חזרה - מנחות דף ק | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבסי [קריאות עידוד] נשמע סירוס פרס מרדכי שהיורצית שלה הלילה אנחנו רוצים בדף צט בז שואל בן דומה בן אחוסי של רבי שמואל אצל רבי שמואל האחיין שרבי שמואל שואל אותו פלא פלוים שהוא שואל כי גוינני שלמדתי כל התור ריקוד כולו צריכים להבין מה הוא שואל כאן אני למדתי הכל הכל מה יש כזה דבר שלומדים את הכל מהו לילמוד חוכמהסיבונס אז על המקום טויס מזכירים לנו את הסוגיה שהיה עם כל הסרטון אז אז אומרים ששמה כבר עומדים על זה כאן הם מזכירים לנו רואה שהוא היה קרוב למלכוס אז יכול להיות שהוא לא כל כך קרוב קרוב אז הוא יכול ללמוד >> לצורך פרנסה >> לצורך לא כלי ישראל קורב המיקרו הזה לא יום הוא סבר התויר הזה מפי והוגיס בו יומו ולילו יש לנו חיוב למות טוירו יומם ולילה אז אני אתן לך התר ציב דויקשור אתה יכול ללמוד חוכמה בוניס אינטרנט אנגלית כל מיני דברים שאינו לא עם מני יוים ולא עם מני לילו אם אתה יכול למצוא כזה שעה בסדר ולמו בו חוכמה סיבונס הופליג דרבי שמואל בן לחמיני וזה הם חולקים רבי שמואל בלחמני דרבי שמואל בן חמיני אומר רבי רבי יונסון פסוק זה אינו לא חובה ולא מצווה אלו ברכו זה לא חובה זה ברכה לישוע רואה הקדוש ברוך הוא זה ישוע שדברי תורחיב שדברי תור רוחבי >> שנאמר ומשור שישוע בנו נר ליוש מתוך אומר לו הקדוש ברוך הוא ישוע כל כך חביב מולך דברי תור ליו יומו ספר התו הזה מפיכו נתן לו ברכה של יומו ספר התר הזה מפיכוים שמואל דברי תוירו לא יהיו הולך חוב יש כאן כמה פירושים אני אוהב את הפשט שזה לא יהיה חוב שזה לא אל תרגיש שאתה מחוייב ממש זה חוב זה זה טראומה אלא ויורשו לפתור לעצמך אומם מצד שני אתה עושה את זה אתה צריך לעשות את זה מהעבר מרצון גשמ אבל גם שתדע שזה מצוס בויר הבירה רוצה שאנחנו נעשה אבל זה לא ככה חייב עכשיו אני לומד אתה עושה את זה בלי חשק בלי כלום סתם אומר חיסקיו מהדרסיב זה פסוק קשה שיש באיוב סתם קשה להבין את המילים ואף הסיטחו מפי צור הוא הסיט אותך מפה צר רחב זה צר רחב מה זה לא מוצג תחתר מה כתוב כאן בוא ראי שלא יקמידס הקדוש ברוך הוא מדה בוס ודום הקדוש ברוך הוא לא מתנהג כמו בן אדם מז בוס ודום דומיס מדרכים מדרכיסו הוא עובד עליו ומשכנע אותו לעשות דברים לא טובים שזה הדרך של המיסו הקדוש ברוך הוא מיססד כמיסה דרך חיים והקדוש ברוך הוא זה הפוך הוא מביא אותו ממיסה הוא מוליך אותו לחיים שנאמר ואפיסחו מפי צור מגיהנום שפי יוצר הוא מוציא אותך מהגיהלם הוא אתה רוצה לרוץ לתוך הגיהלם הוא מוציא אותך משמה שהשון צובו בתוויכו אז צריכים להבין מה זה הצער ומה זה הרחב בשם אותו מר דף ק עמד א למעלה כשם שביוצר כך כולו צורו הכניסה של הגיהם הוא מאוצר אז תגיד או הפתח של הגיהם זה מטר אז כל הרוחב של הגלם מהתחלה הזוב זה מטר אתמר לאמר הם מקרכיב לא לא שאתה שאתה נכנס עמוק ככל שאתה נכנס זה יותר ויותר רחב תמיד אתה שומע אנשים אומרים למה אתה עושה את זה כולם עושים את זה בסדר יש מספיק מקום לכולם בגיהנום זאת אומרת כולם עושים את זה זה לא תירוץ טוב כולם עושים את זה בשם אותו למלך לא יהיו לו אולי תגיד מלך שהוא תמיד חוכ יכול נכון שהוא עושה אחר כך הוא סוף החיים שלו הוא חטא וזה אבל תכלס הוא תמד חוכמה הוא מלך אז זה לא יוחון אותם תמיד לא גם למלך לא לא יש מספיק מקום גם לתלמידי חכומים שבסוף הם חטו בשם התומר אם בו עצים זה לא כל כך חם אין שמה עצים תמ לאמר מדורוסו איש ועצים הרבה יש שמה מדורה רצינית של עצים ממש 30 מים כדחג ושם טווימר זהו סחורו אולי תגיד שמי שלומד טוירו אז הטוירו מציל אותו מגיהם אבל זהו ואז הנשמה שלו הולכת לא יודע איפה פה סתם מטיילת שמה לא תמיד לאמר ונחש ולחון חו לידוש ש התמ חכם מי שלומד תוירה טוירה לא תלמד חכם כל מי שלומד תויר מקבל נחש ולחון חומדש מקבל את גן עדן בוא נראה >> [‏צחוק] >> לו בצד שמאל חל יום גיבור עם סבס אומר בבחנה אומר רבי יוכנון לא באבלי מים אז מה כתוב במשנה כתוב שאם יום כיפור חל בשבת אז אי אפשר לאכול את השעיר הכי צוען הזה שאפשר לאכול בדרך כלל אי אפשר לאכול אותו בשבס אי אפשר לבשל אותו אי אפשר כן אז אז מה עושים? >> מוצאי שבת. ואם מוצאי שבת אם אי אפשר לבשל אז מה עושים? אז נותנים את זה ל לבבבלים האלה. בבלים יודעים לאכול בשרד אומר אומר חנו רבי יוחנון לא בבבלים שדע לך ש אנחנו לא מדברים על אנשים ממש מבבל אלא אלכזנדרי גזרים >> מאלכזנדר מתו שסונס בבליים כירנויסו השם בבליים החכומים בארץ ישראל לא אוהבים את הבליים למה אומרים הטויסזסכן כדישכחנו בפרק אומר שגשב לאזור קודשני לכו הקדוש ברוך הוא שונא אתכם לפי שלא יהלו במי עזרו שלא עליתם מה אתם נשארים שמה בגולוס עזר ביקש לעלות זהו ואז הוא אומר אז למה זה זה דבר טוב שהם אוכלים את את הבשר של הקורב מי אחרת זה יישאר שם זה יתרכב לי לא אבל בגלל שהרגידו את עצמם ככה לאכול את זה כל השנים ככה אז הם רבותנים אוקיי תנחי רבי יוסי לא בבלים אלו סנדרים הוא מתר שסו בבליים כ לא השם מבלים אומר רבי יהודה וואו המשפחה שלי הם בבלים חשבתי שהבבלים ממש שנועים וזה א לא שהבבלים הם אוכלים בשר ככה וזה לא טוב תנוח די איתך שהנחת די איתי טוב זה לא אנחנו לא כאלה זה אלקזנדרים אז בוא נראה רגע יהיה כאן מיוזיקה וזה לא מיוזיקה זה מיוזיקה זה רק עם הפה כן נזכיר ל >> וכל מוזיקה מוזיקה הוקל רפוקלי רפוקסמוזיקה [מוזיקה] הוקסביר אתה אומר הנה רבוקה [מוזיקה] >> מוזיקה מוזיקה מוזיגה מוזיקה מוזיקה >> הם מטפתים הבבלבליים האלו [מוזיקה] המנגה של המשמלו אומרת המשנה סידרס לחם בשבס וזבזיך לאחר שבס ראינו קצת מזה יש לנו את הלו הנה איפה השולחן נסתמש בשולחן למה לא יש לנו שולחון עם לחם רק אין לנו לוינו או איפה הלבוינו יש מסומל לוונו כאן בוא בוא נדבר על מה שצריך לעשות צריך לשים את הלחמים את הלחם הפול בשבת מוציאים את זה בשבת מכניסים חדש בשבת מתי מכניסים את הלבו ואת הבזיכים את הכפות עם הלבו בשבת מה קורה אם הוא לא עושה את זה ביום הנכון. אם הוא לא עושה את זה ביום הנכון אז זה לא טוב. אם זה לא טוב אז כל הלוכס ש קשורים ללחם מפונים לא עובדים. האם אפשרי אחרי שלמדנו זבוחים ולמדנו הרבה האם אפשר לעשות פיגול על לחם הפונים? האם אפשר לעשות פיגול על לחם הפונים? יש כאן כל דבר שיש לו מטיר אפשר לפגל. זאת אומרת אז איך עושים את זה? נו אז תגיד לכולם איך עושים פיגול? לכם הפולים איך זה יראה הוא לוקח את הבזיכין הוא לוקח את הלבוינו שם את זה על המזבח תוך כדי שהוא שם את זה על המזבח הוא חושב לעצמו אני אוכל את הלחם הפונים מחר ביום ראשון לא היום בשבת שאני חייב לאכול את זה מחר מחרתיים בעוד שבוע זה פיגול המחשבה הזאת בלבד רק המחשבה זה פיגול טוב אז אומרת סידרס לחם בשעה באוס הוא שם את הלחם מתי שהוא צריך לשים את הלחם הוא שם את זה בשבת בזיכים לך שרס ואתה לבוינו הוא עושה טעות הוא שם את זה ביום ראשון במקום בשבת אז זה לא טוב והקטוס בזיכים בשאבוס ואז שש ימים אחר כך הוא החליט להקטיר את הבזיכין פה אסול זה מחוסר זמן מה זה מחוסר זמן זה לא בזמן הנכון מחוסר זמן חסר לו זמן הוא היה צריך להיות על השולחון שמונה ימים משבת לשבת ואין חייו מלא א ואין חייב עליהם משום פיגול נויסר וטומי הלחם הלחם הפונים אתה לא יכול לפגל את זה כי אין לך מטר אמיתי יש לך כאן משהו לא טוב הוא שם את ה את ה את הבזיכים בזמן הלא טוב אז אין פיגול למה כי לא לא קרב אין מטיר המטיר לא קרב אי אפשר לעשות פיגול בלי ששמים את המתיר את הלבוינו על המזבח איןסר מה זה נויסר שנשאר מדי הרבה זמן זה לא נויסר למהכול >> נכון זה רק חל נויסר זה מותר לאכול את זה והיה מותר לאכול את זה היום ומחר זה כבר נויסר זהזה זה נשאר הדבר הלחם הזה אף פעם לא היה מותר לאכול את זה אין טומא למה שוב אתה מה זה טומאה שהבן אדם הוא טמא כל הדברים האלה זה חיוב קורס כן פיגול נויסר טומי חיוב קורס אם הבן אדם בעצמו טמא והוא אוכל לחם הפנים אם הוא הולך עם הפונים שאתה יכול לאכול והוא טמא אז הוא מקבל קורס אבל כאן אתה לא יכול לאכול את זה אז הוא לא מקבל קורס סידרס לחם ושבזכים בשבס הוא עושה בסדר גמור קיצור כל המשנה זה מאוד קל כי זה אותו ציור בעצם זה רק א סוגים שונים כאן הוא שם את הלחם ואת הלבוינו בשבת הכל מצוין אבל וטרת בזיכן רשבס הוא הקטיר את הבזכין ביום ראשון הוא לא השאיר את זה שמונה ימים את כל השבוע פסולו אז אז הלחם פסול ואין חיוב מל משום פיגול לאס וטומ אותו דבר סידרס הלחם וסבזכים להחשבוס אם הוא שם את הלחם הפונ בזיכם ביום ראשון והגשה בזיכי בשבוס והוא עשה הוא צריכים להקטיר את זה בדרך כלל בשבת אבל הבעיה שהוא לא שם את זה בשבת הוא שם את זה יום מאוחר פסולו אז מה צריך לעשות בכזה מקרה מה עושים [כחכוח] כזדסינכן עכשיו עשה בוא הנה מי שויזואלי לי סתכל כאן הוא שם את הלחם ביום ראשון ואת הבזיר ביום ראשון אז הוא לא שבת שבת אחת אחר כך זה רק שבע ימים שש ימים זה לא בסדר הוא צריך לחכות לעוד שבת עכשיו מה מה הבעיה אולי יש כאן איזה נויסר כי זה נמצא על השולחן א 13 יום אז זה לא בעיהדש רק בשבת >> בדיוק זה מתקדש בשבת הבאה סידרס לכשבוס כסד יעשה יני כן שבסב שאפילו ילשול חונימים רבים אין ביקח כלום נסום למדנו במסכת סיומו אומר להם הממונו אזגן הכוהנים אזגן כהן גודל אומר ציור הוא אם הגיע הזמן שחיטו אנחנו מדברים על כל יום כל יום שוחטים את הטומד אנחנו כאן בDy ממש אוהבים את הטומד תומד בבויקר, תומצהריים אז הוא אומר תסתכלו אם הגיע שמש אם אפשר לשחות אם הגיע אם רואים את השמש רוי אומר ברקוי שעיר היום יש שמש מטיסו בן שמול אומר היר פני כל המזרח שבחברון והואמר כן יש כאן שאלה בראשונים האם הוא בעצמו אומר את זה הם עונים לו הכל פה חברון ולא צריך לקח שפס מזרח למה צריכים לצוק ולשאול האם זה בוקר לא בוקר פרוצדורה פעם היה מקרה שהם חשבו שזה השמש זה באמת היה הירח ודימו שעיר מזרח שדוס התמד ויצאו לביסריפו וירידו כהן גדול לבס תפילו אז סתם זה משקיים ממשיכה לא קשור למה שעכשיו אמרנו או לא דילקתי ולא הוא צריך לקח שומציאו לביסריפ זה לא אמרתי מה זה ביססריפו יש באזור יש כמה ביססרי כמדומני שזה בביססריב באזור הלשון הוא הציאו קצת לא התאים לי כל כך לא יודע איך להסביר את זה אבל נראה לי שזה בתוך הזוהר לפחות יושי שם כאן את התמונה אז אני אלך עם התמונה של יושי נראה לי שהוא צודק מה >> שזה באזורה הוא אומר שזה באזור מצוין וירידו כהן גודל לבס התפילה. טוב, בפוקר רגיל כל יום לוקחים את הכהן גודל, מכניסים אותו, טובלים אותו שהוא יעשה את התומד. זה הכלל הו במקדוש כל מיסכסרגלוב תן תפילו. מי שהולך לשירותים גדולם הוא צריך תפילה במקווה שלוש פעמים ביום אז שלוש תפיל במקווה אין מה לעשות. וכל מטל מים זרקטנים טוב עם קידוש ידיים ורגליים. אבל זה זה צריך לטעול ידיים ורגליים הנה בקיוור [כחכוח] כאן קידש ידיים ורגליים אוקיי וכל למדת מים טון קידוש ידיים ורגליים טו יבוא דר באובן לאזו בבד אלו אפילו אוילסויף שנמנקו בלילה זה חייבים לשים לב לשורה הזאת כי על זה אנחנו יכולים לדבר עוד פעם לא זוזו בבד אלא אפילו אוב שני בלילה ומנח שניקצו בלילה ל1 ויש עוד דברים שצריכים לשרוף למשל אם מלקת את העוף באמצע הלילה שאת המליקה עושים רק ביום או שעשית קמיצו על מנחה עשית ככה למינחו בלילה תשרוף את זה פיש לא עם אוילסיף משום דויב של האדורו אי אפשר להחזיר ראש של עוף על העוף אז רגע אז מה יש לנו כאן רק שזה יהיה ברור אחד עשה קמייצה בלילה שלו שהיה אסור לו אז זה נהיה קדוש ואתה לא יכול להשתמש בזה יותר תזרוק את זה לתוך האש תשרוף את זה אומרת הגמור בשל בשום ד לא אפשר להדור עוף בזמן הגמור לא יהיה אפשר להחזיר אי אפשר להחזיר עוף ה הוא ימות אחרי שבוע אלא מנחו א שזה מהדם דורט מה הבעיה תיקח את מה עשית עשית מעשה של שוטם עשית ככה באמצע לילה אז תחזיר את זה לקופסה לא קרה כלום או אז מה אתה תגיד לי אתה לא יכול להחזיר לקופסה למה כי זה קדוש למה זה קדוש >> או הוא טו לו והוא אומר לו כלי שורש מקצ'שים שלא בזמנו נכון שמת בכלי אבל אני הייתי חושב שהכלי בלילה זה לא עובד לא יש לזה קדושה גם בלילה הכלי שורש מקדש גם בלילה צריכים לזכור את זה כי הגמור עכשיו שואלת רגע זה לא מקדש בלילה בסי כל הקור ביו קודש ביוים כל קורבן שאתה עושה ביום אז הוא קדוש ביום יש לו קדוש גדול ביום בלילה זה בעייתי מאוד כי רש"י אומר כאן סוכים ובצד אצלי בגויז ציונים הוא מוציא את זה ומכניס כאן מילה שמן למנורה כי ניסוכן זה בעייתי כי זה גם ביום וגם בלילה טוב אז בלילה אז בוא נגיד שמן למאור זה כמו שלמדו ממש לפני כמה ימים שבוע שבועיים לא יודע מה שזה המנוי המנור זה הדבר היחידי שזה בלילה. אוקיי? בלילה קודש בלילה. אם אם זה דבר שאמור לי לעשות בלילה אז הקדושה שלו נעשה בלילה. בין ביום ובין בלילה קודש בין ביום ובין בלילה. >> אוקיי? לא בסדר. אני שומע מה שאתה אומר? ניסוחים. מה שהוא אומר נסוחים אז נשאל את השאלה מנחו מתי עושים מנחו? ביום. אז מה? מתי הקדושה שלו? רק ביום. רק ביום ולא בלילה. כל הג ביום קודש ביו ביומין בלילה לא אז למה אתה אומר לי שאם אתה עושה קמיץ בלילה יש איזה קדושה תזרוק את זה תשרוף את זה אומרת הגמורה אני אגיד לך למה שמה כתוב קודש דקורב אנחנו מדברים על מספיק קדושה לשים את זה על המזבח לא לזה אין לזה קדושה אתה לא יכול לשים את המנחה הזה על המזבח אבל קודש ליפוס יש לזה מספיק קדושת הגוף כדי שזה יפסל בלינו או עם תפול יום נוגע בזה זה נהיה טמא אתם שומעים את הנפק הנה עוד פעם כתוב שאם אתה אם זה משהו שרק עושים ביום אז הוא לא נהיה קדוש בלילה. נו אז למה כאן הקמיצה נהיה קדוש? כי מה שכתוב שמה שזה לא נהיה קדוש בלילה, זה לא נהיה מספיק קדוש לשים את זה למזבח, אתה לא יכול להמשיך הלאה ולהגיד, או זה הקמיצה הנורמלי של ה של המנחה הזה. אבל מכיוון שעשית את זה בלילה, עכשיו זה נהיה פסול בלינו. אז תזרוק את זה. מוסבר זהירו כתוב אצל מישהו רגע רגע בוא בוא נמשיך הלא. יש לנו רק תשע דקות. בוא סרים זה סידס הלחם בוזיכם אחר שבוס והקדס בוזיכם בשבוס פסולו שואל רבי זירו אם הוא סידר את הלחם ואת את הלבוינו ביום ראשון וטסבזיכים בשבוס ו הוא הלך והקטיר את הבזכין שש ימים אחר כך פסול פסול הלחם פסול כסד יעשה מה הוא יעשה יניכן לשם סבור הנה הראנו את הדבר הזה כאן אה את זה לא סליחה בוא נראה את זה שנייה. >> צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה. [נחירות בוז] ברקאי העיר פני כל המזרח. עד שבחברון הן >> שאפילו השולחן יום רבים הם יקח כלום אז להזכיר לו אלום הנה זה היה ליד זה אז ראיתי שיש את זה אמרנו שיביא את הלחם בשבת כאילו עוד שתי שבתות שואלת הגמור ויזד כלי שורס מקש בזמנון לפי מה שאתה אומר לי שיש איזה קדושה שהכל רק לשור זה יכול לקדש אפילו שלא הבן לקדש ולפסול מכיוון שהלחם היה שמה שמונה ימים הלחם צריך להיות שמונה זה היה שמונה ימים אז שזה יפסל אפילו שזה לא בזמן אומר רב מןדקומוסב שפיר קומוסיב אתה אתה שואל שאלה עצומה ואבור דרבו ונמי מסכמר ומה שעכשיו שאלנו שמה שאם זה נקמץ בלילה צריכים לשרוף את זה וכאן כתוב שלא שורפים אז מה עושים? כסובר לילו אי מחוס הזמן. מה שאתה מה שאתה עושה קמיצה בלילה זה לא זה כן הזמן שלו. מה אתה שואל? זה לא הגיע הזמן זה כן הזמן. מתי מתחיל היום רבו יסאי? מתי בחור נהיה בר מצווה? לילה לפני זה. אז זהו אז אז הלילה זה כאילו זה התחלת היום. אז זה לא זה לא מחוז הזמן. רק מה? אז אבל מה עם המפה? מה עם הלוח הזה שיש לנו כאן? למה כאן זה כן מחוסר הזמן? כי כאן יש בעיה של ימים. אתה לא נמצא ביום הנכון. יש לך חסר לך ימים. אתה לא יכול להגיד אה הוא היה על השולחן שמונה ימים אבל למה זה לא הגעת לשבת? אתה צריך להגיע עד שבת. אז חסר ימים. כשחסר הלילה, הלילה הוא חלק מהיום. אתה עשית קמיצה בלילה במקום למוחרט בבוקר. הלילה הוא קשור ליום בבוקר. אבל שאתה אתה יש לך לחם הפונים שלוש ימים לפני השבת זה מדי הרבה ימים לפני זה לא אז זה כלום זה לא נהיה קדוש לא היה זמן היום חזרום זמן שואלת הגמורה בסדר אני טוב בוא אני אזרום איתך אבל תסתכלו כאן על הלוח כשהוא הגיע ביום האחרון אחרון אחרון זאת אומרת הלילה לפני שבת הלילה לפני שבת לילה לפני שבת זאת אומרת ליל ושכולם אוכלים גפיל תפיש בבית לא כולם באותו לילה ששארים שומרים עליכם לפי מה שעכשיו אמרנו שהלילה לפני היום הרגע תפספס עכשיו תפספס ואז תגיד לי וואי הלילה לפני היום ששרים שלם עליכם זה כבר חלק מהיום אז אם ככה זה כאילו באותו לילה ליל שבת >> זה יהיה כבר פסול בלינה עד שזה מגיע למחר בבוקר זה כבר מדי מאורח כל הילה לפני אתה צודק זה מדאי מוקדם מדי די כל הימים האלה מדי מוקדמים אבל אני מדבר בלילה האחרון של שבת של תסבובי איאור בלוח הזה אתה אתה מחכה לשבת לאכול את הלחם אבל הלילה לפני זה זה כבר יפסא בלינו למה כי עכשיו עכשיו הסברת לנו שלילה זה כמו היום אין אין חיסון זמן בלילה כמוד לליון דבשים שלשביל פוסל אומרוב יש לי פטנט בשקודם בסילק נכון אתה צודק הלחם לא היה לו שם בליל שבת כי שכולם כולם אוכלים חימבה או לא יודע איך קוראים לזה כששרים כששרשם עליכם וליל שבת לא היה לחם אז אז לא היה לשולחן את אפשרות לפסול את זה בלינו למחור למחורת בבוקר הכניס את זה עוד פעם אומר עובר בשק סילק מזוטר רבשי אמר אפילו תשקוד סילק מזוות רב שאי אומרים אפילו אפשר להגיד שהוא לא הוא לא הוא השאיר את הלחם שמה כן דסידרו שלא מצבסו מכיוון שהוא שם את הלחם ביום ראשון נעשה כמי שסידרו היה כף תעשה בגדול טוב דייב לא ראית את זה עדיין הוא לא אומר שלפג שתי הלכ שניים זה מאוד קל. שתי הלחם שיש בשבועס. אז אוכלים את זה יומיים אחרי שעופים את זה. עופים את זה בערב חג ואוכלים את זה בחג. זה יומיים. ולא יוסר. ולא יוסר שלושר. ולא יותר משלושה ימים אחרי שזה נפל. כיצד נפש מערב יונטב. נכון זה ביום טניים אז כל זה לא דוכה שבת לפי המדמ זה זה לא דוכה שבת א זהכל נפש זה לא דוכה יונטב ינטב זה לא דוכה יונטב >> אז מה אם אני לא יכול לעשות אוכל לעצמי אני עושה אוכל לכוינים >> זה לא השק >> אז לא משנה הכוינים רוכים לאכול כהן לא יכול לאכול הוא לא אם הוא עושה תחומה הוא לא יכול לבשל תחום כי זה לא שוב לכל נפש טוב ודאי שהוא יכול יש פסוק מיוחד שכתוב שדברים כאלה אלה לא לוחם ולא לא בביס המקדוש ולא יוס שלש כס נפץ מרב יונטב נכול ביונטב זה שניים אז אתה ופה את זה מערב יונטב זה שתי ימים אתה עופ את זה בערב שבוס ממש 30 יום קח חג כן 31 יום משהו כזה חל יונתיוס אחר שבוס אם שבועס חל ביום ראשון אז צריכים להפרות את זה ביום שישי אז נכון שיש אז נאכלים שלושה ימים אחרי שעופים את זה לחם הפונים נחל עם פוחז מטישו מכיוון שצריכים לאפות את זה ביום שישי בערב שעבש ושמים את זה על השולחון בשבת ושמונה ימים אחר כך בשבת מוצאים את זה אוכלים את זה תשע ימים אחר כך וליוסר על 11 זה אף פעם לא יותר מ-1 יום כיצד לב שעבש יוב שעבש לתשו שבוע רגיל זה תשע ימים כי בערב שעבש עד שבת זה תש ימים חל יונטב לייוס ערב שבס אבל אם יש יונטב ביום שישי בערב שבס נלך לעשור אז צריכים לעשות את ה צריכים לפנות את הלחם לפני יונטף אז זה 10 ימים שני יומים תואיבים שראש השונה אם למשל ראש השונה יוצא בחמישי ושישי אז נאכל אחד אוסור אז נכל 11 שואל רש"י שאלה פצצה איזה יום זה 11 שבת הבעיה זה 11 זה גם כן קוראים לזה זה יום כיפור. אם ראש ראשון הוא יוצא ביום חמישי אז >> אז יום כיפור יוצא בשבת אז איך אפשר לאכול את זה? אז אז הוא אומר מה שומרים שבת אחרים >> לא אז אז זה לא אז זה לא 11 יום אז זה 12 יום >> אה אז אומר רשי איפה הרשי זה חשבתי שנכנסתי את הרשי אז רש"י אומר שבקודשים ה הלילה הולך אחרי היום לפני זאת אומרת אוכלים את זה במוצא יום כיפור וזה נחשב כאילו שהוא אכל את זה ביום כיפור בקושים שאתה אוכל הלילה של מוצא יום כיפור זה כמו יום כיפור ואינו דוויך לאש לא יונט והלחמים לא דוחים שבת ולא דוכים יונטב שם יושום בן הזגן דכס יונטב ויכסים צים גם שתי הלחם גם הלחם הפם דוחים יונט אבל הם לא דוכים את יום כיפור אומר הנה לדברי אומר נדורד קרבים ביום טוב אתה לא יכול סתם להביא שלומם ביום טוב ומה מה מה הצד להגיד שמותר מי שחולק עליו למה מותר להביא שלומן ביונטב כי מתרך שהוא טרו שלצוירך הוטרו שלא לצורך לאיתמו מדיר חז ורבו דגוזו אל תגיד שזה גזיר דרבוננו מה הגזיר דרבוננון שאנשים בדווקא אם אני הבטחתי שלומים אז אני אדחה זה יתחה את זה עד פסח ככה אני אוכל לשחוט את זה בפסח ואז יהיה הרבה בשר למשפחה שלי ומה יקרה אולי יקרה איזה אוינס ואני לא אוכל להביא את זה בנו דגוזו שלא יהיה אל תחשוב שזה דרבוננו אלא מדירסנחוזו אסור להביא נדובס גם מדירס ד שתי הלחם דחוב כי הרי ראיה שלנו שתי הלחם זה חובה זה לא נדו ולא גד שמש ואין כאן איזה בעיה שאולי הוא ישכח זה במסגדוש קטוני כתוב מפורש שלא סתם עופים לחם אז גם לא לא מביאים קורבו שהםדובך שתי הלחם שתי הלחם שתי הלחם ‏Eh