצא מבטן אחת עם כל אחד ואחד מישראל. אין אדם פרטי. תומים. אחדות ישראל מתבטת במזל תאומים שזה מסמל אחווה ואחדות מרחם וקשורה בקשר אמיץ עם נתינת התורה כי רק על ידי אחדות ניתן לקיים את התורה בשלמות אז התורה שייכת באופן כללי לכלל ישראל ורק בצירוף שכל אחד מקיים מצוותיו. אז זה עולה שכולם עושים את כל התורה ומקיימים את כל התרייג. אפשר לרמוז את זה גם בפסוק שאמר דוד המלך. אדוני עוז לעמו יתן אדוני יברך את עמו בשלום. עוז התורה. הקדוש ברוך הוא כתנאי לקיום התורה העניק לנו את ברכת השלום. בלי השלום שזה אחדות אי אפשר לקיים את התורה. איך השם עוז לעמו יתן? איך הוא נותן להם את התורה שהיא נקראת עוז? על ידי שיברך את עמו בשלום. שיוכלו להיות באחדות. כי רק עם שלום ואחדות יש מציאות לנתינת התורה לישראל. עוד קשר מופלא בין כללות ישראל כשהם מאוחדים לתורה ומצוותיה. בתורה הקדושה יש 60 ריבו אותיות ובעם ישראל 60 ריבו נשמות. והמפרשים נתנו על זה רמז. ראשי תיבות ישראל יש 60 ריבו אותיות לתורה. ספר התורה מורכב מ60 ריבו אותיות. כל אחת מכוונת לנשמה אחת מנשמות ישראל. לכל אחד מישראל יש חלק בתורה הקדושה. ספר תורה כשר כשהוא שלם ותמים בכל האותיות. גם יהודים משול לספר תורה. ואינו כשר אם הוא לא באחדות עם כל שאר ישראל, עם כל האותיות האחרות, כל עם ישראל. כשיהודי במריבה עם פלוני או עם אלמוני והלב לא שופע אהבה ואחדות לסובבים, הוא מנותק מהם, עומד בבדידות, הוא לא ספר תורה שלם ומהודר. לביתו שרבי נחמן מברסלב הגיע יהודי חסיד דמעות על החייים מתעונן מרא רבי אני לא רואה ברכה בעמליים לימוד התורה שלי אינו פורא ומוצלח מתפלל ולא מתלהב ולא מצליח להתרומם מאזין רבי נחמן אמורנ האם אתה שרוי במריבה עם יהודי כלשהו בבושת פנים ענה לו כן מזה זמן אני ברוגז עם אחד מהמכרים עננה על פניו של רבי נחמן אמר לו רבי יהודי איך אתה מבקש להצליח בלימוד התורה להתעלות הלו ספר התורה שלך פסול בספר התורה שלך חסרה אות אחת לא הבין מה אומר לו הרבי והמשיך בספר תורה יש 60 ריבוותיות בעם ישראל נשמות אלו כנגד אלו כל זמן שודי שרווי באחדות עם כלל ישראל מקושר ומדובק עמהם הרי הוא כחלק מספר התורה השלם בתמים אבל אם הוא במחלוקת עם ודי הוא מפריד את עצמו מספר התורה וכשספר תורה פסול הגביע רבי נחמן את קולו איך אפשר להתעלות ולהתקדש בעזרתו נו זה יכול לתת הסבל להרבה אנשים שלא מצליחים להתעלות בתורה הגאון מוילנה בפירושו למשלה עומד על היסוד הזה זה שקיום התורה תלוי באחדות ישראל. בקשר לדברי התנאות 48 קניינים של התורה. המשנה אומרת גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות. שהמלכות נקנת ב-30 מעלות בכהונה ב-24 והתורה נקנת ב-48 דברים. וכאן הוא מפרש כל קניין וקניין אחד לאחד. האם אפשר שאדם יוכל לזכות ב-48 קנייני התורה? כמעט ולא. אז איך איך ניתן לקנות את התורה? עונה הגאון רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. אמנם כמעט ואי אפשר כמעט ואי אפשר לקנות את כל 48 קניינים אבל כיוון שכל אחד זוכה למידה אחרת וקניין אחר ובין כלל ישראל נמצאים 48 קניינים כל אחד מזכה לשני את מעלותיו וקנייניו והדבר נחשב כאילו כולם אוחזים בכל 48 קניינים ואז התורה נקנת לישראל. זה אומר הגאון. רבות בנות אלו תלמידי חכמים עשו חיל. חיל כמה זה? 48 חיל. אלו 48 קניינים שהמניין שלהם כמניין חי. כאשר בכל אחד מתלמידי החכמים יש אפילו קניין אחד, אבל ביחד, רבות בנות ביחד עשו את החיל, עשו את כל ה-48 קניינים. ואת מי זה את? התורה. עלית על כולנה, על ידי כולם יחד. אז התורה מתקיימת וכולם זוכים למעלותיה של התורה. ואת עלית על כולם. ויש מפרשים שממליצים על פי סוד זה את הפסוק בזאת הברכה כתוב תורה ציווה לנו משה מורשע קהילת יעקב איך אפשר שכל אחד מישראל יקיים את כל מצוות התורה שניתנו על ידי משה רק על ידי אחדות על ידי קהילת יעקב אם אנחנו קהילה באחדות. אז כל אחד מזכה את המצוות שיש לו גם לאחרים ובזה מקיימים כולם את מצוות התורה. ידוע, ככל שאדם מישראל מבקש להשיג מעלה רוחנית נסגבה יותר, אז הסתרה אחרה מחכה לו בפינה שלא יצליח. וככל שהוא גדול יותר, ההסתה של היצר הרע גדולה יותר. אז כל פעם שבני ישראל רצו לקבל את התורה, ביקש יצר הרע למנוע את זה מהם. ומה הוא עושה? פירוד במחלוקת. אז לפני שהגיעו לקבלת התורה היו שרוים במחלוקת בטרעומת זה עם זה ככתוב ויסאו מרפידים שהיו מפורדים ויחנו במדבר סיני אומר הזוהר הקדוש רפידים מלשון פירוד ומחלוקת וקודם שגיעו ישראל להר סיני היו בפירוד ומחלוקת כך היה במלכות אחשוורוש קודם שחזרו וקיבלו על עצמם את התורה, קיימו וקיבלו היהודים עליהם, קודם מה כתוב? ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. ורבותינו ביארו למה המן כפל את הלשון? לומר למלך אחשוורוש ישראל מפוזרים בין האומות אבל גם בינם לבין עצמם הם לא שרוים באחדות מפורדים ומחולקים מפוזר בין העמים ומפורד בינו לבין עצמו זאת אומרת במחלוקת בסופו של דבר כשקיבלו ישראל את התורה בימי החש אחשוורוש היו שרועים באהבה ובאחבה. קיימו וקיבלו היהודים. כתוב קיימו וקיבל. וקוראים את זה בלשון רבים. ללמדך שהיו מאוחדים כאיש אחד. כאילו קיבל אחד בלבד. כמו שנאמר במעמד הר סיני ויחן שם ישראל. כל ישראל נקראו בלשון יחיד. גם בימי רבי עקיבא שהייתה התגלות התורה שבעל פה כשעמדו ישראל בפני קבלת התורה פעם שלישית שזה קבלת התורה שבעל פה ביקשה סתר אחרה למנוע השגה נסגבה זו על ידי פירוד ומחלוקת העובדה הכואבת והמצמררת נתונה בעובדה ש000 מתל תלמידיו שרבי עקיבא מתו בפרק זמן קצר ביותר, מדוע לא היה בהם אחדות לא נהגו כבוד זה בזה. ושוב, רבי עקיבא שסימל את מסירת התורה ואת ההתעלות האדירה של בני אותו הדור, הוא שקבעת יסוד ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה. בליבתה לרחה כמוך אין תורה רק באחדות כי אף אחד לא יכול לקיים את כל התרייג כולם פטורים מכל מיני מצוות אז איך תקיים איך תקיים שלמות של כל הרמה איברים ושל סגידים אז רבי עקיבא שידע והכיר בכוח הטוב של האחדות ואהבה וחווה מנגד על בשרו את הטעם הנורא של המחלוקת מתלמידיו עמד במילים קצרות על סוד העניין. אם רוצים להתעלות ולקבל תורה חייב לקיים ואהבתה לרעך כמוך. בלי זה אי אפשר להשיג וזה מתאמץ את הסתרה האחר לעשות פירוד. עלינו להבין איך מבצעים שותפות כזו. איך כשאחד מקיים מצווה בחברו מצווה אחרת, איך הם שרוים באחדות ביניהם? איך הם נעשים שותפים במצוות? יש פה דין מדיני שותפות. כל יהודי הוא גוף נפרד, עומד בפני עצמו. מה מחבר ומקשר ביניהם? עד שנחשב כאילו קיים גם את המצוות שקיים חברו. איך פועלת אחדות ואהבה בעניין הזה? אז קודם כל נעלה תמיהה על הדרשה של ריבותינו ויה חנשם ישראל שאמרו כאיש אחד בלב אחד. מן הכתוב עולם מעלה עצומה מעלת אחדות של ישראל. ומציאנו מקום נוסף שנקת בלשון יחיד לגבי רבים לא אצל ישראל דווקא אצל המצרים הרשעים שהיו בשיא הרשעות ואכזריות אומרת התורה ופרעוה הקריב ויצאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נוסע אחריהם רצ'י אומר נושא עליה והנה מצרים מצרים זה נוסע בלב אחד כאיש אחד גם הם אלף אלפי הבדלות זה לא אומר דורשני מתארים פה את האחדות של המצרים אז אם ככה איפה המעלה והסגולה של ישראל שכתוב ויהיה חן שם ישראל כשחנו למרגלות הר סיני באחדות גמורה כי איש אחד בלב אחד. הנה המצרים כתוב רש"י בעצמו אומר אותו דבר. אין קושיה. אדרבה יש הבדל גדול בין אחדות זו לזו. וזה רומז רש"י בלשונו. רש"י לגבי ישראל אומר כי איש אחד בלב אחד. אצל המצרים הוא כתב בלב אחד הפוך. כי איש אחד. מה ההבדל? אצל המצרים הרשעים כמו אומות העולם, האחדות אינה נובעת מעצם המציאות והוויה. ההפך. אין ביניהם שום מכנה משותף. מפורדים, מחולקים זה מזה. אנחנו העם היחידים שאנחנו משפחה. ממש משפחה. למה? ליעקב היו 12 בנים והם בני ישראל. ומהם יצאו כל עם ישראל זה משפחה. כל האומות זה קיבוץ של אנשים שהתקבצו במקום מסוים אין שום קשר בין לשם. באותו זמן התאספו המצרים לרדוף אחרי ישראל כדי לשעבד אותם כמו בהתחלה. אז הייתה להם משאלה אחת משותפת להילחם בישראל ולשלוט עליהם. באותו זמן הם דערו בלב אחד. הלב שלהם על החזיר אותם לעבדות. אז זה נחשב כאיש אחד. אבל בחלוף הסיבה המאחדת, שוב נחשבו פרטים בודדים ואין שום דבר שמאחד אותם כלל אוכל. אצל ישראל האחדות נובעת משורש נשמתם עוד מהעולמות העליונים בעצם המציאות והביה והם כי איש אחד ממש איש אחד אז ממילא הם בלב אחד לאיש אחד יש רק לב אחד ואין צורך ברצון משותף ואין צורך במניע מסוים כדי להחשיב אותם לאומה אחת כאיש אחד. וכיוון שישראל הם כאיש אחד, אומה מאוחדת שהבנים מקושרים בשורש הנשמות, אחד הם ראהו. על כן הם עמדו למרגלות הר סיני בלב אחד והיו רואים לקבל את התורה. ההבדל היסודי הזה בין האהבה של ישראל לאהבת האומות רואים גם בגמרא בפסחים קיג תקשיבו טוב לא יאומן כיסופר חמישה דברים ציווה קנען את בניו אהבו זה את זה אהבו את הגזל אהבו את הזימה שנעו את אדוניכם ואל תדברו אמת ממש משפחה לתפארת האנושות קנען ציווה את בניו את כל התועבות שבארץ לאהוב גזל וזימה לשנוע אדונים לאהוב שקר אבל לפני כל זה מה הוא התחיל אהבו זה את זה אהבהד דית איך יכול להיות קנען החוטה הגדול מבקש מהבנים שלו להקפיד על צב הבורא ואהבת לרעך כמוך? לא, זה לא הכוונה שלו. הוא לא התכוון למצוות השם ואפילו לא למידה טובה בעלמה אלא היר בעובדה שאם אין שותפות הדדית לא יכלו שודדים להצליח במעשה הגזלה עבדים לא יוכלו להתאחד ולמרוד באדונים זה רק אם הם אוהבים אחד את השני אז אחד ימסור נפש לשני להשיג את המטרות לו זאת. אין כאן לא מצווה, לא אהבת אמת, אלא אהבה לצורך מטרה משותפת. כמו הכללים של העבריינים בעולם הפשע, יש להם כללים כאלה וכולי. מקום נוסף מופיע ההבדל בין האחדות האמיתית והשורשית של ישראל לבין האחדות החיצונית זמנית של האומות. מצאנו אצל מדיין ומואב שהתאחדו לשעה קלה להזיק לישראל. בפרשת בלק מסופר על ההזמנה של בלעם על ידי בלק לקלל את ישראל. כתוב ויאמר מואב אל זקני מדיין עיכחו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה רש"י מקשה במקום והלא מעולם היו שונאים זה את זה שנאמר המכה את מדיין בשדה מואב שבאו מדיין על מואב למלחמה הם אויבים איך הם התאחדו רש"י מתרץ אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם כמו כל הערבים מסביבנו הם לא אוהבים אחד את השני אבל יש להם מכנה משותף הם רוצים לפגוע בישראל שוב רואים שאחדות האומות היא רק למטרה מסוימת אומה טוב אם מקרוחה בשנאת ישראל אבל אין בה מהות אמיתית פנימית המאור בשמש מתרץ את הקושיה של רש"י באופן אחר וזה קרוך בכוח האחדות והוא מספר מעשה מרבי זושה מהניפולי ורבי למילך מליז'ינסק פעם אחת שארב זו את החיו למלך בכוח מה אתה פועל ישועות כל כך רבות ומופתים כ נפלאים כאילו הוא לו רבי למילך השיב לו בזה הלשון דע לך כי החיבור ואחדות מאפשר לפעול ישועות גדולות מתרץ המאור והשמש את הקושיה של רש"י למה נתחברו מואב ועמון זה לזה בני מואב ידעו שעל ידי אחדות יכולים לפעול ישועות גדולות או נצורות ועל כן ביקשו להתאחד עם מדיין כדי שאחדותה ם תסייע בידיהם לפעול נגד ישראל. מה שמבינים הקפלניסטים לא מבינים או יותר נכון כן מבינים ורוצים לעשות פירוד בכוונה שישראל תפסיד. העיקר שביבי לא ינצח כי אם הוא ינצח הוא יישאר בשלטון והם לעולם לא יעלו. אז עדיף להם שישראל תפסיד במלחמה ויישאר חמס והכל יישאר כדי שהם יוכלו להדיח את ביבי והם לכאורה יעלו ואז הם יעשו שלום ויתנו מדינה לפלסטינים בשביל שמקרוב יוכלו לעשות שביעי באוקטובר גם בספטמבר וגם במרץ אך לא ידעו בני מואב שטעות חמורה בידם שכן בעוד אחדם של ישראל זו אחדות גמורה מתחילה ועד סוף. אבל על אחדות הגויים אמרו רבותינו צדיקים תחילתם מריבה וסופם שמחה. רשעים תחילתם שמחה וסופם מריבה. ומדוע? משום שאחדותם היא אחדות התלויה בדבר. והם מתחברים זה עם זה רק לצורך ובהיבטל הסיבה בטלה האחדות לכן תחילתם חיבור וסופם פירוד תזכרו את הצהלות בשביעי לאוקטובר בצד של החמס ועכשיו תראו כולם עוזבים אותם ולא רוצים תעסק איתם למה הם יודעים זה הביא להם חורבן עיראק הפסיקה ואלה יורדים וזה וזה וזה וזה חוץ מהחוטים לא יודע שמה מה הג'וק מה זחוג שהם אוכלים לא יודע מה גורם להם שהם פתאום פתאום דואגים לעזזטים אבל הם מקבלים כנראה הרבה כסף מהאיראנים ובשביל כסף אתה מבין אפשר להציג מצג שו שכאילו הם דואגים להחם הפלסטינים בכסף קונים את האנשים לעשות את הדברים הכי קשים האחדות הזו היא חסרת ערך ונטולת בסיס ולא יכולים לפעול מכוחה מאומה ראיתם בהתחלה חזבלה אמר שהוא כל זמן שעזה לא יפסיקו שמה את המלחמה הם לא יפסיקו לשגר ואחר כך שהם קיבלו את המכה מהביפרים והלאה אז הם הפסיקו כבר הנה תוקפים בעז וזה והם כבר לא מתערבים זהו ירדו מהעניין זהו האינטרס השתנה כבר שמעתם פעם על שני אחים יעקב ועשו יש שינוי מהותי בעניין אחדות שורש הנשמות לגבי עשו כתוב ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו אצל יעקב מצינו בכתוב והיא כל נפש יוצא ירך יעקב 70 נפש אצל עשו כתוב נפשות אצל יעקב נפש עוד פעם ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו כל אחד מחולק אין פה חיבור בכלל אצל יעקב מה כתוב כתוב אצל יעקב והיא כל נפש נפש לא נפשות יוצאי ערך יעקב 70 נפש כולם זה באחדות זה הבדל עצור בין צצאי עשו United States of America Europe זה לבין עם ישראל רבי אברהם סבע ממגורשי ספרד בספרות צרור המור תחילת פרשת קדושים עומד על ההבדל הזה ומבאר כי הדבר תלוי בהבדל עצום בין הנשמות של ישראל לנשמות של האומות אצל עשו נחשב כל אחד אדם יחיד העומד בפני עצמו. לכן כשנופל שמה בן אדם אף אחד לא מסתכל עליו כולם ממשיכים. אין עזרה לזולת כמו שיש בישראל. כיוון שמצד נשמותיהם אין כל קשר ביניהם. אבל אצל יעקב אבינו נפשו ונפש בני ביתו היו מקושרות בשורש עמיץ אחד. והיא כל נפש יוצאי ירך יעקב. בשעבוד מצרים עומד גם משה רבנו על ההבחנה דקה בין שורש המקושר של נשמות ישראל לבין הנשמות הפרודות של הגויים. משה רבנו מבחין בשני יהודים מתכוטטים. אחד מרים ידו, מבקש להכות את רעיהו. אומר לו משה, למה תקה רעך? משיב לו בחוצפה מי שמך לשר ושופט עלינו עלורגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי הפסוק אומר וירא משה ויאמר אכן נודע דבר מה אומר רשי על הכתוב וירא משה דאג לו על שראה בישראל רשעים דיל תורין בעלי לשון הרע אמר מעתה שמה אינם רואים לגאל מה זה אכן נודע הדבר נודע לי הדבר מה שהייתי טמא עליו כל הזמן מה חטאו ישראל מכל 70 אומות העולם להיות נרדים בעבודת פרך אבל אני רואה שהם רואים לכך אם יש מדברים לשון הרע שרוצים להגיד לשון הרע להלשין למלך שאני הרגתי את המצרי להציל את היהודי. אוי אוי אוי. משה רבנו טמא מה חטו ישראל שנועדו לשעבוד בין האומות. אבל כשראה שיש ביניהם בעלי לשון הרעין שזה עומד באוכריהם. בכי באומות העולם אין מלשינים. האם כל 70 אומות מאוחדים ואוהבים זה לזה? אלא אין תמה. גם אצל אומות העולם יש מלשינים. לשון הרע, שנאה, קנאה, נקימה, נתירה. אין פלא. אבל איש לא דורש מהם להיות מושלמים במעלות אהבה ואחווה, שלום ורעות. כי אין קשר בין גוי לחברו, לא מצד הגוף ולא מצד הנשמה. לכן אין הפירוד והמחלוקת נחשבים אצלם לחטא ולעוון. ולכן הם לא מיוחדים להיות משועבדים בגלל כך. אבל ישראל שהנשמות מקושרות זו בזו, מאוחדות מחוברות זו עם זו, דורשים מאיתנו אהבה ואחווה. זה דבר טבעי מתבקש לגמרי. וכאשר לא שרוים באהבה ואחווה זה עם זה, אז יש להם עונש של שעבוד נורא. זה מצרף אותם וקושר אותם יחדיו. צרת רבים זה כושר. גם אנחנו פה תמיד שיש אסונות אז ישראל מתחברים כשאין ויכוחים מחלוקות והכל רבי יצחקנר עמד על עומק המצווה שלהבת רעך כמוך והוא מסביר תקשיבו דבר יפה ומדהים הוא אומר מה שורש הלשון ריע ואהבת לרעך כמוך מה לשון רע ריע זה מלשון שבר, כמו שאומרים בית רע, כמו שאומרים תרועה בשופר כי זה קולות שבורים. כל אחד מישראל הוא פרט שנחלק ונשבר מכלל ישראל ולכן הוא נקרא רע ואהבת לרעך כמוך. כל יהודי מצווה לאהוב את רעיהו אבל בזה הוא צריך לראות כאילו אוהב את עצמו כי מצד שורש הנשמה הוא ורעהו מאוחדים מקושרים לגמרי. שזה בעצם נשמה אחת בגופים מחולקים כמו שכתוב בברכת חתנים שמח תשמח רעים האהובים רעים מלשון שבר וזה שייך במיוחד לגבי חתן וכלה שכל אחד נחשב פלג ועל ידי הנישואים הם מתאחדים לוקחים שב שבר ושבר, פלג ופלג ואז הופכים אותם לאחד ויקרא את שמם אדם. רבי יוסף אלבו בספר העיקרים הקדים ובאר את הרעיון הזה במילים נפלאות. זה שאמרה תורה ואהבת לרעך כמוך. כלומר, כמו שאהבתך את עצמך אין בה זולתיות, ככה אהבתך את חברך. לא תחשוב שהוא דבר זולתך. זה גדר אהבה גמורה. התאחד האוהב עם האהוב. ולכן תמצא שגימטריה אהבה אחד. כי אין אהוב זולת עצמו כלל. והדברים הזהירים כזוהר הרקיע אהבה היא איחוד שלם ואהבתה לרעך כמוך זה נובע מאחוד שלם אין בו מן הזולתיות מדוע משום שבשורש הנשמה מקושרים כל ישראל זה עם זה התומר דבורה במילים קדושות מטיב להסביר את סתודה האחדות. בכל כלל ישראל הם שאר בשר אלו עם אלו, מפני שהנשמות כלולות יחד ויש בזה חלק זה ובזה חלק זה. לכן כשאדם עושה מצווה הוא משפיע על כלל ישראל. עושה עבירה הוא משפיע על כלל ישראל. כשעשה אדם תשובה אז הוא מתקן את כל נשמות ישראל. למה? כשהוא עשה עבירה הוא פגע בכולם. כי אנחנו אחד. כשאתה עושה משהו זה פוגע. כשאתה חוזר בתשובה אתה מנקה את כולם מאותה עבירה שאתה חזרת בתשובה. על פי היסוד הזה מבער בעל התניה את מעשה הגוי שביקש להתגייר על ידי שמאי והלל. מספרת הגמרא בשבת, מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו, "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת." דחפו באמת הבניין שבידו בא לפני הלל גירו. אמר לו, "דעלך סני, לחברך לא תעבד. זו התורה כולה." וידך פירוש ההוא זיל גמור זה היסוד שעליו בנויה התורה מה ששנוי עליך אל תעשה לחבר שלך זה כל התורה כולה וכל השאר זה פירוש לזה לך תלמד מה עומד ביסוד ההנהגה הזו של הלל איך הוא מבקש לגייר את הנוכרי על סמך מצווה אחת ואהבת על רעך כמוך. האם באמת ניתן לומר כי מצווה זו כל התורה כולם? וכי היא כוללת לדוגמה גם את מצוות שעת נז בשר בחלב פרה אדומה מה קשור בהבתר כמו שזה כל התורה כולה השיב בעל התניה בביאור מופלא כל ישראל אחים מצד שורש נשמתם נשמה אחת בגופים מחולקים והנה עושים גוף גופם עיקר ונפשם תפלה, הם מגבירים את הפירוד וממעיטים את האחדות. בד בבד הם ממעיטים גם בקיום המצוות ובחשיבות של הצד הרוחני שבהם. זאת אומרת, אם כל אחד דואג לעניין של הגוף שלו, קודם לנפש שלו, זה פירוד, כי אז הוא הופך להיות גוף נפרד. אבל המאחד בינינו זה הנפשות. ואז ממילא אם אני רואה את הצורך של חברי בעניינים רוחניים ואני דואג לו, דואג לי ואני דואג לו ולכל עם ישראל, איחוד אמיתי שנעשה על ידי הבלטת הצד המאחד מצד הנשמה הרוחני והנעלה, זה מדגיש את קיום התורה והמצוות. כל מהות התורה היא להגביע ולרומם את הנפש לשורש העליון. לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהם את הבריות. לכן הורה הלל לגוי להיות שלם בבת לרעך כמוך. איך תוכל לבוא לידי אהבה ואחדות אמיתית עם כל ישראל? רק בחיבור רוחני מצד שורש הנשמה שזה ואהבת לרחך כמוך. מה המהות שלו? קיום התורה והמצוות בשלמות, צירוף הנפש והזדכחות הנשמה. וכל השאר לך ותלמד. בשנת הרעב נערך בכיו ברוסיה משפט שעורר הד ברחבי העולם וברחבי רוסיה בפרט. משפטו של היהודי מנדל ביילס הוא שם בעלילה מופרכת וזדונית עלילת דם הטובעים במשפט תענו נחרצות שהוא רצח תינוק נוצרי ללוש בדמו את מצות חק הפסח מגזר דין מוות ריחף על ראשו של היהודי האומלל העולם היהודי עקב בדאגה בתפילה בזעקה ואחר ניהול המשפט במקביל שלחו הסנגורים של בייליס להבעץ בגאון רבי מאיר שפירה מלובלין איך לנהל את מערכת ההגנה הטענה המרכזית שנישאה בפיהם של הטובעים התבססה על מאמר שרבי שמעון בר יוחאי בדין טומאת מת שאינה שייכת ד בגוי משום שנאמר בטומאת מת לשון אדם אדם כי ימות באוהל ובנביא נאמר ואתן צוני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרועים אדם ואין אומות העולם קרועים אדם מזה טענו הקטגורים הגויים בתלמוד היהודי כתוב במפורש שהיהודים הם בני אדם והגויים הם חיות ומותר לשפוך את דמם כמים. הורה רבי מאיר שפיר על הסנגורים של בייליס איך להתמודד עם הטענה המסולפת הזאת. אתם קרועים אדם פירושו שעם ישראל קשורים ומאוחדים זה עם זה בקשר אמיץ והדוק עד שהם דומים לאדם אחד בעל איברים מפולגים וכמו שאם תכאב ידו של האדם יחוש בכך כל הגוף כך גם ישראל אם תזיק לי לאיש מההם יכאבו כולם כולם אבל לא כן הגויים כל אחד מהם חי את חייו לעצמו בלי להתעניין במה שעובר על תזולתו אין הם קרועים אדם לעניין זה שאינם חשובים כאגודה אחת או כאדם אחד זו המעלה רמוזה במילה אדם שהיא נאמרת רק בלשון יחיד ולא בלשון רבים יש כמה שמות איש, אנשים איש, אישים אנוש אנשים אדם אין אדמים עם ישראל קרועים אדם בגלל שהם אחד. הראיה הפשוטה לכך טוען רבי מאיר שפירה עליהם לסנגורים. המשפט המתנהל עתה נגד בייליס. הנה בעקבות הצרה מתרגשת על ראשו של יהודי אחד. כל יהודי העולם חרדים ודואגים מתפללים ומייחלים לזיכוי מוחלט. אבל מה קורה כאשר גוי מן השורה עומד לדין חמור וצפוי לעונש כבד? בני העיר מגלים התענינות מועטה מסקרנות. שאר בני המדינה מתעניינים בקושי. מחוץ לגבולות המדינה. איש לא שואל או חוקר מה עלה בגורלו של פלוני אלמוני הגוי אז זאת אומרת מה שאתם טוענים טענה שכאילו מה שכתוב בגמרא אתם קרועים אדם על פי הפסוק ואומות העולם לא קרועים אדם ומזה אתם רוצים להגיד שאם הגויים לא קרועים אדם זאת אומרת הם כמו בעלי חיים אז בעל חי אפשר להרוג לכן הוא רצח את הילד, לקח את הדם ועשה בו לאישה למצות של פסח. ככה אתם מבינים שהוא הלך עם התיאוריה הזאת ועשה מה שעשה. זה בכלל לא מה שכתוב שם. שם כתוב אדם מלשון אחדות. היחידים שממש כגוף אחד שדואגים אחד לשני. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. זה מפורסם רק בעם ישראל. באומות העולם. אין דאגה כזאת שדואגים וכולי ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שב קורא עונג שבת תשמחו במלכותך שומר שומרי שבת וכל עונג שבת מקדש מקדש מקדש שבלי שבת עם מקדש מקדש מקדש שבישבת היום אנחנו יום אחרון של חודש אדר מחר נכנס ניסן חודש הניסים אבל עדיין מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס מי ש מי שנכנס אדר איי איי מי שנכנס נכנס אדם מרבים בשמחה מי שנכנס נכנסה מרבי בשמחה. אז יש לנו אדר, שבת בניסן מתחברים ביחד באחדות גמורה. איזה שמחה צריכה להיות השבת. וגם בסיום מלאכת המשכן פרשת פקודה יהיה חביבי שבות שון הרי אני מכמים דור בשמחות דור נפש דור לעשות נחת רוח רבי חנניו בן עגש אומר לא ס