מרכז דף יומי - עבודה זרה דף מו. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

[מוזיקה] ערב טוב רבויס א שסורספס מרדכי ערב שבס זה השיעור השלישי היום צריך עוד אחד וזה שעתיים לפני שבת אז יש עדיין זמן בעזרת השם זה יהיה שיעור אולי קצת יותר קצר מרגיל נוריד כמה מהדברים הרגילים העיקר קר שנתפוס עוד דף עוד דף כמורה ושלא ניפול לאיזשהו חור של השלמות. יש כאן מייל שלא מתורגם לעברית. אני לא אקריא את הכל רק את ה קיבלתי את זה עכשיו לפני שעה אולי מיוסף עזרא אומר שעכשיו למדנו על חגבים ואבא שלו רבי יחזקאל עזרא כתב ספר שלם על זה בסדר הוא רוצה להודות לי על זה ששיניתי לו את החיים הוא היה אחד מהבחורים הקלאסיים בישיבה שיש להם ADHD ואחרי שהוא נזרק מכמה וכמה ישיבות עזב את הדרך לגמרי ו גם התמכר על כל מיני דברים ולאט לאט חזר בחזרה אבל טויר זה לא היה משהו שיכל להתחבר אליו אבל תודה לMDY הוא עכשיו עשה את הסיום על שתי מסכתות פעם ראשונה ב-20 שנה פעם ראשונה שנה ב-20 שנה. אז תודה רבה על זה שהצלת את החיים. Saving my life. בעולם הזה ולעולם הבא. א התלמיד ה מכיר תודה יוסף עזרא. א היום מישהו אחר חיים שור אומר שעשית בדיחה בשיעור ש אם אחד היה אחד נודע לו שהוא גוי אז הוא היה לומד תף יומי בשירותים אז הוא אומר ומה עם אותו אחד שלומד דף יומי בתישבוב אומר אני בעצמי יש לי בעיה רצינית אני לא יכול להתגבר כל כך קשה לי להתגבר לא ללמוד את הדף בתי שבו אני ממש מבין את זה חיים שור טוב אה אבית בלאק ילד צעיר קישרן רציני שהגיע אתמול לשיעורס [מוזיקה] >> גד א שבת של קירוב א הרופא דוקור שלמה מהנפר הלך לגרמניה לעשות קצת קירוב. אה, אוקיי, גם הבעל הבית של הבן בנצי שפירו עושה את הדף עם MDY. אז גוצ'בס שלכולם אני מקווה אם אתם כבר רואים את זה זה כנראה אחרי שבת. יש כאלה שרואים את זה עכשיו בלייב אבל רובכם אתם רואים את זה אחרי הצום. בעזרת השם הצלחתם ומשיח בדרך. מה יש לנו? טוב, אז בוא נראה מה שיש לנו. צריך לזכור קצת יותר מרגיע. אנחנו אורזים שמונה שורות מלמעלה דף מו עמד א טוני תנמי דרב 16. המשך מהסוגיה הקודמת. הגויים הם מסהורים וזה הגבויז גוי שעובד עבדזור את ההר ואת הגיבה הן מוטורים ההר בעצמו מותר והבדם בסייב כמו שהזכרנו את הרשי על מי ששוחט בהמה אבל אותו רעיון שהגוי בעצמו הזה שעובד את הבדזורי מקבל סייף המיסה של גוי זה סייף וסזרועסירוקס מי שעובד זרעים וירקות שמחוברים לקרקע הן אסורים ואובבדהם בסיף מכיוון שהירקות הם תפיסה סידי אודום זה נשתל על ידי אדם אז הם בעצמם אסורים ומי שעובד את זה מי שהעובר על הבידזור מקבל סייב אומי דומה דחמני מי גילה לך ר זה מי אמר לך את הדבר הזה אומרת הגמור רבי יסבר יהודה היא זה שיטת רבי יוסי ורבי יהודה אם אתם זוכרים אז אתמול שלשום היום תלוי איפה אתם נמצאים ומתי אתם רואים את השיעור אבל היה לנו את הדבר הזה שלפי רבי יויסי ברבי יהודה כתוב בפסוק ואשירם תגדיון שזה בא להגיד שמישהו נטה את העץ בלי כוונה של עבדזור ואחר כך הסם זה עבדזור בוא נראה אולי קצת אני יכול אוקיי שי קצת טוב באמצע כזה אוקיי אז ולבסויבודוי זה נחשב אבל דזורה מאותו זמן והלאה א אולי נזכיר לכם את התמונה הזאת כן מאוד אהבתי את זה זה היה ברגע האחרון יוש יצא את זה בכמה דקות בודדות הוא שתה על עץ ואחר כך הוא עבד את העץ אז משמה והלאה הענף שגודל זה נהיה אסור זה זה מי שגילה לי את את הרמז הזה רבי יוסף ורבי יהודי דמון שבס שגמור ולקמור בוא נסביר את הבריסבילון שנתו התחילו לקח למה תגיד פשוט הוא לקח עץ ושתל את זה לשם הבדזורה למה אתה צריך להגיד שהוא שתל את זה נורמלי ואחר כך הוא עבד את זה וזה רבי יוסי לפי כולם ורבונון זה הולך אפילו לרבונון אומרת הגמרא לא לא יסוק את די תוך זה לא יעלה על הדת כזה דבר דקטור מדו מדהר מכיוון שזה באותו משפט עם ההר מה ההר שלא נוטו מתחילו לקח אינמי שלא ינתי תחילו לכך זה דומה זה באותו משפט והר זה לא משהו שאתה נתת הקדוש ברוך הוא עשה את זה אז גם העץ אתה לא נתת את זה לשם עבדזור בזה נגמר הסוגיה סוגיה חדשה לגמרי אתמר אבני הר שנדלדלו שהיינו באירופה לפני כבר לא זוכר כבר כמה זמן זה שבועיים שלוש כבר אז היינו באוסטריה ובכל מקום שאתה הולך שמה יש שמה כאילו רשתות עשויים מברזל גם שהלכנו על איזה גשר מעל המפל ואתה רואה כאלה מכות חזקות מאוד בברזל שזה לא עשוי בדי אדם זה לא יכול להיות שבן אדם דרך את זה ושך כזה שקע ומה מה שאתה מבין זה שכל הזמן נופלים שמה אבנים בכל מקום יש שמה להציל את אנשים יש כל מיני דברים לפעמים זה ביטון כאלה קשרים של ביטון ואתה רואה אבנים שנפלו אפילו למשל ראינו שהיה כזה רשת שמ רשת רצינית אבל שאם יפול אבן שזה לא יפל אנשים ואתה רואה אבנים שנפלו והרשת תפסה אותם ואף אחד אף אחד לא ניקע את זה אבנים כאלה לפעמים זה יותר גדול רואים את זה יש כל מיני הנה יש לנו אפילו וידאו של יושי או ממש ככה אבן כזאת. אז נשאלת השאלה הנה הוא עובד אותו נשאלת השאלה אבני הר שנדלדלו אבנים מהר שמעצמם הם נפלו מה השאלה השאלה אם זה כמו תפיסת אדם או לא האם זה כמו ההר או לא הגמור תסביר בני רבי חיא ורבי יוחננון היה מחלוקס בין הבנים של רבי חיא שזה חזקיו יהודו וחזקיו תאומים דרך אגב הם היו תומים אבל הגמרא אומרת שהיה הפרש בלידה שלהם של שלושה חדושים אחד היה לשביעי ואחד היה לתשי היה להם גם אחיות תומות כן הבנים של רבי חיה חדמר אסוריס ודמ טורס אנחנו לא יודעים מי הגמרא עוד מעט תנסה להוכיח אולי שזה הבנים שרבי חיא שאמרו שאסור אבל הגמרא בסוף לא לא נגיע לאיזשהיא אה הוכחה חזקה. מי זה? לא משנה. יש כמה חלוקס. אם אחד עבד את ה את האבנים האלה, האם זה נחשב חר והאבן הזאת לא נאסרת או שלא זה נאסר? מה התמדור דמדומר מותוריס כהר? למה זה מותר? זה בדיוק כמו הר מה ההר שאם בוא יתפיס ידי אודום הוא מותור כמו מה מה הנקודה בהר שבן אדם לא עושה את זה הקדוש ברוך הוא עשה את זה משמרש הנ שסידו מומטורים גם אלה אין להם שום תפיסת ידי אדם אומרת הגמורה אבל מצד שני מה להר שקיימו בו ההר הוא מחובר לקרקע והאבנים האלה הם לא מחוברים יכול לבוא הטרקטור ולהזיז אותם זה לא מחובר אז אולי זה כן תופס זורה אומרת הגמרא בהמה חייח הרי בהימה שאם אתה עובד אותה זה נשאר מוה היא יש לה חיים הרי יוכיח מצד שני ההר יוכיח שאין זה חיים אז עובד משהו כזה אם אתם רוצים לראות במשהו פשוט השאלה של הגמורה זה אבני הר שנדלדלו אבן של ההר שנפל מהר הר הגמרא אומרת זה כמו הר שמה מצד אחד אין זה תפיסת יד אדם אדם לא התערב כאן או אבל מצד שני ההר זה מחובר לקרקע אז אומר הגמור בהמתו החיח בהימה זה לא מחובר לקרקע ועדיין זה מותר אה אבל בהימה יש איזה מעלה שזה בל חי או הר יוכיח שזה לא בל חי ואז הולך מסביב לסיבוב. אז מה אנחנו עושים כזה מ? אנחנו אומרים לא ירי זה כירי זה. נכון לכל אחד יש מלה אבל מה הצד השווה? מה למה איזה דבר יש לשתי איזה נקודה יש לשתי הדברים צד שווה שאנחנו יכולים להוכיח מכאן איזה משהו? איזה הלכה? אז אומרת הגמרא וחוזר הדין זה הולך בעיגול. לא יריא זה כיראי זה. כל לכל אחד יש מעלה. זה לא מחובר זה בעל חי אני מבין ולא ירי זה כרי זה הצד השבהם שאין בהם תפיסה סידי אודום הוא מותר אבל דבר אחד שכן שווה שאפשר להגיד צד השוה שבן אדם לא התערב כאן זה נסע מעצמו זה לא נשתל על ידי אדם ותכלס זה מותר אומרת הגמור אה אבל תכלס מה לצד השובש בהם שכן נשתנו בבריוסו אבל לא השתנה כלום האבן זה אותו אבן והביבהמה זה אותו בהימה או סליחה ההר זה אותו ההר לא הבן ההר זה אותו הרבהמה זה אותו בהימה אבל אבן זה השתנה זה היה מחובר להר ועכשיו זה לא מחובר להר אז אומרת הגמרא נכון בסדר אז בוא נשנה את זה טיפה ואז יהיה לנו כן משהו להבין כאן אלא אסבע לסמום ומהר אני סתם בשביל הקטע אני עשיתי את זה זה לא לא עשיתי כלום הנה כאן למטה אנחנו מדברים על בהימה שיש איזה מום בסדר מקום דיברנו על בהימה בלי מום עכשיו זה בהימה אימום אבל מום זה אומר שמשהו השתנה הוא לא נולד ככה כן בהמה שלא נולדה ככה מה זהשוב שתומה ונמי אולי תלמד גם מבהמו תמו בנימום אבל הוא מאילון יובש עץ שהתייבש שזה השתנה בסדר ומן דואסר או עכשיו הבנו מי שמתיר אולי אפשר ללמוד את זה מהר וכמו שאמרנו מהר הוא מבהמה אימום או מבהמה בלימום אבל ביחד עם עץ מותר ומנדו עשה או רבי או רבי חנון בנים של רבי חיו מנדור כסיב שקיס תשקצנו וסעבתנו שזה יהיה משוק שזה יהיה מגיל אבל זור שזה יהיה ממש מגיל לך תאב תתאבנו שזה יהיה מתובה ואף אגב דעס מדינו לתירו נכון אתה הבאת לי הנה הבאת לי את כל הדבר הזה שיש לך התר אבל אתה יודע מה תכלס יש פסוק שקץ תשקסנו תאב תתאבנו שתשנה את זה דג מדינו לתירו לאי תסיו אומר רש"י אומר רש"י כל דרשות הנה בוא נתחיל מהתחלה עשו כתוב לצד השמון יש לךצמו למה הוא אומר כל דרשות שאתה דורש בעבוד כרחובים אם יש לך דרשה לא הטיר דרשים האלה לשקט ולאסור ואין לך להתיר בו אלא מה שהתיר לך בפיירוש אל תביא לי ריות זה ממש יפה לימודים והצד השובב ועיגולים של יושי הכל מצוין אבל תכלס אין לך רשות ללמוד שום דבר בעב רק באבדזור בכל התורה כן אבל בזוהר לא אלא אם כן התורה אומרת מפורש ככה כתוב כאן ברשי וכל טרב בוי אלו מה שית לך כל סוף בפירוש למה כי כתוב שקץ תשקסנו וסאב תסאבנו יש לך חיוב לשנות את הדבר הזה ולא לעשות את התירים רק ייסורים תחמיר בזה אומרת הגמורה תסתיים דבני רבי חיא דשארו אולי אני יכול להוכיח שזה הבנים של רבי חיא יהודה וחזקיה שהם אמרו שאבן שמדלדל מותר למה דב חיסקי היה שאלה אחרת זוקף ביצו לשתח וסלו מה הוא לקחת ביצה ועשית כזה דבר המדת אותו כדי לעבוד אותו בעבד אזור להשתחבות אליה עכשיו מה שמעניין זה שביצה זה כמו אבן שנדלדל למה כי האמא ה ה העוף היא לא אסורה אי אפשר לעסור אותה באבדזור כמו בהימה לא אוסרים בהימה באזור אבל הביצה שיוצאת ממנה זה כמו אבן שמדלדל כמו אבן שנאקר מההר וירד המט אז גם הביצה נאקרה מהעוף אז הביצו ונשחמר כדיתו אז חשבנו שתחזלו בשטח אבל לא שהוא באמת השתחווה הוא זקף את זה והשתחווה וכמ השאלה כבוס היא לא מיסה האם זה נחשב זה שהוא שתחווה האם זה תפיסת ידי אדם האם הוא עושה מעשה של בן אדם אבל לא יזוק אף לא ימתעסו אבל אם הוא לא עושה מעשה והוא לא שתחווה אז זה לא אסור או אז גם באבן שמע מי לא בני רבחי זהשוב הוא שאל את השאלה חזקיו אז ממילא רואים שהבנים של רבי חיה אומרים שזה מותר אומרת הגמרא לאי לא ממלא רבי חיה דעסרי נגיד שלא הבנים של רבי חיה אומרים שכזה דבר אסור נשתח אבל לא אבא לזק ואסורו ואם הוא שתחווה אפילו שהוא לא הרים את הביצה זה אסור מה הסכינו שזוק ביזה שתחבז לו ולא שתחווה לו מה שקרה כאן זה שהוא אפילו לא השתחווה הוא רק הרים את זה ככה ושואל את הגמור מיד רגע למה זה יהיה אסור הוא למד אם למדו אמר אבדזור שיסור לסור מיד אם אתה עושה עבדזור בלי לעבוד אותו אתה רק אומר הנה הדבר הזה עבדזור זה אסור מיד זה אסור אז אסור אז עזוב ושתח ולא ישתחל למדומר שדהובד ואם צריכים לעבוד אותו בתורה בדזור אלא יפלחו וכאן הוא זה סיפור שהוא עדיין לא עובד אותו הוא רק העמיד אותו לא צריכו כגון שזוק ביצשת לו ולא ישתחבו. מה שקרה זה ש הרים את הביצה, העמיד אותו, בסוף הוא לא השתחב. ומה קרה? בא גוי הוא בואו בכו משתח עבדו. האם גוי יכול להשתחבות לעבוד אזור שלי? בדרך כלל לא. לא. אבל כן מכיוון שאני מראה שאני רוצה לעבוד את הבדזורה, הוא עומד, אני מכין אותו לאבדזורה. אז אם בא גוי ממקום אחר ועובד אותו, אז זה נעשה עבדזורה. עוד רב יהודה שמואל שזוק לבנו שתחבז לו הנה אחד לקח לבינה והמיד אותו ככה זה השלט של המאוורר ממש חם כאן במה מהיום כל יום לחט כי רב יהודה אמר שמשתו ובכו משתח אסור בלי לבינו כפס הנה תסתכלו הלבינה זה מאוד צער בצד הזה אבל ארוך בצד הזה אז שאתה מעמיד אותו כל אחד מבין שאתה מעמיד אותו אבל ביצה זה מאוד דומה בזה שלו הנה שמתי כאן שתי את אותו ביצה אחת השני כן אז זה נראה דומה מה שם ג אתה לוקח לבנה רואים נפקמין רצינית לבינו אבצלו לא כל כך נכדין ולא ישנו ותיקו הגמור נשאלת בשאלה אוקיי בוא רומחומטח ולהר עכשיו ככה יש מושג של נבד מה זה נבד אם בן אדם השתחווה עשה הבדזור בבהמה אז אמרנו שזה לא עוסר את הבהמה אה זה צריך להיות כאן סליחה אז אם בן אדם עבד עבד אזור לבהמה אז הבהמה לא נסרת לבן אדם אבל זה עדיין נחשב נאבד נאבד בו עבדזור הוא עשה עבדזור בבהמה למה נפקמינה שאסור להביא את הבהמה הזאת בתור קורבן בבסמקדוש אז שואלת הגמורה מה קורה אם בן אדם עובד אבן הר ואמרנו שלא קורה כלום להר אתה לא יכול לעבוד הרבה גזור אבל אולי עדיין אסור לך לקחת לקחת חתיכות מהר ולבנות משהו בביס המקדוש המשטרחד ההר דוגמה אני אגיד לכם דוגמה בוא נגיד אתה הולך להודו ושמה ידוע שהם הם עובדים את הפרות רואים שם הפרות מסתובבים ברחובות ואסור לעשות להם כלום זה האלוקים שלהם האם מותר לשתות את החלב מהאלוקים שלהם לכאורה כן זה נאבד עשו בזה עבדזור ומותר לי לשתות את חלב רק מה אסור לי להביא את הבהמה הזאת בתור קורבן אז המשטח ולהר עוון מה למזבח האם יש בעיה באבנים אנחנו ורזים בדף מוב אומז מה השאלה יש נבחו איצ גבויה האם יש מושג שאתה עבדת את הדבר הזה נכון זה היה הר ונכון לא קרה כלום אבל שכשמגיע לגבוה שמגיע לבזמידוש זה בעייתי למשל אם אתה עובד חתיכת חיטה חיטים שדה של חידה אז מחובר זה לא אבל אל תביא מזה מנחה בבית סמקדוש או יהיה נבד במחובר צב או שאין את המושג הזה שנאבד כשזה מחובר לקרקע אומרת הגמרא ואם תמצא עם שנבד במחובר בוא נגיד בוא נלך ניקח את זה ל למקום הכי רחוק שזה באמת עוסר את הדבר אפילו שזה מחובר לקרקע זה עוסר אבל כאן זה שאלה אחרת מכשירקד מה אתה רוצה לעשות עם אתה לא רוצה להביא אבן בתור קורבן אתה רוצה לבנות מזבח לקורבן אז זה כבר מהלך אחד אחורה זה רחוק אם זה הקורבן בעצמו זה החתיכת חיטה בעצמה בסדר אני מבין את השאלה אבל כאן יש עוד שאלה אתה רוצה להביא את החיטה על אבן שהאבן הזאת אתה עבדת אותו אז זה כבר רחוק אומר רבה או לא תבלבל יש כאן קח חומר קצר וקל אוקיי אומרת הגמור ככה אומר קל וחומר לכאורה יש גבר חומר שמה ומה אסנן שמותו בטולוש להדיות אסנן זוינו זוינו קיבלה משהו תמורת אזנות בוא נגיד שהיא קיבלה כבס עכשיו אנחנו יודעים הכבש זה תלוש ומותר לה בעצמה להשתמש בכבש אין איסור בשבילה להשתמש בכבש אסור במחובר לגבויה או אבל אם היא רוצה לקחת אחת עצים יש בוא נגיד שמישהו נתן לעץ אני רוצה להביא את העץ הזה לבס המקדוש לבנות מזבח בבית המקדוש זה אסור עכשיו זה הנקודה שהגמרא תפרוך אז בוא נשים לב עכשיו ונעשה חזור אחר כך מי אמר לרובה שזה אסור רוב החליט שזה אסור ולכן יש לו כך חוכ אז הגמרא תגיד לא זה לא אסור לרוב אומר שזה אסור כי התורה לא מבדילה בין מחובר ללא מחובר אז שוב אסנן אם היא קיבלה כבש שזה תלוש מותר להשתמש אבל אם זה מחובר אסור להביא את זה לבז המקדוש תרסי סובי ישנן זולים הוא מחיר כלב ובוא מה מה המשך שמה? זה טוב כי הגמור תביא את זה עוד מעט כתוב בפסוק לסובסן זוינו מחיר כלב ביס השם אלוקיכו לא לבי זה לב מקדוש עכשיו הגמרא תסביר מה הפסוק אם אתה חולק על הרובה מה הכוונה לא יש את הלו ולא ישמחו בו הנה לא רוב החליט שאין אף כמינה בין תלוש מחובב אז נבד אז אומר רוב וזה באסנן זוינו ומה קורה אם אנחנו קופצים צים לסיפור אחר נבד משהו שמישהו עושה עבדזור שעשו בטולוש זה לא כמוסן שזה מותר בתלוש בנבד זה אסור בתלוש עבדזור זה אסור בתלושיות אין דין שעושה במחובר לגבויה אז ודאי אם תלוש אסור אז ודאי שמחובר אסור כי באסנן תלוש מותר אבל מחובר אסור אז אם תלוש אסור בדזור אז ודאי שמחובר יהיה אסור כן כו חומר פשוט ואם לא מתאים לכם קו וחומר ממשיכים סוגיה חדשה עוד שנייה אומר לי רבנו יהושע לרובה אוי חילוף מה פתאום שאתה אומר שאין אפקים מיני בין תלוש למחובר אולי תגיד הפוך הרי פסוק לא כתוב במפורש שמחובר אסור זה אתה המצאת אני אומר הפוך ומה הם נבד שעושה בטולש אצל הדיו מותר במחובר לגבויה אני אומר לא אני אומר שמחובר זה מותר להביא לביסמ שני אמר אלוהים על ההורים ולא יהורים אלוהים שאי אפשר לאסור הרש גבוהיה לא משנה אם זה אדיוט או גבוה אסנן הפוך אני עושה את הקוכים בדיוק הפוך אם מחובר זה לא לא אסור אזסנן שמותו בטולוש לדיו הפוך על הפוך כל הכבורים שלך אני אומר הפוך כי אתה החלטת שמחובר זה יותר גרוע מתלוש או שאין אף כמינה לא אני אומר שיש נפקים בין תלוש למחובר שגבויה סנן שמותו בתלושה דין שמותו בחלג גבויה אז סנן שמותר בתלוש בוא נגיד לזונה בעצמה מותר להשתמש בכבש אז ודאי שיהיה מותר להשתמש במחובר בעץ שמחובר לבקדוש או ואם שום ביס השם אלוקיכו ומה אנחנו עושים הפסוק כאן ביס השם אלוקך שמש אל תביא את זה לבית של השם שמחובר זה אסור לא בוא נגיד ס זה בא להגיד משהו אחר בז שם לקחו פרט לפורו שמה שאם זוינו קיבלה בוא נגיד מקרה שזוננו קיבלה פורעדומ תמורת הזנות אז מותר להביא את זה לבס מקדוש מותר למה כי כל האיסור זה אם אתה שוחט את זה בתוך הבס מקדוש אבל איפה שוחטים את הפורא אדומו את הפור האדומו שוחטים בחוץ לבז המקדוש בהר הזיסים הנה כמו שאתם רואים שיש מקום בארזיזים שוריאים את הבס המקדוש ושמה במקום הזה שוחטים ממילא יכולה להביא את זה לב המקדוש זה מה שכתוב בס שם אלוקך שפרט למשהו שלא שוחטים בתוך ביס המקדש שאין לו בוא לביס הפור הדומה לא מגיע לב מקדש אז מותר להביא את זה לבזמקדוש די ולז חכום הם חולקים לרבס הריקוי הפסוק בא להגיד שאם זוינו יש לה צלחות כאלה של זהב שהיו שמים את הצלחות האלה על הקיר זה אסור להביא אומר רוב אה אפשר לעמוד את את הקו החומר כמוני שזה עוסר מחובר ואפשר למד הקו החומר כמוך שזה מתיר מחובר מה עדיף מרוב אני עדיף למה אומר לי ינוקמיני לחומר ואתה לכולו כולו בחומר שיש לך שתי דרכים לומד כבר וחומר להקל ולה להחמיר לכו פרחינון אומר רש"י מעניין מאוד שהמילה פרחינון זה לא שאנחנו שואלים אלא שאנחנו אומרים כו חו לכל קו וחוימר אומר רש"י קוראים לזה פרחינון כי בדרך כלל בגמור פרחינון זה אז אני אשאל שאלה לא אז אני אגיד כוח חומר זה פרחילון אומר רש"י פרחנו דינינון וכל דין כוח חומר קורא לי פירחו משום דבלושתי למה אומר רש"י דבר יפה מאוד קחמר זה בלשון קושיה. אם זה ככה וככה אז ודאי ככה אתה אומר את זה בלשון של קושיה אז ממילא קוראים לזה שאלה אבל זה לא שאלה אומר רב פלרוב יכול ללכת כולה בחומר לכול פרחינו רגע שיש לך אפשרות להגיד לכולה ולחומרו אז אתה רק אומר לחומר ולא לכולה אני אביא לך סיפור שקרה עם רבי עקיבא ורבי עקיבא הלך לכולה ולא לחומרה והגמר תתרץ שרבי עקיבא באמת לא רצה להגיד את זה ככה הוא עשה את זה פשוט לכבודו של הרבי שלו שלו רבי אליעזר ודאי שרוב הצודק שאם יש לכולה ולחומר הולכים לחומרה אז למה רבי קיב עשה את זה הוא כאילו עבד על הרבי שלו רצה להיות לעשות משהו ב בכבוד אז הוא עשה את זה ככה הוא אמר את זה ככה זה לא נכון בדרך כלל לא עושים ככה אז אומרת הגמרא בפנים או אנחנו עושים טוב מאוד בזמן ברוך השם וחוליך דגי כולו לכל בחיילו זו דפסח אם יצא היום האחרון של הזהה בן אדם הלך ללוויה נגע במת והוא רוצה לביקור בום פסח הוא רוצה להטהר אז צריכים להשפריץ עליו את המים של הפור האדומ ביום השלישי וביום השביעי גם כן עכשיו היום השביעי יצא בשבת ואם הוא לא יקבל את הזה הוא לא יוכל להביא זה ערב פסח והוא לא יוכל להביא את הקורבן אז מה עושים אז יש כאן מחלוקס בין רבי אליעזר לרבי עקיבא שמה הזו דפסח דפליג רבי אליעזר ורבי קיב דרב אליעזר סובה לחומרו וכומחיב ללגברו רבי אליעזר מחמיר כאן חומרה זה שהוא מחמיר והוא אומר הוא חייב להביא קורבן זאת אומרת שיעשה הזהה ושיביא קורבון בשבת שיעשה הזה בשבת שזה איסור דרבונון עשות הזה למה זה איסור דרבונון כי הוא מתקן מונה הוא מתקן כלי, הוא מתקן בן אדם, הבן אדם טמא ואתה מתקן אותו בשבת כביכול על ידי זה שאתה מזה אותו אז זה יסודרבנו והוא אומר בוא תעשה את היסוד דרבנו כדי שהוא יתחייב בוא נחמיר עליו כדי שהוא יתחייב בקורבן זה נחשב חום ורבי עקיבא לכולו הוא פה אותם רבי עקיבא אומר לא אנחנו עושים לכולו הוא פטור מהקורבן וכפה רבי עקיבא לכולו והכו של רבי עקיבא זה לכולו אתה אמרת שמי שקו חומר ולכולו אתה עושה לחומרה הנה רבי קיבה עושה לכולו זנה הנה שב קיבה אוי חילוף בוא נגיד הפוך מה זו ש משום שבוס להזות בן אדם זה רק איסוד דרבונן שבוס איסוד דרבו אין ד שבוס לא עושים יסוד רבון בשבת שחיטה שידריסר מה שאנחנו שוחטים קורבן פסח לא קולשקן ודאי שזה לא יתחה עכשיו הגמור תגיד שוודאי רבי קיב ידע שזה לא נכון שוחטים בשבת למה כי כתוב במידוי יש חיוב לשחות רק הוא רצה בעדינות להזכיר לרבי אליעזר שהוא טוע שזה עושים רבי אליזר גמרי רבי אליזר לימד את רבי קיב את הלוכה הזאת וכל תלמוד והוא שכח ואז רבי קבל עד קורי עכשיו רבי קנה רצה להיות הדין הוא היה הדין ורצה להזכיר במקום להגיד לרבי שלו היי טעית אמרת ככה מה אתה אומר פעם שעברה אמרת ככה כמו שהחברה עושים לי בשיעור כן אז הוא כאילו התחיל להגיד לו כבר חייב וזהו הוא חשב שרבי אליעזר יזכר ומה קרה לא ילינו רבי אליעזר קילל אותו שעוד שנייה נראה סליחה ואינו דום לי וזה מה שהוא אמר לרבי אליעזר רבי אל תכפיריני בשסדין כך מקובל אני ממכו אני קיבלתי את הדבר הזה ממך הזו שבוס בןדויכז שעבוס אני אני למדתי ממך שהזהה זה איסוד דרבוננון ואף על פי כן לא דוחים שבת בשביל האיסו דרבונון עכשיו אני רוצה להראות לכם את הרשי אומר רש"י שזה ממש נשיקה מהקדוש ברוך הוא ממש להיום כשאומר לו רבי עקיבא הובלי מועיד לאלו כמועד לשחיטו כועס רבי אליעזר ואומר לו רבי אליעזק עזב אמר לו בשחיטו ישבתני אתה ענית לי בשחיטה בשחיטו תהיה מסוסכו קילל אותו שישחט עם מיסו ומה קרה הוא באמת היה מעשורי הרוגי המלכוס שאנחנו מתפללים בתישבובב על הסור הרוג המלכוס ואומר לו רבי עקיבא אל תכפירני בשס דין יש לנו חלוקים ד כנגד זה אחד דבריךשוב של מתני אתה בעצמך למטות אלמני הוא אמר רבו יסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים ושנראה את משיח צדקנו במהירו ביומנו אומנו เฮ