חזרה - מנחות דף מז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי לדשמע מראש סרוספס מרדכי אנחנו אורזים בעצם בדף מו עומד בז אומר אב מנועמינ 18 שורות מלמטה עומר אבא מנועמינה לא איך אני יודע אתמול דיברנו על שני הלחם מה זה שני הלחם נזכיר לו אלמנה שני הלחם זה בשבוע פועס מביאים שתי קורבנות שלומים ביחד עם לחם והוא עושה תנופו הוא עושה לו חזור מוילך מי חוץ מזה ראינו שיש עוד 10 קורבנות שמביאים ביחד עם שתי הלחם אבל בעיקרון השניים האלה שהתנו פה הם חזקים גם דיברנו על זה ש שוחטים את ה את הקורבן הכהן יכול לאכול מזה אוקיי אבל דיברנו שיש מושג של זיקו זיקו זה ש הלחם והקורבן הם אחד, הם קשורים, יש להם קשר, באנגלית קוראים לזה בנד יש זיקה, זיקה זה המילה הכי טובה שיש, יש זיקה. עכשיו, מתי זה קורה בדיוק? אם זה השחיטה או התנוף, אוקיי, אז אומר הרב מנוע מינה לו, איך אני יודע שאם יש לך רק שתי לחמים בלי כבסים שאתה אתה אוכל את זה? נכון שיש איזה זיקו אבל אין לך כבסים עכשיו אז אתה יכול לאכול את הלחם. בדרך כלל הדרך היחידי לאכול את הלחם זה על ידי שחיטת הקרבנות הם המטיר אנחנו קוראים לזה זה מתיר היום אין לנו כבסים תאכל את הלחם יש לנו סרטון קצר תראה מה זה אה זה היהודים שומרים על החומה על ירושלים והאויב מבחוץ זה החדר בתוך הביסמית שהיה חדר שהיו שומרים שם את הקורבנות אין אין קורבן הם הלכו לבדוק אין לאף אחד קורבן אז מה עושים >> אין אין כאן סאונד זה בלי סאונד היה סאונד אז עושים את שתי הלחמים אז אומרת הגמורה דסנן אז איך אנחנו יודעים שאנחנו אוכלים את הלחם בצורה כזאת שאין את הכבשים דסנן אומר רבי יהודה היד בן בוכרי ביבנה תשמעו מה זה זה שכמהשם כל כהן ששויקל אינו יכוטה אנחנו ממש כמה ימים לפני פורים מדברים כאן על המחסה השקל שמגיע פעם בשינה היד בן בורכי ביבנה כל כהן של שוקל אין חוטה אם הכהן אז יש כאן שאלה כל הפיקודים מי נותן את המרס השקל מי שעובר לפיקודים מי שצריכים למנות אותו ל מה עם הכהן אז אם הוא נותן הוא לא עושה זה לא הוא לא עבר כזה חטא אומר לי רבי יוח בזקה אלוי מה פתאום זה בדיוק הפוך אלא כל כהן שאינו שוקל חוטה הכהן חייב לשקול אלא שיהיה לדור שמיקרו זה עצמון הכהנים יש להם איזה פשט שהיה לנו את זה בזבוכים בסוף זבוכים וכל מנחס כהן כל תייה לו סי אוכל כתוב בפסוק שאם זה מנחה של כהן צריכים לשרוף את זה הכהן לא יכול לאכול מנחה אז הם טוענים ככה הול ואומר שתי הלחם ולחם הפונים יש מנחות כמו הלחם הפונים כולם כולם יודעים שהכהן אוכל את הלחם הפונם כל שבת הוא מקבל לחם הפונם את אשתי הלחם בשבועס גם אוכל את אומר הוא גם אוכל שלא נוה איך איך נכולים כתוב בפסוק אם זה של הכהן כל אלטיה צריכים לסחוף את זה איך שייך שאני אוכל לחם הפונם לכן חייב להיות אומר הכהן לעצמו האנשטיין זאת אומרת חייב להיות אנחנו לא חלק מזה אנחנו לא נתנו את החמץ השק כדי לקנות את הלחם הפעולים ולכן אנחנו יכולים לאכול את זה כי זה לא שלנו אם אנחנו שילמנו על זה אסור לנו לאכול את זה אומרת הגמור אם ככה יש לנו ראיה לשתי הלחם יחידומי השתי הלחם שאנחנו מדברים שזה ביחד מהצרס על מה מדובר כאן אילם בבוס מהזבח אם זה בא ביחד עם הקורבן של שבועס אוטות דלחמה מילמנת וכין ואכללהו הרי תמיד כהן יכול להביא קורבן טוידו והוא אוכל את הלחמים אז אז גם כאן. למה? כי כאן זה לא נחשב מנחו, זה נחשב טוידו. זה נחשב חלק מהקורבן. למה? למה למה הכהן אוכל את הלחמים שבאים עם הטוידו? כי זה נקרא טוידו. זה לא נקרא מנחה. גם כאן בעצרת זה נחשב עצרת. זה לא נחשב מנחה. לכן הם יכולים לאכול את זה. אז זה לא יכול להיות שתי שתי הלחמים האלה. אלוה בבוס בפני עצמו. מדובר שזה בא בפני עצמו. ומה הרווחנו? אם זה בא בפני עצמו אז זה לא נחשב חלק מה מהצרס. זה לא נחשב חלק מהתוידו. זה בא בפני עצמו. איך קוראים לזה היום? מנחו. ומנחו של כהן לא נאכל. צריכים לשרוף את זה. אבל כתוב קטוני איךם לא נאכל. הם כתוב מפורש שהם כן אוכלים את זה. אל מלאכיל לא האסיון. אז רואים זה ראיה שאם אתה מביא את השתי לחמים של הקורבן שבועס של הצרץ לבד אתה אוכל את זה. אומר לי הביה לא בבוס מהזבח לא אומר הביה שמדובר כאן עם הלחמים שבאים ביחד עם הצרס ודגקה שלוך מתוידו ולחמו אז אתה שואל אותי אם זה בא ע עם הקורבון אז זה לא זה לא נחשב בכלל לחם לך מטוידל קרו מנחו שתי הלחם יקרו מנחו זה לא נכון כי השתי הלחמים שבאים ביחד הצרס תמיד נקראים מנחו שנאמר בהקריבכם מנחו הדו של השם בשתי הלחם זה נחשב מנחו ולכן זה שונה מתויד אל תביא לי ראיה מתוידו אומרת הגמור רב יוסי ואמר לאילו מצריפסים אתמול היה לנו שאלה ה שתי הלחם האלה שבאים לבד מה עושים איתם >> או טובר צורוסון יפה מה זה מה זה טובר צורוסון משאירים את זה כל הלילה ומה שאלה הגמרא? הגמרא היה לה שאלה ממון נפשה אם זה להכילו אז מה תו בצורסון תאכל את זה אם זה לשריפו אז תשרוף את זה מיד מה אתה מחכה כל הלילה אז רבי יוסף אומר תירוץ לא ילום לשריפו זה בא צריכים לשרוף את זה אז למה אתה לא שורף את זה מיד לא שריף סון ונות לאשרפינון למה לא שורפים את זה מיד לפי ששורף קודש בנט יש לך בעיה זה שבוס היום אין לך אין לך זכות לסחוף משהו אתה יכול לבשל לאוכל אוכל נפש אבל מה אתה שורף דברים ביונטף? זה יונטף זה איסור אומר הביה זה לא תנה טובה למה כי יש מקומות ב בתויר שכן שורפים ביונטף מתי שורפים ביונטף >> נו רגע כולה אף אחד רק רעו >> לא ביונטב שורפים משהו שאי אפשר לאכול ביום כיפור >> או ביום כיפור >> אומר מי דומי הוסל מצוס מכך מצוסקחפינו אפשר לשרוף ביונטב זה המצווה שלו לשרוף אותו מדה בסוף שמכיפ רואים את המושג ששורפים ביום כיבופר הנה יש לנו את הבסריפו יש מקום ששורפים אלו הרב יוסף גזיר שם הזדמנו להם כפו לחה מכאן הסיבה שמחכים כל הלילה למה מחכים כל הלילה מכיוון שאם אתה לא מחכה כל הלילה אולי אולי מישהו יביא כבסים אתה לא מצאת מישהו הרביא כבסים בבייסמנט מוציא את הכבש והוא מביא את זה לביס המקדש אז אל תמהר לשרוף אומר לי הביתי תן לך כל הזמן להקרבוסם בסדר אז אז אז אל אל תשרוף עד שקיע אבל הבוס אוכל ישרפינו קצת אחרי שקיע תשרוף מה אתה צריך לחכות כל הלילה אומרת הגמרא אתה צודק מה תו בצורסנמי דקטוניצורסרסון אין לונמי הכוונה זה עד לא לחכות כל הלילה מיד אחרי שקיע תתן לו הזדמנות לבוא אני אראה לכם את זה לא רציתי להראות את זה מקודם כי זה היה מדי מדי הרבה סרטונים אבל כאן זה אנשים שמביאים מחצס זה שקל אפשר לתאר כי יש מיליוני אנשים שבאים וכאן זה ה-13 קופות האלה הנה ה כאילו השופרות נלחדתי וזה הויל ואומר ושי הלחם ולחם הפונים שלו נוי איך נכולי >> סליחה אתה טועה זה שונה כיזה קורבון ציבור זוג דיגמור רוב הוא אמר עוד פעם מה היה השאלה השתי הלחם שבאים לבד בלי הקורבון למה נשרפים ממון אפשך אם זה אם אפשר לאכול את זה אז למה צריכים למה צריכים לחכות כל הלילה רוב האומר לאכילסיון לא אפשר לאכול את זה אז למה שורפים גזירו משום דרעב מה שאמרנו אתמול ששנה אחר כך ישכיחו ויאכלו את הלחם בלי הכבשים. יחשבו שאפשר לאכול לחם בלי כבסים ולא מבינים שמותר לאכול את הלחם בלי כבסים כשאין כבסים. כי המטיר פתאום נהיה הלחם בעצמו. אבל כשיש כבסים מה המתיר? >> הכבסים הם המטיר. סליחה לכל החדשים לקודשים אבל כן עוד מעט תראו עוד דברים שאולי לא שמעתם אבל זה כדאי. תשמעו כל יום אנחנו לומדים כאן מושגים חדשים בתיר כל יום. זור דגמורה או זה משום דרב ולתמ שהטם שעכשיו הביא מבן בוכי מהכהנים וזה ואחר כך הב בא ודחה את זה אין לו מקרוא מה הפסוק ואמרו אמנ דחסכם תביאו לכם תנו ביכורים להשם יש הקש מביקורים מה ביכורים בפני עצמון אף שתי הלחם בפני עצמון שמה הביכורים אפשר מביאים את הכהנים אוכלים את הביקורים לבד גם שתי הלחם אוכלים לבד ומינו מה ביקורים להכילו שתי הלחם להכילו זאת אומרת סליחה שתי דברים נפרדים הביקורים באים בפני עצמם בלי הקורבן גם הלחם זה בא בלי קורבן לפעמים וכשזה בא בלי קורבן אפשר לאכול את זה כמו שאנחנו אוכלים ביכורים ביכורים מה זה ביכורים מ כיצר אז שוב בשבוע מביאים כבסים ביחד עם הלחם כזה צרקסלכם אלו בשחיטו הלחם רבו יס תחשבו שנייה ולפני שאתם עונים הרבס אל תענו עכשיו רק מי שלא יודע יענה איזה קדושה יש ללחם בשלב א' שאתה מבין את זה בסיס מקדוש איזה קדושה יש לזה >> קדוש סדומים ומה קורה זה נשאר קדוש הזדומים >> לא אז ברגע שאתה שוחט את זה אתה שוחט את הקורבנות זה נהפך לדוש זה הגוף כי אם זה צרס הם יקס לחם אלא בשחיטו זה לא התנופה זה לא שמרימים את זה אלא כששוחטים את זה ככה הגמרא אומרת עכשיו כיצד עכשיו זה מאוד מאוד פשוט יש שלוש שלבים אתה עושה הכל טוב אז זה נראה ממש קדוש אתה לא עושה כלום אז זה לא נהיה כלום זה לא זה נהיה אפס זה כלום ואתה יכול לעשות משהו באמצע זאת אומרת שכד לשמון אם חשבת בראש שלך שזה כבסי סרז וזור רק דומם לשמו וגם זריקת הדם שזה המתיר וזה זה הכל הוא עשה את זה לשם שבועס מצוין חודש לחם אז אין אין בעיה זה הכי טוב שיש יש כאן קדוש הגוף שחטן שלי לשמון הוא עושה הכל לא בסדר הוא כשהוא שחט את הכיפסי הצרס של שבוס הוא חשב לעצמו שהוא שוחט קורבן תומת בבוקר הוא חשב לעצמו שזה אוילה לא יודע מה הוא התבלבל זה הכי גרוע שיש שחט שלא ישמון וגם וזור גדול שלא ישמון הכל לא היה טוב אז לא יקלש לחם אין כאן כלום >> מה >> גם בלי >> גם בלי הזריק בסדר רגע אבל תשמע מה יש כאן מקרה באמצע שכתון לשמון את השחיטה הוא עושה בסדר גמור וזור הקדום שלא לשמון אבל כאן המה שהוא עושה בחלק השני זה לא היה טוב הזריקה היה שלו לשמו אז מה מה עושים עכשיו הלחם קודש ואני קודש דברי רבי צפס לא יודע אם אפשר להגיד שתי נשתהר זה כזה >> פרב כזה זה כן ולא ומה זה הגמרא תסביר רביז רבי שמעון אומר לא לומני קודש עד שיש לך לשמון ויזרקדו זה כמו שאני שואל השם אתה עושה את הדף כן ולא כן ולא אז זה בעצם אומר אני רואה את הסטטוסים אני רואה את ה את הסרטונים את המיילים כן כן ולא אז לא יה לומ קודש לשמון וזרוק גדול לשמון זה לא קדוש עד שהוא ישחוט לגמרי לשמו ושהזריקת אדם יהיש מה הייתה דרבי דחסיב בנוזר כתוב סו יעשה זבח שלומים לשם עשה להמצס ושואל זבח שלומים זבח מה זה לשון של זבח זבח זה שחיטה וסה זה זבח הידי שחיטה שלום השם עשה למעצס ממרו זה שחיטה מקד שזה אומר לנו שמה מקדש כאן הזבח השחיטה מקדש וגם בשבוע זה אותו דבר השחיטה מקדש רבי זם רב שמון הבן שרבי שמעון ויכי אומר יעשה עד שיעשה כל הסיוסו ורב רב שמן מה רבי רב שמבר יעשה עד שיעשה כלסיוס צריך את הכל ורבי נמי כסיב יעשה מה רבי עושה עם זה כסיב זבח יעשה תלוי אם המילה זבח היה בא לפני המילה יעשה כדמרס השכסיב יעשה זבח אז הזבח צריך לעשות עשי לא הזריקה רק הז רק השחיטה ומה יעשה בזביך הזביך קובע ולא זמרשים נוקסים זבח נו כל אחד מה עושה מהמילה של שלי זבח מבילי זה משהו אחר וכי רבי יויכנון אומר רבי יוחנון הכל בוא יודעים שצורך שיהיה לחם ששחיטו רבי חנו אומר שאפילו רבי אליעזר שאומר שזריקה זה העיקר כולם מודים אבל צריך שיהיה שמה לחם נכון העיקר זה זה הזריקי אבל צריך לחם מה קודש ואני קודש עכשיו בוא נחזור למה שאמרנו זה בישיבה לא היינו אוהבים את המושגים זה היה מאוד קשה קשה להבין מושג או שבן אדם הוא 100% או אפס אין מה מה זה באמצע ככה ככה אין כזה ככה ככה בלומדס אז מה זה אומר הביא אמר קודש ואין גומו שזה קדוש אבל השתי הלחם לא קדושים רוב האומר קודש ולנית לא לא רוב אומר זה הם לגמרי קדושים עליכם רק אי אפשר לאכול אותם זה הכוונה קודש ולקודש זה קדוש לגמרי רק אי אפשר לאכול מה ביניה הוא הרי מה נפק מיני בין הבובה לשניהם אסור לאכול את זה גם להביא אסור לאכול את זה ביניו למטבס פדיונוי מה זה לתפס פדיונוי הנה יש מושג שאתה יכול לבדות משהו אז הנה למשל כאן יש קדושה אנחנו מראים קדושה תמיד עם סגול הלחמים הם קדושים אז הוא בוא נגיד הוא רוצה לאכול את הלחם אפשר לעשות כזה דבר על קודשם קלם לוקחים את הקדושה ומעבירים את הקדושה לתוך כסף האפשר לעשות כזה איזה דבר אז בציור הזה מכיוון שזה קדוש ולא קדוש אז היא כבינה לומד פדיונו לביה טופס פדיונו חייבים להוציא כאן את הלא חייבים להוציא את הלא אז זה מאוד מעניין כן רשי אומר זה מאוד אני רוצה להראות לכם משהו מעניין כאן שאני רואה כאן ברשי בוא אני אסביר קודם ואז נראה את רש"י לפי הביה טובס פדיוינוי מתי מתי אי אפשר לתפוס קדושה כי שזה רק קדושה דומם כי ברגע שזה נהיה קדושה זה הגוף אי אפשר עכשיו תחשבו שנייה מה רובה אומר רוב אומר שזה מאוד קדוש אי אפשר לאכול את זה אז לפי רוב זה לא נתפס ולפי הב שזה פחות קדוש זה הפוך על הפוך כן counter intuitive מכיוון שזה לא קדוש זה כן נתפס אדומים אז חייבים להוציא את הלא רק מה שמעניין זה שרשי מסביר פשט אחד לפי הגרסה הזאת ואחר כך הוא אומר לשון מאוד חזק הוא אומר שיבוש גומור הוא זה ואז הוא אומר את הפשט שלו ומוציאים תסתכלו בשון שטין הם גם הם לא ממש מוציאים הם שמים כאלה >> סוגרים וזה לבית לרב לאטוב בשלח כבן רבי לרבי זה בדיוק יהיה נפקמינה זה ענף כמינה שמה שלפי רבי לוז תופס לפי רבי זה לא תופס אז היינו דק בין רבי לרבי לוזור רבי שמבק כבין רבי לרבי לוזר ורבי שמעון לפי הביה שניהם קדושים קדוש סדומים אז אומרת הגמור כבניו לסוולי ביוצא יוצאי זה הכוונה שצריכים לאכול דבר בתוך הבס מקדוש ואתה מוציא אותו מחוץ לבקדוש זה יוצי פסלת את זה אם מותר לאכול את זה בכל ירושלים ועוצת את זה לבית שמש זה יוצאי אז זה הנפקמינה נפקמינה איקבניו ליפסולי ביוצ או לא. זאת אומרת ברגע שקידשת את זה לגמרי קדוש דומים אפשר להוציא אין בעיה להוציא קדוש דומים אז אם אתה סוב שקדוש דומם אז הוצאת את זה זה לא עשית שום דבר אבל ברגע שזה נתפס בגדוש שזה הגוף הוצאת את זה זה לא טוב בוא מני רב שמואל ברב יצחוק מרבי חיא ברבא שואל רב שמואל ברבי יצחוק רבי חיא ברבא הנה ועכשיו נעבור בכל מיני מושגים בשס בקודשם בוא נגיד כפסיה צרס שש שכתון לשמון דיברנו על הכבשים שמביאים בשבוס דיברנו טיפה על השחיטה לשמו מה זה שחיטה לשמו שבן אדם זה גם זה דברים שאפילו לא ראינו המון זמן ובדיוק היום לשמוע זה שהוא היה לו את הכבלה הכוונה הלא נכונה במקום לחשוב שזה שבוס היום הוא חשב שזה פסח זה אוי לא זה תומד אבל לא שבוס הוא לא הוא לא תרכז שמה וזור רק דומם שלו לשמון אויסו הלחם מה הוא באכילו? בוא נראה מה היה כאן. אני רק רוצה לראות. לא כן הנה בדיוק. בוא בוא תראו בזה. שלב א' בירוק הוא שחט לשמו. שלב ב' אברהם יש לנו כאן את אברהם מכהן הוא זרק שלא י שמו. עכשיו נשאלת השאלה וזה שבוס. איך אני יודע שזה שבועס? לפי התמונה כי היום יושי שם שמה את הפרחים האלה ששבועוס אז השחיטה שלו אתם רואים מה שהוא חושב הוא חושב מצוין הוא חושב שזה שבוס הנה אפילו במחשבה שלו אפשר לראות שזה שבועוס אז המחשבה הייתה טובה הזריקה במקום שהוא יחשוב שזה שבועוס מה הוא חשב שזה אוי לא הנה סתכלו הנה אוי לא המחשבה שלו לא היה טוב האם מותר לאכול את הלחמים האם זורס את הלחם עכשיו אתם זוכרים מה המשנה הראשונה של זבוכים וגם המשנה הראשונה של מנוכס שלא לשמו אם אחד עושה שלא לשמו מותר לאכול את הבשר >> כן חוץ מחפזר >> חוץ מחתפזר יפה אז כאן מותר לאכול את הבשר מה הוא באכילו על בדמן שואלת הגמור רגע אידרביז רב שמן הומזריקי דמקאצר הרי הזריקה זה מה שמקדש וכאן כאן שתי הלחם לא קיבלו זריקו אז מה אז הם לא קיבלו זריקו אסור לאכול את הלחם הנה זה התשובה שלך אסור לאכול לא יזריקו יעליבי דרבי בין לרוב קודש ונניתר כמו שאמרנו מקודם אי אפשר לאכול את זה אפילו לא משנה בייה ורוב ושניהם אומרים אי אפשר לאכול את זה >> נו כן כן בכל כל ידשקת זה בראש כל הכל כבוד זה גם זה לא צריכים כ לא כן אבל אם מכוונים הפוך זה תמיד הכי גרוע אפילו אם אם אתה אומר מצס לא צריכות כוונה אבל אם אתה עושה כוונה הפוכה זה ודאי הורס וכאן הכוונה שלו היה לאוילו ולא לשבוס זה גרוע מאוד רק זה לא פסל את זה מותר לאכול את זה אבל זה לא זה ודאי לא לשבוס צריכים להתחיל להתחלה בשביל שבוס אלא עלי בדתנה דתוני אבוא דרב ירמיו ברא בו שי הלחם שיוצאו בין שחיטה לזריקו אם הלחמים יצאו בין השחיטה לזריקה וזור רק דומים של כפוס מחוץ זה זמנון או הנה יש לנו יש לנו וידאו קצר וזה גם לכבוד לכבוד האורח שלנו אמרתי להם שהוא מגיע וזה שלא יספרו לאף אחד קצת זה זה הזה שלו כן >> [מוזיקה] >> ‏I the >> [מוזיקה] >> משקל [מוזיקה] מכל מלחו ושבי [מוזיקה] משיח ויומר מזמיר שביד [מוזיקה] לשתות מתנה לאישה זה אמא כס שבשק [מוזיקה] מכל זהו זה יוצה רבויסה זה יוצה שתי הלכים שעצו בנשקד לזריקו הנה זה יצא למה זה יצא הוא מסביר למה זה יצא אישה רצתה חלות לא היה לה ברירה הוא הביא חלות מהביסמקדוש שיצאו בין שחיט לזריקו וזור גדומם של קפוסם חוץ לזמנו והוא זרק את הדם עם מחשבה חוץ לזמן זמן פיגול מה זה פיגול? הוא חשב תוך כדי שהוא עושה את אחד מהארבע עבודות האלה ששחיטה, קבולה, הילוך הזריקה תוך אחד מהם, לא משנה איזה, הוא חשב בראש שלו שהוא יאכל את זה בעוד כמה ימים במקום היום, בעוד כמה ימים מחוץ לזמן, או שהוא יעשה את הזריקו מחוץ לזמן. בסדר, הכל פונן. אז אז שתי הלחם יצאו אחרי השחיטה אבל לפני הזריקה ואז הוא זרק את הדם של הכבשים חוץ לזמן עם מחשבה של פיגול רבי אליעזר אומר אם בלחם שום פיגול למה כי ברגע שהלחם יצא החוצה זה בבית של מישהו זה שיר שבח שיושב כן זה בבית של מישהו אז אי אפשר הפיג הוא לא לא יפעל על זה זה כבר מדי מאוחר >> זה כבר נפ נפסל גם אמרנו כן זה לא כל כך קשור אמרנו שפיגו צריך להיות טהור זה צריך להיות עבוירה טהורה בלי שום מחשבה אחרת אוקיי זה לא כל כך נוגע לשמה אבל ברעיון רבי עקיבא אומר יש בלחם שום פיגול רבי עקיבא אומר לא הפיגול כן עובד ואמר רב שיש שסתנו כי רבי סביר לו דומשחיט מקצור רבי עקיבא יש בלחם שום פיגול קרבי סביר התנו אלה סוברים כמו רבי דומשחיט מקצו הלחם נפצלו שהם יצאו מהביסמקדוש למה מה כי השחיטה זה מה שקובע מ רבי אליעזר את המאמר אין זריק ילץ ליויצי רבי אליעזר סובר שהזריקה לא מועיל זה לא עושה כלום ורבי קיבו מזריקס שזה כן זתגמור דסנן אימורי קודשם קל שיות עוד מושג בקודשים עוד מושג בקודשים שיש מושג של מעילה מה זה מעילה אסור להשתמש במשהו שיש לזה גדוש הגוף בבסמקדוש ואם אתה משתמש בזה אתה צריך לשלם חימש ולהביא קורבן עכשיו ככה יש שתי סוגים סוגי קורבנות יש קודשי קודשים ויש קודשים כאלה הנה זה הרשימה חוס שמל שמציבור זה קודשי קודשים שמה יש מעילה בקודשם קלם אין מעילה אבל יש חלק אחד מכל קודשים קעלם שיש כן מעילה. מה זה אימורים? מה זה אימורים? בכל קורבן יש חלקים שהולך על המזבח. החלקים האלה בהם הם נעשים קודשי קודשים. ובהם אם אתה משתמש בחלקים האלה אתה עובר על מילה. אז כתוב ככה במשנה אימור קודשם קלם שיוצו לפני זריק הסדומים זה האימורים והם יצאו החוצה הם יצאו מבית סמקדוש לפני שהיה אפשר לעשות זריקס אדם רבי לזר אומר אין מועילן בהן ואין חיובם עליהם משום פיגול בנויס ותומה הנה זה כל אני אומר לך זה זה כל זה כל קודשים כאן במכה אחת אפילו אחרי הזריקה הם כבר בחוץ אז אין בזה מילה אין איסור מילה כאן ואתה לא חייב משום פיגול ואם אתה אוכל את זה והכהן חשב שיאכל את זה מחוץ לזמן אתה לא עובר ונור אין את הבעיה למה כי זהו זה כבר נפסל בזה שיצא החוצה ואין בעיה של טומי אוקיי וקיבא אומלם בהם יש כן מילה וחלים משום פיגול ונוז ותומי מי מדזריקס פיגול כובע ללחם בפיגול ביוצב בבסו אם בן אדם עשה זריקה עם מחשבה של פיגול כן אז כוב ללחם בפיגול ביויצב בוסור מה הוא עשה הוא גם פסל את הלחם והוא גם פסל את הבשר אז אומרת הגמור אם ככה זריקו של לשמור אתה שואל שואל אותי כל השאלה הייה על הלחם האם אפשר לאכול את הלחם בוא בוא נוכיח את זה מכאן כמו שאנחנו רואים שבפיגול ה בפיגול אנחנו אומרים שה אחרי הזריקה ה זה הורס את ה זה הורס את הבשר באותו באותו בוזמנית זה גם הורס את הלחם אז גם בוא נגיד הפוך בשלא יה לשמו בן אדם היה לו מחשבה אחרת לא בחוץ הזמן היה לו מחשבה במקום לחשוב שזה שזה שבועס הוא חשב שזה פסח אז הקורבן אפשר לאכול את זה רק צריכים להביא עוד קורבן אבל אפשר לאכול את זה אז אם ככה אפשר לאכול גם את הלחם כמו שבבל בלא טוב זה עושה את הבשר לא טוב ואת הלחם לא טוב אז כאן שאפשר כן לאכול את הבשר יה אפשר כן לאכול את הלחם אומרת הגמורה והגמור תכף שואלת מיד הגמור שואלת מה הקשר אולי אנחנו מחמירים ואומרים שאי אפשר לאכול את הבשר אז אי אפשר אפשר לאכול את הלחם, אפשר לעשות חומרה אבל אי אפשר לעשות כולה. אי אפשר להגיד א מכיוון שאתה יכול לאכול את הבשר, אתה יכול לאכול את הלחם. לפעמים אי אפשר לעשות כזה דבר. זה הרבה יותר קל לעשות חומר מאשר לעשות כולה. דין לך חומר מרינון לכול לא יהיה אמרינון. זה מה שהגמרא אומרת מה קורה רב פופ וממי דכאסנו הבריג פלי. מי אמר לך שמדובר כאן ש שהלחם חוץ לעזור בדיסנו אברה כולם אולי לכם מחוץ לעזור כולם מסכימים דזריק הילד ליוצה בכזה מקרה הזריקה לא תועיל אה אז מה כן ובהדרלינו פליגי המחלוקס אם זה נכנס בחזרה כן זה יצא החוץ ונכנס בחזרה ובהדר לפליגי מדובר שזה יצא החוצה מירושלים אז זה חוזר בחזרה רבי אליעזר סובר לו כרבי דומשחיט מקצ'ו רבי אליעזר סובר כמו רבי שמה השחידה זה עשה את זה מה שזה עשה את זה קדוש ויפסלו ביוצה מכיוון שזה קדוש זה יכול להיפסל אבל רבי קיב כרבי עוזר ברב שיבן דומשחידו לא מקצו אז אם זה לא נהיה קדוש על ידי השחיטה אז זה מה שזה יוצא החוצה זה רק קודש קלים קודשקלים זה יכול לצאת ולחזור לצאת ולחזור זה לא בעיה ורבי עקיבא גרז ברבי שמ שחידו אומרת הגמור רבי כרבי סביר בשחיטו אם אתה אומר שרבי קי סובר כמו רבי שמה רבי אומר שהשחיטה מקדש כבר זה מה שאומר רבי קיב דקש בשחיטו ואס זריקו קבלו פיגול אז הזריקה עושה את הלחם פיגול אלוזכר בלא שבירלי דומס לא מקצו השחיטה לא עושה כלום זריקס פיגול ממקז מה פתאום שהזריקה יעשה פיגול עליכם למה ואומר גידלומר וזה נסיים מה אומר רב גידומרב זריקס פיגול אינו מביאו לידי מאילו ש מה זה הזריקה זריקה תמיד זה ה זה המקי בפטש זה הדבר האחרון יש ארבע אבוידוס כן בוא נראה את הארבע אבוידוס לאלה שלא היו כאן בקוצ'ים יש ארבע עבודות. יש שחיטו, יש קבולו, יש הילוכו ויש זריקו. הזריקו זה בסוף. עכשיו אם בזריקו הוא עשה פיגול, זאת אומרת בלי פיגול ודאי שהזריקה קובע. זה הדבר העיקרי הזריקו. אבל מה הוא הרס את זה במחשבה לא טובה. הוא חשב שהוא יאכל את זה מחוץ לזמן. אז ריגז פיגול אינו מביא על ידי מאילו ואינו מיציד מאילו. מה זה אומר? אינו מביא לידי מאילו באימור קודם קהלם. מה אמרנו מקודם? שאם יש לך אימורים, אם יש לך קושים קלם, כל הרשימה בצד שמאל זה קוצ'ים קלים, יש חלק אחד מהבהמה שזה קוצ'י קוצ'ים, שזה מה? זה האימורים. אבל אם עשית זריקו עם מחשבה של פיגול, זה לא נעשה קודשים קוצ'ים, זה נשאר קודשקלים. פשוט מאוד כן מסכימים?כן כן >> ונמצי מדי או עכשיו דבר אחד שלא אמרתי לכם מקודם זה שבשר של חטוס כן הנה יש לך קוצ'י קודשים החטוס למעלה למעלה מי אוכל את הבשר >> כהנים זה קודשי קודשים או לא שם אוכלים את זה >> לא זה היה קודשי קודשים אבל הם מותר להם לאכול את זה הם לא יכולים לאכול קודשי קודשיים אז איך הם אוכלים קודשי קודשים >> איך >> צ >> איך לא או בקדושה >> זה ירד בקדושה על ידי מה >> על ידי הזריקה הזריקה מוריד זה בקדושה אז על זה אומר רב גידל ואינו מוציו מדי מילו בבשר קוצ'י קוצ'ים זאת אומרת בדרך כלל הזריקה מוציא את זה ממעילה הכהן יכול לאכול את זה הוא לא עובר על מעילה אבל כיוון שזריקה זה זריקה פסולה כי הוא חשם מחשבה לא טובה אז אין זה זה לא זריקה שנחשב ו זה לא מוציא מקודשי קודשים אומרת הגמור לאבי טויסף דרב גידלומר כבר חלקו עליו הסבירו שהוא לא צודק רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים ‏Ja.