חזרה - מנחות דף כג | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויס נשמעס מרדכי תמר כמץ דמנחסמנו אנחנו יודעים כבר למדנו כמה פעמים בן אדם שחוטה שמביא מנחה לא מוסיף שמן למה בתור כתוב לא להכניס אבל הוא לא מכניס שמן ההוא הולך ושם שמן בקומץ לא בקומץ עשה קמיצה והכני שמה שמת רבי חפוס ורשתוק שמר הוא עצמו משך שחכוי בשיעור הלו גומעליו יש לנו אפילו סרטון בשביל זה אמת שזה צריך לשמור את כל הסרטונים לאחר כך אבל בסדר יש כאן מה זה משך שחוי זה המנחס חוויטה הוא מכניס והוא בדווקא יש קצת שמן מהכלי הראשון כן יש שם איזה קצת שמן בצדדים מהמנחה שהיה לפני זה אז הוא ככה מר הוא לא הוא מנגב בדיוק מנגב משך שחוי לכתחילה הוא עושה את זה רשוקש אומר שכשיש לך מנחס חוויטה אתה אתה לוקח קצת שמן מהצדדים נכון התורה אומר שואלת הגמורה אז אין בעיה שהוספת שמן אחר כך אתה עושה את זה לכתחילה לא בדיעבד שואלת הגמרא ווקסיב לו יוסמו שמן וראיתי לו בואו אני לא מבין פסוק מפורש לא להכניס שמן ההוא שלא יקבע לו שמן כחבריסהו אל תכנס אל תכניס לפני הקמיצה אחרי הקמיצה זה בסדר רבי יוחנן שלוש חורב שנסר בבול חורב זה מה זה מנחה יבשה >> יובש שהתערבב עם משהו מאוד >> דליל מלא שמן יעקריב זה היה במשנה אפילו שהיבש סופג את דשמן השני. ויש כאן שתי בעיות. מה שתי בעיות? >> ההוא יש לו מדי הרבה שמן, ההוא יש לו מדי פחות שמן. שניהם זה בעייתי מאוד. חרון אומרים זה לא בעיה. ראינו ש אוילן באוילין לא בטל. כן. שתי דברים שעולים על המזבח לא בטלים אחד לשני. אז זה לא בטל. זה שמה. רבי באמת אומר שזה בעייתי מאוד. לא יעקריב רבי דמר לא יעקריב לכאורה מהלו קמנחס חיטה דערב בקנחסד מה זה חרב ובלול מה זה שתי הדברים האלה לכאורה הפשטות זה אם אני קורא את זה בלי ש בלי שום דבר חרב אצלי זה מלכס חוטה אין לו אין לו שמן אז זה הכי הכי יבוה ששייך ויש מלכס לדבש הוא דליל אז אזוויה לפי כולם גם לפי חכומים שאומרים שלא כאן לא יקריב זה רק בגלל שאוילים ואוילין לא מבטלים אבל סתם ככה סתם שמן לא אז אומרת הגמורה לאי לא אתה לא למדת פשט טוב זה לא לא מדובר כאן במנחה יבשה של מנחס חוויטה ואז יש לנו בעיה עם הלכה שלמדנו כאן שכנס את השמן זה לא בעיה. לא, אין לנו ראיה בכלל כי אנחנו לא מדברים על על מנחה יבשה כזאת אלא אנחנו מדברים על מנחס פורים ועילים במנחס כבוסים. הנה מנחה של כבש למטה בצד שמאל. לכל יסורון של קמח אתה מביא שלוש לוגים של שמן. זה המון המון שמן לייסורן אחד. תסתכלו כאן. כאן פר יש לו הרבה יותר שמן אבל יחסי לאיסורן זה רק שתי לוגים לכל ייסורים במקום שלוש זאת אומרת שיש לו פחות שמן יחסית אז כן הנה אפילו רואים למעלה שתי לוג שמן לייסורון ושלוש לוג לייסורן אוקיי אז זה הכוונה של לקחת משהו יבש של הפרים והרבת את זה ביחד עם הכבשים >> זה לא כזה יבש עדיין בסדר זה הנקודה אבל הוא סופג מה סופג ממה >> החוטא סופג מהמ >> לא לא מדברים על החוטה עכשיו מדברים על פרים וכבסים לקחת לקחת מנחה מכאן ומנחה מכאן וזה התערבב >> הפרים סופך מהכב >> נכון זה זה הנקודה הוא יבש >> יחסית לכבש הוא יבש ולכן זה אז אין ראיה אין לנו ראיה על מה שקורה עם מנחס חוטה זהו שואלת הגמור אה א איך אתה יכול להגיד לי כזה דבר שהכוונה במילים חורב שנסרב בבול מדובר על פרים שהתערבבו בכבסים או בהדקטוני לא זה ממש מיד אחר כך כתוב מנחס פורים ואילים במנחס כפוסים וחורב שנזר בבול יקרב ורבם לא יקרב כתוב את שתי המקרים כבסים בבילים וגם חרב בבלול אז אתה לא יכול להגיד לי שחרב בבלול זה זה אומרת הגמרא כן זה אותו דבר פירוש ש מפרש לו זה מקרה אחד שמפרש אחד את השני בואי רובד כוימצ שמיצו שמנוי על גבי איצו לקחת קוימץ עשית קוץ' רציני עד שיצא כל השמן שלו על איזה עץ הנה >> סחט הנה הוא לקח חתיכת הוא לקח את ה הוא לקח את הכוי עץ ושחת אז כל השמן על האס אחר כך הוא לקח את את הבצק בלי השמן ושם את זה על זה האם הם מתחברים או לא זה השאלה לא יודע מה זה היה אוקיי אז כל שמיצו שמנוי החלק השני לא צריך לחשב כל שמייצו שמנוי שחטת את כל השמן על גבי יעצמהו ואז חיברת את הבצק לשמן שועל העץ השאלה לפי הפירוש הראשון של רש"י חיבוי און כוללים דמו האם זה נחשב כאילו שהשמן מתחבר בחזרה לבצק ואז יש לך כאן קמיצה שיש לו גם את את השמן שהוא צריך או שלא לו קוהילים דומי ואז זה חסר לו שמן שחקת את השמן שהיה צריך להיות שמה והוא לא שמה אומר לרבי רבשי לבנו ד רבי יוחנן ורשלוקש רוצה להראות לכם משהו תגידו לי האם זה דבר מה קרה כאן האם הוא עבר על איסור יש כאן כאן יש כאן חתיכת בשרביחד עם העצם בוא נגיד שבוא נגיד זה לא כל כך מדויק לפי התמונה אבל בוא נגיד שביחד עם העצם יש כאן כזית הנה הוא לוקח את זה >> כן זה שיר בול הוא הקריב כזה דבר מחוץ לבס המקדוש. זה היה חלק מקורבן האם הוא עבר או לא. אז השאלה האם הוא הוציא קודש מהזור? למה? אני שואל >> עצם >> או כי יש כאן חיבור יש כאן צירוב של עצם ובשר האם זה נחשב שהוא הוציא כזית מהביס המקדוש דתמר המעלה עבר שאם בו כזייס ועצם משלים כזיס שהגמרא רוצה להגיד שזה בעצם דומה למקרה שלנו מה קרה אצלנו שיש כאן חתיכת בצק ויש כאן שמן כמו שתי דברים שונים כאן יש בשר ועצב המעבר שהם בכזייס ועצם משלים לכזיס ביחד עם העצם יש לך ז רבי יומ חיוב שומר פוטו רבי יוחיב חיברו יו דומים אתה מחבר את הזה את העצם שמתחבר לזה שעולה למזבח אז ממש דומה שזה חלק אחד ורשו שופר פטו למה חיבורים לא כולם דמו אז תכלס אומרת הגמרא שזה אי אפשר להביא שום ראיה משמה למה תבוא לרבי יוחב לשלוק תבוא לרבי עד כאן רביעצם אפשר לצרף עצם עם בשר כי כך הוא נולד ככה כל בימה יש לו עצמות אז זה חלק אחד כן אפילו בני שהוא מוכר בשר הוא אפילו לוקח לך כסף על הצמות כן זה חלק אי אני אזרוק את העצם עוד מעט אבל זה חלק מה כל אחד מבין שזה חלק מהבשר אבל דלימ דקה לא אבל השמן לא קשור לכהן זה לא חלק מהקמח או דילמו או תגיד בדיוק הפוך דמה אפילו שלומר אלא בעצם דבר מפרש הוא י פורש מצל דורי אם נופל לך עצם מהאוילו למשל אתה בעצם לעלות על על הכבש למזבח ונופל לך עצם נופל לך עצם מהבשר אתה לא אתה לא אתה לא שם את זה בחזרה במזבח אז אבל השמן הוא חלק חשוב מה מה מהקיצה מה הפירוש מפה שמן ברשו לא ישנו תיקו מצוין טוב רבו יסאי נתעורר כ יש סוגיה מאוד מאוד יפה שתי מנוח שלא מצור ונצר בזו בזו הנה תמונה בוא נראה או עכשיו אנחנו מבינים שזה הפשט עוד מעט אם תסתכלו על דף כד ד לי אין את זה לכם יש אולי בהרבה גמרות יש תמונה מאוד מעניינת בשיטר אז לי אין שיטר כל כך הנה יש לי גם כן אז השיט עושה שזה ככה כן זה בדף כד נגיע לשמה אנחנו מבינים שזה פשוט תערבב חלק אבל חלק מאוד גדול תסתכלו כאן זה תמונה מאוד יפה להסביר את מה שקורה כאן לעכשיו כן כן, שמה השידו עושה ככה כמו מסרק, שתי מסרקות, אחד ליד השני, זה לא ממש אבל מה יש לנו כאן? ההוא בצד ימין יש לו חלק שהוא לא קשור לצד שמאל. ההוא בצד שמאל יש לו חלק שלא קשור לצד ימין. באמצע הם מתערבבים. אוקיי? אולי היינו צריכים לעשות קצת יותר ערבוב כזה. לא משנה. אתם מבינים מה שקורה. יש כאן ערבוב באמצע, בצדדים לא. אז מה הוא עשה? הוא תפס קמיצו מצד ימין לגמרי ושם את זה בכלי מצוין אז מה כתוב שתי מלוך שלא ניקמיצו ונסר וזו בזו אז מה שקורה כאן זה שזה המשנה הגמרא תיכנס לסוגיה של מין במינוי אם מין במינוי בטל או לא ומביאים ראיה מכל חלק מהמשנה אז נחזור לל ל ל למקרה הזה גם כן אז מה מה כתוב כאן זה אם יכול להקץ מזו בפני עצמו מזו בפני עצמו כשירועס אם הוא יכול לעשות קמיצו מכל אחד אז זה כשר ומלו פסולוז למה זה פסול כי כתוב בפסוק הכוי וקומת משום ולא יקומצו מסולתו זאת אומרת כל קומץ צריך להיות מהסולת שלו ולא מהסולת של השני אתה אתה צריך להיזהר כאן בתמונה ההוא מצד ימין שאתה לוקח מיצה מצד ימין אתה לא נוגע גיע בצד שמאל כי ברגע שאתה לוקח מצד שמאל זה פסול גם צד שמאל שאתה לוקח הוא לא יכול לקחת בצד ימין אוקיי קומץ רק מה הגמרא תשאל כאן למה שלא יקן ביטול ברויב שניכנס לזה עוד מעט כומד שנסערה במנחו שלא ניקצו לקח את הקמיצה והסתרב בעוד מנחה יש שם שוכב איזה מנחה אחרת לידך וזה נכנס בפנים נו אז מה הבעיה? מה הבעיה? אה יש לך קמיצו וזה תערבב באיזה מנחה אחרת שעוד לא לקחת במיזה קמיצו אולי זה >> רגע אז מה מה הוא שלא לקחת קמיצו אין לך מה לעשות עכשיו אתה לא יכול לקחת קמיצו כי אולי תיגע בקוימץ זה אתה לא יודע קומץ שנסר במנחו שלא ניגצו לאי יקטיר כאן לא יקטיר זה לא שזה אסור אין לך מצווה להקטיר את ה את הכל ואם היא כטיר זו שנקצוע לו לבעלים אבל אם כן עשית את זה אז זה בסדר למה כי מה ש מה שהלת על המזבח לפחות יש שמה את הקמיצה בפנים באיזשהו מקום אז הבעל הבית קיבל את ה את מה שהוא הוא יצא ידי חובת מנח מה שהוא הביא וזה שלא יניק מצו יה בעלם אי אפשר אי אפשר לשים משהו על המזבח בלי קמיצה והוא שם את זה בלי קמיצה זה לא לא יצא ידי חובה ניסרב קומצה בשיעורר אם נתערב הקומץ בתוך השיריים של עצמו. כן? עשית ככה, לקחת והוא שם את זה בחזרה. עכשיו כאן יש בעיה. כאן יש איסור להכניס את השיריים על המזבח. אסור להכניס אסור לשים שיריים על המזבח. כן. זה לא כתוב לא יסקטירו. זה אסור. נמצא רבקום זה בשורה או בשוריה שחבר טוב. הקמיצה שלך נכנס לתוך כלי. של שיריים של מישהו אחר לא יהטיר ומקטיר אסור אבל אויל לבילם עדיין הוא קיבל את מה שהוא רצה זה מאוד קל אבל לשים לב כאן עכשיו רבויז תקשיבו משהו מאוד מעניין גוי אף פעם לא יכול לא סליחה גוי לא אף פעם גוי יכול להיות יהודי יהודי אף פעם לא יכול להיות גוי כן יהודי לא יכול להיות גוי אף פעם הוא לא יכול להגיד אני עכשיו מתנצר אני מתאסלם אין כזה דבר הוא נשאר יהודי ככה זה אז אם ככה אם אתה לוקח יהודי אחד ומערבב אותו עם תשע גויים אז היהודי הוא הבטל והגויים הם המבטלים למה כי מה שהמיותט מה שהכי פחות הוא הבטל רוצים לבטל אותו וה המשהו הרוב זה המבטל. אז אם יש לך תשע גויים הם המבטלים. הם מנסים לבטל את הבטל. הבטל זה היהודי. >> אבל הוא לא יכול להתבטל. יכול להבטל. >> הוא לא יכול להתבטל. >> הוא לא יכול להתבטל. לך צך צה גם אם נגיד על ענייני ביטול >> עוד פעם עוד פעם >> אני רק רוצה רגע רגע רגע רגע רבסי לפני ש לפני שאתה שואל אותי שאלות אתה בוא תהנה מהמשלי לפחות שנייה מה זה בטל ומה זה מבטל מבטל זה הרוב בטל זה המיוט זהו זה דרך להגיד רוב מיוט אם יש לך הרבה זה המבטל כי הוא מנסה לבטל את הדבר השני אז זה שבטל מתפטל הוא אמיות. אז אם יש לך יהודי אחד עם תשע גויים אז התשע גויים הם ה >> מבטלים והיהודי הוא ה >> בוטל וודי לעולם לא יכול להיות גוי ולכן הוא יהיה מין בשינוי מינוי. >> הוא מין בשינוי מינוי. מה קורה במין בשינוי מינוי? לא מתבטל לעולם >> איך >> לא מתערב >> זה בטל >> למה מי בשאינו מינוי >> מי בשאינו מינוי בטל בטל >> בטל רק ממנו לא בטל >> נכון >> אבל גוי גוי בוא נגיד שהגוי הוא הבטל הוא היחידי הוא יחיד ויש תשע יהודים אז הגוי הוא הבטל והיהודים המבטלים הגוי יכול להיות יהודי אם הוא יכול להיות יהודי אז זה מין במינוי אז עכשיו אנחנו מסתכלים כמו שיש לנו כאן 10 יהודים כי הוא יכול להיות יהודי אם יש אם זה מין במינוי אז זה לא בטל אז בוא בוא נראה אומר רב חזדה נבלו בתלילו בשכו אם יש לך שתי חתיכות של נבלה סליחה חתיכה אחת של נבלה בתוך שתי חתיכות של שחוטה הנבילה מתבטלת לשכוטה. בוא נראה הנה. הגוי יכול להיות יהודי. [‏צחוק] >> אז מה? אז זה קצת הפוך על הפוך כזה. בגלל שהוא יכול להיות כמוהם. אז זה נהיה מין במינוי. זה אותו מין ואותו מין לא מתבטל. אבל אם זה ככה, הוא לא יכול להיות אחד כמוהם. הוא אף פעם לא, יהודי אף פעם לא יכול להיות גוי. ולכן זה מן בשאינו עם מינוי. מ שאינו מינוי כן מתבטל. בוא נראה בוא נראה את זה הנה. בוא נראה ככה. קודם כל יש לנו כאן סיר. זה זה המקרה שלנו. עכשיו יש כאן שתי שחוטות ויש כאן חתיכת נבלילו. אלה המבטלים. הרוב זה המבטל. שתיים זה המבטל. כן, זה הרוב. הבוטל זה המיוט. רב חיזדו אומר, רבסי, רב חיזו אומר שאנחנו הולכים לפי המבטל ורב חנינו אומר שהולכים לפי הבטל. אוקיי? תמיד העיקר זה המבטל לפי רב חיזדו ולפי חנינה שנראה בעוד שנייה, העיקר זה הבטל. אז מה קורה? מכיוון שאנחנו מסתכלים על המבטל אז יש כאן מינוי מינוי ומשנו מינוי נבלו בטלו בשכוטו אז אם יש לך כמו שאנחנו רואים כאן יש לך חתיכה אחת של נבלה ושתי חתיכות של >> שחוטה אז זה מתבטל או מי בשינו מי לא יבטל אז מה קורה אנחנו מסתכלים על הנבלה הזאת שהיא בעצם מתמה נבי לו יש לו טומ כן אם אתה נוגע בזה לא מרימים כאן לא מדברים על הרים כי זה יהיה סיפור אחר אם אתה נוגע בנביא אתה נטמע אבל אם יש שתי חתיכות שהם לא טמאים זה מבטל את החתיכה שטמא ואם אתה נוגע אתה לא תהיה אתה לא תהיה טמא אתה תהיה טהור אז זה בעצם כל הסוגיה הנקודה הזאת שאנחנו הולכים לפי המבטל שהוא הרוב והוא הוא מבטל את המיוט שהוא הנביא לו ולכן לנבי אין טומו עכשיו שיהיה אפשר לשחוטו שתיוסנבי לו השכוטה זה כמו היהודי הוא אף פעם לא יכול להיות גוי שחוט אף פעם לא יכול להיות נביא הוא כבר שחוט אבל נבי לו יכול להיות שחוט או אתה מסתכל עליי איך איך איך לא לא אה הנה כאן הוא מראה שהנביא לו נעשה שכחוטו. איך? >> אחרי שהוא מתקלקל. ראיתם? הוא מתקלקל. אחרי שהוא מתקלקל. בוא נעשה עוד פעם אתה יודע, הוא בשר טוב טריץ. עכשיו הוא נהיה ירוק ומגעיל, אז הוא נהיה שחושט. אז הוא נהיה טהור. כי הטומ שלו הלכה. אתה מבין? הוא יכול לשנות את המצב שלו. ההלכתי מטמא לטהור >> אבל שחוט לעולם לא יכול להיות >> שחוט הוא כמו יהודי >> שחוט כמו יהודי לעולם לא יכול להיות גוי והגוי הוא יכול להתגייר פעם אז לכן אומר אומר רב חיזדה שהוא מתבטל הוא הכניס את זה שמה לרב חנינ עוד פעם נביא לבטלו בשכוטו אז הגמרא מסבירה שיהיה אפשר לשכוטו שתיוס נבי לו השכוטה אף פעם לא יכול להיות להיות נביא אז לכן המבטל כאן זה העיקר ושכוטו אינו בטילו בנבי אם זה הפוך שיש לך שתי חתיכות נביילו וחתיכה אחת של שחוט זה לא בטל בנביילו אז מה קורה אז אם באמת נגעת א זה נגע בתרומה למשל אז רשי אומר זה יהיה ספק טמא כאן זה יהיה ספק טמא למה שאפשר לנו שטיות עושה שכחוטו דלכי מסר פחותמוסו אם זה מסריח זה מתקלקל אז הולך טומו אז זאת אומרת שהנביא לא יכול להפוך לשחותה כאילו ליהודי ורב חנינו אמר כל שאפשר לו לייוס כמו אינו בוטל רב חנינו אומר הפוך רב חנינ אומר ממש הפוך מרב חיז שהעיקר זה הבטל אנחנו מסתכלים על הבטל בוא נלך כאן זה רב חיזדה וזה רב חנינה. אנחנו הולכים לפי הבוטל. וואי או ולכן שימו לב אם אנחנו הולכים לפי הבוטל והבטל כן יכול להיות שחוט למה? כי הוא מסריח אז זה נהיה מי במינוי. אז כל הסיר זה מין אחד ואז הוא לא מתבטל. זאת אומרת שאם אתה נוגע בנביא לו אתה טמא כי הוא לא התבטל. אם אם הנביא לא מתפטל לשחות אתה נוגע בנביא בטעות אתה לא יודע איזה מה שלוש נביא לו נביא לו אתה טהור למה כי מי בשאינו מינוי בטל אבל מי במינוי אם אתה מחשיב את שלושתם אותו מין כולם חסידים הם שטריים לך למה כי טוב זה הסיפור השני שראינו לפני שנייה אני לא יודע להגיע לזה אה רואב נביא טוב נגיד לשם עוד שניה כי אמרנו את זה כבר אם יש שתי חתיכות נביא וחתיכה אחת ששכו אותו זה הפוך אוקיי רב חנינו אמר כל שאפשר לליוז כמו אין לו בוטל מכיוון שהנביא לו יכולה להיות שחוטו אז זה לא בטל וכל שאי אפשר לא להסכמו הוא בטל לכן אם אתה נוגע ב >> אחד משלוש אתה טמא אתה אתה טמא >> או אז זה סופק תרומה זה יהיה סופק טומה אם זה בטל אז הוא התבטל לא הוא נהיה כמו שניים אחרים מעוני כמו שניים אחרים אז אי אפשר לבטל אותו זה כמו לקחת דם ודם כן שמים אותם ביחד זה מין במינוי זה לא בטל ויש חלק מהאדם הוא ככה וחלק מהאדם הוא ככה אז אם חלק מהאדם למשל טמא אז כל כל הכלי הזה הוא טמא אי אפשר לבטל אותו ורבי חנינו אין בוטל כל שי אפשר להז כמו בוטל שואלת הגמרא עלימה מה קורה כאן עלי דרבוננו איך לפי מה זה הולך לפי רבונן אמרי הוא דלא מבטלה דודי אבל ממינוי בוטל כל זה דיברנו מן במינוי זה לא בטל אבל לפי איזה שיטה זה לא בטל רק רבי יהודה אומר מי במינוי לא בטל לפי חכמי במינו כן בטל אז אם היית נוגע ב במסריח הזה אז לא היית צריך להיות טמא או אז תגיד אלי רבי יהודה אז בוא נגיד שזה הולך לפי רבי יהודה והו רבי יהודה בוס חזוס אוזיל רבי יהודה לא אכפת לו צריכים ללכת מי שלובש שטריימן הוא מנצח וזה לא הולך לפי הלוכה זה לא הולך לפי הלוכה הוא אומר זה הולך לפי החיצויניס או ידי ודי מין במינו הנה ראינו אתמול ראינו אתמול שם אתה לוקח דם של חולין ואתה מרבה בזה שיעור של דם של קודשים ככה דם לא הרבה ככה דם של קודשים בדלי ענק של חולין אתה יכול לעשות זריקים עם זה למה כי זה הולך לפי החיצויניס זה הולך לפי המראה זה נראה דם וזה נראה דם אז אי אפשר לבטל כל הדלי הוא כשר לזריקה אז מה אכפת לי אם זה נבלה טריפה זה זה בשר ובשר אי אפשר לבטל ככה הוא אומר לפי רבי יהודה אתה מתחיל להגיד לי דרשות זה הולך מטרף לקשר וזה הולך לא הולך הולך מקשר לתר זה לא הולך לפי הלוכה זה הולך לפי איך שזה נראה שתי חתיכות בשר לפי רבי יהודה מ במינוי לא בט לא אכפת לי מה הלוכה שלהם לא אכפת לי אם זה נשחט קלוכה ולא נשחת קלוה זה לא מעניין אז לפי מה אתה מדבר אז חזו זה ממין היו אלא עלי דרב חייו אז עכשיו אנחנו ממצאים שיטה שלישית קוראים לו רב חיוט רב חיו נבי שכותו בטל זו בזו שאחד בטל השני עכשיו מה מתבטל למה אז אז כאן ישתמח לויקס שעכשיו אמר לפני שנייה רב חיזדה ורב חנינה שלפי רב חיזדה הנביא לבטל פשוטה ולפי רב חני זה בדיוק הפוך השכוטה מתבטלת בנביאה אבל אחד יכול להתבטל בשני עכשיו אז מה רווחת אבל ורבחי עלי בדמן ורבחי הולך לפי מי יש רק שתי שיטות מי במטל או לא בטל דרבונמרי אוין הוא דלא מבטלה דודי דווקא דברים שעולים על המזבח הם לא מבטלים אחד לשני. למשל שתי קמיצות ששניהם עולים על המזבח אז אחד לא מבטל את השני. הו ממנו בוטל. כן זה כבר ראינו לפני שנייה שחכמים אומרים ששתי שתי דברים שנראים אותו דבר שתי חתיכות בשר כן יכולים להתבטל אחד בשני. זאת אומרת זה לא משנה אם השחוטה מתבטל בנבלה או שהנבילה בשכוטה כל אחד מתבטל בשני. אתה עכשיו אמרת לי לא רק לפי רב חיזדה השחוטה הנבלה מתבדל בשכוטה ולפי רב חנין השכוטה לא זה לא משנה זה ממי יבטל שתי המינים לשתי הכיוונים מתפטלים ועל את רבי יהודה כל מי ממנו ל רבי יהודה לי בוטי ולפי רבי יהודה זה לא משנה אם זה ממינוי זה נראה אותו דבר אז לא זה לא בטל אז גם בשכוטו וגם נביא לו זה לא משנה שום דבר לא מתבטל אומרת הגמור אלוהלו אמר לי רבי יהודה וכמכמ רבי יהודה מן במיל בטל מתי רבי יהודה אמר את העניין הזה שמין במינו לא בטל הנאמיך אפשר ללמכבוסי אתם שומעים מתי אותו מין לא בטל בשני שאחד יכול להיות כמו השני אבל השלם וכבסי בוטל אם זה לא יכול להיות כמוהו אז זה כמו מי בשינו מינו פתאום זה נהיה מ בשנימין אתם שומעים שתי תפוזים שאחד לא יכול להיות כמו השני משום מה אז זה מין בשני מינוי זה לא שתי תפוזים זה לא מין בבינוי זה מין בשני מינוי כי זה לא יכול להיות זה אם יש לך שחוטה שלעולם לא יכול להיות נבלה אז מין בשני מינוי ככה הוא מסתכל על זה ובהוקו מפלגי תכלס הנה וזה הגמרא עכשיו מסבירה ברוכל בטח הקטן מה שאמרנו מקודם דרבחי סובבוס מבטלזון העיקר אנחנו מסתכלים על המבטל ורחניס בוטלזלינון נן מה למדנו במשנה את המקרה הזה זוכרים שמת מנחה אחת על השנייה והוצאת קמיצה אחת מאחד מצד ימין הוצאת הקמיצות תנן שני מלאכ שלא ניקמצו לא היה קמיצה ונסר בזוזו הם התערבבו עכשיו אנחנו מבינים לפחות מתערבב באמצע אם יאור יכול מזו בפני עצמו מזו בפני עצמו כשיר רויס אם אתה יכול לתפוס קמיצה כאילו מצד ימין לגמרי ומצד שמאל לגמרי ולא להיכנס לאיפה שזה התערבב באמצע מצוין ואם לאפסול אם זה כזה ערבוב רציני אי אפשר לקחת קמיצה אחת מהשני שואלת הגמור כנקומצחדו או תסתכלו לקחת קמיצה מצד ימין שמת את זה בכלי בצד ימין כן כתוב קמיצה אז אז בעיגול הירוק, מה מה נשאר בעיגול הירוק? זה הכל שיריים. לקח את הקמיצו אז ההוא נהיה שיריים. מה האדום הוא טבל? מה זה טבל? כי לא לקחת ממנו קמיצה אז הוא טבל. עכשיו אתה רוצה הגמרא שואלת שהשיריים יבטל את הטבל שלא תוכל לקחת משמה קמיצץ בכלל. מה אנחנו אמרנו? אמרנו אם אתה יכול לקחת קמיצה בצד ימין וקמיצה מצד שמאל, מצוין, תעשה את זה. אבל איך? איך אתה יכול לקחת קמיצה מצד שמאל? ברגע שלקחת הקמיצה מצד ימין אז אז אז הכל הזה כל מה שנמצא בירוק הוא שיריים והוא מתגבר על האדום והוא מבטל אותו בוא בוא בוא נראה בוא נגיד שהוא לוקח ממנו טיפה הוא לוקח הוא לוקח ממנו הוא מבטל א ככה ככה מהאדום >> זהו אז הלך לך מה >> לא הכל מורב >> נכון לא צריך הוא צריך עכשיו לקחת מהאדום ככה כזה קצת וראי שהוא שהוא לוקח כזה קצת אתה לא יכול לקחת קמיץ ממנו למה כי הוא חסר קמיצה צריך להיות כל השיעור אתה צריך לקמוץ מהיסורן שלם אם הירוק גונב קצת מהאדום הוא עושה הוא עושה הוא משתלט עליו עושה רויב והוא מנסה לבטל אותו בהשתלטות הוא לוקח ממנו אפילו קצת לא משנה לא הכל טיפה הלך האדום המש כתוב במישה שהוא יכול לקחת מיץ מאדום למה איך הוא יכול לקחת מיץ מאדום כי הוא לקח אדום עכשיו >> עכשיו אדום רוג >> כי לקחת את הכויץ מהירוק ממי כמהצת >> רגע בסדר אני שומע >> אדום >> כזה מחודש אידחישיים ולאקב ולאקמבט ליישיריים אבל מה שהוא נוגע בו הוא לא הרוב כאילו הוא נוגע בקל ולא מבטישירים לטיב לו השיריים הם המבטל והטבל הוא הבוטל >> מני הוא היהודי והוא הזה רבנו דלא מבדודי הומים במינו בוטל >> כאן השיריים הם לא אוילים כן אז אז אין רק אוילן לא מבטלים אחד את השני השיריים זה לא משהו שעולה על המזבח או אמרי אוילן הודד הדודי הומים במינוי בוטל אז זה לא יכול להיות זה לא ות יכול להיות חומים כי יהיה כאן שתי מיני זה אותו מין ומין במינוק בטל ואם זה בטל אז חסר קצת מהצד שמאל ואי אפשר לקחת מצו אלא פשיטו רבי יהודה שמינוי לא בטל אז תלוי בישלוים למד או ועכשיו ברבי יהודה אמרנו שתי שיטות מה המבטל מה האם הולכים לפי המבטל הולכים לפי הבוטל עכשיו הבנתם אם אנחנו הולכים לפי המבטל יש בעיה או אין בעיה לא אם אנחנו הולכים לפי המבטל אז יש בעיה >> כי אז המבטל יתפוס את מהבוטל בשדם הבוסר בוטל אזלינון המיות כן הצד שמאל בוטל כמבטל הטבל יכול יום אחד להיות כמו השיריים למה >> כי אתה יכול לקחת קמיצה דלכ חי קומץ מידו חבלו שיראים כהני אז הוא יהיה מן במינוי ומי במינוי לא בטל איך הוא יכול להיות ממינוי כי הטבל יכול להיות שיריים אז יה אז יהיה לך שתי יירוקים שמה בוא נראה אם הוא עושה את זה כן הנה שיריים ושיריים אז הכל זה מן מין אחד מין במינוי לא בטל אה כן לא בטל ולכן אפשר לקחת מיצה ושמה ולכומץ מידו חבלו שיריים כאני כי יום אחד הוא יכול להיות שיריים אלא למדנו בס מבטל אזנינון אבל הם הולכים לפי המבטל שיריים מקוה וטבלו השיריים לעולם לא יכולים להיות טבל הם כבר שיריים >> ומה ואז מין בשינוי מינוי ואז זה מתבטל וזה מבטל איך לקחת כמצד שמאל לאדל לא כרבחיו אז זה באמת שאלה בדרבחי זה הנה כתוב בסוגריים לפי רבחי יש שתי שיטות ברבחיה כן או רב חנינו שאומר שהולכים לפי הבוטל או רב חיזה שהולכים לפי המבטל עכשיו שאלו שאלה על המבטל שזה רב חיסדה אומרת הגמורה רגע ואם אנחנו יודעים את זה אז הכל זה פריבי עכשיו מעכשיו חוסם כב זירדום רב זירו נמר הקטורה בקומץ ונמר הקטורה בשיריים רב זיר אומר שיש כאן גזיר שוב כתוב את המילה הקטורה בקויץ כתוב את המילה הקטורה בשיריים מהקטורה אמור בקויץ אין הקומץ מבטלס חברוי א הקטורה אמור בשיריים אין שירים מבטל הכמץ מה שאלתה שצד ימין המבטל יבטל את הטבל? אי אפשר יש פסוק שאומר שזה לא יכול להיות תושמע הכימ שנסרב במנחו שלא ניקמצו לקח את הקמיצה וערבב בכלי עם מנחה שלא נקצה לא יהיה כטיר ואם הקטיר זה עוד פעם במשנה זו שנקמיצות של הביילים הקמיצה לא אסור לך לשים את זה על שמת זה בסדר יצאת ידי חובה וזו שלא קמצו לא יול בליל ולא הבאת להטיב לו לקוימץ והרי אתה לא מבטל הטבל מה שנשאר מהמנחה השנייה שלא לקח את הקמיצה המנחה שלא נקמיצה לא מבטל את הקמיצה הכנסת קמיצה קטנה לתוך סיר לתוך קרה מלא מנחו שעוד לא נקמץ הוא טבל והוא לא מבטל את הקמיצה מה אני הי רבונמרי אונדו מבטלה דודי או ממינו בטל למה זה לא בטל זה ממינוי אלא שיט רבי יהודה שרבי יהודה אומר ממינוי לא בטל בשלמד בוס מבטל אזלנוון אם אנחנו הולכים לפי המבטל מבטלה וכיבוטל כל המנחה למטה הוא המבטל אבל המנחה למטה הוא יכול להיות שיריים הוא יכול להיות כמו זה אז הוא אז הוא מבז כיבוטל הטבל יכול להיות כמו הקמיצו דכל פורטו חזיל מקבצ אפשר לעשות קמיצה מכל חלק חלק וכאן כתוב בסוגריים ואבלומינו מי מינו לא בוטל כן מכיוון שהלמטה יכול להיות כמו הקמיצה אז הכל זה קמיצה וממילא זה ממינו ממנו לא בטל אלא למד בסותלזנינון אם הולכים לפי הקמיצו כל מציקה וטבלו אבל הקמיצה לעולם לא יכול להיות טבל לא מדל רב חיו זה כמו תגיד שזה לא כמו רב חנינה ברב חיונם יגיד רב זירו אי אפשר לבטל כמץ רבו יסאי שר טוב נעים ‏H