מרכז דף יומי - בבא מציעא דף נג. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

[מוזיקה] רב טוב רבוס עכ מה נשמע משיקגו ערב ערב פסח הדף ממשיך כל יום אנחנו לומדים דף ערב פסח מוצי פסח למועד יונטף זה לא משנה חומץ לא בדיק ס חומץ יתכן ששיעור אחד ושתיים החבוש שלי רבי דידיה קרימר יצטרך למסור מכיוון שאני צריך למסור שתי שיעורים ביום אחד מכיוון שזה יום טב באמריקה יש שני ימים ובארץ רק יום אחד אז אני צריך להכין שיעורים לארץ אני לא לא יודע אם אני אוכל לעשות גם את השיעור באנגלית וגם בעברית לא בטוח רבו תי לפני שאנחנו מתחילים אני רוצה לעשות קצת חזור על מה שלמדנו בשבוע כמה מושגים למדנו את המושג של סו בסו שאסור ללוות ממישהו אוכל כמו חיטה ולהחזיר לו חיטה מכיוון שזה נראה כמו ריבס עם המחיר של החיטה עולה למדנו קנין אגב שמישהו רוצה לקנות מטלטלין אם הוא קונה גם קרקע אז אגב הקרקע אפילו חתרה מאוד קטנה הוא יכול לקנות גם מטלטל תמור זה שבן אדם שם בצד בימה לקורבן אחר כך הוא מתחרט אומר וואי יש לי בימה יותר יפה מזו בוא אני רוצה שזה יהיה תמורת זה זה יהיה במקום הראשון שניהם יש להם הקדש זה איס דריס מס מה שכוס בתו כמו שאמרנו שבן אדם אומר אני מקדש שת האישה על מנת שאין לך עלי שר סוס וונו זה תנאי על מה שכתוב מפורש בתורה שחייבים לתת לאישה והתנאי שלו בטל הקידוש נחלים בסדר רבו ישש סוגיה מאוד מאוד מעניינת ויש לי שאלה שתכף נראה בסוגיה בעצמה מה שדומה ליל הסדר אנחנו אוכלים מצו מצה מרור ואחר כך אנחנו אוכלים אותם ביחד שאלה למה לא אוכלים את זה ביחד לכתחילה למה לא לוקחים את המצב ב מרוג בוא נצא הכל בשביל מה לאכול עוד כזית עוד זה וזה מפריע לאישה וזה בואו נעשה את זה ביחד מה אתם אומרים אולי נראה קצת תירוץ לזה בהמשך אנחנו ורזים חמש שורות מלמטה בדף נבז עמוד בז גופו גופ חזקי שני שאין בושו פטו אומר הוא וחומש מול על מוס הורס מה קורה יש לך עניו בוא נגיד זה פחות משפ ודאי העניו הזה קצת מתחיל להתקלקל כזה פחות משפטו הלוכי היא שאם בן אדם רוצה לבדות את המיס השני שלו הוא לא רוצה להביא את הפירות לירושלים אז מה הוא עושה הוא הולך ופודה בוא בוא נראה את זה עכשיו למה לא כ ראינו קצת מזה אתמול קצת יותר טוב היום לא זה סליחה או זה [מוזיקה] א זו אוקיי זה קודם כל צריך לתת ישר כוח למרק אשכנזי עכשיו זה אחד בבוקר אצלו והוא עושה את כל הדברים האלה מאחורי הקלאים בקיצור בן אדם יש לו פירות אדם יש לו פירות והוא לא רוצה להביא את כל הפירות לירושלים אז הוא מחלל את הקדושה של הפירות בתוך כסף אם לבן אדם אין פירות יש לו פרי ששווה פחות משו פרוטו הוא לא יכול לחלל את זה על כסף בא חזקי ואומר יש לי רעיון אפשר כן איך בוא נגיד שהיה לו 10 פירות ששווים הרבה יותר מפרטו הוא לקח דולר והוא חילל את הפירות האלה על הדולר וזה נראה ככ עכשיו איפ שצבוע שמה קרה חילול רק מה כמו שהסברנו אתמול החלק הזה בן אדם תמיד משאיר פתוח למה הוא לא רוצה ללכת עד הסוף הוא לא רוצה לזלזל במיס השני ו אולי זה יחלל אולי לא אז תמיד הוא עושה הוא משתמש כמעט בהכל ומשאיר או אז אם הוא השאיר קצת בכסף אז עכשיו יש לו אפשרות לקחת את ה פרי הזה שהוא שווה פחות משו פותו ולשים אותו כאן יש מקום לחלל אותו ככה אומר חזקי עכשיו שואלת הגמרא שאלה מאוד מאוד מעניינת ולפני שנגיע לשאלה אנחנו נלמד כמה הלכות מאוד יפים בצד אז בוא נראה בפנים מ שני ש בפוטו זה הענב הזה אוו בחומש גם העניו וגם החומש שחייבים להוסיף לפרי כש מחללים את זה על כסף מחולל למוז אשו שיהיה מחולל על כסף שהוא כבר השתמש בו מקודם לפי שאי אפשר לאודם לצמצם איסוף אי אפשר לצמצם את הכסף עד הסוף אז אז הוא תמיד משאיר טיפה כאן שלא מחולל יש לו כס מס ש את הגמורה התרומות והביכורים זה ביקורים הפירות הראשונים שגודלים צריך להביא אותם לירושלים יש להם הלכה מאוד דומה לתרומה זה סוג תרומה ותרומה אנחנו מכירים שאם יש לו 100 פירות הוא נותן 2% לכהן זה תרומ יש למלכות שאין למס שכני שמה קודם כל אם זר ישרל אוכל מהם חיו מלא מישר חייו מסדי שמיים וחומש אם בן אדם אוכל זר שאוכל אותם בשוגג הוא חייב להביא עוד 20% נג עמוד א ואסורים לזור עכשיו אמרנו שאסור לז זה מה ששואל רשי טוב זה בשביל המשך הסוגיה וין נכסי כהן התרומות והביקורים הם חלק של הם הם שייכים לכוי זאת אומרת שם קווא רוצה לקדש אישה בהם הוא יכול מהצ שיני הוא לא יכול זה לא שלו זה של השמיים ולים באך עוד אומר זה מה שחשוב לסוגיה עכשיו כשיש לך פרי שהוא טרומה או ביקורים אם הוא נופל לערימה של פירות בוא נגיד שזה ביקורים וזה נופל לתוך פירות וזה מתערבב אז זה בטל ברוב נכון לא כשזה מגיע לביקורים ו טרומו צריך 100 פעמים את הדבר בוא נראה יש כאן 100 חולים בא בן אדם עובר שמה בן אדם ונופל לו 100 סל נופל לו מהביקורים רימון אחד עכשיו יש 1001 רימונים ביחד עם ה1 רימונים של חולין ואחד של טרומו או ביקורים יש 100 ו1 עכשיו הוא יכול לאכול את זה זה לא רוב זה פי 100 רוב זה אחד ומשהו נגדו לא 100 הלכה הזאת צריכים לחשוב בוא נחשוב עכשיו נגיד את זה בעל פה מיסר שיני זה שונה מזה אז אפשר להסתכל ע זה שתי דברים מיסר שיני לא צריך 101 אלא מספיק רוב או שמייסר שיני שונה מזה שמייסר שייני זה בכלל לא עובד אי אפשר לבטל לעולם זה שתי אפשרויות או שלא צריך 101 מספיק רוב או שאי אפשר בכלל דרך אגב שהגמרא אומרת כאן שזה בטל ב11 תחשבו על זה שנייה יש את הגמרא מפורסמת שלא דומה מי שלומד תורה 100 פעמים לזה שלומד 101 יכול להיות שזה מגיע מהדבר הזה שטוו זה ידוע שטויר זה מכפר על כל הוירוס ככה אומר הגוים זה זה ידוע יכול להיות שה 101 זה ביטול אם אתה לומד תורה 101 פעם אז בא לבטל איזה אויר שעשית איזה מחשבה שהיה לך איזה זה סתם מחשבה זאת אומרת הגמורה יש עוד ריצס ידיים כשאתה אוכל תרומות וביקורים חיייבים ליטול ידיים עכשיו אנחנו בדיוק אוחזים לפני פסח נטילת ידיים הזה זה מה שאנחנו ים ידיים זה בגלל התרומה הזה תמיד שאוכלים טרומו אפילו אם זה יבש חיייבים לטול ידיים אנחנו נותנים ידיים בליל הסדר על ירקות שהם רטובים דרך אגב יש שיטה הביל נגון הגרו אומר שמכיוון שהפירות ה טובים חיייבים לברך על נטיל זים ואני שנוהג כ הגרו אז אני תמיד מברך על נטילת ידיים אם אני אוכל למשל ענבים רטובים צריכים לטול ידיים ולברך לפי הגוי וערב שמש טרומו וביקורים צריך ערב שמש זאת אומרת אם הכהן הכהן הוא טמא והוא הולך למקווה הוא טובל במקווה הוא לא יכול לאכול תרומה מיד הוא צריך לחכות ד שהשמש ורדת באותו יום וממשיכה הי הי ביקורים אלה הלכות שנאמרו ב רק בתרו ק שין כ במסר ממה שאין כ מיסר שני אז אומרת הגמורה מה זאת אומר במסר מהש במסר לא בכלל דמיר בובו שלא צריך את ה 101 מספיק רוב בוא נגיד שתי ענבים לעניו הנה זה בטל ברוב ארבע ענבים יש שלוש שהם לא מיסר שני ואחד הוא מיסר שני זה בטל יש את ה הדבר הזה שיש את ה דרך אגב אני משתמש ב שטר כי החזון איש אומר שבימינו גם ה גם המטבעות הם לא ממש שווים כסף זה בגלל שהמדינה אומרת שזה שווה כסף אז המדינה אומרת שזה זה דולר שזה שווה כסף זה אותו דבר בעצם יש סיפור של הרב חיים קניבסקי מישהו הגיע אליו מאיזה צרה זהוא אומר אתה יודע תתחיל לשמור טרומסו מיסס הוא אומר אני שומר את טרומסו מיסס אז הוא הולך לבדוק הבן אדם והוא בדק יש גם אחד ברחוב שלנו ברמת בית שמש איפה שהביס מדרש אחד קוראים לו איציק חורי לא ה ילדים 22 שנה אח שלו שאני מכיר טוב אמר לי גם גם לא לא היה ילדים 18 שנה הולך לרב חיים קניבסקי ח אר אתה לא שומר על טומסו מסס כמו שצריך אומר אני כן קיצור הוא הלך ודק ו מה שיצא זה שהוא קונה מחנות שבעל הבית הוא לא כל כך שום ותומס והוא לא היה מפריש שיקר שהוא היה מפריש טס טוב סיפור דומה בן אדם הולך הוא מברר שיש אתם מכירים שיש איזה מנוי לטרומסו מיסוס שהם עושים פרוטו חמורו משהו כזה הם לוקחים איזה מטבע מחללים על זה ואפשר להוסיף כל מיני טרומסו מיס שאנשים רוצים והוא היה הולך ועושה את הרומס ומיס שלו על המנוי של חמיו והתברר שאסור לו לעשות את זה שהם לא מסכימים לזה משהו כזה אוקיי בקיצור עוד נקודה שאני רוצה להביא במייסר מיסר שייני מתי עושים מייסר שיני רק בשנים א 2 א 5 בשנים של שלוש ש של שמיט לא עושים מיסר שני עושים מיסר עוני למה הרי למדנו שמייסר שיני זה גורם ליר שמיים לטוי שהרי אתה שולח את הבן שלך למשל לירושלים לכון את המשני שמה הוא נהיה תמד חוכם הוא מביא הלכות בחזרה ו שמים ללמד אותנו שלפני רוכ ניוס גם באותו אותו מידה שאנחנו הולכים לרכוס ביר שמים צריך גם לתת לשני ומעניין מאוד שהרבו שהוא מתחיל לחוס פסח מתחיל בקמ איך קוראים לזה נו מוכיט מוכיט להראות שלפני החומר של ליל הסדר לתת למישהו אחר לתת לאחר בוא זכית הכל פום כתוב ככה ממש סוגיה יפה מאוד בטרומסו מסרס בתומו וביקורים יש ביטול ב100 100 לאחד מה שאין כ בן מיסר עכשיו תחשבו שנייה מה הסיפור מתי צריך ביטול של העניו הזה מתי צריך את זה למה שלא תביא את זה לירושלים תאכל את זה תירוץ שזה טמא התירוץ שזה שפחות משוב פרוטו אי אפשר להביא את זה אי אפשר לבט אי אפשר אפשר להביא להביא את זה שמה אבל אם אתה רוצה לחלל את זה אתה לא יכול לחלל את לא יכול לבדות למה כי זה פחות מפרטו שואלת הגמורה ולכן צריך מה ביטול הביטול שזה מתבטל ברוב זה נותן לך את הזכות לאכול שואלת הגמורה אבל אם חזקי צודק שאפשר להשתמש בפטנט הזה ולשים את העניו הזה בחלק הזה של הכסף אז זת אומרת יש לך דרך לעשות את זה אם יש לך דרך לעשות את זה לזה קוראים דוב שיש ל מתירים יש לי דרך להתיר את זה ככה אז אם יש לך דרך להתיר אסור להשתמש בקולר של רויב רויב לא עובד בכזה מקרה רוב רק עובד במקרה של אי אפשר להתיר אני אתן לכם דוגמה חודש החיטה החדשה שהשנה אסור להשתמש בה עד אחרי פסח עד אחרי היום השני של פסח שמביאים את הקורבן לא זהו אז מה קורה אם יש לך חודש שהתערבב עם עוד חיטה התירוץ זה לא מתבטל ברוב אף פעם אפילו ב1 לאחד למה כי אתה יכול לחכות לאחרי פסח להשתמש בזה אז אז דבר שיש למתיר דבר שיש ל ירים לא מתבטל ברוב זה מושג בשס דובר שיש ל מתירים ש הגמור איך זה דו שש מתיר חסד שיש מתירים ד שיש מתירים אפילו בל בוטל כן דבר מעניין שתי אנשים מגיעים עם שתי מגשים של שתי סירים של צול בסיר אחד של צון נפל חזיר הסיר השני של צ'ון הוא בטעות הדליק את הזה ובישל את זה בשבת לאיזה מותר לאכול התירוץ אז אם החזיר בטל ברוב והזה שהתבשל בשבת אסור לאכול את זה בשבת צריכים לחכות לאחרי שבת יש לו מתירים אפשר לאכול את זה אחרי שבת אז אסור לאכול את זה היום אומרת הגמורה אבל כמו שאני הסברתי מקודם שיש שתי דרכים ל הם רוצים לדייק שבטו מו זה בטל בחד ב100 ובמס שני לא אז יש שתי דרכים ללמוד את הדיוק מסר שני לא זה הכוונה שלא צריך 100 אלא רועב מספיק או שזה לא מתבטל בכלל אז זה הגמור מנסה להגיד דילמה לא יבוטל כלל וממה דמה שכ במסר דבט ברובו מי אמר שמסר שני מתבטל ברוב אולי ד לאבט כלל אולי זה אין לזה שום ביטו אומרת הגמ רס לא זה בכלל לא מסתבר למה זה לגבי תרומה חומ תרומה ט כול תרומה לא ק יש לנו רשימה של דברים שתרומה יותר חמור ממז שני חב מיסו חיב חומש בטל ב100 ומייסר בטל בפחות מ-100 אל תגיד לי שמייסר לא מתבטל בכלל כי אז זה לא מתאים ל לרשימה אומרת הגמור רגע רגע יש כן משהו ברשימה שמסר זה יותר חמור מתרומה למה פוטוני והי נכס כהן בתומו זה שייך לכהן הוא יכול לקדש אישה ובמס שני זה יותר חמור הוא לא יכול לקדש אישה הנה אתה רואה לפעמים ברשימה יש דברים שמס שני יותר חמור מתרומות אומרת הגמ לא סוג טוב טוב בסדר בזה ניצחת אותי אבל תכלס ס ב כתוב מפורש בברי מ שני ברובו כתוב במפורש שמס שני כן בטל ברוב לא צריך אחד ל1 ובאיזה מיסר שמרו איפה צריך בטו במייסר שאים בש פרוטו אם אין זה ש פרוטו אז הוא לא מצטרף לשום דבר אחר אי אפשר לבטל אותו אז אי אפשר אי אפשר לבדות אותו אז הוא מתבטל ברוים מ שנכנס לירושלים ויצו העניו הזה נכנס לתוך ירושלים ברגע שהוא נכנס לירושלים אז חיייבים לאכול אותו בירושלים והוא יוצא החוצה נסביר את זה עוד ממה הגמור אחר כך תגיד שזה הלכה אחת שאם הוא שוב פרוטו ונכנס לירושלים זה נראה עוד שנייה או כמה דקות ועכשיו ממשיכה הגמרא להסביר ומי חיזקו אם חיזקי צודק שעני הזה של שווה פרוטו יכול להתחל על החלק של הכסף שהוא לא חילל כבר חזקי שהוא יעשה כמו חזקי נחרש חלל על כסף שהוא כבר חילל לפני כמה ימים ונשאר קצת לחלל עוד אומר גמ פוריק אין לו כזה כסף אין לו שלת הגמ מסלי טרפנו הנה יש לו עוד ענבים של מסר שני שוא צרף את הענב הזה נבים האלה יחד ישפרו אומרת הגמ מצט אלה הם משני זה משני דרבון למה כי מד בוא תראו שניה אם אני יכול למצוא את זה כאן או מצויין ארטוס כתוב מפורש בפסוק שהרבים הרוב מכריע אז הענב הזה שנפל עם עוד כמה ענבים הוא בטל ברוב ואפשר לאכול אותו רק מה מד רבון הוא לא יכול צריכים עוד פעם לעשות או אז זה ענב דרבון ואלה הנבי דרס דרבון ודריסה לאלא הולכים ביחד דרס הו דרבון לא מצטרפים עכשיו בוא נחזור לשאלה ששאלתי בתחילת השיעור למה לא אוכלים מצה ומרו יחד למה לאכול מצה לבד אחר כך מרור לבד אחר כך מצא ומרור ביחד התירוץ לכאורה שלא מצרפים דרייס ודרבנן מה זאת אומרת מצו בזמן הזה דריס מור בזמן הזה דרבון אז אם אתה רוצה לאכול את המצה בלי לערבב דרבון עם זה צריכים לאכול את המצה לבד לכן וכנים מצה לבד ולכל מרוא שהוא דרבן ביחד עם המצע כדי לצאת את הלל שזה מנהג לא מערבבים מנהג ביחד עם דרבו לכן אוכלים את המצה לבד ת המרור לבד ואחר כך עושים את המנהג ביחד כדאי מאוד בפרט אם אתה אוחז כמו הגויים שכל ליסה וליסה זה מצווה ד זה הפעם היחידה שאני מכיר הפעם היחיד שאוכל באוכל אתם מקים בסר באכילה של האוכל כן יש בסוכה בזה אבל האוכל בעצמו הוא דרס אין לנו קרבנות אין לנו את הדברים האלה אז בוא נחשוב טוב שאנחנו אוכלים את זה שאנחנו מקיימים מצווה דרס באכילה לפי הגוים אפשר לקיים את המצווה הזאת בכל כזית וכזית שאוכלים בכל ליצה וליסה כל הפסח כל החלמות פסח אומרת הגמורה וניסי דמי אני אוהב לקרוא לבן אדם הזה המריץ עם אורץ הוא כזה עם אורץ הוא לא יודע לקרוא את עצמו הוא לא יודע לקרוא את המילה עם אורץ הוא כותב את זהם א' במקום המריץ מה זה אומר אם אתה פירות ממורת אז מדרבנן חיייבים להסר עוד פעם אפילו שהוא אומר לך שהוא יסר הוא הפריש רוסו מיסס חייבים עוד פעם למה כי צריכים לחשוד שאולי הוא לא פריש אבל רוב המרצים כן מפרישים תרו מסו זאת אומרת שמה שאתה מפריש רומס מיס מה שקנית מעם ה אורץ זה דמאי דומי מה זה זה רק חיוב דרבנן או אז יש לך פירות שקנית מה מורץ הנה זה כנית ממור אתה חייב לשר את זה מדרבנן המיס שני שלו הוא מדרבנן אז גם העניו הזה שהוא מדרבן שהוא נפל לתוך תערובת והוא דרבון עכשיו אז צרב את שתי אלה ביחד יש לך שתי דרבנן מצוין ום שווה פרוטו אומרת הגמרה דוס סו ד כי אם תגיד שזה מותר לעשות לערבב שתי דרבו זה יום אחד תלך ערבב דרב וד שואלת הגמ שתי פר פו ומצ יש לנו משהו יפה כאן הנה אז קודם כל יש לך כאן מה שחיזק רצה לעשות שחיזק רצה שהתערובת שנפל החצי פוט שנפל לתוך הקופסה הזאת תחלל את זה על חצי זה שהראתי כאן עם הדבר הזה על החצי הזה שלא שעדיין לא התערב אבל אנחנו אוחזים כאן הגמרא י שיצה תיקח אוכל ששווה פרוטה וחצי פוטה וחצי ותחל את זה על פרוטה וחצי והחצי שנשאר שלא מחולל בזה תשתמש לאוכל שנפל לתערובת של האוכל יש לנו עצה איך תוכל לחלל את הענ הזה על חצי פרוטה שכבר חילת פרוטה וחצי הרי אסור לחלל אסור לחלל על חצי פרוטה אבל אם אתה יש לך פרוטה וחצי הגמרא חשבה שאפשר כן לחלל על פרוטה וחצי הגמרא אומרת לא זה לא עובד ככה גם פרוטה וחצי אפשר לעשות על פרוטה אחת אפשר ומה שנשאר החצי על הפרוטה זהלא זה לא יעבוד על הפרוטה השנייה בוא נראה בפנים שתי פר כמו שאתם רואים שתי פרל ליו ותחל את את הפירות שלך שיש לך בשובי של פרוטה וחצי על פרוטה וחצי חלל הי והעני הזה ילך על הירו על מה שנשאר על שהפסים האלה על החצי השני זה נשאר ושמה תחלל גמ זה לא עובד אתה חושב ש יש לך או שפוטה חצי תופס שתי פרוטות לא פוטו תוס פרוטו על הפרוטה הזה בצד ימין זה תופס לגמרי חצי פרוטו והפרוטה בצד שמאל זה לא טוב בכלל חצי פרוטו לאם זה לא תופס אז מה שעשית שמה נשאר לך חיוב ד וזה דרב רבט שואלת הגמור מצוין מ עשית את זה מצוין וניסי איסו אז תביא כסף גדול איסו ועל זה תחלל את ה כל הפירות שהיה לך שמה את כל הרימונים כן אלה השלוש חתיכות על היסו ומה שנשאר הנה נשאר קצת שלו אז זה תחלל את הנה אומרת הגמור וסי לשו פרט אם תעשה את זה ככה אז מחר הוא יעשה הוא יביא את השתי פרוטות ואמרנו ששתי פרוטות לא עובד אומרת הגמר ו שנכנס ירושלים יוצא מה אמרנו שעני הזה שנכנס את ירושלים ויצא החוצה אי אפשר לחלל אותו ומ ד מה הבעיה תכניס אותו בחזרה לירושלים תאכל אותו אומרת הגמר בשנית אי אפשר למה כי עניו הזה נטמע וכתוב במסר שני לא כלתי בעוני ממנו ולא הביי ממנו בתומי טמי לא טוב במס שני שואלת הגמ בפרק אז תבד את זה זה תמא תבד איך יודעים שאפשר לד רבי זור ני שמ שפ אם המ שני נבד נטמע אפשר כ דנוג אפילו בירושלים זאת אומרת הרי בדרך כלל מ א פירות אם אתה מביא פרי לתוך ירושלים אי אפשר לבדות אותו בירושלים זה כבר מדי מאוחר אתה יכול לבדות אותו כדי שתוכל לקחת את זה זה מדי כבד אז אתה יכול לבדות אתה כבר בתוך ירושלים זהו אתה לא יכול לבד אבל אם זה נתמה בתוך ירושלים אפילו שבתוך ירושלים אפשר כן לבדוד אותו שנאמר כתוב בפסוק כלא סוך אתה לא יכול לסחוב את זה אבל הגמרא דורשת וא זה גם לשון של לאכול שנאמר וסו אז אומרת הגמור אלו בלקוח בכס מס שני מדובר כאן בפי שלא שחפת רוש לא שבת כסף לירושלים אלא קנית בכסף של מיסר שני קנית פירות בירושלים שואל את הגמור לקוח בז מה הבעייה אז תבד את זה ש אם זה נתמ פ אומרת הגמ רב יוד בר אזז שוב רבי וד אומר שצריכים לקבור את זה אי אפשר לבדות את זה אי אפשר לבדות את זה אם ככה שתבטל ברוב אומרת הגמ יודו אפילו לא יצ נמי אם זה הולך לפי רבי יהודו אז למה צריך שהפרי הזה יכנס ויצא מה קרה זה נטמע או זה נתמ שלום אי אפשר לעשות עם זה כלום אומרת הגמורה אלה לאלו בטור מדובר שהפרי הזה שנכנס ויצא טהור לגמרי ומה יצו דנו מחצ אין מה לעשות כאן עכשיו כ מחיצות שירושלים נפלו היה חובן ביס ה מקדוש נפלו המחיצות ולכל מיסר שני בירושלים צריך את המחיצות של ירושלים דרך אגב המחיצות שיש לנו היום זה מחיצות שנבנו לפני 800 שנה ע ידי הסולטן הטורקי או משהו יש אנשים מעניין יש אנשים שסוחרים דירות בעיר העתיקה כדי כשמגיע משיח בקרוב ממש מחר הוא מגיע שנוכל לאכול קורבן פסח בירושלים יש שם דירה אבל לא הרבה אנשים יודעים את זה כדי לאכול כמעט בטוח כדי לאכול את הקור בן פסח צריך שזה יהיה קומת קרקע על הקרקע אי אפשר להיות בגובה אז אל תהיו מאלה ש מתיירים שעובדים עליהם ואומרים הי יש לי דירה בשבילך על שכירות קומה חמישית עם מלית זה לא עובד צריך קומת קרקע או אז ה אומרת הגמור ווא אמר אז מה הבעייה נפל המחיצה אמרו מחיצה לאכול ר צריך מחיצה מ לירושלים כדי לאכול את המס שני אבל מחיק דרבון ש אם האוכל נכנס לירושלים שזה נאסר עכשיו ואי אפשר לבדות את זה זה רק לכ מדרבן אז תבד את זה רק עשו כנראה אומרת הגמורה כנראה מסתבר לנו שמה שרבו גזרו זה רק כשיש מחיצות ירושלים כ מחיצות הם עשו גזירה לא הם עשו גזירה שאם נכנס אוכל אי אפשר לבדוד את זה אבל לא כשאין מחיצות אומרת הגמר לא לא יפלו ו בין חצם עסו גזירה אחת וגם כיש חורבן הבית חורבן המחיצות הקירות של ירושלים גם כן גזרו שאי אפשר לבדות אומרת הגמרא עוד פירוש כאן עוד פעם מהי הקושיה אם חזקי צודק שאפשר לקחת שתר שפית איתו מס שני ונשאר קצת כאן שלא פדי אפשר לקחת את הענב הזה שהוא פחות משובו לשים את זה כאן אם ככה איך יש לך מצב שעני מתבטל ברוב אם זה נפל כאן זה מתבטל ברוב הרי זה דבר שיש למתרים אפשר להתיר את זה על ידי הכסף של חזקיהו אומרת הגמר אתה לא הבנת רובר יהודו אומר רב ש חודני זה בעצם הלכה אחרת לא קראת את זה טוב מיס שני שאים בשו פוטו אנחנו לא מדברים שלזה ה שו פוטו וחייבים לבטל את זה לא שנכנס לירושלים ויצו זה המשך זה סיפור אחד ארוך אין לזה שוב פוטו הגמור עוד מע תשאל אז מה אכפת לי אם אן אפילו יש לזה שופ לא משנה הנקודה זה שנכנס לירושלים וזה יצא החוצה זה הנקודה שואל הגמור את הסוגיה הזאת עשינו אז נעשה את זה מהר המ בדלי בן אכלי מה הבעייה תחזיר את זה לתוך ירושלים פ מחי מחצ נבלו אתם יודעים שמיצו הם רק נבנו לפני ש ש אוקיי זה ופריקי אז תבד את זה למה בחי כ המחיצות זה רק כדי שתוכל לאכול את המ ש בתו ירושלים יש מחיצות אירבו ההלכה הזאת שם האוכל נכנס ירושלים אי אפשר לבדוד את זה זה רק רבג חיצ לא כן גזו את זה בכל המקרים אבל פרוטו אז למה אנחנו מדברים על סיפור ש ענב כזה מסכן ש פרוו אפילו יש ב אולי זה פרי יפה כמו רימון שיש לש אומרת הגמר בק אומר נכון אחנ מדובר על שתי מקרים אבל זה חידוש יותר גדול לא יש בחצ אם יש איזה שפ איזה פרי יפה גדול ענק אז ודאי שהחיות קלטו את הפרי הזה וכיבו אותו לאכול שם לבדות אבל אם בומו אבל אם אין לזה איזה משהו מסכן כזה שי לשוב פו א לא ק זה הייתי אומר שכזה מקרה א מחיצות לא אכפת להם בכלל מהפרי הזה הם לא קלטו אותו קומ שון גם פרי מסכן המחיצות קולטים אותו עוברים עכשיו לסוגיה חדשה ו רבו אם גל יגל איש ממרו אם לקחו מיסר ממסר מה זה ממסר ולא קל יש מקרים שמ שני שאי אפשר לבדות לכסף דהיינו ת שני ש בו שופטו זה הלכה שעכשיו למדנו כל היום אם אין זה שפטו זה לא עובד אי אפשר לחלל כסף אדמר רב המי אומר אין בוי רסי אומר אין בחומ שוי האם מדובר של הפרי בעצמו אין ש פרטו או שוודאי של הפירות יש בוא נגיד ארבעתם ביחד הם יותר מפרטו אבל החומש ה-25 א שלזה לא שווה פרוטו ודאי שהפירות שווים פרוטו אז יש מנדו אומר שאומר שתי מנדו כאן רב סי אומר אין בחומשי בחומש אין שובו רב אמר אין בוי רב ש לוקש אמר אין בחום ש אות אותו מחלוקת רבי שלוק בס דוי עכשיו אנחנו מתמקדים במילה דוי כתוב זה מה שלמדנו מקודם מ שני ששוב פרוטו אם אין זה שוב פרוטו מה אתה עושה אתה לוקח את זה לכסף ואה שם את זה בכסף ד שימ הוא וחומש מחולל על מוז רשס מספיק שהוא יגיד שהפרי מחולל על החומש על וחומש מחולל על הכסף הזה הראשון אז אומרת הגמר אמר אין בחושים דוי הרי פרי בעצמו הגמור מבינה שאין בזה כל כך חידוש החידוש הוא יותר מסתבר בחומש לכן כתוב דו דו אגב די איזבי אפילו שבפרי יש פרוטו ככ שק מכיוון שהחומר הוא פחות שפיר אז המילה ד מתים א א בו אבל אם הכוונה שבפרי בעצמו אין וד הרי זה ודאי שזה מה שחיזק דיבר עליו בכזה מקרה אז למה כתוב ד כש אז המילה דוי קשה אז את הסוגיה הזה נעשה מחר נתחיל אותה לשנייה נפרש שזה שוב מחר הבלו חומ שו מלגב חומו מלב שאנחנו מדברים על חו חומש זה 20% האם אנחנו מדברים על 20% או על 25% למה כי בזמן הזה שאנחנו מדברים על חומש אנחנו קוראים לזה 25% כי הכוונה היא אם אנחנו מדברים למשל על דולר אז 25 סנט 25% מהדולר או אפשר להגיד שברגע שמוסיפים אני אראה לכם תמונה מחר ברגע שמוסיפים את החומש אז עכשיו יש 1 25 דולר 25 אז זה שווה רק 20% מהכל או שלוקחים אותו מכאן ואז זה 25% ששאלה אם חומש זה 20% או 25% נראה מחר בעזרת השם רבו יסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים