0:00 / 0:00
Never Again? October 7th Through the Eyes of a Holocaust Survivor
11 views
Never Again? October 7th Through the Eyes of a Holocaust Survivor With Rabbi Yisrael Meir Lau and Sivan Rahav-Meir Stand with us to support Amudim, unite to heal, support, and build a future where no one stands alone. Your contribution is the force that binds us together. Join the movement; together, we stand stronger. Thank you for transforming lives.
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום לכם אירל welcome ברוכים הבאים ליום
המיוחד הזה של ארגון עמודים ואנחנו כאן
בתקופה המיוחדת הזו רוצים לפנות לאישיות
מיוחדת לאדם מיוחד שלום הרב ישראל מאיר
לאו שלום וברחה סיבן שלום לכל המאזינים
ולכל הצופים בנו תודה רבה על הזכות אני
רוצה קודם כל להודות לארגון המודים כי
בתקופה הזו במיוחד רציתי לשמוע א מה הרב
אומר על המצב על עם ישראל על אויביו אז
הנה בזכות היום הזה יום ההתרמה המיוחד של
עמודים אנחנו זוכים להגיע אל ביתו של הרב
בתל אביב וקודם כל ברמה הכי אישית הרב הוא
סמל משואה לתקומה לעולם לא עוד ובשמחת
תורה האחרון אנחנו ראינו חס וחלילה ש
שלעולם עוד מה התחושות ברמה הכי אישית מול
מול הפוגרום הזה אין מילה
אחרת פוגרום אני מבין פוגרום היה היה
פוגרום בהחלט ברצועה אבל כל הזמן מנסים
להדמות ולהשתמש באזכור של השואה אומרים לי
כל הזמן אתה עברת שואה כילד הנה עוד פעם
שואה אין
דמיון אני מאוד מאוד מתקומם נגד כל
הניסיון להשוות את מה שקרה או קורה היום
איתנו
בשואה קודם כל היינו בלי בית יה לנו לאן
ללכת לא הייתה לנו מדינה לא היינו
עצמאים בת לא היה לנו
צהל הקדוש ברוך הוא שלח דבר כזה של צבא
הגנה לישראל על כל זרועותיו ועל כל
כוחותיו על כל הדמויות אנחנו היינו חצרי
עונים לחלוטין לא היה על מי לפנות לא היה
עם מי לדבר דרך אגב גם המנהיגים הגדולים
של בנות הברית הם לא באו להציל יהודים אף
אחד מהמהם לא ארצות הברית ולא אנגליה לא
צרפת ולא רוסיה הם השתתפו במלחמה הם מגרו
את הנציזם את היטלר אבל הם לא באו להציל
יהודים אף אחד מהמהם לא בא בש להושיע
אותנו היום כשמדברים ואומרים לנו עוד פעם
שועה מ תעזוב אות עם המילה שואה המילה
שואה זה דבר שהיה ייחודי אני מאוד מאמין
רוצה לכבות כמו שלא היה לפני זה לא יהיה
לעולם דבר כמו שוה פה קערה דבר קשה מאוד
נוראי משבר היום תקרא לזה בכל השמות בואי
נעזוב את השואה במקומה ונדבר על מה שקורה
פה אז איך כן לקרוא לזה למה שקרה וגם למה
ש צריך לקרות לאיך איך יוצאים מזה
בפרספקטיבה הרב היה פה בכל מלחמות ישראל
מלחמת העצמאות מלחמת ששת הימים מלחמת יום
כיפור איך לקרוא לזה מה זה זאת היא מלחמה
על הזכות שלנו לחזור הביתה לארץ ישראל
ולהקים פה את המדינה היהודית שזכתה להכרה
של העולם בשעתו קצת קשור לשואה באמת וכאן
יש מלחמה בלתי פוסקת של גופים או עמים שלא
השלימו עם העובדה שגם לנו מגיעה מדינה
משלנו עם עצמאות עם ריבונות מדינת ישראל
אנחנו לא פחות מכל אומה באפריקה או באסיה
או באירופה לכולם יש זכויות א אנחנו
הוותיקים מכולם כשאנחנו נולדנו אף אחד מכל
אלה לא היה קיים לא ארצות הברית ולא רוסיה
כמה ארצ הברית
שנה אנחנו מדברים על עם של 4000 שנה שחזר
הנה ועד היום יש כאלה שלא משלימים עם
העובדה שהוא פה אנחנו לא זוכרים את עבדול
נצר למשל ומד עבדול חקים עמר הנשיא של
מצרים עם שר המלחמה עומדים בביר גפגפה יום
לפני מלחמת ששת הימים אומר תראו את
היהוד בדרום יש להם אותנו מצרים בצפון יש
להם את סוריה מקדם במזרח יש להם את ירדן
אז חוסן הצטרף נגד מה נשאר ליהודים רק צד
אחד הים אנחנו מחר ניפגש בתל אביב ומשמה
נטיל את כולם לים וגמרנו עם הסיפור אין
דבר כזה מדינת ישראל אין עם ישראל צריך
להבין שפה המדובר הוא על הניסיון המתמשך
למעלה מ-70 שנה הוא בעצם עוד קודם פראות
שהיו פה שאין לנו זכות כ
בארץ אבותינו זה דבר שלא היה ולא נברא אין
עוד עם עם היסטוריה כזאת ואיין ודעם
שמכחישים את עצם קיומו ואת זכותו על הבית
שלו לכן איך נקרא לזה פה עדיין מלחמת
העצמאות שלנו על הריבונות שלנו על זכותנו
לקיום בלי השואה מספיק מה שפה נלחמים נגד
זכותנו לקיום מה הם רוצים החמס מה רוצה
הג'יהאד מה רוצה מה רוצים שנפנה את המקום
את הבית את הבית שלנו שדרך אגב גם זכה
להכרה של האומות המאוחדות אני לא פושל את
זה קרה משהו ב-47 ו
48 רוצה לשאול את הרב גם כאן בתל אביב ערב
המלחמה ראינו תמונות קשות פילוג קשה שסע
קשה האם זה נעלם אחל מ השביעי לער משמחת
תורה אנחנו רואים רוח אחרת רוח של אחדות
האם זה עלול לחזור ור אחורה נדמה לי שאחד
המשפטים המפורסמים ביותר שמצטטים הרבה זה
שאנחנו שהרב אומר אנחנו יודעים למות ביחד
עוד בזה יש לנו אנחנו אלופי העולם בלמות
ביחד בלחיות ביחד עוד לא גמרנו טירונות
נכון אני ככה חושב ואני רואה ושומע כבר את
הניצנים של חזרה לימים הקשים של מלחמה
בפנים לא מלחמת אחים חס וחלילה אני מקווה
שלעולם לא נגיע לזה
מספיק עברנו
אבל אני עדיין שומע את הדיבורים על נפתר
את ההוא ונזרק את ההוא ונדי את ההוא ועוד
פעם נתארגן ועוד פעם נפגין הדגל של ישראל
הוא לא שייך רק
למתנגדים לא שייך רק
לאלה
שנגד הדגל הוא דגל של כולנו דגל של העם
היהודי תכלת לבן זה הציצית
פתיל תכלת זה הציצית מפה התחילה תכלת
הטלית שלנו והמגן דוד עתיק
ימין אני חושש
מאוד שלא סיימנו עדיין את המריבות בתוך
הבית פנימה זה נכון שכרגע ישנ הפוגה
במאבקים הפנימיים כי יש לנו אויב משותף
החמס מחר אולי
החיזבאלה זאת הפוגה רק כי הדברים עצמם לא
באו
לפתרון לא הגענו להתישב יחד
לשוחח ובלי הדברות אין הבנה או בלי הבנה
אין יחד אנחנו לא יכולים להסתגל למצב הזה
שכל אחד עומד בדעתו וטומן בחובו אנטי גדול
לצד השני אבל למעשה לא מדבר בכלל זה כמו
ולי שאתה לא מצי לא מציג לו שום
תרופה צריך להיות
איזשהו כיוון איך אנחנו יושבים ביחד בדים
מה אתם רוצים מזה מה הבעיה בואי תגידו לי
מה מה מה לא בסדר מה ם אנחנו עם המורשת
שלנו עם הנצחיות שלנו במן נכשלנו מה לא
טוב אם כן בואו נתקן מה שצריך לתקן אבל
למה אנחנו צריכים לתקן דבר שהוכיח את עצמו
אלפי שנים היהדות כן המורשת אני רוצה
לשאול ברמה אולי האישית וארגון עמודים
עוסק במה שנקרא מטל הל בבריאות נפשית
ורבים רבים מתמודדים גם עכשיו כאן בארץ עם
עם שאלות של נפש הרב מגיע יתום בן שמונה
איבד את אביו ואת אמו לארץ חדשה לצערנו
רבים כאלה יש עכשיו מ יתומי בארי וכפר עזה
ומקרים קשים ואולי לכן אנשים אומרים שואה
כי כי משפחות ואמהות ות וילדים מה הדברים
שעזרו לילד לולק בגיל שמונה לצמוח ולצמוח
ככה לתפארת להיות הרב הראשי אחד הדוברים
היהודים המפורסמים בעולם בסופו של דבר מה
אפשר לתת עכשיו ככלים של חוסן לכל כך הרבה
נפשות שמתמודדות
אלפים האמת היא שאם אני מנסה לשחזר מה
שהיה
אז קשה לי להבין באמת איך זה קרה מה קרה
באמת באתי לארץ בגיל שמנה בלי אבא בלי אמא
בלי
בית בלי שפה גם לא ידעתי עברית משפט אחד
לא ידע לקרוא לכתוב כלום קרוא לכתוב לקרוא
בשום שפה לא ידעתי מלחמה פרצה הייתי בן
שנתיים וואו מי לימד אותי בגטו אחר כך
מחנת עבודה ואחר כך מחנה ריכוז בוכנוולד
אז מגיע לפה אנלפבט מוחלט בן שמנה אלפבת
מוחלט כ שהמשגיח של ה המדריך של עליית
הנוער בספינה שהביאה אותנו לחיפה
לארץ ספינה רעוה אוסטרלית מטרו היה שמה
מדריך של עליית הנוער לא היה אפילו
מיקרופון ביד ושהוא רצה שכולנו נהיה בשקט
אז הוא צעק שקט שקט
שקט אני שואלת אחי למה פה כולם יוצאי
פולין למה הביאו לנו מדריך מהונגריה ז
אומר למה אתה הונגרי אומר הוא כל הזמן
צועק בהונגרית שקט שקט שקט זה נשמע לי
הטון הזה שפה הונגרית בפולנית אין מילה
כזאת שקט לא ידעתי מה זה שקט
כש אמרתי קדיש עם אחי שהציל אותי ואמרתי
בעגלה הוא בזמן קריב ואחר כך למדתי בעברית
מה זה עגלה אז אמרתי אה בשביל זה בקדיש
אומרים בעגלה כי אנחנו היינו נוסעים בעגלה
את המתים מהבלוק מהצריף לקרמטוריום
מת אל הקרמטוריום היה המשקל של המת הזה
בשנה השישית
למלחמה אני חשבתי שהעגלה במהירה זה בארמית
זה העגלה של של בוכנוולד לא ידעתי שום שפה
ושום דבר חוץ מפולנית
עד היום אני סופר
בפולנית
בקיצור באמת מה שהציל אותי זה אח שלי נפטה
לי זכרו
לברכה הוא שמע בליל האחרון של אבא אבא ידע
כבר שהוא הולך הוא היה רב העיר
פיוטרקוב והוא ידע שהוא הולך לדרך לא ידע
לאן אבל משם לא חוזרים הוא דיבר שלוש שעות
פרידה עם אחי שהיה אז כבר בן 16 אני הייתי
אז בן
חמ אומר לו אנחנו דור
37 של
רבנות יש לנו שושלת לאו בגימטריה ללאו זה
37 אני דור 37 אומר רבה אסור לנו לתת להם
לנתק את
השרשרת אתה עכשיו ב חמה כבר שלוש
שנים אני לא יכול לדרוש ממך ואני לא יודע
מתי זה ייגמר אם זה ייגמר אבל הילד לול קז
קראו לי הוא בן חמש אם בעוד שנה או שנתיים
זה יגמר ואם יקרה נס הוא ישאר
בחיים תדאג שהשרשרת של הדורות לא תנותק
ותימשך
דרכו לא דיבר על רב ראשי ו שיהיה רב
בישראל שיהיה תלמיד חכם
למ ואני ידעתי שזו החובה שלי וזו הנקמה
שלי זה התשובה שלי לכל מה שקרה שאנחנו על
הפעם בהלחמת של שונאי ישראל אנחנו מוסיפים
להתקיים פיזית ורוחנית ממשיכים את שרשרת
הדורות שלא תנותק וזה החזיק אותי אז בגיל
13 נדדתי כבר לישיבה בירושלים והייתי
בישיבות טובות ואני תאר מה אני עברתי זה
לא חשוב אבל תמיד היה לי לנגד עיניי
הצוואה של אבא אלה היו המילים האחרונות
שלו הוא אמר לנפתלי אחי דיבר איתו על רחל
ועל ההבטחה שירמיהו הנביא מביא בשם השם
מנייק הולך מבכי והנה איך מדימה וכולי
וכולי ושבו נים לגבולם אז אנחנו אין לנו
כבר בית פה בפולין הבית בי הזה נחרב
ונמשיך בבית שלנו וכך גדלתי וכך הגעתי הנה
עוד לפני קום המדינה ולכן זה בשבילי לא
חידוש כי זה היה מובן מאליו שאני צריך
להמשיך את השרשרת כשהרב רואה עכשיו את
יתומי עוטף אעזה משפחות שקולות בקרב חיילי
צהל כוחות הביטחון אנחנו מדברים באמת על
למעלה מלף הרוגים א יש תקווה יש עתיד
כלומר אתה רואה את הילדים הקטנים האלה
אומר הם עוד יכולים לצמוח כמוני קודם כל
ישנה התרפקות היום קצת על יהדות דווקא
בכרב הלוחמים וגם מקרב חלק מהשרידים
מהבולים פתאום הגלים עניין וזוכרים שזה לא
רק שבה באוקטובר היה אלא שמחת תורה ומה זה
שמחת תורה רוקדים עם ספר התורה כי היום
גומרים לקרוא חמישה חומשי תורה ומתחילים
בראשית והדבר הזה נג ג לכמה מהם באחד
הביקורים שלי למשל בתל השומר אצל
הפגועים בחור בן אדם כבר קרוב ל50 כטו
הרגל לגמרי בלי רגל
ימין בלי אישה שנהרגה על ידו ובן בן 16
שנהרג על ידו הוא ניצל עם הבת שלו פצועה
גם היא אבל היא חיה היא תהיה
בסדר הוא היה רחוק לגמרי מכל יהדות מגיל
ארבע הוא קיבוץ לא הזכיר את השם בדרום
רחוק לגמרי לא שבת ולא מועדים לא טלית ולא
תפילין וכל השיחה שהוא מדבר איתי הוא
מזכיר אלוקים אלוקים אלוקים אבל לא בקוף
אלוקים בה שאדם דתי לא משתמש
כך ואני שואל אותו מאיפה בא לך שימוש הזה
באלוקים אומר לי לקחו
אותי הייתי בלי הכרה לבית החולים סרוקה
בבאר שבע שם קטעו לי את הרגל עוד כמה
דברים
שנפגעתי וכשהתעוררתי
מהרכוש שוכב בחדר עם עוד אדם אחד רב
תימני מאחד הישבים המשדרות רב בית כנסת
שמו הפרטי אליהו לא אגיד שם המשפחה וחודש
שלם שכבתי בחדר הזה לא היה לי עם מי לדבר
רק עם הרב
אליהו וא נתן לי פתאום להבין שאני יהודי
במובן המלא של המושג הזה יהודי ולא יעזור
שום דבר האמונה שלנו תנצח נצח ישראל זה
נצח האיש הזה כטו הרגל אלמן ואב שקול תוך
שעה כל זה קרה
והוא מתרפק עכשיו על אמונה עם אדם בחור
מעידה אחרת ממושג אחר הוא נתן לו את
התחושה שיש לנו עתיד שיש לנו על מה לכבות
ואני עכשיו רכשתי לי חבר הוא אומר הרב
אליהו חבר שלי זה סיפר יהודי כבן 50 רחוק
היה לגמרי הוא מדבר על אלוקים כי על דבר
מובן
מאליו
הצעירים של היום
אני מאמין שהם ימצאו את הדרך אין לנו משהו
אחר אין לנו לא תקווה אחרת ולא מקום אחר
ולא אמונה
אחרת פתאום הם יבינו סוכות הם לא כל כך
מבינים ל חנוכה הם יודעים בפסח יודעים ליל
הסדר אז אם יש ליל הסדר ואם יש נר חנוקה
חלקם גם בא פעם לשמוע שופר בראש השנה בבית
הכנסת
ואחרים למדו את היהדות דרך הקדיש הולכים
לבית כנסת או עומדים עוד בבית האלמין עם
כיפה על הראש ואומרים תגדל ויתקדש
רבא זה נותן אמונה ונטע אמונה בלב שאנחנו
עם לא ככל העמים צריך לשמור על ה משמרת של
המורשת הזאת מה יהודי התפוצות יכולים
וצריכים לעשות יותר מקשיבים לנו הרבה
אנשים חלקם שגרירים שלנו בלי לקבל מינוי
הם נלחמים באנטישמיות והם תורמים לארץ
בכסף הגיעו לכן הרבה משלחות של סולידריות
ובכל זאת בתוך הכל הסיפור הגדול הזה מה
תפקידם
שם קודם כל הם צריכים
להבין שהאנטישמיות שמוצאים היום גם בקרב
צעירים יהודיים בקמפוסים באוניברסיטאות
בעולם המערבים כולל ארצות הברי של אמריקה
זה לא יכול להיות אחינו שכן יודעים מה זה
עם ישראל תורת ישראל ומדינת ישראל צריכים
לפעול יותר בקמפוסים כאלה באוניברסיטאות
להסביר להם חברה מה אתם
מדברים איזה דיבורים הלה אני עד עכשיו לא
מבין איך בחור יהודי לא בברית המועצות של
סטאלין בארצות הברית של ביידן
לא מכירים הזכות שלנו על מדינת ישראל עם
ההיסטוריה שלנו של אלפי שנים ואברהם יצחק
ויעקב וכולם יודעים את המורשת שלנו ומ
יציאת מצרים ובית ראשון ובית שני איפה
אחים שלנו היהודים שכן יודעים את כל אלה
והם נמצאים בני חר איך הם לא עושים
פעילות נמרצת זה יפה שם מוזרים לנו
בביכורים בתמיכה כספית כל הדברים הטובים
בהפגנה האדירה בוושינגטון כל
הכבוד אבל יש לכם הילדים שלכם האחים של
כולנו נמצאים בקמפוס ומופיעים בהפגנות
אנטי ישראל אנטי מדינת ישראל תורת ישראל
תפעלו יותר בקרב היהודים הצעירים האלה
תגיד אם אתם חיים בטעות מה ההיסטוריה של
ארצות הברית כל הכבוד מול ההיסטוריה של עם
ישראל באמת 4000 שנה מול 240
שנה ומה החזיק אותם כל השנים האלה
מה היהדות
רק היהדות
הנאצים הבינו את זה בעורמה שלהם שהדבר
הראשון שהם עשו לפני שהתחילו את הגזים
לפני שהיו מחנות ריכוז היה קריסטל נחת ליל
ה דולר נגד מה נגד מי נגד בתי כנסת 1008
בתי כנסת בלילה אחד באוטו
באוקטובר נובמבר של 38 עוד לא פרצה מלחמת
העולם עוד לא נכנסו הגרמנים לפולין אבל
למעלה מ1000 בתי כנסת בגרמניה שרפו והרגו
3000 יהודים באותו לילה שבחלקם באו להגן
על ספרי התורה שלא לחלל אותם אז הם הבינו
הגרמנים שהמה שמחזיק את העם היהודי זה
היהדות הם הבינו את זה
אחינו תפוצות הגולה בטח יודעים את זה שבלי
יהדות לא היה יהודים לא היינו מתקיימים אז
תסבירו את זה בקל
בקמפוסים צריך להזכיר שמות של
אוניברסיטאות
מפורסמות תגידו להם תפקחו להם את העיניים
ם תצליחו גם להביא אותם לביקור בארץ אנחנו
נקבל אותם בזרות פתוחות נסביר להם פנינו
לא למלחמה פנינו לא אבל אנחנו גם לא
יכולים ללכת לאיבוד אנחנו רוצים להתקיים
א אני רוצה לגעת ממש בנקודה ששמה אמונה א
הרב תר מגמה של התחזקות א מה לענות למי
ששואל אני רוצה לעשות ולא יודע מה אני
פוגשת רבים כאלה בעיקר צעירים לא כ חינוך
דתי מרגישים משהו כלומר כולנו מרגישים את
יהדותנו עכשיו אף אחד כולם מבינים מה חמס
רצה להם לא היה אכפת חילוני דתי מסורתי
חרדי לחמס לא אכפת כולם מרגישים אייזה
נקודה יהודית רוצים לעשות יותר מה הרב
יגיד למי שרוצה ולא יודע מה מה מאיפה
להתחיל מה מה מה יציב לעשות ומה לא יציב
לעשות אנשים מחפשים כל מיני סגולות אולי
במקום דברים מעשיים פשוטים מה מה עושים
התשובה היא אינדיבידואלית אישית אין תשובה
אחידה לכול עולם שניים לא מקבלים את אותו
הדבר את אותה דרך אמונה בשווה כל אחד יש
לו את הנטיות שלו ואת המבנה שלו את
הכישרונות שלו את הידע שלו ואת הרקע שלו
הכל שונה וצריך להכיר את הבן אדם את
התשובה הזאת אי אפשר לתת למשל בראיון כזה
עם כל הרצון הטוב של שנינו שיישמעו
אותנו צריך לבוא באופן אישי ולהכיר אישיות
דתית או מוסד דתי להתחיל בבית כנסת אולי
להתחיל בבית ספר דתי אולי אפשר להגיע
לאיזה ישיבה מסוג שהוא לשמוע ללמוד להכיר
התשובה יכולה להיות רק אישית ורק בהידברות
פנים אל פנים ואז אתה מזמין אותו לשבת
כולנו יודעים את ה תשובה הזאת שכאשר בן
אדם מרקע לא דתי מגיע לשולחן שבת בית
יהודי זה פותח לו עין ואוזן ולפעמים גם את
הלב ואז יש לזה המשך יזה ספר אתה ממליץ לי
לקרוא שאני אדע יותר על יהדות וארון
הספרים היהודי עתיק ימין אבל גם חדש מאוד
יכול לפרנס את כל הרצונות ת כל היכולות כי
לכל אחד יש יכולת משלו אני לא יכול לתת
תשובה איך מתקרבים ליהדות דרך מה תכיר את
הבן אדם ו מה מדבר לליבו יש אחד שהדבר
הרגשי כול צלו יש אחד ש הדבר הרציונלי
יותר ויש אחד שהוא פשוט הולך עם העדר גם
זה זה לא בושה הוא רואה לאן הולכים לאן
ותים הוא רואה צעירים הוא רואה צעירות כל
אחד לפי
הרקע שלו אפשר להגיע לכל אחד אל צריך
להגיע אליו ואי אפשר לדבר איך מקרבים
ליהדות א איך צריך להתקרב צריך לבוא צריך
לדבר צריך לשאול צריך לשמוע ואם הוא לא
מספק לך את התשובה יש מישהו אחר שאולי הוא
יספק לך את התשובה ואם לא הוא אולי איזה
ספר שיפתח לך את העיניים זה גישה אישית
מאוד אינדיבידואלית אין תשובות כוללניות
ושאלה אפילו יותר קשה מה עם מי שדווקא
מרגיש חוסר אמונה בתקופה הזאת איפה אלוקים
איך הוא מאפשר כזה רשע הנה עברו 80 שנה
ושוב חמס טוב ושכ ומתעלל בבנינו בנותינו
מחלל את כבודנו אי איך אלוקים מרשה רשק
הזה להתקיים גם כאלה קולות אנחנו שומעים
לנו אין תשובה על השאלה הזאת
גומת רק לאלוקים פתרונים רק הוא אני לא
יכול לדעת מה היה המניע לא אז ולא היום
דרכי הבורא
מיודע אבל אמונה יש כשאתה רואה שהשמש
בבוקר זורחת
ומפנה את מקומה ללבנה ולכוכבים ואתה רואה
את הארץ מנביטה ונובעת נותנת את כל מה
שהיא חייבת לתת מטבע הדברים ואתה רואה את
העולם כולו איך שהוא מתקיים אתה יודע שיש
בורא אי אפשר לעולם הזה להתקיים בלי הנהגה
מעל אני לא מבין אותו הוא לא חייב לי דין
וחשבון אולי א אני אהיה יותר עמוק בקשר ש
הרגשי אליו אז גם הקשר הרעיוני יתחזק ואני
אתחיל להבין דרכי הבורא אבל הוא לא חייב
לי דין וחשבון הוא לא חייב לי ויתכן שאני
גם לא אבין אני לא מאמין רק בדבר שאני
מבין אותו יש אקסיומות גם בחיים גם בחשבון
אפילו במתמטיקה
בדברים הכי הכי
יבשים יש נפש יש מה יש רוח בדברים האלה
הלכת כמה וכמה כשמדברים על משהו שהוא סגב
מבינתנו שאנחנו לא יכולים לראות אותו אבל
אנחנו רואים את העבר שלנו רואים את
ההיסטוריה שלנו ומשווים אותה להיסטוריה של
כל העמים האחרים בעולם אנחנו יכולים להבין
שיש פה השגחה עליונה מיוחדת לעם הזה
להתקיים תחשוב על זה איך זה קרה באמת שכל
העמים נכחדו אין היום לא יוון של מוקדון
ולא רומא של יוליוס קיסר ולא מצרים של
פרעה כל העמים הגדולים אימפריות שהיו אז
יש אחשוורוש יש לו המשך אין אבל אברהם
יצחק ויעקב יש המשך אנחנו אז זה אומר דור
שיני מה קרה באמת שכל העמים נכחדו
אימפריות אדירות כמו יוון ורומא ירדו מן
העולם והעם היהודי הסובל ביותר והנר ף
ביותר והגולה ביותר חי וקיים
אה אז זאת היא הדרך להגיע לאמונה באלוקים
שיש איזה כוח עליון שמחזיק אותנו ולא נותן
לנו לרדת לטמיון שאלה אחרונה ביום הראשון
של המלחמה היה לי משדר זום עם חמותי אמא
של בעלי של ידידיה קוראים לה זיב מעיר היא
מנחת הורים מדריכת הורים מוסמכת גם עיבדה
את שני הוריה בתאונת דרכים כנער והשתק
ועשיתי איזשהו זום של חיזוק באמת לציבור
שד היה לגמרי מבולבל והיא נתנה אז עצה היא
אמרה שלכל אחד צריך שיהיה לו פסוק בתקופה
הזאת פסוק שהולך איתו ובאותו יום עשינו
איזה שידור גדול וכל אחת באמת אמרה איזה
פסוק היא לוקחת אני מאז הולכת עם הפסוק כי
לא איתוש השם עמו ונחלתו לא יעזוב זה פסוק
שבאמת גם אחנו ש בתפוצות אני חושבת שזה
יכול לחזק את כולנו יש לנו הבטחה אלוקית
נבעה שהשם לא יעזוב לא אותנו לא את העם לא
את הארץ לא את התורה זה הכל נצחי אני רוצה
לשאול מהרב ולבקש איזשהו פסוק שיכול לחזק
גם את כל מי ששומע אני גם ממליצה לכל אחד
לקחת איתו משפט אחד פסוק שהולך איתו
בתקופה הזו אני אומר גם לשאול מה מחזק א
אני אומר פסוק מהתפילה דווקא תפילה של כל
בוקר מאוד מדבר ללבי במיוחד בשבועות האלה
שומר
ישראל שמור שארית ישראל ועל יבד ישראל
האומרים שמע
ישראל הקטע הזה של תפילת חרית של התחנון
מדי בוקר ומלחה גם כן מלווה אותי בכל צעד
וצעד עכשיו תפילה לשומר ישראל לכון את העם
האומרים שמע ישראל שנחזור לשמע ישראל
ונאמין באלוקי ישראל והוא לא יטוש ימו כמו
שאת אומרת ונחלתו לא יעזוב אמן ואמן תודה
רבה על שיעור האמונה שיעור ההיסטוריה בשמי
בשם כל בארצות הברית בקנדה תודה שוב
לארגון המודים על הזכות לשמוע את הדברים
בתקופה הזו בשורות טובות ישועות ונחמות
תודה רבה תודה רבה לך על הכל ברוחה
[מוזיקה]
תהיי