Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף סט | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
730 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Categories:Torah/Gemara
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ערב טוב רבויסי
או הגוויסי
א נשמעסרוספס מדרכי לייב ממימי טוב אנחנו
עוגזים בדף סחומ
בבוי רומחומה 14 שורות מלמטה ואני רוצה
להגיד לכם שהיום יהיה לנו מקרים
מה הכי מוזרים בש"ס, דברים שאתם תגידו
לעצמכם, "וואו, מה קרה כאן? תגרדו את הראש
ולא תבינו מה היה." כל מיני סיפורים
מעניינים עם פיל ועם זאב ועם א
דברים שקורה באמת היום בגמור כתוב ואתה
הגמור שואלת, "אם שייך כזה דבר?" ו כן?
תחפשו בגוגל ותראו שזה קורה אפילו היום.
בוא ירום בחומר
שתי הלחם מהו שיטיו שלא כיסדרון למדנו
אתמול
שהאוימר שבא ביום השני של פסח מתיר לנו
לאכול את היבול החדש
אבל כדי להביא מנחה וביקורים בבית סמקדוש
צריכים להביא שתי הלחם בשבוס
ה האוימר זה בא מסורה
והשתי הלחם בא מחיטה
ונשאל את השאלה מה קורה אם פספסת את אוימר
אבל הגעת בזמן לשתי הלחם זאת אומרת שטלת
משהו למשל בלאג בוימר בלאג בויר זה אחרי
היום הראשון של האו נכון זה 33 יום אחר כך
אבל זה גדל כל כך מהר וזה הגיע וזה היה
שמה בשבועס אז היה לך את שבועס קודם ואחר
כך שנה הבאה היה לך את אוימר האם זה צריך
להיות האם זה הלוחש שצריך שתי דברים גם
אומר וגם שתי שתי הלחם
וזה לא משנה באיזה צורה עשית את זה שתי
הלחם ואחר כך אומר או אומר אחר כך שתי
הלחם או לא לא זה צריך להיות קודם אומר
ואחר כך שתי הלחם ואחר כך זה נהיה מותר
לבס המקדוש
שתי הלך אמר שדירו שלא גסיר דחידומי מה מה
הציור כיג זרינו בנועמר לשתי הלחם
אתה זרעת את זה למשל בלג בעומר וכל אבלי
שתי הלחם והואמר
וקודם הגיע השבוס זה השתיע עליכם ואוימר
של שנה הבאה קודם הוא זרע את זה בלג באוי
ואחר כך
עבר שבוע זבוב סיבון ואחר כך הגיע האומר
השני אבל השתי הלחם בא הראשון כתבתי מספר
אחד ואחר כך מספר שתיים קודם שתייה הלחם
אחר כך אחר כך האו הפוך במה ש אמור להיות
האם זה טוב מה כיסדרון שריון זה צריך
להיות בסדר מסוים קודם רואים אחר כך שיהיה
הלחם שלא כסון שריון אבל אם זה לא כסד זה
לא טוב יודעים מאוד שלא כסר דנשאריון או
לא זה לא משנה זה יכול להיות גם כלא לא לא
כסדון אומר בתו שמע עכשיו יש כאן הלכה
ארוכה ובסוף נראה את הראיה
כתוב בפסוק ואם תקריב מנחס ביקורים איפה
כתוב את הפסוק הזה פרשת השבוע פרשס ויקרו
ואם תקריב מנחס ביקורים במנחס הכל מדבר
מדובר כאן במחת אומר מיכון
בוא מן הסוירים האוימר בא מסורים את האו
מן הסו מן החיתן אולי זה בא מחיטה מי אמר
לך זורה אולי זה אומר אני אומר עכשיו יש
לנו שלוש ראיות שזה בא מ
סוירים
ומהראיה השלישית שזה בא מסועירים זה הראיה
לסוגיה שלנו אוקיי מה הריה
ז אומר נאמר עובב במצרים ונאמר אובב
לדוריס
כתוב בפסוק
והפשתו וסירנו קוסו כי הסועירו אובב
והפשתו גיבויל או אני יכול להראות את
הסרטון כאן כסירו אוביו כתוב
שהסורה כתוב מפורש סעורה ואביו אביו וסורה
זאת אומרת פעם הבאה שיהיה כתוב אביב זה גם
סעורה
אז בוא פה אני אראה לכם את הסרטון לפני
שאני אשכח
זה טלפיזה שלפני
[מוזיקה]
יפה הוא לא שם זקה לא להביא לאנשים
אז הראיה הראשונה זה כי כתוב עובי במצרים
לדורס מהמצרים סוירים כמו שהראתי בפסוק
שכתוב סועירים ואביו אבו ובאומר לדוירוי
סועירים אז גם שכתוב אביו מהצא עם סוער
אבו ואומר לדוירי סוערים אז גם
באוי זה צריך להיות סעורים ורבי עקיבא
אומר מצינו יוחד שמי וחיבוס מן החיטים
חיובס מן הסועירים הראיה של רבי עקיבא
שהאוימר זה בא מסורה למה כי מצאנו שבן אדם
יחיד יכול להביא את המנחה שלו מן החיטים
וחיבוס מן הסועירים אם הוא מנחס חוטה הוא
מביא מהחיטה אם זה מנחה סוטו זה מסורים זה
הולך גם זה וגם זה וציבור שמביאים חיבוס
מנחית מביאים חיבוס מן הסועירים וגם אותו
דבר אנחנו רואים אצל הציבור אבל איפה
אנחנו רואים את זה אצל הציבור זה רק אם
האוימר זה סורים ואם אתה אומר בוא מנחית
אם לא מצינו ציבור שמביא חובסים אלא
סוררים איך ייתכן שהציבור מביא סורה הדרך
היחידה זה אם אנחנו מסכימים שמנחס הורים
זה סורים עכשיו זה ההראיה לסוגיה שלנו
דובר אחר איך אנחנו יודעים
שהאמר זה באמסורים. אם אתה אומר אומר בומן
החיטים אין שתי הלחם ביכורים אם אוימר זה
גם חיטה וגם שתי הלחם זה חיטה אז איך שייך
מצב שהביקור
שהשתי הלחם בשבועס זה הפעם הראשונה שאנחנו
משתמשים בחיטה הרי השתמשת בחיטה לפני 49
יום בוא נראה יש מושג של ביכורים בשבועס
מה זה אומר ביכורים שהמנחה השתי הלחם שאתה
מביא זה הפעם הראשונה שאתה משתמש בזה
באותו עונה. אז הנה אם אתה משתמש אומר רבי
קי בחיטה אוי זה הפוך לכן התבבלתי. אוקיי,
הנקודה היא פשוטה שאם אתה משתמש בשתי
מוצרים שונים אז שמגיע שבועס השתמשת בחיטה
וזה הפעם ראשונה שאתה משתמש בחיטה וזה פעם
ראשונה שאתה משתמש באוי אתה משתמש בסעורה
גולדק זה מצוין
אבל אם שנייהם חיטה
אז שמגיע שבועס לא השתמשת במשהו חדש כבר
השתמשת בחיטה
הביסמקדש כבר ראה אתה הבאת בטח חיטה ביום
השני של פסח אז מה אתם מביאים משהו חדש
בשבוע שזה 49 יום אחר כך לא הבאת משהו חדש
לפני שתמשת בזה
אה וזה הראיה אם אתה יכול ללכת
שלא כסדרון אז יוצא שאתה כן יכול להביא
פעמיים חיטה ובשתי הפעמים זה יהיה פעם
ראשונה איך אני מצטער כי אני עשיתי את
הטבלות האלה לא יושי אז יכול להיות שזה
יוצא לא הכי א לא הכי מקצועי שמה אם זה
את ה את החיטה בלגב בואו אימר והפעם
ראשונה שראית את זה זה היה אחרי שבועס
בשבוע זה הפעם ראשונה
שאתה מביא זאת אומרת זה ביקורים הנה הבאתי
פעם ראשונה ושנה
אחר כך שצריך את שתיהם גם את ה את ה את
השתי הלחם וגם את האוימר אז שמה זה הפעם
הראשונה שאתה מביא את אומר
שהביסמקדוש ראה את את היבול הזה כי היית
הרי היית צריך להביא משהו שראה שתי דברים
גם שבועס וגם אומר זה הפעם ראשונה הנה
מספר אחד ומספר שתיים כמו שאתם אומרים על
המסך לשיטו סחור אם זה נכון שאתה יכול
ללכת לא כסדר אז יש לנו מצב שעשית שתי
הלחם קודם ואחר כך עשית אוימר ואז זה נחשב
ביכורים
לשתיהם גם ל זה הפעם ראשונה שאתה משתמש
בחיטה אחרי שעשית שתי שתי דברים גם שתי
הלחם והאוימר אז הפעם ראשונה בשביל האוימר
שאנחנו מביאים חיטה וזה שעשית את זה בשבוס
לפני זה זה גם הפעם ראשונה אז באותו חיטה
עשית פעמיים זה שתי פעמים ביכורים אלא מה
רואים שאי אפשר לעשות שלו כסדר משכח למה
דה ש קודם שתי עליכם ובוסר מדשתוק
ושתי הלחם דשו קודם לא דשתו ובוס שתי הלחם
שתוק אומרת הגמרא לא מסבר ביכורים
לפירקמרינון
נכון אתה צודק שלפירות ליבול היבול הזה זה
הפעם ראשונה והיבול הזה זה פעם ראשונה אבל
למזבח כמרינו אנחנו מדברים על המזבח המזבח
כבר ראה את החיטה השנה אז מה לא אכפת
למזבח אם עשית אם זה הפעם ראשונה לשתי
הלחם וזה זה הוא כבר ראה הכי טוב אז זה לא
חדש למזבח זה מה שרבי קיבות טועה א למזבח
אומרים לבוא אוכל למזבח מפרדור אשתו יופי
אז סיימנו עם הסוגיה הזאת משהו חדש לגמרי
בואי רומי ברחום שתי הלחם הנוצריו אוי
חנותשריו
יש לך את שתי הלחם
עכשיו אנחנו יודעים שהשתי הלחם שמביאים
בשבוע זה מתיר להביא
א כל מיני קורבנות, כל מיני מנחות
וביכורים לביס המקדוש.
באיזה שלב הפירות האלה? כשהבאת את ה את
השתי הלחם? הרי אם לא שטלת את זה, אז ודאי
שזה אסור. אם שלטלת את זה בתוך האדמה האם
זה בסדר? אם יצא קצת ענף א עלה, האם זה
נחשב שזה כבר גדל והמה שהבאת את שתי הלחם
מתיר לך להשתמש במוצר הזה? בקיצור, השאלה
היא אם השתי הלחם מתיר פירות על העץ שרק
התחילו לחנות. למשל
שתי הלחם הנוצו שריו או חנות שריו שהגמור
תגיד מהיא הנוצה ומה היא חנות?
אילימהדפירו וחנות דפירו מאוד מעניין
מאחריי הנה אני אראה לכם יש על זה אלפי
מנגועים קטנים הבן שלי לפני כמה דקות עלה
לשמה וזה חנוטו זה מנגו קטנצ'יק הנה כתף
אותו מהעץ ממש כאן אלפים של מנגורים קטנים
הנה ואני אראה לכם וידאו שיושי עשה מהתחלה
עד הסוף זה הכל ai לא אמיתי בכלל אבל הוא
הוא חיבר את זה ביחד
לפי רש"י במסך אחרת זה שהלה הזה הפרך הזה
נופל זה נחשב
הנוצו
זה הנוצו וזה חנוצה שהוא יוצא אז זה שלב
יותר מאוחרב
מה יץ אומר אילי מהצד דפר וחנות דפר אם
אתה מדבר על הפרי
השתשראשו
שריו הנוצחנות מבוה אני לא מבין אותך אם
משהו תופס שורש זה נחשב
הטר כאילו מה שאתה עושה את שתי הלחם זה
מתיר לאכול את מה שהושרש אז קולשקים
במנושק החומר שזה הרבה אחרי ההשרשה שיש לך
פרי קטנצ'יק אשתשר אנוצחנו מביה אלונוצדו
דולה וחנות דולה מדברים רק
לא על הפרי בעצמו העלה התחיל האם זה נחשב
ש שזה התחיל או לא מוכי אשרוש או לא אם זה
נחשב השרשה לפרי תיקו
או עוד שאלה בואי רובה ברבחנון חידן שזרום
בקרקע אומרון אוי אין או מתירון לקחת את
הזרעים של החיטה הכנסת לאדמה האם אם האמר
מתיר את זה או לא מיד הגמרא תסביר היכדויד
אשרנינו אדלשרתנינו אם זה תפס שורש למדנו
אם אין שורש גם למדנו דסננו למדנו במשנה
אם ישרישו קודם לאמר אומר מתירון אם באמת
היה שורשים כמו שאמרנו מקודם אז העומר כן
מתיר את זה אפילו שלא גדל פרי
ואם לא אסור שיומ רבו ואם לא תפס שורש
צריכים לחכות שנה שלימה עד העומר הבא
לאכול אז מה כן השאלה לא צריך עוד חצדינו
הוא קצר את החיטה בזרין הוא קודם לא אומר
תשמעו שאלה מעניינת לקח חיטה איכשהו עם כל
השיבים הכל הכניס לתוך הקרקע זה שאלה
עצומה האם הוא ביטל את החיטה הזאת והוא
אמר הנה אני הולך לשתול את זה אז זה לא
חיטה או שהוא פשוט שם את זה בתוך הפריזר
בתוך המקפי בתוך ה בתוך המגירה זה כמו
מגירה מתחת לאדמה זה מגירה ומה היא
נפקמינה נפקמינה עצומה
האם העומר שהבאנו מתיר את החיטה הזה
ששתלת? אם זה זרעים אז זה לא מתיר. זה לא
השריש כלום. אבל אם זה חיטה שפשוט הרבט את
זה מתחת לקרקע אז הועמר ככה מתיר את זה.
עוד נפקים הנה. האם אפשר לשבוע על זה? אין
נשבעים על קרקוס. האם יש איזה הלכה של
קרקע או הלכה של מטלטלים? נוגע לא אינו.
אין או אינוע בקרקוס אבל יש אונוע
במטלטלים.
אין נשבעים על קרקעות אבל נשבעים על טלטלן
אז נסביר את המושגים האלה אבל רק להבין את
השלוש שאלות שאנחנו נשאל וכמבואלי מה
השאלה מהו לנקותומך למניו האם אפשר לאכול
מהתפורה שזרת איךשהו בתוך האדמה כמן דשד
בקדם האם זה כמו שהנכנס לזה תוך כלי ושינו
אומר ואומר בא ומתיר את כל מה שבתוך הכלים
ובתוך המקפי
הידיל בוטלו לגבי ביערו או לא זה חלק
מהאדמה וזה לא והומר לא מתיר את זה עוד
שאלה יש למנו אוי למנו יש איסודריס לקחת
יותר משישית מה מהשובי של הדבר יש גם
יסודריס על בן אדם שקונה להוריד במחיר
שישית
אם אתה מוריד פחות אז זה בסדר אם אתה
מוריד יותר אז צריך להחזיר את כל ה את זה
מתפטל המקח ואם אתה עושה בדיוק שישי אז
אתה צריך להחזיר את הכסף איך דומי אילי
מדומלי שדו בושיטו רגע מה בדיוק קרה כאן
עלינו אם הבן אדם שזרע את הזה הוא בא לבעל
הבית אומר אני שמתי שש ובסוף מתגלה שהוא
שיקר והוא רק שם חמש זה לא ינור מה זה זה
מהקח טוב שהוא שיקר במספר ואי אפשר לשקר
במספר אפילו בנדלן אי אפשר לשקר במספר שדו
שיטו שהבן אדם אמר אני זרעתי לך שש ואמרי
לו דוד חמש לא זה לא נכון רק זרתך חמש
ואומר כל דובה שבמידו ושבמשקה ושבמיניון
אם זה קשור לגודל או למשקל אתה מכרת
אמרת שזה שקל 6 קילו וזה היה 5 קילו
ושבמיניין או שמח וחי לא משנה זה לא צריך
להיות שישית אפילו וראי שאתה אומר שמכרת
12 ביצים ומכרת 11
זה מקטורס
שבמיניון זה מספר אפילו פסגנו חוזר זה לא
קשור לינו זה אפילו בחז מינו אז מה הסיפור
כאן לדורמל שדו בק בויל שמתי זרעתי כמו
שכולם זורים כזה שדה הנה יש לנו כאן דונם
בדונם זורים ככה וככה הוא לא אמר כמה הוא
אומר כמו שכולם זורים אה ובאו אידים ואמרו
דשדבו כי דבו היא לא זה לא נכון מה שהוא
אומר הוא שקרן יש למנו האם זה יש מנו כאן
דגשק דמ האם אנחנו מחשיבים זה מטלטלין
הזרעים האלה כי זה כמו שהוא הכניס את זה
לתוך כלי קום כלי הוא הכניס את זה לאדמה
שמידים בוטיל להוא לגבי האר או לא שזה בטא
לגמרי ל לקרקע וזה נחשב א נדלן זה נחשב
קרקע וקרקע אין לזה אונוע
אומרת הגמרא עוד שאלה נשבור מעליהם או
נשבע מעליהם אם זה שבוע שמד במקצ
הוא הודע על כמה על כמות של חיטה ש שהוא
חייב לו משהו אלשבו מעלים כדי ש בקדם
דומ נשבעים עליהם א סליחה נשבעים עליהם ה
נשבעים עליהם האם זה כמו שהוא זה לכלי וזה
מתנשבעיםקד
ונשבם עליהם האם זה נחשב כמו קרקע ולא
נשבעים על קרקעות תגו
עוד שאלה מעניינת עכשיו מתחיל להיות מאוד
מעניין בוא ירובר מחיתים שבגלולי בוקר
וסורים שבגלולי בהם אמר מצאת מהמש מציו
גדול מוד מצאת גללים של בהמה ובתוך הגלים
יש חיטים שעברו בכל הכיבה של ה של ה של
הבהמה ומצאת את זה האם
למי אילם לתמוי טומס אוכלים מה השאלה אתה
כנראה שואל האם הם מקבלים טומא כמו כל
האוכל תני זה למדנו כבר בברייסה חיטים
שבראי בוקר בס שבגלול באמ רשי רק אומר כאן
למה כתוב א חיטים שבראי בוקר אז רשי אומר
שהפרות אוכלים חיטה והחמורים והגמלים
והגדים הם אוכלים סורה זאת אומרת מה שהיה
לנו בא לפני כמה ימים שפרה הוא נותן את
הסורה על הפרה זה לא נכון רשי אומר זה הם
אוכלים חיטה יכול להיות ש הם יכולים גם
וגם
אז מה שקורה זה חידם שברי בו קרצוים שבגלו
לבי חישן
להכילו אם אתם מתו בסוכלים אתה לא יכול
לחשוב אה אני רוצה לאכול את החיטה הזאת
מחשבה לא מספיק ליקטונה לאכילה אבל הוא שם
מיסה והוא אמר אני לוקט הוא הרים את זה
כדי לאכול את זה בינתם מדו בסורך מאז מקבל
תורה הנה כתוב מפורש אז מה השאלה
זה לא יכול להיות השאלה אם זה מפורש אלא
מנוח אני שואל אותך האם אני יכול להביא
מנחו מחיטה שמצאתי
בריאי של הבהמה
בגללים של הבהמה
שיטדלוי ודאי שאי אפשר הקריבי לפחוסך צ
העיר ציסוכו
הרי אם אני לא מביא את זה למלך אני לא
מביא את זה למושל אז אני לא יכול להביא את
זה לקדוש ברוך הוא אז מה השאלה
צריך דנקתינו וזרינו וכבוי לעשו מנוכז
מניו
מה השאלה
אתה מצאת את זה בבהמה ושטלת את זה לא עשית
מזה אוכל כי אם היית עושה מזה אוכל זה
מאוס אתה לא מביא כזה דבר לקדוש ברוך הוא
רק מה שטלת את זה ונשאל את השאלה
נכון עכשיו שזה לא מאוס כי שטלת את זה
אחרי ששוטנים זה מאבד את ה את המיוס רק מה
השאלה מכיוון שזה עבר בקיבה של הבהמה אז
עכשיו זה החליש וזה נהיה תבואה לא טובה
משום דמיסוסו וכזרינו מסוס הלךמיוס אודים
משום דכישוסו ושנה מכחושו
זה עדיין כחוש למה כי זה עבר בכיבה שלמה
תיקו
טוב אבל עכשיו זה נהיה עוד יותר מעניין
ברוך פיל שבולה כפיפו מצרי פיל שבלה סל
מצרי והקיו
דרך ביסוריים הוא הלך לשירותים עשה את
העסקים שלו ויצא הסל
כמו שהוא כמו שזה נכנס ככה זה יצר מה
השאלה
למה היא אילם למבטלטומוסו להגיד שזה לא
טמא זה לא מקבל טומנינו כל הכל מלטומוסו
במחשבו ואנו מטומסם אלא בשני אם זה אני
יצרתי כלי הנה יצרתי כלי ואני אומר
בראש שלי אני אומר הוא גמרתי את הכלי הזה
זה נהיה כלי אבל אם זה כבר כלי אני לא
יכול להגיד אה אני רוצה שזה לא יהיה כלי
כדי שזה לא יהיה כלי זה לא טוב מחשבה אני
צריך לעשות מעשה אני צריך לשבור משהו אז
גם כאן שלא עשית מעשה בסל הסל נכנס ויצא
באותו דבר והוא לא קרא לו כלום
זה לא מוריד את הטומ
לא צריךו אומרת הגמור דבולה הוצין
הוא בלה דקל הוא ביני ענפים והבדנו כפיפו
מצס אחרי שהוא בלה את זה הוא הוציא את זה
מישהו לקח את זה וצם מזה סל מה ועיקול
האם זה נחשב שזה נעקל בגוף שלו והלי דף
סטס מדוז למעלה ככלגלולים כללי אדום ומקלב
מן טומו הנה בזמן הגמור אלינו היו משתמשים
בכלים שהיו עשויים מגללים כאלה כלים לא
מקבלים טומאה דומר כלי אבו כלי גלולים זה
עשוי מאבנים גללים כלי אדום מפוץ הם
מקבלים טומא לא מדבר טווי ולא מדבר סופרים
זה לא מקבל טומא
או דילמור לא יהגול או לא זה לא נחשב שזה
נקע בכלל
אז בוא נראה את הסרטון של יושי
>> [מוזיקה]
>> ‏No
מקבל טומה
this
is [מוזיקה] perfect for
anying [מוזיקה]
[מוזיקה]
‏Cle glim
workes
או
[‏צחוק]
גלדק אוקיי אומלא איקון
אומרת הגמור עכשיו זה נהיה עוד יותר
מעניין טב שדי מאוד מרו משום רבי שמן בן
ברצוד מיס ובולו
זאי עם שני תינוקוס בעבר הירדן סיפור עצוב
מאוד זיבים באו ואכלו שתי תינוקות ובמיס
לבני חומים ומה היה השאלה ותראו עשה בוסר
הזאבים הלכו לשירותים ויצא בשר של ילדים
השם יראחם
עכשיו אפילו אם אתם לא אוהבים את הסיפור
כן אוהבים זה כן קרה לא קרה זה לא משנה זה
לא השאלה שאלה הלכתית בשר של בן אדם מטמא
בטומ מה הכי חמורה
נשאלת השאלה אם בשר של בן אדם עבר
במערכת העיכול של כל חיה בהמה שיש האם זה
מוריד את הטומ או לא זה השאלה טירוס
הבוסור אמרו שזה כבר לא טמא זה כבר לא
נחשב בשר אדם
או אז מה זה נוגע לנו אז גם שעבר ענף בתוך
המערכת העיכול של הפיל אז הוא איבד זה
איבד את החשיבות
של הענב זה כבר לא נחשב ענף אומרת הגמרא
מה הקשר שאני בוס דרק אתה מבין משהו שרך
כמו בשר וזה עובר במערכת העיכול אז באמת
משהו השתנה בו אבל לא ענף אומרת הגמרא
בסדר ולפ מסבת וטימוסמוס אבל אם ככה עם
ענף ענף דומה לעצמות והעצמות באמת אתה
צודק הנה אתה רואה מפורש מה שאתה אומר זה
נכון
עצמות לא יורד הטומ למה כי לא קרה כלום
לעצם אז גם בענף אומרת הגמור אה שני הצומ
זהקו שיטפי ענפים הם משהו באמצע הם לא הם
יותר קשים מבשר אבל יותר רחים מעצמות אז
לכן אי אפשר לדעת מכאן האם מערכת העיכול
הורס את השם של של הענף או לא שאלה מאוד
מאוד מעניינת בוא יראה בזירו חידם שיורדו
בעוב מה הוא בן אדם
יושב על כיסא נוח בחצר שלו פתאום יורד
פח מכות של חיטה מהשמיים
עכשיו איך זה קורה אומר רש"י שבא
באו עננים באוקיינוס והם בלו אוניה שלמה
מלא החיטה ואחר כך הם עברו כמה קילומטר
והורידו את זה בתוך החצר שלך
עכשיו אנשים יחשבו שזה נשמע מוזר הדבר הזה
אז הנה יש לי סרטון אפילו לא סרטון אבל זה
כתבה כזה בשפה אחרת יש פעם הראתי אפילו
באגלית
साथ भी घटना एक बार देखते
הטו
וזה כמו שאוהב אבק זה עולה למעלה על
השמיים וזה עף לכל מיני מקומות जैसे छोटे
जीव को आसमान में उले जाते तो म جان
יפה אני הבנתי הכל אני רק לא יכול להסביר
לכם את זה או לפני שאני שוכח יש כאן טויס
מעניין
שהטיסס אומרים זה למעלה בעומד ביז השורה
השנייה מלמעלה ואיסמחידם שנמצאו במי
התרנגולוס
חיטים שנמצאו בתוך התרנגולת בפסח
האישה פותחת את התרנגולת בפסח והיא בשוק
של החיים היא מוצאת חומץ לכאורה או בשרס
רוחמספס
עלסור נזבשוניצו דולה ויקול זה לא נחשב
שזה נעקל בקיבה של הציפור ולכן אם אתה
מושה שמה חיטה זה יכול להיות בעיה של חומר
חיטים שיודו בהו ומהו למי למה מה השאלה
הנה מנוכס אם אתה יכול להביא מנחה מחיטה
שקיבלת מהשמיים מתנה מה היא לאי למה לא אל
שתי הלחם מה הבעיה במנחה יש בעיה במנוח
בשתי הלחם מה השאלה מה ממושכם אומר רחמון
כתוב בתורה ממשיכם זה צריך להיות מארץ
ישראל לפוקי דחוץ לארץ דלוי זה דווקא
להגיד זה צריך להיות מהארץ ולא מחוץ לארץ
אבל דובים שפרדומי אבל אם זה מגיע הגיע
מהעננים זה בסדר גמור זה לא בתורה שלו
אודים שסכם דווקא כתוב זה צריך להיות מארץ
ישראל וזה דווקא מארץ ישראל ואפילו דובמנ
מלוי אם קיבלת מתנה מהשמיים מעננים אז זה
לא טוב
שתגמור כיגבנ שייך כזה דבר קרה פעם כזה
דבר אין היה כזה דבר כידעדי היה ערבי
קראו לו דעדיירום
כיסבור חיטי בתלוס פרסה ירד לו, נחת לו
טפח, אבל לא שם טפח. טפח עם האצבע הזאת
כמו שעושים לייק. כן, טפח עם האצבע.
בגודל שלוש פרסות, זה מה שנפל לו מהשמיים.
זאת אומרת זה קורה.
רבויסי. שיהיה לכם ערב טוב ונעים. שיהיה
לכם שבוע טוב, פשורות טובות.
[מוזיקה]