חזרה - מנחות דף עב | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי אה לנשמסירוס מס מרדכי רב סי אנחנו אוזים בדף אבז למעלה קוצרים מפני הנטיוס ומפני ביסבל ומפני ביס המדרש צריכים לקצור אפשר לקצור אפילו שבדרך כלל אסור לקצור את היבול לפני שמביאים את מנחס אומר מותר במקרים של לצורך מצוות כמו לבייסאבל לביס מדרש נטיות אמרנו שנטיות זה או הכוונה שזה זה הפסד ממון שיש שמה צים צעירים או שהכוונה שזה כלאי מפני בסמדרש >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> ‏for >> [מוזיקה] >> ‏is up שלוש לאו בדום ואילו שלא המיחו ביודום מרכיבים תקול עם כל היו ‏usik ofay you one hour of learני בני המדרש אפשר לקצור לעשות מקום רחבה כדי ללמוד בבין הזמנים תם הקציר חמור רחמון ולא הקציר מצווה שהפסוק אומר כתוב הטו קצירכם זה הכוונה שאתה אסרו לך לקצור בשביל עצמך בשביל משהו פרטי אבל משהו אישי אבל למצו מותר לקצור ולא יעשה קריחוס מניחון צבותם ולא יעשה קריחוס אבל מניחם צבותים אז ראינו את זה שלא שלא יעבוד מדי הרבה שלא יעשה א קריחות עם חוטים וכולי אבל לעשות א לשים אותם ביחד כמו בצד ימין זה מותר תעדק מדב לא יתרחינו לא להתעסק בזה פחות להתעסק אנחנו לא כל כך מדברים על טיר אלא לא להתעסק לעשות הקר מצימר לאמנקומו יש מצווה לקצור את זה מהאדמה ולא לקחת מהרימה זאת אומרת זה עניין של לעשות את זה לשם מנחה זוער אתה קוצר לשמן אם זה כפר בארימה אז אתה לוקח לשם מצוץ וזו זה קצת פחות שאתה קוצר את זה מהאדמה לשם מצוו סוימר אז זה כאן לשמו כזה לא הייתי קורא לזה לשמו אבל זה לשם מצווה סו רבוננון ואם תקריב מנחס ביכורים אז הנה לזכור שהפסוקים שאנחנו לומדים עכשיו זה פסוקים שקראנו בשבת ונקרא גם הרבה פסוקים שבת הבא ועם תאקרי מנחס ביקורים מה תעמד לו מה השאלה של הגמורה השאלה היא כתוב את זה פעמיים באותו פסוק ואם תקריב מנחס ביקורים לשם רוב כל בשמל תקריב כבר כתוב תקריב אז למה אתה אומר תקריב עוד פעם לפי שמצווה סו להובי מן הקומו יש מצווה שביל מנחסמר מניין שם לא מוצק מן בין האמורים. איך אתה יודע שאם לא מצאת אה מחובר לאדמה שתביא גם לא מחובר? תמר לא תעקריב שהגמור תסביר עוד שנייה מה זה תקריב. זאת אומרת מכל מוהים דובר אחר. מה עוד אפשר ללמוד מכאן? תעקריבו לפי שמצווה לאהוב מנלך זה מצווה להביא סורים לכים לא יבשים ומנ ש לא מצלח יובי מן הייובש אם לא מצאת תביא גם מן היוש תמיד לא ימר תקריב דובר אחר תקריב לפי שמצוו בלילה מנין שם צר ביום כושר יש מצווה כמו שכבר למדנו רגע לך לך הנה הוא כל שתי דברים שפספסתי להגיד הנה כתוב מפרש בפסוק בקומו זה מצווה שזה יהיה קשור לאדמה לך זה אמרנו רך ומול עכשיו גם למדנו שזה מצווה בלילה שצריך את הספירות את השבועות המלאים טומים ומתחילים בלילה גומרים בלילה אז מיד במוצאי יונטף מיד אחרי אבדולה רצים וקוצרים את האו לפי שצפ לצור בלילה מנשים שקצ ביום כושר ודוי חס שבס העקרבה שנראה בגמורת העקרבה דוחה כהן אפילו לא משנה מה אפילו אתה צריך ללכת במקום רחוק תקריב אפילו בשבס תקריב אפילו בשבת תקריב ואפילו בטומו נקצר ביו עם כושר א אם אם קצרת את התפואה ביום זה קשר ודנן כל הלילה כושר לקצר סו חלום בורים עכשיו נשאל שאלה האם זה באמת מותר לקצור ביום? למה? כי ראינו במשנה כתוב במגילה שכל היום זה כשר לקצירת העומר ולהקטיר חלבים ואיברים. בוא נראה אם יש לנו את הוידאו הזה להקטיר חלבים ואיברים. הנה. אז אז רש"י כאן אומר שנראה לי שזה כאן שהוא אומר את זה כן הוא אומר את זה כאן שזה להחזיר את זה על המזבח איזה דן הוא מה הוא מתכוון כי הרי מותר להקטיר את האימורים אפילו לכתחילה בלילה אבל עשו מזה סייג ובעצם אנחנו לא מקטירים בלילה אז לכן רש"י אומר שמחזירים אם עלה לא ירד כן שאם עלה האימורים והם נפלו מהמזבח אתה לוקח אותם שם אותם בחזרה למזבח ככה רש"י אומר הקולפולים זה הכלל דובר שמצוו כל היוים כושר כל היוים דוב שמצבוסי בלילה כושר כל הלילה דבר שהוא בלילה הוא בלילה דבר שביום ביום קטוני לילו דומידיוים והלילה דומה ליום מה עד יום בלילה לאי משהו שהוא אתה חייב לעשות ביום אתה לא יכול לעשות בלילה אף דלילו ביונ מילוי אם זה משהו שזה של הלילה כמו הקצירה של האוימר אתה לא לכאורה אתה לא יכול לעשות את זה ביום אז למה אתה אומר לי שזה כשר לקצור אפילו ביום אומר רבי אלוקיכש נכון זה מחלוקס הו רבי מה שכתוב במשנה שלנו שש אפשר לקצור ביום זה רבי והוא רבי לא זה ברבי שמעון ומה שכתוב שאסור לקצור ביום זה הבן של רבי שמעון ביחוי שישב איתו במערה רבי אולוזו סני היומדומקרי מנחסימר ונתמס אם היית באמצע להקריב הוימר וזה נטמע אז מה אז אתה אומר בעצם מה קורה אם קורבן נטמע מה אתה עושה עם קורבן נתמה? אתה מביא את זה טומהרו בציבור לא הרי אם יש אחרס הוא אומר לו הו אחר תחת איפה אתה נמצא עכשיו? עכשיו אתה נמצא ביום אתה בא להקריב את זה מתי אתה מקריב את האוימר? לא הקצירה. אנחנו מדברים על הקצירה. כן. הקצירה זה בלילה. עכשיו אנחנו לומדים שאם מגיע היום ואתה תופס שהבן אדם שמביא את האו הוא טמ הוא טימת האוז מה אתה עושה? תביא אחר. [‏צחוק] אבל איך תביא אחר? אתה צריך לקצור ביום. אז רואים שמותר לקצור ביום. אם יש אחר לאחר תחתו או דס אחר תחתו אפילו ביום אתה אומר תביא את השני ואם לו אומר לו הבי פיקח ושתוק אבל אם אין אין אחר אז תביא את זה בטומה למה כי טומאה הדר בציבו או אז ולמה לשתוק כי אתה רש"י אומר אתה לא רוצה שהדור הבא השנה הבאה אנשים יטו ויחשוב יחשבו שמותר להביא בי בטומ זה רק בדיעבד מאין אחר אז אפשר להביא בטומ אז רבי סובר שמה שאתה יכול לעשות את זה גם ביום אז לכן אם זה נטמע אתה אומר אתה הולך להביא משהו ביום אבל רבי אלעוז ברב שמעון הבן של רבי שמעון יחוי אומר [שיעול][כחכוח] בין כך ובין כך חומר לאבי פיקח ושתוק אין אפשרות להביא ביום הוא סובר שאסור להביא מנחו לקצור מנחו ביום ומכיוון שמה שקצרת בלילה עכשיו טמא טומציבות תביא את זה שכל העומר שנקצר שלא כמצו סו פוס עכשיו זה יום עכשיו אתה לא יכול לקצור זה פסול אם תקצור אז זהו אז יש לנו מחלוקת זה שאלת אותי מהמשנה במגילה המשנה במגילה זה רבי לוזור ברבי שמעון אומר רב חנומר רבי יוחננון רבי לאזור רבי שמ בשיטס רבי עקיבא רבי שלו מורו מי הרבי של רבי שמביכו רבי עקיבא מי הבן שרבי שמבחוי רבי לוזו אז רבי לוזו מדבר בשיטה של רבי עקיבא שהוא הרבי של אבא שלו רבי שמביכוי דסנן כלל אומר רבי עקיבא כמלאכ שאפשר לו לעסו מערב שבסדס שבס אם אנחנו מדברים על ברסמילו ידוע שברית מילה דוחה שבת אבל את הסכין אתה לא יכול לטלטל בשבת אתה לא יכול להגיד או נכון שנעירוב אבל אני יודע שאין העירוב אבל אני אני אטלטל את זה בשבת מחר מכיוון שאני חייב לעשות בריסמ ואני דוחה שבת בבריס מילה הזה נתחיל שבת בטלטול אומר רבי קיבל לא אי אפשר לעשות כזה דבר כל דבר שאתה יכול לעשות בערב שבת אז תבוא בערב שבת ותחביא את הסכין שלך בבית כנסת כמו שאנחנו עושים היום דברים שאי אפשר לעשות מערב שבת מה קורה להידור מצווה אם זה מחלל שבת והתירוץ היא כן כן כן כן לעשות את זה קצת יותר טוב מחללים על זה שבת וסור לו כרבי שמו דמ צירס אומר מצו לקצור את האוימר זה מצווה לכן זה דוכה שבת סנן רבי שמעון אומר מחורש רשוס אין חרישה בכל התורה שזה מצווה לעשות אין מה אתה חורש למה זה לא מצווה אז אף ככוץ רישוס גם כל פעם שאתה קוצר זה רשות חוץ ממקום אחד יוצר קצירוער ש מצוות זה לא נכון לגבי קצירה חרישה כן קצירה לא זה זה מצווה לקצור את החיטים של האימר סוקדי תוך נקצר שלא יקי מצווי כושר ואם זה נכון שאם זה בסדר גמור לקצור לא בזמן זה כשר מה דוחי שבס מה הבעיה אז למה זה דוכי שבת שיט רבי עקיבא כמו סכין של מילה שלא מטלטלים לפני שבת אז כאילו גיליתי לכם כבר צריך שבס אלו מדדוכי שבס שמ מנוקצר שלא מצבוסיול מזה שזה דוכה שבת אז רואים שאם אתה קוצר את זה לפני לפני זה ביום זה פסול שואלת הגמורה ורבי ליו תלמיד רבי שמעון רב שימן הוא למה רבי חולק על רבי שמן למה רבי חולק על רבי לוזר שהוא הבן של רבי שמ רבי גם תלמיד של רבי שמן ששמע מרבי קיב הוא היה צריך לסבור בדיוק כמו רבי קיב ואתניה אומר רבי כשהיינו למדם תורה אצל רבי שמן בתקויה היינו בתקועה היינו מעלנו שמן באלונטס מחוץ לגג היינו מביאים לו שמפור שמן ומגבת אז איך מביאים בשבת איך מביאים שמפור ומגבת לרבי רבי שמן אז היה להם פטנט הרי אני רוצה להזכיר לכם אם יש חצר שתי חצרות כאן וכאן שניהם רשוכד אסור לי לקחת משהו מכאן ולשים את זה כאן צריך עירוב איך קוראים לזה עירוב חצי רויס ובאמת כאן ממש ערב יונט אנחנו אוזים כמה ימים לפני פסח בערב רב פסח בדרך כלל עושים את העירוב חציירוס לוקחים את המצות החדשות צריך מספיק אוכל לכל חצר עושים עירוב חצי רוס וזה מתיר לי ללכת מחצר לחצר לחצר ברבי והחברים ואמרו או אם אנחנו רוצים להביא אנחנו רוצים להביא א מגבת מכאן למעיין שרב שימן טובל בו אז בוא נקפוץ מג לגג מחצר לחצר מכרפיף לכרפיף וככה זה מותר לגמרי כי מותר לי ללכת מחצר לחצר לחצר לחצר גם גם אם אין עירוב חצי רויס לפי רב שמן זה שיטת רב שמן שהיינו לדוץ רבי שמן בתקו היינו מעלים לא שם מעלון זמחוץ לגג הוא מגג לכר הוא מקרב לקרפ עד שנו מגיע למשורךצב או אז רואים שרבי כן סובר כמו רבי שמעון אז למה כאן הוא לא סובר כמו רבי שמעון בוא נראה מה שיש לנו. רק הדיבור היה יותר טוב. החבר'ה לא טובים. [מוזיקה] >> אנחנו אומרים עזבתי כחוסת. >> או מי גאד. כן. >> [מוזיקה] [נשימות כבדות] [מוזיקה] [אנחות] >> בליירו אפשר ללכת מגג לגג >> [מוזיקה] >> אז אומר הגמור א סובל כי אייד דוך רבי שמן נכון הוא תמיד שרבי שמחוי הוא לא חולק על הרבי שלו הוא סוב כמו רבי שמן אחר שמה דסניו אומר רבי שמן בואי ראי כמה חביב מצווה בשיתו כמה טוב לעשות מצווה בזמן שהרי הקטר חלום ויבור קשרים כל הלילו מותר להביא את האימורים כל הלילה כמו שראינו מקודם אבל ולא ימבת למד שתרשך אם הבאת קורבן מוסב בשבת אתה לא מחכה למוצי שבס אתה עושה את זה בשבת אתה מחלל שבת למה כי עדיף לחלל שבת ושזה יהיה חביב לקדוש ברוך הוא שאתה עושה את זה בזמן מאשר לחכות עם זה במוצאי שבת ולא לחלל שבת דבז מדז אומרת הגמרא לאז רבי שמ לא ישמיע לי מה הוא לא שמע את מה שעכשיו אמרנו מהאבא שלו אלושניסדסו שחיטבוס יש כאן יסוד עצום והיסוד הוא שברגע שדחית כבר את השבת פעם אחת ודחית את השבת בזה ששחטת את הקרובן אז אומרים לך כדי שיהיה חביב ומציתו כדי שיהיה טוב אז תמשיך לחלל שבת אבל כבר חיללת פעם אחת כבר עשית את השחיטה וזה מותר אז ממשיכים הלאה אבל לכתחילה לחלל לל שבת כדי שזה יהיה בזמן זה לא עושים שהרי דורס שבשחיטשבוס רבו יסאי אך סמסויפה אומר כאן הוא לומד מהסוגיה הזאת דבר מאוד מעניין ובזה נבין קצת יותר את המושג מה שקורה כאן הוא אומר מי שהוא אבל והתירו לו להתחתן באבילותו אז מותר לו גם להסתפר מכיוון שדחו את אותו יום לנישואין שלו אז דחו את זה גם לדברים אחרים אז כבר היה לך התחלה, כבר דחית את השבת אז אתה התירו לך לעשות עוד משהו בחילוש כדי שזה יהיה מושלם אבל להסתפר באבילות זה לא זה בלי להתחתן זה לא אלו שניסם שערי דורסחיטו שבוס ולרבי יוחנמי דורס שחיטש שבוס אז גם לפי רבי נגיד את הספורה לא בגלל שזה חביב ווזה אלא בגלל שכבר דחו את זה בשבת כסדצתום רב לפי רבי אין לדחות את השבת לקצור רק להביא את האומר אבל לא לקצור אז עכשיו שואלת הגמרא שאלות מאוד פשוטות והגמרא אומרת זה לא הולך לפי רבי שלוש ארבע שאלות ולאותנם וחוד שבס ואכות חול משולש בו גם שבת וגם יום חול היו מביאים שלוש אנשים ושלוש מגלים וכולי אומרת הגמרא לא יקריבים לא מחללים שבת לא קוצרים בשבת לא שלוש אנשים ולא בן אדם אחד וכחומ שבס חול בשלוש בשלוש קופוז בשלוש מגולוס גם כן במשנה דלא כרבי ובשבז הוא אומר להם שבזו הם שואלים האלה שחותכים שקוצרים זה שבת היום וכולם אומרים כן ואז קוצרים זהלא כי רבי נכון זה לא הולך לבי רבי נקצר ביו עם כושר ודיחס שבוס כתוב מפורש שזה דוכה שבת מהשמסד זה ביום כושר רבי מי אומר שביום זה טוב זה רבי דזה שב זה הולך באותו משפט מה אליו קצירו מה דוכה שבת גם את הקצירה נכון זה הולך לפי רבי אבל זה לא הולך על הקצירה לא להקרוב ומה שרבי אומר שמותר לחלת שבת זה על העקרבה אבל קציר לוותני רבי יומה ודבר מיש מדי השם זה יותר ויקו אבל בוא עוד הרבה מה תעמד לאמר הרי כל מה שמוש רבינו מדבר שמה זה הכל מושה רבינו מו ידי השם מה בדיוק אלה לפי שלא למדנו אלא לתומת בפסח שתומד בפסח דוחים שבת ודוכים טומ שנדוי במידו ואפילו בשבת במידו ואפילו בטומ שער קורבונוציבו מנן איך אנחנו יודעים ששאר הקרבונות דוכים שבת וטומו תמ לא מר אלו תעשה תעשו לשם במידיכם תעשו רבי עם כל הגורבנות מל רבי אומר והקורב מוי שתי הלחם והקורב מוים איך אנחנו יודעים שגם האומר ושתי הלחם דוכים שבת ותומד לא אומר וידבר מוישס מדה די השם עכשיו אנחנו יודעים מה אנחנו עושים עם פסוק וידע מוישה הכוסף קובלם הכוסף כובע מויד לכולם ממש כמו תומיד כבן תומיד כולם אותו דבר הם מועיד שדוחים שבת ודוכים טומ למי אקרוב שתי הלכם קרובנו מה שתי הלחם הרי אוכלים לא מקריבים אלא פשיט לדחינו בהרקוד אז הכוונה שמותר לטחון בשבת ומוותר לנפות זה גם סגמר בקצירו אז גם שאנחנו מדברים על האו מדברים על הקצירו קדוכיס שעבז רואים שזה דוחה שבת הנה כתוב מפורש שלא ממש מפורש דייה כמו בשתי הלחם זה לא הקרבה זה המעשים שבאים לפני העקרבה זה התחינה אז גם בעומר זה לא ההקרבה אלא זה הקצירה אומרת הגמורה לאי אומר להקרוב הוא שתי לכם לאפים מה קשור שאנחנו מדברים על שתי לחם אתה צודק זה האפייה לא מקודם אמרנו זה התחינה עכשיו אנחנו אומרים שתי הלחם זה אפייה והאוימר זה הקרוב וכסוב הרבי תנו מקעדש. הנה התנור מקדש. מה זה אומר? שברגע שמכניסים את השתי הלחם לתוך התנור זה תופס קדושה. זה מקבל קדושה. [נחירות בוז] כסר מכאן שנמצא לחם אלו בשחיטו שהלחם מתקדש על ידי התנור זה מתקדש על ידי השתי כבסים שאנחנו שוחטים אז אנחנו אורזים כמעט בסוף הפרק [כחכוח] אז מה שואלת הגמורה מה למה אתה אומר לי שאם אם אתה מכניס את הלחם לתוך התנור זה מקדש את זה זה בעצם השתי כבסים שבאים בשבועס זה מקדש את הלחם כן זה שחטשמוז גדול לשמור אם עשית הכל בסדר שחטת וגם זרקת את הדם לשמו אז קודש הלחם אם אתה עושה בדיוק הפוך אתה לא עושה שום דבר לשמו שחטן שלא יהיה לשמון וזור ד שלא לשמון לא יהיה זריקת אדם לא יהיה שחיטה אז מה אז כלום לא קודש עליו אבל שחות הנשמון וזו הגדול שלא לשמוע עשית אחד ואחד אחד כן ואחד לא את השחיטה היה לשמו ואת זריקת אדם היה לו לשמו הלחם קודש ואני קודש זה קדוש ולא קדוש דברי רבי רבי רבי שמר לא ילמני קודש עד שיש חודש לשמון ואז קדום לשמון אין קדוש ולא קדוש זה לא קדוש אלא אם כן אתה עושה את שתי הדברים בסדר הכל פה למה אתה רואה שהשחיטת הכבשים זה מה שמביא לידי קדושה ולא האפייה בתנור אומר נחמ ביצחוק הוגבו ולא יהוגבו כמר לא לא התנור מקדש מה שאנחנו מדברים זה שה שאתה עופה את הלחם אז עכשיו אתה קובע שהשתי הלחמים האלה הולכים ביחד עם השתי הכבשים האלה אתה קובע אותם לכבשים אתה לא מקדש אלא על ידי שחיטת הכבשים אבל כאן עשית שידוך השתי השתי לחמים והשתי כבסים הם הולכים ביחד ואי אפשר להפחיד אותם חדלוך רבי שמואל חדר הלוך רבי שמואל אלך רבי שמואל אומרת המשנה ואילו מוס נקמס בשיעורים לכהן הנה איזה יופי הוא עשה כי לא אהבתי פעם שעברה זה היה 1 2 3 ועכשיו זה הרבה יותר קל לקרוא מנחס אנחנו מכירים את זה מהמשני מהמשניות שעברו וזה אותו דבר בעצם המנוח נקמס שירורה מן הכהן יש עניין שאתה עושה קיצה ככה ומה שנשאר את זה אתה שם על המזבח את השלוש אצבעות וכל מה שבכלי הכהנים אוכלים מנחס הסוילס והמחבוס ואמרחשס כמו שאתם רואים כאן אחד דק והוא קשה השני הוא ורך והחלוס וריקן שאנחנו אומרים שנראה בגמור שהחלות ורק לפי רב שמן זה הולך ביחד מנחס גויים מנחה שגויים מביאו מנחס נושים ומנחס אומר ומנחס חוטי והמנחה של בן אדם שהוא חוטא שהוא ואין לו כסף זה מנחה אוירד הוא מנחס כנויס המנחה של הסויתו רבי שמר מנחה סכוט של כן נקמס אם הוא כהן אז זה נקמץ וכמץ קורב לעצמירים קר לצמ סובר רב שימן שגם השירהם הולכים על המזבח רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים и