מרכז דף יומי - מנחות דף נז. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

מצוי [מוזיקה] >> ערב טוב רבויסי נשמע מרוסוס מרדכי א זה היה גשמק שכ מי שקלט את השיר הזה הוא כמעט הביא אותי למקום אחר לגמרי >> וואי זה טוב נשמע >> פרנס המסכת רפואת ברכה בת חנה ו10 בת פרטון החתון נדבות אנונימי אתה היית איתנו יעקב זה שרת >> איפה בחתונה >> לא עכשיו >> תלא >> פנס היום ראינו הגן ארנצבי קרף קרפט שמסר שירי דף היומי מנפלאים כשבע שנים לדבת יעקב קליין יש לנו אורכים חשובים אני רואה כאן איך קוראים לכם אתם מכירים אחד את השני >> כולכם מביתר איך קוראים לך >> שמלייכם ואתה >> שם עליכם ו >> אז מכירים קצת >> אנחנו מכירים הרבה >> מכירים הרבה אהרב אנחנו מכירים אני גם מכיר אותכם, אתם לא אני רואה דרך המסך מה זה יטר פ מי עוד יש כאן עוד אורחים טוב שהכנסת אותם מי עוד >> אה שוב עליכם >> אתהזה שאתה אתה תקוע כאן לקחו את המפתח סגרו מסכן תגיד לי מתי אתה רוצה לעזוב אני אני אוציא אותך מכאן אל תדאג רבויסה אם אתם זוכרים הוידאו החזק לייבובץ ראתי את ‏for and see all over the road and like say hi to this guy and we want to share about not yet. ‏Yeah. So, so you said you said you open up a minion shady shorning minion MDY MDY MDY we have MDY caravan every night we have the 9 o guys there that since open a finish every single day commitment at the I guy that did the MDY together we need to make a morning minion these guys are going to come 9:30 ‏MD ener [‏צחוק] מדבר ככה >> מהארץ >> מה פתאום >> קומבו בקמה למדתי אנגלית קומבו בבסר באישי למדתי אנגלית אני מתבודתו אני מסכר >> בסדר לפחות נשאר לך משהו מזהק וואו >> באמת לא גרת בחוץ לארץ >> ווא אוקיי >> אני יודע אני יודע אני יודע את האמס אני אספר לכם אחר כך >> זה הגיע אחרי זה >> בכיתובים כיתובים >> שלום רב לי אני בטוח שכבר ראית את הקליפ שיצג צילם אותי בו אני רוצה לשתף את הרקע על ההשפעה שיש לך ואני ואיך המניין שלנו התחיל תך שיש לך מיליוני סיפורים על השינו בMDY יוסף על אנשים שמצים למלמוד איתך את הדף הזיבור שלנו לא רק על ההשפעה של השיעור ועלימוד אלא על כך שלהיות MDY זה ממש זהות אני עובד עם בחורים בטל ציון כמו כל קהילה יש כאלה שפחות מחוברים חבר טוב שלי הרי שעה התחיל בMDY בתל ציון יש לנו קרבון יהודי שמערך את השיעור ואת כל הביזרים שלו בכל ערב שים צריך לזבור הבנתי שאנחנו יושבים על אוצר שממש הסגנון היחודי והקריזבה שלך הם כמובן מה שמביא אותנו שיעור אבל הבנתי שהזדהות שלהם יכולה להיות מתועלת למשהו הרבה יותר גדול הזמתי הקמה של מניין למי בבוקר בשבת רבים השתפים לא התפללו בשבת ובניין ואולי בכלל הם פשוט לא מרגישים מחוברים ובגני בית כנסת מה קורה שמה אבל הם כן מרגישים מחוברים ובבית בMDY לקחנו את הזהות הזור של MDY והקמנו מניין MDY המניין הפך לשיחה חת היום בין החבר'ה the קו החיים שלהם עכשיו תקשיבו בחור אחד בפרש זוכר הגיע לתפילה מתחילתה ועד סופה הוא אפילו לא פתח סידור אבל הוא עדיין הגיע כי הוא הרגיש בבית אנחנו רואים זה כמו יואהל בפורים אנחנו רואים את השינוי שהזות של המדימה יוצאות אצלחו ואנחנו עובדים לחזק את הזהות הזאת >> אזה גם דיב כן אנחנו נחזק את הזודה הזאת כדי לקרם יותר אני רק יש לי שאלה שכחתי לשאול את השאלה הזאת האם במניין של MDY זה כמו MDY שלא מדברים כל התפילה >> הוא השאיר את הטלפון שת >> כן בוא בוא נתקשר אליו יש לך את הטלפון שלו הנה הוא אמר את הזה דייב תש תשים עוד פעם בסוף בסוף איפה שהוא אומר את הטלפון שלו מתקשר אליו אני צריך לדעת האם מדברים שמה כי אם מדברים שמה זה לא mdy mdy זה מניין בלי דיבורים אפילו בחום צעירים לא משנה תרשומו תרשום נו23692 [‏צחוק] >> לא כולם ביחד כןשור [‏צחוק] אה הוא באמצע שיעור בתל סיום >> טוב רבסי רק תמונה אחת איך קוראים לה הבן אדם הזה קלין שמולי קלין >> שמולי קלין בטיסה לומד את הדף כד טוב אנחנו דף נובד ביז אומר רבימי ארבע שורות מלמטה אומר לגבי ויושב ונסח חם צומה אליהו הוא שם את השעור שזה מה שגורם ל בצק להיות בצק אתה מכניס את זה ביחד איך קוראים לזה בעברית >> מחמצת בדיוק מחמצת הניח סורגיסו הוא לא ערבב הוא לא עושה כלום הוא שם את זה שמה והולר ויושב לאנס חמצו מאליו >> שמרים חייבולר הוא חייב אפילו שהוא לא עושה מעשה מעשה שלם כשהוא שם את זה לא קרה כלום כלום. לקח כמה שעות כמיס שעבץ. כמו שבן אדם שם חתיכת בשר על המנגל והולך לו. כשהוא שם זה לא קרה כלום. זה לא זה לא זה לא בישול. אבל אחרי כמה זמן זה מתבשל? אתה חייב עכשיו על זה שזה מתבשל אחר כך. אני לא יודע איך אני צריך לפתח את זה. אולי תפתחו את זה איתי. שבן אדם עושה מייסר. לא יודע מה. הוא מגיע פעם ראשונה לדף לראות מה זה. זה המייסר. והשלכות שלו זה לכל החיים. אתה עושה מיס עכשיו נמשיך ככה נו רוצים לעזור לי? >> כמה אנשים מתו במלחמת עולם ראשונה? צריכים לבדוק את זה. מישהו יכול לבדוק מהר כמה? >> 10 מיליון. שש >> אני לא חושב אני חושב שזה יותר מ-10 מיליון. >> חברת עולם השנייה כמה מתו? 60 מיליון >> כמה הם מתו? 60 >> מיליון. >> 80 מיליון. מסתומר מסתומר יותר קרוב ל-80 מיליון. אז מלחמת עולם ראשונה לא יודע >> בין 16 וח ל20 >> 20 מיליון למה כי בן אדם אחד הרג מישהו באוסטריה שמה בן אדם אחד השלכות כאילו אתה עושה מס קטן כאןפ מי יודע לאן זה הולך הכל פה הם צריכים לפתח את זה קצת חי והולגם איזה שבסי >> זה החלום שלך או היה איזה אחד שרצה רצה לצאת החוצה ונהלו אותו בכוח ודויר דוירס אחר כך סבלו מהטראמ הוא הזכיר לכל המשפוך שלו על הטרמ שנעלו אותו במסמדש על אבואי ועלחמותו ויש לי זחד שיושב ואומר וואו אני אני קירפתי אותו לתירה בינתיים הוא מה איזה רחוק עשית לו הולך ללמוד דיון >> כן הוא הולך ללמוד דיון בסוף לא מדברים עליך אל תדאג כן מדברים עליך צוחקים תגיד מתי אתה רוצה לצאת אתה יוצא בסדר אין גם בכוח אתה יודע אם זה טוב אתה אומר נשאר תתנו לו משהו לאכול זה חי אתה יכול לתת לו איזה שולחמונז משהו יש לך [‏צחוק] זה אורח תתנו מחזקים אותו אוקיי אומרת הגמור שבסקיג ממחי אני לא מבין כשבן אדם שם על המנגל הוא חייב מה פתאום אומר רבי בברחנו אומר רבי יוכנון הניח בוסגבי גחולים תלוי היפך בוי חייב אם הוא הפך את המנגל עשה את זה לצד השני לא יהיה ברבוי פהטור אמרתי לכם ככה אתה יודע הרבי תמיד היה מאיים עלינו מגהם >> אז אז אני לקחתי את זה בתור בדיחה אני לא יודע מה הילדים שלי לקחו הייתי אומר לה לפחות לבת שלי הייתי תמיד אומר לה ישו לך ישים אותך על המנגל ואח אחרי כמה דקות והייתה אומרת לי היא הייתה מתחצפת ההתה אומרת לי כאילו אני לא מפחדת מהמנגל שלך כן אוקיי א טוב הניבסג חולם היברי חייב לא היב פטור הנה צריכים לעשות מיסד צריכים להמשיך אי אפשר סתם לזרוק סטייק כפור על המנגה וללכב ולתחייב דבר מעניין יש ספר לראשונים היה ספר קראו לזה בוסר עלגרחולם יש שאלה מי כתב את זה רבנו תם או בוסרגולם טוב עוד דבר מעניין זה שרבי חיים קניבסקי כתב רשימה של הלכו שעבס שלא מובאים במסכת השבס וזה הלוכה הזאת מובא כאן ככה ככה אני מבין שזה לא נמצא במסכת השאבס הנרבוז אגב יכול ברבוי חי לא יברו פה מחר אני אקבל שלוש אימי מה פתאום זה בדף סמ זה מפורש טוב ככה אני שמעתי אומרובה גם אין כאן ציון אפילו לשם זה יכול להיות אה כן מה טוב אומרוב חייב נמדכמר למה הוא משווה את זה לשבס כמיסצולי של שבס כמו בשבס חייבים להפוך את זה פעם אחת ואז אתה חייב אז גם ב שאתה עושה בצק חומץ אתה שם את זה פעם אחת וזה מספיק רשי אומר מפורש בבצק לא צריכים לערבב כמיס שבס אתה לא יכול לאכול סטייק שרק על צד אחד אז שמה זה פעם אחת אתה הופך אז גם בחמץ פעם אחת שאתה מכניס זה מספיק אתה לא צריך להפוך זה הנקודה כמהס גוף אומר רבחנו אומר רבי יוחננון הנה בוסגח לאפ עכשיו למדנו לפני שנייה שם רבי יוחננון שאם אתה שם בשר על המנגל ואתה הופך אותו אתה חייב אתה לא הופך אותו אתה פטור איך ידו ששואל את הגמרא יד הנה אם לא יאפך בי לא יבשל אם זה לא מתפשר בכלל פשיט אז לא בישלת כלום אז ודאי שאתה לא חייב אלה דיל בכללי נמבשל אבל זה כן מתבשל אמר חייב למה צריך להפוך את זה שהוא יהיה חייב אפילו אם הוא לא הפך לא יצריךדי לא יהיה בךבי הובש מצד כמחל בן דרוסוי אז זה הלכה ידועה קוראים לזה מחל בן דרוסוי היה בן אדם הוא היה שודד שלא היה לו זמן להישאר שמה לבשל אז הוא היה הוא היה אוכל את זה בשליש שליש בישול בכל שמבושל אהצ >> כן >> יש לנו משהו חדש היום >> זה שלוש דקות נראה לי לא יודע לא היה לי זמן לא אני הייתי באמצע לראות את זה זה היה עכשיו כמדרוסי וכימה בושדודם כמדרוסי אז אם אתה ככה זה רק מתבשל בצד אחד כמח בן ישראל ואם אתה הופך את זה זה יתבשל בשני הצדדים כמח בן משמלון דכל מצדי כמח בן דרוסוי לא כלום הוא אפילו שיש מושג שמח בן דרוסוי שזה שליש מבושל אבל זה רק שליש מבושל צד אחד זה כלום אתה לא יכול לקחת ביסים מחלק אחד של הסטייק זה לא נחשב לאכול אבל למה אתה קורא לזה מאכל ברוסי? לא נגנים צד אחד על האש אז מתבשל טוב ישר זה לא צד אחד >> לא >> רק צד >> הוא לא מתמשל בכלל לא הוא יהיה ממש מהק ישראל >> יש עוד דברים זה יש לך דוגמה יותר דבר מה >> אה בסדר זה אנחנו רוצים משהו שלא שצריך שתי הצדדים כמו תפוח אדמה או משהו יש את הסיפור המפורסם רבי יוילש מסת מרמה אמר, הוא רוצה לספר א סיפור חסידי. מה זה דוגמה לסיפור חסידי? אז הוא אומר שפעם היה קבוצת שודדים והמהלך שלהם היה להם איזה מערה כזאת וחלק היו נשארים לשמור על המערה והחלק היו שודדים. אז פעם אחת א הקבוצה יצאה והצליחו מאוד. היה להם סיעתא דשמיא רציני. הם עשו איזה שוד רציני מאוד ובדרך הזור כמו כל השודדים הם מתחילו לעשות חשבון רגע אנחנו הסתכלנו אנחנו לקחנו סיכון על החיים שלנו והבאנו כאן מיליונים מה פתאום שנחלק את זה מהחבר'ה שמה שסתם עצלנים יושבים שמה במערב אז בוא שנחזור לשם נהרוג את כולם וככה זה יהיה שלנו אוקיי ראיון מצוין אלה בתוך המרע אומרים רגע אנחנו יושבים כאן וזה להם יש את כל הכב זה גשמ יוצאים החוצה רואים את העיר אנחנו כל הזמן מתקועים כאן מבשלים להם מה אנחנו העבדים שלהם הפעם נראה להם קיצור נהרוג אותם רעיון מצוין איך נהרוג אותם אין להם את הכל הקדחים אצלם נשים להם סם באוכל טוב השודדים חזרו עם כל הכל הזה הם ראו את השפים וזה הרגו את כולם אז הם תשבו איזה ארוחה רצינית ואכלו את כל האוכל והם מתו כולם מתו אז אז החסים שואלים אז למה זה סיפור חסידי? כי מי היה שם מספר שזה מה שקרה זה מיס שכמעט אויו או >> מהל >> אה מישהו בחוץ [‏צחוק] >> הלל הלל בחוץ הילל הזוקים בחוץ הוא נכנס דרך החלון עכשיו רבו יסאי תראו אותו עוד שנייה זוכה לך כאן בתוך הMDY אני ראיתי את זה בכמה מקומות אז אני אספר בדרך כלל אני לא לא מדבר על הדברים האלה אבל כאן רב חיים ויטל אומר בגללגולים שלו בספר בגלגולינשומס הוא אומר ש בן דרוסוי היה גלגול של חופני בן אילי, הבן של אלי הכהן, שהבן של אליה הכהן היה גונב את הם היו גונבים את הקורבנות לפני זה והיו אוכלים את זה עוד לפני שזה תבשל מספיק אז זה היה העונש שלו אוקיי סתם חיים ותל אומר >> אה נכנס היית נראה שונה שמה בזה >> [‏צחוק] >> היה לי כרזניים את האוזניים כמעט קפ >> אוקיי הנה מח בן דרוסו רבו כמה זמן בוא אני צריך יש לך שעון >> זה דקה וחצי >> תגיד לו זה מדהי ארוך אמר זה מד ארוך [מוזיקה] אי אפשר לעשות כאלה סרטונים מה נראה לי שזה החדש נחמן החדש ארבע שניות ‏You see that? ‏out [מוזיקה] and the me out ‏Shers ا אוקיי ביי חברס זה זה כמו סרט כמעט אומר רוב >> צריך לעשות מיזר לכפר את מאוד בלי שיניים אוכל את הספג הזה [‏צחוק] או מהרוב א היה לו שיניים לפני זה זה מה ששבר ל השיניים או >> וכומשמלוכל מצד כמח בדוסי לא יקרמו צד אחד שמבושל שלי זה לא צריך את שני הצדים אומר עובד ומניץ לבוא כגרו גרס מצד במקמך חייב אם הוא צלה את זה יותר ממחבן דרסו מה זה כן כגורגס יותר ממך בן דרסו במקום אחד איפה הגרוגרות שלי הלכו >> במוקר >> כן כן תביא ועם סכין אם אפשר סכין חד משהו עם צלחת גם ישרך כוח אבל מהר כי אנחנו כן אב יש לנו דקה וחצי מישהו נראה את הסרטון עוד פעם אחד ואז אומר רבנבשי מך בשניים שליש מקום מסלו לא מבין אם צלו את זה כמו הגודל של גרוגרת שזה גודל של תאנה יבשה בכל הסטייק >> דא די זה בסדר מצוין זה בסדר, זה שכויח. וואו, הנה. או, מה זה הדבר הזה? >> אם יש סטייק ויש כזה גודל של בישול, בישול גמור, בישול שעוד יותר ממאכל בן רוסוי, זה בסדר. השאלה היא מה קורה? אם אם לא רוצה לחתוך את עצמי גלדק או גשמק [‏צחוק] מה קורה עם זה שלוש מקומות שונים אה בסטייק ככה אפשר לא זה השאלה עכשיו הבנתם בגלל שחתכתי את זה זה יותר מובן האם זה צריך להיות במקום אחד ככה או שניים ושלוש מקומות ככה בוא בוא הנה סתכל יותר קרוב זה לא הופד למסך לשמה הגמרא >> אה >> להשאיר זה ככה >> לא לא בני תחזיר >> זה לא ש אבל זה סטנדר >> זה שונה >> אני אוהב שרואים את החתיכות בפנים >> אוקיי ככה או הזוי אה >> אוט הזוי שלוש חתיכות רגע אני צריך >> או תעזוי עכשיו זה טוב עם הגרעינים בפנים לא בסדר יודע מי שאוכל זה יבש אוקיי הכל פול ואופן זה שחס ושלום לא אומרת הגמור במוקמודין מה אתה אומר לי? זה צריך להיות כזה גודל במקום אחד בשתיים ששמקום סלוי תנען הלכה מעניינת הכידח כל שהוא חייב אתה לוקח מקדך ועושה לוקח את הביט הכי קטן ככה קוראים לזה בעברית ביטח >> ביט >> ביט גם זה גם מילה אוקייגה >> ביט של מברגה >> הקודח הכי קטנצ'יק שיש אתה עושה חור אתה חייב אתה עובר על בוינה שואלת הגמור יחידומי הנה במוקר מאחוד עם איזה עשית חור באיזה קיר כלשהו למחז מה עשית לא עשית כלום אלו בשמקוס חייב להיות שקדחת בשלוש מקומות ומה מה הבעיה כאן דחוזו לצירוף ברגע שאתה קודח שלוש מקומות לפעמים אתם יודעים על יודע בניתם דברים לפעמים צריך לעשות עוד איזה חור באיזה משהו ואין לך את הקודח הגדול אז מה עושים עושים שלוש חורים תשאל אותו כן כן, עושים שלוש שחורים כאלה כמו סגול כזה ואז לוקחים פטיש ועושים מנסים ככה דוחפים בכוח כן הנה יש לי איזה סרטון גם באריכוס דוילו מויד לדבר איפה זה היה איפה זה באיזה עיר זה המקום הזה הבן אדם הזה עם השעון הזהב שלו >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> אנחנו לומדים לומדים הוא עוד חדש צריכים א צריכים לזרז את זה קצת לקצר ‏All I need >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> מי שמכיר מכיר. היה לי פעם כזה פורים, לא צוחק. היה יותר גרוע מזה. שהייתי חדש לארץ לא ידעתי למדתי מהר מאוד הלו יש כאן פרייר נחל נועם שתיים תבואו מהר [‏צחוק] הגיעו ממיני בוסים בפורים איי איי איי טוב הלכתי מקוצה לקוצה הקורבולים אליו ושניים שמקיש חוז את הצירוף או אז מקדיחה אפילו אם עושים משהו קטן בשלוש מקומות זה מצטרף אז גם אצלנו זה שזה יצטרף שואלת הגמורה שיש לך שלוש מקומות שהתבשלו חזק מאוד שזה יהיה נחשב בישול למה צריך במקום אחד רואים את המושג הזה של צירוף אומרת הגמרא לא לא במקום מאחות זה רק עשית חור אחד במקום אחד דחוזו לבובו דקלידו הנה מה זה בובד הקלידו משהו כזה איזה מפתח כאילו הסוף של המפתח לא, אני הבנתי שזה לא משנה. קיצור, איזה מפתח קטן כזה. מה שזה באמת אני אראה לכם מה שאני חושב שזה הכידח כל שהוא א הוא מתחבה שמה הוא רואה את הזה בייפד הבנתי זה אני לא ראיתי אני אני אמרתי ליושי שאני חושב שזה זה שזה הסוף של המפת יש את השן של המפתח והסוף של המפתח צריך לקדוח טיפה שהסוף של המפתח יכנס טוב אבל לא משנה הנקודה הזה שאתה עושה משהו למפתח אתה צריך לקדוח משהו קטן למפתח וידמר אמרוב אפילו בשני ששקומויס נכון אין לך נעמי לא צריך לבשל את זה במקום אחד כדי גרוי גרס אלא אפילו שליש גוי גרס שלוש פעמים עכשיו רבו לזה קוראים בי אוקיי בלאזבי בלז יש כאן חמש שורות של חזור מילה ומילה אונ רבשי אבננה מתנינו גם אנחנו למדנו הקידח כל שהוא חי אתה עושה חור קטנצ'יק אתה חייב היחידו מאילי בבוקר איכוד כלשהו למחזים זה מקום אחד מה אתה יכול לעשות עם חור קטן אלא עולה בשתיים ושלוש מקומות שאתה עושה את זה בשל שתיים שלוש מקומות ואז אתה עושה חור גדול שאתה יכול לראות מי נמצא בחוץ חוזי לצירוף. כן. יש את הסיפור המפורסם ש אתם מכירים אני לא יודע אם אתם מכירים פעם היה לכם סיפור לנו לי היה כמה פעמים שאתה מביא איזה אורח או משהו ואז זה והוא מתיישב לך לכיסא ופתאום הוא מוצא את עצמו על הרצפה זה קרה בכיתה >> בכיתה מה קרה נפלת >> אה לפני כל הילדים לפני כל התלמידים אמר שאתם צריכים לשבת בצום כי בשפתי ראיתם ספרת על הרצפה >> [‏צחוק] >> זה טוב, זה טוב. ראיתם שבתור נופל על הרצפה כן אז פעם היה איזה גביר אחד שהגיע לאיזה דינר ונתנו לו כיסא כזה של כתר, מלא כאלה. אתם מכירים את הכל? >> לא, יש כאלה חורים כאלה. בקיצור הוא התיישב על זה ואז זה הוא נפל על הרצפה ואז הם לא יודעים מה לעשות אז אחד קם שם ואמר ש כל החורים רבו כל אחד רצה שהגביר ישב עליו ואז הם הם פשוט הצטרפו ונהיו חור אחד גדול אוקיי אבל של המפקח שלך יותר חזק ראיתם סעיף אותו שנפל ואתם צחקתם מי צחק כאן תתביישו לכם תצאו מכאן מה >> ילדים שהתביישו לצחוק אמרתם תצחקו הרבי לא כל יום הרבי >> איפה היה לנו רגע כרבי השנה >> השנה היה לנו איי לא היה לנו איי או שסיפרתי את הסיפור הזה שהרבי בא ונכנס והוא החליק ביום הראשון וכולם צחקו >> ואז הוא אמר מה לומדים מכאן לומדים כשנופלים קמים אוקיי אתם לא זוכרים לא סיפרת את זה בבית כנסת שמה אומר לירבנ לרב אשי אה >> הנה איפה העץ שלי צריך לכתוב את זה שמחר אתה תזכיר לי שרבן אמר שהוא נפל מהכיסא >> מאז אומר שסות כתר בכיתה >> אה זה כתר היה >> היה כתר >> איזה סוג כתרתי למפתח אתס הרגיל שלי מאז הסקתי >> כתר רגיל כאילו הפשוט הזה זה שולש 12 ש₪ לא יש לנו כתר גם העיקרים גם לפעמים נוז לא מ2 >> איפה קונים כדור [‏צחוק] >> אומרוב אפילו בשניים שיש אנשים זוחקים את זה אתה יכול לקבל בחינם בזבל זה >> אה אוקיי אנחנו כבר רוזים אחרי זה חוז לצירוף לאי אומרת הגמורה לא במקמוד עשית חור אחד ומה תעשה עם חור אחד חוזל בו ודקלידו יש לפעמים הנה גם היום אנחנו עושים חורים קטנים מאוד תשאלו את את אליה או את ההילל מבחוץ מהחלון הוא יגיד לך לפעמים עושים צריכים לגדוח משהו קטן יש טון רבנו רבו יסאלו נאמר אשר תקריבו לשם לא יס חומץ מה זה אומר אז אני אראה לכם זה ממש קל תסתכלו על הפסוק כל המנחה שתקריבו לשם לא ניסיון חומץ אז הגמ הגמור אומרת אם היית מוציא את המילים האלה כל המנחו והיית מתחיל את הפסוק אשר תקריב ל השם לאס חומץ היומר אין לי בלוס חומץ אלא קמץ בבד רק אחרי הקמיצה שלמדנו את המשנה אז הסברתי בתוך המשנה שמדברים לפני הקמיצה והגמרא אחר כך הביאה פסוק אחרי הקמיצר אז עכשיו הגמרא שואלת מנחומנין כאילו אם אתה מצרף את שניהם לפני הקמיצה ואתה מצרף גם את השיריים שבוה וגם את הקמיץ איך אתה יודע שאסור להחמיץ את זה? אתה מרמה מנחו הנה כל המנחו מה שאנחנו אומרים כאן כל המילה הזאת באה להגיד הכל ביחד לפני הקמיצות שר מנוחס מנין כי הפסוק רק מדברת הפסוק מדבר על מרחש זה לא נהיה קדוש >> נו אז מה >> קודם כל מי אמר שזה לא נהיה קדוש זה בתוך זה בתוך הכלי שורש מי אמר >> ודאי שזה קדש הקמיצה לא מקדש הכלי שורס מקדש הקליצה עושה שם >> לא לא הכלי שורס מקדש שתי שתי כלי שורס זה עוד כלי שורס אומרת הגמרא שם מלוכס מנן לכן אנחנו יודעים לא רק מרחשת כל המלוכס תלוי מר כל המנחו לכן יש את הכל מנחו בא להגיד שאם אתה שם את כל ה כל הקמח את החייב על כל הקמח וכל המנחו הכל בא להגיד כל המנחות אשר תקריבו על השם כשרו ולא יפסו לו אז כאן יש לנו הלכה מאוד מעניינת שהמנחות צריכה להיות כשירו ולא פסולה. מה זה אומר? שאם זה יוצא או זה טומא זה לא זה לא מחמיץ. מכאן לא אמרו המחמץ זה קשי ירו חיים ואם אתה מחמץ מנחה כשירה אז אתה חייב ותפסו לו פטור ואם אתה אם אתה מחמץ משהו שפסול פטור רבסקרוב אומר כאן למה פטור הרי הציץ מרצה על טומאה אז הוא כל עוד שלא שמת את זה למזבח הוא לא מרצה אחרי שאתה שם את זה על המזבח אז הוא מרצה יש כאן איזה חפ כזה הציץ באמת מרצה צא את הטומ זה מוריד את הטומ אבל עדיין עכשיו זה לא זה לא על המזבח אז עכשיו זה פסול אז זה מתפסול ואתה חמצ אתה לא אתה לא חייב בוא ירף חמצו אתה עשית את זה חומץ אמרנו במשנה שאתה חייב ארבע פעמים על זה שאתה לשה עורך את זה ואתה כוטף את זה והופה את זה חימצוא עשית איזה חומץ ויוצוס וזה יצא מהבס המקדוש וחוז וחמצוב ואחר כך עשית עוד פעולה מה זה עוד פעולה לא אותו דבר עוד פעם זהו תפתח לו תפתח לו נו תעשה לו קל שכוח שכוח שבאת א מה זה עוד פעם איך אתה עושה חומץ אחרי חומץ אה יפה >> או עושה עוד פעולה אתה חייב לעשות עוד פעולה לא אותו דבר פעמיים כן עושה אותו דבר פעמיים אתה לא עובר >> עוד פעולה >> מתוך הארבע >> מתוך הארבע עשית פעולה אחת >> לא אבל עשית ארבע ויצאת >> לא זה משהו אחר אז אתה לא יכול אתה לא יכול לחמץ יותר >> כבר עשית כבר עברת על ארבע מלכיס כמה אתה יכול לקבל כבר חמש חלק אז תשמעו את השאלה שאלה מאוד יפה למה כי ברגע שיצאת כיוניצוסיף לו ביויצו אז רש"י אומר כאן לשון שזה לא יכול לחול אליו למה כי אין לו קדושה גמורה אין לו קדושה גמורה יכול להיות שלהחמיץ את זה פעם השנייה אתה צריך את זה משהו שיהיה קדוש הדבר צריך להיות קדוש ברגע שהוצאת את זה החוצה הוא לא יכול להות הוא לא קדוש יותר אי אפשר אי אפשר עכשיו חיז חוז חמצו תבואו בשבוע שאפשר להכניס יותר אנשים שכוח או חצ כיצ וכ מחמם אצלו לא מחשו מחמץ מחמץ מכיוון שזה יצא אז אז כבר לא קדוש אם הוא לא קדוש החומץ השני לא יכול לעז כי זה פזול לא הנבי אתה הכמצ בפעם ראשונה מה שהוצאת את זה זה לא יעזור לך וכיוד מחמץ לא מחי ולא משום מחמץ אח מחמץ ומה ש וכן אפשר להחמיץ את זה פעמיים תהיקו בואי רב מורי חימצא ברוישו שמזבח מה הוא סתם מעניין אותי מישהו מבין מה כתוב כאן בלי בלי בלי הרבה פירושים מה זה חימצו בראש של המזבח הוא עלה על המזבח ושמה הוא עושה חומץ >> עושה הגשה לא הוא על הכבש הוא עלה לכבש עד למעלה הגיע למעלה ושמה הוא עושה חומץ ולא מה ולא מהאר >> ולא >> לא שתיר את זה ולא שרף את זה >> הוא לא שרף את זה אוקיי יופי עכשיו תקריבו אמר רחמו ואקרבו הוא התחיל את המעשה הוא עלה למעלה על המזב מזבח אוים במחוץ רקטור מחוץ מיזה דומה אבל תכלס הוא לא הכניס את זה על האש הקרבה כן אבל הקטרה לא תיקו הבנתם יכול להיות ברגע שהוא עלה למסבר זה כבר מדי מאוחר הוא כבר הוא כבר הקריב את זה וכבר אי אפשר להחמיץ את זה אתה לא יכול לעבור אוירה אחי לכול העלמים מוכניס את זה לתוך האש על המזבח ואחר כך הוא הכמץ את זה הוא לא עובר נכון השאלה אם הוא בא עד האש והוא לא הכניס את זה לאש אולי זה נחשב להקריב להק הקריב איש של השם מה זה להקריב הוא הקריב זה בלי להכניס את זה על האש יכול להיות שהוא לא יכול לעבור יותר טקיקו אומרת הגמרא בעקד מכל המנחו >> מה >> המזבח קולט ברגע שמעל הדיר של המזבח >> קולט מהגל זה >> כן אבל כתוב בפסוק אשר תקריבו >> אבל יש יש הקטורה ויש הקרובה יש שתי דברים הוא >> אבל ודאי הוא לא שם את זה לאש כן >> אז זה קלט אבל מי אמר שאתה לא יכול א מי אמר שאתה לא יכול להחמיץ את זה אחרי שזה קלט הוציא את זה מהיד מהיד שלך כאילו >> המזבח כבר כאילו כביכול המזבח כבר אכל את זה >> מזבח >> לא הרי המזבח לא אכל את זה ודאי שהמזבח לא אכלים שמה אבל המזבח אכל את זה היה אש >> טוב לזה צריכים ללכת בחזרה לזבוכים ונחכה שחצי שנים נעשה את הסוגיה עוד פעם עוד פעם >> איפה שתפנו עוד הפעם >> או >> טוור מי זה >> נסיבס >> שומעים עליכם הם מקפידים שמה על מספרים >> עד 50 איש >> כן זה נתיבות לא עד חמש איש הם שמה ליד העורף זה ליד הלא >> אה הם כבר לא חוטפים משמה אני מתבלבל הם הכי הם הכי אה הכי שקט שמה לאס >> לא איראן לא רוצה לשלוח לשמה בטעות משהו מחקים >> זוג דגמור ואשנקלי מכל המנחו אשר תקריב לשם לא מלי אם אנחנו כבר למדנו מכל המנחו מה זה מכל המנחו שעוד לפני אמרנו שלפני לפני הקמי אתה חייב אז שתקריבו לשם לא אומר לי למה למה צריך להגיד שזה כבר בשלב של הקרבה עוד לפני שאתה עושה קמיץ בתחילת הזה אתה חייב על חומץ מבואל סניה שתקריבו לרב הזמין לך נסוך לחימוץ יש כמה חלוקס מה זה בא לרבות אז דבר רבי יוס הגלילי בהתחלה הגמרא אומרת שרבי יוס הגלילי אומר שאם זה מנחס לסוכ מה זה מנחס לסוכים כל אוילה ושלומי מביאים ביחד עם האוילה ושלום מביאים א יין וקמח מנחס לסוחם אז המנחס לסוחם הזה אתה חייב אם אתה מחמיץ את זה אסור לך להחמיץ את זה זה מה שרבי יוס הגלילי אומר זה מה שאנחנו לומדים אשר תקריבו רבי עקיבא אומר לרב יש לכם הפולמם לחימוץ ה-12 לחמים בשבת אותם אסור להחמיץ אסור צריכים להקפיד על חומץ אז אומרת הגמור אה לא מנחס לסוחים מפירוס הרי במנחס לסוחים אין מים יש רק הרבה שמן שלוש לוג שמן בשלוש לוג שמן אפשר ללוש את זה למה שמים מים למה מוסיפים מים כי מאוד קשה אם תיקח הרבה קמח ותשפוך קצת שמן לא תוכל לעשות שום דבר עם זה לא הולך אז צריכים להוסיף מים אם יש לך שלוש לוגים של שמן לא צריכים להוסיף מים הוא מיפרוס זה מחמיץ אז אם אתה רק שם שמן זה לא נהיה חומץ אז מה הבעיה איך זה יכול להיות חומץ שולת הגמורה אומר שלו כשומ רבי יוסי הגליל נכנסוכ מגב במים מוגשירו לא מותר לך להוסיף מים המים לא פוסל מותר אם אתה רוצה להוסיף תוסיף וממילא המים עושה את זה חומץ יש כאלה שאומרים שזה עוד יותר גרוע זה יותר מחמיץ כי יש את המי פירות זה מציס נכון >> אתה בטוח >> ככה אומרים שכירות זה יותר סיכוי >> אוקיי לא זה ראשונים מדברים על זה אם זה יותר לא אוקיי >> אתם עושים או הו מיפרס מחמיץ הם צריכים לדעת שזה לא כל כך פשוט כן טיס אומרים שמפריוס אבל זה לא מחמיץ אבל אי אפשר לאכול מיפרוס בפסח הספרדים אוכלים מיפריוס >> כי זה חומסנוקצ'ה זה בעייתי אל לא לקחת מהגמור הזה פשוט משמואל או מי פרי זה מחמיצים זה מה שאני אומר כיתו זה אומרים מיד בהתחלה בתחילת הפרק שזה לא פשוט שזה יכול להזה יכול לעשות חס כמו שאנחנו ראינו שלוק אומר שלוקש אומר רבי יוס גליל מלחסוכ מגבלים מקשיר כן שואלת הגמורה לחם הפונים מדסיו איך אתה איך אתה עושה לחם הפונם אתה שם את זה בכלי שזה מיועד לדברים יבשים לא לא לנוזלים ליבש זאת אומרת הנה היסורן שראינו איפה זה >> מה לא אבל רגע אנחנו מדברים עכשיו על על הכלי הזה אתם רואים את הכלי הזה הכלי הזה זה מיועד למדוד קמח זה לא מיועד למדוד שמן הכלי ההוא שהוא מחזיק זה שמן שני דברים שונים שנראה עכשיו סוגיה שלימה יש מנדומר שאומר שאין לזה קדושת כלי בכלל אין זה קדושה ה ה מדידה אין זה קדושה אבל מדידה של ה של השמן יש עכשיו השאלה היא שנראה סוגיה >> מה >> כן זה הולך לצד אחד לזה ליבש הלך ליבש אבל לא הלך כן >> משהו אחר משהו אחר >> אבל בלחם הפנים אין שמן לא לא חושב אבל לא משנה לעכשיו רבי קיבדומר מידס יובש לא נסקאצ'ו אז אז איפה יש את החומץ מתי הוא מתי הוא מתי הוא נהיה מתי אתה יכול לעשות אותו חומץ ברגע שיש לו קדושה אין לו שום קדושה עכשיו אתה לא יכול לעבור על חומץ כשאין לו קדושה כן זה כמו שאתה עושה את זה בבית שלך אתה לא עובר אלא מה היא מתי יש לו קדושה שאתה שם אותו אותו >> על השולחן הנה ככה כשהוא שם אותו על השולחן פוף אז אז הוא נהיה קדוש אוקיי אי אפשר להכניס אותו אז זה כבר מדי מאוחר שואל ראוב משמד רבי יוחנון כך יעצור שמשנה והיפוך אז בוא מאוד פשוט מה רבי עקיבא אומר רבי עקיבא אומר שהפסוק הזה שעכשיו אמרנו אשר תקריבו מה זה מה מה מילים שמה אשר תקריבו כן לרבס לחם הפנים מה רבי יוסי הגלילי אומר למטה רבי יוסי הגלילי אומר לרבס מנחססכם שלפי רבי עקיבא אסור להחמיץ לחם הפנים לפי רבי יזגלי אסור להחמיץ מסוחים הבעיה זה שמעל הלחם הפועלים רבי עקיבא אומר שיבש לא נתקדש אי אפשר לקדש הכלי לא קדוש שנראה עוד שנייה הסוגיה. הכלי של היבש ההיסורן הזה לא קדוש. אם הוא לא קדוש איך אתה יכול להחמיץ לחם הפולים? ולמה בכל מ חוקים >> כי יש >> אה כי יש כלי שורש באמצעים שמן זה לא קדוש >> אתה תראה עוד שנייה עוד שנייה אתה תראה יש כלי אחר יש כלי אחר אז בוא נראה ב למשל מנמנחה רגילה כן כן מתקדש בכל שורש כן כאן הכלי שאתה הייסורן לא מקדש. בוא בוא בוא תגיד ככה. המנחי רגילה מתקדש בכלי שאתה שם את זה. לא הכלי שאתה מודד בלחם הפועלם. יש לך רק את הכלי שאתה מודד. אין לך את הכלי שאתה שם. עוד שנייה הגמורת תשאל אבל יש לך כן כלי שאתה שם. >> לערבב. אבל במנחה רגילה הכלי שתופס את זה את הריבוב זה מה שמקדש את זה. וזה ודאי זה זה כלישורס. >> אני מדבר על המודד. זה כאילו מדלג על שלב זה כאילו מדלג על שלב קדש לא עכשיו הבנו את זה אבל עוד שנייה נראה שנגיע לשם אתה תבין את הכל >> הכלי מדידה לא נחשב >> הכלי מדידה של יבש לא נחשב לפי רבי עקיבא >> שימו לב לפי רבי יוסע הגלילי >> רגע אתם אתם רואים למעלה ברבי יוסי הגלילי יבש התקדש הכלי המדידה של הייסור כן מקדש אז יש לנו בעיה איך רבקי אומר שהפסוק בא להגיד שתיזהר מלחמיץ לחם הפונם אי אפשר להחמיץ לחם הפונם כי נמצא בכלי לא קדוש ואי אפשר ל מה עושים זה חנמי רבי עקיבא הוא אמר שהכלי הכלי המדידה לא מתקדש לכן הוא בא הוא צריך לרבות מה אסור להחמיץ מנחסוכ זה רבי יוסי הגלילי אומר שזה הלחם הפונם שצריכים לזהר כי רבי יוסי הגלילי באמת סובר שהכלי שמודדים את ה את ה את הקמח שלך המפונים כן התקדש יוא רבנימן אני בפינה של העין שלי ראיתי ש >> כי במנחו אז הקערה כן מקדשת >> עזוב עזוב את הקרה עזוב לא הגענו להקרה זה זה קושי הגמרא עוד שנייה לפני הכרה אתה צודק קרה באמת מקדש את יודע מה שהגמרא אומרת בסוף כן הכרה מקדשת >> גם בלחם הפנים אנחנו לא חשבנו על זה עדיין לא הורזים שמה כן אז עוד פעם מה מה ש זה פשוט אם אנחנו מתחילים מלמטה רבי עקיבא בא אומר שאתה צריך להיזהר לא לעשות חומץ על לחם הפונם הבעיה באיזה שלב תעשה חומץ שאתה לוקח מהכלי כלי המדידה זה לפי רבי עקיבא זה לא קדוש בכלל אז חייבים להגיד שזה לא רבי עקיבא לא אמר לזהר מלחם הפונם הוא אמר לזהר ממכנס לסוח בוא נראה בפנים רבי קיב לרבי נסוכים שיחה והיפוך אשר תקריבו לרבי אצלכם הפונ לחמוץ דברי רבי יוסי הגלילי זה רבי יוסי הגלילי שאומר לחם הפנם גיבסור לחיימות לא לך הפנים ואז רבי יוחנן טמ דומ רבי יוחנן רבי יוסי הגלילי ואח תלמיד רבי שמואל אומר דוברכות ומן רבי יוישי זאת אומרת רבי יוסי הגלילי ורבי יושי אמרו שיטה אחת כי אנחנו רוצים עכשיו להוכיח שרבי יוסי הגלילי באמת אומר שיבש קדוש ואז זה מתאים שצריכים להזהר בלחם מהפונם כי המדידה הקדוש למה כי הוא סובל כמו רבי יוש מה רבי יושי אומר זה מקדש אוסום המילה הזאת אוסם הכים האלה רבי שומר מדסלך נמשוך ב מבפנים ממחוץ אז הנה זה דבר מאוד מעניין שימו לב שבאים עם השמן המשחו מוש רבינו בא ועושה הוא שם שמן המשחו בוא נגיד הוא שם את זה אפילו בפנים לפי הרבה זה בפנים האם גם הבחוץ נהיה קדוש למה נפקמינה שאתה עושה קידוש אתה ממלא אתה מלא באבדולה זה עלה על מעלה הוא אפילו לא נכנס היין הוא נשפח מבחוץ האם הוא נהיה קדוש בגלל שהוא נגע מבחוץ גם למשל בוא בוא נגיד שאתה שם הרבה הרבה קמח ממלא אותו למעלה למעלה ואז הוא נשפח אז מה שנגע בצד של הכלי אולי הוא נהיה קדוש אז רבי יוישי אומר מי זהסלח נמשך באמבפנים מבחוץ אם זה הכלי המדידה של שמן למשל יש קדושה מבפנים מבחוץ השמן שנשפח מבחוץ הוא נהיה קדוש מיד ובש אבל ההיסורן הזה שמודד קמח נמשך מבפנים ואי נמשך מבחוץ יש לנו בעצם שלוש שיטות יש לנו שיטה בלח שזה רק בפנים ולא בחוץ ויש לנו שיטה בלח שהוא לא קד אמרתי לך עכשיו יבש יבש בפנים ולא בחוץ ויש לנו שיטה שיבש לא לא קדוש בכלל גם בפנים לא קדוש אז בוא נראה מי זלח נמשך בפנים בן בחוץ מדסיובש נמשך בפנים והי נמשך בחוץ ויבש רק מבפנים רבי יונסנו אמר מי סלח נמשך מבפנים ואין נמשך מבחוץ מה שהוא מה שהוא אומר על יבש הוא אומר הלך זאת אומרת הלך רק מבפנים אין לו שום קדושה מבחוץ השמן מזיוש לא הנה שך כליקו שום דבר תדע לכו שהרי אם קדשסות >> רגע נגיד לשלישי עוד שנייה את רבי עקיבא דרסיםסיכם בשתי הלחם כתוב תביאו לכם תנו שתיים שני ישראל תהיה לו חומס תופנו שה לא הכלי עושה את זה קודש בקוראים לשם מתי זה נהיה לשם בתיופנו באפיה ולא לא הידי הכלי אם לשם לאח שנהפו ביסום איך אנחנו מסבירים את המילה אוסום אוסום למותסיוש בחוץ אוסום משמע בפנים ולא בחוץ מידסיוש חולו זה כלום מה שאתה מודד קמח זה חול ולא י צריך קרול למות הוא לא מקבל שום קדושה כי צריך לקרוא למות מדסלח מבחוץ זה הלך שאני ממעט ואני אומר הוא רק מקבל קדושה בפנים ולא בחוץ אז אומרת הגמורה אז רגע אז בוא נראה ככה לא יודע אם זה יעזור לכם. הגמרא אומרת שרבי יוסי הגלילי ורבי יוסי אומרים אותו דבר בול. כן. הם אומרים שמה יבש מתקדש רק בפנים ולך גם בפנים גם בחוץ. זה מצוין. עכשיו הגמרא אומרת שרבי עקיבא אמר זה ראינו מקודם. מה רבי קיבא אמר על היבש שהיה לנו בים לחם הפונים? >> לא קדש. >> כן. אז מידס היובש לא נזכ שום כלל מצוין תזכרו את זה ועל מידס הלך הוא אומר זה התקדש לא לא הוא עשה טעות כאן ממש טעות טעות גסה >> יכול להיות שהוא לא עשה טעות כי אני רואה שהוא עושה עוד אחד כן אוקיי לא הייתי עושה את זה ככה בסדר אז הגמור עכשיו שואלת שלכאורה כמו שאמר אמרת שרבי יוס גלילי ותלמיד אחד שקוראים לו רבי יושא אומרים אותו דבר אז בוא נגיד שרבי עקיבא ורבי יונסן אומרים אותו דבר כאן זה נראה ממש אותו דבר אז הגמרא אומרת לא לא זה לא אותו דבר למה הם אמרו את אותו דבר ביובש ביובש הם מסכימו אחד עם השני אבל בלך שרבי עקיבא אומר זה התקדש גם בפנים וגם בחוץ ולפי רבי יונסון זה רק התקדש בפנים אז אי אפשר אי אפשר להגיד שרבי קי ורבי יונס הם אומרים אותו דבר כ שבאמת הם לא אומרים אותו דבר איפה הם לא אומרים אותו דבר בלך ביבה שם אומרים אותו דבר >> כן בלך לא יודע מה הוא עושה כאן בפנים בחוץ משהו אה הוא עשה יושי הבין שהוא ממש קידש את זה גם בבנים גם בחוץ אוקיי לא זה לא ממש ככה יש כאלה שאומרים ככה שזה משה רבנו היה צריך לקדש שזה מבפנים ובחוץ הנקודה הזה שבסוף יש איזה קדושה בפנים ובחוץ למה נפק מינה אם נשפח כאילו מעל ההגדרות של הכלי וזה נגע מבחוץ את הדפונות לימנמי כן זה דבר פשוט סוגיה פשוטה לימנמי רבי קיב ורח תלמיד רבי שמעל מודוכ אולי נגיד שרבי עקיבא ורבי יונסון אומרים את הדבר הומן רבי יונסון לא אי אפשר מישהו שוב מידסלח לדודי הירוק הזה לא עכשיו אחד אחד כחול אחד ירוק מה שלך מקדש הם לא סוברים אותו דבר רבי עקיבא סובר שגם בפנים גם בחוץ קדוש ורבי יוס אומר רק בפנים אז הם לא הם לא שווים אומר לרב ויקבי ביסו זה מה שבני הפריע לו הוא לא יכול להבין את הסוגיה כי זה הפריע לו מאוד הרי צריכים לערבב את ה את את הלחם הפונים איפה איך מערבבים את הלחם הפונים בביסו כזה הנה בכזה כלי בצד שמאל כן צד שמאל וזה >> כלי שורש וזה מקדש ואז מה נו אז מה שאם כן רבי עקיבא >> אז אפשר להחמיץ אותו אז אפשר להחמיץ אותו תוך כדי שאתה עושה את זה בבייסו למה אתה אומר לי שאין שום אין אפשרות להחמיץ אותו כי הוא לא נוגע בכלי שורש הנה הביס זה כלי שורש דלחו זה לא כלי שורש יבש יבש אתה רוצה להגיד לי שאתה סובר שאין אין קדושה בסדר אבל לך זה לך וזה כי יש שזה כן קדושה אומר לי כי גוי שלו שגה בי קודליו בצד ימין הוא משתמש באיזשהו אור אלו חנמי אם הוא היה עושה את זה בבייסו בצד שמאל אז יש איזה קדושה וא אפשר להחמיץ כאן מדובר בסוגיה שלנו הוא עשה את זה על חתיכת אור יוקרוב רבי יוסן תד לכושנו מקדשס שאמרנו מותר ללוש למה תחוש הרי אין מקדשס בשתי הלחם הוא מדבר שתי הלחם יבש לא קדוש כגון דחסור דחול למה הוא לא אומר לו שהוא עושה את זה בכלי חול הוכשו מביסו כמו שאנחנו עכשיו תירצנו א מי אמר לך שהוא עושה את זה בבייסו אולי עושה את זה על איזה חתיכת אור אומר לא זה תירוץ רק בלחם הפונם אי אפשר לתרץ את זה בשתי הלחם למה כי כתוב מפורש בפסוק שחייבים לעשות את זה בבייסו בלך מהפלו לא כתוב אז יכול לדחוק ולהגיד אה אולי הוא עשה את זה על חתיכת אור הורשבי שלמה ביסו לקח לבד ביסו למדש לא כתוב בשום מקום איפה צריכים ללוש את זה כי לא שגע ביקות ווליו אם אתה עושה את זה חתיכתור לא אכפת לנו אלסורן בשתי הלחם כיבנו מרחמונה כתוב מפורש ויסור סילס כתוב סורן זה כלי יסור צריכים להשתמש ביסורן אוסור שקור מה תעשה תשתמש בכוס פלסטיק חד פעמי אי אפשר כתוב בסוג יסורון לכן רבי יוש לא יכל להגיד שהוא ישתמש בחול אתם יודעים מה רבסה יש כאן בגלל זה >> מה זהשתי הלחמים יכול ליצור לפני >> בשתי הלחמים >> אחרת מלחם הפוני מלחם הפוני >> שתי חכבוז אם תסתכלו בנחס עומד ביז נוח אומד ביז אז תבינו למה אני יוצר כאן רבוי סיי שיהיה לכם ערב טוב ונעים