מרכז דף יומי - מנחות דף יד. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

ערב טוב רבויסי אה דשמע סימים ורוסמותחים בנוכס דף יד אנחנו הולכים קצת לא בסדר הנכון עשינו דף תזו עכשיו אנחנו עושים דף יד אה נתקנו כאן בניו יורק מרוב השלג לא היה כל כך שלג כמו שחשבו שיהיה אבל יש הרבה שלג בחוץ פרנס המסכת לרפואת ברוכבס חנו ואסטר בספורטונה חתון נד אנונימי פרנס היום לילו נשמס אמי מרוסי להגילה בת הרב רברובין יוינו נדבת יעקב בריס רבו יסאי א דוד סלמון התורמים הגדולים לשיעור א הוא לא רוצה לבוא לשבתון ושכנעתי אותו שכנת ת אותו בסוף בעצם הכחנו אותו להגיע הגיע עם שתי הבנים שלו והוא כל כך נהנה מהשבתון שהוא עשה כמה וכמה דברים הוא בהי רציני הוא פתח קבוצה חדשה והוא הביא לקבוצה 73 אנשים לקבוצה רובם חדשים חדשים לשיעור א בנוסף לזה הוא שילם על ה שהוא חלק גדול מה א מהשיפוש חוץ של הקרבון החדש בנור מיאמי ביץ' ששמה מתחילים כבר לעשות שיעורים יומיומיים לדוברי עברית. הוא גם פתח במיאמיץ' באותו בית כנסת של ניק ששמה למדתי את הפטנט שאפשר לעשות בכנסת שלא מדברים אז שמה הוא פותח ביום שני זה היום הראשון כל יום ב כל יום son thsay ב7 בלילה ומוסי שבס ב10 בלילה בקיצור זה יהיה גשמק שמה כאן זה היה באוהל טוירה בבולטמור שזה חזק אנחנו צריכים להתחזק בבולטמור יש שמה הרבה הרבה לומדי דף טוב זה באנגלית אנגלית זה מה שהעורחים עשו שאני אמרתי זה זה היד שלי ואולי הם יכולים להכניס את ה בסוף זה הגיע בסופו של דבר זה הגיע בדואר במקום חבילה אחת הגיע שתי חבילות אבל בסדר קורים זה פרקנסנס וזה הצבע אני רוצה שזה יהיה צבע קצת יותר צהוב מישהו השאיר לי בדלת עם פטק אני צריך לפתוח את הפתק שלום גד גדםבק הנה זה צבע יפה של לויינו שתי סוגים הוא נתן לי אחד כזה צהוב אחד יותר יודע יודע מה זה טוב רבו יסאי במלון אמרו לי שכולם זכו את הדף הזה במנוכס כל מי שלמד בבריסק מי שלמד מנוכס זוכר את הדף הזה למה זה דף מאוד למדני יש כאן רב לומדוס הם לא האמינו שאנחנו עושים את זה תוך שעה הם עבדו על זה שבועות עד שבועות אנחנו מתחילים בדף יג עמוד ב במשנה שוחד שני כפוסים יש לך בן אדם שמביא הכהן מביא בשבועס מביא שתי כבסים עם שתי לחמים כדי לאכול את הלחמים חייבים להקטיר להקריב את שתי הכפסים המתיר מה שמתיר לנו ווא מכשיר לנו לאכול את השתי לחמים זה השתי הכפסים בלי הכבשים אי אפשר לאכול את הלחם זאת אומרת שכל כבש וכבש בעצם מתיר 50% שחט שני כבסים לאכול אחת מן החלות למרחרב ומותר לו לאכול את החלות היום בשבועס בשבועות בשבועס והוא בראש שלו חושב שהוא יאכל את זה מחר לזה אנחנו קוראים היגול אבל לא את שתי החלות אחד משניהם הקטיר שני בוזיכן לאכול אחד מן הסדורים למחור הנה אפשר להשתמש בתמונה של מחר בעצם זה למחר זה טומ של שתי בזיכים אבל אני רוצה את התמונה של הסוף זה עכבר מת נגע אבל אם נשאיר את זה ככה אז יש לך בזיח אחד מלא לוינו שעל זה הוא חשב שהוא יכטיר את אותו אדום מחר את השני הוא לא חשב להקטיר את זה מחר וייס אומר אוסו יכל לו ואויסו יסד שכי שבולפי עיגול וחייב מאוד אוהב קורס והשניפוסים בקורס אומר רבי יויסי וזה כל ה זה היום זה המחלוק של רבי יוסי וחומם רבי יוסי אומר אחד לא כל כך קשור לשני בסוף הגמור תגיד זה דרבונו כזה האיסור פיגול מקורס זה על הזה שהוא חשב על הכף הזה לבואננו שהוא חשב עליה ועל הלחמים שהוא חשב עליהם על הסדר, זאת אומרת על השש ושש סדר אחד של שש סדר אחד של שש ו גם בשני לחמים של שבועס הוא שחט שתי כבסים וחשב על לחם אחד זה רק הלחם ההור פיגול עם קורס שהוא מאוח את הלחם הוא חייב קורס ועל הלחם השני הוא לא חייב קורס זה פסול והוא לא חייב קורס כך אומר רבי יוסי והחום אומרים זה וזה פיגול וחייב עם אולב קורס חכום הם אומרים לא אם אתה עושה משחק עם לחם אחד אז הלחם השני גם כן הוא פיגול גמור והוא חייב קורס זה הם קשורים אחד לשני אם אתה עושה משחק של פיגול על הרימה של לחם הפונם על שש אז גם הרימה השנייה נהית פיגול חבים כס אומר בבונה אומר הורבי יויסי אז הוא אומר דבר מאוד מאוד מעניין פיגל בירחי של ימין לא נספג לו ירך של שמאל אפשר להפריד לפי רבי יויסי שרבי יויסי אומר שמפרידים את שתי לחמים אם אתה חשבת על לחם א' הפיג הוא לא עובר ללחם ב' אז גם בירך של בהמה אני מפגל אני בראש שלי רוצה לאכול ירך א' אז הפיגול הזה לא הולך לירך ב'. עכשיו יש כאן סרטון נראה לי שזה רק לדוברי אנגלית בוא נראה זה קצת מסובך הוא בא להגיד את הרעיון הזה של ירך א' ולא ירך ב'. בוא נראה ebes ‏back and good so the right is for או קיצור זה השאלה אם הוא עושה ירך אחד פיגול האם השני פיגול אז רב הונה אומר שברבי יויסי אחד לא מפגל את את השני תימר מה הסיבה יבוא מספורים ויבוא יסה מקרור אפשר להגיד את זה מהגיון בריא או שיש לזה פסוק אם בואיסה מספורה אם אתה רוצה להשתמש בהגיון לא ידיו המחשבה ממהיסה טומ מכיוון שזה לא צריך להיות שונה מטומ למה אילו תעם אחד ותחשבו שנייה אם אתה נוגע עם שרץ נוגע ב מתאמת נגע בירך הימין הירך השמאלי שזה לא מחובר לימין כן זה בחתיכות נפרדות אז ודאי שהטומה לא קופצת מירך אחד לירך השני אז אם מחשבת הפיגול נמצאת רק על הירך השמאלי אז זה לא קופץ לירך ימין אילו איתם אחד ומיתם אלי כולי זה לא מטמא את הכל ויביש מוקרו יש כאלה שאומרים יש כאן פסוק והנפש הואחס ממנו אבוינו ממנו ולא מחבי זה מיו שרק על על הירך הזה ולא על החבר שלו ספי רב נחמן רבונו השואל רב נחמד רבונו כתוב לאילום אם ביקורס אז כדאי לזכור את המילה הזאת לא אוילום אני אפילו ציינתי את זה כאן שמתי שתי קווים מתחת לא אוילום לאילום זה כלל לעולם ועד זאת אומרת יש לנו עוד ועוד מקרים שהם דומים לזה והגמרא תשאל רגע מי יש רק עוד מקרה אחד בכל העולם אז זה לא לאילום לא משתמשים כזה לשון חזק לאילום אבקורס עד שיפגל בשתיהם בכזייס השני לא נעשה פיגול כתוב כמפורש לא כמו רבי יויסי כמו שרב הונה לומד ברבי יויסי אתה רוצה להגיד ברבי יויסי שאם אתה מפגל בימין גם השמאל מתפגל לא אתה צריך לחשוב על כזית גם מהימין וגם גם השמאל מה אני עכשיו כמו מי זה הולך אל מרבונון אפילו באחס ממנמי הרי רבוננון אומרים אם אתה עושה פיגול בימין או אתה עושה פיגול בלחם אחד זה קופץ לשני זה אוטומטי זה שניהם אז גם כאן אם אתה תעשה בימין זה ילך לשני לא צריך לא צריך שניהם לא צריך כזית משניהם כן אפשר לעשות כזית באחד וזה קופץ לשני אלא פשיט רבי יויסי זה הולך לפי רבי יוסי יזה משם אחד גוף ההוא אם אתה אומר לי שנחשב חתיכה אחת דבר אחד משום מצטרף לכן הכיז מכאן החצי כז מכאן והחצי כז מכאן מהירך הימין והירך השמאל מצטרפים אלוהים מסריגו ונינו אם אתה אומר שהירך הימין והשמאל נחשבים כמו שתי דברים נפרדים מצטרפי. אז מה פתאום שהצטרף? כמו הלחם לא מצטרף. אם זה שתי לחמים שונים אז השתי לחמים לא מצטרפים. אומרת הגמורה אז תשמעו מה שקורה כאן. אנחנו עכשיו אומרים זה לא רבונון, זה לא רבי יויסי, זה שיטה שלישית. עכשיו בעצם מה שהגמור תעשה כאן זה איך זה יכול להיות שיטה שלישית של רבי? כמו מי רבי סובר במשנה שלנו? רבי לא יכול להמציא שיטה חדשה ואז לחזור לקושיה האורגנלית. זאת אומרת אומר אני רבי יש כאן שיטה אחרת קוראים לזה רבי סג השכת הזה כבש לאכול חצי זיס לזו וכן חברו לאכול חצי זיס לזו יש לנו איזשהיא תמונה יפה כאן איפה או יפה יפה מאוד לא היה לי את זה בשיעור של אנגלית וזה זה עושה את זה הרבה יותר קל. יש לנו כאן שתי לחמים של שבוס ושתי כבסים של שבוס. שתי שלומים של שבוס. ה שהוא שוחט את הכבש מספר אחד, הוא חושב על לחם מספר אחד שהיאכל מהלחם הזה חצי כזית, שזה חצי שיעור. למחר בוא נראה הנה חצי זית. ושהוא שוחט את כבש מספר שתיים הוא חושב שיאכל מלחם מספר שתיים חצי כזית. סך הכל יש לנו כז שלם האם זה פיגול או לא אומר רבי זה כלום זה אפס רבי יומר בוא נראה בפנים השכת סכבס לאכול חצי זמחה לזו וכן חברוי מה זה וכן חברו עכשיו אנחנו מבינים חין חברוי זה החבר שלו הכבש החבר לך ציזה שמחה לזו רבי יומר אומר אני שזה כושר כשר שר למהדרין. מה זה אומר? זה אומר שמותר לי לאכול את הלחם, מותר לי לאכול את הכבש, אין כאן פיגול בכלל. למה? כל כבש וכבש זה 50% אמרנו. כדי לאכול את הלחמים צריכים לשחוט ולהקריב את שתי הכבשים. אז שתי הכבשים הם המטירים. זאת אומרת כל אחד מביא חצי הטר. עכשיו בכל מתיר עשית חצי שיעור. אז זה לגמרי שטויות. ככה אומר רבי לא עשית פיגול כאן. אז מדייקת הגמורת מדומר חצי חצי. זה בגלל שבכל כבש וכבש בוא נראה את התמונה עוד פעם שבכל אחד יש חצי כזית אבל הוא אמר כזייס משתי מצטרף. הוא משנה קצת את הלשון. הוא לא אומר חצי מאחד וחצי מספר שתיים אלא הוא אומר כי זה שלם משתיהם שינוי בלשון אז זה כן מצטרף יש גם מחשבה טובה שמצרפת את ה את ה את השיעור ויש לנו יש לנו שיעור שלם אז שואל את הגמור רגע רגע רגע זה יפה מאוד עוד שמצאת והבאת לנו שיטה חדשה שקוראים לזה רבי אבל רבי צריך להכניס את השיטה שלו את עצמו לתוך אחת משתי השיטות שיש לנו במשנה מה יש לנו במשנה אחד הביא הוא שחט שתי כבסים והוא חשב על לחם אחד מתוך השתיים שזה יהיה פיגול לפי רבי יויסי הלחמים נפרדים רק אחד פיגול והשני הוא פסול ולפי חומם הם לא נפרדים הם אתה מפגל באח אחד אז זה אוטומטי קופץ הולך לשני ושניהם פיגול אז אומרת הגמורה ברבי עלי בדמן היא עלי בדרבונון אפילו באחס ממנעמי למה צריך את שתי החלות כאן אפילו באחד לפי לפי חכמים לחם אחד לפגל זה מספיק מפגל את שתיהם יעליב את רבי יויסי ואם תגיד לי טוב טוב אז רבי הולך לפי רבי יוסי שחייבים לפגל בשתי החלות כדי ששתיהם יהיו פיגולדוכ הרי אנחנו אמרנו אם זה הולך לפי רבי יויסי זה בעייתי אז אמרנו טוב זה הולך לפי רבי עכשיו אתה אומר לי שרבי הולך לפי רבי יויסי אז חוזר השאלה לכתחילה אז אומרת הגמרא לא עלי בדרבוננו בוא בוא נחזור עוד פעם שמה זה הולך לפי רבונו ושאלת אותי אז למה צריך לפגל בשתי החלות שיפגל באחד וזה אוטומטי עובר לשני אומרת הגמרא לא הבנת לא קראת טוב ולא התאים עד שאיפה גדל בשתיהם נכון אצלנו כתוב עם ת שזה לשון זכר אבל בעצם סליחה לשון נקיבה של חלות אבל בעצם קוראים לזה בשניהם עם נ עם לא בשתיהם אלא בשניהם עם נ בת עכשיו נ עם נ הכוונה זה ה שתי הכבסים לא שתי החלות שתי הכבסים אלא אם הוא עד שיפגל בשניהם בכפסים מה שאלת אותי למה צריך לפגל בשתי חלות מספיק לפגל בחלה אחת וזה אוטומטי עובר לחלה השנייה נכון לא צריך מה שאמרתי זה שאתה צריך לפגל בשתי הכבסים כי שתי הכבסים ביחד הם מתיר אחד שניהם שתי מתירים כל אחד יש לו 50% אי אפשר לפגל אם אתה לא שוחט את שניהם ומקריב את שניהם אז תוך כדי שאתה שוחט את שניהם אתה חושב מחשבה של פעיגול ואז זה עובר לחלה אחת ומהחלה אחד זה באמת קופץ לחלהשנייה זה הכוונה כאן ואפילו באחס מהם אפילו בחלה אחת זה מספיק אין לו חמ זה מספיק למה כי לפי זה הולך לפי רבונון ולפי רבונון אם אתה מפגל בחלה אחת זה קופץ לחלה השנייה הפוק מד רבי מאיר וזה בא להגיד שזה לא הולך כמו רמי רבי מאיר אומר שלא אם יש לך שתי מתירים הנה בוא נגיד זה דוגמה טובה איפה יש לנו עוד שתים מתירים בסוגיה שלנו במנוכס יש לך את השיריים שא הכהנים רוצים לאכול הנה היה לנו הרבה קמח לקחנו קמיצה שמנו את זה כאן אז עכשיו יש לנו את הסכית הקטנה הזאת של קמח זה הקמת ויש לנו תלבוינו זה בעצם שתי מתירים אתה לא יכול לשרוף את זה על המזבח ולאכול את השיריים אי אפשר כדי לאכול את השיריים אתה צריך לשרוף שתי דברים אז כל אחד הוא 50% מהמטי אותו דבר אצלנו אתה לא יכול לאכול את הלחמים אם אתה לא שוחט את שתי הכבשים ואתה מקטיר אותם אז כאן כפי שאתם אומרים בוא נברק מיץ זה מטר סתם אני זורק את זה בתור דוגמה אז גם השתי הלחם הנה גם שתי הלחם שתי הכבשים השתי הכבשים הם המתיר לשתי הלחמים ולהבוג עם ד רבי מאיר דומר מפגני מחצי מטר עכשיו רבי מאיר אומר שלא צריך לשחוט את שתי הכבשים צריכים לשחוט אחד כי אפשר לפגל בחצי נכון כל כבש הוא חצי אבל זה מספיק אז באים חכם אומרים לפגלים מה הלשון לא ק שהפגל בשניהם חייבים לשחוט ולהקטיר ולהקריב את שתי הקורבונות את שתי הכבשים כדי שיהיה כאן פיגול כי לא מפגלים בחצי מפגדים בהכל עכשיו מה שב מה שבבריסק מאוד א כל הסוגיה הזה מפגלים בחצי מטר מאוד אהבו את זה כל אחד שם שלמד בבריסק אמר לי מפגלים בחצי מטר מפגלים בחצי מטר הם זכו את זה בימים בישיבה אחד היה בן 60 ומשהו זאת אומרת שהוא היה שם לפני 40 שנה מפגלים בחצי מטי שמה אני לא אומר שזה הנקודה כאן רק הסוגיה הזאת שלפי רמיר אפשר לקחת כבש אחד ולחשוב מחשבה של פיגול שאני אוכל את הלחם מחר וזה מספיק ולפי חומים צריכים להקריב את שתי הכבסים את כל המטיר כדי ש יכלו לפגל את הלחם. ומפגלים לחם אחד זה מספיק כי זה קופץ מאחד לשני. אומרת הגמור אהוכי מילו לו. אז מה יוצא שאנחנו עכשיו ממעטים רק מקרה אחד. מה המקרה? המקרה הוא שבן אדם אמר לא אמר הוא פיגל כשהוא קריב שתי שלומים ואם הוא מפגל בשלומם אחד זה לא עובד אז מיעטנו מקרה אחד וזו אז מה זה המילה לאילום לאילום לא מתאים היית צריך להגיד אם אתה מפגל בשתי כבסים זה מתפגל ואם אתה מפגל בכבש אחד זה לא מפגל זהו נגמר זהו מה אתה אומר לא אויילו תשמע יש לי כלל ענק אם אתה מפגל בשתי כבסים אז יש גם פיגול אבל אוי לא מזזה זה רק בשתי כבסים ולא ולא מה לא בכבס אחד אם יש לך שתי ציורים ויותר אז אני יכול להגיד את המילה הזאת לאוילוב שזה כלל יותר גדול אבל אם אתה רק ממת דבר אחד לא מתאים להגיד לאילו יוחי מה לאילו אי אמרס בשל בשתיהם ובשניהם שיש לנו כאן שתי ציורים שתי הלחמים ושתי הכבשים ורבי יוסי זה הולך לפי רבי יויסי ולהפוקי מדריבי מאיר ומדרבון קוסי אז קודם כל זה בא להגיד לא כמו רבי מאיר רמיר אומר שמספיק לחשוב מחשבה של פיגול בכבש אחד ואני אומר לא צריך לפחות לחשוב בשתי הכבסים ועוד דבר הוא מדרבונו קוסי שמה שלפי רבונון מספיק לפגל בלחם אחד וזה אוטומט קופץ ללחם השני ואני בא רבי יוסי אני רבי יוסי בא להגיד לא זה לא כמו חכום כדי לפגל כאן בכלל צריך בשתי הלחמים צריך לפגל בשתי הלחמים אי אפשר לפגל בלחם אחד שלחשוב שזה אוטומטית קופץ ללחם השני צריכים לחשוב בהכל כמו שאני לא יכול לחשוב על אם אני חושב על ירך ימין זה רק על ימין וזה לא קופץ לשמאל אז גם בל בלחמים אם אני חושב על פיגול בלחם ימין זה לא קופץ ללחם שמאל להפוק מרבונן שאומרים שזה כן קופץ ללחם שמאל זאת אומרת יש כאן שתי מיוטים גם בכבסים יש מיוט וגם בלחמים יש מיונו דקור לאלם לכן אני מבין את המילה לאלם אלו רבונפקים מד רבי מאיר אבל זה לא הולך לפי רבי יוסף זה הולך לפי רבונו ורבונ רק באים למעט מקרה אחד שרק אם אתה מכוון ומפגל בשתי הכבשים אז יש פיגולים אתה מכוון ומפגל בכבש אחד אין פיגול ורמר אומר שזה כן פיגול אז הם באים למעט את דברי רמיר אז רק מקרה אחד זה לא מתאים אלוהלו לא מתאים המילה הבא עוד שאלה בואי אומר הבשי תושמע רבי יומ משום רבי יוסי פיגל בדוב הנס בחוץ פיגל בדובר הנעס בפנים לא הפיגל הגמרא תסביר אבל להקדים סתם מה זה בפנים מה מה זה בחוץ חבל שאין לי את הציור של הבסמקדוש כאן שכחתי להכניס את זה אפילו מסתכל כאן על הציור הזה זה בחוץ למה הציור כאן בחוץ? סליחה זה בחוץ כי זה המזבח הכי צוען זה בתוך האזור זה בחוץ. איפה בפנים? בבניין שאנחנו אומרים מאחוריו. כאן בבניין הזה בפנים מאחורי העמודים האלה זה היכול זה בפנים. לצורך הגמרא הזאת יש גם בפנים שזה בתוך הזור ובחוץ מחוץ לבסמקדוש אבל כאן לצורך הסוגיה הזאת בפנים זה בתוך האכול בחוץ בזה בעזור. אז כיצד תקשיבו האם יש פיגול על פרלם דובר הפרה שמביאים כשהסנהדרן עושה טעות ואומרת לקראו שהם יכולים לאכול סוג חילד סוג אוירה שמתירים אחר כך הם קולטים שהם עשו טעות אז כל כלל יצחו ביחד באים ומביאים פר אחד להלם דוב כל הדם שלו והכל נזרק בפנים עכשיו האם יש פיגול בכזה דבר אז יש מחלוקס אבל גם המנדאומר שאומר שיש פיגול זה רק על הדברים שנעשים בחוץ אז לכן הגמרא אומרת כיצד הוא יומת בחוץ הוא עומד באזור איפה שהבן אדם כאן בתמונה עומד ואמר הריני שוויכת למנס לחזס מדו לומר אני שוחט את הבהמה כדי שאני אזרוק את הדם בתוך ה בתוך ההי חול שזה בפנים מחר זה לו פיגו למה כי הוא עומד בחוץ וחושב על משהו שיעשה בפנים זה לא עובד שתי המחשבות שלו חייבים להיות על בחוץ עוד סיפור לא הפיג זה לא פיגו והגמרא מסבירה שמחשוב הבריס מסבירה שמחשוב שבחוץ ודונס בפנים כאן הוא עמד בחוץ וחשב על משהו שיעשה בפנים הו מבפנים ואומר הני מה זה מנס להגר אמורים למוחו עומד בתוך היכול והוא אומר שהוא יעשה משהו בחוץ מה זה האימורים? החילה והקליות. זה מה שמקטירים, שמים על המזבח, כמו שאנחנו רואים את המזבח מאחורינו שזה בחוט. שוב הוא עומד בפנים, חושב עשה שיעשה בחוץ, זה לא פיגול. הוא צריך לעמוד בחוץ ולחשוב על משהו בחוץ. או ולשבך שיריים. מה זה לשבורך שיריים? זה היה לנו הרבה בזבוכים. זאת אומרת מה שנשאר מהאדם בכלי אחרי שעושים את כל הזריקות של הקורבן שובחים את זה כאן ב בחורים האלה וזה חלק מהעבודה אז אם הוא חושב את זה ואיפה זה נמצא בחוץ באזורה לא פיגל אין גם פיגל למה שמחשוב בפנים בדובר הנעשה בחוץ הוא בפנים והוא חושב על משהו שיעשה בחוץ על מזבח הו בחוץ ואמר שוכתמנס לשפך שיריים למו מוחר ולהגר אימורים למחור אם הוא עומד בחוץ או זה סוף סוף הגענו למקרה של פיגול אמיתי למה כי הוא עומד בחוץ הוא אומר הריני שיחט אני שוחט שזה עושה בחוץ עושים בחוץ המנס לשפוך שיריים למוחו נכון שהוא יעשה זריקה בתוך ההיכול אבל השיריים תמיד נשפח איפה בחוץ אז הוא עומד בחוץ הוא חושב על בחוץ והכל הכל בחוץ הוא להקטיר אימור למכור והוא יקטיר את האימור עם איפה בחוץ על המזבח החצי פיגל זה פיגל למה שמחשוב בחוץ כי הוא עומד בחוץ והוא חושב בדובר זה בחוץ צור לשב שיריים להפגול למי עכשיו שואל את הגמורה אבל בדיוק מה הוא רוצה לפגל אז אנחנו לומדים כאן חידוש יפה כאילו למדנו את זה בזבוכים אבל מי שחדש למנוכה זה מאוד יפה היא לאמה גם מי שלמד צבוכים הם צריכים לעשות חזור על הדבר הזה מה הוא רוצה לפגל בדיוק לי מלהפגולי דם אם הוא אומר שהוא רוצה לפגל את הדם אז יש לנו יסוד אי אפשר לפגל דם למה מה זה דם דם זה הדבר העיקרי שכל קורבן שלוקחים אחרי השחיטה והקבלה מה מקבלים את הדם בהלכה מוליכים את הדם ואז זריקה מה עושים זורקים את הדם זאת אומרת אדם כראינו בפסוק אדם זה מה שגורם קורים לכפרה של הבן אדם זה מה שמתיר לאכול את הבשר. אדם הוא המתיר. בלי זריקת אדם אי אפשר לאכול בשר. זאת אומרת אדם מתיר לך לאכול בשר. אז לזה קוראים מתיר. עוד דבר קמיצה. אתה עושה ככה ואז יש לך כלי קטן עם קמח ואתה לוקח את הקמח הזה ושם אותו על המזבח. עכשיו מותר לך לאכול את כל הקמח הזה. זאת אומרת שהקניצה זה המתיר של האור. פיגול לא עובד על דבר שמתיר. זה רק עובד על הזה שניתר, על השיריים, על הבשר. אז דם מכיוון שהוא המתיר, הוא לא יכול להתפגל. תנן זה לא יכול להיות שהוא פיגל דם כי דם הוא עמר דם היא מפגל ועותן כתוב במשנה בזבוכם אלו דבורים שאין חייו מלא משום פיגול אי אפשר לפגל הקומץ למה כי הקמיצה זה אמרתי בא לבוינו לבוינו אה איזה יופי אה ברוך השם יש לי לבוינו אי אפשר לפגע לוינו למה כי הלבוינו הוא המטר השני של הקמיצה של ה של המנחה והקטוירס אי אפשר לפגל כטוירס כי כולו כל כולו הולך על המזבח ומזבח הזוב ומנחזק כוינים שהכהן מביא מנחה הכל הולך על המזבח אין קמיצה ומנחס ניסוחים וכל המנחה של הנסוכים שמביאים ביחד עם שלומים ואוילו הוא מנחס כהן משיח ומנחה של כהן גודול שאין לזה קמיצה כל כולו הולך על המזבח והדם כתוב במפורש שדם אי אפשר לפגר אז מה כן דרך אגב כל זה זה ראיה אחד עד סוף עמוד זה בעצם אותו ראיה פעמיים חזורה הרעיון הוא ככה אלא פשיטו להיפגו לבוס הבן אדם חשב בראש שלו כשהוא עושה זריקת אדם הוא רוצה לפגל ואנחנו לוקחים את המחשבה שלו ומזיזים את זה הצידה לתוך הדם זה היה מהדם לבשר אנחנו התורה מזיזה את המחשבה שלו מהדם לבשר. אז שואלת הגמרא אם ככה למה אי אפשר להזיז את המחשבה שלו מהירח הימין לשמאל? זה בעצם הורט כאן. אין לו פשיטו להיפגו ליבסו. מה הוא רוצה לעשות? הוא רוצה לפגל בשר. רוצה להגיד שכשהוא עושה זריקת הדם רוצה לאכול את הבשר בעוד יומיים עד שהוא אמר דבר חושב בבוס גופי הוא לא חשב על הבשר הוא חשב על הדם שהוא רוצה לזרוק את הדם מה שאמרתי זה לא נכון לא שהוא חשב לאכול את הבשר בעוד יומיים הוא חשב לזרוק את הדם בעוד יומיים אבל מה זה עושה זה בעצם מפגל את הבשר צ או אז הוא מאוס חושב בבוס גופי אומר רבי יוסי מפגל כשהוא לא חשב על הבשר בעצמו רבי יוסי אומר שזה מפגל את הבשר או כד חושב בזבח גופי כאן שהוא חשב על הירח ימין לא יקר ש פגיר ימין פיג בירך שמאל אז ודאי שזה יקפוץ גם לירך שמאל ואד קושיה עומר בינ שמע עכשיו אנחנו אומרים את אותו דבר בדיוק אבל לא בקורבן אלא במנחה הכזמנח שקצל הוא לקח קמיצה או שהוא רוצה להקטיר את הכימס מחר או לאכול את השיריים מחר מד רבי יויסי בזו שפגמ קורסי אומר שזה פיגול קורץ שואלת הגמרא להקדק קומצוני פגול מי כשהוא הקטיר את הקימזח מה הוא רוצה מה מה בדיוק הוא עושה מה זה הפיגול אילים אל הפיגול כמ שהוא רוצה לפגל את הקומץ בעצמו אי אפשר לפגל קומץ מפגל ועכשיו זה מה שראינו לפני שנייה וסנן אלו דבום שאין חיו משום פיגול מה הדבר הראשון ברשימה שלא מתפגל הקומץ הקומץ זה המטיר והמטיר לא יכול להתפגל אלא בשיד להפגש ישירים ודאי שהוא רצה הוא חשב לפגל את הקומץ אבל זה קופץ לשיריים וזה מפגל את השיריים ה שומעס לא יכול בשיריים גופ הוא לא חשב על השיריים רק מה הוא חשב דף יא דמ ב הוא חשב על ה קמיצה והקמיצה קופצת אנחנו מקביצים את זה לשיריים מפגוך דכו שבו בזביכו גופי כלשה אז כאן שהוא חשב על הירך הימין ודאי שיקפוץ לירך שמאל או אז מה נשאר לנו כאן אז בעצם מה שנשאר לנו יש לנו קצת סתירה תירה בדברי רבי יוסי במשנה שלנו כתוב שאם הוא פיגל בלחם ימין הפיגול שלו לא קופץ ללחם שמאל ככה אומר ככה אומר רבי יוסי רק מה בברייסה אנחנו אומרים שאם יש כזית חיבור בתמונה הזאת איפה התמונה להזכיר לאילום כאן אולי זה כתוב שאם יש חצי כזית מהלחם הימין וחצי כזית מהלחם השמאל זה כן מצטרף. למה? הרי זה לא מצטרף. הם שתי לחמים שונים. לפי רבי יוסי אתה לא אין חיבור בין שתי לחמים. אז אם אתה חושב על לחם ימין זה לא קופס ללחם שמאל. למה? כי אין חיבור. אז למה כשמגיע לחצי כזי וחצי כזית אומר שיש חיבור. אז הוא אומר הגמורה אתה יכול להיכנס מה אתה צריך כנס כנס אז אומרת הגמורה אלו אומר רבי יוחנון הנוד רבי יוסי אני אסביר לך הכוסון גופך והכוס וסון שני גופים בעצם הסתירה לא מתחילה מרבי יויסי הסתירה מתחילה או מישהו הכניס לי את זה תודה רבה אם הוא כבר הכניס אז אני פשוט אראה מה שדיברנו מקודם כל מה שיש בבניין הזה זה בפנים זה האיכון וכל מה שהוא עושה כאן באזור הזה באזורו זה בחוץ ונוגע לסוגיה הקודמת אז אם העורך רוצה להכניס את זה אחר כך זה ההיכול והוא נכנס בפנים אי אפשר לעשות פיגול בפנים כל הפיגול חייב להיות כאן גם המחשבה שלו וגם העשייה שלו. אז אם הוא עומד כאן וחשב והוא שחט כאן והוא חשב באמצע השחיטה שהוא ישפוך את הדם כאן בפינה הזאת כאן מחר אז זה פיגול. למה? כי הוא עומד באזורה ואוקיי זה הסוגיה שם עכשיו אנחנו ממשיכים הלאה אז אומר רבי יוחנון תקשיבו הנה אני באתי לכם קם בשביל תמונה אחרת ואז ראיתי את התמונה הזאת זה קורה לי כל הזמן הסתירה מתחילה בפסוק כאן כתוב במשוכם דבי לכם תנו בו שתיים שאנחנו מסתכלים על השתי לחמים כמו שתי דברים שונים ופתאום הגמ הפסוק אומר שני ישראל מסוז תהינו שזה לשון יחיד חיד שתיהם נהפכים לאחד אז זה שתיים או אחד תכלית אומר רבי יוכלו אתה מחליט גופיךוד מה מה הכוונה שזה גוף אחד במעק הדוד שזה מעקב אחד בשני שני גופים ואנחנו משתמשים בזה כמו שתי גופים דומר רחמון הולכודו אבידו ועוד יחודו אבידו ו וזה נהיה זה זה נהיה אחד שכל אחד הוא בנפחד. מה זה אומר? ערבנו אם במחשבה שלו הוא ערבב את שניהם מסרבים הם יכולים להיות שניהם. אז אם הוא במחשבה שהוא אומר חצי כז מכאן וחצי כז מכאן הוא יכול לערדב אותם ועושה אותם אחד. זה מגו פלגינו אבל אם הוא חילק אותם במחשבה מפלגי אז הם באמת שונים את הכסון שני גוף התורה קוראת להם שתיים אז זה שתיים ראיתי כאן תמונה שבאמצע מישהו הכניס את זה באמצע השיעור אברהם כהן צופה בשיעור בשידור חי עכשיו במכוניתו בארץ מה לא עושים של דף גמרא מתוק לילה טוב מה שעכשיו הארץ מאוחר מאוד. לא 1 בבוקר 12. אוקיי. אה 1 כבר וואו. אה כאילו התחלנו ב-12 וזה עכשיו זה אחד ורב. טוב פה רבי יוחנון. כן תלחץ. אז בוא נעשה ככה מח כבר הראתי הסרטון אפשר להראות היום מישהו לא ראד עדיין את השיעור ם אחד היה לו נס הוא הוא עבר את המדבר את הים היה חולה יצא מהכלא אז הוא מביא קורבן תודה תודה. קורבן תודה זה 40 לחמים. אז מה קורה אם הבן אדם חשב לפגל? אומר שהוא יאכל את החמץ מחר. האם זה מפגל את ה-30 לחמים בצד שמאל את המצה? זה השאלה. פיג בלח מטודמה במנחס מאפור. עכשיו במנכס מאפה אומר רש"י יש שתי סוגים שונים חמש וחמש. אז הוא חשב על חמש. האם זה מפגל גם את החמש האחרים? תו רב תחליובו כן ועכשיו הכל יותר קל וכן אתה רואים בלחמת מטוידו וכן אתה רואים במכס מאפק מה שהיה לנו מחלוקס במשנה שאתה חושב לפגל לחם אחד בתוך השתיים בשבועס האם זה קופץ לשני לפי רבי יוסי זה לא קופץ לפי חכמים זה קופץ אז אותו שאלה כאן לפי רבי יויסי אם אתה מפגל בלחמים בצד ימין בחומץ זה לא מפגל את את הלחמים צד שמאל את המצו ולפי חכום זה כן קופץ לשני תו רבוננו בשחיט חישב לכולחציזיס ובשס זריקו חישב לךולחציזיס אנחנו יודעים ש בהקרבת קורבן יש ארבע עבודות שחיטה קבלת אדם הולכה וזריקה עכשיו שחיטה וזריקה שיושי עשה אותם באדום בצד ימין ובצד שמאל שניהם הם מתירים. אנחנו יודעים שדם זה המתיר. זה פשוט אבל גם שחיטה זה נחשב מתיר לגמרי. לא כמו שתי כפסים שכל אחד הוא מתיר 50%. כאן כל אחד הוא מתיר ב-100%. יש לנו שתי פעמיים 100%. אז שואלת הגמורה אתה יכול להכנס כנס כנס. אני באמצע שיעור. פיג בלח מתוידו מהו במלחס סליחה בשס שחיטו חישב לאכול חצי ז ובשס זריקו חישב לאכול חצי ז מכיוון שכל אחד הוא מתיר שלם מתיר לגמרי ובכל מתיר הוא חשב על חצי זית אז זה פשוט אם בכל מתיר הוא חשב שיפגל בזיד שלם אז זה ב-100% פיגול אבל כאן הוא חשב רק על חצי זי והוא עושה את זה בשני מתירים שלמים כל אחד הוא מתיר ב-100% זה לא חצי מטה וחצי מטה כל אחד הוא מטיר ב-100% האם זה נחשב פיגול או לא אז אומרת הגמור בשז שחיטוכיש לך חצי ז בשזריקוכיש לך חצי ז פיגול זה פיגול רבוז זה פיגול אפילו שזה חצי וחצ צי למה מפני ששחיטו זריקו מצטרפם אפשר לצרף את השחיטה בצד ימין לזריקה בצד שמאל גדם שחיטו זריקות מתירים אין קבלוי אז יש כאלה שאומרים שהשתי אלה באמצע קבלה והולכה שהם רק אפשרות להגיע לצד הבא של הזריקה הם לא מתירים הם לא נחשבים מתירים אז אם לא מתירים הם לא יכולים לפגל אמרנו כדי לפגל זה צריכים להיות במטיות בגדמר הנחמרחקון בקשכן הנימקרבון אם השחיטה זה בצד ימין לגמרי והזריקה כמו שאתם רואים בתמונה לגמרי בצד שמאל זאת אומרת יש הפרד ביניהם של הקבול בוילוך בין השחיטה לזריקה יש שחיטה אחר כך קבלה אחר כך הולכה ואחר כך יש את הזריקה זאת אומרת שיש כאן הפסק ביניהם אז אם אז הגמרא אומרת כבר החומר אם אתה יכול לצרף שחיטה וזריקה אפילו שיש חציצה באמצע כאילו אז ודאי שאתה יכול לצרף שחיטה ביחד עם קבלה או הולכה ביחד עם זריקה או קבלה והולכה ביחד הני שואל את הגמור ותוני לוי ארבע איבס לפיגול רגע אי אפשר לצרף שום אפילו אחד מהדברים האלה אחד הם השני מה זה הארבע שחיטו הוזריקו קבולו לו אומר ליקש רבי רבונון יש מחלוקת רבי רבנו שמהזני השתכב לאכול חצי זובחירי זה בדיוק הציור שראינו מקודם בוא נראה את זה איזה ציור יפה חבל שלא היה לי את זה באנגלית הנה יש לנו כבש מספר אחד יש לנו לחם מספר אחד בקישוש הוא שוחט כבש מספר אחד, הוא חושב לפגל בחצי זית מלחם מספר אחד. וכשהוא שוחט כבש מספר שתיים הוא חושב בעצמו לעצמו שהוא יפגל בחצי בחצי ז לא בז שלם בחצי שיעור מלך מספר שתיים השקול חצי זמח לזוכם חבול חצי זחלזו רבי יומר מני שזה כושר רבי אומר זה ממש אפס אין כאן גזירה בכלל אין כאן כלום אתה יכול זה כשר למהדרין בכל מסעדה כשירה של הבדץ מגישים לך את הלחם הזה, את הכבש הזה, אין כאן שום פעגול. אומר להביא, אם את שם לרבי חצי מט וחצי לו כולי מט וחצי משם. אומר רבי, איך אתה יכול לדמות את המקרה הזה שאתם רואים כאן על המסך? שתי כבסים ושתי לחמים. אז בוא נסביר את זה שנייה. כאן יש לנו כל כבש הוא מה? הוא מתיר שלם או חצי מתיר? נכון, הוא חצי מתיר. כל כבש הוא בעצם 50%. צריך שתי כבסים כדי לעשות היתר אחד. אבל בשחיטה ובזריקה כל אחד הוא 100%. אז אולי במקרה כזה מודה רבי שיש כאן פיגול. למה רבי אמר במקרה הזה שאתם רואים על המסך שתי הכבסים ושתי הלחמים? כי יש לנו שתי בעיות כאן. יש לנו בעצם חצי מתיר וחצי שיעור של פיגול. חצי זית. אבל כשיש לך מתיר שלם עם חצי כזית שמצטרף עם עוד חצי כזית אבל המתיר הוא היה שלם אז אולי שמה רבי יגיד שזה באמת פיגון א ש רבי חצי חזיר אחי לו כולמחילו משםס אבל רבי חנלהב רבי איסל רבי כולמטר חצי יחילו אם באמת רבי סובר במקרה הזה בואו נחזור איפה המקרה כאן אם רבי מסכים שאם הוא עושה שחיטה עם מחשבה של חצי זית ועשה זריקה עם מחשבה של חצי זית. במקרה הזה מה רבי יגיד? אתה רוצה להגיד שבמקרה הזה זה שונה והוא יגיד שזה באמת פיגול אז אם ככה הוא היה צריך לגזור גם במקרה הזה של שתי כפסים ושתי חצי זיתים גזירה שזה אסור למה רבי אמר לשון שזה כשר שזה כשר מהדר בכל המסעדות צריך לגזור למה יש לך מקרה מאוד דומה בשחיטה בזריקה שהוא עושה חצי זית זה דומה לכבש מספר אחד וכבס מספר שתיים שהוא עושה חציזי בכל אחד ושמה הוא אתה אומר לי בזריקה בשחיטה הוא אומר שזה אסור אז הוא היה צריך לעשות גם הוא היה צריך לעשות איסור וגזירה גם בשתי כבסים לגזור חצי מטה וחצי אכילו אוטומטה וחצי אכילו הוא היה צריך לעשות גזירה למה איפה מאיפה לוקחים כזה דבר טוב רבי יוסי גוז ורבון גזרי הרי רבי יוסי ורבון והסוגיות שלנו גם גוזרים איפה רבי יוסי גוזר דסנן כתוב במשנה לקרבו אם בן אדם רצה אמר אני רוצה להקטיר את הלבוינו הנה לבינו מחר מה אומר רבי יוסי מפה בקורס אז אתם רואים שרבי יויסי גזר כאן הוא לא אומר שזה מותר אם אין לזה קשר אז הוא היה צריך להגיד שזה קשר לא הוא אומר שזה פסול פסול זה לשון של גזירה אין כרת אבל יש יש יש איסור רחום אומרים סליחה רבנו א וחום או פיגו חולקורס אומר אבל חום אומרים שזה קורס ממש רבי ייש גוזר ורואים שרבון גם כן גוזרים רבון נבי גזרסן פיג בקומץ ולאבוינו אם הוא פיגל בא איפה הקומת שלי לא יודע איפה הוא נעלם אה הנה אם הוא עשה פיגול בזה ולא בזה מה לוכן בלבוינו בזה ולא בזה רבי מאיר הם הפיגו בחיים עליו קורס שמה רבי מאיר אומר שזה חצי מתיר וחייבים כורס והחמים בקורס שיפג בכל המטרה פולים חכמים כן גוזרים מלאכרוסום גוזר רבי יויסי כל מי זה אז אז אומרת הגמורה בכל אחד יש סיבה למה גזרו יש משהו דומה שחייבים לגזור יש כומס של אבוינו בשביל גזרו שמה בשביל הקומס של מנחו לא בגמס קומץ למנחס חוטה על המנחס חוטה גזרו ולבוי לוינה בו בזיכן יש לונה אחר ש שלכם הפונים כפס נמי למה גזרו בכבסים כבסות כבס חברי רואי בשל הכבש השני בוזר אוטו בוזר חביירי כף אחד של לבינו של השני אלוכ מ חצי מטה חצי אחי בעל מדלק אין שום סיבה לגזור אצלנו כי אין מקרה דומה בכל העולם שיש חצי חסדת דרב משום מוחיו יש ספרה זה נראה ש שזה הטעם של חכום דקטוני סיפ מועידים חכומים לרבי מאיר במנחס חוטה ומנחס קנו חכמים מודים לרבי מאיר במנחה של מי שעשה חטא ש של טומו או משהו כזה והמנחה של לעשות איתו שם פיגל בקוימת אם הוא פיגל במחשבה שהוא עושה קמיצה שפיג בחייו לאב קורץ עכשיו זה קשה קצת כי אין אין קמיצה בדברים האלה שביקורס שהכל ימצאו המטר למה כי הקמיצה זה המטר שת הגמור העולם למסכל ודאי פשיטו מי כמטר אחינו הרי כל כולו עולה על המזבח לא לעבור כ משהו אז מה בעצם כתוב שמה שזה הספור שאנחנו אמרנו הסיבה שקמיצה רגילה גזרנו זה בגלל הקמיצה של מנחס חוטית שדומה. זאת אומרת כשיש משהו שדומה אז אנחנו גוזרים. אם אין משהו דומה כמו אצלנו שחצי חצי מטר כזה אין מה שדומה אז לא גזרנו רבו יסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים อื