מרכז דף יומי - מנחות דף טז. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

ערב טוב רבו סי אה נשמעסים מר סירוס מרדכי ברוך השם בעזרת השם הלילה אנחנו טסים מי ניו יורק ל לישראל לארץ ובעזר השם אם הכל הולך כשורה אז יש שיעור מחר בבית מדרש ביום שלישי בערב בשעה ת כרגיל השער הרגילה עליו שאני נוחט כמה שעות לפני זה בעזרת השם נספיק אני צריך להודות למרק אשכנזי שהוא היה איתי לאורך כל השבועות שהייתי כאן והוא עכשיו נמצא בשדה תעופה הוא גם יטלו לו את הטיסות בגלל השלג והכל והוא עכשיו מנסה לטוס מפינקס לניו יורק הוא ממש בשתי תעופה מסתובב עם המחשב ומנסה ומשתדל שהכל יבוא טוב אז שכוח בשבילו אני מקווה שהכל ילך כשורה יש כאן תמונה שהבן אדם אומר פעם הייתי שם סמרטותים על הטלוויזיה כשהייתי זוכר צימר היום אנחנו משתמשים מעלים את הנצוי צוי של הטלוויזיה ולומדים את השיעורים הבנים שלי הילדים שלי צפו בכל השיעור מתחילתו ועד סופו לכבוד רבי סטפנסקי של זה ממש רומם את רוחי כשיבתי את התמונה המצורפת לאחרונה ילדתי תינוק עםום מולד ובעלי נסע לקבר של הרבי שלנו להתפלל רבי יואהל להפתעתו הוא פגש שם לא אחר מאשר אתה הוא ניגש אליך כדי לספר לך עד כמה אשתו נהנית מהשיעור שלך תודה מעומק הלב יהי רצון שתמיד תזכה להרבה צך סיעתא דשמיא ונחת אי אפשר לדעת אני זוכר שהוא ניגש לרכב והורדתי את החלון חשבתי להוריד חלון עוד עוד אחד עוד בן אדם אי אפשר לדעת יודעת מתי זה נותן איזה ניצוץ של חיזוק למישהו אז אני שמח שהורדתי את החלון אפילו שהיה מאוד מאוד קר מאוד תשמעו מייל יש כאן שתי דברים יפים קודם כל זה בחור צעיר שנית הוא מרוסיה שתי הדברים האלה זה משהו חזק בשבילי שמי יוסי שסטק אני בן 14 מתגורר במוסקבה שברוסיה לקראת הכניסה לישיבה רציתי להתחיל ללמוד מסכת בגמרא אך הגשתי שקשה לי לעשות זאת לבד וללמוד באופן עצמאי גיסי יצחק המליץ לי לשמוע את השיעורים שלך והוא עצמו מקשיב אליהם מדי יום במסגרת הדף היוים אחרי מחשבה החלטתי לנסות ואף בחרתי ללמוד הוא כתב את זה בעברית ואף בחרתי ללמוד מסכת כמעט מעט מאתגרת יותר כהכנה לישיבה מסכת עבודה דזורת כיום אני כבר באמצע המסכת ואני לא מאמין לעצמי חשוב לי לומר שאני מאוד נהנה מהשיעורים מירת תקים ברורים ומחזקים אותי מאוד בלימוד הגמרא ונותנים לי הבנה וביטחון להמשיך ולהתקדם אני מוצא את עצמי בסוף השיעור יושב מתוסכל שהשיעור הוא יסתיים ומחכה ליום המוחרת לרגע בוא התחיל ללמוד שוב רציתי להודות מכל הלב על העבודה הנהדרת שאתה עושה עבורי ועבור רבים כל כך באמת זכות גדולה תודה רבה ערכה אינסופית יוסי כל הכבוד יוסי שתזכה להמשיך לגדול בתורה למצוא ישיבה טובה ובאמת להתמיד שמה יש לנו אדמה מייסדים של השיעור כאילו מהותיקים של השיעור ברוך השם הניתוח של אבא שלי עבר בהצלחה הוא אומר לאבא שלו הוא כבר זכה מוישה זר קוראים לו הוא כבר חזר הביתה הוא בעזרת השם יוכל לשוב בקרוב ולבית המדרש אנה המשיכו להתפלל עבור מושה דובד בן פיגר אוכל מוישה זרת למי שמניין לאחל לו רפואה שלימה זה אם זרט שטרודל חוטמאל יעקב זרת זה התלמיד תלמיד חם אז מסכת ראשונה ובזרת השם עדיין על המסלול לסיים יחד עם אבא שלי בשנה הבאה מויש זר את שכר דירה ממש צמוד למדd בגלל שהוא כל כך אוהב את mdy הוא רוצה לגור ממש צמוד שהוא עבר מאמריקה לארץ אנחנו מאחלים לו רפואה שלימה בקרוב ושמעתי גם שהרב לואל עוד אחד מהותיקים שבשיעור היה לו איזהירוע מוחי, התקפת לב, משהו בבית חולים, בשערי צדק ומבקשים מי שיכול ללכת לבקר אותו ולתת לו חיזוק. אז אני לא בטוח. אני זוכר סיפור שנכנסתי לבניין של הדוד שלי ברמת הרחנן, ברחוב זונפלד. פגשתי שמה בן אדם חשוב עם פרק וזה והוא אמר לי שהוא מגיד שיעור בישיבה ידוע והוא לא רצה להגיד לי איזה ישיבה והוא אומר שהוא רואה את השיעור כל יום והוא אמר לי את השם שלו ומה אני מאוד הצטערתי שלא זכרתי את השם שלו עכשיו אני מקבל מייל אני לא בטוח אם זה אותו בן אדם כי אני לא זוכר שפגשתי שמה בן אדם אחר אולי זה כן הכל פנים אם אתה אחד המגיד שיעור שפגשתי אז אז בבקשה ליצור קשר להגיד לי את השם שלך כי אותו מגיד שיעור אמר לי עצה ושחשבתי לפתוח ישיבה ובאמת התחלנו לפתוח והתחלנו לרייין בחורים אז כל הזמן נכנסתי אותו עצה שאותו בן אדם אמר ואז בצירוף של העצה שלו והעצה של הגדוילים אז באמת עזבתי את כל הסיפור הזה של הישיבה הוא אמר לי עיצו טוב וחשובו ורציתי להודות לו אז א ומה שהיה שמה זה שבדיוק אני נכנס לבניין לכן אני לא חושב שזה אותו אחד מהמייל נכנס לבניין אומר לי אתה לא מאמין אני אף פעם לא הייתי בבניין הזה אני הבנתי ממנו שהוא אף פעם לא מגיע לרמת לרמת הלחנן הוא אומר הסיבה שהוא פגש אותי זה בגלל שהוא תמיד רצה להגיד לי את הדבר הזה והוא נתן לי איזהור ונוגע לפתוח ישיבה ושזה לא כדאי וכולי וכולי והוא אמר לי למה א אבל הוא כיוון לגדוים אחרים ואז לקחת את כל העצות האלה ו סגרנו הכל פונם הוא לקח את זה כסימן הוא אומר זה כמו שאתה אומר בשיעור נשיקה מהקדוש ברוך הוא הנה פגשתי אותך ואני אומר לך את הדברים הוא אומר אני רואה את השיעור אפילו שאני מגיד שיעור וזה וזה וזה כל יום טוב נדמה לי אבל מהמייל הזה זה לא נשמע כמוהו אבל אני לא זוכר מי זה נדמה לי זה היה בחנוכה משנה שעברה ראיתי אותך נכנס לבניין ברחוב הרב זולפר ברמת החנן אולי שם היית גר מעניין אותי הפעם הזה שזה היה אחרי שיעור שמסרתי עם כל הפספ בבני ברק אז אחרי השיעור הלכתי לרמת רחנן אני לא יודע אם זה אותו דבר לא יודע אם זה היה בחנוכה אני אגב הגעתי לגורן לפני 20 שנה כנראה הרבה אחרי שעזבת אז עוד לא התפתי להכיר אותך ולכן לא היה לי הרבה מה לומר לך רציתי רק לומר שם אם הייתי רואה אותך כאן שוב גם הפעם הייתי מתקשה לומר לך הפעם דווקא בגלל שיש לי כל כך הרבה מה לומר רביני מושג איך לתמצד את זה תקופה האחרונה אני מרבה לצפות בשיעורים שלך בסיפור שאתה מספר אני רוצה לומר לך שאני מלא התפעלות והתרגשות החיבור שלך ללימוד ההתרגשות שלך מכל שורה בגמרא מכל יהודי שלומד קודם כל זה לבד מרגש ונותן חשק ללמוד חוץ מזה המאמצים המשבים שאתה משקיע החיבורים שאתה יוצר ההנגשה יש לך את הלימוד לכל סגנונות האנשים ההתמדה בכל יום ובכל מצב ההכנות שבה אתה משתף את כולם בכל ככה הרבה דברים אני חושב שאין לזה את אח ורע ואני סמוך ובטוח שזכויותך עצומות תודה אני באמת רוצה שתדע שאפילו אברך כמוני אז ההוא לא היה אברך הוא היה מגיד שיעור יכול להיות שהוא קורא לעצמו אברך שכבר כמה שנים לא מפסיד מבחן של דירשו וואו זה פצצה הוא לא מפסיד את מבחן של דירשו זה את המנחם האמיתי אחד שלוקח מבחנים של דירשו זה רציני מאוד הצלחת להוסיף לי בלימוד רגש שלא היה הבנה וחיבורים ורים חדשים במיוחד בזבו מלוך שם מסכת קשות תחבר אליהם ואחרי הסרטונים שאתה מביא פשוט אי אפשר שלא להתחבר ולהבין במה דברים אמורים ועוד משהו קטן מן הרגש כזה אני חושב שאמנם הדביומי הוא של כלל יסחול באדרבה דווקא הוא אינו מזו בחורי ישיבות דוגמה אלא דווקא עם שר חלקיהם אבל עדיין כך נדמה לי הייתה הרגשה כאילו צריך להיות באזרמה של רצינות בשביל להתחבר לזה והנה אתה בא והופך את זה לדבר הכי כיף בעולם לדבר שלא צריך שום שום רמה ושום דרגה כדי להתחבר אליו. אתה נותן הרגשה שלא צריך להיות צדיק בשביל ללמוד. זה פשוט כזה קה וגשמ שפשוט נהנים ללמוד. בעזרת השם זה מחזק ביראת שמיים הוא מקרב אותנו לקדוש ברוך הוא. לפעמים עצם זה שרואים אדם עושה משהו זה משפיע נראה לי אתה דוגמה לזה. רואים אותך ומתאהבים בלימוד אשריך כל החוי רב אלי תזכה למצוות אפילו אם לא הייתה תועלת זו אלא לאדם אחת כ גדול כ גדול היה שכרך בלי ספק הלחת כמה כמה שמדוברים ורבבות בברכה אברך פשוט מרמת ללחנן כמובן תודה פרנס המסכת לרפואת ברכה בת חנה ואסטרבס פטונה חתון מדבות אנונימי פרנס היום לילוי נשמע סבי היקר דוב נוח בן רבורך הכהן נפטר בז שבט תוב שפ נדות אלי ויז שנשמה יהיה עליה אומרת המשנה פיגל בקוימץ ולאי בלבון צריכים להבין את זה וצריכים להבין את זה חזק זה נוגע לכל הסוגיה מה שאמרנו ש יש או תשאיר את זה מצוין שיש שתי מתירים ל למנחה שיש את הלבוינו שמתיר ויש את הכויבל שמתיר זה דווקא בהקטרה בסוף שמקטירים את זה על המזבח יש שתי מתירים אבל כשעושים קמיצה אין לווינו בקיצה לא לא קומצים לוינו לכן שמה יש רק מתיר אחד ואפשר לפגל רק בקיצה מה שאמרנו שיש שתי מתירים בכדי לפגל מה זה לפגל להגיד בראש ראש או לפי רע שלה להגיד את זה בפה להגיד אני הולך לאכול את הקורבן הזה את המנחה הזאת בעוד שבוע והוא באמת אוכל את זה אז הוא חייב קורס אבל הדבר הזה זה ש יש שתי מתירים את זה בהקטורת אז הגמרא אומר המשנה אומרת ככה פיגל בהקוימץ ולאי בלבוינו אנחנו עכשיו מדברים בהקטרה בהקטרה יש שתי מתירים כפי שאתם רואים כאן גם את הלבוינו וגם הקמיץ שניהם ביחד עושים שמותר לאכול את השיריים. הנה יש לנו את השיריים. זה כל הקמח שהכהן רוצה לאכול. כדי לפגל צריך גם את הלבוינו וגם את הקמיצו. את שתי אלה חושבים בשתי אלה ואז יש פיגול אחד מתוך שתיים זה לא טוב. פיג בקוימצ ולא בלבונ ולבוא ולא בקויץ כאן הוא גל באחד ולא בשני רבי מאיר אומר פיגול בחיו ומולב קורס כי רבי מאיר סובר שראינו את השיטה של אתמול ששום שאפשר לפגל בחצי מתיר אז לכן מכיוון שיש לנו שתי מתירים כאן כל אחד הוא בעצם 50% מהמטיר אז רמי אומר שאפשר לפגל ב-50% ואחר החומר מרים בואי קורס עד שיפגל בכל המטר צריך כדי שיהיה פיגול עם קורס צריך להפגל בשתי המתירים ואם הוא מפגל באחד אז אין לו קורס אבל רבו יסאי זה עדיין אסור זה עדיין נחשב פיגול כאילו פיגול בלי קורס הוא מועדים חכומים לרבי מאיר במנחס חוטי ובמנחס כנוז חכמים מודים לרבי מאיר כשאין לבנו כמו במנחס חוטי ובמנחס כנוז מנחה שדומה לחטוס שבן אדם חוטא ואין לו כסף אז הוא מביא את המנחה של החוטא או שהבעל מביא את המנחה בשביל אשתו שהיא סוטו בפרשה של סוטו שמפיגל בהקועמץ שהוא פיגול וחי מלוב קורס שאם בהקטרה שוב הוא פיגל בקמיצה אז ודאי שחייבים קורס שהכה המטר כאילו אין כאן חידוש אנחנו מדברים שוב על שבועס חג השבועות ויש כאן שהוא חייב מביאים בבית סמיז שתי שלומים ושתי לחמים והוא שחט אחד מהכבסים זאת אומרת אחד מהמטירים כאן המתיר זה שתי הכבסים הוא צריך לשחוט את שנייהם הוא שחט אחד בתוך שתיים לאכול שתי אחד זנמו חק תרחמנב בזיכים או שהוא עושה את אותו דבר כמו שהיה לנו אתמול אין כאן חידושים גדולים דברים שכבר ראינו אתמול הוא לקח אחד משתי הכפות האלה עם הלבוינו לכו שני סדורים למוחו אז מה זה חצי מתיר אחד מהכפות האלה זה חצי מתיר אחד מהכבשים זה חצי מתיר אז שוב רמי רואים מאופיגו וחיו לבקור את זה רמי סובר שאפשר לפגל בחצי מתיר איך אנחנו אומרים אם בקורס עד שיפגל בכל המטב איך אנחנו אומרים לא כדי לפגל צריך את כל המתיר את שתי הכבשים את שתי הבוזיכים שוחד אכול ממנה כפוסים לאכול ממנו או מתי השתי הכבשים בוא נסתכל עוד פה מתי השתי הכבסים שניהם מתירים וכל אחד הוא 50% זה כדי לאכול את השתי לחמים הם המתירים של הלחמים צריך את שתיהם אבל כל אחד בנפרד הוא המתיר של עצמו. כדי לאכול את השלומי מספר אחד אתה צריך לשחוט אותו, להקטיר אותו. אז ממילא הוא המתיר ב-100% של עצמו. ולכן אפשר לפגל גם לפי חומם שסוברים שאי אפשר לפגל בחצי מהטרכן. אפשר כן לפגל בכבש עצמו, לא בלחם אלא בכבש. שח כבוזים לאכול ממנו למוחור הוא פיגול וחברי כושר אבל הכבס הבאנו גם את המשנה הזאת אתמול הוא פיגול והחבר מי זה החבר הכבש השני הוא החבר לכו מחבר מוכ אבל אם הוא חשב הוא שחט כבש מספר אחד כדי לפגל את כבש מספר שתיים זה לא עובד למה כי אין מתיר מפגל מתיר אי אפשר אפשר על ידי כבש מספר אחד לפגל כבש מספר שתיים אחד מתיר אחד לא יכול לפגל מתיר מתיר שני לכן לאכול מחבו למח שנישר אומרב מחלוקס שנוסנס הקומץ בשתיקו בסלבוינו במחשוב כל מה שאנחנו מדברים כאן זה הנה בוא נראה איך הוא עשה הוא שם את הקמיצה הוא הקטיר את הקמיצה בשתיקה. מה זה בשתיקה? שהוא לא חשב שום מחשבה לא טובה. שאני מדבר על מחשבה לא טובה בכל המסכת, גם בזבוכים, אנחנו מדברים על מחשבה שמפגל. מחשבה שאומר שאני הולך לאכול את זה בזמן הלא נכון. בזמן שאסור לי לאכול את זה. אני הולך לאכול את זה במקום הלא נכון. עכשיו אנחנו מדברים על הזמן, לא על המקום אבל זה אותו דבר. מחלוק שנוסקסבנו מחשובו אבל הנה רואים בבואה כזאת הוא חושב מחשבה שהוא הולך לאכול את הקמיצה הזאת את השיריים האלה מחוץ לזמן אבל לא קחשוב אבל אם הוא התחיל במחשבה זאת אומרת הוא התחיל לא טוב על רגל שמאל אז לכול העלמה יש כאן פיגו למה כי המחשבה שלו ממשיכה אבל לא סנה קחשוב וסלבנו בשתיקו דברי הכל פיגול למה שכל האויסה על דס ראשון הוא אוס יש לנו יסוד בכל השס כשבן אדם עושה משהו והוא אומר מפורש אני הולך לעשות ככה וככה אז על אף שבשלב השני הוא לא מסביר את עצמו כמובן שמה שהוא עושה בשלב השני זה מבוסס על מה שהוא עושה בשלב הראשון אז בשלב הראשון היה לו מחשבה של פיגול שהוא יאכל את זה בזמן הלא נכון נכון? מה באקמיצו? אז גם בלבוינו אפילו שהוא שתק שמה, שהוא לא חשב, זה אוטומטי, זה מחשבה של מחוץ לזמן. אני רוצה שוב לדבר על הדבר הזה כי זה מופיע באלפי מקומות בחיים שלנו, במאות באלפים שכל אוסה על דסוון אויסה. כמה דברים בחיים שלנו אנחנו עושים ואנחנו לא חושבים למה אנחנו עושים את זה. זה יכול להיות הנהגות. אני יכול להגיד לכם משהו אישי. עכשיו בחתונה של אחי כל האחים ואחיות שלי הגיעו ביחד. זה לא קורה הרבה. שכולם כולם נמצאים. כל אלה מהארץ הגיעו. כל אלה מחוץ לארץ, מכל המקומות. כולם הגיעו. אנחנו שבע. אני הבחור. מה ששמתי לב זה שאנחנו התחלנו להתנהג כמו שהיינו צעירים בגיל 10, בגיל 15 לא רבים אבל אומרים כל מיני דברים כאלה שרגע רגע אני בן אדם מבוגר אנחנו בן אני בן 50 היא בת 50 הוא בן כמעט 50 זה הדיבורים זה חוזר אחורנית כלס על דסרינו אני לא הייתי מדבר ככה מהחברים שלי כאן שגל בגלל שככה היינו מדברים פעם אז גם עכשיו ההנהגה השתוחר בוא נגיד מה שהיינו עושים בשולחן שבת פתאום זה חוזר ואתה שואל את עצמך למה כי ככה האנשים אה זה גם נוגע לדף זה נוגע בכל מקום בחיים זאת אומרת צריכים לעמוד קצת אחורה ולשאול את השאלה אבל למה אני עושה ככה למה אני מדבר עם אשתי ככה למה הדבר הזה מפריע לי למה אני אומר לילדים שלי ככה אה אתה יודע למה כי ככה גדלתי ככה אבא שלי עשה לי ככה אבא שלי דיבר איתי אז ככה אני עושה לה אבל רגע האם זה נכון וזה קשה מאוד לחשוב על כל דבר ודבר למה בתפילה אני מדלג על הדבר הזה כי ככה אני רגיל מגיל 15 מדלג מכאן לכאן אבל למה כי אז אני החלטתי אז זה אני עושה על דס ראשון אני עושה אה למה אני לא אוהב ללמוד את הדבר הזה למה אני לא פותח גמרא כי אני רגיל מגיל 15 שאת הדבר הזה אני לא אוהב. אז רגע אולי הגיע הזמן לעמוד מאחורה ולבדוק את כל הדברים. אבל למה אני לא אוהב? נכון היה לי טראומה אז היום אני בן אדם יותר מבוגר ואין לי את הטראומה הזה. זה אולי אני כן יכול לפתוח גמרא אולי אני כן יכול לעשות ככה וככה. זה זה בא במאות דברים אבל המושג הזה שכל האויסה על דס ראשון אוסה שאנחנו רגילים לעשות דברים כי אנחנו ככה מחונכים וככה אנחנו גדלנו וככה אנחנו רגילים וזה רגילים שהכנסנו לעצמנו שהיינו צעירים ומטופשים בוא נגיד לא עם כל השכל שיש לנו היום אז בוא נבדוק כל דבר ודבר כמה שאפשר לבדוק ולבדוק מה אפשר להוריד ומה אפשר אפשר לתקן ומה אפשר ככה וככה כל אחד עם הדבר שלו ושמואל אומר עדיין מחלוגיגס שמואל אומר זה לא משנה אם התחלת במחשבה לא טובה גם אם התחלת במחשבה לא טובה גם שמה יש מחלוקס האם זה נחשב פיגול או לא יוסף רובו קומלו שמיטוסז רובה סיפר את כל הסיפור הזה זה איסבי רבחה ברבונו לרובה אז הוא שאל אותו רבחה שאל את רובה כתוב במדומים בקמיצו ובמטן כללי ובהילו מתי יש פיגול בקמיצה אפילו בלי הלבוינו אז זה כמו שהסברתי בתחילת המשנה הפוך מהמשנה יש כן פיגול בקמיצה יש פיגול באילוכה יש ב במתן כלי יש פיגול אפילו של לוינו למה כי אין שמה לוינו כל המחלוקס זה רק בהקטורה בסוף שיש גם לוונו אז יש שתי מתירים האם צריך לפגל בשני המתירים או לא אבל כשאין שתי מתירים בקמיצה עצמו אין לו בוינו אז שמה אתה יכול לפגל לגמרי בקמיצה במורים בקמיצו במתן דומן הוא במתן כלי הכניס את זה לתוך הכלי ובהילו אבל בולקטור שמגיע להקטרה נוסק בשתיקו זה לא במחשוב או והנה זה מה שאנחנו מחפשים תראו הכמץ במחשוב שזה השורה השנייה צד ימין למטה הכימס במחשוב וסלבון בשתיקו אז מה רב אמר שאין מחלוקס כאן בציור הזה אין מחלוקת למה כי הוא התחיל במחשבה לא טובה אז אפילו שהוא גמר בלי מחשבה המחשבה הולכת מהתחלה עד הסוף אבל מה כתוב כאן? יש מחלוקס לא כמו שרב אמר ש מחלוקס רבי פיג מפורש שיש מחלוקת מחלוקת אומרת הגמרא תשימו לב אמוסלשתיק שימו לב תסתכלו שנייה על המסך זה לא שהוא התחיל בקמיצה במחשבה והלך ללבון בשתיקה אלא אנחנו מדברים במקום שהוא התחיל למקמיצו בשתיקה, אנחנו מתחילים עם לבואינו בשתיקה ואז הוא ממשיך לקמיצה במחשבה. זה בדיוק כמו המקרה הראשון. רק מה? במקום שאנחנו מתחילים קמיצה מתחילים עם הלבוינו. אין אף קמינו. אומרת הגמרא אם הוא התחיל עם קמיצו שהתחיל מלבוינו. אם הוא התחיל בשתיקה וגמר במחשבה לא טובה אז שמה יש מחלוקת. אימו הוא כבר נוסבון בשתיק מקור שהלבון היה בשתיקה ואחר כך הגיע הקומץ במחשבה לא נראה לא שהוא התחיל בקומץ במחשבה וגמר בלבון בשתיקה אלא שהוא התחיל בלבון בשתיקה וגמר בקומץ במחשבה כן עכשיו שזה על המסך זה ברור אומרת הגמרא ויש לי שתי קושיות יש לי תשוב בד חוד עוד דיינו כמה תסתכלו על המסך השורה למעלה והשורה למטה זה בדיוק אותו מקרה רק מה אחד מתחיל עם קמיצה ואחד מתחיל עם לבנה אבל הנקודה זה שאחד הוא התחיל בשתיקה והמשיך במחשבה אני הייתי מעדיף את המקרה את את זה כי אז יש לנו כאן שתי ציורים שונים או שהוא התחיל במחשבה וגמר ב התחיל בשתיקה וגמר במחשבה או שהוא התחיל במחשבה וגמר בשתיקה אבל שתי ציורים שונים לגמרי מה שאתה אומר לי עכשיו עכשיו שניהם מתחילים בשתיקה ושתהם גומרים במחשבה. אז מה מה הרווחת בלספר לנו שתי סיפורים? וואי עוד שאלה פצצה. יש ברייסה אחרת שכתוב מפורש את המילים הותניה אחר כך תסתכלו זה בריסה השנייה כתוב קומץ במחשובה ואחר כך הוא לבוא בשתיקו אתה לא יכול לתרץ שהלבוי בשלתיקה הגיע קודם כשכתוב מפורש ואחר כך לבוא בשלתיקו שהלבון בשלתיקה זה בסוף אתה לא יכול לשנות את זה תרגמור רב חנינו בשתי דיוס נכון אם אנחנו מדברים בשתי אנשים שונים אז מה שאני מפגל בהתחלה זה לא קשור אליך. אתה בן אדם שונה. אני לא יכול להשפיע בפיגול שלי על הפיגול שלך. אנחנו שתי דעות. אנחנו שתי בני אדם שונים. אז ממילא אין על דסרשו. מה אמרנו? שבן אדם מתחיל בוא נגיד במחשבה לא טובה אז הוא ממשיך במחשבה לא טובה זה נכון אם זה רובן רובן התחיל במחשבה לא טובה אז הוא ממשיך במחשבה לא טובה גם בא לוונו אבל לבינו זה שמעון זה כהן כהן אחר אז מה הקשר אני התחלתי קמיצה במחשבה לא טובה ואתה גמרת בלבוינו במחשבה בלי מחשבה אז מה מה פתאום שאני אשפיע עליך שמע אז כתוב כאן שאפשר לפגל בזריקה אחת במתן דם אחד מה זה אומר בממדמה ניטולמזבח החיצון ביום כיפור אנחנו זורקים דם גם במזבח החיצון גם במזבח הפנימי גם על הפוריכס וגם על ה על ה בתוך הקודש הקדושם בין הבדים אז באמת דומן נתון המזבח הכי צועים שמה הוא פיגל במתנה אחת אבל דומתו המזבח הפנימי כי גן ארבע מושודו של יום הכיפורים יש 43 פעמים שזורקים את הדם יש לנו ביום כיפור שתי קורבנות שונים יש לנו את הפר ויש לנו את השעיר אז כל הזריקות שיש אנחנו מכפילים אותם בשתיים כי עושים את אותו דבר בפרותו דבר בשעיר אז בוא נראה אם אני זוכר את זה בעל פה יש את השמונה ו8 זריקות הרצפה פהכס זה 16 כפ 2 זה 32 + 11 זה 43 כי יש שבע ועוד ארבע של הקרונות אז זה עוד 11 זה 43 אז כגון 43 שו ו-11 שפר כהן משוח ו שהכהן גוד גודל עושה טעות והוא מביא קורבן יש לו 11 זריקות דם ו-1 שפר אליהם דובו של ציבור שהציבור שהבזן אמרו לציבור לעשות איזה איסור ואז תפסו שעשו טעות אז מביאים פרלמד פיגל ביןנו בין בשני או בין בשליש הנה הוא עושה עבודה יפה כאן קודם כל זה סתם ככה זריקות דם לכיוון הפורכס אז הנה בורישוינו זה הכוונה בין הבדם אתם רואים הוא עומד בין השתי ה ה אלה שמחזיקים את האורן את הבדים שמה הוא עושה את הזריקות שלו ויש בשנייה שהוא עושה מול אפוריכס הוא זורק לכיוון הפוריכס ויש את השלישיס שהוא עושה את הזעות על המזבח הזאת פיג בין בראשון או בין בשני או בין שז רבי מאיר אומר פיגול וכמקורס נכון שכל רבי מאיר סובר שכל אחד הוא כל לא כל אחד לא זריקה אחת אבל כל א קבוצה של זריקות כל הראשונה כל השנייה כל השלישית אז אתה יכול לפגל באחד מהם אם הוא חושב על פיגול בכל הראשונה אז זה פיגול הוא לא צריך גם את השנייה וגם את השלישית כי רבי אומר מפעגים בחצי מתיר הראשון זה חצי מתיר או שלישית של מתיר זה לא משנה מה אבל זה חלק מהמעטיר ולכן חייבים קורס וכ אם בוא קורס עד שיפג בכל המטר צריך את כל הזריקות הראשון השני השני ש אם הוא מפגל בכולם אז יש לך פיגול קטוני מיו פיגל בין בראשון או בין בשניה ובין בשליש ופליגי ויש כאן מחלוקס זה בעיה חיטים אורחינמי בשתיד זה מה תגיד שאנחנו מדברים כאן על שתי אנשים שונים זאת אומרת הכהן גודון מת באמצע הביאו כהן גודל אחר הונחל למנד אמר בפר ואפילו בדם של פרז יש מחלוקת אז מה קורה אם באמת כן גודל מת או שהוציאו אותו החוצה האם הכהן גודל השני ממשיך מאיפה שהוא היה הוא יכול להשתמש באותו דם של הכהן גודל הראשון או שהוא צריך צריך להתחיל מהתחלה אז אם אתה אומר שהוא יכול להשתמש באותו דם אוקיי אז יש לנו שתי כוילים גדולים שעושים שתי דברים שונים בסדר אז זה מטורט אלמדם פר ולא בדומ של פר מה למנו צריך להתחיל מהתחלה אז לא הרווחת כלום אז אז היה לך כהן גודל אחר אבל עכשיו הכהן גודל השני צריך להתחיל מהתחלה אז איפה יש לך שתי דעות כאן אמר הסכינו כגון שפיגו בראשונו בשוסק בשניו ופיגו בשליש אתה רוצה להביא לראיה שהמחשבה שלו בהתחלה לא הולכת עד הסוף. אז אני אגיד לך כן, זה נכון, זה לא הולך עד הסוף. אתה יודע למה זה לא הולך עד הסוף? כי הוא עושה מעשה שמראה שהוא לא רוצה שזה ילך עד הסוף. אם אתה עושה מחש אתה אתה אתה מתחיל איזה משהו ואנחנו יודעים מה אתה חושב ורק איך אתה לא אומר כלום אז אנחנו מהגיון מה שהתחלת אתה ממשיך. אבל אם אתה מראה במעשה שאתה לא מוכן להיות באותו מחשבה הראשונה, מה עשית? הנה שתי דוגמאות. הוא פיגל בראשון, הנה בצד ימין הוא פיגל ובשנייה הוא לא פיגל. הוא לא עושה כלום. אז אנחנו עד עכשיו אנחנו רוצים להעביר את המחשבה לשנייה גם. אבל בשלישית הוא פיגל שוב. אז ברגע שהוא מפגל עוד פעם הוא מראה שבשנייה הוא לא רוצה לפגל הוא עושה הפסק הוא עושה הפסקה והוא לא פיגל בשנייה עכשיו הוא עושה מעשה להראות שהוא לא רצה לפגל בשנייה מרינסד תוך כלס על דס ראשון אם זה נכון שהוא רצה להמשיך את המחשבה שלו מהתחלה ובסוף מאד הוא פיגול בשלישי אז לא אומר לי אז למה הוא חזר ופיגל בשלישי אז הוא רוצה לפגל בראשון רוצה לפגל בשלישי ובשני הוא לא רוצה לפגל מה זהו רבשי שואל רבשי מידשקטוני איפה כתוב איפה איפה המצאת את המילה הזאת שהוא שתק בשני לא כתוב שהוא שתק אומר הבשי אני מדיב להגיד אותו ספור כמו שאתה אומר רק בצורה קצת שונה אלא אומר רבשי הורבי מזכינון כגון שיפיגה בראשון או בשני או בשלישס אז אז מוצאים את המילה שלישס או שהוא שתק בשלישי זאת אומרת הוא כן פיגל בראשון הוא כן פיגל בשני ואז הוא שתק בשלישי זאת אומרת כאן הוא מראה שוב כמו שאמר מקודם רק אין שתיקה באמצע זה רק בסוף אז מצד אחד אפשר להגיד שממשיכים אבל אז למה הוא פיגל פעמיים היה מספיק לפגל בראשון וזהו לשתוק ואז אנחנו נמשיך את ה את המחשבה שלו עד הסוף מרינו אנחנו אומרים איסוק די תוך כלס ראשון אוסם זה נכון מה שאתה אומר לי שבן אדם שהוא חושב בהתחלה הוא הוא ממשיך לחשוב את המחשבה הזאת עד הסוף פגול בשניות לא מלא אז למה הוא היה צריך לפגל בשנייה מספיק בראשונה אומרת הגמור דףז עומד ביז אבל וין בן קוטוני כתוב בעצם שהיה כאן בין זה בין הראשונה בין השנייה בין השלישית אז דברים שונים למה אתה אומר לי שהוא פיגל בהראשון וגם בשני כל אחד זה משהו בנפרד אגב אני רוצה אז אומרת הגמור קש זה באמת קשה לא סיפרתי את זה כמה זמן אז מספר את זה לאילם למה לא אנחנו במנוחס פעם אחת מישהו כתב לרוג'צוב שהוא היה אילוי עצום הוא היה כותב דברים מאוד מאוד חריפים בחזרה אז מישהו כתב לו שיש לו שאלה פצצה והוא לא יכול להמשיך הלאה שאלה ממש בגמור שולח לו את השאלה מבקש ממנו אולי הוא יכול להגיד לו איזה תשובה אז רוגצ'וב כותב לו איטוס בבק דף ככה מנוכס ככה אז הוא מחפש בטויס בטו הוא לא רואה מה זה קשור לשאלה שלו מחפש מחפש בסוף הוא פוגש את הרוגצ'וב אז רוג'צוב אומר לו תשמע טויס שואלים שאלה פצצה ומה קרה אחר כך ממשיכים הלאה יש עוד טיסס אחר כך אז גם אתה יש לך שאלה פצצה ממשיכים הלאה רק להזכיר לאילום מכיוון שהשיעור הזה בעצם ישודר הלילה ביום שני בלילה שזה יום שלישי אז יש עניין גדול אמרו לי לברות יש עניין גדול לקרוא את פרשס המוליק כן יש כאלה שקוראים פרשס המוליק יש כאלה שקוראים פרשס הומון לא סתם פרשס המן כן זה פרשה מיוחדת סגולה לפרנוסה אומר מר עכשיו ראינו שמה שלפי רב מאיר מספיק לפגל אה הנה לא יודע מה מה זה יא אה הוא פגל ב1 או כאן או כאן או כאן כן אז אנחנו אורזים כאן כן שלפי רבי מאיר מספיק לפגל בראשון או בשני או בשלישי בסדר פיגו בחיף קורס שואל את הגמורה מכתי קורס לא מחייב עד שיקריבו כל המתירים למדנו כמה וכמה פעמים כדי להתחייב קורס חייבים לעשות את הכל צריכים לעשות את כל העבודות גם את הזריקו א עד הסוף עכשיו איך אתה עושה זריקות בהתחלה בראשונו ואתה עוצר שמה הרי אתה לא יכול לעצור שם אז אתה צריך להמשיך הלאה לעשות זריקה בשנייה בשלישי ואז רק אז אז זה נהיה פיגו. הבעיה הזה זה יוסי שחר עשה פעם נראה לי שיושי תיקן את זה קצת. אה הוא רושה בראש שלו שזה יהיה למחר. אוקיי הבנתי. או אז אם חשבת שזה למחר זה פיגול אז זה נהיה אדם ומים אנחנו מחשיבים את זה כמו מים יפה אז מה שיוש תיקן זה פעם היה בקבוק כזה ושזה קפץ כאן הוא עושה את כל המזרק מים אני מאוד אוהב את זה תיקון מאוד יפה אוקיי שר כוח יושי ישכ יוסי שחר שמת צריך להקריב את הכל לעשות את הכל עד שבו כל המתירים שואלת הגמרא איזה שבע שורות מלמעלה והדחש בפנים פס לי ברגע שהוא עשה את הזריקה בקבוצה הראשונה שמ אומר שזה זה עושה פיגול אז פס לי ברגע שפסלת את זה ברגע שעשית פיגול עשית פסול כמה דבכול מה בעלמודקמדי אז זה מה שהמשכת הלאה ועשית עוד זריקות בשני לא עשית כלום בוא נלך בחזרה לכאן שנייה לא או הנה כן את זה בוא זה בסדר בוא נגיד שהוא פיגל בראשון אחר כך הוא נכנס לתוך האכול בשנייה זורק ליד המנוורה בין השולחן המנוורה וזורק כלפי הפרוכיחס אבל הוא מחזיק ביד שלו מים. מים באלמוס, smart water, לא דם. הרי הוא הרס את הכל. אז רש"י שואל, אז מה? אז תמיד שהוא מפגל הוא הורס את הכל. איך הוא יכול להמשיך? אומר רש"י, תמיד אתה עושה מעשה שלם. אתה מפגל בכל המעשה, בכל הזריקה, בכל השריטה. כאן אתה אוחז באמצע כל מיני דמים. אז הף פעם לא סיימת. ואם לא סיימת והרסת באמצע אז באמת אין לך מה לפגל כמעט בך מה באמוד דקומדי אמר במשכח אצלו בארבו פורים והרבו סירים נכון אין לו חנמי רק מה אחרי שהוא זרק בראשונה והוא פיגל נשפח לו אדם אז הוא היה צריך לשחוט עוד פר ושעיר ואז הוא ממשיך הלאה והפג ואז נשפח לו ואז הוא המשיך הלאה כל פעם הוא מביא פר חדש אני חי זה פר אחד אז זה לא טוב הרס את הדם באמצע רוב אמר אפילו תפר וסורר לפגול מרצי רוב בעצם תרץ דומה למה שרשי שאל שבנוגע להילחויס פיגול זה מספיק טוב נכון אתה צודק שהרסת וזה מים בעלמו אבל זה מה שהתורה אומרת וככה אתה מפגל בדם שואלת הגמור ראינו לפני שנייה את הרשימה בוא נראה עוד פעם את הרשימה או זה בעצם עוד ארבע לא קשיו נכון יש מנדומר שאומר שזה 47 איך חוק דומר אומר ארב עם לקרונוז ומדומר עם ארב אם אנחנו לוקחים את כל הדם של הפר והשעיר ואנחנו שמים על הארבע קרנות של המזבח הזוב אז חסר לנו ארבע למה כי יש כאן ערבוב של שתי דמים הרמבן אומר אם מערבב אם לא מערבבים ושמים ארבע לקרן מהשעיר וארבע מהפר אז באמת נוסף לך עוד ארבע הנה אז הגענו ל47 ותניה 48 איך אתה אומר לי שיש 47 יש 8 לא קשיו אוקמנדו אמר שיריים מעקבים אוקמנד אומר שיריים לא מעקבים אם השיריים מעקבים זאת אומרת יש עוד אחד חייבים לעשות שיריים זאת אומרת אם יש לנו הנה כמו פי שאתם רואים על המסך שה כשנשאר דם בכלי מה עושים עם הדם צריכים לשפוך את זה אם זה כאילו אני לא יודע מה לעשות את זה משובחים אז זה לא מעכב אבל אם זה חלק מהעבודה שחייבים לשפוך את זה אז זה עוד מתן דם זה עוד אחד זה 48 לא 47 בואלהו פיגל בילו חמור לעשות חזורה כי זה מאוד חשוב כשבן אדם עושה קמיצה למנחו אפילו אם יש לו לבינו אחר כך אבל הוא יכול לפגל רק בקמיצה אפילו לפי חומם כי זה לא נחשב חצי מתיר כי עכשיו הקמיצה זה כל העבודה שיש לו עכשיו בהקטרה מכיוון שהוא צריך להקטיר גם את הקומץ וגם את הלבוינו אז הקמיצה נחשבת חצי 50% עכשיו מה קורה שואלת הגמור באוילוכה שהוא הולך מכאן עד לשם האם אוילוך זה דומה להקטרה שגם את הלבוא לא צריכים להביא מכאן לשם אז לכן אולי זה שתי מתירים או לא מכיוון שההולכה מכאן לשם זה לא זה לא נצרך למה זה לא נצרך ראינו מה שדומה ב הנה כאן יפה אף אחד לא צריך ללכת. אפשר להעביר את הכלי מאחד לשני. לא הלכו לשום מקום. או אז זה לא זה לא משהו שנצרך. אז פיגו בילו חמר ביוכנון או לאכו כקמיצו. לא זה ממש דומה לקמיצה שמה שאפשר לפגל. אכטור לא אי אפשר לפגל רק באילוכו כי גם באילוכ יש לונו אז יש שתי מתירים באלוכ גם לבוא וגם קמיצו רשלמלנו אני יכול להבין מאוד טוב את רשלוקש כי יש שתי מתירים יש גם קמיצה וגם לבוא אז זה חצי חצי ואי אפשר לפגל בחצי אלה רבי טעמו מה הוא סובר מה פתאום אומר רובק סובר רבי יוחננון יכול לבוא אדו שנמתרס אומר רבי יוחנן כאן חפ מאוד חזק אם זה עבודה שלא מתיר בכלל אז הוא עומד בפני עצמו שיש משהו שאתה עושה שעומד בפני עצמו אז אפשר לפגל בזה עבוד חשוב היא לפגלו לפני עצמו אומר לי הביה יש לי שאלה מה שאתה אומר אתה אומר לי שכל דבר שזה לא מתיר זה רק עבודה חשובה אז אפשר לפגל שמה אחרי שחיטה צריך להיות מן הקפוסים אנחנו יודעים שאי אפשר אפשר פגל בכבש אחד צריך את שתי הכבסים למה שתם מתירים דבוד שאין מתירו למה כי הזריקה בעצם מתירה השחיטה של הכבסים לא מתיר הזריקת הדם של הכבשים מתיר אז אם ככה אנחנו חוזרים לספרה של רבי יוכנון כל דבר שהוא לא בעצם מתיר משהו הוא לא מתיר לאכול שום דבר כמו אצלנו הילכה אומר רבי יוחננון שזה לא לא מתיר שום דבר זה רק עבודה אבל זה עבודה חשובה אז אפשר לפגל בכזה דבר אז גם בשחיטה שנוכל לפגל ובלי גב יש כ מחלוקת זה סתנן שורד הכבסים לאכול שליחס למוחור הוא שחט אחד מהכבשים כדי לאכול מחר כמו שהיה לנו בוזיך ש סדור היה לנו את זה במשנה היום שהוא לקח כף אחד של לבינו כדי לאכול את כל הלחם הפה למחר יש כמחלוקת פיגו קורסים בקורס בכל למה חכום כאן לא אומרים אה זה לא עבודה שמתיר זה רק עבודה חשובה ואז אפשר לפגל אומר מיסכם אתור קודוש שחיד כבו זה מכה של מושג חדש יש לנו דבר שמתיר מפגל אפשר לפגל יש לנו מושג חדש של רבי יוחנון שאם זה עבודה בפני עצמה מה שלא מתיר זה גם מפגל? יש לנו עכשיו מושג שלישי. משהו שמקדש משהו אחר אי אפשר לפגל בדבר הזה. כאן שאתה שוחט כבש זה מקדש את הלחם והבול לקדש כיבול להתרמי. ואז יש זה אותו באותו קטגוריה כמו להתיר משהו ואז אפשר לפגל במשהו שמקדש. אז עוד פעם או סליחה ואז מכיוון שהשחיטה זה באל לקדש לחמים זה כמו מתיר ומתיר חמורים שצריך את כל המתיר את שתי הכבשים אי אפשר אחד רב שימי ברשי אחרים מומרים מגד מולרם כושר יש הלכה בקורבן פסח שאם הכהן חושב כשהוא שוחט את הקורבן שזה יהיה לאנשים שאין להם בריס מילו. בוא נגיד הבן אדם אחים שלו מתו והוא לא יכל לעשות בריז כי הוא פיחד למות. אי אפשר לשחוט בשבילו קורים פסח. אבל מותר לשחוט בשביל בן אדם שיש לו בריס וגם בשביל הבן אדם הזה. אז השאלה אם הוא חשב קודם על האורל, האם זה פוסל או לא? הקדמו להם להרי להם כושר. אם הוא חשב קודם על האלה שיש להם בריסחר כך על הרעילים זה קשרים וקלון דבחצלי שימו אוי ואבוי [‏צחוק] אם הוא חשב על המולים הנה אבל מה כאן הוא רק שחט סימן אחד בשביל המולים ואת הסימן הרי בשחיטה צריכים לשחוט שתי סימנים את הקנה ואת הוט אז בוא נגיד שהוא שחט את הקנה הוא חתך את הקנה זה חצי מתיר זה חצי מהמעשה שהוא צריך לעשות לכבוד האלה שיש שם ברסמ ואחר כך הוא שחט עוד הנה את הקנה הנה הוא שם תמונה של קנה זה בשביל המולים ותושת בשביל הריילים של הגויים או כאן מה השאלה לפי חומם היו צריכים להודות שאפשר לפגל בחצי מעטיר למה מכיוון שהשחיטה זה לא מטיר זה מעשה אז בחצי המעשה הזה החשוב במעשה חשוב אפשר לפגל בחצי אומר א מרסדה מצב אורבהם הקודש מה שאנחנו מחייבים לשחוט עם סכין של ברזל ולא אבן חד בגלל שהסכין של הברזל הוא נותן קדושה לדם דם סקי מקד שלי דם סקי מקד שלי הדם מתקדש על ידי הסכין אז עוד פעם בולקדש כבולטרדומי ואז אנחנו חוזרים בחזרה מכיוון שהסכין כן מתיר משהו אנחנו חשבנו ששחיטה זה לא מתיר כלום זריקה תדם מתיר. לא נכון. השחיטה כן מתיר. השחיטה נותנת קדושה לאדם. איך אתה יכול לזרוק את הדם? בגלל שיש איזה קדושה מהסכין. בלי קדושת הסכין אם היית משתמש למשל באבן לא היית יכול לעשות זריקת הדם בכלל. למה? כי אין את הקדושה בדם. אז אז הסכין השחיטה. לכן חייבים לפגל לכן חייבים לחתוך את שניהם ולפגל בשניהם. כי זה מתיר. ובמטיר צריך את השתיים. כל מה שרבי יוחנן חידש שלא צריך לפגל בהכל זה רק אם זה לא מתיר זה רק עבוד חשובו. חשבנו ששחיטה זה עבודה חשוב? לא. שחיטה זה מתיר. זה מתיר את אדם להיזרק. כן תושמ במדבום אמורים שהקומץ מפגל בלי בלי הלבוינו בקמיצו בעבודה הראשונה ובמטן כלי שמכניסים את זה לתוך הכלי ובהילוך שהולכים למזבח מה אליו הילוך את הקטורה לכאורה אנחנו מדברים שלוקחים את ה קמיצה ומולכים ים אותו למזבח לכיוון המזבח ואז יהיה קשה על רשיש אומרת הגמר לו חילוך דמתן כלי מה שקורה כאן שהוא מכניס הוא הולך להביא את הכלי אין לו את הכלי להכניס את הלבוינו אז הוא הולך או את הזה כן סליחה אין לו כלי להכניס את ה את הקמיצה לוקחים קמיצה מכלי גדול עושים ככה ואז מכניסים זה כלי קטן אין לו אז הוא הולך להביא את זה מארון זה הזה זה ההילוכה שלו לא הילו חלקתי עכשיו בלבוינו אין כלי שני אין אתה לא לוקח את הלבוינו ומכניס לכלי שני אז זה העבודה שרק בקמיצה ואם ככה הוא יכול לפגל את זה כי זה זה דבר בפני עצמו כמו שאמרנו מקודם דבר שאין לוינו אז אפשר אפשר לפגל את הקמיצו. אין אין את הבויד להכניס את זה לכל לכלי שני. יוכי שואל את הגמורה במתן כלי ובהילוך כתוב שהוא נותן זה בכלי ואחר כך הוא הולך. זה הפוך הוא הולך להביא את הכלי לא שהוא מביא כלי ואחר כך הולך ככה הסברת שהוא הולך להביא את הכלי בילו במתן כלים מבוא אלה אוקש אתניח הנה אתה צודק תגיד שהוא הלך ואחר כך הביא את הכלי אבל כתוב בולו להקטור הוא בא להקטיר בול לאכב בואלה אם אתה אומר שבכל גם ב מה אנחנו אומרים שבקטרה צריכים לפגל גם בלבוינו וגם בקמיצו עכשיו אתה אומר לי לפי רשלוקש גם גם באוילוכו אתה צריך אתה צריך לפגל בשתי הדברים גם בקמיצו וגם בלבוינו אז למה אנחנו מדלגים על השלב הזה למה אנחנו אומרים את יודע איך מפגלים צריכים להפגל בשתי דברים בקטרה לא יש שלב לפני זה שגם צריך שתי דברים השלב לפני זה זה הלכה אז היה צריך להיות כתוב כשאתה הולך אתה חייב לפגל גם בלבוינו וגם בקמיצו לא כתוב את זה כתוב רק בסוף בסוף בהקטרה צריכים להפגל בשניהם למה למה? אז אומרת הגמורה בעצם זה אותו דבר אוקש כד צריך דקט תורה למה אתה הולך אתה הולך להקטיר דקטורי קורי להקטור אז לכן אנחנו קוראים להולכה הקטרה נכון אין חנמי גם בהילו צריכים לפגל גם בקניץ וגם בלבוינו אבל אנחנו לא אומרים את המילה הולילוכו כי הילוכ זה לצורך הקטרה זה נכלל בהקטורה אלנס בשתיקו לך מבלי למה אתה אומר לי שכאן אתה כבר לא יכול לתרץ את זה? כי לא כתוב כלום. לא כתוב שאפשר לעשות את הדבר הזה גם באלוכה. כתוב שהוא נתן את הקומץ על המזבח, הוא שם את זה על המזבח, על הקטרה. למה אתה לא אומר לי בכלל שזה גם ב גם בהוילוך צריך שלא יהיה שתיקה שצריך שהפיגול צריך את שתי הדברים? מבול קשיו אינו כנמי רבו נעצור כאן כי אני חייב לתת עוד שיעור בני שאני הולך לשדה תעופה בעזרת השם נתחיל מכאן היקטר שומשום סוגיה חדשה רבו סיי שיהיה לכם ערב טוב ונעי и