חזרה - מנחות דף סח | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי אה דשמע סימס מרדכי אז ראינו אתמול במשנה ראינו שיש מחלוקס האם אפשר להשתמש בקמח הקלוי במוצאי יונטף הראשון של פסח רצים למאפייה וקונים את הקמ עכשיו מה הבעיה? איך הם קיבלו את הקמח? זה קמח של חודש. והרי יש לכאורה איסור לנגוע בזה, לקצור את זה. אז ראינו שלפי רבי יהודה זה לא בעיה. רבי יהודה אומר ברצון חכום היויסם. זה לא בעיה. הוא לא חושש שאנשים יאכלו יאכלו את את החודש. אבל חכום אומרים צריכים לחשוש. או אז ראינו את הגמורה הגמור שואלת אז בוא בוא נראה לכם את זה רבי דו אומר שקוצרים את החדש לפני שמביאים את האומר ולא חוששים שיאכל הגמרא אתמול ולפי חכום והמשנה אסור לקצור את החודש למה שם הוא אוכל את זה אז ראינו סתירה שמה שלפי רבי יהודה שמגיע הגיע הזמן של הבדיקה אם אחד שכח לבדוק בלילה ואחר כך הוא שכח לבדוק בבוקר ואחר אחר כך הוא שכח לבדוק בשש שעות אסור לו לבדוק יותר למה כי אם הוא ימצא חומץ אולי הוא אוכל את זה פתאום בחומץ חוששים שהוא יאכל ובחודש לא חוששים זה לכאורה סתירה הנה רבי יהודה זה ירוק שמגיע לחודש הוא לא חושב שאנשים יאכלו את החודש הוא יכול להתעסק בזה לקצור את זה וזה והוא לא יאכל לפני שמביאים את הקורבן ולמה בחומץ הוא אומר שחוששים ולפיך חומם זה בדיוק בד הפוך הגמרא תשאל גם לפי חום יש סתירה בדיוק הפוך שבחודש חוששים ובחומץ אומרים שאפשר לבדוק מתי שרוצים אז ראינו אמר רבי שני שני חודש מתוך שלא יתרת לו יהיה לו על ידי כיתוף שאסור להשתמש בכלים לקצור רק עם היד זוכר אז הוא זוכר שם אנחנו רוזים דף סח עומד א למעלה אומר לי הבי תנח קצירו אני מבין ש אתה נותן לו להתעסק בקצירה כי אתה לא נותן לו להשתמש במגל הוא חייב להשתמש בידיים ואז זה נותן לו לזכור ש שזה אסור תחינו והרקודו בזה שהוא תוחן בזה שהוא הוא מנפה את זה הוא משתמש בנפה מה יקמר פה איפה השינוי שיזכיר לו שהוא עושה איסור אומרת הגמרא לקשחינו בריכה ידיותו מדובר כאן שעושה דחינה ביד הנה עושה ביד וואו זה חזק מגיע אפילו מסל מעל זה כל הכבוד אומרים לו לעשות ביד ולא מה בזה הוא משתמש ביום יום היום אנחנו אומרים לו שהוא יעשה בקיצור הוא יכל להשתמש במכונות והיום הוא צריך להשתמש במשהו ידני אז זה מזכיר לו תחינו ברחי דיוו הרקודו אגבי עלגבי נפו עכשיו מה זה נפו בדרך כלל עושים ככה, מכניסים את זה בפנים ככה נכון דגמר >> הרקדה על גבי נפש >> חדש דיל ‏inverted or not inverted >> היחוספר הייתי אומר לוידאו הזה חייבים להפוך את הנפה במקום שיש לך שוליים סביב השוליים למטה ואתה עושה אתה שם את הקמח אז אומר הביה גם בניפוי שמנפאים את זה זה הנ נפה הזה הוא הפוך ממש על על הפנים פשוט הגמ שמואל תחיל בריכה ידיעוד כל גב על גבינה פה ביס שלוחין אז יש מקום שקוראים לזה ביס שלוחים זה שדה שצריך להגיע אתה צריך להשקוט אותו עם מים זה לא מספיק המים המיגשמים שמה התירו לנו לעשות להשתמש במגל לא בידיים לקצור אז נשאלת השאלה איך הוא יבדיל ואיך הוא ידע להיזהר מהחודש כל השלב יופי איזה גלדי אוקיי קויצרין מה הכוונה קויצרין עם המעגל ביס שלווחים ששמה התפואה החלשה זה לא תפה טובה תפה גרועה ממילא התירו לא להשתמש במגל שבה מוקים אבל לא הגוישים אז אבל לא עושים גדיש מיקלמימר איך הוא יבדיל ואיך הוא יזכור לא להשתמש בחודש שלום מה הבאה חודש בודל מיני החודש שבן אדם לא אוכל השנה אז הוא נזהר חומץ לאבוד מני אתה אוכל בו רקס כל השנה פתאום תמצא בו רקס תדחוף לפה אין לך משהו שומר לך לעצור החומס ליבוד מיני אומר אומר רובה דרבי יהודה דרבי יהודה קשי או דרבוננה דרבונקשי אז עכשיו שעשינו את הדבר הזה שלחתי לו את זה מהמטוס היה לי ברוך השם אחד התחבר קצת היה לי קשר עם יושי אתם רואים כאן ממש בחוש איזה יופי הקושיה של רבי יהודה ברור זה ירוק למעלה אדום למטה אבל רבונון זה אדום למעלה ירוק למטה שמה שבחודש חבונן אומרים תיזהר מאוד אל תיגע בחודש לפני שהבאת את האו שמה תאכל את החודש ושמגיע לחומץ חכום אומרים אתה יכול לבדוק מתי שאתה רוצה ואם תמצא בו רקס לא חושבים שתאכל את זה אתה תסחוף את זה למה דרבונ דרב לא קעש אלא אומר ודרבי יהודה דרבי לא קעשיו כי זה שנינו הסברנו עכשיו ממש תראוץ שעכשיו אמרנו שבחוד בחודש בן אדם ניזהר כל השנה הוא לא פתאום יבוא לאכול את זה כן באמריקה הולכים עם הספרים והקודים והזה אבל בחומץ בן אדם לא יודע להיזהר הוא כל השנה אוכל פיצה ועוגיות וזה עכשיו שהוא ימצא עוגה הוא יאכל את זה דרבונה דרבונון לא קש למה זה לא קשה הקושיה על רבונון הוא עצמו עםזר לו לסורפוי הבן אדם למה מהרנו לו לעשות בדיק כס חומץ אז הוא הולך ומחפש בניירות איפה יש חומץ ובסוף הוא ימצא בו רקס אז הוא יאכל את זה הוא עכשיו מתעסק בלמצוא את החמץ שיש לו בבית אז פתאום יאכל את זה זה לזה לא חוששים לא צריכים לחשוש כזה דבר הוא רץ ממחזול וסורפוי הוא בא הוא רוצה לשרוף את כל מה שנשאר מיך לא אוכל מני לא צריכים לחשוש אבל בחודש כאן שימר דרבי יהודה דרבי יהודה קשיו רבי יש לנו קצת הגעת היום סיפור נוירו הנוירדמיסה אז רבשי אומר דרב יהודה רבי קשיו קמח כל התנן מה אתה שואל אותי שבחודש לפי רבי יהודה מותר לו להתעסק בזה למה מותר לו להתעסק בזה כי יש לו קמח שהוא כל וקמח שהוא כל הוא לא ראוי לאכילה אומרת הגמר מורה ועוד רבשי ברוסה ויש כאלה שגורסים תמיד בדוסהי שזה ממש בדיחה כזאת תנך מכלך זה נכון שזה לא רואה לאכילה אחרי ש אחרי שזה צלוי קלוי עד כל מה קני מאמר אבל כל השלבים עד שזה צלוי שלקחת חיטה מהאדמה קצרת את זה אתה יכול לאכול את זה זה ראוי לאכילה אנשים תמיד אוכלים את זה נכון אני הפה לא ראיתי וככה שמעתי לוקחים חיטה ועושים ביס זה טעים ויחידי מאורחינם מידי כיטוף תגיד או מכיוון שאסור להשתמש בכלים רק עם הידיים אז זה גופה מה ש מה ש יגיד לנו לא לא לעשות את זה הוא כדרב כמו שאמרנו מקודם בסשלוכמה עכשיו שדיברנו על ביסשלוכן שמה ששדה שצריך גם להשקות אותו שהוא מביא לך תבואה לא טובה, יבול לא טוב, התרנו לו להשתמש בכלי אז שוב חוזרת השאלה, אם מותר להשתמש בכלי, אז מה יזכיר לו שזה חודש? מה י כלבימה? אלוה רבשי ברוסיה אל מה זה לא נכון מה שהוא אומר סוגיה חדשה משנה חדשה רבו יסא אפשר לתעורר אומרת המשנה משקורב אומר הותח חודש מיד ברגע שמביאים את קורבן האוימר זה מתיר את ה את התפואה החדשה מה שגדל עד פסח הורחויקים מי שגר רחוק מבס המקדוש והם לא יודעים שנקרא והואים אומר מותורים מחצויס היומר לאלון מותר להם לאכול את החודש בחצו כי כמו שהגמור תסביר שאז ודאי היה קורבן האוימר זה מותר לכולם משחור ביס מקדוש מאז שנכב מקדוש הזקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף כולו יוסו יום הנף זה היום של התנופה היום שמניפים את האו מה איזה יום זה ה16 יום בניסון 15 בניסון זה פסח זה היום הראשון זה זה יום טב ראשון ה-16 16 היום בחודש זה זה היום של התנופה שמביאים את האוימר והוא אומר שכל היום אסור לך לאכול את החודש חייבים לחכות עד סוף היום אומר רבי יהודה ולא מנתו אסור שנאמר עד עצם היום הזה או למה למה אתה אומר לי רבי יוכנון שאתה עשית גזירו זה בתורה כתוב עד עצם היום הזה וזה צריכים לזכור את זה זה רק פעם אחת נגיד את זה כאילו נגיד את זה עוד פעם אחת אבל זה לא זה לא מבלבל שהתורה אומרת עד עצם היום הזה מה זה עצם היום הזה העצם של היום האמצע של היום אבל זה עד ועד בכלל זה אומר זה לוקח את כל ה את כל היום את כל העצם של היום עד סוף היום אם אתה אתה אומר שזה עד 12 בצהריים אז זה עד ש בצהריים אבל אתה אומר עד האמצע של היום והאמצע זה כולל גם האמצע זאת אומרת עד סוף היום עד ועד בכלל זה עד עד סוף היום אז כתוב בתורה שאסור לך לאכול חודש עד סוף היום אז לא הגזירה שלך רבי יוח בן זכאימה רוח גמות מחציו מוללו המש מסבירה לא הגמרא מיש מסבירה למה אלה שגרים רחוק הם יכולים לסמוך על זה שמחצות ודאי שאפשר לאכול מלבני שהם יועים שם בזן מסעצלם בוי זה ודאי שהבזן באו והקריבו אותו כבר מוקדם אבל בוא נחמיר עד חצות וודאי שעד חצות הביאו את האוימר ב-16 ומותר לאכול את החודש אומרת הגמרא רב שמואלמטי בזמן שביש מקדש קאים אומר מתיר אומר רב שמואל כשהיה באיס המקדוש אז כשמביאים את הכל קורבן אומר אז כבר מותר לאכול את היבול החדש בזמן שהם ביסם מקדוש קיום זאת אומרת כמו בזמנים שלנו היר מזרוך מתיר אומרת הגמורה שלפי רב ושמואל כשהם ביסם המקדוש כמו בימינו אין ביס מקדוש אז לפחות בארץ ישראל עוד לא הגענו לחוץ לארץ אבל בארץ ישראל איך מותר לאכול את היוול החדש היר מזרח הגיע נצח חם ביום הראשון שלך למועיד מותר לאכול את החודש מהתמו איך אני יודע את זה טריקרו כסיב יש כאן בעיה בפסוקים כסיב עד יוםכם עד אביהכם וכסיב עד עצם היום הזה עד עצם היום הזה אנחנו נלמד שזה בעצם עד מתחילת היום רבו יסאי עד עצם היום זה תחילת היום זה כל היום אוקיי צד קם בזמן שבסמידוש קיום כאן בזמן שסמידוש היום כשיש את האפשרות להביא את האוכל שאתה מביא את האוז מתיר את היבו לכולם אבל כשאין אפשרות להביא את האו רחמון לצלן שאנחנו בגולוס אנחנו בזמן מלחמה יש לנו שונאים יש טילים אמס המקדוש אז זה הנצחה מה שמעתיר רבי יוחש דמותיו הם חולקים אפילו בזמן שביסמים דשקאים היר מזרח מתיר לא לא יש כאן טעות אתה צודק עלית על משהו יש כאן עניין של נצח חם או מתיר אבל זה לא כשאין ביסמקדש גם כשיש ביס המקדוש הנצחם מתיר אז נשאלת השאלה אז למה יש לנו משנה שכתוב שמביאים את האומר בפסוקים אומר אומר אומר כל השאלות האלה התירוץ זה למצווה. אם אתה רוצה להחמיר אז אל תאכל עד שיביאו את האומר. אבל בעצם יש התר לאכול את היוול החדש ברגע שיש נצחמור. זה שיטת רבי יוחנן מושליש. אפילו בזמן ששקר מזרח מתיר פוקסי דביחם כתוב מפורש בפסוק צריכים להביא מנחסר למצווה. התורה אומרת שזה זה עדיף בשקור מרודה יש לך מצווה אם אתה מחכה אתה מקבל מצווה משקור רבו כתוב מפורש משקורים החודש מיד זה המשנה שלנו זה המילים הראשונות במשנה משקורמר הותר חודש מיד מיצור המשנה רק אומרת שזה מצווה עוד שאלה שאלה שלישית אוי מרווימת במדינו ושיעלךם המצו שמבא שנראה בעומד ביז שהאוימר מתיר לנו לאכול את העיבול החדש והשתי הלחם שמביאים בשבועס מתיר להביא מנחות וביכורים לב המקדוש מהיבול החדש לביס המקדש צריך לחכות עד שבועס נו אז כתוב אבל שהואמר מתיר לאכול את האיבול החדש אומרת הגמורם למצבות דח עמוד ב בשחור מגדוש רבי יו בן זכאי שנף כולסו למדנו שרבי יוח בן זכאי אומר כשביס המקדוש נחרב אז רבי יוח בן זכאי תיקן שכל היום הראשון שחלמוד אסור לאכול מהיבול החדש מתימו מהירו יבונס המקדוש כי בקרוב ממש יבנה ביס המקדוש ויומרו ואנשים יגידו אשתוקד מלאכלנו בעיר מזרח אני לא מבין שנה שעברה אכלנו בנצחו כמו שרב ושמואל אומרים בנצחמה אכלנו אז למה אי אפשר לאכול את היבול החדש בנצחמה אנחנו זוכים הילדים זוכים שנים שאוכלו שאכלו את את היבול החדש בנץ החמו אז גם היום נכו לידי ואנשים לא יודעים שתוק עד לו ואומר הם לא יודעים זה בגלל שבביבסמידוש לא היה מנחת אומר ולכן שלא היה תימר היר מזרח מתיר נכון אתה צודק אז הבסיקין הנצחם הוא מתיר ואשדק אומר ולשנה ברוך השם שמשיח הגיע ויש פיסה מקדוש אומר מהתר חייבים להביא את האוזקך למצו משום מצוו לקום בליגזו אני לא מבין אתה אמרת לי עכשיו שלוש תירוצים שמה שכתוב במש שצריכים להביא אתם ומה שכתוב בתורה שצריכים להביא את המב וכולי וכולי זה הכל רק למצו לקיים מצווה חשובה אבל בעצם אני יכול לאכול בורקס ישר בבוקר אחרי שכריס בכויס שמביאים שמה בורקס לאכול בורקס לא צריכים לחכות עד האוימר אם זה נכון אז מה פתאום שרבי יוחנן בן זכאי יגזור גזירו שאנשים לא יכלו כל היום הראשון שלך למועיד כשיג הגיע המשיח שלא יתבלבלו אבל זה לא תבלבל זה פשוט לא לקיים את המצווה בהידור ומותר לאכול בורקס באותו יום הם לא יעברו איסור אם הם לא ידעו אומר רבי יצחק רבי יוח בן זקשיט רבי יהודה אמורו רבי יהודה הרי אומר שכל היום כל היום של השישוסור אסור לאכול לאתרוס שנה מהדצם היום הזה עדצום של יובי יהודה הוא סובר שהיצו של יועים זאת אומרת כל היום איך אנחנו בקסבר עד ועד בכלל צריכים לקחת בחשבון גם את העיצום של היום הכל הכל עד השקיע אז אז רבי יו בן זג אומר לשיט אז רבי יהודה שהוא אומר שאסור לאכול כל היום באמת יש כאן ניסו עכשיו שואלת הגמרא אבל רבי יוח מן זגל לא סובע כמו רבי יהודה הוא מסובע לו כבסי הרי הוא לא אוחז כמו מפלג פה הוא חולק עליו סנן משחק מקדש רבי יוחנז שיהיה גנב כלסור הנה מה שראינו כבר פעמיים זה הפעם השלישית שרבי יו בן זק תיקן שכל היום הראשון שלך למועיד אסור לאכול חודש אומר רבי יהודה אבל לא מנסור תרסי עד עצמם היום הזה הנה ראינו את זה לפני זה בעמוד א' שמה שמע אני רבי יהודה סובר שזה מן התוירו ואתה רבי יו מזגי סובר שזה מה זה מדרבונו זה מה שהוא אומר והלו מן התוירו אני חושב שפסוק מפורש בתויר דסד מזה אומרת הגמור זאת אומרת שרבי יהודה מבין ברבי יוח מזק שזה דרבונו אז למה הוא גזר כי זה דבר יהודה אומרת הגמרא הוא סוף רבי מזק מדרבון אמר ולא רבי מן זקי לא אמר שזה מדרבון מדק הוא אמר זה דרסה אבל רגע סקן קוני הוא תיקן זאת אומרת שזה דרבו מהסקן דורש והיסקין רב פופה ורב הונה ברב ישוע או אז כאן זה הגמרא שאני רוצה שנתמקד טיפה פופו בריד רב ישוע אך לחודש בוטו דשר הם אכלו במוצאי במוצאי ה16 נגי שיבסר ממש לפני ה-17 זאת אומרת הם הקפידו לו לאכול את כל היום כוסברי חודש בחוץ לאורץ דרבונון או בחוץ לארץ זה דרבונון או אז שימו לב שימו לב שגם אם אתה סובר, גם אם אתה סובר שאין חודש בחוץ לארץ בעתויר לפחות זה ייסור דרבוננו זה יסוד רבונון ואנחנו לא לוקחים איסוג דרבונ בקלות אז אומר רב הונה רב ורב הונה ברבישוע שאנחנו נאכל את החודש במוצי 16 באוטו דש זאת אומרת בלילה של חלמויד נגי 17 שבסר לפני שנכנס היום השני שלך למועד סבר חודש בחוץ לאורץ דרבונון ולספק אלוהי שינון מה הספק הרי למה בחוץ לארץ תמיד יש יומיים של יונד מכיוון שלפני שהיה לוח שבזן היו עושים את ה את הראש חודש ואנשים היו גרים בחוץ לארץ היו גרים רחוק עד שהגיע שמועים שכשיו החודש ככה וככה שיש עודור עוד שיש את ה שיש חודש עם 30 יום חודש ש 31 יום לא ידעו בדיוק אז הקפידו שהחודש עשו כאילו שקידשו את החודש ביום 31 ואם כך היום הראשון של יונטף נדחה ביום אז מכיוון הוא לספוג לא יחי שינון הם לא חוששים לספק הזה של הימים ורבון דרשחצף שבסר הם הקפידו לא לאכול באותו לילה חלמיד ביום השני של חלמויד אלא בחלמוי בבוקר ביום השני בבוקר ביום השני של חלמוי בבוקר ב-17 לניסון בבוקר ב-17 לניסון בבוקר כוסברי חודש בחוץ לארץ דוריסו הם סוברים שחודש בחוץ לארץ זה דרייסה אבל מותר בבוקר ורבי יוח זק מדרבונק אמר ורבי רבי יוח בן זגי אמר שמה שאסור לאכול כל היום זה דרבונו וחיש לספ סליחה וכי תעקן ליב הנף לספויק לא יתקן מה ש רבי יוחן תיקן ב שלא לאכול כל היום היום הראשון של חלמוד הוא לא תיקן זה ביום ה-17 כי זה סופק ולסופק הוא לא הוא לא תיקן אומר אבנה אומר ליהם אמא שלי אמרה אבוך לא יהיה ואוכל ככה אנחנו פוסקים בשולחן ערוך זה וזה בחוץ לארץ אבוך לא יהבאו אוכל חודש אלא באוטו דשיבסר נגי תבוני שער הוא לא היה אוכל גם ביום השני של חול המועיד עד הלילה של יום השלישי של חלמו סובל רבי יהודה הוא סובל כמו רבי יהודה שכל היום אסור וחיש לסביקו הוא היה חושש לסחיקו לפי השולחן ערוך פוסקים ככה זאת אומרת שיש בקיצור מה שיצא מהסוגיה כאן שלכול העלמה יש איסור דרבונון לאכול חודש בחוץ לארץ בזמן הזה אומרת המשנה אומר היו מהתם במדינות ושתי הלחם במקדוש ושתי הלחמים של שבועס מתיר את ה מה שמש תסביר עכשיו את הקרבונות ואת הדברים שצריך במיס מקדוש הם מביאים מנוכיז ביקורים לא מביאים מנחה אלא עד כאילו מהאיבול החדש אלא עד החי שמביאים את שתי הלחם וביכורים ואת הפירות של הביכורים צריכים לחכות עד אחרי השתי הלחם ומנחז באימו והמנחה שמגיעה עם קורבן קודם לאימר אז אסור להביא את זה לפני האימר אם הבי פסול ואם הביא את זה לפני האומר זה פסול קודם לשתי הלחם לא יביא אבל בין האוי אם כבר הגיע אומר אבל לא הגיע שתי הלחם הוא לא יביא ואם הביא כושר אז מיד שואלת הגמורה אני לא מבין אם אסור להביא את זה לפני אומר ואם הבאת את זה לפני אומר זה פסול ואסור להביא את זה לפני השתי הלחם אז למה אם הבאת את זה לפני שתי הלחם זה לא פסול יוסן קש מה קודם לא לקודם בשתי הלחם רבי תרבן שואל אני לא מבין למה אם אתה מביא את זה לפני העומר תזרוק לזה וזה פסול אבל אם אתה מביא את זה לפני שתי הלחם שזה בעצם זה המתיר השתי הלחם זה המתיר אתה מבט את זה אחרי אומר אבל לפני לפני שתי הלחם זאת אומרת אחרי בין פסח לשבוע הבאת את זה זה לא טוב אל תעשה את זה אבל אם עשית את זה זה בסדר למה תקשיבו רבויסאי זה סיפור זה הגדת וצריכים ללמוד מהסיפור הזה אומר פובר יהודה ברחמי הוא מסביר לו רבי יהודה בן נחמי לאי אם אמרת קודם לאמר שכנויות המקלצה הדת אם אתה מביא אם אתה מביא את הקורבן לפני האוימר שכשבן אדם רגיל פרטי בבית שלו אסור לו לאכול את היבול החדש למה כי עוד לא הגיע אומר אז אין כן הטר לאף אחד בעולם אז לאהותה מקלולי אין כאן שום הטר לד טו מה קודם שתי הלחם שוט יותר מקלול אצל הדיט אבל בין פסח לשבועס כבר כל העולם אוכל את האיבול החדש למה כי היה כבר אומר ממילא הוא אומר לא לא אז זה יותר חלש שוסק רבי טרפון רבי טרפן לא ענה זאת אומרת הוא קיבל את מה שהוא אמר צוע פונוב שרבי יהודה בן נחמי אתם מכירים לפעמים אתה אומר איזה ורט חזק לראשי והוא לא יודע ואתה שמח אז בדרך כלל יש לך ירס הקוביד או ירס או אינש ואתה לא צוחק בפנים שלו בפנים אתה ממש מבסוט וואי ניצחתי אותו כאן יהודה בן נחמיו לא לא התאפק וצוע פונוב אמרתי לו משהו שלא הוא שתק הוא לא יודע מה להגיד לי אני חזק אומר רבי עקיבו רבי עקיבא ראה את כל הסיפור יהודו סבו פונךו שישבתזקן מה אתה כל כך שמח כי ענית משהו לזקן לרב טרפון תשמעו לשון רבוי אתם לא מאמינים תמיעני אם תאריך יומים יש שתי פירושים כאן הוא אמר אני אני כמעט בטוח שלא תחייה זה לא היה קללה זה היה פשוט לא שאם בן אדם מתנהג ככה הוא לא יכול לחיות יש כאלה שאומרים שהוא קילל אותו. אומר רבי יהודה ברבי אלוי, רבי יהודה המפורסם בכל הש"ס, אויסו הפרק פרוס הפסח אובסי אתם לא מאמינים לא מאמינים שקרה מהקדוש ברוך הוא היום זה ראש חוידש ניסון אולי אצלכם בארץ זה כבר אחרי שקיע אצלי זה עדיין יום פרוייס הלשון הוא חצי חצי מחודש ניסון אוס פרק פרוס פסח או 15 יום לפני פסח זה היה אותו יום היה ראש חודש ניסו זה לא קורה הרבה יש 365 ימים בשנה ובדיוק הגמרא אומרת את היום שלנו היום שאנחנו נמצאים בו בדיוק אותו תאריך רושחוידש ניסון אויסו הפרק פרוס הפסח הויו זה היה שבועיים לפני פסח כשולי זהרס אז זה היה שבועיים לפני פסח מפסח להצרס 50 יום פלוס 15 יום אז היה 65 יום לפני 65 יום אחרי הסיפור הולך רבי יהודה בר אלוי הרבי יהודה של כל השז מגיע שוליז להצרס הגיע לבקר שאלתי אחוב שאלתי מה קרה ליהודה בן נחמיו יהודה בן נחמיה איך הוא איפה הוא ואמרו לי נפטר והולך לוי תתקיימו דבריו של רבי עקיבא רבי עקיבא הקפיד מאוד על זה שהוא צייר את המת חוכם שהוא ביאש אתמ חוכם ברבים נפטר והולך לוי שזה מעניין שהרי כל התקופה הזאת של הבן פס מסח לשבוע זה התקופה שנפטרו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים על אותו דבר בעצם אז שלא נוהגו קרוב את זה בזה אז שלא נוהגו קרוב את זה בזה אומר רב נחמן ביצחוק דבר רבי יהודה בן נחמיו לפי מה שיהודה בן נחמיה אמר רמת טרפון מסוכים יין חדש ביקורים שבעצם זה היין שאסור להביא למזבח עד שמביאים את שתי הלחם שקריבו קודם לא יומר כשאירים זאת אומרת מכיוון שהיין הזה זה מותר לכל בן אדם אז זה מותר לביכורים מוד הגמור פשיטה מה אבל כאן זה היה תמיד מותר לאנשים פשוטים אז לא היה כאן איזה התר שקרה חומש קשקין הוכו דיצר כלל אז לא הפוך הו גופה זה מה שאתה אומר שזה אף פעם לא הותר זה בגלל שזה אף פעם לא יהיה אסור אז אי אפשר להביא ראיה מזה רבו יסאי אנחנו נעצור כאן ובוא ירומר בחומר ובעזר השם נמשיך מחר שזה הרב שעבסק קוידש כאן באמריקה ואצלכם גם רבו יסאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים