מרכז דף יומי - מנחות דף עא. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

ערב טוב רבויס אה ד נשמע סביצרוץ מרדחי לייב ממיאמי מיאמי חצר של הבן שלי הבכור קצת חם בחוץ שמע כמו באמצע הקיץ גולדק שבגולדיק פרנס המסח ד רפואת ברכה בת חנה ואסטר בת פרטון החתון דבת אנונימי פרנס השבוע לרפרו שלימו הרח נולד בן גיל הרחל והשכן עוד ילד לאשפוז הרח נולד בן ודז בלומה נדבת יעקב בן זקן אתמול בשיעור בהוליווד אז ביקשו ממני לבוא להוליווד שמה יש להם קרבון שהם עשו מיוחד למdy ממש משהו יפה יפה מאוד. באמת בצורה הכי יפה. מסך ענק מהעיקרים שיש בשוק. זה נראה כמו תמונה. מסביב. יש עץ. וכשאין שיעור אז יש תמונה להכיר. ושיפוט מאוד יפה. הרצפה יפה, הקיר, הזה מאוד יפה. וזה ממש מיועד רק לMDY, לשיעורים של MDY. אז ביקשו ממני לקפוע מזוזה ואמרו מרוצה שבת נעשה מלב מלכי נעשה מעצב איזה מרחק לא זה לא רחוק קיצור לקח לי כמעט שעה להגיע לשמה במוציא שזמוצי שבס אני מאוד מאוד לחוץ אין לי זמן בקיצור שקרה זה שבסוף לא מסרתי שיעור בעברית ועדיין לא מסרתי אותו אז בעזרת השם אחרי השיעור הזה דף עד עזור ואני אעשה שיעור גם על דף ע הנה קביית המזוזה בוא נראה זה הרב של בית כנסת זה הקרבן בוא נראה או הנה זה המסך יש שמה קירים עצים כאלה דקים כמו שיש בMDY עצים כאלה על הקיר ממש מקום יפה רק MDY ויש שמה את השלט של MDY על הקירת מה זה? אני לא יודע מה אני עוד לא ראיתי את הזה זה הרב אלי הליוד הזה >> אוקיי לכבוד רבלי מהחושוב הקישרין הלמדן הגדול מנדי גולשטין רציתי לשתות שלמוד שניים מיקרוח תאגו בתקופה הזו מיוחד מאוד דווקא עכשיו כשקוראים בפרשיות של חומש ויקרו במקביל מסך זמן אוכלס ולא הרבה אחים מסכת זבוכים מרגישים עד כמה השילוב הזה מוסיף עומק וחיות לפסוקים זה לא יאומן פתאום מילים ופסוקים מקבלים משמעות אחרת כל פסוק אה למדנו את הדרשה הזאת מכאן וזה הנה דברים קטנים כמו א יסוד המזבח ששמים את האדם על יסוד מה זה יסוד המזבח עכשיו אנחנו יודעים באיזה פינה יש שמה שתי חורים וכל מיני דברים שקראנו השבוע ושבוע הבא וכל הפרקים אלא אלה זה ממש אנחנו נהיים חלק מזה פסוקים מקבלים משמות אחרת כי נזכרים בסוגיות ובפרטים שעומדים אחוריהם ממש ככה זה היה לא יאומן כל פסוק רגע רגע תעצור תלך יותר לאט אני זוכר היה כאן משהו ישר כוח מנדי גולדשטיין כל הכבוד תודה מנדי רבו יסאי אנחנו אוזים בדף עומד ביז נחזור אחרונית איזה שלוש ארבע שורות מכיוון שמקוב אחור אנחנו צריכים אולי אפילו אה עוד לא עשינו את זה אז לא הולכים אחורנית לשום מקום אבל אנחנו בדף אינובי בוא נראה 14 שורות מלמטה ולקצור לפני הפסח אומר הפסח רשי גורס פסח איך אנחנו יודעים שכל החמישה מינים אסור לקצו צור אותם. זאת אומרת יש מוקצא כאילו לא רק שאסור לאכול את החמש מינים לפני שמביאים את מכס אומר אלא גם אסור לקצור את זה למה כי אם תקצור תאכל איך אנחנו יודעים שזה על כל ה-15 מינים לא רק סעורה מנו מילומר ביוחנון אסיו רישס רשס מחלו כדאי לזכור את זה כי הגמרא תגיד עוד מעט כמו רבי יוחננו הגמור לא תגיד כלום מה הכוונה והנה הכוונה כי רבי יוחננו לומד גזרשו של רש רש שמחלו כמו שלמדנו אתמול שחלו זה ב-15 מינים זה משנה מפורשת והגמרא מביאה פסוקים לזה אז כמו שחלה זה 15 מינים גם האיסור לקצור לפני שמביאים את האומר זה מחמז המינים מה היא קודם לאר מה הכוונה שאסור לאכול איסור רבו יסאי איסור חילו לפני אומר מה הכוונה רבי יומר קודם קצירסימר לפני שקוצרים את האוימר אסור לאכול זאת אומרת מיד שאחרי שקוצרים את האומר מותר אבל מה הכוונה מכיוון שאנחנו יודעים מתי קוצרים את האומר בלילה אבל כאן הלילה והבוקר הם ביחד למה כי לפעמים אתה מתאחר בלילה זה אנחנו צריך עוד מעט גם כן את הספורה הזאת זאת אומרת בנץ החמר שאנחנו אומרים קצירה סטירת האו הכוונה כאן כאן לנץ זאת אומרת אסור לאכול עד הנץ ומה לא כאילו מותר לאכול אחרי נץ ולא מה ולא לא צריכים לחכות עד שמביאים את האוימר שזה כמה שעות אחר כך זה שיטת רבי יוינו רבי יויסי ברזבד אומר קודם הבעס אומר יש כאן עוד זמן שזה אהבת העומר כמו שאתם הייתם חושבים שאסור לאכול חודש את ה את היבול החדש עד אחי שמביאים את האונן למדנו במשנה עשרים בחודש לפני יומר ולקצור לפני פסח כן אם אני אומר מילים אחרות כאן זה בגלל שרשי ככה גורס זה לא ממש נפקמי לרצינית בסדר יותר יותר מדויק אסור מחודש לפני פסח או האוימר ולקצור לפני האומר פסח בוא נקרא לזה פסח שלמד אומר קודם חנו דלאקו ותלו דבר מאוד פשוט קורה כאן אם יש כאן באמת שתי זמנים שונים אז לכן המשנה מדברת על שתי דברים שונים יש נץ בבוקר ויש הבת העומר שזה בוא נקרא לזה בצהריים עד חצו אז שתי זמנים שונים הלילה הקצירה בלילה והנץ זה אותו זמן ויש את הבאת העומר אז לכן המשנה מדברת על שתי דברים שונים אבל אם זה בעצם זמן אחד אין הבת העומר זה נץ החם או נץ זה שתי הזמנים אז למה אתה למה אתה אומר לי שתי משפטים שונים תגיד משפט אחד שזה זמן אחד שזה נץ בשלמבסמר שצריכים לחכות עד שמביאים את הקורבן היינו דולקורב ותונלו לכן מובן למה יש כאן שתי משפטים במשנה אלה למה אומר קודם קציר סומר אבל למה אתה אומר שזה קצירת העומר שזה זה תז בלילה שזה בעצם רש"י מסביר שבלילה והבוקר זה אותו דבר כי לפעמים מתאחררים בקצירה ומגיעים עד הבוקר אז אותו דבר אז לרבינו ולסנינו אז תגיד משפט אחד שכולל את הכל שמה אסורים בחודש וליקצוע לפני וימר גם האיסור אכילה והאיסור קצירו זה עד עד הנץ אלה יתמר הסיפה יתמר אז נכון אז לכן צריכים להגיד שמה שעכשיו אמרנו זה מחלוקס על הסעיפה לא סתם סם על על האיסור הכי לא אלא על הסעיף השמה לא מתי מותר לאכול ומתי אסור לאכול אלא מה קודם לאמר רבי יוננו אמר זאת אומרת סליחה אם השרישו קודם לאמר האומר מתירון אמרנו הנה נסתכל על הדבר הזה עוד פעם עוד פעם אני מתכוון לא רק על השיעור שאני אומר עתיד להגיד אלא גם בשיעור של היום אנחנו נצטרך להגיע לתמונה הזאת יש בצד שמאל זריעה זה שמכניסים את הגרעינים לתוך בתוך האדמה. שלב אחר כך, השלב הראשון זה השרשה שיוצא שורשים מתוך הגרעינים, מתוך הזרעים. זה בצד שמאל. אז הוא אומר, מתי זה צריך להשריש כדי שהאור יבוא וייתיר לאכול את זה? הרי זה נפקמינה עצומה. אם זה לא השריש בזמן הנכון, בוא נגיד זה השריש מיד אחרי שהבאת את קורבן העומר, עכשיו יש לך בעיה רצינית. אתה צריך לחכות שנה שלמה לאכול את היבול הזה למה כי אין לו היתר של האומר הרי הוא שריש אחרי האומר מתי הוא צריך להשריש על זה יש מחלוקש מחלוקס אם השרישו קודם לאימר המטירון מה קודם לאימר רבי יונו אמר קודם הבוס אומר צריכים זה צריך להשריש עד הקורבן רבי יוסי בזב אומר קודם קצירסמר לא לא זה צריך להשריש עוד לפני שקוצרים עוד לפני הלילה לפני הנץ אבל צריך להשריש יותר מוקדם זה או ש צריך להשריש לפני שש בבוקר או שזה צריך להשריש לפני 12 בצהריים שתי שתי אז המחלוקיז לא על האכילה מחלוקס על ההשרשה אומר לי רבי לוזור אנחנו וחזים בדף עמד א' שזה 70 דף לתוך מנוחז לרבי יוש דדורי אמר לו לרבי יושי בדור שלו אז רש"י אומר מה מה זה הדור שלו כי היה רבי יושיה שוטנה הרי רבי יושי זה נשמע כמו תנה ויש את הרבי יושמפורסם שותנה לא לא הוא דיבר למוירא שבדור שלו. אני אגיד לכם דוגמה. פעם שאני הייתי בישיבה שהיו אומרים רב חיים אומר אז רב חיים זה רבי חיים בריסקר אבל נשתנו הדבורים היום שבן אדם אומר רב חיים אומר אז יכול מאוד להיות שהוא מדבר על רבי חיים קנייבסקי אז יש רב חיים דדורי ויש רב חיים שלא דדורי לפעמים צריכים להסביר אני מתכוון לרב חיים בריסקר אני מתכוון לרב חיים קנייבסקי אין משהו שאני לא כל כך אוהב זה יש אנשים שאני מכיר הם אומרים הראשישיבו אומר ככה וככה אתה שואל אותו מי זה הראשי הוא מסתכל עליך בכעס מה אתה לא יודע אני מדבר על יצחק קוטנר בחיים ברלין אני מדבר על א או שאחד אומר הרבי אומר מי זה הרבי רבי נחמן אני לא יודע מי כאילו אני צריך לדעת על מה אתה מתכוון אצלך זה פשוט אצלי זה לא כל כך פשוט אז אה רב חיים או רביו אני חייב להסביר לך זה לא התנה למה כי לא מתאים למילים הבאות אומר לו קרוך אתפרשס לא לא מסב עכשיו אתה לא מדבר עם תנה ככה אם זה אחד בגיל שלך בדור שלך אתה מדבר איתו אתה אומר אל תשב על ה כמו שהערבים יושבים כזה על ה על הקרעים איך קוראים על ה ככה על הברכיים כזה עד מפרשס לא להוד מסניסן אתה חייב להסביר לי את המשנה מנין לאמר שמטו בשחוש ראשו איך אתה יודע עכשיו זה גמרא מאוד פשוטה שהגמרא עכשיו תגיד יש כל מיני שלבים כפי שנראה בגמרא הגמרא אומרת איך אתה יודע שהאימר גם מתיר את השלב הכי מוקדם שיש יש שלב עוד יותר מוקדם מלפני השריעה אבל יש שנראה יש שלב של שחס יש שלב שליש כאילו איך אתה יודע שהאומר גם מתיר כשזה השריש ונוללון אוב הכוונה שזה התבשל התפועה התבשלה כל צורכו אז מכיוון שכתוב בפסוק אוב בכל מכלל די כדליוב אז יש משהו שהוא פחות אז מה השאלה שכל אחד צריך לשאול נכון יש פחות יש חמש שלבים פחות יש מבושל אבל יש גם שלב לפני מבושל ויש שלב לפני זה ושלב לפני זה אז אולי הכוונה בתורה זה לא השלב האחרון אלא שלב לפני האחרון מי אמר לך שזה השלב כמעט הראשוני שזה השרשה עובב למה בכלל דלב עובב שואלת הגמור דלבוב הוא לא יודע שולש אולי כוונה זה לא ממש מבושל 100% אבל זה V שליש עכשיו בשביל זה בוא נראה בחזרה את התמונה או אז יש שליש מי אמר שהאוב נכון זה איך קפצת מצד ימין מאוב ואמרת אה מכיוון שזה אוב אז אז אז יש גם לא עובב כן יש גם לא עובב וזה לגמרי בצד שמאל לא יש משהו שקרוב מאוד לאובב שזה שליש טוב אז נביא פסוק אחר ל אומר שמואל מהוכל חרמיש כשאתה מתחיל לקחת את המגל ולחתוך את התפואה למכלל דיגד אליו בר חומש בר חרמש אז יש מצב שעו זה עוד לפני זה שת הגמור גדלה ברחמש דברים שחס אולי אולי הכוונה היא לשלב השלישי מצד ימין שזה שחס אומרים זכמו או שאתה חותך את זה שזה עוד קם גם בכלל דלה בקום יש שלב שזה לא בק דלה במקום אולי מה אגם אולי זה משהו קוראים לזה אגם שזה לא נמצא כאן בתמונה אגם כמו שלמדנו בכהן גודל שהוא מסתפר כשסערה מגיע שאתה יכול להגל אותו להקם אותו ושזה מגיע לשורש אז גם כאן אתה לוקח את הדשם מה שיוצא כזה החיטה איך שזה יוצא מהאדמה ואתה אם אתה יכול להקם אותו ושזה יעשה כזה סיבוב בחזרה לשורש לעיקר אז זה האגם מי אמר לך שזה השרשה אלא אומר רובה אשר תזרע משרעו כתוב בפסוק אשר תזרע זה משת זריה אומר לרב פופה רגע לא יש משהו בצד שמאל לגמרי שקוראים לי זריעה ואתה אומר לי השרשה אומר רב פה בל רובי אוכי אבגב דלא יש רשנמי מי אולי זריעה הכוונה פשוט לקחת גרעין ולשים אותו בתוך אדמה ואז האוימר בא ומתיר מי אמר שזה צריך לתפוס שורשים אמר להי סודוני אז פירוש אחד ברשי סודוני זה סויד השם לריוב הוא סודני הוא יודע סודות מהקדוש ברוך הוא זה היה מאוד מעניין גם מצחיק א בחור ישיבה בשבת בלילה בליל שבת מגיע אליי אומר לישון עליכם וזה אומר מה הרב אומר האם יש שואה אמרתי לו תשמע אני אין לי רוח הקודש אני רק מגיד שיעור אז הוא אומר כן אבל אתה כל היום עסוק בתורה אז הקדוש ברוך הוא נותן לך סודות הוא נותן לך אמרתי לו קודם כל אני לא חושב אני הוא לא נותן לי סודות וגם אם הוא היה נותן לי אסור לי לספר לך אותם התחלתי להסביר לו ש שיסתכל על הניסים הגלויים שיש כאן שלא שלא לא יתאמץ מדי הרבה על על השואה ועל הזה לחשוב על כמה ניסים גלוויים שהקדוש ברוך הוא עושה כל יום הנה לא אמרתי לו את זה אני חושב עכשיו שטיל אחד עשה כל כך הרבה נזק 170 שמעתי מספר גבוה מאוד אתמול אמרו 70 60 היום אמרו 175 אנשים א נפצאו מטיל אחד תחשבו כפול כמה טילים כבר כבר נזרקו שלחו לארץ 300 כבר לא זוכר את המספר כל טיל וטיל יש לו את הכוח לעשות הרס עצום והיה נס גלוי שאף אחד לא נהרג אבל 10 אנשים פצועים קשים שזה לא בדיחה פצוע קשה זה ממש נורא והיום ו-170 נפצאו זאת אומרת שהעתיל יש לו כוח אדיר להרוג עשרות אנשים והקדוש ברוך הוא עשה ניסים ונפליס כפול 300 פלוס אולי זה כבר 400 כבר לא יודע את המספרים אז לפחות 300 טילים נשלחו לארץ ובודדים עשו נזק תסתכל על הניסים אבל הבחור הזה טען שאני סודני ואני יכול להגיד לכם עכשיו בריש גלה ולפני לא כלום כמו כל אחד אחר אותו אותם סודות אומר לי סודני בסודקסיב הוא קרא לרב פופסידוני רשי מביא עוד פשט שרב פופה היה מוכר בירה הקולפונים שהוא עושה את הכסף שלו הבירה סוידוני מה אתה אתה מות חורכם סוד השם לרוב בסודקסיב כתוב כאן בסודה זאת אומרת אם היה כתוב רק אשר תזרה אתה צודק זה רק גרעינים בסודה הכוונה שזה כבר תפס בתוך השדה וזה וזה זה תפס שורשים אומרת המשנה א קויצרין ביס שלוכים שבאמוקים אנחנו ראינו א וואו מה זה המיסמדר שעכשיו בלייב כמעט ווא שתי מניינים שמה יפה מניינים שוליכם החבר'ה בבסמדרש אה אתם יודעים בני אמר לי שהוא הוא נוסע לחיפה לחיפה הוא אמר הוא לא אמר חיפה חיפה אז בוא נראה אם הוא יכול לשלוח לנו איזה תמונה או משהו משמה יש דבר מאוד מאוד מעניין הכל פה בוא נראה את הביס השלוחים אבל תשימו לב למשהו שלא שמתי לב מקודם מה כתוב במשנה שמותר הרי אסור לקצור את העיבול החדש לפני שאתה מביא את הקורבן האמה לפני היום השני של פסח אסור לקצור אפילו אסור לקחת טרקטור ולקצור יש התר אם אתה נמצא בעמק וגם אתה משקה את השדה על ידי מים כאילו אתה שואב מים ושם שמה זה אתה לא אתה לא מסתמך על הגשם אז יש כאן שתי סנאים קודם כל זה צריך להיות ביס השלוחים שהמים מגיע כאילו אתה יש לך ממטר אתרה אתה משקיע את השדה פלוס זה צריך להיות בעמק אם זה על ההר אז לא פעם שעברה שהראיתי את הסרטון לא שמתי לב שהוא ממש בעמק בעמק רואים אפילו שנגמר הסרטון אתם תראו שיש מלא הרים מסביב שזה אחד מהתנאים את הסרט הזה על על המינים האלה של המשנה אבל לא עדיין לא למדנו את זה במשנה עכשיו אנחנו רואים את זה במשנה אתם רואים את כל הערים מסביב? זה אומר שהשעדות האלה הם בעמק. בעמקבלק. אמרו לי אני עוד לא זה היה קצת לפני שעברתי לבית שמש זה אני עברתי לפני 12 שנה אז בוא נגיד לפני 15 שנה או משהו היו ממש ליד הבסמדר שהיו שדות של חיטה ממש בעמק שמה איפה שה הקניון עכשיו שמה הפארק יורמת אני יודע שמה אמרו לי שז בעמק זה כאילו מתחת להרים בתוך העמק אוקיי גולדק יש כאן התר למה למה התירו לקצור את הביסה שלוחים אז רש"י משתיל דברים קודם כל זה תבואה גרועה זאת אומרת זה לא ראוי לאימר אתה לא יכול להביא את זה לאימר מקובח שנית יש שמה הפסד עניין של הפסד אבל לא גויג'ין אסור לעשות מזה הרימות הנה בזמנינו אתם שעוברים בשדות רואים את הדבר הזה זה כאילו מכונה פשוטה כן זה גדיש את זה כבר לא התירו זה כבר שלב שלא צריך זה לא אין כאן הפסד אומרת המשנה עדן שיריכוי שהם גרו יריחוי זה בעמקצרין ברצון חכמים שמה נתנו להם רשות לקצור וגויצ'ים שלא ברצון חכם בלי בלי רשות הם הלכו והם עשו גדיש מה מהתפואה שלהם ולא המיך בודום זה לא שתלם לחכחומ לשות מכו שמה למה כי זה גזירה ש שיכלו נו בסדר הם לא היו צריכים לעשות על זה מאוחר קויצר לשחס אם אתה קוצר אומרת המשנה אתנקמה אומר שאם אתה קוצר למאכל הבהמה הוא מאכל בהימו בוא נראה שחס הנה שחס הם החליטו שזה שחס זה טוב לסבר זו עיניים כן הפרות ממש אוהבים את זה שחס אז אם זה מכל בהמה אז מותר לכל לקצור זה לא בעיה אין כאן גזירה שבן אדם יאכל כזה דבר ומאכל באמו אומר רבי יהודה מוסי בזמן שמהתחלת שלא הביא שליש אומר רבי יהודה שזה דווקא אם אתה מתחיל את הקצירה לפני שיש שליש אז אפילו זה נמשך הלאה וזה v שליש אז אתה יכול להמשיך אבל אתה חייב להתחיל לפני שהשחס הביע השליש לבהמה אפילו שזה לבהמה חייבים להתחיל לפני השליש שיהיה לנו איזה סוגיה קצרה על זה שמנו יקצור וכיל יש עוד שיטה עכשיו תשימו לב אני חייב לחזור אחורנית אומר רבי יהודה אי מוסי זה מילה מאוד מאוד חשובה שהגמורה תסביר הגמורה רשי מסביר בגמורה שהמילה היא מוסי זה הכוונה שרבי יהודה לא חולק רבי יהודה בא להסביר את התנקמה הוא לא אומר עוד שיטה הוא פשוט מסביר אימוס עשה מתי אתה כמה אמר את הדברים שלו זה אומר שזה עוד לא הביא שליש והוא התחיל ועל זה שואלת הגמורה שאם זה כמו שאתה אומר אז יוצא שיש כאן שלוש שיטות שרבי יהודה אומר משהו מפני אני רק רוצה להראות את זה כאן במשנה שכשנגיע לגמור נבין מה כתוב כאן מכיוון שכתוב את המילה סליחה אי מוסי אז הכוונה שהוא לא הוא לא שיטה חדשה הוא פשוט ממשיך את החומים את התנקמה ואז יש שיטה שנייה רב שמ רב שמ אומר יקצור וכאכיל אף מ שהישליש מותר לקצור ולהכיל לא משנה אפילו מתחלת כשיש שליש וכצרים מבני נטיויס ומותר לקצור את החיטה אם יש לך שמה עצים קטנים ויש לך הפסד ממוני או בעיה של קליים אז בוא נגיד שזה הפסד מומנס גם מפני האבל אה היום אין את זה כל כך, אבל אצל הספרדים יש את זה יותר שהם בונים כאלה אוהלים של אבלות. אז בזמן הגמורה היו עושים רחבה כזאת באמצע העיר ושם היו נותנים את הסעודה הראשונה שם היו מטבלים. בשביל הדבר מצווה מותר לקצור מפני ביטול ביסמדרש כמובן אם זה טוירו בשביל ישיבת בין הזמנים אז ודאי שאפשר אומרת המשנה לא יסם קריכוס אבל מניחון צבותים זה קריכות וצפטים אל אל תאגוד את הקריכה אל תשם את זה כמו שעושים עם קשר אלא אם אתה רוצה להביא את זה ביחד, לשים את זה ביחד בלי לקשור זה בסדר מצווה לא מן הקומו המצווה מן המובח זה להביא ממה שמחובר לקרקע זה עומד לא מוצא ואם הוא לא אכל הוא לא מצא את מה שהוא צריך יוב מן האמורים אז הוא יכול להביא גם במה שקצרו מצפוס אוי לאוי מן הלך כמו שראינו איך אפשר לשכוח כזה דבר קרמל שאנחנו למדנו שזה מה רך ומול שזה מצווה להביא את זה שזה לך אם שואלים אותך איפה איפה זה כתוב בתורה כרמל לאמסו יוב יובש ואם לא מצאת את הלך אז תביא מהיבש מצוות זאת אומרת זה לא מעכב אבל לכתחילה תביא לך מצוות לקצור בלילה גם המצווה כמו שדיברנו הרבה זה לקצור בלילה מקצוע ביום עם כושר ואם קצרת את זה ביום אז זה כשר בדויכס השעבוס אז אנחנו נראה בגמור שזה לא הקצירה שדוחה שבת אלא הבואת העומר דוכה את השבת לא היום אלא יום אחר כך תי רבנימן אומר חדמר וקצרת קצירסמר מפסוק אחד משמע שהבן אדם הפרטי יכול לקצור את את הקצירו ואחר כך מסבסמים שבי אומר הוקציב ר שקציר לכהן אוקיי זה דרך זה עובד איך אתה יכול לפרש את הפסוקים אם הפעם ראשונה שאתה קוצר זה לבסמקדש אז איך בן אדם פרטי יכול לקצור אוקיי צד ממורים שאת מביא אתה קויצר אם זה מקום שדה רגיל אז אתה לא יכול לקצור במקום שיהיה מי אתה קויצר זאת אומרת אם זה מקום שזה שדה שזה לא ראוי להימר כמו מה כמו ביס שלווחים שהתפואה שמה מאוד גרועה העשורה גרועה אז אפשר להביא משמה אפשר לקצור מותר לקצור שואלת הגמור מי אמר לך שזה הפשט אי ממין שאתה מיבי את קויצר אולי הכוונה היא סורים וחיטים ממין שתוק מביא אם זה סורים שאתה מביא מזה תעמר יתקו זה אתה לא יכול לקצור ממין שיטו מביא אבל אם זה מין זאת אומרת חיטה שאתה לא מביא אתה קו את זה מותר לך לקצור חיטים או זה עכשיו זה מה שאמרתי לכם מקודם לזכור את רבי יוכיחנון ההוא לו מוצס אמריס מדרבי רבי יויכנן שתי מילים מדרבי ויחנן מה רבי יוחנן אמר רבי יוחנן אמר בתחילת השיעור רישס רישס מחלו שאנחנו לומדים מחלו כמו שחלה חייבת אתה חייב בחלה בכל חמש סמינים אם אתה עושה חלה מכוסמין אתה חייב בכלל לא אתה עושה לחם מכוסמין אתה חייב בכלל לא אז גם השדות זה אותו דבר אתה לא יכול לקצור כוסמין אתה לא יכול לקצור שעורים כל החמש תמים אסור לך לקצור זה לא רק שעורים כתוב במשנה א שיריכוי קוצרים ברצון חכמים וגוישים שלא ברצון חכמים שה יש כאן כל מיני קולות של חיות אני רוצה לראות אם אני יכול למצוא משהו יש כאן את האיגוענות שאני לא כל כך רואה יש אחד על ה זה כמו ליטעה ענקית כזאת יש אחד על הגג של השכן שלנו ממול אבל זה קשה לראות אותו אבל זה משהו מאוד מעניין אם הם הולכים כאן כמו בגודל של חתולה הם הולכים לטעה ענקית כזאת אני שומע רעשים הם משהו מרופף כאן בעשבים אולי זה חתולה מי יודע אולי זה כלום שאני אגיד לו להיות בשקט כי הוא מפריע לשיעור זוגמורה או זה חתולה הנה בוא נראה א הנה הלך ברח שלום עליכם. אוקיי, מעניין. אבל זה לא הרשים שאני שמעתי, משהו אחר. אה, מה אתה מראה לי? רבי רבי מרק אה רבסא הנה חיפה רבי יצרוק שינברגר וואו >> או שאתה חותך את זה שזה עוד קם דלא יש שלב שזה לא ולא ברק אומר לו מה אגב אולי זה משהו קוראים לזה אגב שזה לא נמצא כאן בתכשיו >> כמו שלמדנו בגודל שהוא מסתפר כשסערה מכל רגע הם ידעו שאתה מגיע בני איך הם איך כל כך הרבה כל אלה יש עם כל כך הרבה חבר'ה פלא פלוהים כל הכבוד וואו וואו איזה חיזוק באמת גבלדיק אני יושב כאן יושב כאן במיה מלבד לא מחייכים לא צוחקים שום דבר אני מדבר לשכן שלי כאן לא יודע אם הוא אוהב שאני צועק בלימוד כאן בעברית וזה זה גם לא מעניין יש כאן חתולה וזהו עכשיו שאני יודע שבשס מייסי יושבים אנשים בארץ בחיפה זה נותן חיזוק עצום באמת חיזוק עצום שכוח לבני שנסע עד לחיפה לראות מה שקורה שמה כל הכבוד לו אוקיי אני אתן לו ברווח שימשיך ככה עם כל המרץ כמו שהוא התחיל הוא הפך את העולם מאז שהוא התחיל בפול טיים הוא עושה והולך א אני לא יודע אם זה היה בוקר נראה שהבוקר הוא היה בבני ברק בשביל השיעור והוא בחיפה בקיצור כל הכבוד כל הכבוד זוק גמור אנשי קצרצ חרחומים וגידים שלא רצון חכומים החבר'ה ביריכוי שהם היו בעמק אז היה להם רשות לקצור כי זה זה תבואה גרועה יש הפסד אבל למה עשו גדיש מי ביקש ממנום לעשות גדיש זה שלא יברך חכמ שסד אמר מיכו ולא ימיחו מה זה הלשון הזה של מיכו ולא ימיכו עושים מחאות או לא עושים חאות רבי יהודה בס בסוף הרבי יהודה או אז זה רבי יהודה אומרת הגמרא בסוף הרבי יהודה קציר שירחצ חום אבי מה אם זה רבי יהודה שמדבר על מיכו שנראה עוד שנייה מה הוא סובר שמותר לקצור תכף נראה שרבי יהודה סובר שאסור לקצור גם אנשיך שבעמק אסור לקצורי יושיש דבורם אוסו אנשי יש שש דברים שמדברים על אנשי רריכו שלוש ברוצן חכמים שלוש הם קיבלו רשות מאחרם ושלוש שלא רוצים חחומים שלוש אחרחומים לא היו מרוצים איתם ואילו שמוצים חחומים מרכיבים דקולים כל היוים אנחנו מדברים על ה-14 לניסון ממש רבו יסאי זה לא יאומן כמה אנחנו מדברים על פסח וערב פסח שזה באמת מאוד חשוב אולי מכל מה שדיברנו עכשיו אני חושב מכל מה שדיברנו זה אחת מההלכות שממש לא כולם יודעים. הייתי אומר גם מעט מאוד יודעים את ההלוכה הזאת. יש הלוכה שבערב פסח זה מאוד מאוד חמור לעשות מלוכה. בוא נקרא לזה כמו חול המועיד. יש כאן איסור מלאכה. זאת אומרת אם אתה פספסת ולא לא הסתפרת ערב פסח אחרי חצו זה אסור. זה לא כמו בערב שעב שזה ערב פסח זה אסור אז שוב יש נפקמינה מאוד גדולה בין ערב פסח לערב שבס יש איסור מלוכה עוד יותר מאשר שיש בערב שבס אז יש כאן דקל שהוא צריך קצת עזרה הוא הוא דחוף לו שנביא לו עוד כל מיני א נוזלים. יש פשט אחד שזה נוזלים. יש פשט אחר של אתה לוקח מדקל אחר ואתה מרכיב בו וזה נותן לו יותר כוח. האמת היא יש כאן טויספס שהתלבטתי עם להראות את זה כי זה לא לא כל כך לכל הגילאים. בוא נגיד. הייתי מבקש מכל המבוגרים לקרוא את זה. אמרתי אני לא אראה את זה. אני לא לא אשים את זה. אבל אחר כך ה רבי לחם מנדל או אה זה עדיין חיפה אה אני לא שמתי את זה על המסך זה חיפה או וזה רבי יצחוק שינברגרפ בזכותו אני לא צריך ללכת למקווה כל יום איי איי איי סורק צוחק צריך טוב אז בוא מנחמנדלר הזכיר לי ש שאני בחנתי את השסידין שאלתי אותם איזה עץ רק הזכר מוציא פירות ואז כמובן כולם ידעו צעקו אבל היה שמה אחד מהתותחים הוא נחשב מסתום התותח של שעסיד הוא אברך ספרדי גאון ממש גאון והוא ציטט את הלשון של הטוייסס כאן. אז לכן אני אראה אני אראה לכם את את הטויס. מי שרוצה לקרוא את הכל אז אדרבה. אז ביקשתי גם מקובי שימצא לי את הסרטון הזה להראות איך שהוא ציטט את הטוייס. ואז הוא אמר וורד. אני אגיד לכם את הוורד. אולי קשה לשמוע את זה. אני לא עוד לא ראיתי את הסרטון. אומר וככה גם שסידין יש להם טיבה לשס אז מה אומרים טוסס מה אתה אמר זו יש לה טייבו אף ישראל יש להם טייבס רצון שבשמיים ואומר בדקל ירס באכות שרות דקל אכוד אומר להם לדם שבח מסעבה זה מה שהבחור הזה ציטט הברך הזה והיחו מדקל אחר איך עוד מויר קרב ותפסקי בתחילו רואים כאן בטוס שאם אתה לוקח מדקל אחר זה לא נקרא הרכבה. הרכבה זה לקחת שתי זנים שונים ולשים אותם ביחד. לשים תפוז ביחד עם תפוח. כאן אתה לוקח דקל ודקל. רק זה אתה לוקח הוא טווה להדקל שביריכוי. הוא הדקל טווה כמו שאם תסתכלו לפני הטויס אז יש כאן דברים מעניינים בטויס לפני. אז בוא נראה את הסרטון של או השעשיתי. בוא נראה איזה עץ רק הזוכר נושא פירוס לא הנקב איפה זה כתוב >> מישהו יודע מה טויס אומר במנוכס אז תראה ברשי >> לתמרים שב שבירחו אני מתהווה אז מה אתהמר אין לו אלא מה אתה מר יש לו תאוה אף פסרו אן יש להם תאוה לקדוש ברוך הוא ואף לשסיתן יש תאוה לשו וואו אתם מבינים הבחור האברך הזה מצטט טויספס לא סתם טוייסס לא גמורת טויספס ותוך כדי שהוא מצטט הוא גם מוסיף את הבורט שלו זה זה זה בהרף אחס זה כאילו הוא לא חשב שנייה זה הכל ב זה מחשב פשוט יותר מהר ממחשב בוא נראה את זה עוד פעם חייבים לראות כזה דבר עוד פעם >> איזה עץ >> תראה הם צועקים בנוכס ע בנוכס ע >> איפה זה כתוב יודע מה טויסס אומר במנוכס >> כן אז תראה ברשי >> לדברים שב שבירחו אני מתהווה אז מה תמר אין לו מה תמר יש לו תאווה אף פסרו יש להם תאוה על הקדוש ברוך הוא ואף לשסית אין יש תאוה על השסריזי >> נו זה זה חבר'ה שאני לומד איתם כל יום זה וזה זה נותן לה נובה זה פשוט אתה אתה חושב שאתה קישרין אתה מוצלח ואתה שם לב שאתה אתה כלום, אתה אפס לעומת האנשים האלה ו אבל לכל אחד יש את המילה ואת הזה שלו יה אומרת הגמורה א אז אנחנו באמצע שאלה האם רבי יהודה באמת סובר שאנשי יריכו קצרו את התבואה שלהם ברוצם חכום למה כתוב שיש יש שש דברים שאנחו עשו שלוש חכם נתנו להם רשות שלוש לא שמה מרכיב קודם כל היום דיבר וכור חמס השמע תשמע אז פירוש אחד שהנקודה כאן זה שלא עושים את ההפסק הנכון זאת אומרת אם אתה אומר את הפסוק ששמע יסור השם אלוקים השם חוד אל תתחיל ואהבת השם אלוקיך אנחנו בורך שם כבוד אז עזבו את זה שנייה לא לא להיכנס בוא אהבתו בלי בלי בלי הפסק כי זה שתי פרשיות שונות מה יצרו השם אל השם יכול לעשות הפסק ואוהבתו אז הם לא הם לא עשו את ההפסק הזה וקויצרים לפני הוימר ברצון חכחומ וכאן כתוב שקצרו את ה את התבואה שלהם כי הם בעמק לפני הומר ואלו שלא ברצים חכמים מה עשו לא כנגד חכם זה לא ברצ גוי לפני אומר הם הו עשו גדיש כמו שראינו ומתירים גם זיו של הגד של חורב של שקמו שהתירו את הענפים שיצאו בוא נגיד שהיה להם גזע של חרוב ואבותיהם הקדישו את זה לבס המקדוש ויצא איזה ענף אחד את הענף הזה הם התירו למה הם אמרו ש ש שההורים שלהם רק הקדישו את הגזע ולא מה שיוצא היו יוצא מן הקדש לא הקדש עכשיו רבו זה מאוד מעניין פורצין פרוצס בגסים ובפרדסים להכיל נשר להני בשני בצורס בשבוס ביום טובים דברי מאיר מה קורה כאן הם היו צדיקים על חשבון חכמים הם רצו להכיל את העניים זה דבר מאוד יפה זה דבר טוב זה דבר מכובד אבל בשבת ויונטף מפירות שנשרו ונפלו בישעה בסביון וחכמים אמרו שאסור למה גזיר שאתה תלה על עץ זה דבר מענייין הרבה פעמים אנשים אומרים רגע אני עושה דבר טוב הקדוש ברוך הוא היה שמח איתי אני עכשיו מכיל את העניים אין דבר יותר חשוב מלהכיל לעוני זה גמילו לך סודם ברמה הכי גבוהה הבן אדם הזה רעב לא תרגע לפעמים צריכים להקשיב לחכחומים. לא לפעמים. תמיד צריכים להקשיב לחכחומים, אבל צריכים לפעמים בני אדם עושים חשבון שאנחנו יותר חכמים מחכומים. אילו הקדוש ברוך הוא היה מבין והיה יודע אז הוא היה מסכים איתי. אבל זה לא זה לא ככה. לפעמים זה צריכים לעצור. ורבונו שלום אומר להקשיב לך חומים. כאן זה לא המקום לתת לעניים. אפילו שאתה מרגיש רע ואתה רוצה לתת כאן זה לא המקום. יש כאן סרטון יפה. אופס, מה עשיתי? הרסתי. סליחה, זה אשמתי. אוקיי אומר לודים ברוצ חכיסים יו כל כן למה דווקא אנשיך כולם יקבלו התרחומים אלו אלו ואלו שלא ברצים חכמים לא אומר רבי יהודה כל השש דברים זה שלא יהרוצים חומרים גם הקצירה שאתה אומר שרבי יהודה אומר שמותר לקצור הנה גם הקצירה אסור על כל השש אמרו שחכום אמרו שאסור רק מה שלוש מיכו ושלוש שלא מיחו אמרו לא חבל על הזמן למחוט עליהם על הכל נמחר על שלוש דברים וש שמיכו בושל שלא ימחו ואלה ואלו שלא ימיחו בודום מה לא מיכו מרכיבן דקודם כל היו וכך משמע וכיצרים וגוצים לפני יומ שימו לב שכתוב כאן שתי דברים קוצרים וגוצשים ואלה שמחו בדום דבז מתירים גם זיו של הגד של חורב של שיקופ גדם כדי להכל נשרים בשני בצורס ושב טובים אור ונוסנים פור לירוק זה משהו מעניין ש ירקות זה בעצם צריכים לראות את רשי בוא נראה את רש"י כי רש"י מסביר את זה מצוין ונוני פלורק אומר רש"י ואם פ נוהגס בו כלל נוהג בו כלל אמרו בפ כלשה אוכל ונשמע מלכיס מקיום אמרינו לו א לקיום כל דבר שנשמר לאורך זמן כמו פרי חייב ב חייב במיסרס אבל הירקות לא בסליחה בפאר כל דבר שנשמר חייב בפשמר כמו ירקות זה לא חייב בפ הבעיה אז אז נתת מלא מלפפונים ועגבניות לעניים נתת להם פיו אז מה מה מה גרוע בזה או מה שגרוע בזה שבפיו אני פטור מלעסר והוא כאן הוא לא יודע והוא מקבל את זה בחינם והוא לא מעסר את זה כי הוא חושב שזה פיו אבל האמת היא שהוא חייב במיסר למה כי זה ירקות וירקות פטורים מפיו אם זה פטור מפיו זה חייב במייסר ואהרון לא יודע ואז הוא יאכל טבל בוא נראה ברשי ואמרים לו מכניסו לקיום למדיר וכיהב פיו מפקילו לך ממהסר שלא יקדין ואז יוצא שהם לא יעשרו זה כמו שצריך ומיכו בידו שואלת הגמורה ולתמך שישו שבעב אז מה אז מה הקושיה הקושיה של רואים שרבי יהודה אומר שביר אסור לקצורך הרחם לא התירו לקצור והשאלה מה מיכו ולמה לא מיכו עכשיו זה הרשמה מרכיבים את כל ביד גוי במב קצרים קודם לאמר גוי עכשיו מספר שלוש זה הגמור תגיד שצריכים להוציא ואם מוציאים את זה אז רבי יהודה כן מסכים שאפשר לקצור כי מה קושי הגמרא שיש כאן שבע דברים ברשימה במקום שש אבל הנה רשימה של שבע מה אנחנו עושים הרי אמרנו שזה רשימה של שש אז לכן צריכים להוציא אחד אם נוציא אחד אז נוציא מספר שלוש ואז אין שאלה בכלל מה מספר שלוש קצירה שאסור לקצור הנה רבי יהודה מסכים שמותר לקצור לכולל בריכו התירו לקצור ולתמר שישו שבעו הנה לפי הרשימה שלך יש שבע אלו שמים מכאן קצירות תוציא אחד מספר שלוש אז נשאר שש ואם אתה מוציא מספר שלוש אז גם רבי יהודה מודה לרבי מאיר שברוצים חכום קצרו כל זה שרבי נסום ואלו מפסיקים לפיו או אז בוא נראה קצת פיו אה זה גולדק פעם פור אז אמרנו שפאות ב סתם נזכור פיה זה כמו פאות בפינה של השדה אתה משאיר את הפינה של השדה לעניים הנה הוא משאיר את הפינה ראיתם פינה שנימה משיר זה טוב זה טוב אח בכל דור ודור יש את הבעיות שלהם תמיד יש תמיד איזה מישהו שעושה בלאגן זוגמור כל זה שזנס ואילו מפסיקים לפי יש הלכה שאם יש לך הפסק באמצע שדה אז אתה צריך להשאיר שתי פאות. זה לא אומר שזה כמות כפולה. זה רק אומר בשתי מקומות אתה צריך להשאיר פאה. זה מזכיר לי שאלו זה שאלה שהראשונים דנים על זה בעצם. למה בפיו זה פאה אחת בפינה? ולמה בפאות זה שתי פאות? אז הריב מדבר על זה ויש לו כל מיני תירוצים. אז אחד מהאדמורים אמר שכי המוח באמצע זה רשוס הרבים וזה מפסיק כמו שנראה אני סתם אומר המוח זה זה הפסק המוח זה תמיד עושה הפסק ולכן זה מפסיק באמצע הראש וצריך להשאיר קמפיר וקמפיר או אז בוא נראה מה מפסיק ומה הנחל איזה יופי שלולית מפסיק עושה הפסד בדרך היוחיד בדרך הרבים הדרך היוחד זה דמס הרבים זה 16 אמות כמו בשרבים הוא שביל הרבים הוא שביל היוכל זה עכשיו ראינו שביל הרבים או הקבוע במסכה במשחק שומים זה לא משנה גם בחוב וגם בקיץ והבור והניר לחרוש שדה אם אתה חורש שדה ניר אם חרשת זה עושה הפסק אז אתה חייב להשאיר פיה בצד ימין ופאה בצד שמאל וזה ראה אחר אם אם שטלת משהו אחר הנה תטלת משהו אחר אז זה עושה הפסק אומרת הגמרא וקוצר לשחס מפסיק דברי מאיר אז זה אנחנו מקדים על המילים האלה וכצר לשחס אם אתה קוצר לבהמה אז עושה הפסק מה הפסק דברי מאיר למה אם אתה היית תחשבו שנייה אם אתה קוצר לבני אדם אתה באמצע לקצור אז זה זה לא הפסק. אתה התחלת את את ה את הקצירה, אתה תמשיך את זה מחר, תמשיך את זה מחרתיים, עוד שבוע, אבל התחלת את קצירה זה לא הפסק. אתה לא אתה לא עשית הפסק בשדה. אנחנו מדברים על ההפסק, לא ההפסק של נטיל הסידיים שאסור לדבר או או נו. אתה עשית הפסק באמצע שדה, שמת רשו הרב באמצע שדה, שמת נחל באמצע שדה, קצרת באמצע שדה לבהמה. אז אם זה חלק מהקצירה אז זה לא הפסק מכיוון שזה לא זה לא חלק מהקצירה אז זה כן הפסק וכיצר לשחס מפסיק אז אומר רמיר אם אתה קוצר לשחס אז זה הפסק אז לכן אתה צריך לתת שתי פיוי שמה והחום אין מפסיק אלוהים כן חורש אומר לא מה שאתה קצרת שמה זה כלום אבל אם חרשת נו זה סיפור אחר אומר רבח אומר רבי יויכנון רבי מאיר בשידס רבי שמן אמור אז עכשיו אנחנו שואלים לפי איזה תנה רבי מאיר דיבר רבי שמ דיבר לפי רב שמחלה זה האבמינה דאמר יקצור ויחל אף משבי שליש רב שמלן הרי ראינו במשנה שרב שמל חולק על על החומת תנקמה ורבי יהודה והוא אומר גם אם זה שליש אתה יכול להתחיל לקצור אקסובר כל השחס לב קצירועי רב שמון סובר ברגע שאתה קוצר את זה לבהמות אז זה לא נחשב קצירה אם זה לא נחשב קצירה זה הפסק זה הפסיק את השדה יוסף רב מקום לא לשמיתו אז רבי שואל שאלה איסרבחבר לרובה כתוב החול חוגוב כיסמו נמולים אם החגב הגיע ואכל לך חלק מהשדה או שיש לך מיליוני ביליוני נמלים שעשו לך כזה מעבר כזה כזה שביל או שברתו רוח או שברתו הרוח הכל מועידים שחורש מפסיק לא חורש אין לי מהפסיק אז אומר זה כלום נמלים זה כלום זה לא מפסיק עכשיו בוא נראה אני עוד לא ראיתי את זה קודם כל זה סתם סרטון קור את זה לשחס אוקיי לא הבנתי בוא נראה את זה עברית מצוין. סליחה רגע אני הולך לחזור רגע. לא זה זה שחס ‏H [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> מה כבר קרה? זה עדיין נשאר שדה אחד לפירו. אם כרסימוח, הגובים או הנמלים או שברת הרוח. הנה יש גם שברת הרוח. הכל בסרטון אחד. איזה יופי. זה מרויאל הבחור התותח החדש. הכל מוידים חורש מפסיק לא חורש מפסיק זה לא חשב הפסק הכל מודמן רבי מאיר זה חייב להיות רבי מאיר אימס בשל בוא נגיד שזה רבי מאיר אימסניסן בשלו הביא שליש אז יש כאן בעיה יש כאן צתירה במשנה ובמברס אז אם אתה אומר לי שהמשנה זה לא הביא שליש לכן אם זה לא הביא שליש זה לא נחשב קצירה רבו יסאי כן אם זה לא נחשב קצירה זה כן הפסק צירה זה לא הפסק אז אם זה לא הביא שליש זה לא קצירה אז זה הפסק ברייסה עם החגבים דחורשין לא חור שלב שליש מדובר שכן הבי שליש בסדר אז יש לנו יש לנו איך לפרש את הסתיר אלסבי שליש אבל אם המשנה גם מדברת שהיה שליש במשנה שלנו פמד זה בשליש מה זה מדי קצירו אומר לא ישמור קצירו אם זה דעדם צריכים לגרוס כאן דעדם אם זה קצירה של בן אדם הרי מה יותר גרוע אם נמלים קצרו או בן אדם קצר אם בן אדם קצר אז הוא מראה שהוא שהוא עושה הפסק נכון אז אם ומה דקצירו דודם אומר לא ישמור קצירו זה לא יחשב קצירו האוכל לא יקולצ'קן אז ודאי שזה לא יחשב קצירו אלא רמ אז אי אפשר להגיד שרמי הולך לפי שיטת רבי שמעון אלא רמי בשיטה רבי יהודה אמר הוא אמר את זה בשיטה רבי יהודה דמר מוסה בזמן שתחיל שלא יהיד שלי שליש אבל לך שבי שליש אסור אז אם הביא אם הוא התחיל לקצור לפני א סליחה אחרי שבי שליש זה אסור לקצור לפני הימר שת הגמור אימר זה שם רבי לבהימ שמותר לקצור איפה הוא מחלק בין שליש ולא שליש הוא רק דיבר במיש הוא אמר מפורש בבהמות לא יודע משמסי מה הוא אף פעם לא אמר נפק מי בבני אדם שליש ולא שליש דם כן אבל הוא תלוס את הנוי אז אם ככה יוצא שכמו שהסברתי מקודם שיש כאן מחלוק שלוש תנאים במשנה חכם מתירים לקצור לבהמה רבי יהודה אומר תלוי לפני שליש מותר לאדם ורבי שמעון אומר תמיד מותר גם אחרי שליש מותר לאדם אז יש כאן שלוש שיטות אבל רבי יהודה אומר את המילה אמוסי ואמוסי הכוונה שהוא מסביר את החכומים שרק במשמה יש שיש רק שתי שיטות אלא כיסר בדימי יאמר אומר רבי שיט אז רבי עקיבא רבי אמור רק רוצה לדאוג שאני לא עובר את השעה אבל זה בעיה כי יש לנו רק שתי דקות אף עוד אמנם לא יהיה בקצירו או רבי עקיבא אמר שגם לבן אדם אם אין שליש זה לא קצירו סנן המנסודה אם לקחת שדה וחתכת שורה אחת לא חתכת שורה חתכת שורה אחת לא חתכת עשית את זה מנומר והשאיר בקלוכים לחים וזה גדל שליש מדובר ש גדל שליש ושארת בו משהו לך רבי עקיבא אומר פיו לכוליך כל שורה ושורה תביא פע למה כי בכל כל פעם כל פעם שחתכת זה זה נחשב הפסק ור מרך עוד על הכל לא כל השדה נחשב אחד ואומר רב יהודה אומר שמואל יחב רבי עקיבא אלא במנמל לקלוז אם זה לא נחשב קצירה אם זה לא יבשליש ולאדם למה כי שהוא הוא הוא רצה את זה כדי לצלוט את זה שיהיה קלוי אבל במנמר לא יצא לוי. אבל אם הוא הוא רוצה לשים את זה ב במחסן, הוא רוצה לאכסן את זה אז זה לא אוז מה? אז רבי מאיר סובר כמו רבי קיב שמה שאם הוא קוצר לקליות לבני אדם זה לא נחשב קצירו אם זה לא הביא שליש ולכן זה נחשב הפסק גמורה אבל איך אתה יכול להגיד שרמיר מדבר כמו הרבי שלו רבי עקיבא וכיוס רובן אומר רבי יוחנ חי רבי עקיבא אף במנא יצו הנה כתוב מפורש שרבי עקיבא כן מחייב בלאויצו אז אומרת הגמורה סובל כבוסי בחדר אם רמיו סובר ככה מה זה 39 בוא נראה לא I did 39 אם אם הוא הוא סוב כמו רבי קיב שאם הוא אם הוא קוצר לצורך הדם לפני שזה לפני שזה קצירה לפני שזה הביא שליש אז זה לא נחשב קצירה וזה הפסק הוא פה לגלי בחוד אבל על מה הלוכה אחרי שליש אזה הוא באמת חולק על הרבי שלו רבי קיבה רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים