מרכז דף יומי - זבחים דף צט. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

ערב טוב רבויס אה נשמע סימרו סירוספס מרדכי יש לי קצת שפת אבל ברוך השם החום הלך הכאיבים הלכו ובעזר השם נחזור לבית סמדריש אפילו אולי הערב זאת אומרת יום שני עכשיו זה יום שני בבוקר מוקדם בעזרת השם הערב אני כבר אחזור אם אני לא מדביק פרנס החודש זיווג הוגון איילה בת פיגו נדבות איציקיג פיגו ליבובץ א הגדחוידשגודבו חחנקה הנכד שלי בן 10 מרייזר רייזר מודמר עושה את הדף כבר כמה חודשים וזה מה שהוא עשה לחנוכה בעזרת השם נראה ר בשבתון קובי מוזס מסדרסט רבו אנחנו אורזים בדף צטס למעלה למעלה למדנו במשנה שכהן שהוא לא ראוי לעבודה לא יכול לעשות את ה את הקרובנות הוא לא יכול להקריב הוא לא ראוי להבידו אז הוא לא מקבל חלק בקורבן מנוע נמילי איך אנחנו אנחנו יודעים את ההלכה הזאת אומר שלוקיש דומקרו הכהן המחט אוסוכלנו המחטי הכוונה זה זריקת הדם כהן שיכול לעשות זריקת אדם הוא יכול לאכול את הקורבן כהנמחתי אוכל שאנחטי אם הוא לא יכול לאכול אם הוא לא יכול לעשות את הזריקו אין יוכל הוא לא יכול לקחת חלק בקורבן שואלת הגמרא הוא כלו מה זה זה הכלל והרי משמור כולו מי עושה את זריקת אדם כהן אחד בתוך כל המשמר עושה את זריקת הדם וזה פשוט שכל המשמר יכול לאכול את הקורבן דאם אחד הם לא עושים את הזריקת הדם ואכל ואף על פי כן הם אוכלים אומרת הגמורה רו לחיטוי אמרינון מי שיכול לעשות את הזריקת הדם כל המשמע כל המשמר יכול לעשות את הזריקה הם לא עושים את זה כי אחד עושה בשביל כולם ולכן הם יכולים לאכול אומרת הגמורה הרי קרטון דני רואה לחיטוי ואכל קרטון לא יכול לעשות זריקת אדם והוא יכול לאכול איך הוא יכול לאכול אלו מה יוכלנו יחלקנו מה שהתורה אומרת הכהן מחתיסו יוכלו הכוונה מי שעושה זריקת הדם יכול לקחת חלק קטן לא יכול לקחת חלק. הוא יכול לאכול אבל הוא לא יכול לקחת חלק. זאת אומרת שבאים לחלוק את הקורבן לחלקים אז נותנים חלק אחד לכהן הזה, חלק אחד למשפחה הזאת. אבל הקוטון הוא לא יכול לקחת חלק. אם האבא שלו או מישהו יתן לו חתיכה לאכול, הוא יכול לאכול. ראוי לחיטוי חולק. מי שיכול לעשות את הזריקו אז הוא יכול לקחת חלק לכן תפול יועם לא יכול לעשות זריקו אז הוא לא לוקח חלק זה המשנה תפילו אחוז כיפור אם לא לוקחים חלק שאני רואה לחיטוי איני חילק שואלת הגמורה הרי בלמום דני רואה לחיטוי וחילק מה אנחנו עושים עם בלמום הרי בלמום יכולת לאכול והוא לא יכול לעשות זריקת הדם. הגמור בלמום רחמון רביי. זה פסוק שאנחנו לומדים מהפסוק חוליש אשר בו עם מום זה בעל מום לחם קוד הקדוש מנקם יוכל כתוב שהוא יוכל לאכול יכול לאכול זכר בקונם דרבס בעל מום שואלת הגמרא כל זכר לרבי סטפולים זה בעצם לא הפסוק שהגמרא מביאה. לכן הגמרא שואלת מהכל זוכר, מה שאנחנו לומדים מכל זוכור, מי אמר לך שכל זוכר הולך על בלמום? אולי כל זכור הולך על תפולים. בעלמום רחמון רבי כל זכר בקינים לרביס בלמום שהוא כן חולק והם כל זוכר לרבי תפולים. לא כתוב מפורש בפסוק שכל זוכר שאנחנו באים לרבות פלמום. הגמור מסתבר בלמום רבוי אם יש לנו מה לרבות יש לנו אפשרות לרבות מהפסוק בלמום או תבול יום עדיף לרבות את הבלמום למה שכן לא יכל הרי בלמום יכול לאכול מכיוון שהוא יכול לאכול אז הוא גם יכול לחלוק בקורבן הוא יכול לקחת חלק הביתה שת הגמרא דר בבוליו לרבוי דלאותו מרזחזי אולי הפוך מסתבר שטפוליוים ש הוא באותו לילה יהיה לגמרי טהור והוא יוכל לעשות את ההקטר חלובים אומר רש"י הוא יוכל לעשות את הבויד באותו לילה אז אחד שיכול לעשות את העבודה בעוד כמה שעות אולי מסתבר יותר שהוא יכול לחלוק בקורבן אומרת הגמרא לא השתמיכזי עכשיו השנייה נכון בעוד כמה שעות התפול יוז מהבלמום אבל עכשיו בוא נדבר על עכשיו עכשיו התפול יוים לא יכול לאכול הוא לא יכול לעשות את הקרוב והבלמום כן יכול לאכול אז אם הוא יכול לאכול לכן הוא מקבל חלק רבי יוסף אמר מכתי מה ירנו יחלקנו מה כתוב בפסוק כתוב הכהן המחת אויסו יואכלנו אומר אומר רבי יוסי רב יוסף מה זה הכוונה במילה יוכלנו שיאכל הכוונה זה שהוא יכלו שואלת הגמורה או שואל אז אם ככה לכתוב רחמנו יחלקנו אם זה כל הכוונה אתה אומר לי שהמילה יוכל הכוונה לחלוק שהתורה תגיד הכהחדסו יחלקנו מה התוירה אומרת יוכלנו המילה האמיתית שבאמת צריכים להגיע אליה זה יחלקנו אז למה התורה משתמשת במילה יוכלנו אז הוא אומר שמנו רואה להכילו חילק שאינו רואה להכילו אינו חולק חלק תפול יום שהוא לא ראוי לאכילה הוא לא יכול לחלוק אבל בלמום שיכול לאכול הוא כן חולק בואי רשלוקש אני מצאתי את השאלה הזאת ממש ממש מעניינת חושב שגם אתם תחשבו על זה זה מעניין מאוד למה הוא שואל ככה בלמום והוא טומק בלמום אנחנו אנחנו יודעים יכול לאכול קוצ' ומה קורה עם הבלמום הוא גם טמא עכשיו בן אדם שהוא טמא לא יכול לאכול אולי מכיוון שהתויראה אומרת שבלמום יש לו איזה הטר מיוחד שיוכל לאכול אז אם אתה מוסיף אל על על המום שלו אתה מוסיף גם את הטומ הוא לא יכול לחלוק מה הוא שיחלוקי כי לחזי ורחמון רבי לא יש לו הרי הוא לא ראוי אבל התוירו אמרה שנכון שהוא לא הוא לא ראוי לעשות את העבודה אבל לא יכול לחול דילמ רואי לאכי לא חולק שאני רואה לאכי לא חולק מה סליחה כיבד רב לאישנו מה לי טומים מה לי בלמום אולי זה לא משנה כבר אנחנו מתירים אותו אז בוא נטיר אותו גם מהטומדים לאכי לא חילק שרו לאחי לא י חולק תכלס הוא לא יכול לאכול עכשיו עכשיו השנייה הוא לא יכול לאכול למה הוא לא יכול לאכול כי הוא טמא אז אולי הוא לא חולק מרבוש כהן גודל מקריב אוי אולי נראה את זה עוד שנייה קין גודל הוא מקריב כישור אוינן בוא נראה את הפסוק שנייה הנה כתוב בבסו בעל כל נפשמ מיס לא יובוי זה כהן גודלו הוא לא הוא לא הולך ללוויה לאובי ולאמוי לא ייתעמו כהן גול יטעמו וכתוב ומנ מקדוש לא יצי מה הכוונה הוא מן המקדש שלא יצי הכוונה זה שהוא יכול להקריב הוא עושה את האבודו אז אומרת הגמורת כהן גודלו מקריבנין כהן גוד יכול להקריב כשהוא ואינו יואכל בכל זאת הוא לא יכול לאכול ואינו יכול לקר אז הוא לא אוכל ולכן הגמרא אומרת לכן הוא לא לוקח חלק בקורבן שמע מי רואה להכילו בעינון שמע מינו לא מספיק שהכהן גודל ראוי לעבודה צריך שהוא יהיה ראוי לאכילה אם הוא לא יכול לאכול הוא לא יכול לחלוק לכן גם אצלנו מי שלא ראוי לאכול אז הוא לא ראוי לחלוק הבלמום שהוא טמא הוא לא יכול לאכול כי הוא טמא אז לכן הוא לא יכול לחלוק בקורבן. עכשיו אני אראה לכם את הסרטון הזה הקצר. פול יוים לא יכול להיכנס לאכול אבל בלמום זה כמו השומר הקישוים שהל שמה ילד שאוכל כולדק בלימום ילדים אוכלים את הקודשים בואי רב ישעיה עוד שאלה טומא וקורבונוציבור מהו שיחלקולי אז מסביר רש"י יש כאן קורבנות ציבור אבל האלה שמקריבים את זה הם טורים הם טורים השאלה הוא טמא האם הוא יכול לקחת חלק מי אמרנון המחט אומר רחמונה והינם הם מחטיו מי שיכול לעשות זריקת אדם אז הוא מקבל חלק והוא יכול לעשות את הזריקה אודים מרווי להכיל לחולק או לא זה לא קשור לאווידו זה קשור לאכילה מכיוון שהוא לא ראוי לאכול כי הוא טמא שאין רואה לאכי לא יכל לכן הוא לא יקבל חלק האם זה תלוי בזה שהוא יכול לעשות זריקת אדם או בזה שהוא ראוי לאכול והוא לא ראוי לאכול אומר אביד תושמע כהן גודול מקרב אויני ואינוי אוי אומר אבנה כהן גודול מקריב אוינן כמו שראינו לפני שנייה ואינו יוכל אותו ראיה כמו שהבאנו מקודם הכהן גודל עושה את האבויד אבל הוא לא אוכל ואינו יכול לאכול לו ערב הוא לא יכול לחלוק בקורבן אז מה רואים מכאן שמע מינו רואה להכילו בילון שמנו אותו ראיה כמו שאמרנו מקודם שהעניין הוא זה שהוא יכול לאכול לא שהוא יכול לעשות את העבודה מה שהוא יכול לעשות את העבודה זה לא נוגע לחלוקת הקורבן זה מה שהוא יכול לאכול ומי שלא יכול לאכול אז הכהן הזה שלא יכול לאכול קורבנות ציבור כשהוא טמא אז הוא לא מקבל חלק למדנו במשנה אוננוגיה ונו עם העקרי ונדע כהן שהוא אוינן נפטר לו מת באותו יום הוא יכול לנגוע בקורבן אבל לא יכול לאכול הוא לא יכול לעשות הקרובה שואלת הגמורה אויננוגיה מה אוינן יכול לנגוע בקורבן הוא דרמיני אוינן הוא מחוז הכיפורים צריך עם תפילה לקידש אוינן אם הוא רוצה הוא חייב לטבול במקווה כישור אוינן כדי לנגוע וגם בחוסר כיפורים. זאת אומרת אחד שכבר טבל במקווה והיה לו ערב שמש ולמחרת הוא מביא קורבן כדי שיאכל קודשים הוא צריך לטפול עוד פעם במקווה. נו אז רואים שעינן לא יכול לנגוע בקורבן. הוא צריך ללכת למקווה זה גזרי כזה שהוא צריך ללכת לתוך המקווה צריך לטפול במקווה כדי לנגוע במשנה לא כתוב שהוא הולך למקרה כתוב אונן נוגע אומר רבי אמ אומר רבי יוחננו כאשר כאן בשטוב אין יוחנמי המשנה שלנו מדברת שהוא טבל במקווה לכן כתוב שהוא נוגע כם בשלא יתבר אז זה התירוץ הראשון של הגמורה שאין חנם אתה צודק זה טוב שהזכרת לנו צריך לטפול במקרה שואלת הגמור מה זה יזור שיתבול במגו מהבי ההודר לינינוס תכלס זה היום של ה שהב שהקרוב שלו מת והוא עדיין אוינן אז מה זה משנה אם הוא הולך למקווה או לא הולך למקווה הרגע שהוא יוצא מהמקווה הוא עדיין נשאר אוינן אומר רב ברבוננו אונן שטובל אנינוס אפילו כשהוא אוינן והוא הולך למקווה זה לא גומר לו את הענינוס זה שטוב במציאות שהוא אונן זאת אותו יום שנפטר לו מת אומרת הגמור מדק לאש הודעסך דתי הוד לאסך דתי הנקודה כאן זה הזדס אוינן שהוא טרוד במת אז יכול להיות שלא ישמור על עצמו מטומר ולכן במשנה שלנו הוא שמר הוא חשב כל הזמן שהוא צריך להיות זהיר לא לטמות ולכן הוא לא צריך ללכת למקווה למה למה? כי הוא שמר על עצמו לא לטמות. כל ה הסיבה שהוא צריך ללכת למקווה. שמה שכתוב שהוא צריך ללכת למקווה בגלל שהוא לא שומר על עצמו הוא טרוד בלוויה וכולי וכולי בקבורה אז הוא יכול לנגוע בשרץ, הוא יכול לנגוע במת. אז לכן לא הולכים למקווה. שואלת הגמור אם זה נכון הסדס? אם היה לו הז חדש שלישי שביעי בואי אז בוא בוא נגיד שהוא גם נגע באמת. בוא נגיד שהוא נכנס לאיזה בית שהיה שמה מת, אוי ילד, אז הוא לא נגע במת, לא עד כדי כך. אז הוא נכנס לבית חולים למשל, הוא הלך לבקר את אבא שלו, להתעסק במת של אבא שלו, הוא נכנס לבית חולים בלי לחשוב שנייה שיש שמה אולי עוד מת ויש שמה אויל. שייך איזה דבר. אז אם ככה אז צריכים להתנהג איתו כמו טומס מייס. ותומס מייס צריך לעשות הזוהב ביום השלישי, ביום השביעי. רבי סטורי ברבי מוסון אומר רבי יוחנון אומר את זה בשם של רבי יוחנון זר הדסורז שלישי יושבים מי שמשיח דת אז הוא באמת צריך להתנהג כמו שהוא נגע במד והוא צריך לעשות הזל ביום השלישי ביום השביעי הגמור לאש דסך דת ממיס הודע דת מי שארץ מתי צריך הזו ששלישי ושביעי כשהוא שיח דעתו לגמרי הוא לא חשב ליזהר ממת אז שמה באמת הוא צריך תתנהג כמו שהוא נגע במת. אבל אם בן אדם חשב על עצמו שהוא הוא יזהר מהמת, רק הוא לא יזהר משרץ, אז שמה הוא צריך ל אז הוא לא צריך לעשות הזהה ביום השלישי, הוא לא צריך טומ של שבע ימים, טומ של יום אחד זה מספיק. שואלת הגמורה, בסדר, אז בוא נגיד שהוא תמי שרץ, תמרץ טומליהו ערב שמש בואי. אז לא מספיק שהוא ילך למקווה עכשיו הוא ילך הוא ישאר יאכל יגע בקוצ'ים הוא צריך להתנהג כמות מי שארץ וזה זה חמור גם כן אז לא שבע ימים אבל יום אחד הוא הולך למקווה והוא לא לא טהור עד הערב אומרת הגמורה ויד אפילו תרומנמי תראו מה כתוב כאן במסכת חגיגי דף כאנן במחוץ הכיפורים צריכים תפילו לקדש אבל לא לתרומו כן זה מה שהבאנו מקודם ורמיני אונו מחוז הכיפורים צריכים תפילה לקודש ההמשך היא אבל לא לתרומה הוא לא צריך תבילה לאכול תרומה למה לא אם הוא נגע בשרץ אז גם לתרומה הוא היה צריך ללכת למקווה אומר רבי ירמיה באמר נשמרתי מדובר המתמני ולא נשמרתי מדובר הפוסלני זאת אומרת בן אדם יכול להגיד ששמרתי לכמה דברים ולכמה דברים לא שמרתי. מה זה אומר? אומר אני שמרתי על עצמי שאני לא אטמא בדוי רייסה, אני לא אטמא בשרץ, אבל לא נשמרתי מדבר שפוסל אותי מדרבונו. לכן אם הוא הולך למקווה אז זה מתהר אותו מיד. בדויריסה אם הוא הולך למקווה הוא צריך לחכות עד הערב. זה הוא נשמר. הוא לא הוא לא נגע בשרט. יכול להיות הוא נגע במשהו שפוסל אותו מדרבונו ובזה מספיק ללכת למקווה ועל המקום הוא נהיה טהור. מישהו כתב ספר שתי שתי אנשים כתבו ספר קוראים לזה the invvisible gorilla איך אומרים את זה בעברית? הקוף בלתי נרע invible איך אומרים את זה בעברית? וזבות כאילו רואים דרכו מה זה אומר הם עשו מחקר לקחו אנשים אמרו להם תספרו כמה פעמים הקבוצה עם חוצות לבנות תופס את הכדור אז הם עומדים וסופרים הם זורקים להם כדור עוד כדור עוד כדור והם זה ממש מתאמצים מתחקסים ריכוז לראות כמה פעמים נזרק הכדור לקבוצה הלבנה אחרי שנגמר כל הזה שאלו אותם נוק כמה פעמים? 30 פעם. האם ראיתם משהו משונה באמצע? לא, לא ראינו כלום. בטוח? לא. רוב האנשים לא ראו? לא ראיתם קוף? לא. מה? לא ראיתם קוף. היה כאן קוף. שמפנ זה ענק. גורילה. לא. באמצע. תוך כדי שהם זורקים את הכדור אז הביאו אחד מחופס לגורילה והוא עבר. ביניהם ונעמד והתחיל לעשות ככה וככה כל מיני תנועות ואחר כך הלך יראו להם את הוידאו ממש לא לא שמו לב רוצים להוכיח מזה שבן אדם מתרכז על משהו אז הוא לא רואה כלום הוא הוא רואה מה שהוא מתרכז הוא לא רואה שום דבר אני אומר זה יכול להסביר הרבה גברים צריכים להשתמש בסבר הזה הרבה הם יכולים להגיד לאישה שוב אני הייתי מרוכז בזה לא שמעתי אותך בכלל הרבה פעמים אנשים אומרים מה לא שמעת ביקשתי עשיתי אני לא יודע אני מרוכז בדבר הזה גבר מרוכז הוא מתרכז על דבר אחד בדרך כלל כך כתוב כאן אני שומר על על הטומ הזאת בן אדם ישאל אותך מה פירוש אתה שומר על הטומא הזאת מה לא שמת לב אתה שומר אם אתה שומר אז היית צריך לשים לב שלא היה איזה טומ דרבון לא אני מתרכז על הדבר הזה מה שהיה בצד היה או איזה משהו אני לא רואה זה אני לא רואה שואל את הגמור ומאיקטרוסה לפלגו האם יש את המושג הזה ש אני יכול לשמור על חצאי דברים על חצי כן חצי לא אומרת הגמורי אין ואנחנו נביא סוגיה שלמה ובסוף נראה ממש אותו דבר בעצם משהו מאוד דומה ותניה והנה ראיה אוי עשה על הראשושר הנה יש לבן אדם סל של תאנים בתוכו יש לו מגריפה מברזל המגריפה הזאת היא מפרידה את הטינים אחד מהשני שהם מתייבשים עכשיו המגריפה עצמה זה ברזל זה מקבל טומ אז אומרת הגמור כתוב אוי הוא הסל על ראש שלו יש לו סל על הראש שלו דף צט עמד בז ומגרייפו בתויחוי ויש מגריפה בתוך הסל ואומר ניבי על הסל וניב על מגריפו אני שומר על הסל ואני לא חושב על מה שקורה מהמגריפה הסל טהור והמגריפות מ הנה אפשר לחלק אבל זה עדיין לא הראייה אני אומר שהסל טהור והמגריפה טמעה שואלת הגמור ודתם ממגריף לסל למה שהמגריפה שזה ברזל שהיא טמאה שלא תחזור ותטמא את הסל אומרת הגמורה אין כלי מטמא כלי אז בוא נראה שנייה איך שזה עובד בטומ מור טומה יש מדרגות עכשיו אם מדרגה אחת נוגע במשהו אחר אז בדרך כלל זה יורד מדרגה אם הV הויס הטומ מת נוגע בבן אדם אז הבן אדם יורד הוא לא אביטומ הוא נהיה אב הטומ עכשיו הבן אדם הזה שנגע במת אם הוא נוגע במשהו אז זה יורד מדרגה אחת ומה שהוא נוגע זה נהיה רישוי אז בוא ניקח את הסל שלנו אבא טומו נגע במגרפה אז מגריפה נהיה רישון עכשיו ראשון אין לו כוח לעשות את הסל את את הכלי שני זה לא הולך ככה כלי לא עושה עוד כלי טמא. אתם רואים אפשר לראות כאן שהרישון יכול לעשות אוכל שיני אבל לא יכול לעשות עוד כלי שיני. אז אומרת הגמורה, אין כלי מטמא כלי, כלי לא יכול לעשות כלי אחר טמא. שתגמור בסדר, אז את הסל בעצמו לא יהמא. אבל מה שבתוויכו טמא מה שבתוכיחו. למה התאנים שהם אוכל לא נטמאים? הרי רישון יכול לעשות אוכל שיני. כן. שמגריפה האדומה שהיא בטומת ראשון יעשה את התאנים שהם אוכל טומ שני אומר רוב שמרתיו מדובר מתמו אני שמרתי את המגריפה הזאת ש מדובר מתעמ שמרתי או מדובר פוסלו אני שמרתי שהמגריפה לא תהיה רישון אז אני יודע שהמגריפה לא ראשון אבל לא שמרתי מדובר פויסלו בסדר אז לכן המגריפה לא יכולה לעשות את הפירות שיני כי אני דאגתי שהמגריפה לא תהיה רישוע אומרת הגמורי גלגל מלסו ומתוי לקמי דרב אבא במון הדבר הזה הגיע לרב אבא בממן אומר לו הוא לא שמלו הודמ רבי יוחננון אומר רבי מה לא שמעתם מה שרבי יוחננו למר בשם רבי הויחשתי זאת אומרת תרומ תרומ אם תסתכלו כאן על הזה השיני בדרך כלל לא יכול לעשות משהו אחר טמא אבל שיני שנוגע בטרומור כפי שאתם אומרים כאן בזה זה נעשה מה שלישי זה יורד מדרגה אבל הטרומור רק תרומה וככל שזה זה יותר קדוש, יש לזה יותר הוא יותר אמ נו מה המילה? א יותר עדין יותר א בקיצור אז קודשים למשל יכול לתמות לעשות רביעי בפורדומו ראינו פעם שזה גם נעשה חמישי בקושי רואים את ההלכה הזאת הקופוים הוא אומר אוכל שלישי של תרומור אוסו לאכול ומטר ליגה בן אדם כהן שאוכל תרומו זאת אומרת התרומה נגע בשיני. השיני נגע בתרומו והתרומה נעשה שלישי. וכהן אכל את השלישי. אז מה קורה? הוא הגוף שלו, הגוף של הכהן נעשה אסור לאכול. הגוף שלו נעשה שלישי. אתם שומעים? שיני. מה זה שיני? שהכלי למשל הכלי שטמא נגע באוכל זה נסע שני האוכל הזה הזה נגע בעוד אוכל והאוכל הזה נסע שלישי והכהן אכל את השלישי הזה הכהן בעצמו נסע שלישי אז כתוב כאן אז מכיוון שהכהן נשא שלישי אסור לאכול הכהן הזה אסור לו לאכול תרומו הוא מותר ליגע אבל הוא יכול לנגוע עלמו באכילובון מילו זה דומה למה שאנחנו מדברים כאן באונן שמה באכילו ודרבונ מילה באכילה אמרו לכהן הזה אל תאכל בנגיעו לא יעבוב רבון מילה אבל אמרו שמותר לו לנגוע אז גם אצלנו אסרו לאוינן, אנחנו חוזרים לאוינן, אסרו לאינן לאכול בלי תבילה, אבל לא אסרו לו לנגוע. אתה שואל אותי שזה הרי הסתיר. אצלנו כתוב במשנה שאוינן יכול לנגוע בתרומה. אי כתוב במשנה האחרת כתוב שאונן צריך לטבול. זה לאכול. לאכול החמירו אבל לא בנגיה. סוגיה חדשה ואינו חולק לאכול האונן לא חולק הוא לא מקבל חלק הקורבן אומרת הגמרא מפלאגודל פוליג כתוב כאן לכאורה שהוא לא מקבל חלק דכמזם ללי אוכל אם מזמינים אותו לבית לאיזה מנגל אז מותר לתת לו חלק מהקורבון הוא לא מקבל חלק מה זה אומר חלק יש נפקמינה כן עוד פעם ילד יכול לאכול אבל הוא לא מקבל חלק זה לא החלק שלו אפשר לתת לו חתיכה ביס אפשר לתת לו סטייק הוא לא מקבל חלק גם כאן הכהין הזה הוא לא מקבל חלק הוא לא יכול לקחת רבע מהבהמה ולקחת את זה הביתה אם מישהו מזמין אותו לארוחה והוא נותן לו לאכול זה בסדר כמזמני אוכל אם מזמינים אותו אוכל לאכול שואלת הגמרא רימיני אונן תו ואיכלס זכו לו ערב אבל לא בקודים כתוב שאוינן הוא טובל ואוכל את הקורבן פסח אבל הוא אבל הוא לא אוכל קודשים אבל לא יה בקודשים אומרת הגמור אומר רב ירבי מדיפטר לקשא בפסח המשנה שלנו מדברת על קורבן פסח ולכן הוא אוכל קודשים אפילו שכתוב כאן לקרות שמות שנייה נראה כאן בשער ימוס שונ אבל בשאר הימים של השנה לא אוכלים קודש בפסח הדיד אוכל פסח אוכל מקודש מכיוון שרבונון הורידו את החומרה כי קור פסח מי שלא אוכל קורבן פסח זה בקורס אז חכמים אמרו טוב אין גזירי כאן תאכל קורבן פסח מכיוון שהורידו כבר את הגזיר לקור פזר אמרו טוב תאכל גם קודשים ש מוס שוננו דלחזי לא יכזי אבל שער השנה שאין לא הורידו כלום אז הוא לא יכול לאכול קורבן בן פזר בשער יוסונו אז הוא גם לא אוכל קורבנות אחרים אבל צריכים להבין את הלשון זה ממש קשה ומהי אבל לא בקודשים כתוב שהוא אוכל קור פסח ולא קודשים הכוונה זה אבל לא בקודשים של כל השונ חייבים לתרץ לא בליל בליל הסדר בערב יונטף אורחל קור פזח בקודשב לאי בקודש הכוונה בשאר השנה רב אסי אמר לא ג שכאן שמיס למיס פרבוס הוא קבור ברבאוס כשהוא אוינן זאת אומרת ביום של המיסה של המת זה אוינן דויריסה יום של הקבורה של המת זאת אומרת אם הוא מת ב-13 והוא קבע אותו ב-14 אז זה כבר לא דיריס הוא אונן דרבונן אז זה עובד ככה כם בשמס מיסר באוסור אם הוא מת באותו יום בארב באוסור ברב יונטב הוא כבר בארבעוסור אז הענינות שלו באותו יום זה דרבונן למה כי באותו ביום עצמו זה דרייסה אז חכום גזרו על הלילה אז יש שמה נינוס דרבונה וחומם הקילו בשביל קורן פסח אז בסדר אז הוא אוכל את הקור בפסח אבל לא בקודשם עשו כולה בפסח ולא בקשה כשמסמס בשליש אבל אם המת מת יום אחד יותר מוקדם אז כל ה-1 כל ה 14 זה רק דרבונון אז הלילה זה אפילו לא דרבונון אין לו אנוס באותו לילה זאת אומרת הוא מת ב-13 למוחרת ב-14 זה הנינוס לא דרסה כי זה יום אחר הנינוס הוא דר דרבונו והנינוס לא הולך ללילה רק באותו יום שהמת מת באותו לילה ישנינוס מדרבונו אבל לא למוחרת מוחרת אין אנינוס דרבונה בלילה וקבור יום כבור טובס לילו מדרבונון אז לכן ביום ב-14 הוא לא אוכל והוא לא חולק אבל בלילה אוכל קודשים אז אני אנחנו רוצים להסביר למה לפעמים בפס פסח הוא אוכל קוצ'ים לפעמים לא אם יש שמה אנינוס דרבונוון אז הוא לא אוכל קודצ' אבל אם אין אנינוס בכלל גם לא דרבונון אז הוא יכול לאכול קודשים אומרת הגמור מתנה נינוס לילו מדרבונון מי אומר שאותו הנינוס בלילה זה דרבונון רבי שמיני זה הולך לפי רבי שמני דסניו אנינוס לילה מדברי טוירו הענינות בלילה זה מדבר רבי יהודה רבי שמלא אומר דבר מדבר מה ש ישניות בלילה זה מדרבוננו אומר שם תדע אני אוכר לך שהרי היום הוא אונן תיבה ואוכל ספיך לערב אבל לא בקודש איך אוינן יכול לאכול קור פסח אם זה דיריסה אם אסור לו לאכול מדוריסה האם זה דרבוננו אז חכמילו אמרו אין דרבוננון כשזה בא לי לאיסור קורס אבל אםנינו זה דירסה אז איך התירו לו לאכול קוראים בסר לסוף רב שמלנו סליים דרבונן מה הוא אומר שזה דרבון ותני רב שמ לא אומר אונ משלח קורבנו סוף הנן לא שולח שליח עם הקורבנו שלו מילה ואפילו בפסח לכאורה זה מדובר אפילו בפסח לא לב פסח כל הקורבנות בעולם לא אבל פסח כן רבותי רב שמר שלומים שושלם מי י מי כשוא אתם שומעים דובר נפלא המילה שלומים השם שלו זה שהוא שלם בן אדם יכול להביא קורבן נדבה שלומם אבל הוא צריך להיות שלם איך בן אדם שלם כישוא בשמחה ונו מי כשואינן רואים מכאן דבר לא יאומן זה לא הכוונה ש שמחה זה איזה זה בונוס, זה איזה משהו מיוחד או אני עושה מצווה בשמחה. לא. כתוב כאן בגמורה שבלי שמחה אין מצווה. זה חלק אינטגרלי. יש כזה מילה בעברית. אינטגרלי. זה חלק חיוני במצווה. אם אין שמחה אז אין שלמות. האוהיל לא יכול להביא. האוהל לא מביא שלומים. לא בגלל שאין לו את הבונוס. אין מצווה כישהוא לא שמח. מנין לרביסטוידו איך אתה יודע שאינון לא יכול להביא טוידו רבניס טויד שכן בשמחו כשלומים הנה ואיפה כתוב שיש שמחה בשלומים כתוב וזובחת שלומים ואוכלת שלום וסומחתו בפני השם אלוקיך אכילת שלומם צריכה להיות בשמחו וגם טוידו אז אני לא יכול להביא טוידו מני לרב אויס אוילו אוילו גם כן אויל לא יכול להביא בניסים בו בנד בנדו וכשלומ יש רק שתי קורבונות שאפשר להביא בנדבה אוילו לשלומים אז גם אוילו צריך להיות כמו שלומים בשמחו אויננו לא בשמחו מנין לרבור סור פסח אז כתוב גם מפורש פסח וכתוב שואנן לא יכול להביא קורבן פסח מה באני בכור מה יצור פסח שכן אין הם בואים אלא שהם בואים על חטא הם לא באים על חטא לכן אי אפשר להביא אותם מנרב יצחד זבות שכן באים על חטא למה לא מזבח יש מילה מיותרת זבח בקיצור אונן לא יכול להביא שום קורבן אפילו קורבן פסח מנין לרבי סועיפוס והמנוכוס והיין הוא לא יכול להביא יין הוא לא יכול להביא מנחה והוא עצם אז רשי כאן אומר לפעמים יש עצם שממש ממש קורבן אתה מביא קורבני עצים רש"י אומר לא אם בן אדם מביא עצים הוא מתנדב להביא עצים לבס המקדוש אז הוא צריך להביא קורבן ביחד עם זה והלבוינו תמשלומים קורבונ כל קורבונ שהוא מבי כשהוא שולי מי ומיבי כשהוא צריכים לזכור את זה בן אדם שהוא לא בשמחה הוא לא שלם הוא לא שלם מצו גדול אליוס בשמחה תומיד החסידים אוהבים להגיד נכון שיש את המצווה להיות בשמחה בזה בסוק סוקס וסומחת וחגך זה לא מצווה בתויר להיות בשמחה אבל כשבן אדם הוא שמח אז הוא מביא הרבה מצסיו זאת אומרת הגמור אומרת כאן ש אם בן אדם הוא לא בשמחה הוא לא בשלימוס והוא לא בשלימוס הוא לא יכול להביא קורבן שלמה הוא לא יכול להביא אוילו לא יכול להביא מנח לא יכול להביא כלום שואלת הגמור א כשהוא שול מבינה נקטו מיו פסח כתוב שהוא לא יכול להביא קור פסח אומר רב חיסד פסח כדינה זב אז זה תראו צריכים להבין אבל הגמרא אומרת שפסח נכון זה לא זה לא ברשימה הגמור הכניס את זה ברשימה אבל זה טעות כאילו פסח הוא כן יכול להביא מכל הקורבנות כדנזבו זה נכנס כי בדרך כלל שאומרים בכור מה איסור פסח זה הולך ביחד זה זה בתור רשימה אבל בדיוק עכשיו פסח לא נכנס לרשימה פסח אונן כן מביא שיש שסור אמר מהיא פסח שלי פסח אז לא היה לי זמן לעשות משהו חדש שלא היה זה מ מחגיגו להזכיר לאוילום שתמיד הייתי שואל אנשים אז זה היה בשבילי שוק בתור בחור ישיבה אתה אתה יודע שאתה צריך להביא קור בן פסח אבל מה עוד אתה צריך להביא אם אתה הולך לבס המקדוש אז הנה הרשימה צריכים להביא אוילהיות תמיד שבאים לב המקדש צריכים להביא אוהסריות יש חגיגס יד חגיגס ספו בשל מסמחו אז בדרך כלל צריכים להביא את כל הקרבונות האלה מה זה חגיגו יד חגיגו יד זה בעצם קורבן שאתה מביא בערב יונטף כדי שתוכל לאכול את הקורבן פסח על הסובבה הרי אם יש לך 100 שותפים על הקורבן פסח הזה אז לא תוכל לאכול הרבה מזה אז כדי לצאת ידי חובה של קורם בזרח אתה מביא קור מחגיע אתה לא חייב להביא את זה אבל בדרך כלל אנשים מביאים את זה כי הם רוצים לאכול סעודה נורמלית יפה קובד יונטב ולאכול את ה את הקורם פסח בסוף אז מבינים קור חגיג יודע אז אומר רב שישס מהיא פסח של מפסח האוהינן לא מקריב את החגיגו אבל הוא מקריב את הקורן פסח מה שאנחנו אומרים שהוא לא מביא קור פסח הכוונה לא לקורן פסח לחגיג שבא ביחד עם המקום קורבן פסח יוחי אני שלומי אז זה ממש נכלל בשלומים אומרת הגמרא לא נכון אבל לא נכון תנ שלומם הבחמס פסח ותן שלומם בואו עם מחכמס יש שתי סוגי שלומם יש שלומים שאתה מביא ביום שלישי בהיר באמצע השנה ויש שלומים שבאים ביחד מקור פסח למה דליתן שלומם הבכס פסח אם לא היה כתוב מפורש את השלומים האלה שבאים ביחד מקור פסח זכות חמין הילו מחמס פסח סו כי גופי דפסח דום הייתי אומר שהאונן יכול להביא את זה למה כי זה בא ביחד ע עם הקורם פסח השלום האלה באים ביחד עםקור פסח קומש מלון שלא אוינן לא מביא את החגיגה הזה את השלום הזה הוא מביא רק את הקורבן פסח בויסי שיהיה לכם ערב טוב דנאים อ