חזרה - מנחות דף סו | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי נשמס מדחי רבויסי הביתוסם אומרים שמתחילים לספור ספיר הסוי ביום ראשון כל פעם זה ביום ראשון 50 יום אחר כך זה שבוץ אנחנו אומרים שמתחילים לספור ספיר סוימר ביום השני של פסח במוצאי יום טבע הראשון אנחנו אוזים בשורה האחרונה של סמח ימי בציר אומר אין לי צורך לא צריך להגיע לכל הספורס האלה הרי מר דף סו עמד זה יהיה מאוד מוכר למה כי באמת היה לנו כאיל ספורס הרי הוא אומר תספורלוך סבירו תלו בבזן היה לנו בדיוק את הספרה הזאת מפי מישהו אחר שמה כתוב באפוסק תספורלוך אתה סופר סביר תלוי בבזדין יוצא הסברי שספירות זה בכל אדום הספירה תלוי בבזדן הבזן מחליטים מתי לא יום ראשון שכ כל העולם סופר יום ראשון רבי יוס יום ממוכס השבוס ממוכס יום טוב מוכס השבס הכוונה היום השני של פסח לא יום ראשון אמוכס יום טוב ממוכס שבס ברש אולי זה ביום ראשון אמרתו וכינמה ממוכז שבשבתך פסח הלא נאמר אלא ממוכז שבוס לא כתוב איזה שבת זה כל שבת זה יכול להיות כל יום ראשון שיטסו זה כל השכול מלי שבוסס יש הרבה שבתות 52 שבתות זה יכול להיות בכל צוב בדוק כי זה שבוס לכן יום זה שבס חייב להיות אחרייון טבישון מה מה יכול להיות לכזה דבר לא אולי של פסח בעצמו היום האחרון של פסח רב יסי וי רק רוצה רוצה להזכיר לכם שכאן והויד למה רבי יוסי אומר והווד כי אפשר להפריך את מה שהוא אמר בדיוק כמו שעכשיו דיברנו לכן הוא אומר ועוד זה מה שגמור אומרת אני רק רוצה להראות לכם כאן שנגיע לזה בגמור תבינו מה מה מדובר שמונה שורות מלמעלה וידרו שבוס למטו אותו דבר כן שומ היה לנו אתמול כתוב שבס אצל שתי הלחם בשבוס ונמרי שבס למעלה לא כתוב שבס באים אומר אז יש לנו את שתי הלחם ששבוץ ויש לנו את האומר מה לעלון רגל ותחילס רגל שסופרים שבועות ומיד אחרי שסופרים את השבוע האחרון יש את ה את השתי הלחם מתי יש שבועס שבועס אחרי שסופרים שבע שבועות והשבוע האחרון שסופרים את כל השבוע פוף יש לך שבועס אז גם כאן סופרים יום אחד ומיד אחר כך יש לך יונטף מה ללון רגל התחיל לעץ רגל אף כאן רגל תחיל לעץ רגל כאילו מה שאנחנו עושים השתי הלחם בא אחרי שגומרים לספור כל מיני דברים אחרי שיש יונטף אז גם כאן אחרי שיש יונטף פתאום יש לנו אוימר רבי שמז אומר עוד אחד כוז אחד אומר שיש סיום תורך על מצויס וכל זה אומר שבע סיום מצויס תחילו יש לנו סתירה בפסוקים האם אוכלים מצה שש ימים או שבע ימים אוקיי צד אז מה התירוץ התירוץ פשוט אם אנחנו אנחנו אם יש לנו מצה של חודש אז אפשר לאכול את זה רק שש ימים הוקצד מציאכל אוכל שבו מן החודש אם זה מה מה תפורה חדשה אז אתה רק יכול לאכול את זה אחרי היום השני של פסח אחרי האוי אתה יכול אתה יכול לאכול להושיש מן החודש מה סליחה אוקיי מה זה שי אתה יכול לאכול להשייב מן החודש אתה יכול לאכול שיש מן החודש אם אתה אתה לא יכול לאכול את זה שב ימים אתה יכול לאכול את זה שש ימים מיומבחם תספרו עכשיו זה לא נוגע כל כך לביתו מיומיחם תספרו סתם איך לדרוש את הפסוק יכול יקצור ויבי הנה מצאתי את זה ככה אני חוסכתי על עצמי במחשב יש קצירה ספירה הבואה כן יכול יקצור ויובי אולי עושים קצירה וקובצים להבוא לא ב לא עושים את זה ב לפי הסדר הזה אולי מדלגים את הספירה יכול יקצור ויביא זאת אומרת מיד ביום השני של פסח שיביא וימוס שירצי יספור והספירה שזה יהיה זמן אחר תמיד לא מהוכל חרמש בקומו שאתה מתחיל עם ה >> עם הקצירה עם ה עם הכלי הזה שקוצרים תוכל לספור אתה מתחיל לספור כשאתה קוצר אז הנה קצירה ספירה הספירה מגיעה מיד אחרי הקצירה אומרת הגמור אם אוכל חרמשת תאכל ספור יא אוכל יקצור וספור אז אולי יש לך מספר אחד ושתיים מספר שלוש אולי זה זמן אחר כאילו מר זה שיר זהיו מיובכם שאתה טיספור הוא כתוב שמה טיספור אז מי יוים תספרו שאתה מביא זה שאתה סופר ואתה סופר שאתה מביא בקיצור זה הכל הולך ביחד אם יכול יקצו ויספור ויבי אולי ביום ולא בלילה תמ לא שבע שבת מי מוסטינו איך זה עובד בלוח שלנו הכל מתחיל מהלילה אם היה מוס שבע שביס מתי יש לך ממש תמים בזמן שאתה מתחיל למנוז מבערב אתה התמי מויס זה שאתה מתחיל מהלילה אויר ליוים הבר מצווה הבחור ברמצע נהיה בר מצוו בלילה ככה מתחיל היום אז אם אתה רוצה תמים אתה רוצה שלמים ימים שלמים אתה מתחיל מהלילה אז לכן אנחנו יודעים שהקצירה והספירה בלילה אם מוסמוס שבשבוססמס בזמן שמת בערב יאכל יקצור ויוב ויספור בלילה אולי תעשה את הכל כל שלושה הדברים האלה גם לקצור גם להביא גם לספור הכל בלילה את לא מר מיועכם ביום אוקיי צד אז מה מה אנחנו עושים יש לילה ויש יום מה אנחנו עושים אוקיי צד קצירו וספירו בלילה השתיים הראשונים בלילה והבואה בהיוים ומה שמביאים לביסמקדש זה ביום אומר רובה כולו אסלו פירו בר מטרד תנו בסרוי בן במסניסמיסו בסניס בסרסודסו פירו אז מה שהוא אומר זה ככה יש קבוצה ראשונה ויש קבוצה שנייה בקבוצה הראשונה אפשר לפח את כולם חוץ מהשתיים האחרונים ובקבוצה השנייה אותו דבר יש סך הכל ארבע שאי אפשר לפרוך אז אנחנו עכשיו עוברים עושים חזור מעירה כזאת זאת הנה בוא נראה למשל את זה מה כתוב כאן ברייסה אחד בבריסה אחד את רבי יוחנן בן זקא אפשר לפחוך מה רבי יו בן זקי אומר אומר אז מוכשו חמיש יוים שמתחילים לספור 50 יום באמצע השבוע גם ביום שלישי מתחילים מצד שני כתוב ספר שבשבת תמים סתינו שזה שבוע שלם מיום ראשון ליום ראשון אז מה עושים אז אז הוא אמר אה רואים מכאן שיונת שך באמצע שבת שבת מתחילים באמצע שבוע ואם זה חל בשבת אז מתחילים יום ראשון זה סתירה לב לביטויזים הוא אומר הנה מכאן רואים מפורש שיש יוטב שחל באמצע שבת באמצע השבוע ומתחילים לספור מיד מה אפשר לפרוך אפשר לפרוך שלא שתי הפסוקים האלה זה לא סתירה זה פשוט כמו שאנחנו אנחנו סופרים היום היום עם תש יומים שעם שבוע ושני יומים בואר אז יש לא עמר יש אחד אחד לשבוע ואחד לימים זה לא אז אי אפשר להביא ראיה מהפסוקים האלה וככה אנחנו נעבור בכל אחד ואחד במהירות שיש כלשהו כל מיני פרחות כאלה זה עד שיש כאלה שאי אפשר לפרוח אם אתד רבי יוח בן זכאי אז הגמרא לא מסבירה את הכל יר זקאי דק הביה מה הביה אומר הבצלמים ליומלמים לשבוע הסיבה שיש לנו כל כך הרבה שתי פסוקים כאלה כי זה מצווה למנות שבועות ויש מצווה למנות ימים אז ממילא את רבי יוח בן זקה אפשר לברוך ממשיכים הלאה אם את רבי אליעזר ובישוע עכשיו הם בעצם אומרים שתי דברים שונים אבל דומה מה אומר רבי אליעזר שרואים מפורש שהבזן סופר תספור לוך נו תספור לוך זה לא זה לא יום ראשון זה מי קובע מתי מתחילים הבזדן הבזן קובעים מתי פסח ולפי זה מתחילים לספור לא היום ראשון או ומה ומה רבי שעו אומר מה הפירחי כאן זה מי אמר לך מתי לספור אולי זה מתחיל ב ביום טוב אחרוי ורבי יהושע מנה ימים קדש כן אותו ספורש שכמו כמו כמו ראש חודש שרואים זה זה יש נוילד ומיד אחרי המוילד יש מוילד ומיד אחי אחרי המילולד יש את ה יש את היונטב ואת הראש חודש אז גם כאן יש את היונטף שלנו ומיד אחר כך מביאים את האומר אז שוב אז בוא נראה בהגמור אם זהשועי דיל ביונטח קוי אם שבת המילה שבת זה יונטב אתה לא יודע איזה יונטב זה יכול להיות שזה היוטב השני בפסח אז הלך לנו שתיים כאן דרבי שמואל ורבי יהודה בן מסירו לסלו פרחו אז בוא נראה מה הם אומרים רבי שמואל שמביאים אומר בפסח שיש יונטב ומיד מיד אחרי היונטב יש את ה יש את השתי הלחם מיד אחרי היונטב יש את ה את האווי זה אין פרכה בסדר הלך זה טוב זה עדיין בברייסה מספר אחד אם את רבי יוסי ברבי יהודה או אז עכשיו מה רבי יוסף בדו אמר הוא אמר שיש לנו בעיה רצינית שאם מתחיל לספור ביום חמישי למשל א סליחה אם אם פסח מתחיל ביום חמישי >> יום ראשון >> אם פסר מתחיל ביום חמישי >> אז יוצא שאתה אתה מתחיל לספור רק ביום ראשון ואז יצא לך ששבועס זה 50 ומשהו יום אחרי תחילת הפסח שזה צריך להיות אמור להיות 50 יום אז הוא אומר מה מה הבעיה בזה תכלס יש כתוב בתורה שסופרים 50 יום אתה לא ספרת 54 יום ספרת 50 יום מהיום הראשון של ש ש >> סיפור בפהק לא מי אמר לך ששבועס זה 50 יום אחרי היום הראשון כתוב בתוירת תספור 50 יום אז ספרת 50 יום לא ספרת 54 מהיום הראשון מיום ראשון בצורה בלילה עד שבו זה 50 יום אז מה הבעיה בזה הנה מספר חמש כאן תיקח חמש או ארבע בוא נגיד ארבע מוחסבס כן ארבע איפה ש אני כאן אעשה זום כאן כאן איפה שכתוב מוחס שבס אם אתה מתחיל לספור מכאן עד שבועס אז באמת 50 יום מה הבעיה אם רבי רבי יהודה מי דח שנדבר מהנישיטו אתה התחלת שש ימים באיחור בסדר אבל יש לך 50 יום שסברת אם את רבי יהודה בן בסירו מה רבי יהודה בן סיר אמר וספרתם מלכם ממורס שבוס אותו שאלה כמו שהיה לנו קודם זה הספירה של הבזל הבזל מחליטים >> וזהו אז מי אמר לך אבל לא זה שבת אולי זה אולי זה היונטב השני דבר יוטו רבי יוסי נמי חוז לפרחו או עכשיו הגמרא אומרת הרבי יויסי בוא נראה רבי יוסי אמר שתי דברים רבי יוסי אמר שאם יש אם אתה אומר שזה יום ראשון יש הרבה יום ראשון בשנה כן כן ואחר כך הוא אמר טוב אז זה אפשר להפריך ולהגיד אוקיי בסדר אז מה אז זה יונטף המי אומר לך איזה יונטב יש יונטב בתחילת הבזר יש יוטב בסוף הבזר לכן הוא אמר והויד איזה שמונה שורות מלמעלה ויד ברשבס למטה אה זה רבי יויסי כתוב וימר וכתוב הצרס אז כמו שב בשתי הלחם זה מיד אחרי זה אחרי השבוע שסופרים אז גם כאן זה מיד אחרי יונטב זנמי חוז לפרנו לכן הוא מביא עוד פשט אוקיי סיימנו את הסוגיה גופו מצוו יומה ומצוו ממני שבועי יש כאן הנה כאן אני אומר יש מצווה בפני עצמו למנות ימים ויש מצווה למנות שבועות רבושים מונו יומנו שבועי המוני יומא לא אמר לי שבוע רק מנע את הימים היום 35 יום באמר אומר זכר למקדש כהלל אומר זכ מקדשו המוני יומוני שבוע אומר מקדשו תכלס זוקת משנה קיצרו ממשיכים הלאה קצרו ונסנו בקופויס קצרו את ה טומר הכניסו לקופות הנה לא מראים את כל הסרטון היום מראים חלקים קטנים קצרים מאוד קוצרו הכניסו תוך קופות הנה אני לא יודע אם שמו זה היה בסרטון >> הנה אז יש לו שפה היום הכניסו בקופות >> הביאו לאזורו והיו קצרו נשנו בקובס הביאו להזור והבס בהור היו מהבור הנה ככה משהו כזה אז תראו איזה יופי הוא עושה עכשיו שאנחנו רואים את המשנה יש כאן כלי של נחושת מלא חורים למטה מה כתוב כדי לקיים בו מצולי כתוב בפסוק לא לא לא לא קולוי בוא איש גרס כרמל קליה דברי רבי מכם ממרים בקונים ובכל כדי שלאישמך מה שהוא עשה כאן זה ממש לא טוב >> לא זה קנה קצת יותר זה מה שלא רוצים לא רוצים >> זה ממך את זה צריך לעשות משהו עם כרוב הקנה של הכרוב משהו ניסונו לאבוב הכניסו את זה לתוך הדבר הזה ואבובי מנוקוב כדי שיהיה שואל בקולוי היה מלא חורים למטה ש שהאש גע בהכל שתחו באזורך מן השבס בוי שמו את זה ככה על שולחן ו מה זה חובבתי מקודם >> אה זה הרוח ניסונו לרחיים של גרוסו. אז זה הריחיים הזה זה קצת יותר. יוצא משהו יותר עבוה מהקמח הרגיל. הגרס זה מוד גס. זה כמו זה מה שיש בהתחלה שהסולת יוצא. מה? היום >> כמו סולט היום. אבל גם הסולת יוצא משמה. כן. והציאו ממנו ייסורן שהוא מנופה הוציאו יסרון שלם שמנופה בשולו 16נופו אני תמיד חשבתי כאילו בהתחלה חשבתי שהנפו זה הרבה אנשים גם בחדר כאן חושבים את זה איך אתם מבינים נפוה איך למה יש 13 נפות >> כל אחד עם חור >> או זה מה שאני חשבתי לא אחד חור גדול חור קטן חור גדול חוק קטן ככה זה כן ככה לא יודע אם שזה חורים יותר קטנים ככה בסוף ככה זה יוצא בסוגיות נראה לי וש נבדה ונאכל לכל עודום ומה שלא מביאים לאימר אפשר לאכול אבל צריכים לבדות את זה קודם וחייב בכלל לא פטו מנ מייסר אתנקמה אומר שפטום מן המיסר למה או מה הגמר מלוכש של כל הכל החיטה כל חיטה בעולם >> מרוח גבלדק >> מרוח >> הנה זה מרוח כן זה התמונה הישנה של מרוחן הוא מורח את הזה. אתה אוהב את זה? זה יותר מרוח. מוחמד. Bring me 10 kill urgently. יא חביבי >> תראו את האף שלו. זה משהו ניפלו. ידע ראיתי הרבה כאלה שיש להם כזה. הנה כאן כזה חור כזה. >> [מוזיקה] >> אז מה מה באתי להגיד כאן? מרוח בדרך כלל זה הגמר מלוכי אם המירוח נסע בתוך הביש המקדוש אז מה קרה? כתוב רישס דגונכו תרושך ויצורך פסוק מפורסם אז זה הדגן שלך ולא של הקדש ממילא אם הקדש עשו את המרוח המרוח נעשה בתוך הקדש אין חיוב של מייסר רבי עקיבא מחייב בכלל במס רבי קיב כן מחייב תון רבנון אוביו זה אובב זה ממש פרשת השבוע מה זה אובב זה הראשון מה שיוצא מיד בהתחלה כל באש מלמד שישר מהבאש כדי קצס קולי דבר מר שכמו שראינו במשנה היו קולים את זה באש וכחומרים לא שן קולי אלו דבר אחר רק מה לא שמים את זה ממש כמו איזה מרשמלו כזה כן כי הוא השיטה הראשונה רמיר אומר שלוקחים את ה את החיטה ככה ב ב עם כל הכנס שלו אז הוא אומר לא לא זה לא מרשמלו צריכים לצים בתוך כלי אינו לא שם כל יהיה לדובר חייבים לשים את זה בתוך משהו אחר זה כלי אינו שם כל יהיה לו קוליל שזה יהיה מבריק מבריק כמו הכלי הזה הנה כאן משהו מנחושת הוקצד שקלזיו שום ו מנוקב כקבור ויש שמה מלכורים כמו א איך אומרים מפה לא א >> מסננת >> נפה נפה בדיוק נפה מסננת כי יש ליור שלדס בכולו אובב קולוי גרס גם פרשת השבוע כן זה אותו פסוק אינו יודעם אובב קולוי עם גרס קולוי עובש כתוב אובב קול באש גרס עכשיו השאלה אם האש על ה אם לא יהיה כתוב אש אז כתוב עובב גרס כשהוא רואים אומר בפסיקנין אז אנחנו יודעים שזה הולך על ההתחלה עובב קולביש קרמל רחומ זה ראינו אתמול שהמילה קרמל זה כאילו נוטריקין זה כאילו שתי מילים עושים זה שתי מילים אה אז הנה אם אנחנו אם אנחנו חוזרים לכל השיטות האלה אז פיר פיר פכה מאושר מאושר ובריס השני פיר פיר מאושר מאושר אוקיי החלק השני של רבי יויסי הבא ורב שמ בן לוזור אוקיי גולדק >> עכשיו מובן רחמל כן זה ראינו אתמול הכרמל. אם אתה מבלבל את המילה זה כאילו שתי מילים שזה יביא אותנו לכל מילים מילים כאלה. זה הגעת בעצם וכן הוא אומר ואיש בו מבל שולשו ויב לאיש האלויים לחם ביכורים ו10 לחם סוירים וקרמל בצקלונוי. ציקלוני זה כאילו בתוך ה כן בתוך התיק שלו הוסק אומרים באנגלית ה >> הצקלון ויום יתן לוים ויחלו >> התרמיל של החיטה אז הוא אומר שהמילה בצקלנו זה בעצם בוא ויוצא כלנו ואוכלנו >> ונויו הנה בוא נראה איך הוא עשה הנה זה המילה צלוינוי בוא יוצא קל לאנו ואחלנו ונו בצק לאנוי אתה לוקח את המילה ואתה עושה מזה כל מיני מילים אחרות מה זה הדברים המניינים האלה מהמפתחות >> מה לא כאילו אתה צריך לפתח את זה אתה עם מפתח אתה פותח מפצח מפצח את זה היום זה העברית ואומר עוד מילה כזאת נסעלסו באובם מה זה המילה הזאת נסעלסו באהובם שהיצהורה אומר שמה המלך כמו אישה נופת ניסו וניתין ונעלה ונשמח היא אומרת לנוף בוא ונעלה למיטה ונשמח ונסחת לבובים בוא נראה אם הוא עשה לא לא עשה עוד אחד אוקיי עוד אחד כזה ואומר היה ציפור בריכני כן זוכרים את הבריוכני שטיל ביצה ו60 כרחים הלכו כנף רינון נאלוסו מה זה נאלוסו נויסי אוילה ונסחת המילה נלוסה זה שלוש מינים נויסה שהיא היא סוחבת את הביצה והיא מטילה את הביצה ואומי כיורת הדרך לנגדי >> חשבתם פעם מה זה המילה הזאת כיורת מה מה זה יורת? יירות >> ירות הדרך לנגדי או כאן כתוב מפורש ה החמורון >> האתון אמרה לבילום כי יורה את הדרך לנגדי אז י יוריסו רועסו נוצו הנה כאן ‏What do you are hting me? פחד רעסו רועסו רתה נוצו ילכה לצד דבר רבי שמעל קרמל קרמולי מקודם אמרנו מה זה קרמל רבו זה מישהו שזוכר >> רחמל כן אנחנו אומרים קר מולי מה זה קר מולי הנה חייבים את זה לחרו >> אני לא יודע אם זה יעבוד או או או קר מולי שזה ממש בשל לגמרי קר מול זה בשגמרי שתי דקות ורבי קיב מחייס אומר רב קנו אוקי מרוח הגדש פוטר המירוח של הגדש שעושים מרוח בתוך הבס מקדש זה לא פותר ממיסר לכן הוא מחייב שיש מוסר שב מה עושים עם שר הר שלא אוכלים שלא לא מקריבים נבד כלם פודעים את זה ונכו לא כל אחד יכול לאכול את זה וחי בךס רק רוצה לברר שאין לי כאן משהו אחר. או הנה הוא באמצע לעבוד הזה. רבי קיב מחי בכלל לא במיסרס אומר לא אמרו לו אז אמרו לרבי קיב למה אתה מחמס פה מיד גזבו יוכיח אני יכול להוכיח לך שאם אתה לוקח מאביס המקדוש קונה ואתה פותב מהביסמקדוש שחי בכלל הוא פותק מן המיסרוס אתה פטור מהמייסרוס למה אתה אומר אם אתה לוקח מביס המקדש אתה חיה במיז מייס זה מרוח הקדש אני פיטר אם זה נכון שמרוח של הגדש לא פותר מייקמרלי היא היא כאילו מה אתה הוספת הבאת את אותו מקרה בול שרבי קיב מדבר עליו ואתה שואל אותי שאלה מאותו מקרה נכון רבי קיב גיד בכזה מקרה שהוא חייב במיסר וידבי רב קב תחליב רב קהנו רבי קיב מחי בכו ובמייסרויס לפי שלא הניתנו מויס אלא לצורך לו הן זאת אומרת יש לנו ספור כאן למה רבי עקיבא אומר שאתה חיה במייסר כי כשהבן אדם נתן שנתן את ה את ה את הכסף הוא נתן את זה לצורך הביסמ שהביסמידש צריך ומה שלא צריך לא קדוש בכלל לכן המירוח לא עוזר אם זה היה של הבסיס המקדוש באמת זה היה עוזר אבל זה לא שלמ מקדוש אני רק נתתי כמה שבס מקדש צריך להשתמש והשר זה בכלל לא שבסמקדוש אלא אומר רבי יוח תמדורך הוא בפיל של רבי עקיבא שלא הניתנו מיסורך בדיוק זה הספרה שנתנו את הכסף כאן את האוימר נתנו לבסמקדוש רק את כמה שצריך ועד כמה שלא צריך זה לא שלמקדוש אז מה שהבי מקדש עשה מירוח לחלק שהם לא צריכים זה לא זה לא זה לא פותר ממייסר כי זה לא שלא המקדוש ולכן רבי עקיבא מחייב רבו יסאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים เฮ