חזרה - מנחות דף עא | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויס אה נשמע סרץ מרדכי אבל אנחנו בדף אינו מדביס בוא נראה 14 שורות מלמטה ולקצור לפני הפסח אומר הפסח רשי גורס פסח איך אנחנו יודעים שכל החמישה מינים אסור לקצור אותם. זאת אומרת יש מוקצה כאילו לא רק שאסור לאכול את החמש מינים לפני שמביאים את מכסימר, אלא גם אסור לקצור את זה. למה? כי אם תקצור תאכל. איך אנחנו יודעים שזה על כל ה-15 מינים? לא רק סעורה. בנו מילומר ביוחנון אסיו רישס רישס מחלו. כדאי לזכור את זה כי הגמורה תגיד עוד מעט כמו רבי יוחננו. הגמורה לא תגיד כלום. מה הכוונה? והנה הכוונה כי רבי יוחנן לומד גזה ראשון שרשס רישס מחלו כמו שלמדנו אתמול שחלו זה ב-15 מינים זה משנה מפורשת והגמרא מביאה פסוקים לזה אז כמו שחלה זה 15 מינים גם האיסור לקצור לפני שמביאים את האוימר זה מחמש מינים מה היא קודם לאומר מה הכוונה שאסור לאכול איסור רבו יסאי איסור הכי לא לפני אומר. מה הכוונה? רבי יומר קודם קצירס אומר לפני שקוצרים את האוימר אסור לאכול. זאת אומרת מיד שאחרי שקוצרים את האומר מותר. אבל מה הכוונה? מכיוון שאנחנו יודעים מתי קוצרים את האוימר? בלילה. אבל כאן הלילה והבוקר הם ביחד. למה? כי לפעמים אתה מתאחר בלילה. זה אנחנו צריך עוד מעט גם כן את הספורה הזאת. זאת אומרת בנץ החמר שאנחנו אומרים קצירת האומר הכוונה כאן כאן לנץ זאת אומרת אסור לאכול עד הנץ ומה לא כאילו מותר לאכול אחרי נץ ולא מה ולא לא צריכים לחכות עד שמביאים את האוימר שזה כמה שעות אחר כך זה שיטת רבי יונו רבי יוסי בזבד אומר קודם הבואס אומר יש כאן עוד זמן שזה אהבת העומר כמו שאתם הייתם אתם חושבים שאסור לאכול חודש את ה את היבול החדש עד אחי שמביאים את אומר תנן למדנו במשנה עשרים בחודש לפני אומר ולקצור לפני פסח כן אם אני אומר מילים אחרות כאן זה בגלל שרשי ככה גורס זה לא ממש נפקמי לרצינית בסדר יותר יותר מדויק אסור מחודש לפני פסח או האוימר ולקצור לפני האוימר פסח בוא נקרא לזה פסח דבר מאוד פשוט קורה כאן אם יש כאן באמת שתי זמנים שונים אז לכן המשנה מדברת על שתי דברים שונים יש נץ בבוקר ויש הבת העומר שזה בוא נקרא לזה בצהריים עד חצו אז שתי זמנים שונים הלילה הקצירה בלילה והנץ זה אותו זמן ויש את הבאת העומר אז לכן המשנה מדברת על שתי דברים שונים אבל אם זה בעצם זמן אחת אין הבת העומר. זה נץ החם או נץ. זה שתי הזמנים. אז למה אתה למה אתה אומר לי שתי משפטים שונים? תגיד משפט אחד שזה זמן אחד, שזה נץ. בי שמלמד אומר קודם בואסמר שצריכים לחקודות עד שמביאים את הקורבן היינו דולורב ותונלו. לכן מובן למה יש כאן שתי משפטים במשנה. אלה למה אומר קודם קציר סומר אבל למה אומר שזה קצירת העומר שזה תזן בלילה שזה בעצם רשי מסביר שבלילה והבוקר זה אותו דבר כי לפעמים מתארים בקצירה ומגיעים עד הבוקר אז אותו דבר אז לרבינו ולסנינו אז תגיד משפט אחד שכולל את הכל שמה אסורים בחודש וליקצור לפני ויאמר גם האיסור אכילה והאיסור קצירו זה עד הנץ אלה יתמר הסיפ אתמר אז נכון אז לכן צריכים להגיד שמה שעכשיו אמרנו זה מחלוקס על הסעיפה לא סתם ע על האיסור אחי אלא על הסעיפה שמה לא מתי מותר לאכול ומתי אסור לאכול אלא מה קודם לאמר רבי יונו אמר זאת אומרת סליחה אם השרישו קודם לאמר האומר מתירון אמרנו הנה נסתכל על הדבר הזה יש בצד שמאל זריעה זה שמכניסים את הגרעינים לתוך האדמה שלב אחר כך השלב הראשון זה השרשה שיוצא שורשים מתוך הגרעינים בתוך הזרעים זה בצד שמאל אז הוא אומר מתי זה צריך להשריש כדי שהאו יבוא וייתיר לאכול את זה הרי זה נפקמינה עצומה אם זה לא השריש בזמן הנכון בוא נגיד זה השריש מיד אחרי שהבאת את קורבן העומר עכשיו יש לך בעיה רצינית אתה צריך לחכות שנה שלמה לאכול את האיבול הזה למה כי אין לו היתר של האוימר הרי הוא שריש אחרי האוימר מתי הוא צריך להשריש אזה זה יש מחלוקש מחלוקס אםישו קודם לאומר המ טירון מה קודם לאומר רבי יונה אמר קודם הבוס אומר צריכים זה צריך להשריש עד הקורבן רבי יוסי בזב קודם קציר הסומר לא לא זה צריך להשריש עוד לפני שקוצרים עוד לפני הלילה או לפני הנץ אבל צריך להשריש יותר מוקדם זה או שצריך להשריש לפני 6: בבוקר או שזה צריך להשריש לפני 12 בצהריים שתי שתי אז המחלוקיגז לא על האכילה מחלוקת זה להשרשה אומר אלי רבי לאוזור אנחנו בדף עמד א' שזה 70 דף לתוך מנוחס לרבי יושה דדורי אמר לו לרבי יושי בדור שלו אז רש"י אומר מה מה זה הדור שלו כי היה רבי יוישנה הרי רבי יוישי זה נשמע כמו תנא ויש את הרבי יושה מפורסם שודנה לא לא הוא דיבר למויראה שבדור שלו אני חייב להסביר לך זה לא התנה למה כי לא מתאים למילים הבאות הוא אומר אומר לו לאסרוך אתפרשס לא לא מסב עכשיו אתה לא מדבר עם תענה ככה אם זה אחד בגיל שלך בדור שלך אתה מדבר איתו אתה אומר אל תשב על ה כמו שערבים יושבים כזה על ה על הקרעים איך קוראים על ה ככה על הברכיים כזה עד מפרשס לאוד מסניסן אתה חייב להסביר לי את המשנה מנין לאמר שמטו בשחרושו איך אתה יודע עכשיו זה גמרא מאוד פשוטה שהגמרא עכשיו תגיד יש כל מיני שלבים כפי שנראה בגמרא הגמרא אומרת איך אתה יודע שהאו גם מתיר את השלב הכי מוקדם שיש יש שלב עוד יותר מוקדם מלפני השריעה אבל יש שנראה יש שלב של שחס יש שלב שליש כאילו איך אתה יודע שהאוימר גם מתיר כשזה השריש ונוללון תכסיב אובי אוב הכוונה שזה תבשל התפואה התבשלה כל צורכו אז מכיוון שכתוב בפסוק אובב לא בכל מכלל די כדלב עובב אז יש משהו שהוא פחות אז מה השאלה שכל אחד צריך לשאול נכון יש פחות יש חמש שלבים פחות יש מבושל אבל יש גם שלב לפני מבושל ויש שלב לפני זה ושלב לפני זה אז אולי הכוונה בתורה זה לא השלב האחרון אלא שלב לפני האחרון מי אמר לך שזה השלב כמעט הראשוני שזה השרשה עובב למה בכלל דלב עובב שואלת הגמור דלא עובב הוא לא ילמד שולש אולי כוונה זה לא ממש מבושל 100% אבל זה V שליש עכשיו בשביל זה בוא נראה בחזרה את התמונה או אז יש שליש מי אמר שהאוב נכון זה זה איך קפצת מצד ימין מאובב ואמרת אה מכיוון שזה אוב אז אז יש גם לא אובב כן יש גם לא וזה לגמרי בצד שמאל לא יש משהו שקרוב מאוד לא שזה שליש טוב אז נביא פסוק אחר ל אומר שמואל מהוכיל חרמיש כשאתה מתחיל לקחת את המגל ולחתוך את התפואה למכלל דיגד אליו בחומש ברחמש אז יש מצב שעוז עוד לפני זה שת הגמור גדלה ברחמ שרים שחס אולי הכוונה לשלב השלישי מצד ימין שזה שחס אומרים זכמ או שאתה חותך את זה שזה עוד קם גם דלה בקום יש שלב שזה לא דלא במקום הוא לא ילגם אולי זה משהו קוראים לזה אגם שזה לא נמצא כאן בתמונה אגם כמו שלמדנו בכהן גודל שהוא מסתפר כשסערה מגיע שאתה יכול להגל אותו להקם אותו ושזה מגיע לשורש אז גם כאן אתה לוקח את הדשא מה שיוצא כזה החיטה אתה איך שזה יוצא מהאדמה ואתה אם אתה יכול להקם אותו ושזה יעשה כזה סיבוב בחזרה לשורש לעיקר אז זה האגם מי אמר לך שזה השרשה אלא אומר רובה אשר תזרע משיוע כתוב בפסוק אשר תזרע זה משת זריעה אומר לרב פופה רגע לא יש משהו בצד שמאל לגמרי שקוראים לזה זריעה ואתה אומר לי השרשה אומר רפ פה בלרובי אבגב דלא יש רשנמי מי אולי זריעה הכוונה פשוט לקחת גרעין ולשים אותו בתוך אדמה ואז האוימר בא ומתיר מי אמר שזה צריך לתפוס שורשים הוא אמר להי סודוני אז פירוש אחד ברשי סודוני זה סויד השם לריוב הוא סודני הוא יודע סודות מהקדוש ברוך הוא אומלא סודני בסודקסיב הוא קרא לרב פופסידוני רשי מביא עוד פשט שרב פופה היה מוכר בירה הקולפונים שהוא עושה את הכסף שלו הבירה סוידוני מה אתה אתה מות חורכם סוד השם לרוב בסודקסיב כתוב כאן בסודה זאת אומרת אם היה כתוב רק אשר תזרה אתה צודק זה רק גרעינים בסודה הכוונה שזה כבר תפס בתוך השדה וזה וזה זה תפס שורשים אומרת המשנה קיצרין ביסשלוחים שבא עמוקים אבל תשימו לב למשהו שלא שמתי לב מקודם. מה כתוב במשנה? שמותר הרי אסור לקצור את היבול החדש לפני שאתה מביא את הקורבן האמה לפני היום השני של פסח. אסור לקצור אפילו אסור לקחת טרקטור ולקצור. יש התר אם אתה נמצא בעמק וגם אתה משקה את השדה על ידי מים. כאילו אתה שואב מים ושם שמה. זה אתה לא אתה לא מסתמך על הגשם. אז יש כאן שתי סנאים. קודם כל זה צריך להיות ביס שלו שהמים מגיע כאילו אתה יש לך ממטרה, אתה משקיע את השדה. פלוס זה צריך להיות בעמק. אם זה על ההר אז לא. פעם שעברה שהראיתי את הסרטון לא שמתי לב שהוא ממש בעמק. בעמק. רואים אפילו שנגמר הסרטון אתם תראו שיש מלא הרים מסביב שזה אחד מהתנאים. סר את הסרט הזה על על המילים האלה של המשנה אבל לא עדיין לא למדנו את המשנה עכשיו אנחנו רואים את זה במשנה אתם רואים את כל הערים מסביב זה אומר שהשדות האלה הם בעמק יש כאן התר למה למה התירו לקצור את הביס השלוחים אז רשי משל דברים קודם כל זה תבואה גרועה זאת אומרת זה לא ראוי לאימר אתה לא יכול להביא את זה לאימר מקוב אחור שנית יש שמה הפסד עניין של הפסד אבל לא גוי'ין אסור לעשות מזה הרימות הנה בזמננו אתם שעוברים בשדות רואים את הדבר הזה זה כאילו מכונה פשוטה כן >> [מוזיקה] >> זה גדיש. את זה כבר לא התירו. זה כבר שלב שלא צריך. זה לא אין כאן הפסד. אומרת המשנה אנשיריכוי שהם גרו יריכוי זה בעמקצרין ברצון חכמים שמה נתנו להם רשות לקצור וגויצ'ם שלו ברצון חכם בלי בלי רשות הם הלכו והם עשו גדיש מהתפואה שלהם ולא המיך ביודום זה לא שתלם לחכחומים לשות מכ שמה למה כי זה גזירה ש שיכלו נו בסדר הם לא היו צריכים לעשות את זה מאוחר קוצר לשחס. אם אתה קוצר, אומרת המשנה, התנקמה אומר שאם אתה קוצר למאכל הבהימה, הוא מאכל בהימו. בוא נראה שחס. הנה שחס. הם החליטו שזה שחס זה טוב לסבר עיניים כן הפרות ממש אוהבים את זה שחס אז אם זה מכל בהמה אז מותר לכל לקצור זה לא בעיה אין כאן גזירה שבן אדם יאכל כזה דבר ומכל באמו אומר רבי יהודה מוס ס בזמן שמהתחילת שלא יביא שליש אומר רבי יהודו שזה דווקא אם אתה מתחיל את הקצירה לפני שיש שליש אז אפילו זה זה נמשך הלאה וזה הביא שליש אז אתה יכול להמשיך אבל אתה חייב להתחיל לפני שהשחס הביע שליש לבהמה אפילו שזה לבהמה חייבים להתחיל לפני השליש שיהיה לנו איזה סוגיה קצרה על זה שמנו יקצור וכאיל יש עוד שיטה עכשיו תשימו לב אני חייב לחזור זור החורנית אומר רבי יהודה אי מוסי זה מילה מאוד מאוד חשובה שהגמורה תסביר הגמורה רש"י מסביר בגמורה שהמילה היא מוסי זה הכוונה שרבי יהודה לא חולק רבי יהודה בא להסביר את התנקמה הוא לא אומר עוד שיטה הוא פשוט מסביר אי מוסי מתי התנקמה אמר את הדברים שלו זה אומר שזה עוד לא הביא שליש והוא התחיל ואז זה שואלת הגמורה שאם זה כמו שאתה אומר אז יוצא שיש כאן שלוש שיטות שרבי יהודה אומר משהו מפני אני רק רוצה להראות את זה כאן במש משנה שכשנגיע לגמור נבין מה כתוב כאן מכיוון שכתוב את המילה סליחה אי מוסי אז הכוונה שהוא לא הוא לא שיטה חדשה הוא פשוט ממשיך את החומים את התנקמה ואז יש שיטה שנייה רב שמ רב שמ אומר יקצור וכיל אף מ שהישליש מותר לקצור ולהכיל לא משנה אפילו התחלת כשיש שליש וכויצרי מבני נטיויס ומותר לקצור את החיטה. אם יש לך שמה עצים קטנים ויש לך הפסד ממוני או בעיה של קליים. אז בוא נגיד שזה הפסד מומנס. גם מפני האבל. א היום אין את זה כל כך, אבל אצל הספרדים יש את זה יותר שהם בונים כאלה אוהלים של אבלות. אז בזמן הגמורה היו עושים רחבה כזאת באמצע העיר ושם היו נותנים את את הסעודה הראשונה שם היו מטבלים אבל בשביל הדבר מצווה מותר לקצור מפני ביטו בסמדוש כמובן אם זה טוירו בשביל ישיבת בין הזמנים אז ודאי שאפשר אומרת המשנה לא יסם קריכוס אבל מניחון צבותים זה קריחות וצפטים אל תאגוד את הקריכה, אל תשם את זה כמו שעושים עם קשר, אלא אם אתה רוצה להביא את זה ביחד, לשים את זה ביחד בלי לקשור, זה בסדר. מצוו לא מן הקומו המצווה מן המובחור זה להביא מ מה שמחובר לקרקע זה עומד למוצו ואם הוא לא אכל הוא לא מצא את מה שהוא צריך יוב מן האמורים אז הוא יוכל להביא גם במה שקצרו מצפוסי לא מן הלך כמו שראינו איך אפשר לשכוח כזה דבר כרמל שאנחנו למדנו שזה מה רך ומול שזה מצווה להביא את זה שזה לך אם שואלים אותך איפה איפה זה כתוב בתורה כרמל לא מצו יוב יובש ואם לא מצאת את הלך אז תביא מהיבש מצוות זאת אומרת זה לא מעכב אבל לכתחילה תביא לך מצווה לקצור בלילה גם המצווה כמו שדיברנו הרבה זה לקצור בלילה מקצוע ביום עם כושר ואם קצרת את זה ביום אז זה כשר בדוי חס השעה הבוס אז אנחנו נראה בגמור שזה לא הקצירה שדוחה שבת אלא הבאת העומר דוחה את השבת לא היום אלא יום אחר כך תיר בנימן אומר כוסד אומר וקצרת קצירסמר מפסוק אחד משמע שהבן אדם הפרטי יכול לקצור את את הקצירו ואחר כך בסמי אומר הוקצי רציר על הכהן אוקיי זהך זה עובד איך אתה יכול לפרש את הפסוקים אם הפעם ראשונה שאתה קוצר זה לבקדש אז איך בן אדם פרטי יכול לקצור אוקיי צד ממורקים שאת מביא את הקוצר אם זה מקום שדה רגיל אז אתה לא יכול לקצור במקום שיהיה מי אתה כיצר זאת אומרת אם זה מקום שזה שדה שזה לא ראוי לא אומר כמו מה כמו ביס שלווחים שהתפועה שמה מאוד גרועה הסורה גרועה אז אפשר להביא משמה אפשר לקצור מותר לקצור שואל הגמור מי אמר לך שזה הפשט ממין שאתה מיבי את קויצר אולי הכוונה היא סורים וחיטים ממין שהתק מביא אם זה סורים שאתה מביא מזה אתמר יא אתה קוץ אתה לא יכול לקצור ממין שיתו מביא אבל אם זה מין זאת אומרת חיטה שאתה לא מביא אתה קו את זה מותר לך לקצור חיטים אוז עכשיו זה מה שאמרתי לכם מקודם לזכור את רבי יוכננון ההול מוצס אמריס מדרבי יוחננון שתי מילים מדרבי יוחנן מה רבי יוחנן אמר רבי יוחנן אמר בתחילה לת השיעור רישס רשס מחלו שאנחנו לומדים מחלהו כמו שחלה חייבת אתה חייב בחלה בכל 15 מינים אם אתה עושה חלה מכוסמין אתה חייב בכלל לא אתה עושה לחם מכוסמים אתה חייב בכלל לא אז גם השדות זה אותו דבר אתה לא יכול לקצור כוסמין אתה לא יכול לקצור שעורים כל החמיש תמים אסור לך לקצור זה לא רק סעורים כתוב במשנה אן שריחווי קויצרים ברצון חומים וגם שלא ברצון חכמים זקמי קצרים רצון חרחומים וגשים שלא רצון חכומים החברה ביריכוי שהם היו בעמק אז היה להם רשות לקצור כי זה זה תבואה גרועה יש הפסד אבל למה עשו גדיש מי ביקש מהם לעשות גדיש זה שלא יברצים חכום ואנשה דו אמר מיכו ולא מיחו מה זה הלשון הזה של מיכו ולא מיכו עושים או לא עושים חאות רבי יהודה בסוף רבי או אז זה רבי יהודה אומרת הגמרא בסוף רבי יהודה קציר דן שירוצ חומבי מה אם זה רבי יהודה שמדבר על מיכו שנראה עוד שנייה מה הוא סובר שמותר לקצור תכף נראה שרבי יהודה סובר שאסור לקצור גם אנשי ריכו שבעמבק אסור לקצורות יושיש דבורם אוסו אנשי ריכוי יש שש דברים שמדברים על אנשי ירריכו שלוש ברוצים חכמים שלוש שהם קיבלו רשות מאחומים ושל שלא יוצים חכחים שלוש אחר חומם לא היו מרוצים איתם ואלו שרוצים חר החומים מרכיבים דקולים כל היוים אנחנו מדברים על ה-14 לניסון ממש רבו יסאי זה לא יאומן כמה אנחנו מדברים על פסח וערב פסח שזה באמת מאוד חשוב אולי מכל מה שדיברנו עכשיו אני חושב מכל מה שדיברנו זה אחת מהלכות שממש לא כולם כולם יודעים הייתי אומר גם מעט מאוד יודעים את ההלוכה הזאת יש הלוכה שבערב פסח זה מאוד מאוד חמור לעשות מלאכה בוא בוא נקרא לזה כמו חול המועיד יש כאן איסור מלאכה זאת אומרת אם אתה פספסת ולא לא לא הסתפרת ערב פסח אחרי חצו זה אסור זה לא כמו בערב שעב שזה ערב פסח זה אסור אז שוב יש נפקמינה מאוד גדולה בין ערב פסח לערב שבס יש איסור מלוכה עוד יותר מאשר שיש בערב שבס אז יש כאן דקל שהוא צריך קצת עזרה הוא הוא דחוף לו שנביא לו עוד כל מיני א אה נוזלים יש פשט אחד שזה נוזלים יש פשט אחר של אתה לוקח מדקל אחר ואתה מרכיב בו וזה נותן לו יותר כוח מרכיב קודם כל היום דיבר וכור חמס השמע תשמע אז פירוש אחד שהנקודה כאן זה שלא עושים את ההפסק הנכון זאת אומרת אם אתה אומר את הפסוק ששמע יס השם אלוקים השם חוד אל תתחיל ואהבת השם אלוקיך אנחנו נבור שם כבוד אז עזבו את זה שנייה לא לא להיכנס ואוהב אותו בלי בלי בלי הפסק כי זה שתי פרשיות שונות מה יסרו השם אלכי השם יכול לעשות הפסק ואוהבתו אז הם לא הם לא עשו את ההפסק הזה וקיצרים לפני הוימר ברצון חכחומ וכאן כתוב שקצרו את ה את התבואה שלהם כי הם בעמק לפני יומר ואלו שלא ברצ חכם מה עשו לא כנגד חכם זה לא ברצח גוי'ים לפני אומר הם הו עשו גדיש כמו שראינו ומעתירים גם זיו של הגד של חורב של שיקמו שהתירו את הענפים שיצאו, בוא נגיד שהיה להם גזע של חרוב ואבותיהם הקדישו את זה לב המקדוש ויצא איזה ענף אחד. את הענף הזה הם התירו. למה? הם אמרו ש שההורים שלהם רק הקדישו את הגעזע ולא מה שיוצא. היו יוצא מן הקהקדש, לא הקדש. עכשיו רבו יסא זה מאוד מעניין. פרצ בגם ובפרסים להחיל נשר להני בשני בצורס בשבת דברי מאיר מה קורה כאן הם היו צדיקים על חשבון חכמים הם רצו להכיל את העניים זה דבר מאוד יפה זה דבר טוב זה דבר מכובד אבל בשבת ויונטף מפירות שנשרו ונפלו בישעה בסיונטף וחכמים אמרו שאסור למה זהירו שאתה תלה על עץ >> [מוזיקה] >> אומר לו דוד ברוצים חומסים כל כן למה דווקא שירחו כולם יקבלו התחומים אלו אלו ואלו שלאצים חכמים לא אומר רבי יהודה כל השש דברים זה שלא יהרוצים חמורים גם הקצירה שאתה אומר שרבי יהודה אומר שמותר לקצור הנה גם הקצירה אסור על כל השש אמרו שחכום אמרו שאסור רק מה שלוש מיחו ושלוש לא מיחו אמרו לא חבל על הזמן למחוט עליהם על הכל נמחר רק על שלוש שלוש דברים וש שמיכו בדיוש שלא ואלו שלא בדום מה לא מיכו מרכיב דקם כל היום וכך משמע וכיצרים וגויצים לפני שימו לב שכתוב כאן שתי דברים קוצרים וגוצים ואלה שמחו בדום דירים גם זיו של הגד של חורב של שקסם כדי להכל נשר בשני בצב יום טובים וסנם אור ונוסנים פור לירוק זה משהו מעניין ש ירקות זה בעצם צריכים לראות את רש"י בוא נראה את רש"י כי רש"י מסביר את זה מצוין ונויסניים פלור אומר רש"י ואם פ נוהג בו כלל נוהג בו דכלל אומר כלשהו אוכל ונשמח מקיום אמרי לקיום כל דבר דבר שנשמר לאורך זמן כמו פרי חייב ב חייב במייסרס אבל הירקות לא לא בסליחה בפ כל דבר שנשמר חייב בפ אם זה לא נשמר כמו ירקות זה לא חייב בפעיה אז אז נתת מלא מלפפונים ועגבניות לעניים נתת לם פה אז מה מה מה גרוע בזה או מה שגרוע בזה זה שבפיו אני פטור מלעסר והוא כאן הוא לא יודע והוא מקבל את זה בחינם והוא לא מעסר את זה כי הוא חושב שזה פיו אבל האמת היא שהוא חייב במייסר למה כי זה ירקות וירקות פטורים מפיו אם זה פטור מפיו זה חייב במייסר והעוון לא יודע ואז הוא יאכל טבל בוא נראה ברשי ואמרים לו מכניסו לקיום למודיר וכיהב פיו מפקילו להח פיו ממיסר שלא יקין ואז יוצא שהם לא יעשרו זה כמו שצריך הומכו בודום שואלת הגמורה ולתמך שישו שבו אז מה אז מה הקושיה הקושיה של רואים שרבי יהודה אומר שביר אסור לקצורך הרחם לא התירו לקצורך והשאלה מה מיחו ולמה לא מיכו עכשיו זה הרשמה מרכיבים את כל ביד גוי במנהב קצרים קודם לאמר גויצים קור עכשיו מספר שלוש זה הגמורת הגיל שצריכים להוציא ואם מוציאים את זה אז רבי יהודה כן מסכים שאפשר לקצור כי מה קושי הגמורה שיש כאן שבע דברים ברשימה במקום שש אבל הנה רשימה של שבע מה אנחנו עושים הרי אמרנו שזה רשימה של שש אז לכן צריכים להוציא אחד אם נוציא אחד נוציא מספר שלוש ואז אין שאלה בכלל מה מספר שלוש קצירה שאסור לקצור הנה רבי יהודה מסכים שמותר לקצור לכולל בירכו התירו לקצור ולטמר שישו שבעבו הנה לפי הרשימה שלך יש שבע אלו שמים מכאן קצירות תוציא אחד מספר שלוש אז נשאר שש ואם אתה מוציא מספר שלוש אז גם רבי יהודה מודה לרבי מאיר שברצם חכום קצרו כל נסום ואלו מפסיקים לפז בוא נראה קצת פיור אה זה גולדק פעם פיור אז אמרנו שפאות ב סתם נזכור פיה זה כמו פאות בפינה של השדה אתה משאיר את הפינה של השדה לעניים הנה הוא משאיר את הפינה. ראיתם? פינה שלימה משאיר. זה טוב זה טוב אה זוגמור כל זה שזנס ואילו מפסיקים לפי יש הלכה שאם יש לך הפסק באמצע שדה אז אתה צריך להשאיר שתי פאות. זה לא אומר שזה כמות כפולה. זה רק אומר בשתי מקומות אתה צריך להשאיר פאה. אז בוא נראה מה מפסיק ומה הנחל. איזה יופי. שלולית מפסיק עושה הפס. ודרך היוחיד ודרך הרבים הדרך היוחד זה דמס. הרבים זה 16 אמות. כמו שס רבים. הוא שביל הרבים הוא שביל היוכל זה עכשיו ראינו שביל הרבים או הקבוע במסכה במשחק שומים זה לא משנה גם בחור וגם בקיץ והבוריר והניר לחרוש שדה אם אתה חורש שדה ניר אם חרשת זה עושה הפסק אז אתה חייב להשאיר פאה בצד ימין ופאה בצד שמאל וזה ראה אחר אם אם שטלת משהו משהו אחר הנהלת משהו אחר אז זה עושה הפסק אומרת הגמרא וקיצר לשחס מפסיק דברי מאיר אז זה אנחנו מקדים על המילים האלה וכויצר לשחס אם אתה קוצר לבהמה אז עושה הפסק מה הפסק דברי מאיר למה אם אתה היית תחשבו שנייה אם אתה קוצר לבני אדם אתה באמצע לקצור אז זה לא הפסק אתה התחלת את את ה את את הקצירה תמשיך את זה מחר תמשיך את זה מחרתיים עוד שבוע אבל התחלת קצירה אז זה לא הפסק אתה לא אתה לא עשית הפסק בשדה אנחנו מדברים על ההפסק לא ההפסק של נטיל הסידיים שאסור לדבר או או נו אתה עשית הפסק באמצע שדה שמת רשו רב באמצע שדה שמת נחל באמצע שדה קצרת באמצע שדה לבהמה אז אם זה חלק מהקצירה אז זה לא הפסק מכיוון שזה לא זה לא חלק מהקצירה אז זה כן הפסק וכיצר לשחס מפסק אז אומר רמיר אם אתה קוצר לשחס אז זה הפסק אז לכן אתה צריך לתת שתי פיוי שמה חכום אין מפסיק אלוהים כן חורש אומר לא מה שאתה קצרת שמה זה כלום אבל אם חרשת נו זה סיפור אחר אומר רבחנ אומר רבי יויכנון רבי מאיר בשידס רב שמן אמור אז עכשיו אנחנו שואלים לפי איזה תנה רמיר דיבר רבי שמין דיבר לפי רב שמען בהתחלה זה האבמי דאמר יקצור ויחל אף משבי השליש רב שמעון הרי ראינו במשנה שרב שמעון חולק על על החום תנקמה ורבי יהודה והוא אומר גם אם זה שליש אתה יכול להתחיל לקצור אקסובר כל השחס לבצירועי רב שמון סובר ברגע שאתה קוצר את זה לבהמות אז זה לא נחשב קצירה אם זה לא נחשב קצירה זה הפסק זה הפסיק את את השדה יוסף רבי במקום לא לשמיתו אז רבי שואל שאלה אסיר לרובה כתוב חוגוב כסמו נמולים אם החגב הגיע ואכל לך חלק מהשדה או שיש לך מיליוני ביליוני נמלים שעשו לך כזה מעבר כזה כזה שביל או שברתו רוח או שברתו הרוח הכל מועידים שחורש מפסיק לא חורשני מפסיק אז אומר זה כלום נמלים זה כלום זה לא מפסיק קודם כל זה סתם סרטון כל זה לשחס ‏H >> [מוזיקה] >> ‏bar מה כבר קרה? זה עדיין נשאר שדה אחד לפירו. אם כרסימוח, הגובים או הנמלים או שברת הרוח. הנה יש גם שברת הרוח. הכל בסרטון אחד. איזה יופי. זה מרויאל הבחור התותח החדש. הכל מוידים חורש מפסיק. לא הי חורש. אני מפסיק. זה לא נחשב הפסק הכל מדמן רבי מאיר זה חייב להיות רבי מאיר אימס בשל בוא נגיד שזה רבי מאיר אימסניסן בשל הביא שליש אז יש כאן בעיה יש כאן צתירה במשנה ובמברס אז אם אתה אומר לי שהמשנה זה לא הביא שליש לכן אם זה לא הביא שליש זה לא נחשב קצירה רבו יסאי כן אם זה לא נחשב קצירה זה כן הפסק זה נחשב קצירה זה לא הפסק אז אם זה לא הביא שליש זה לא קצירה אז זה הפסד עם הם החגבים חורשין חורשליש מדובר שכן הבייש בסדר אז יש לנו יש לנו איך לפרש את הסתיר אלסבי שליש אבל אם המשנה גם מדברת שהיה שליש במשנה שלנו פמד זה בשליש מה זה מדי קצירו אומר לא ישמור קצירו אם זה דאדם צריכים לגרוס כאן דעדם אם זה קצירה של בן אדם הרי מה יותר גרוע אם נמלים קצרו או בן אדם קצר. אם בן אדם קצר אז הוא מראה שהוא שהוא עושה הפסק נכון אז אם הוא מוסקצירו דודם אומר לא ישמור קצירו זה לא נחשב קצירו האוכל לא יקולצ'קן אז ודאי שזה לא יחשב קצירו אלו רמ אז אי אפשר להגיד שרמי הולך לפי שיטת רבי שמעון אלא רמי בשיטה רבי יהודה אמור אמר את זה בשיטה רבי יהודה דמר אם מוסה בזמן שתחיל שלא יהבי שליש אבל אדך שהביא שלישו אז אם הביא אם הוא התחיל לקצור לפני א סליחה אחרי שב שליש זה אסור לקצור לפני אימר שת הגמור אימר זה שרבי לב שמותר לקצור איפה הוא מחלק בין שליש ולא שליש הוא רק דיבר במשמר מפורש בבהמות לא יודע משמסי מה הוא אף פעם לא אמר נפק מי בבני אדם שליש ולא שליש דם כן אבל הוא תלוסתנוי אז אם ככה יוצא שכמו שהסברתי מקודם שיש כאן מחלוקת לשלוש תנועים במשנה חכם מתירים לקצור לבהמה רבי יהודה אומר תלוי לפני שליש מותר לאדם ורבי שמעון אומר תמיד מותר גם אחרי שיש מותר לאדם אז יש כאן שלוש שיטות אבל רבי יהודה אומר את המילה אם ואם מוסי הכוונה שהוא מסביר את החומים ש במשלמה שמ שיש רק שתי שיטות אלא כי יוסף רב דמי אמר אומר רבי שיט אז רבי עקיבא רבי אמור רק רוצה לדאוג שאני לא עובר את השעה אבל זה בעיה כי יש לנו רק שתי דקות אף עוד אמנם לא יהיה בקצירו או רבי עקיבא אמר שגם לבן אדם אם אין שליש זה לא קצירו סנן המנסודה אם לקחת שדה וחתכת שורה אחת לא חתכת שורה חתכת שורה אחת לא חתכת עשית את זה מנומר והשאיר בקלוחים לכים וזה גדל שליש מדובר ש גדל שליש וישאר בו משהו לך רבי עקיבא אומר פיו לכוליך כל שורה ושורה תביא פיו למה כי בכל כל פעם כל פעם שחתכת זהזה זה נחשב הפסק קור מך עוד על הכל לא כל השדה נחשב אחד ואמר רבי יהודה אומר שמואל חיב רבי עקיבא אלא במנמל לקלס אם זה לא נחשב קצירה אם זה לא יבשליש ולאדם למה כי שהוא הוא הוא רצה את זה כדי לצלוט את זה שיהיה קלוי אבל במנמר לא יצא לוי אבל אם הוא הוא רוצה לשים את זה ב במחסן הוא רוצה רוצה לאכסן את זה אז זה לא או אז מה אז רבי מאיר סוב כמו רבי קיב שמה שאם הוא קוצר לקליות לבני אדם זה לא נחשב קצירו אם זה לא הביא שליש ולכן זה נחשב הפסק הגמורה אבל איך אתה יכול להגיד שרמיר מדבר כמו הרבי שלו רבי עקיבא וכיוס רובן אומר רבי יוחנ חי רבי עקיבא אף במנא יצו הנה כתוב מפורש שרבי עקיבא כן מחייב בל לאויצו אז אומרת הגמור סובר לכבושי בחדר רמיו סובר ככה הוא סובר כמו רבי קיב שאם הוא אם הוא קוצר לצורך הדם לפני שזה לפני שזה קצירה לפני שזה הביא שליש אז זה לא נחשב קצירה וזה הפסק הוא פה לגלי בחוד אבל על מה הלוכה אחרי שליש אזה הוא באמת חולק על הרבי שלו רבי קיואה רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים ‏in