מרכז דף יומי - עבודה זרה דף מז. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

[מוזיקה] ערב טוב רבויסי אה דשמע סימס מרדכי זה מוצי טישבובב אצלנו כאן באמריקה שעה 125 בבוקר ו זה גולדיק זה גולדיק למה זה גולדיק כי קשה ללמוד עכשיו קשה קשה של הכין שיעור מתי מכינים ארבע שיעורים בערב תשבוב אז מתי יש זמן להכין ולכן זה היופי של דף היומי כש כל האחרים רוב האחרים קשה להם ללמוד הלילה והולכים לישון אין הרבה לימוד תורה היום ואנחנו באים אליו ביסמדרש ואנחנו לומדים לומדים תויר בכל מצב ראיתי די את התמונות בני שלח לי תמונות שהביסמדר יש מלא אנשים שבאים חצי מהם נראים רדומים עם קפה ביד אבל תכלס באים ולומדים תוירה אה בימים האלה שזה קשה ואני בדיוק אני תמיד מדבר על היום הזה זה היום שאני מדבר על אני תמיד מזכיר מוצא תישיבוב מוצא יום כפר חר מועיד זה הדברים שאני תמיד מדבר עליהם היום התנפלתי על מישהו אמרתי לו נו מה יהיה מדב אומר יש לי חברו אמרתי לו מה אתה לומד כל יום? כל יום אין יום שאני לא לומד מהחבוז שלי אמרתי לו תגיד ומה עם היום? היום אתה גם לומד איתו? אומר לא לא היום או זה הנקודה העקביות שאין שום יום אין כזה דבר שמישהו לומד מהחבוש שלו כל יום לא מאמין אבל אם גם היה כזה דבר יש מלא ימים בשנה שלו טוב בואו נראה מה שאפשר לעשות כאן במהירות או המסכת לי שמשים מראש רוסמך יכול להיות שלא אמרתי לא יודע פרנס המסכת משפחת שלבח פו שני מושחברנו היקר עקיבא ושושן בן נטלי פנינה. א טוב זה בן אדם הוא אומר שהוא אברך כולל והוא ראה את השיעור בלוצק ואז הוא גילה את עצמו שהוא לומד והוא רוצה להגיד ש אני לא צריך לחפש 400,000 איש לשיעור כי כנראה יש כבר 400,000 איש שעושים את זה הם לא מגלים לאנשים אחים שהם עושים את זה והוא פתח מייל חדש MDY בצינו שטרודל של gmail חי מלרד אה או אני כל כך שמח להגיד לך שהצלחתי להביא בן אדם אחד לשיעור והוא התחיל באמצע המסכת ודזורה הוא בחור מפינקס אריזונה נו זה מה שאמרתי כל אחד צריך להביא רק שתיים רק שתיים שזה יהיה היעד שתיים מה עוד או מיסשוריו מספר אלוזו רוזנטל ש אחותו הייתה באיזה מקום והבעל הבית שהובלצ'ו וסיפר להם שהוא למד המון המון חומש אז שיום אחד הוא החליט אולי זה לא רעיון טוב למוד כל כך הרבה חומש בשירותים כאילו לא ידעוכ הוא לא ידע כי הוא היה חדש הוא לא ידע שיש כזה דבר לא לומד בשירותים כאן הוא אומר שהוא מאוד אוהב את הסיפור הזה שמה שסיפרתי על ה על הארבע דקות לעשות מייל וסיפור דומה ברוכניס שרבי יוסף קרו המחבר עבד מאוד מאוד קשה על איזה פשט ושהוא הלך בבוקר וסיפר את הוא שאל את השאלה על התלמידים אז ילד קטן ענה את התשובה שלקח לו לילה שלם ואז האריזל הרגיע אותו ואמר תשמע אתה הבאת את זה לעולם ברגע שזה נמצא בעולם אז זה כבר יותר קל אפילו לילדים דים לכוון לזה זה לא כאילו ברגע שאתה מראה שהדבר הזה שייך והדבר הזה קל לעשות ואפשר לעשות אז אז זה כבר נעשה טוב וזה א מג'רמי שירובץ מוודבר וודמר סליחה וודמר או תודה רבה שאתה מזכיר הזכרת את התפילין של רויש שלא ילך יותר רחוק מהשורשים שים של עשרות זה משגע אותי אני אומר למלא אנשים ואותם אנשים חוזרים על אותו טעות עוד פעם ועוד פעם שזה בעצם לעשות הרגל טוב ולעשות הרגל רע ברגע שאתה נכנס לרגל רע לא משנה כמה אנשים א מהירים לך זה לא זה לא משנה א והוא אומר אם אתה יכול לתת שתי שיעורים ביום כשאתה בחופש אז לפחות אני יכול לראות את השיעור פעם אחת אלכס גילדין ישר כוח טוב רבו יסאי יש לנו סוגיות מאוד מאוד מעניינות היום א זה עובר מ סוגיה לסוגיה כל מיני הלכות מאוד מעניינים אנחנו אורזים דף מו בז שבע שורות מלמטה בוא יראום בברחום המשטח ולקום הסחיטים בן אדם עובד עבדזורה לחיטה עכשיו אמרנו משהו מחובר לקרקע כמו הר אתה לא יכול לאסור את זה השאלה נשאלת בסדר אתה לא רוצה לעשות זה זה המשך השאלה מה שדיברנו אתמול האם במוצר הזה אפשר לעשות קורבון מה השאלה יי שינוי בנבד או יא אין שינוי בנבד זה שמקודם כל הוא רוצה לעשות מנחה אבל מה שמעניין בשאלה הזאת כי הוא מתחיל עם חיטה ולוקח את החיטה ווחן אותה ועושה מזה קמח. עכשיו הקמח זה השתנה לגמרי. זה הלך מחיטה לקמח. האם עכשיו שזה משהו שונה אני יכול להשתמש בזה בתור קורבן קורבן מנחה אומר מזוות ברדב נחמן תושמע הנה אז עכשיו אנחנו קופצים לסוגיה אחרת כבר כל האסורים לגם במזבח ועל דוייס מותורים אם מישהו עבד עבדזור אל הבהימה אז נכון הבהמה אסורה להביא לקורבן אבל הבלד שלה מותרת אם מישהו רבה את הבהמה והסרת הבהמה הבלת שלה מותרת ונ לא רבי אליעזר יש לנו מחלוקס תנקמה ורבי אליעזר ולהביא או אז אם ככה אז גם הגמורה רוצה להגיד כשהבלד נולד מהפרה מהכבש אז זה שינוי היה לך ולד בריון עכשיו היא בחיים אז משהו השתנה כאן כמו לקחת חיטה ולעשות מזה קמח אותו דבר אומרת הגמרא ולבית אומר רב נחמן לאמרב מחלוק כשנרבספו או אז רש"י אומר שיש כאן עוד מושג הנה אנחנו עוברים ממושג למושג מין ביסן זה וזה גורם מה השאלה כשיש לך אמא שנרבעה או שנעשה בעבדזור אבל יש לך אבא שהוא גם השקיע כאם בילד הם 50 50 ההבלד נוצר מ-50% אבא 50% אמא האם זה מתיר את הבהמה הזאת או לא? זה המחלוקסכן לפי רבי לוזור זה לא מתיר. אנחנו הולכים לפי האמא זה וזה בגורירם לא מספיק טוב ולפי החום מכיוון שיש כאן 50% כשר מהאבא אז זה כשרויגז כשנירבו ולסיף עיברו. אם יש כאן אמא שהיא נרבעה אז היא נאסרה ואחר כך היא התעברה זה וזה גורם זה המחלוקס אבל איברו לסיב נרבו אבל מיטה מעוברת ואחר כך נסתה העבירו האיסור דברי הכל הסורים ולכן אצלנו בסוגיה שלנו וננמ כיברסף נרב מודומי וגם החיטה יש לנו חיטה והחייתה נעשה באווירה שלדזורה הזור לא משנה אם אתה הופך אותו לקמח לא נשאר באיסור חייב להגיד לכם את הדבר הזה זה היה מאוד מעניין בשבילי התפללתי בחבד בלילה בליל שבס והבוקר הלכתי רחוק 20 דקות זה היה חום מטורף בבוקר וגם הלכתי שמה למקום שג'רד קושנר מתפלל הוא לא היה שמה אבל זה בית כנסת יפה יפה יש לי תמונה אם אתם רוצים לראות משהו מאוד מאוד יפה ואבל בחבד מה שהיה מעניין ישבתי ליד הבימה ושמה הגיע חזר מתפלל קבל שבס כל יפה דווקא קראו לו נס ככה קראו לו גיליתי אחר כך ואני מסתכל תוך כדי שהוא מתפלל ואני רואה שהשרבו שלו עולה ואני רואה איזה חפת ואמר רגע אני מכיר את זה לא יודע אתה חולם אה ג'רד קושנר היה בכותל הלילה אז הוא לא יכל להיות אצלנו כן בקיצור אחרי התפילה הוא בא אליי אומר לי תשמע אה הרב סטפנסקי אתה לא מאמין אני לובש חפתים של mddy היום אז הפעם ראשונה שאני הולך למקום שהם לא ידעו שאני מגיע לשמה בן אדם לבש חפתים של mdy אז אני אומר זה לפני שאני ראיתי בן אדם שלומד את השיעור שלי אני ראיתי בן אדם שלובש חפתים של MDY שזה מעניין זוג דגמורה גדמרא ויש כאלה שאומרים שהוא בעצמו רומי ברחו מאמר את הדברים האלה מחלוק שניסיפור זה מילה במילה אותו דבר כמו שאמרנו המחלוקת כשנעשה איסור ואחר כך היא התאברה אבל איברו אם היא התאברה ולס צוב נירבו ואחר כך נשאור דבר הכל אוסור כולם מסכימים שאסור והננהנמקיברו לסבניר בודומי והחיטה הזאת זה כמו ש היא הייתה מעוברת היא בעולם ואחר כך היא נרבה עכשיו תקשיבו ספרה מעניינת שזה פותח קצת את הראש לנושא הזה אוכי אשתה אומרת הגמרא מה הקשר אוסו מיקור בהמו באשטבה בהמו איך אנחנו מסתכלים על ולד בתוך בתוך הבטן של האמא. הגמרא אומרת, אולי אפשר להסתכל על זה כמו שהולד נמצא בחיים. הנה, יש לך פרה עם ארבע רגליים, עם אוזניים, עם קרניים, הכל הכל הכל שמה. רק מה? היא לא בעולם. זאת אומרת שהיא מאחורי דלת. ברגע שאתה פותח את הדלת ונותן לה לצאת החוצה, זה יוצאת. אבל לא השתנה כלום. אומרת הגמרא במושגים של שינוי לא השתנה כלום. בקמח מקודם היה לכה חיטה ואחר כך תכנו את זה ועכשיו זה משהו דג דק שקוראים לזה קמח זה לא קשור אחד לשני אתה שם שתיהם שתי צלחות הם נראים לגמרי שונה אבל כאן הבהימה נראית בדיוק אותו דבר הנה תיקח רנקן א איך קוראים לזה אולטרסאונד ואז תראה ממש בימה זזה הכל רגליים הכל אוכי אשתו אוזו מקור בהמה ואשת בהמה זאתו בהמה דשו דחיזובן פה יש כאן דלת שלא נותנת לה לצאת החוצה אבל היא שמה הוכו אבל בקמח וחיטה מקור רכיטי והשתקמכו אפשר לחלק אומרת הגמורה בואיר שלוקש עוד סוגיה מאוד יפה המשתח לדקל לולובי מהו למצו מישהו משתחווה ועובד עבד אזור לעץ דקל האם אפשר להשתמש בלולב למעלה למצווה של לולב אומרת הגמרא בוא בוא נעבור על זה שלב שלב בעילון שלו התחילו לכך אם הבן אדם שטל את העץ לשם בדזורה לא יתי בואלוך ודאי שזה אסור אפילו להנסו זה פשוט שכל העץ ביחד עם הלולב אז כי אז מה כן השאלה בילון שנתו לו בסוף עבודו אם נתת את זה לשם סתם שיהיה לך תמרים טובים לא קשור לעבודזור ואחר כך החלטת לעבוד נו אז זה סוגיה שלנו אתמול שלשום ואני רבי זרבי יודתי בואלוך והיה לנו אתמדומה שקוראים לו רבי יויסי ברבי יהודה הנה שהוא אומר אתם שמים לב שמה בתמונה עוד פעם הוא לובש כובע הוא נראה קצת דתי והנה עכשיו הוא מוריד את הכובע והוא בן אדם לא כל כך טוב שהוא שבד זור אז לפי רבי יוסי ורבי יהודה תיב לוך אין כאן שאלה זה אפילו לדינמי סו אפשר לקחת עץ שנתו אותו לכתחילה לדברים טובים ועשית דבר לא טוב עם זה וזה נהיה הכל נהיה אסור כי דבואלך רבונון השאלה לפי רבונון שאתה לא יכול לעשות כזה דבר ימיץ ומים נכון שלא עסרת על הדבר בכלל דרך אגב אני נמצא במיאמי בתוך חדר שינה ב1 ב-12 ו17 דקות באמצע הבוקר מקווה שלא מאיר את החבר'ה הה היה צריך להיות שיעור בבית כנסת אמרתי אני לא יכול להגיע לשמה בזמן כיז רב דמי אמר לא סליחה כי רבו אני אמיץ מי מה השאלה ממויס כלפי גבויה האם הלולב מאוס זה איך זה גועל נפש אתה אתה בא לעשות מצווה לקדוש ברוך הוא ולפני חמש דקות מישהו עבד את זה לאבדזור נכון שמותר לך להשתמש בזה בתור בן אדם פרטי אבל לא בתור מצווה לקדוש ברוך הוא כי יוסף רב דמי אמר מדובר כאן באשירוש שבתלוק מבואלי עם גוי נלמד לפי הפשט הזה שהראשונים כן מדברים אם לגוי היה עץ של עבודהזורה והגוי החליט לבטל את זה אז מה השאלה יש דחוי אצל מצוו אין דחוץ מצו אתם רואים מה שקורה כאן עוד סוגיה עוד מושג ועוד מושג הכל בשיעור אחד מה זה אומר דוגמה בן אדם רוצה להביא קורבן שוחטים את הקורבן מגלים שחסר אבן אחת מהמזבח אסור אסור להשתמש במזבח, לא מקריבים את הקורבן. בא הכהן, הביא אבן, תיקן מהר, טה טה טה טה, עכשיו יש לך מזבח שאתה יכול להקריב עליה. זהו, זה מדי מאוחר. הקורבן הזה הולך לזבל. למה? זה נטחה. ברגע שלא יכלת להביא אותו על המזבח, אז אפילו אם אתה טיפלת בבעיה והבעיה הלכה, עכשיו כבר זה מדי מאוחר, כי היה רגע אחד שלא החינת להביא אותו. לזה קוראים דחוי. אם דחית את זה, זה דחוי לעולם. חשילהם המושג הזה קיים גם במצוות היה לך לולב שהיה דחוי לא יכלת להשתמש בזה למה כי זה היה עבד זור ובא הגוי וביטל את העבד זור עכשיו מותר לך להשתמש בזה זה כבר מדי מאוחר אולי כי זה נטחה ברגע שזה נטחה לדקה זה נתחה לעולם ועד או לא או שלא אומרים את המושג הזה במצוות אומרת הגמרא טיפש של מדסנלן אולי נביא ראיה מה המשנה עוד מושג ועוד הלכה כיסור ונסגלו עכשיו אני לא חושב שאני רוצה להראות את זה כי זה קצת מגעיל אז לא להסתכל שנייה בסדר זה שחיטה אז לא להסתכל אני אגיד לכם מתי להסתכל סתכל לא להסתכל לא להסתכל רגע לא להסתכל לא להסתכל לא להסתכל עכשיו אפשר להסתכל טוב יש את הדם פק בתוך הקופסה עכשיו עושים כיסוי הדם דרך אגב מי שרוצה לקיים את המצווה הזו יכול לקיים את זה בכפורס הרבה בהרבה מקומות של כפרות נותן לך גם את הזכות לכסות את האדם אוקיי אומרים ברכה מכסים אז עכשיו ככה הבן אדם כיסו הוא כיסא את הדם ונסגע לו ואחר כך זה בא הרוח והעיף את כל החול ועכשיו זה נתגלה פה אתה מלחסיס אתה לא צריך לחסות יותר חיסית פעם אחת מספיק כיסור הרוח מה קורה אם הרוח כיסה את זה חייב לכסות עכשיו מיד לפני שאתם שואלים שאלות ואומר רבחנ רבי יוחנן מסביר רבי יוחנן זה לא כמו שאתה חושב לא ישאלו עלי שחז ונסגע לו זה מכיוון שהרוח באה וחיסה ואחר כך באה הרוח למשל וגילה אז עכשיו אתה חייב אתה חייב לכסות אבל לא יכול ונסגע לו פורטור אם מלכס אם הרוח בא וכיסה זה מספיק בסדר ואבנו בשלום את השאלה אז הנה בוא נראה איך זה נראה דושי אז כאן יש לך א אוף שנמצא בתוך ה קון איך קוראים לזה הדבר הזה שמוציא את הדם הנה הרוח כיסא אחר כך הרוח מגלה אז הלוכי שאתה חייב לכסות תכסה מצוין אז אומרת הגמור ויבינו בו כיחו זה ונסגלו אבי שואלת הגמורה מה אכפת לי אם בא הרוח וגילה את זה הויבדחי איתחי הרי ברגע שהרוח כיסא אתה לא צריך לכסות אז באותו רגע הלך לך המצווה של כיסוי אדם עכשיו שבא רוח ומגלה את זה מה פתאום ש צריך לכסות הרי היה כאן דקה באמצע שלא הייתה צריך לכסות אז הלך המצווה ברגע שהולך המצווה נידחה ואומר הפזויס אומר מכאן אפשר להוכיח אין די אצל מצויס אומר אומר הפרופה מקוכח של אין דיחוי למה כי אם היה דיחוי לא היית צריך לכסות שוב מהסיבה שאתה צריך לחסות פעם פעם שנייה זה אומר שאין די מצוס מתרץ הגמורה דרב פה בגופי אבואלי מפש פשיטלי הגמורה אומרת אנחנו לא יודעים אם רב פרופה אמר את זה בוודאות או שהוא הסתפק מה דצ מצוו לא ישנה לכולו ולא ישנה חומר הנה עשיתי משהו קטן כאן סתם אני חושב שזה יעזור למעלה כתוב אין דחוי גם לכולו וגם לחומור מה זה אומר אם אני אומר שאין דיחוי זה אומר שאפילו שהלולב הזה היה אבלזור לדקה אין דיחוי זה לא דוכה את זה לכן אני יכול להשתמש בלולב למצווה לולב מותר זה כולה אבל אם אני אומר לחומרו ואני יכול להגיד את שניהם גם לכול גם לחומר זה אומר אין דיחוי מכיוון שאין דייחוי אז אפילו שאם הדם התכסה זה לא נתחה ואם זה התגלה אני חייב לכסות שוב אז זה לחומרו גם לכולו שאני יכול להשתמש בלולב גם לחומר שאני צריך לכסות פעמיים זה לא יש לכולו ולא יש לחומר אדיל ספק מסב כלי יכול להיות שרב רק הסתפק ולחומר אמרינון מה זה לחומר שוב צד שמאל שצריכים לכסות את הדם לכולל לאמרינן אבל אני לא יכול להשתמש עם לולב של השיר ראש התבטל תקו אני לא בטוח מה שרב פה מתכוון האם מתכוון גם לכול וגם לחומר או רק לחומר בואי רבובה המשטח לבה צמחילס אחד עשה דזור בהמה עכשיו הוא רוצה להשתמש בצמר של הבהמה של הכבש לעשות בזה תחילס שואלת הגמורה איזה תכלס תכלת זה מה היא תכלס לכוהנים אתה רוצה להשתמש בסיס המקדוש לכוהנים היינו ביד דרומי ברחומה זה בדיוק השאלה שהוא שאל האם אני יכול לקחת חיטים ולעשות מזה מנחה האם אני יכול לחצוב בהר שעבדו אותו בדזורה ולעשות מזה מזבח האם אני יכול לקחת צמר מבימה שעבדו אותה ולעשות מזה תכלס זאת שאלה והיא תחילס לציציס ממ שואל אותי שאלה האם זה מאוס אצל אצל הקדוש ברוך הוא האם זה נמס לו כמו אז זה בדיוק השאלה של לולב אנו בדרשלוקש אינוכנמי נכון דלא מבולי זה לא היה שאלה כל כך טובה כי כבר דיברנו על הרעיון הזה ו דקביליו והסיבה שהוא שאל את זה שוב משום דיק מיניסו יש עוד דברים ברשימה שהם לא בדיוק אותו שאלה לא שאלה של מאוס לא שאלה של זה שמה השאלה סמרו מהולתחיל שאלנו עלעל על צמר קרו מהו לחצויצרויס עוד שאלה האם הקרניים של הבהמה מותרים לחצות צרות שטויס אומר רגע אצל משה רבינו החצות צרות היו מכסף והרי לדורות למשל אם המנורה היה של זהב אז גם כשמשיח יבוא לדורי דורות זה צריך להיות זהב אז מה בטמן שגמור שואלת האם חצות רות זה אפשר לעשות מקרניים אומר טויס זה היה הדור של משה רבינו בדור אחר יכול להיות שזה שונה אז שמעתי שאומרים הבעלי מוסר ש מה זה חצוצרה? חצוצרה זה להביא את כל הקהל ביחד, לקרוא להם, לקרוא להם הנה כולם באים כל דור ודור יש קריאה שונה זה היסוד. בדור של משה רבינו זה היה קריאה עם כסף. יכול להיות שדור אחר כך זה קריאה עם קרניים. זאת אומרת, לפעמים הדור צריך איומים של גיהנום, אני לא יודע מה, ודור אחר צריך שמחה וזה, ודור השני צריך אהבה. כל דור זה הקריאה שלו זה קריאה שונה. זה היסוד. כאן אומרת הגמורה, מה עוד רוצים לדעת? שויקה מהו לחלילן. מצאתי משהו מאוד מעניין, מוזר בטיבת היום. עד היום עושים חליל מהעצם של בן אדם. עצם מהרגל של בן אדם. הנה חליל קוראים לזה קינגל. אז הגמור של בן אדם אבל השוק של בהמה. אם אפשר לעשות מזה חליל בנימה לפרירוס. נכון בגיטרה יש חוטים כאלה אז פעם היו עושים את זה מהעיים של הבהמה. עכשיו במה היו למה היו משתמשים? האם משתמשים לא איפה התמונה של ליאור תמונה מאוד יפה שהוא חידש היום נראה לי אני לא זוכר את התמונה הזאת אז אני הנה ממש שביס מגדש המזבח וכאן לומדים הלויים על הפרנצ'רס ויש חצוצרות יש כינורים וכולי אז שואלת הגמור אלי בדמקר שירו בכלי לא הייתי בוא אלך. אין שאלה אם אתה אומר שכשיש מקילה ויש כלי נגינה העיקר זה הכלים אז ודאי לא יתי בבדסיר כי זה חלק מהכלי כי דבוא לו אז מה כן השאלה עלי בד אמר היא כשירו בפה לא אנשים אוהבים לשמוע את הפה עכשיו הכלים זה סתם אחורה כזה הם עוזרים לשירה אבל העיקר זה בפה פעם הגיע שתחן לאבא שלה הבחורה ואמר יש לי שידוך פצצה בשבילך אז הוא שואל אותו מה מה החיסרון של הבחור אז הוא אומר או יש לו חיסרון אחד הוא לא יודע לשיר אז הוא אומר נו יודע לשיר זה לא אני שמעתי על חיסרונות יותר גרועים מזה נו זה אני חוז נו מה מה התכוונת שהוא לא יודע לשיר או הוא לא יודע לשיר אבל הבעיה היא שהוא לא יודע שהוא לא יודע לשיר זה הבעיה אתם מכירים אותו אחד שהוא חושב שיש לו כל טוב והוא כל הזמן רוצה להתפלל מוסף וזה זה נו רב שאתה לא יודע אם אתה יודע שאתה לא יודע זה מצוין אתה מכיר את המקום שלך אתה לא פותח את הפה אתה נשאר בצד אתה לא רעב להיות החזן כל כל שני וחמישי וכל מוסה וימם כיבור אבל יש כאלה שבאמת נו איך חשבת על הקול שני וזה נשמע כמו טייש כן זה הבעיה גמור או אז הלי בדמקש בפה בסו מכל בעו מסינון אז אם אתה אומר שעיקר השיר זה עם הפה מה שאתה שר שוקי שו מכל בעלמה אז הכלים האלה זה סתם לעזור קצת אז החוטים שעשיתם מהמים זה לא זה לא הכי גרוע הוא מיסינון אפשר להשתמש בזה או דילמה אפילו עושה יכול להיות שלא אף על פיגן זה אסור תקו זה עדיין נשר מאוס אומר רשי אז הגמרא אומרת צריכים לחכות למשיח צדקנו במהירה בימינו שיענה לנו בואי רב המשתחווה למעיין מי שמשתחווה למעיין של מים מובב מהו לנסוכים האם אני יכול להביא אותו הנה יש לנו כאן מים לנסוכים בסוקס היו מביאים מים על המזבח לנסח האם מותר להשתמש במים כאלה שבן אדם השתחווה שתחווה להם השתחווה להם אומרת הגמור ממסור מה קבלו מה קבוע מה השאלה אילם לבובו אם הוא שתחווה לצל שלו איך אומרים בעברית reflection אומרים באנגליתרפלקסלציה רפרסלציה לא זה לא מילה אה לא להצל שאתה מסתכל במראה אתה רואה את עצמך איך קוראים לזה ה הדמות שלו אילי מלבובו כוסוגיד הוא השתחווה על הבובואה שלו או דין למה כוסוגד השתקפות אומר יפה אומר איך קוראים לו מרק אשכנזי תודה כן זה נשמע לי מילה טובה השתקפות אז יכול להיות הנה מרק אתה גם לומד כן אני יודע גוגל אה אתה לומד עברית ביחד איתי או דין למיק אוסוגד יכול להיות שאתה לא אתה לא הוא לא הוא לא השתחווה להשתקפות שלו רק הוא השתחווה למים אבל זה לא יכול להיות אומרת הגמרא בדיבור לסא ולהדיו אז אם כך אז מה השאלה על מעיין תגיד אם בן אדם השתחווה למי בתוך ספ האם הוא את זה או לא שזה לא מחובר בכלל לקרקע אומרת הגמור אלו למקוסגיד לא הוא משתחווה למים ואוכב בוא אלי והשאלה היא למד כמהכוסגיד כמה יוסדו האם הושתחבה דווקא למים שלפניו והמים שלפניו הלכו בגו מים חדשים לדבורנו דמקוס סליחה או שהוא הוא הוא השתחווה לכל המים שמגיעים, כל הזרם של המים או הזרם של המים. אז יש סיפור אמיתי שהמלך במצרים קראו לו פאוד והוא הזהיר את אשתו שהיא לא תלך. היא חיפה במים בגינה שמה ואמרה שהיא רוצה אמר אוי ואבוי לך אם את עושה את זה. קיצור, היא לא הקשיבה לו והיא הלכה. עכשיו העבדים של המלך ההוא שהיא הלכה ולא הקשיבה לה מלך ואמרו לה מלך, אתה חייב להרוג אותה. עכשיו הוא לא רוצה להרוג אותה, זה אשתו. אבל מצד שני הם אומרים, תשמע, זה יחליש את הכוח שלך, אף אחד לא יקשיב לך. היה שמה יהודי אחד ואמר, אני הולך, אני אשאל את הרב, יש לי איזה רב מאוד חשוב, המריל דיסקין והוא, בוא נראה מה הוא אומר. אז המרידקן אמר מהגמור בעבדזור דף מז רואים שהמלך אמר אל תורידי את אל תיכנסי למים האלה אבל המים האלה הלכו כבר והגיעו מים חדשים אז היא לא חייבת מיסא והמלך מאוד נענה מהרעיון הזה אז אומרת הגמורה וממתעסרי האם בן אדם יכול לאסור מים ואומר רבי בכנמשו רב שים בן יוצוד מים שרע במנסור אתה לא יכול לסור את כל המים ששייכים לכל הקהל גמור זה לא של כל הקהל לא הצריך דקנוב עם הארו המים התחילו הם יצאו מה מהשטחים שלו אז זה נחשב השטח שלו אומרת המשנה מי שיו ביסו סומך לאבדזור בנופל היה למישהו בית ליד אבדזורה משהו כזה מי שאמריקאי או אפילו אנגלי מכיר טוב טוב את הבניין מצד שמאל היה להם איזה קיר משותף אתם רואים הבית שלו בצד ימין אופס לא זה הקיר הזה נפל עכשיו מה לעשות אם אתה היהודי בונה את הקיר אז בנית קיר לבד אזור ונופל מי ש בסור ונופל אוסבנו אסור לך לבנות את הקיר כצ יעשה מה אתה עושה קונס בטח שלא יהיה ארבע בונה אם אתה מתרחק ארבע עמות מהבדזורה ואז אתבונ את הקיר אז בסדר גמור הגמור תשאל אבל אם אתה עושה ככה אז עכשיו נתת לעבודזור עוד ארבע אמוס לשטח עכשיו הבית שלו יכול להתרחב בעוד ארבע אמוס אז הוא הרוויח ממך הוי שלבדזור מה קורה יש להם קיר משותף שהקיר חצי של בדזור חצי שלך מה עושים דף מז עמד בז נידוי מחצה על מחצה אומר רשי בוא נגיד שקיר הוא שתי העמות רוחב אז העם האחד שלך אז עכשיו אתה מתרחק מכאן ארבע אמות אתה לא מתרחק מסוף הקיר כאן אתה מתרחק מכאן כי האמה הזאת שלך אז אתה יכול להחשיב את זה בתור אחד מהארבע עמות ואז אתה מתרחק שלוש עמות או ארבע אמות משל הגוי אומרת המשנה חידוש שכבר ראינו את החידוש הזה אבונוב איצוב גם אבנים גם העצים והפורוי והחול מטעמים כשרץ הנה זה הרשימה של הדברים אז אם אנחנו מתחילים מלמעלה מתחיל עם הvטומו מת אבל יש לנו שרץ כאן כן איפה לא הולך לי כל כך טוב אבל אתם רואים זה למעלה השרץ הזה הנה יופי הנה הוא זה שרץ מת הוא יש לו את הכוח לטמות אדם וכלים אומרת המשנה שאבן שנפל מאבדזורה הוא מטמאק כמו שרת ארץ אדם וכלים לכמה זמן לאותו יום עד הערב ואפורים מתקשרת שנאמר שקייצת שקסנו יש כאן פסוק אסמכת לפסוק רבי עקיבא מכנידו יש איזה טומה של נידה שמה זה אומר שנמר תזרים כמו דובו הוא זרק אתזורק כמו נידו ציתו לו הוא החיק אותה אתזור זור כמו נידו מה נידו מתמה במסו אבל זור מתמה במסו לנידו יש זה לא ממש מסו זה שאם נידו יושבת אז הכל מתחתיה זוב זובו נידו יש להם את האותו טומאה שהכל מה שמתחת אבל מהזו זה אם אתה מרים בדזורה אז אתה נתמע שואלת הגמור וקמך בדזור כמו שהסברנו מקודם שהי אם אתה בונה את הקיר ארבע אמוס רחוק מהבדזור עכשיו עבודהזור קיבלה ארבע אמוס בחינם אומר חנינו מסורו דובד ליביסכיסי את החלק הזה איפה שהוא לא בונה הוא שם שם שירותים הנה הוא באמת החריק את הבית שלו ארבע אמויס אבל את המקום ב בין בין זה לזה הוא לא יתן את זה לאבד אזורה הוא יבנה שמה בסכיס שואלת הגמרא בביתניוס הרי יהודי כשהולך לשירותים הוא מתנהג בצניעות. יש כל מיני הלכות בשירותים. יש הלכות של כמה לשבת לפני שמורידים בגדים. כמה אפשר א לגלות טפח שתי טפחים זכר, נקבה וכולי וכולי. יש לוז. אומרים על נפוליאון שהוא מאוד התרשה מהיהודים שהוא אמר זה הדת היחידה שיש להם הלכות בתוך השירותים. ואם כבר מדברים על צניוס אז סתם חשבתי להראות את הנפקמינה בין יהודי לשאר ראומיס אוילום זה סיפור מיס שויל שראיתי לפני הרבה זמן הם בנו שירותים באמצע הרחוב חשבו שאנשים ירצו כאילו יש איזה א חוויה להשתמש בכזה שירותים שאפשר לראות רק מצד אחד הנה בצד ימין אפשר לראות איך שהוא בתוך השירותים שמה אפילו נייר טואלט על הקיר והוא מסתכל החוצה אז ככה זה מה שהוא רואה ואנשים רואים מראה זה חוסר צניעות כן אומרת הגמרא בסדר אל תדאג דובד ביסקיסלי לא אז מה הגמ הגמור שואלת שאם יש כאן שירותים אז מה יקרה הגויים בבניין השמאלי של הבדזורי יסתכלו דרך החלון ויראו אתה עושה את הצרכים אומרת הגמרא לא זה בלילה אף אחד לא יראה כלום שואלת הגמור אה אבל בלילה אסור לך להשתמש בזה. למה? עומר אמר איזו צנוע? אתה רוצה להתנהג בצניעות הנפנה בלילה במוג שנפנה ביוב אתה משתמש באותו שירותים כמו שאתה משתמש ביום. זאת אומרת אתה ניזהר מצניעות ואבגנ כבדרך וגם הסברנו שמה הכוונה שהוא צריך להיפנות בדרך שהוא נפנה ביום. ככה הוא עושה בלילה. צני בואי למבד רק שרגע רגע אבל עדיין אתה צריך לנהג בצניעות. אומרת הגמורה נכון אתה לא יכול להשתמש בכזה שירותים אבל דובד ליד תינויקס הוא עושה את זה לילדים קטנים שהם מקובח כל לא נוהגים בצניעות אומרת הגמרא נמי דגל והזמי והינגי אז יש כאן שתי פירושים אני אוהב את הפשט שהוא בנה קיר קטן מעצים בוא נגיד לזה הוא שם איזה סדין או משהו לכסות את החלונות שיש לגויים בצד שמאל ואז השירותים שלו יותר צנוע. עכשיו כיף כי יש לנו שתי משניס שהם בדיוק אותו דבר. אחד מדבר על בתים, אחד מדבר על אבנים. יש שלוש סוגי בתים שלזורה ואחר כך יש שלוש סוגי אבנים של אבדזורה שזה אותו טעם הלוח. חזור שלוש בתמים יש שלוש בתים בית שבנוי מתחיל עלבדזורה. אם אתה בונה את הבית מהיסוד למעלה לשם הבדזור הרי זה אוסו זה אוסו והנוע עכשיו האם מדובר על גוי כי אם זה של גוי זה סוף הנוע והוא יכול לבטל אם זה של יהודי אז הוא לא יכול לבטל זה רק מזכיר לי שהגמרא מפורסמת רבי חנינא שהוא הלך ושתה על א פשתן ואז עם הפשטן הוא עושה אצ צד צבי עם זה ואת הצבי הוא שחט ושם איזה ספרים ללמד תוירו אז אומר הגוי שאם בן אדם היה בונה בית כנסת וכל הכלים שהוא בנה את הבית כנסת איתו היו לשם שמיים ונעשו על ידי יהודי ולא ידי גויים והכל לשם שמיים אז זה בית כנסת שאי אפשר להרוס לא עולם זה בית כנסת שלא היה נהרס כאן להבדל מיליון דולרס הם בנו ביסבדזור לשם בדזורה או יש לך בניין שקנית וזה לא היה שלבדזור אבל שמת שכבה סידוי וחידו לבדזורה וחידש הוא עשה איזה שיפוץ קטן שם שמה שכבה של של סיד שם אה לא יודע מה שהוא עושה חידש את זה אז במקרה הזה אני לא יודע מה שחידש הוא צריך להוריד את מה שהוא חידש ואז הבית המקורי נשאר מותר עוד הלוכה הלוכ שלישית הכניס לתוכבדזור הציו אם הוא כניס לתוך הבית הזה אבל דזור אתה רק צריך להוציא את זה הרי זה מותר זה מותר אומר רב אומר רב חידוש המשתחב לבייס אסורי אם יש לך בית שהוא לא עבדזור ושתח השתחוו לו עשית אותו עבדזור מה כתוב במשנה אם בנית בית זה עבדזור הוא אומר לא לא צריך לבנות לוקחים בית ומשתחווים אומרת הגמרא אמקסוב טולוש ולבסוב חיברי כטולוש דומי אז לפני שנגיע לדבר הפשוטנן בנו יתנן זה הגמור שואלת במשנה כתוב ובנה לא השתחווה אבל יש כאן עוד נקודה הרי הבית זה מחובל לקרקע אז איך אתה בכלל הורס בית על ידי שאתה חבוע זה מחובל לקרקע. אתה לא יכול להשתחוות להרעסור את ההר. אמרנו דרך אגב, אני לא רוצה להביל אכם אבל כל ה מדקדק כזה, כל זה בעיזהר השם הולך מחר. זהו נגמר הימי הביילוב. אל תבעלו. תראו בן אדם שונה לגמרי. אני חושב החדשים בכלל. מי שהתחיל שהיה לי זקן אז הוא לא בכלל לא יודע. אוקיי אלקולפונים אם אתה לקחת אבן שהוא תלוש את האבן הזה אתה יכול לעבוד אותו עבד אזור ולהרוס את זה כן עכשיו ששטלת את זה באדמה חיברת את זה לאדמה ושמת עוד אבן ועוד אבן עכשיו זה נהיה מחובר לאדמה זה עדיין נחשב תלוש ואתה יכול לאסור שואלת הגמורה אבל במשנה כתוב בנה לא כתוב השתחווה אומרת הגמרא נכון יש כאן שתי הלוכס בנוי אף על פי שלא ישתחבוי אם בנית בית לשם הבדזור לא צריך לעבוד אותו צריך רק את המחשבה שזה יהיה לשם הבדזור וזה מספיק שתחוו אף הפי שלא יבנוי אבל אם הוא השתחווה אז לא צריכים לבנות אפשר לקחת בית בנוי ולהשתחוות ולהרוס אותו אז יוצא ככה רבויזי מאוד מאוד פשוט אם אנחנו רוצים לעשות רשימה של בתים שאסורים אז הנה יש לנו בית שהוא בנה בית חדש לשם דזור זה כתוב במשנה ועכשיו יש לנו עוד הלוכי השתחווה לבית זה מה שרב אומר זה בנוסף למשנה ויש לנו הלכה שלישית שהוא מוסיעת את הבית והלכה רביעית אם הוא הכניס ולזור על הבית אז יש לנו ארבע בתים על זה שואלת הגמור אם ככה אז למה כתוב שלוש בתים במשנה יוכי נשלישו ארבע אז יש לנו ארבעה אומרת הגמור כן ביטול מכיוון שלהלכות של ביטול בואשת אחד כחו שלי או סתכלו השתיים הראשונים אחד בשתיים זה הלכה אחת לכן ו שוב אם זה בבעלות של גוי אז הגוי יכול לבטל גם מספר אחד גם מספר שתיים גם אם הוא בנה את זה לכתחילה ככה או שהוא שתחווה אם הוא ביטל את זה מהבדזור זה בטל ומבודל ואם הבעלות זה של יהודי אז אי אפשר לבטל את זה לעולם אומרת המש עכשיו שאנחנו אנחנו מכירים את ההלכות האלה עכשיו זה יה לך אפילו יותר מהר אומרת המשנ שולש העוונם הן יש שלוש סוגי אבנים אבן שחצוב מתחילו לבימוס הוא חצב את זה מהר שזה יהיה היסוד שעל זה שמים את הבדיזורה הרי זה אסור יש לזה כאן יסור עכשיו אם יהודי אם זה של יהודי הוא לא יכול לבטל עולם אם זה של גוי הוא יכול לבטל סידו וחידו לשמה דיזורם הוא לקח אבן ושם זה שכבה שסיד פלסטר לא יתסדוטרס אם אתה רק מוריד את השכבה הזאת זה נראה מותר הידו לי בדזור בסילקו הוא שם את זה בדזור על זה ואחר כך הוריד את זה הרי זה מותרס אומר רבי עמי והוא שיסי דכי בגובו של אבן אם הוא חקק בתוך האבן עשה הוריד מהאבן והכניס בזה את החומר את העסיד ואז זה התייבש אז זה אסור שואלת הגמרא ודו מדבסטנן רגע זה אותם הלאכות המשנה הקודמת והמשנה הזאת במשנה הקודמת לא דיברנו על שהוא חקק בקיר של הבית כתוב שהוא שם סיד על הקיר לא בתוך הקיר הוא באלו בגופי ומיצר זה אסור רק בעצם העובדה שאתה שם סידל אומרת הגמרא ביסנמי אי כבני יובה לא נכון כשיש לך אבנים אחד על השני אז יש לך את המרווח בין אבן לאבן בשמה הוא מילה זה כמו זה חקוק שמה הוא מילה את זה עם חומר שואל גמור מה פתאום מי אמר לך מי לא יסכין לשי דרשי אולי זה כבר כל המרחק הזה היה מלא סיד כבר היה מלא בתול למשל והוא שם את הסיד על זה לא בתוכו אלא כיתמד רבי מאל ביטול תמדברים עלכס ביטול אבל גב דסיד וכי בגוף של אבן נכון אתה צודק לא צריכים לחקוק בתוך האבן אני רוצה להגיד לך חידוש יותר גדול. אפילו הוא מוחק. הוא לקח פטיש וברזל ועשה בזה חורים. ואת החורים האלה שם של מישהו כמו שעושים בקבר. כן כתוב פה ניטמן מה זה חקוק בתוך האבן וזהו מילה עם סיד לשם אביזורה. אז אולי הייתי חושב שאי אפשר לבטל את זה. ואף אגב דסיד כי בגוש של אבן כינות מהש חידש אם אתה הוצאת את כל החומר שבתוך החקיקה הזאת שפירדומ זה מספיק דמה דס אם הייתי חושב שזה לא מספיק כיוון שסיד וכי בגוף של האבן כאבן שחצוב ומתחיל לבדזור אולי זה דומה לאבן שחצפת אותו מתוך ההר לשם הבדור דמי תקו לב שזה יהיה אסור קומשון שזה לא אסור אם אתה רוצה תדע חומר זה לא אסור רבו יסאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים ונשמע פסורסטובס ושנרד משך צדקנו במהר ביומנו אומ בים