חזרה - מנחות דף סג | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

הגברסי נשמע סימסח אומרת המשנה לך דף סגד א ממש סוגיה חדשה מסכת חדשה לכל המתחילים האומר הרי אולי במחמס אז אנחנו עכשיו נראה את הנפקמינה בין מחבת למרחשת לא יביא במרחשת שימו לב איך שהמשנה קוראת לזה ב במחבת במרחשת >> ולא מחס מרחשס >> אנחנו נראה עד שנגמור את הנשמה את המשנה תבינו מה שאני אומר >> במרחשס לא יביחס הם שתי דברים שונים >> מה בין מה אכפס למרחשס מה באמת החילוק אז מה אתם יודעים מה הנפקים איך אתם מבינים אתנקינה אם אני שואל שו >> זה בליפנות וזה מוק >> כן אבל למה למה אחד הוא קשה ואחד רך >> השמן >> או אז עכשיו נראה שיטה שעוד לא ראינו מחר שיש לו כיסוי יש זה מכסה אז לכן זה יותר רך השמן נשאר בפנים כזה מהזה מתד >> מתעדה והשמן עוד נשאר בפנים הרבה זמן מחז אין לו כיסוי מה קורה אם אין לך מכסה אז זה הולך דברי רבי יוס גלני רבי חני בן גמלי מרחש עמוקו ומעשה רוחשין יש איזה כל כך הרבה שמן שאתה נוגע בזה השם מתחיל כמו שניצבישיבה כן זה זאת עוד חי השמן מחסופו זה ממש איך אומרים >> שטוח >> שטוח ומעשה הקושי ולכן זה קשה אז הנה יש לנו אפילו סרטון סדה טוב שיטות כן מה התמד רבי יוסי? למה רבי יוסי אומר שיש א מכסה בלי מכסה מחר שזה ככה ככה הנה ממרחשת חושי הלב למה מביא מחר אחשת כי היה לו עירורי בלב שלו משהו נסתר כדי רוחש ליבי דובר טוב הלב שלי משהו שאי אפשר לראות זה בפנים אז זה רוחש מרחשס ומחז מחבו הפה והמחבת זה לשון של לשון הורה משהו שיוצא מהפה כדמרינשי מנבחנבוכה נובח בקיצור אז מחבת זה מלשון נביכה מחבת נביכה מנבח נבוכה אין בכה לך יש פסוקים שאומרים שהמילים האלה אחת זה אומר שזה א מוכבה והשני זה בגלוי הפוך יש פסוקים הפוכים מחז מחבוי דסיב לא מנחביס לברוח הנה בסוזה זהזה זה זה לשון של להתחבות חסר כמרח שספוס ספסיס ה השפתיים שלו מרחשים כאילו זה מילים שיוצאים החוצה טוב גמורי גמירי לא נחנמי אני לא הולך להביא פסוקים ככה אנחנו יודעים שמרחשת זה מכוסה ומחז גלוי רבי חנין גם ללא מחשס עמוקסיבול הנסה במרחשס מחסוף דכסיב ועל מחס זה המחבת תו רב שם היו אומרים עכשיו תקשיבו זה מה שאמרתי במשנה הוימר הרי אולי מרחשס בן אדם אומר אני רוצה להביא מרחשת מה הוא התכוון האם הוא התכוון ש הוא רוצה להביא את הכלי את המחבת בעצמו הוא רוצה להביא מנחה שהולך במחבת אתם הייתם אומרים זאת אומר הוא מתכוון למנחה >> ברור הגמרא תגיד בסוף שאתה לא צודק שזה המחבת ככה אנחנו פוסקים למה כי הוא לא אמר ב ב ושמה להם החשס ימון רציו אליוו מספקו היא על שום כלי נקרו על שום האם ההוא התכוון לתת א כלי או את ה את המרחשס את המכס זה לא כן זה לא משנה מה המילה מה הכוונה במילה ובזה לא אומרים כלי היו במקדש מחש שמו ודק מן בוסומק עכשיו אם תסתכלו ב בשוןשטיין זה התמונה אז ביקשת מיושיעשה משהו קצת יותר טוב מזה [מוזיקה] עכשיו יש איזה זה תסתכלו ברשי תלו איזה רשי יש לכם אבל יש כאן תמונה כמו אקדח של פורים של פעם כן >> קפצים כאלה >> אז מה שמתכוון זה האחורים האלה העיגולים בתוך ה בתוך הזה כן שהיה כאלה הבצק היה נכנס לתוך העיגולים האלה אוקיי רש"י רק אומר כאן שזה כמין צבט אתם רואים זה צוט כזה כלי בצורה של צבט אז ככה שון שתי אין לפי השיט מקובצת וזה שזה כזה כל אוקיי וכשבנו בתורדקן תפוחי הברוסם אז אני לא יודע אני חשבתי לעצמי לפעמים יש תפוח אתם מכירים את התפוח שיש לו למטה כאלה ארבע חמש כאלה עמודים קטנים כאלה אז אולי זה משהו מתכוון אני לא יודע אני סתם >> מה >> צהוב כזה >> אדום >> כן בליטות למטה כאלה אז אם אתה מכניס בצק >> כן אפשר להעמיד אותו בדיוק אתה ממיד את התפוח יש לו ארבע ארבע רגליים אולי דצא לנו איזה תמונה בלטונים זה כמו אני לא יודע איך קוראים לזה בעברית באנגלית קוראים לזהור מה יש >> בפקס >> כן בובקס כאלה כן בלבון ואכל נסה במחשמחס כתוב מפורש בפסוק נסה במרחש על המחשת בתוך זה כלים על מה שום הכלים נקרו ולא היה שום מעש זה ביסילל ואנחנו פוסקים כמו ביסילל לא כמו שיצחק יהודה אמר שני אני מסכים איתו אני גם חשבתי ככה אבל מה נעשה שבצילו אומרים שבן אדם אומר מרחשת הוא מתכוון לכלי אומר דמשנה הרי אולי בתנו אם אחד אומר אני רוצה להביא מנחה של תנור עכשיו תנור אז בזמנם היה זה היה כזה רחב למטה צר למעלה החום יוצא מלמעלה היו שמים דברים למעלה אבל אז בעצם אני אראה לכם את ה את הדבר הזה שזה בעצם יוירוס ערבים נראה את זה אני מאוד אהבתי את [מוזיקה] הסרטון הזה הראתי את זה אבל תשמע כמו טבון כזה כל הגוף של נכנס בפנים מאוד התלהבתי מהדבר הזה תראו אם יש שמה אש בפנים יש קצת החלקה לזה קוראים רדיה רדס הפס להוריד את זה זה חוכמה מה? אז אם הוא אומר אולי הרי אולי בתנור זה תנור לא יובי מאפ קופוך שלא יביא איזה מאיזה תנור קטנצ'יק זה צריך להיות עשוי בתנור ולא מאפר רעופים לקחת רעפים מהגג ולשים איזה מתחת לזה אש פעם היו לשים על זה לחם זה זה לא זה לא תנור ומפ ומהפי יוירוסרבים לקחת אני הבנתי זה כמו א סירים ענקיים האלה ומתחת אש הוא למד את זה אחרת. בסדר? זה מה שרואים קופח בסרטון. קופח זה שהוא עושה את הרפים. אני אמרתי זה עובר במהירות. זה מפה רעפים וזה יורות הרביעיים. זה כל זה לא טוב. זה צריך להיות תנור. עכשיו בוא נראה את הסרטון שלו. >> הרי עליי בתנור. >> שימו לב. רק הכפתור שלו סגור למעלה. כולם. רקור רבי יהודה מרצ מביא מפה קופור אומר אומר רבי יויסי אומר מי זה רבי יהודה >> רב סאי >> למה זה לא תנור זה גם סוג של תנור אומר רבי זה בסדר גמור רוצו מביקו הרי אולי מנחס מאפנחת מאפה לא יובי מרצח חלו מרצריק אנחנו מכירים את זה כבר למדנו את זה לפחות פעמיים אם אחד אומר מנחס מאפה הוא לא יכול להביא חצי חצי או הוא מביא חלות או הוא מביא רקים שזה בלי שמן חלות זה עם שמן רב שמון אומר >> רב שמן מתיר מבני שהוא קורבכות וזה ראינו כן וזה בא מהמשנה כאן שמה רבי שמעון אומר אתה יכול להביא חצי חצי כי כי זה קורבן אחד נקרא ונראה את זה בגמרא תו רבונו מעפתנו ולא מאף קופוך ולא מערוב ולא מעירבים זה ראינו במשך רבי יהודה אומר תנו תנו שתי שני פעומים מה זה אומר תסתכלו בפסוק וכיסק במכו מה ותנו וכמנ אשר תיבו בתנו אין מיות אחר מיות אלו לרבוס זה כל כל פסוק אומר לנו רק תנור ולא קופח ולא זה ולא זה אז מכיוון שיש לנו שתי מיעוטים אין מיוטח המיוט אלו לרבוס וזה מרבה מה להכשיר מאפוך לכן אני אומר שקובך זה טוב רבי שמ אומר תנור תנור שני פעמים אתה לא יכול להגיד שזה יש כאן שתי מיעוטים תנור אחרי תנור כי לכל אחד אני צריך אותו אם כל אחד אני צריך אותו אז הוא לא אז הוא לא יוצא אז הוא לא הוא לא מיוט אחר מיוט אז תנו תנו שני באומ איך שתהיה אפיוסם בתנו וא שתהיה גדיש בתנו תנור אחד בא להגיד שזה רק אפייה בתנור והשני בא להגיד שברגע שאני מכניס את זה לתנור נהיה קדוש כי מה קורה בעצם שאני מביא קמח מהבית שלי אני אומר הרי זה יהיה מנחה הוא עדיין לא תופס קדושה הוא תופס קדושה קדושה חלשה של דומים ואז אני מכניס את זה לתנור אני מבשל אותו לגמרי כאילו אני עושה אותו קדוש הגוף שואלת הגמור רגל זה בעייתי מאוד מה שאתה אומר לי הוא מייס רבי שמעון היספור אתה אומר לי שהוא מכניס את זה לתנור זה נהיה קדוש רבי שמר לא מבי לאומר שתגיד שתהיה רגיל להגיד כאלה דברים שתיהלחם ולחם מהפולים כשר באזורה ושר בביספגי עכשיו בספגי זה מחוץ לאזורה אומר רש"י דבר מעניין אם ביספגי מחוץ לאזורה והתנור מקדיש את זה אז יוצא שיש לך יוצא הוא מחוץ לבזמקדוש הוא נהיה קדוש מחוץ לבזמקדוש אז לא יכול להיות שרב שמעון אומר שהתלו מקדיש אומר רובה אימו שיהיה כהגדיש לשום תנו אה חבל שלא הכנסתי את הרשי כאן הייתי צריך להכניס את זה את הרשי אני אגיד את הרשי בעל פה שרשי אומר הוא אומר את זה הרבה פעמים בקודשים אני אקרא את זה זה שתי שורות מלמדשים תנו כשיקדישנו לס יומר אמנספוס הקדישו רשי לשיטוס שזה צריך להיות אמירי בפה אז הוא אומר בפה הוא אומר אומר רובה אי שקדיש לשום תענו שהוא אומר בפה שאני הולך להקדיש את זה לא שאתה תנור מקדיש את זה רק אני מקדיש את זה שיום אחד אני עופה את זה בתנור לשם מילה תנור >> מה >> הוא צריך להזכיר את המילה תנור >> הוא צריך להזכיר את זה שהוא מקדיש את זה שהוא מקדיש >> הוא צריך לומר בפה לפי רשי שהוא מקדיש זה הנקודה זה >> ההקדשה שכל הפיק זה בפ >> כן כן תמיד הוא אומר >> תמיד הוא אומר כן רשי זה שיטוס לא הראשונים אחרים חולקים >> כן לג רק זוכר שזה היה בלאגן קצת רש"י זה רש"י בעצם שיטה הזאת אומרת הגמורה הרי אולי מנחס מהפל יובי מחצו אל תביא חצי טול רבו וכי תקריב כשת שתקריב לעשי דבר רשוס מה הכוונה שזה מנחס נדבר קורב מנחו אומר רבי יהודה מנין לא הרי אולי מנחס מאפן אדם אומר אני רוצה לקבל עליי מנחה של מאפר שזה 10 חלות לא יובי צך אל תערבב כאן אתמר קורבן מנחו קורבנך אמרתי לכו שניים ושלוש קורבוז אז זה טענה שהגמרא תגיד אחר כך רגע מה רב שמון עושים עם כזה טענה כתוב מפורש קורבן מנחו קורבן אחר אמרתי רגע יכול להיות שזה על רב שימן קורבן אחרוד אמרתי לכו לא שניים ושל קורבונו אל תערבב לי כאן אומר לרבי שמן דגב חינם קורן קורן שני פעמים הרי לא כתוב קורבן פעם מים והלא קורבן אכוד ונמ בוא חלקיקן זה על זה אומרת הגמרא שזה תנה חזקה שצריכים לטפל בזה עם רבי יהודה שמה כתוב קורבן אחד וכתוב חלות וריקן זאת אומרת שהחלות והריקיקין אפילו שאחד יש לו שמן ואחד אין לו שמן זה נחשב קורבן אחד ואתה יכול לערבב אותם אתה רוצה לאהוב חלוס מי וריקגן מי מרצח מרך צריך ריקייק מי ובואילון הנה הנקודה כאן אחרי שאתה עופה את זה אז כאן יש רשי הוא בואלון דלאחר אפיוס הוא חותך אותם לחתיכות קטנות ומערבונה שמחזירו לסולטון אומר רש"י כאן זה דבר מעניין כי פעם יש שיטה אחרת שהוא עושה את זה יותר גדולות כאלה ראינו כן יש בזה מחלויגס גם הוא הולך לפי שיטה שצריך ללכת לסולטון עד ממש שזה דק שבדק ואז קונמצניהם אפילו אז אמרנו השיטה הזאת זה קשה דבר קושי אתה כהן אתה שם לב הדברים האלה כאן זה לא כל כך קשה מזה סוילס כן >> ואם כל צבעול ביודם מאחד על שניים יוצו עדיף שזה יהיה ממש שווה שווה ואם לא אז גם הוא יוצא רבי יוסי ברבי יהודה אומר שימו לב שזה רבי יוסי הבן של רבי יהודה זה אומר שבעצם הוא אומר את אותו דבר כמו אבא שלו רק מה יש לו מקור אחר שמה אבא שלו אמר מני לא הרי אולי מנחס מהבא שלו יובי מחצ חל מחצריקין הרי רבי שמ הזה שאומר חצי חצי אני יכול לערבב האבא של רבי יוסי שזה רבי יהודה אומר לא לא לא או זה או זה אומר הבן אני מסכים עם אבא שלי רק מה יש לי מקור אחר שמהמנחס אבא של מך צריך חל מי אתה לא יכול לעשות ככה וכל מנחשב כל לאסי וכל מלש אז הוא אומר זה כמו זה כמו גזרשוב כזה מהר למטו שני הם חלוקים כי כשאנחנו מדברים על שתי סוגים שונים של אה של מנוחוס אף וכל האומר למה לא שתמינו חלוקים אתה לא יכול לערבב את השתי מנחות של הרקיקים והחלויס ורבי יהודה או שואלת הגמורה ורבי יהודה שפירקו רבי שמעון רבי שמעל אמר כתוב קורבן אחד פעם אחת אז זה כן מערבב התורה מערבת את החלים ביחד למה אתה לא מסכים לרב שמן אומר לו רבי יהודי סביר לך קיב סיף בשמן בשמן בשמן בשמן אולי איפה הפסוק >> יש הבדל בין בשמן לבשומן >> לא אבל כתוב צריכים להיות מדויקים תסתכל כאן בזה בשמן בשומן >> אומר נכסיב בשמן בשמן כמן תחסיב קורבן קורבן דומי אין נפגמינה לכאורה לפעמים יש כן נפקמינה אבל כאן אחורה לא רק סתם דק כן תחסיף קורק קורדומי אז אז רבי יהודה אומר כן כתוב קורבן פעם מים זה כמו שכתוב פעמים כי כתוב בשם ם בשומן באותו פסוק במים אז ממילא זה כמו שהתורה רוצה להגיד ששתי קורבונות שונים מצבל בלולס בשמן הנה תסתכלו בלולס בשמן הוא מזוכים בשמן במקום להגיד חלס בלול מזוכים בשומן כתוב בשמן כאילו להפריד אותם רב שמי אני לא קזה בשם בשמן לא נכון צריך בשם בשומן אבל הנה דווקא מרח מך צריך קיקן הנה עוד פעם הייתי חושב שדווקא אם אתה מערבב אותם אבל חלס וכדי ורקים חכדי אלוהי מי אמר ש אולי אתה חייב לערובב אז התורה כאן אומרת שהם לא מעורבים הם שניהם דברים שונים גחודי נכוד הם אלוהי >> כומשמלון שואל את הגמור רבי יוסי ורבי יהודה הינו עבור מה רבי יוסי ברבי יהודה תכלס מה ומה הוא שונה מאבא שלו הם שניהם אומרים אותו דבר שאי אפשר להביא ריקיקים וחלויס צריכים להביא או זה או זה אומרת הגמור כמנה יהודיו הנפקמינזה שלפי רבי יויסי הוא משווה את זה לשתי מנחות שאחד יש לו שמן ואחד אין לו שמן ומה כתוב בפסוק יוסם לא השמן אסור כתוב בפסוק לא יוסם לא השמן אז אם אתה שם שמן זה לא טוב אז אז רבי יויסי הרי לומד משתי מנוכוס שאחד יש לו שמן ואחד אין לו שמן וכתוב אתה לא יכול לערבב או אתה לא יכול לערבב זה מעכב כי אם אתה אתה מערבה ואתה שם שם במקום שלא צריך שמן וזה מעכב אז ממילא לפי רבי יויסי זה בעייתי אז אתה אתה לא יכול להגיד אה בדיבד זה אתה יוצא אתה לא יוצא ולפי אבא שלו בדיב אתה כן יוצא הדרך כל המנוחוויז הדלוך כל המנוכוז הדלוך כל המנוכוז זה לא הראתי זה אפייה במקדש אה ראינו את זה כבר או לא >> וואו איפה האן? אומרת המשנה אם שמואל אומר אומר רבי שמל אומר אוימר >> מי שמסתכל בפנים לא מבין מה שאני אומר >> שמור לו אומר היה בו בשבס משלוש סעין שלוש סיין ואנחנו לוקחים יסורון זה אומר זה עשירית. אתה לוקח שלוש סעים, לא צריכים לדעת את החשבון, אבל מנפים את זה יפה. יש 13 נפות, יום אחד נראה מזה. ויוצא יוצא קמח כמה משלוש סאים יוצא מספיק לאימר ובכול מחומש. רש"י אומר כאן דבר מעניין שזה הסולט הראשון שיוצא כאילו המשובח שיוצא מיד בהתחלה רק מה ביום חול שנראה באגמור מה נפקמי בין חול לשבת אבל יום חול משתמשים ביותר סורים כן מה זה אומר עוד פעם טוב אני הייתי להסביר סליחה אוימר זה בא ביום השני של פסח אנחנו ממש מתקרבים כן ביום השני של פסח מביאים קורבן אוימר שראינו לוקחים לוקחים את הסועה זה מסעורה לוקחים באותו לילה באים קוצרים ומה עושים מה עוד עושים כמה כמה עבודות עושים כי זה נוגע לנו עוד שנייה מה צריכים אחרי אחרי הקצירה מה עושים >> זריעה שזה מה זה לזרוק באוויר זוירה >> לא זריעה הם עין >> דישה צריכים לעשות צריכים לעשות בוילר צריכים לברור צריכים אוקיי תוחנים עופים חוכ שבס ואחד חול בשולש בו זה לא נכון זה שלוש ושלוש גם ביום חול רק רבי חניג בשבניקצר ביוחיד ובמעגול >> הנה יש לי מכיוון שהוא אומר שצריכים להפחיד במלאכה כמה שיותר שבת דוחה זאת אומרת אם זה היום השני קיצר הזמן שצריכים לעשות את האו יוצא בשבת אז אפשר לדחות זה דוחים את זה אבל רק מגל אחד רק בן אדם אחד רק קופה אחת ביוחיד ובמגל יחיד בקופה אחס ובכל בשלוש שלושה אנשים שלושה בשלוש קופס שלוש מגול שלוש כאלה למה זה כדי אה יש ערוץ היסטוריה מה זה ערוץ ראינו כבר days of the before any coulders they call out as yes with thisle הנה עכשיו זה מאוד נוגע שעוד מעט נגיד יש הרבה מלוח עשינו זה כל המלכות מלא מלו >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> מישהו יכול להרוג וח איך עוד איך עוד שבס ואיך עוד חול בשלוש בשלוש קופוס ובשלוש מגוז חכום אומרים לא משנה שבס ולא משנה יום חול זה תמיד שלוש ויש מובח משודשי אני יכול להבין את חכומים שהם אומרים שגם בשבת וגם ביום חול זה שלוש סעים למה כי הכי טוב הקמח הכי טוב שיוצא סולת זה בא משלוש סים לא צריך חמש ולא ישנו בכל ולא יש משהו זה תמיד שלוש אלו רבי שמואל ממונב שך מה כסוב אי כסוב מובח יוס חומש אם את הכי טוב יוצא מחמש אפילו בשב נמי למה זה לא דוכה שבת אם שלוש שלוש סביבים מספיק שלוש אבחול נעמי אז למה ביום חול מדריכים אותם לעשות מחמש אומרובסוף רבי שמואל סובך בלא לא התירוז מחומש סתם בקלות אתה מוציא את זה מחמשך עוזה משורש אבל אם אתה תורה חזק יוצא משלוש בכל מעשי מחומש תוך השביך מלס אבל כאן הגמרא אומרת דבר מעניין שאנחנו רוצים קצת להבין זה יוצא ממש בקהל מחמש אבל אם אתה תורח חזק יצא לך משלוש אבל מה הגמרא מסכימה שזה יותר טוב מהחמש זה לא אותו דבר קצת יותר טוב בשעה באוס מוטוב שירבה במלוך האחס בהרקוד והירבה במלוךסרבה אז אומרת הגמורה עדיף לנו שיעבור ויעשה כך הרבה הרבה זמן כדי שיצא כמה שיצא מהשלוש מאשר לעשות את כל המלאכות שראינו עכשיו על שתי השאין המיותרים במקום שלוש אתה עושה חמש כדי להביא חמש אתה צריך לעשות יותר קצירה, יותר זורה, יותר טויכן, יותר דוש יותר הכל מנהפה בואיר אוקיי וירבה מלאך זר עדיף לנו שהוא רק יעשה שם את המלאכה הזאת בסדר במקום שעה הוא עושה את זה שעה וחצי כדי בסדר אז זה עדיף זאת כל המלך אומר הרבה רבי שמואל ורבי שמואל ורבי שמואל בנוי שרבי יוח בן ברויקו שטריב שמולס אומר בריח עוד אמרו לכאורה דבר אחד עכשיו זה קלאסי הגמרא תגיד שזה דומה לזה ומה הגמרא תעשה אבל לכאורה זה לא דומה זה גמרא תמיד גמרא רוצה להראות למה שתי דברים הם לא דומים אז מה מה דומה סנירבוס או שחלז בשבוס אנחנו מדברים על ערב פסח שחל בשבת עכשיו יש לך את הקורבן פסח או הנה יפה תראו איזה יופי זה היה שמה כאלה ובים כאלה שאתה טולה את הבהמה עכשיו מפשיטים את האור של הקור פסח עכשיו למה מפשיטים את האור כדי להגיע לאימורים כי מתי אוכלים את הקורבן >> בלילה בלילה זה מוציא שעה בס בלילה תעשה מה שאתה רוצה לעשות למה אתה צריך להפשיט את האור היום בשבת למה כי היום בשבת אני צריך לעשות את האימורים האימורים אני לא יכול להגיע אליהם אלה כאלה אני מוריד את האור עד החזה האם יש לי היתר להוריד את האור לגמרי אז זה קצת דומה למה שאנחנו מדברים הבוז שלך לא זבשה בזמן שתפס עד החוזה >> כדי להגיע לאימורים אתה לא צריך לעשות יותר מזה הנה הנה וואי וואי וואי זה יש כאן סרטון אפילו דברי רבי שמואל בןש רבי יוחן בן ברויק וחכמד שזכולו חייבים להוריד את הכל מלא יאמר רבי שמדפש שר לא יתרחנון אז זה ממש דומה למה כי אם לא צריך להטריח בשבת לא מטריכים אז אם אתה יכול לעשות את זה בשלוש תעשה שלוש מה בשמע לך להטריח על חמש הוכנמי כמ ש סליחה אז כמו ששמה הוא אומר לא להטריח ולא לעשות את האור רק עד החזה ולא לא להוריד יותר אז גם מה שצריך צריך זהו שלום אז גם בשלוש סעים ולא חמש סעים עכשיו תחשבו שנייה מה יכול להיות נפק מינה רגע אולי זה לא דומה מה יכול להיות נפקמינה אומרת הגמרא שתי נפקים מינס ממי דלמד כאן לקרוא מהרבי שמלוכ בא שלוש סאים לעומת החמש סעים אלו דלק בזקצ'ים הוא אומר תעשה שלוש מה זה שום דבר לא מתבזה אבל בזוין קוצים יושב לו חתיכת אור ככה ככה אתה משאיר את הקורן פסח ככה זה יפה להשאיר את זה ככה זה בזו לקוצים אז תוריד את זה לגמרי זה שונה אם לא כי רבון לי שמותר להפשיט את הכל נמי או שנלך לכיוון אחר דף סד למעלה עד כאן אמר רבי שמעל בנו רבי הוסם בקורבן פסחצורך גבוה ולא יצורחי שעבוס מה שאתה צריך מה אתה צריך להגיע לאימורים יוצא הגעת לאימורים שמע להמשיך הלאה אין לך שום סיבה להמשיך הלאה אבל בשלוש סוים בחמש סועים יש לך הסיבה זה יותר טוב זה קצת יותר טוב אבל אוכל לא ישאב צורך גבוהיה וצורך שבס א סליחה דלאבדלי צורך גבויה וצורך לאכול שעבש זה זה עדיף לחלשבת כדי שיהיה יותר משובח אם קרבון סביר אליי רבויסי שיהיה לכם שבוע טוב ונעים