חזרה - מנחות דף נ | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבו מרדכי לא קריבו כבס אומר רב שמקב שחס מזבח הזבקס ראינו במשנה שהחינוך של המזבח הזוב כתוב סם החינוך של מזבח הכי חיצוין זה היה בכבש של תומש השחר והחינוך של הבנוירה היה הדלקת שבעירות שואלת הגמור חינוך מנדקר שמעי מה זה עוזר לנו בדיוק אז אם זה היה הסיבה בעצם שרב שמון אמר נראה לי זה היה רב שימן אה כן רב שימן שאפשר אפשר כן לשים הוא סובר שצריכים לעשות את כל הקטוריס בלילה שכחת לעשות בבוקר אתה עושה את הכל במכה אחת כאילו זה הסבר יש שתי שתי מהלכים במשנה אבל מהלך אחד זה ש רואים שבחינוך של המזבח הזוב הנה אתם רואים במסך הזה לידי כאן זה מזבח הזוב אה הנה כאן אפשר לראות גם כאן איך מחנכים את המזבח הזוב איך מתחילים אותו איך נותנים לו את הקדושה על ידי שמקטירים בו את שתי המנות בבד אחד אבל חינוך מה דקר שמי מי בכלל דיבר על חינוך כאן שהמשנה פתאום מזכירה לך מתה מחלכים את זה ואתם מחלכים חסו עם מרסבחקטוני חסר כמה מילים לא הקריבו כבס בבויקר לא הקריבו בינו הארבים אם זה המשנה כן אם לא הקריבו את הראשון בבוקר לא יקריבו ביןים אתה לא יכול להשלים את זה בן ארבעים באמת דברים אמורים של נסחן לך מזביח אם אנחנו מדברים כאן שלא היה חינוך בכלל אבל סחנך המזבח יקריבו בין הביאים אם המזבח כבר מוכן חן להקרבה ולא הקרבת בבוקר אז אתה מקריב בצהריים שמני מוסי בזמן שהיו הנוסים שגגים זה דווקא שהכהנים היו נוסים אבל אם הוא היו מזידם עשו את זה בכוונה לא הקריבו כזה בבוקר לא הקריבו בנורים שתכף נסביר כמו שאני הסברתי כבר במשנה הכהן הזה מקבל עונש לא לא כהן אחר זאת אומרת הם שלא הקריבו בבוקר קונצים אותם והם לא מקריבים בצהריים לא הקטירו אתס בבוקר יקטירו בן הבאים אפילו אפילו אותו כהן שפשע אם הוא לא הקטיר בבוקר אפשר להקטיר את שניהם בצהריים בנועני מילי איך אנחנו יודעים שהחינוך של המזבח זה רק בבוקר תונו הרבונון ואיס הכבש השני תעשה בן ארבעים עכשיו זה מאוד מאוד חשוב להבין ורשי מסביר לנו שימו לב לפסוק הזה זה לא הפוסק שאנחנו זה הפוסק שכולם מכירים כן הכבסכות תעשה בבוק כרבס הכבש השני תעסי מן הרובים שבעצם הפסוק אומר לנו שהכבש השני בא אחרי הכבש הראשון כאן הגמרא מביאה פסוק לגמרי אחר הנה שימו לב זה בשמויס הפוסק שאנחנו מדברים אומר רש"י וזה כבס השני הוא בא לבד אין כאן וסכבס האחד בפוסק הזה כן שמתם לב זה לבד וזכבס השיני כנס לבני אורבאים שני בן אורבין ולא הרגיש בני אורבין אז הגמור אומרת שם כאן לומדים שרק את השני אפשר להביא בצהריים בין האובים באמת דבר אמורים של נסחן לך מזבח נסח לך מזבח אפילו רישם בין הרובים אז אבל אם היה חינוך כבר זאת אומרת משתמשים כבר במזבח אז אפשר להביא את הראשון בצהריים אומר רבי שמסה בזמן שהיו אנוסים שגים אבל מזידים לא הקריבו כבש בבוקר לא הקריבו בן ארבעים שואלת הגמור אה או בין 40 לא הקטירו קטורס בבוקר הקטירו בין 40 יש נפקמים בין כפסים לקטורס אם לא הביאו את הכבש בבוקר אי אפשר להשלים בצהריים אבל קורס אפשר להשלים שואלת הגמורה וחפיה למחות הוא מזבח בוטל לא מבין בגלל שאחד משיגנר הוא החליט שהוא לא יביא את הכבש בבוקר הואזה הפיקוירס אז כל כלי צרות צריך לסבול שלא יהיה כבס בבוקר חיק אמר לא הקריבו הן אבל החיים יקריבו שימו לב כאן יש כאן מילה מעניינת לא יקריבו הן מי מקריב כהן אחד מקריב והוא לא הקריב אז מה מה זה לא הקריבו הן >> או אומר הרשב זה כל המשפ כל המשמרת נכנס זוגמור לא יקטירו כטוירס בבוקר יקטירו בי הבין דכיוון דלאכיחו למה למה קטיר זה שונה מקורבן אמרנו שבקורבנות אם הם אם הכל לא הביא בבוקר אז מנישים אותו ואת המשמרת אז למה בקטורס לא אומרת הגמרא דכיבן לא ישכיחו כטור יצחק מביאים פעמיים ביום וקורבנות מביאים מלא קורבונות כל יום אבל רש"י אומר כאן דבר ניפלו הוא מביא את הגמור ביומו הגמור ביומו אומרת שכהן תקשיבו מה שקרה כאן כהן לא היה מביא כטוירס יותר מפעם אחת בחיים שלו כל כהן פעם אחת זהו תמיד נתנו אפשרות למישהו אחר היה גורל ולא אחד כן הנה הגמרא אומרת זה כאן >> הנה הגמור כאן אומרת דכיב לאשכיחו ומאטרו זה מעשיר חביב לפשי אומר רש"י איך אני יודע שזה מעשיר אז הוא אומר יוסימו כטוירו באפך בחוליל על מזבחו כטויר זה כטוירס בורך השם חילוי זה מיד בא אחר כך בפסוק יא פסוק מיד אחר כך זאת אומרת ומאטרו חביב ללול פשי אז אין לא צריכים לקנוס כאן קנס זה כשיש צורך לקנוס אז לפעמים הכהנים מתעצלים וזה אבל כאן אין אין שום עניין הכהנים ממש מי לא רוצה לעשות פתיחה למה מה מה >> נילה נילה וזה לא צריכים לעשות כנסות על זה אומר רב שמכוליסו קרב בין הביאים שמח מזבחז לקרס שבין ב שואלת הגמרא בדיוק הפוך בקטור זה שם ששחר חינכו את המזבח הזוב הפעם ראשונה ששמו את הכתור זה המזבח הזוב זה היה בבוקר לא בצהריים אומרת הגמור תנו זה באמת מחלוק אומר בי מסתבר כנד אומר בקטורסם שבין האורים אני חושב יש לי ספרה להגיד כמו שאנחנו אומרים שהפעם ראשונה זה היה בלילה תחסיב או בצהריים תחסיב בבויקר בבויקר הקטויר סמים אז בוא נראה את הפסוק ארון קטורסמים זה קטוירס בבוקר בבוקר בהתיבוז הנירס יקטירנו כתוב שמתיבים את הניירות יקטירנו זאת אומרת הקטוירס הולך ביחד עם ה עם ה עם המנוירו תס בבוקר בבוקר ביתיב את שהוא מנקה את המנוירו תרנו אומרת הגמור לו דלא מותו מתי עושים הדקה רק בלילה טוב בצפ מאיכו זאת אומרת שהמכאן רואים שהקטוירס בא בלילה לה ולמדמר בקטורססם ששחר אז איך לומדים הפוך שזה בא בבוקר גמזבח הוילו לא מהפסוק הזה מזבח אוי לא מעלה לא בתומש שחר החינוך זה היה מתי מתי עושים חינוך במזבח הילו במזבח החיצו מתי נהיה החינוך בתומד הראשון בבוקר אף כאן גם בקטוירס קטורס השם ששחר זה שאנחנו דמים זה כמו הקש כזה ממצינו כמו שב ב בכבש ב במזבח הכי צון. מה זה מזבח הכי צון? שכחנו כבר איך זה נראה. כן. זה המזבח הזה. מתי הפעם ראשונה שחינכו את זה? מתי זה היה? בבוקר. אז גם הקטור זה הפעם ראשונה זה היה בבוקר או ולא ישאש שולחון אנחנו אוזרים 10 שורות מלמטה. 11 שורות מלמטה. ולא ישא שולחון אלא בלחם הפון בשס. איך מחנכים מלשון פעם ראשונה הפעם הראשונה שמקדשים את השולחון איך איך עושים את זה לחם הפנים בשבת אלא בחול חנוכה ודמחלך אוקדוש מקדש הגמרא רוצה לדייק זה בדיוק מעניין כתוב שהפעם ראשונה שמחנכים זה בשבת זאת אומרת אני יכול לדייק שבכל אפשר לקדש את הלחם כי בעצם אחד תלוי בשני אולי אם אם אי אפשר לקדש לחם באמצע ביום חול אז ודאי שהחינוך היה בשבת. כאילו אתה לא יכול להכניס לחם ביום שלישי אז מה פתאום ש אז ודאי שזה בשבת גמור רוצה לדייק לא רק החינוך חייב להיות בשבת אבל ה הלחם ה לקדש את הלחם זה אפשר לעשות ביום חול אולי אומרת הגמרא יגובה שלום דחינוך וקידושש שולחן בשםסו לא הסיבה שזה לא מתחנך בחול זה בגלל שאי אפשר לקדש את זה בחול זה זה הו בהו טלי כן הו בהו טלי שהסיבה שמחנכים את השולחן בשבת רק בשבת זה בגלל שזה היום היחידי שאפשר לקדש את הלחם מקדשים את הלחם בשבת ידי זה זה מתחנך בשבת כדקטוניספרו ולא ישמנוירו אלא בשבעסו בין הביאים שמה אין שום דבר אחר שאתה יכול לעשות אותו מהמנורה נכון אז אי אפשר אפשר אי אפשר לדייק או אם אתה מדלי אם אתה מדליק את המנו אם אתה מחנך את המנורה על ידי הדלקה בערב משמע שאתה יכול להדליק את זה בבוקר לא אי אפשר להדליק בבוקר זה תמיד בצהריים אז כמו שבמנורה הדלקה והחינוך זה בלילה אז גם השולחון הלקדש את הלחם ולחנך את השולחן זה הכל בשבת רק בשבת רב זהו כר שעולצו יוחיד על מזבח הכי צו היה פעם אחת ששמו פטוירס על המזבח של אוילו המזבח הענק הזה עם הרמב עם הכבש תמיד כל יום איפה שמים את זה מזבח עזוב בתוך האריכון פעם אחת שמו את זה מתי שמו את זה חידוש גדול מתי זהו כת שולסו ליוחד מזבח הכי צו ויירוע שויסו זה דבר מעניין שאנחנו אומרים שגם אכלו שבנו את הבסיס המקדוש אכלו מתי יום כיפור יום כיפור אכלו זה היה כמה דברים שבגלל החנוקס המזבח חנוכס הביס המילואים זה רשו זאת אומרת הגמור שו הו פה בבנסים זה בחנוכה משקול אליו מזבח החיצינדלוי מזבח הפנים מקורב אז עוד פעם איזה דיוק כאן כתוב כאן שהיחיד עשה את זה במזבח הכי צועל היו מזבח הכי צוי הוא מזבח לך פנימי במקורם אתה רוצה לדייק שבן אדם פרטי יכול להביא כטורס אם הוא נודב קטורס יכול להביא את זה בתוך המזבח הכי צוען וסו המזבח הכי צד לא יוציב מקרבו ואם הציבור רוצה להביא איזה נדו ולא קשור לכתורס היומיומי רוצים להביא עוד איזה נדו מותר להם להביא את זה במזבח הזו בוא נד בוא וק אני בוא תשמיסו אני יש לי נדפתי אז אני חייב להביא אבל לא אמר לו סעיר זור אל תביא שום דבר אל תביא נדבו רק מה שחייבים של מביצ בסדר כי אין מושג שיחיד מביא כטוירס אבל ציבור מביא שמביצו אולי הציבור כן מביא כתוירס מתי שדבע למה כי הם מביאים כל יום אבל לא יום לא יסעלו שזה לא שן רבים אבל או לא יסו יוכלו יעלו מזבח הפנימי ויה לו על המזבח החיצון תמוד לא יאמר שמן אולי נשים את הקטירסמזבח הכי צון לציבור למה לא שמן קורסם לקודש יכול שצו יעשו אין אלא מה שמ בעניון אתה מבין את הקטורס פעמיים ביום זהו לא יוחד מביא לא ציבור מביא אף אחד לא יכול להוסיף אומר הפל מבק ציבור על מזבח החיצון דלא שחון בו זאת אומרת היה לנו שתי דיוקים שמשמבריסה הזאת שיוחד יכול להביא את את הקטוירס במזבח הפנימי היה כזה דיוק וציבו יכול להביא במזבח החיצון לא לאב ציבור על מזבח החיצון דלאכו ולא מבחד מזבח הפנימ אין כזה דבר אלא אפילו יוחד המזבח החידוש הוא הייתי חושב שיוחד יכול להביא על מזבח הכי צד ש בנסים זה הנקודה כאן היינו חושבים שבן אדם פרטי יכול להביא על מזבח החיצון כמו שהנשיאים פעם פעם אחת בהיסטוריה הנשיאים הביאו פטורס על המזבח החיצון אז אולי זה פתח לנו איזה פתח לכל בן אדם פרטי שהוא מבין דבר שהוא יביא את זה על המזבח החיצון כל יום מתי שהוא רוצה אומרת הגמרא לא על זה אמרנו ירשויס זה פעם אחת בהיסטוריה ושם ישראל אומרת המש חוויתי כהן גודול לאיוו בו עם חצון הכהן גודול היה מביא כל יום פעמיים הוא היה מביא סורין חותך אותו לחצי חצי בבוקר חצי בצהריים כמה זה יסורני זה 5 קילו לא 5 פאנס או 5 קילו 2 וחצי קילו שזה חמש פאונס כן אומרת הגימור המשנה חביתי כהן גדול לאו בם חצוים זאת אומרת זה מדי כבוד מה אתה יודע מה מה זה לסחוב 2 מהבית אתה עושה 1.10 10 יותר קל ואתה חוזר בצהריים הפסקת צהריים אתה מביא עוד חצי אי אפשר מי סורן שולים חציו אתה מביא את כל הכמות חותך אותו לחצי מהקריב מחצה בבוקר או מחרצא ביניב ואז אתה מקריב את שתיהם אחד בבוקר ואחד בצהריים כהן שהביא מץ שחז ומיס היה כהן ומה הוא היה מביא הוא היה עושים איזה שש חלות שש תשימו לב אתם תראו בסרטון אפשר אפשר רגע חצי חצי יופי. [מוזיקה] זה הציד כזה. אהבת תנועו אנצים בתוך מים. ראיתם חליטה >> כמו בייגל. אחד בגבור שקח לא צמים עכשיו הוא מחזיק ביד שלו שש שימו לב אפילו אם אתם רואים חמש זה שש הנה שש אני ספרתי כאן שש זה בצהריים >> [מחיאות כפיים] >> עכשיו יש כאן כהן חולה עם חמצן זה בבוקר הוא לא זורק כי הוא לא יודע לזרוק >> יותר נאמן >> לא יודע כמה זה מדויק שכים מלוים אותו בסדר זה מחוץ לבית המקדוש >> עכשיו מה הכהן החדש עושה וואו זה היה נראה יותר מש שמה >> כן בדיוקצפ >> אז נשאר חצי ייסורון מהראשון וחצי יסורון של השני אז צריכים לשרוף את שניהם שמק כהן שהביא מכס שחס ומיס הכהן הראשון הביא את מה שהוא היה צריך להביא והוא מת אז הוא לא הביא את החצי השני שלו ומינו כהן חתך טוב ואז הביאו עוד אחד צריך כהן מיד ותאמינו לי זה קרה הרבה למה בבית שיני איזה 300 כהנים כהן גודלס מתו זאת אומרת לא יודע יכול להיות שהם מתו באמצע היום זה קורה לא וחצי סורוי מבסו וחצינוי של רישוי השני לא יכול להביא את מה שנשמה הראשון זה הקורבן של הראשון זה לא קשור אליו לא חזיסון מבסו חס ראשון אלא מביסון שלם ציוו הוא חייב להביא להתחיל מהתחלה מגריב מחצו מחרצו עבד אז הוא מביא יסרון שלם ומקטיר חצי ואת החצי השני זורקים צריכים לסחוב את זה בביסר נמצאו שני אחד צועים קרבים שני אחד צועים אויבדים אז יוצא שצריכים לשרוף שתי חצאים כמו שראינו בסרטון חצי חצי הייתי חושב שאפשר להביא חצי חצי לא מחצי מחצו בבוקר מחצי מחצים ומקריב צריך להיות חצי מה חצו החצי ממנו זאת אומרת אתה מתחיל למסרון שלם ואתה חותך אותו לחצי אוקיי מי שרון שחציו מה אומר אומר זה בניים נתמצו של בנובעים אם החצי השני נתמ או אישור עבד או שהלך יוכיוח סיסור מביסו בזבי הייתי חושב שיכול להביא את הכמות מה שהוא צריך להשלים מהבית לא תמד לא מחצי זה בבג מחי זה בערב מחצל מבי תמיד זה צריך להיות חצי ממשלם אוקיי צ אז מה הוא עושה שזה נבד זה נטמע מבי שולחצ הוא כל בוקר כל פעם שהוא מביא צריך להיות שלם הוא מתחיל משלם לם ואז הוא חותך את זה לחצי הוא מקומצ הוא מחרצו עובד וחצי צריך לשרוף נמצאו שני חצו עם קב שני חצו עם אויבדים יש כאן הרבה כאילו זה זה עשוי יפה יכול להיות ש לא יורד יש לו פיג'מה של mdy את כל זה אהבתי מרים אותו לקורבן טומד אה רוצה להראות את הנק בין תומד ל לק ל לק לכטוירס קטוירס תמיד קמים כולם אוהבים טירס כי זה מביא שירוס אבל טומ כזה אפשר חלק הזה לא הבנתי כהן גודל שגרסו מנוחת תחתוב טוב אנחנו תכף מסיימים כאן רבו יסי תרגו שנייה הכהן גוד שקרי מרצ שומ זה הסיפור שלנו הכהן גודל הוא הביא עם החמצן שלו הביא חצי ומת ומנוח תחת זביעי הוא כהן גודל אחר יוכר יובי חצי בסחצי שרישון הייתי חושב שיביא אולי את החצי של הראשון למה לא יום מחסיס בו ערב מחס משול מביק השני צריך להביא שלם והוא מביא חצי ומעיף את השער חוקצד איך זה עובד מביא סרון שול וחוציו הוא מביא יסרון שלם וחותך צל חצי הוא מקריב מחצו עבד נמצחצ אוהב נמשיך חצו עם קרב טוני תנקמ רב נחמן מחצר שניתו בצורה מה עושים צריכים לפני ששורפים את זה צריך שזה ישאר כל הלילה ואז אפשר להוציא את זה לבשר אומר המלח ממש יחזקרב אני יכול להבין את הראשון שהכהן הגדול הראשון שהוא היה חי הוא חתך את זה לחצי הראשון לבוקר השני לצהריים אז השני היה ראוי להקרבה רק מה הכהן הגודל מת אז לא מקריבים את זה אז יש איזה הרבה קדושו אז צריכים לחכות ללילה זה נשאר כל הלילה אי אפשר סתם לשרוף קרוצ'ים זה לא יפה זה לא מכובד אז משאירים את זה כל הלילה אלו שני לא מלא אי בורצורו אבל למה את את החצי השני של הכהן גודל השני למה צריכים לחכות כל הלילה מקור לאיבוד קורסי הוא ידע שהוא רק יכול להקריב חלק אחד מזה שזה של בין האבעים צריכים להשמיד את זה למה צריך לחכות מכוני בדקסי אומרת הגמרא דומחמני מי אומר שצריך בור צורות לא רב ברבו דמר אפילו פיגולתו בצורו אתה לכאורה רצית להביא רים מפיגול אי אפשר להביא רים מפיגול למה דומ אפילו פיגול טול ניבוצור לא פיגול שזה פסול וזה חמור מאוד אפילו זה צריך ליבוצורו ולכן גם גם החצי השני שלכורה אמרת אין לזה הרבה קדושה וזה לא אפילו פיגול שאתה פיגלת בהבהמה אי אפשר אי אפשר להשתמש בזה יש איזה פסול וזה זה איסור חומר לאכול בזה גם בזה צריך יה בצורה אז גם בחצי השני של הרבה שיומה אפילו תמ רבוננו שמה רבוננו אומרים שפיגול לא צריך יבוצור כי דבידנו דפלגינו כשהכהן השני חילק את הקמח שלו לחצאים יש לו שתי חצאים עכשיו כל חצי זה ראוי לעקרובו או היא בוא בי עם העקריב בוא יבי או אז לכל אחד יש איזה קדושה מזכוז הוא היה לזה זה היה ראוי לעקר ממילא צריך ליבוצה תמר חבית כון גודל קיצדסן או אז להבין את השאלה כאן אז רשי מסביר מאוד יפה כתוב בפסוק ככה תסתכלו שנייה כתוב על מחס מכבס זה לאפות מורבכס תביאנו זה איך אתה יודע >> חלוטו מה זה חלוטו רבו לשים אותו במים ומה זה טופיני >> אז זה נראה בגמורה שזה בעצם זה בעצם עם שמן אז הנה בואו תראו מה סתם להבין את זה קצת יותר מחוס זה להפות אותו מוברכס טבינו זה בתוך מים טופיני זה כזה שאנחנו נראה בעצם זה בשמן אבל הפעם השנייה פעם ראשונה אז רב חיו ברא בו אמר רבי יוכנון אויבך כך מתגנו יש כאן שלוש שיטות עכשיו נראה שתיים רבי חיב הרב אומר בשם רבי יוחננון שקודם עופים את זה אחר כך מתגנים והשיטה השנייה זה קודם מתגנים ואחר כך עופים ומה השיטה השלישית עופים מתגנים עופים סנדוויץ' שתי אפיות ועכשיו עוד לא הגענו לשמה אז רבי ח אומר זה אויפה ואחר כך מתאגנו קודם אתה מכניס את זה לתתנור ואחר כך אתה מתגן אומר חנינו מתגנו כל מתגנים אומר חי ברבסו אני יכול להביא לך למה כתוב טופיני איך איך מה מה הכוונה במילה תיפה לונו כשאתה מתגן את זה זה כבר היה נוה כי רשי אומר ש מתמגן ככה זה נהיה שחור כזה אבל אם אתה מכניס את זה כל מיני התנור אתה נותן לזה איזה אפייה קלה ואז אתה מכניס את זה לשמן אז זה ממש יפה זה מתגן יפה אה סגירה בדיוק אתה סוגר את זה אתה גומר את זה ככה עם שמן בסדר ואז יאמר כבס דידים מסת לא אני אקח את אותו מילה וזה נשמע כמוני טופיני טופנו נו שכשאתה עופה את זה זה כבר היה מתוגן טיפה נו זה כאילו >> נה כאילו סטיק זה לא לא אומרת הגמנו טוב טופנו רבי טופנו נו שאתה שאתה שאתה עופה את זה שזה יהיה יפה רבי יוסי אומר טופנו רבו או אז פשט אחד יש כאן שלוש פירושים אבל טופן רבו זה שאנחנו נלך עם הפשט שאתה עופה את זה פעמיים אפייה טיגון אפייה לאנו סלינו ככה יש לך גם שזה יפה כי קודם הפית את זה ואחר כך תיגנת את זה לא אם אתה מתגן קודם זה לא יפה זה משחיר את זה אבל אם אתה עושה את זה קודם ואתה מתגן את זה אז זה יפה ואיסליי נו שכשאתה עפית את זה זה כבר היה מתוגן קצת אז יש כאן איזה סרטון קצר מי שמבין בזה מבין זה מסטרשף אה מסטרד ‏No ‏ongel עובד מה אתה אם אתה עובד עליהם אז אני לא יודע איך שזה עובד שמה נוסם חביד בי בפנים את הלישה עושים את כמו שחלות עושים ככה וככה כמו אנשים עושות ככה >> כן עריכה אביתן בפנים בתוך האזור ודוי השבס זה דוחה את השבת אני מילי איך אתה יודע שזה דוחה שבת אומר טופנו זה צריכה להיות אפייה יפה ויומת עושה את זה בערב שבס נשבו מי מי מי רוצה חלה שהוא כבר מאתמול זה מתנפח זה לא טעים אנש שזה ניפוח מה זה רבי יוסף דקובש רבי יערקו יש מקרר אפשר לשים את זה במקרר הוא בזמן הגמורה היה ירקות לא יודע מה זה בדיוק אבל זה היה שומר על הדברי רבי שמואל טונו טיוסה ואפילו בשבס רבו יסאי רגע רגע אנחנו תכף מסיימים תיוסה תיוסה ואפילו בשבוס תיוסה ואפילו בטומו מהמילה תיוסה טוב בוא נסיים כאן כי תכף אנחנו נכנסים לתוך שעה רבויסי פסורסטוי שיהיה לכם ערב טוב ונעים