חזרה - מנחות דף יד | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי אה נשמע סימים ורסירוסמ אנחנו מתחילים בדף יג עמוד ב במשנה שוחד שני כפוסים יש לך בן אדם שמביא הכהן מביא בשבועס מביא שתי כבסים עם שתי לחמים כדי לאכול את הלחמים חייבים להקטיר להקריב את שתי הכפסים. המתיר מה שמתיר לנו מכשיר לנו לאכול את השתי לחמים זה השתי הכפסים. בלי הכבשים אי אפשר לאכול את הלחם. זאת אומרת שכל כבש וכבש בעצם מתיר 50%. שחט שני כבסים לאכול אחת מן החלות למרחב. ומותר לו לאכול את החלות היום בשבועס, בשבועות בשבועס, והוא בראש שלו חושב שהוא יאכל את זה מחר. לזה אנחנו קוראים היגול אבל לא את שתי ההחלות, אחד משניהם. הקטיר שני בוזיכן לאכול אחד מן הסדורים למחו. הנה. אז יש לך בזיח אחד מלא לוינו שעל זה הוא חשב שהוא יכטיר את אותו אדום מחר את השני הוא לא חשב להקטיר את זה מחר יויסי אומר אויסח לו ואיסו יסד שכי שבול פיגול וחיו ומב קורס והשניפוס בקורס אומר רבי יויסי וזה כל ה זה היום זה המחלוקת רבי יוסי וחומם רבי יוסי אומר אחד לא כל כך קשור לשני בסוף הגמור תגיד זה דרבונו כזה האיסור פיגול מקורס זה על הזה שהוא חשב על הכף הזה מהלבוינ שהוא חשב עליה ועל הלחמים שהוא חשב עליה על הסדר זאת אומרת על השש ושש סדר אחד של שש סדר אחד שלש שש וגם בשני לחמים של שבועוס הוא שחט שתי כבסים וחשב על לחם אחד זה רק הלחם ההוא פיגול עם קורס שהוא מוכל את הלחם הוא חייב קורס ועל הלחם השני הוא לא חייב קורס זה פסול לא חייב קורס ככה אומר רבי יוסי והחכום אומרים זה וזה פיגול וחייב עם עולב קורס חכום הם אומרים לא אם אתה עושה משחק עם לחם אחד אז הלחם השני גם כן הוא פיגול גמור והוא חייב קורס זה הם קשורים אחד לשני אם אתה עושה משחק של פיגול על הרימה של לחם הפונם על שש אז גם הרימה השנייה נהית פיגול חבים כס אומר עבו אומר הוריוסי אז הוא אומר דבר מאוד מאוד מעניין גל בירחי של ימין לא נספג לו ירש שמאל אפשר להפריד לפי רבי יויסיק שרבי יויסי אומר שמפרידים את שתי הלחמים אם אתה חשבת על לחם א' הפיג הוא לא עובר ללחם ב' אז גם בירך של בהמה אני מפגל אני בראש שלי רוצה לאכול ירך א' אז הפיגלו הזה לא הולך לירך בכ ‏Hi hello I am you from the future meaning from tomorrow and hungry what I regretted eating that entire Corbin yesterday by the way it was delicious that doesn't make sense. ‏You mean traveled back in time just one day you take the rightday but the leg for me you for the left going to you and be a pigle but that's your buiness not big off to eat good so the right leg is for me today the left leg is for him tomorrow או קיצור זה השאלה אם הוא עושה ירך אחד פיגול האם השני פיגול אז רב הונה אומר שברבי יויסי אחד לא מפגד את השני מה תיימר מה הסיבה יבואיס מספורי ויבואיס מקרו אפשר להגיד את זה מהגיון בריא או שיש לזה פסוק אם בוא יסה מספורה אם אתה רוצה להשתמש בהגיון לא ידי המחשוב ממהיסה טומא מכיוון שזה לא צריך להיות שונה מטומא למה אילו איתם אחד תחשבו שנייה אם אתה נוגע אם שרץ נוגע ב אם מתאמת נגע בירך הימין הירך השמאלי שזה לא מחובר לימין כן זה בחתיכות נפרדות אז אז ודאי שהטומה לא קופצת מירך אחד לירך השני. אז אם מחשבת הפיגול נמצאת רק על הירך השמאלי אז זה לא קופץ לירך ימין כאילו איתם חדי ומיתמלי כולי זה לא מטמא את הכל וביסמוקרו יש כאלה שאומרים יש כאן פסוק והנפש הוא חלס ממנו אבוינויסו ממנו ולא מחויי זה מיו שרק על ה על הירך הזה ולא על החבר שלו ספי רב נחמן רבונו השואל רב נחמד רבונו כתוב לאילום אם ביקורס אז כדאי לזכור את המילה הזאת לא אוילום אני אפילו ציינתי את זה כאן שמתי שתי קווים מתחת לא אוילום לאילום זה כלל לעולם ועד זאת אומרת יש לנו עוד ועוד מקרים שהם דומים לזה והגמרא תשאל רגע אם יש רק עוד מקרה אחד בכל העולם אז זה לא לאילום לא משתמשים כזה לשון חזק לאוילום אם בויקורס עד שיפגל בשתיהם בכזייס השני לא נעשה פיגול כתוב כמפורש לא כמו רבי יויסי כמו שרב הונה לומד ברבי יויסי אתה רוצה להגיד ברבי יויסי שאם אתה מפגל בימין גם השמאל מתפגל לא אתה צריך לחשוב על כזית גם מהימין וגם מהשמאל מה אני עכשיו כמו מי זה הולך אל מרבונון אפילו באחס מםמנמי הרי רבונון אומרים אם אתה עושה פיגול בימין או אתה עושה פיגול בלחם אחד זה קופץ לשני זה אוטומטי זה שניהם אז גם כאן אם אתה תצאה בימין זה ילך לשני לא צריך לא צריך שניהם לא צריך כזית משניהם אפשר לעשות כזית באחד וזה קופץ לשני אלא פשיט רבי יוסי זה הולך לפי רבי יוסי י זה משם אחד גוף ההוא אם אתה אומר לי שנחשב חתיכה אחת דבר אחד משום שמו אחי מצטרף לכן הכז מכאן החצי כז מכאן והחצי כז מכאן מהירך הימין והירך השמאל מצטרפים אלוהים מסתיגונינו אם אתה אומר שהירך הימין והשמאל נחשבים כמו שתי דברים נפרדים ממצטרפי אז מה פתאום שיצטרף כמו הלחם לא מצטרף אם זה שתי לחמים שונים אז השתי לחמים לא מצטרפים אומרת הגמורה אז תשמעו מה שקורה כאן אנחנו אנחנו עכשיו אומרים זה לא רבונון זה לא רבי יויסי זה שיטה שלישית עכשיו בעצם מה שהגמור תעשה כאן זה איך זה יכול להיות שיטה שלישית של רבי כמו מי רבי סובר במשנה שלנו רבי לא יכול להמציא שיטה חדשה ואז נחזור לקושיה האורגנלית זאת אומרת או מה אני רבי יש כאן שיטה אחרת קוראים לזה רביס השיכד הזה הכבש לאכול חצי זיס מחלו וכן חברי לאכול חצי זיס מחל זו יש לנו איזשהיא תמונה יפה כאן כן איפה יש לנו כאן שתי לחמים של שבוס ושתי כבסים של שבוס שתי שלומים של שבוס ה שהוא שוחט את הכבש מספר אחד הוא חושב על לחם מספר אחד שהיאכל מהלחם הזה חצי כזית שזה חצי שיעור למחר בוא נראה הנה חצי זית ושהוא שוחט את כבש מספר שתיים הוא חושב שיאכל מלחם מספר שתיים חצי כזית סך הכל יש לנו כזית שלב האם זה פיגול או לא אומר רבי לי זה כלום זה אפס רבי יומר בוא נראה בפנים השכת כבס לאכול חצי זמחה לזו וכן חברוי מה זה וכן חברוי עכשיו אנחנו מבינים וכין חברי זה החבר שלו הכבש החבר לך ציז שמחה לזו רבי יומר אומר אני שזה כושר כשר למהדרין מה זה אומר זה אומר שמותר לי לאכול את הלחם מותר לאכול את הכבש אין כן פיגול בכלל. למה? כל כבש וכבש זה 50% אמרנו. כדי לאכול את הלחמים צריכים לשחוט ולהקריב את שתי הכבשים. אז שתי הכבסים הם המתירים. זאת אומרת כל אחד מביא חצי הטר. עכשיו בכל מתיר עשית חצי שיעור. אז זה לגמרי שטויות. ככה אומר רבי. לא עשית פיגול כאן. אז מדייקת הגמורת מדומר חצי חצי. זה בגלל שבכל כבש וכבס בוא נראה את התמונה עוד פעם שבכל אחד יש חצי כזית אבל הוא אמר כזיס משתי מצטרף הוא משנה קצת את הלשון הוא לא אומר חצי מאחד וחצי מספר שתיים אלא הוא אומר כזה שלם משתיהם שינוי בלשון אז זה כן מצטרף יש גם מחשבה טובה שמצטרפת את ה את ה את השיעור ויש לנו יש לנו שיעור שלם. אז שואל את הגמור רגע רגע רגע זה יפה מאוד שמצאת והבאת לנו שיטה חדשה שקוראים לזה רבי אבל רבי צריך להכניס את השיטה שלו את עצמו לתוך אחת משתי השיטות שיש לנו במשנה. מה יש לנו במשנה? אחד הביא הוא שחט שתי כבסים והוא חשב על לחם אחד מתוך השתיים שזה יהיה פיגול לפי רבי יויסי הלחמים נפרדים רק אחד פיגול והשני הוא פסול ולפי חומם הם לא נפרדים אם אתה מפגל באחד אז זה אוטומטי קופץ הולך לשני ושניהם פיגול אז אומרת הגמור ברבי עלי בדמן היא עלי בדרבונון אפילו באחס ממנמי למה מה צריך את שתי החלות כאן אפילו באחד לפי לפי חכמים לחם אחד לפגל זה מספיק מפגל את שתיהם יעליב את רבי יויסי ואם תגיד לי טוב טוב אז רבי הולך לפי רבי יויסי שחייבים לפגל בשתי החלות כדי ששתיהם יהיו פיגולקוש לדוכתי הרי אנחנו אמרנו אם זה הולך לפי רבי יויסי זה בעייתי אז אמרנו טוב זה הולך לפי רבי רבי עכשיו אתה אומר לי שרבי הולך לפי רבי יויסי אז חוזר השאלה לכתחילה אז אומרת הגמרא לא עלי בדרבוננו בוא בוא נחזור עוד פעם שמה זה הולך לפי רבונו ושאלת אותי אז למה צריך לפגל בשתי החלות שיפגל באחד וזה אוטומטי עובר לשני אומרת הגמרא לא הבנת לא קראת טוב ולא התאים עד שיפגל בשתיהם נכון אצלנו כתוב עם ת שזה לשון זכר אבל בעצם סליחה לשון נקיבה של חלות אבל בעצם קוראים לזה בשניהם עם נ עם לא בשתיהם אלא בשניהם עם נ בת עכשיו נ עם נ הכוונה זה ה שתי הכבסים לא שתי החלות שתי הכבסים אלא אם הוא עד שיפגל בשניהם בכפסים מה שאלת אותי למה צריך לפגל בשתי חלות מספיק לפגל בחלה אחת וזה אוטומטי עובר לחלה השנייה נכון לא צריך מה שאמרתי זה שאתה צריך לפגל בשתי הכבסים כי שתי הכבשים ביחד הם מתיר אחד שניהם שתי מתירים כל אחד יש לו 50% אי אפשר לפגל אם אתה לא שוחט את שניהם ומקריב את שניהם אז תוך כדי שאתה שוחט את שניהם אתה חושב מחשבה של פיגול ואז זה עובר לחלה אחת ומהחלה אחד זה באמת קופץ להחלהשנייה זה הכוונה כאן ואפילו באכס מהם אפילו בחלה אחת זה מספיק אין כן מי זה מספיק למה כי לפי זה הולך לפי רבונון ולפי רבונון אם אתה מפגל בחלה אחת זה קופץ לחלה השנייה הפוק מד רבי מאיר וזה בא להגיד שזה לא הולך כמו רמיר רמיר אומר שלא אם יש לך שתים מתירים הנה בוא נגיד זה דוגמה טובה איפה יש לנו עוד שתי מתירים בסוגיה שלנו במנוכס יש לך את השיריים ש הכהנים רוצים לאכול הנה היה לנו הרבה ב קמח לקחנו קמיצה שמנו את זה כאן אז עכשיו יש לנו את הסקית הקטנה הזאת של קמח זה הקימת ויש לנו את הלבוינו זה בעצם שתי מתירים אתה לא יכול לשרוף את זה על המזבח ולאכול את השיריים אי אפשר כדי לאכול את השיריים אתה צריך לשרוף שתי דברים אז כל אחד הוא 50% מהמטי אותו דבר דבר אצלנו אתה לא יכול לאכול את הלחמים אם אתה לא שוחט את שתי הכבשים ואתה מקטיר אותם אז כאן כפי שאתם אומרים אז בואנה קמיץ את זה מט סתם אני זורק את זה בתור דוגמה אז גם השתי הלחם הנה גם שתי הלחם שתי הכבשים השתי הכבשים הם המתיר לשתי הלחמים אולפוג עם יד רבי מאיר דומר מפגני מחצי מטר עכשיו רבי מאיר אומר שלא צריך לשחוט את שתי הכבסים צריכים לשחוט אחד כי אפשר אפשר לפגל וחצי נכון כל כבש הוא חצי אבל זה מספיק אז באים חכם אומרים לאפגלי מה הלשון לא מק שיפגל בשניהם חייבים לשחוט ולהקטיר ולהקריב את שתי הקורבונות את שתי הכבשים כדי שיהיה כאן פיגול כי לא מפגלים בחצי מפגדים בהכל אומרת הגמור אהוכי מי לאילו אז מה יוצא שאנחנו עכשיו ממעטים רק מקרה אחד מה המקרה מקרה המקרה הוא פיגל כשהוא קריב שתי שלומים ואם הוא מפגל בשלומם אחד זה לא עובד אז מיעטנו מקרה אחד וזו אז מה זה המילה לא אוילום לאילום לא מתאים היית צריך להגיד אם אתה מפגל בשתי כבסים זה מתפגל ואם אתה מפגל בכבש אחד זה לא מפגל זהו נגמר זהו מה אתה אומר לא אוי לא תשמע יש לי כלל ל ענק אם אתה מפגל בשתי כבסים אז יש גם פיגול אבל אוילו מזזה זה רק בשתי כבסים ולא ולא מה לא בכבס אחד אם יש לך שתי ציורים ויותר אז אני יכול להגיד את המילה הזאת לאוילוב שזה כלל יותר גדול אבל אם אתה רק ממת דבר אחד לא מתאים להגיד לאלילו יוחי מה לאילו אי אמרס בשל בשתיהם ובשניהם שיש לנו כאן שתי ציורים שתי הלחמים ושתי הכבשים ורבי יויסי זה הולך לפי רבי יויסי ולהפוקים מדרבי מאיר ומדרבון קוסי אז קודם כל זה בא להגיד לא כמו רבי מאיר מאיר אומר שמספיק לחשוב מחשבה של פיגול בכבש אחד ואני אומר לא צריך לפחות לחשוב בשתי הכבסים ועוד דבר הוא מדרבונו קוסי שמה שלפי רבונון מספיק לפגל בלחם אחד וזה אוטומטי קופץ ללחם השני ואני בא רבי יוסי אני רבי יוסי בא להגיד לא זה לא כמו חכום כדי לפגל כאן בכלל צריך בשתי הלחמים צריך לפגל בשתי הלחמים אי אפשר לפגל בלחם אחד בשחשוב שזה אוטומטית קופץ ללחם השני צריכים לחשוב בהכל כמו שאני לא יכול לחשוב על אם אני חושב על ירך ימין זה רק על ימין וזה לא קופץ לשמאל אז גם בל בלחמים אם אני חושב על פיגול בלחם ימין זה לא קופץ ללחם שמאל להפוק מרבון שאומרים שזה כן קופץ ללחם שמאל זאת אומרת יש כאן שתי מיוטים גם בכבסים יש מיוט וגם בלחמים ישמיעו הינו דקורונה לאלום לכן אני מבין את המילה לאלם אלו רבונפקים מד רבי מאיר אבל זה לא הולך לפי רבי זה הולך לפי רבונו רבונ רק באים למעקרה אחד שרק אם אתה מכוון ומפגל בשתי הכבשים אז יש פיגם אתה מכוון ומפגל בכבש אחד אין פיגול ורמר אומר שזה כן פיגול אז הם באים למעט את דברי ירמיר אז רק מקרה אחד זה לא מתאים מה לו אולי לו לא מתאים המילה הזאת עוד שאלה בוייד אומר הבשי תושמע רבי יומ משום רבי יוסי פיגל בדוב הנס בחוץ פיגל בדוב הנעס בפנים לא פיגל הגמרא תסביר אבל להקדים סתם מה זה בפנים מה מה זה בחוט כל מה שיש בבניין הזה זה בפנים זה ההכול וכל מה שהוא עושה כאן באזור הזה באזורו זה בחוץ ונוגע לסוגיה הקודמת אז אם העורך רוצה להכניס את זה אחר כך זה האיכון והוא נכנס בפנים. אי אפשר לעשות פיגול בפנים. כל הפיגול חייב להיות כאן. גם המחשבה שלו וגם העשייה שלו. אז אם הוא עומד כאן וחשב והוא שחט כאן והוא חשב באמצע השחיטה שהוא ישפוך את הדם כאן בפינה הזאת כאן מחר אז זה פיגול. למה? כי הוא עומד באזור. אוקיי? האם יש פיגול על פרלם דובר? הפרה שמביאים כשהסנהדרן עושה טעות ואומרת לקרא ישראל שהם יכולים לאכול סוג חילד סוגירה שמתירים אחר כך הם קולטים שהם עשו טעות אז כל כלי יצחו ביחד באים ומביאים פר אחד להלם דובו כל הדם שלו והכל נזרק בפנים עכשיו האם יש פיגול בכזה דבר אז יש מחלוקת אבל גם המנדאומר שאומר שיש פיגול זה רק על הדברים שנעשים בחוץ אז לכן הגמרא אומרת כיצד בחוץ הוא עומד בעזור איפה שהבן אדם כאן בתמונה עומד ואומר הריני שכת למנס לחזס נדום לו מכו אני שוחט את הבהמה כדי שאני אזרוק את הדם בתוך ה בתוך ההי חול שזה בפנים מחר זה לא פיגו למה כי הוא עומד בחוץ וחושב על משהו שיעשה בפנים זה לא עובד שתי המחשבות שלו חייבים להיות על בחוץ עוד סיפור לא הפיג זה לא פיגו והגמרא מסבירה שמחשוב הבריס מסבירה שמחשוב שבחוץ בדוברנס בפנים כאן הוא עמד בחוץ וחשב על משהו שיעשה בפנים היו מבפנים ואומר הניזל מנס להגר אימורים למוחו עומד בתוך האיכון הוא אומר שהוא יעשה משהו בחוץ מה זה האימורים החילה והקליות זה מה שמקטירים שמים על המזבח כמו שאנחנו רואים את המזבח מאחורינו שזה בחוט שוב הוא עומד בפנים חושב משהו שיעשה בחוץ זה לא פיגול הוא צריך לעמוד בחוץ ולחשוב על משהו בחוץ או ולשבורך שיריים מה זה לשבורך שיריים זה היה לנו הרבה בזבוכים זאת אומרת מה שנשאר מהאדם בכלי אחי שעושים את כל הזריקות של הקורבן שובכים זה כאן ב בחורים האלה וזה חלק מהעבודה אז אם הוא חושב את זה ואיפה זה נמצא בחוץ באזור לא פיגל אין גם פיגל למה שמחשוב ובפנים בדבר בחוץ הוא בפנים והוא חושב על משהו שיעשה בחוץ על מזבח בחוץ ואמר שכתמנס לשפך שיריים למוכר ולקת אמורים למוכ אם הוא עומד בחוץ או זה סוף סוף הגענו למקרה של פיגול אמיתי למה כי הוא עומד בחוץ הוא אומר הריני שיכט אני שוחט שזה עושה בחוץ עושים בחוץ המנס לשפך שיריים למחו נכון שהוא עושה זריקה בתוך אבל השיריים תמיד נשפח איפה בחוץ אז הוא עומד בחוץ הוא חושב על בחוץ וכל הכל בחוץ הוא להקטיר אימון למכור והוא יקטיר את האימור עם איפה בחוץ על המזבח החיצה פיגל זה פיגל למה שמחשוב בחוץ כי הוא עומד בחוץ והוא חושב בדובר זה בחוץ לשב שירים להפגול למי עכשיו שואל את הגמורה אבל בדיוק מה הוא רוצה לפגל אז אנחנו לומדים כאן חידוש יפה כאילו למדנו את זה בזבוכים אבל מי שחדש למנוכה זה מאוד יפה אילמה גם מי שלמד זבוח הם צריכים לעשות חזור על הדבר הזה מה הוא רוצה לפגל בדיוק לי פגולי דם אם הוא אומר שהוא רוצה לפגל את הדם אז יש לנו יסוד אי אפשר לפגל דם למה מה זה דם דם זה הדבר העיקרי שכל קורבן שלוקחים אחרי השחיטה והקבלה מה מקבלים את הדם בהלכה מוליכים את הדם ואז זריקה מה עושים זורקים את הדם זאת אומרת זאת אומרת אדם כ שראינו בפסוק אדם זה מה שגורם לכפרה של הבן אדם זה מה שמתיר לאכול את הבשר אדם הוא המתיר בלי זריקת אדם אי אפשר לאכול בשר זאת אומרת אדם מתיר לך לאכול בשר אז לזה קוראים מתיר עוד דבר קמיצה אתה עושה ככה ואז יש לך כלי קטן עם קמח ואתה לוקח את הקמח הזה ושם אותו על המזבח עכשיו עכשיו מותר לך לאכול את כל הקמח הזה. זאת אומרת שהקיצה זה המתיר של האור. פיגול לא עובד על דבר שמתיר. זה רק עובד על הזה שניתר, על השיריים, על הבשר. אז דם מכיוון שהוא המתיר לא יכול להתפגל. תנן זה לא יכול להיות שהוא פיגל דם כי דם הוא המטר דם מפגל ותנה כתוב במשנה בזבוכם אלו דבורים שאין חיו מלא משום פיגול אי אפשר לפגל הקומץ למה כי הקמיצה זה המט לבוינו לבוינו אה איזה יופי אה ברוך השם יש לי לבוינו אי אפשר לפגל לוינו למה כי הלבוינו הוא המטר השני של הקמיצה של ה של המנחה והקטוירס אי אפשר לפגל כתוירס כי כולו כל כולו הולך על המזבח ומזבח הזו ומנחזקנים שהכהן מביא מנחה הכל הולך על המזבח אין קמיצה ומנחס ניסוחים וכל המנחה של הנסוכים שמביאים ביחד עם שלומים ואוילו הוא מנחס כהן משיח ומנחה של כהן גודול שאין איזה קמיצה כל כולו הולך על המזבח והדם כתוב מפורש שדם אי אפשר לפגל אז מה כן הרעיון הוא ככה אלא פשיטו להיפגו ליבוסו הבן אדם חשב בראש שלו כשהוא עושה זריקת אדם הוא רוצה לפגל ואנחנו לוקחים את המחשבה שלו ומזיזים את זה הצידה לתוך הדם זה היה א מהדם לבשר אנחנו התורה מזיזה את המחשבה שלו מאדם לבשר אז שואלת הגמרא אם ככה למה אי אפשר להזיז את המחשבה שלו מהירח הימין לשמאל. אין לו פשיטו להיפגול בוסר. מה הוא רוצה לעשות? הוא רוצה לפגל בשר. רוצה להגיד שכשהוא עושה זריקת הדם רוצה לאכול את הבשר בעוד יומיים. השמס חושבי בבוס גופי. הוא לא חשב על הבשר. הוא חשב על הדם שהוא רוצה לזרוק את הדם. לא מה שאמרתי זה לא נכון. לא שהוא חשב לאכול את הבשר בעוד יומיים, הוא חשב לזרוק את הדם בעוד יומיים אבל מה זה עושה? זה בעצם מפגל את הבשר. אז הוא מאוס חושב בבוס גופי. אומר רבי יוסי מפגל כשהוא לא חשב על הבשר בעצמו רבי יוסי אומר שזה מפגל את הבשר. או כד חושב בזבח גופי כאן שהוא חשב על הירח ימין לא יקר ש פגיר ימין פיג בירך שמאל אז ודאי שזה יקפוץ גם לירך שמאל ואד קושיה עומר בינ שמע. עכשיו אנחנו אומרים את אותו דבר בדיוק אבל לא בקורבן אלא במנחה הכמזמנח שקומצלו הוא לקח קמיצה או שהוא רוצה להקטיר את הכוימץ מחר או לאכול את השיריים מחר מד רבי יויסי בזו שפגמ קורסי אומר שזה פיגול קורס שואלת הגמרא להקומצו פגול מי כשהוא הקטיר את הקומץ על המזבח מה הוא רוצה מה מה בדיוק הוא עושה מה זה הפיגול הפגול ק שהוא רוצה לפגל את הקומץ בעצמו אי אפשר לפגל קמצפגל ועכשיו זה מה שראינו לפני שנייה וסנן אלו דבום שאין חיו משום פיגול מה הדבר הראשון ברשימה שלא מתפגל הקומץ הקומץ זה המטיר והמטיר לא יכול להתפגל אלא בשיד להפגשיים ודאי שהוא רצה הוא חשב לפגל את הקומץ אבל זה קופץ לשיריים וזה מפגל את השיריים ה שומר האוס חשבו בשיריים גופה ה הוא לא חשב על השיריים רק מה הוא חשב דף יא דומב הוא חשב על ה קמיצה והקמיצה קופצת אנחנו מקביצים את זה לשיריים מפגוך דכו בזביכו גופש אז כאן שהוא חשב על הירך הימין ודאי שיקפוץ לירך שמאל אז בעצם מה שנשאר לנו יש לנו קצת סתירה בדברי רבי יוסי במשנה שלנו כתוב שאם הוא פיגל בלחם ימין הפיגול שלו לא קופץ ללחם שמאל ככה אומר ככה אומר רבי יוסי רק מה בבריז אנחנו רואים שאם יש כזית חיבורי זה כתוב שאם יש חצי כזית מהלחם הימין וחצי כזית מהלחם השמאל זה כן מצטרף למה הרי זה לא מצטרף הם שתי לחמים שונים לפי רבי יויסי אתה לא אין חיבור בין שתי לחמים אז אם אתה חושב על לחם ימין זה לא קופס ללחם שמאל למה כי אין חיבור אז למה כשמגיע לחצי כזית וחצי כז אומר שיש חיבור אז הוא אומר הגמורה אלו רבי יוחנון הנודר רבי יוסי אני אסביר לך הכוסון גופך והכוסבסון שני גופים בעצם הסתירה לא מתחילה מרבי יויסי הסתירה מתחילה בפסוק כאן כתוב במשיס לכם דבי לכם תנו בו שתיים שאנחנו מסתכלים על השתי לחמים כמו שתי דברים שונים ופתאום הגמ הפסוק אומר שניס תינו שזה לשון יחיד שתיהם נהפכים לאחד אז זה שתיים או אחד תכלית אומר רבי יוכל לאנתם מחליק גופך מה מה הכוונה שזה גוף אחד במעקב הדוד שזה מעקב אחד בשני שני גופים ואנחנו משתמשים בזה כמו שתי גופים דואמר רחמון הולכודו אבידו והולכודו אבידו ו וזה נהיה זה זה נהיה א אחד שכל אחד הוא בנפחד מה זה אומר ערבינו אם במחשבה שלו הוא ערבב את שניהם מסרבים הם יכולים להיות שניהם אז אם הוא במחשבה שלא מה חצי כז מכאן וחצי כז מכאן הוא יכול לערב אותם ועושה אותם אחד זה מגובה פלגינו אבל אם הוא חילק אותם במחשבה מפלגי אז הם באמת שונים את כל זה בסוף שני גוף הם התורה קוראת להם שתיים אז זה שתיים בואי רב רבי יוחנון כבר הראתי הסרטון אפשר להראות היום מישהו לא ראה עדיין את השיעור ם אחד היה לו נס הוא הוא עבר את המדבר, את הים, היה חולה, יצא מהכלא אז הוא מביא קורבן תודה. קורבן תודה זה 40 לחמים. אז מה קורה אם הבן אדם חשב לפגל? אומר שהוא יאכל את החמץ מחר. האם זה מפגל את ה-30 לחמים בצד שמאל את המצה? זה השאלה. פיג בלח מטו דמהו. במנחס מאפו. עכשיו במנכס מאפ אומר רש"י יש שתי סוגים שונים חמש וחמש. אז הוא חשב על חמש. זה מפגל גם את החמש האחרים תו רב תכלרובו כן ועכשיו הכל יותר קל וכן אתה רואים בלחמת מטוידו וכן אתה רואים במכס מאפק מה שהיה לנו מחלוקס במשנה שאתה חושב לפגל לחם אחד בתוך השתיים בשבועס האם זה קופץ לשני לפי רבי יוסי זה לא קופץ לפי חכום זה קופץ אז אותו שאלה כאן לפי רבי יויסי אם אתה מפגל בלחמים בצד ימין בחומץ זה לא מפגל את הלחמים בצד שמאל את המצו ולפי חכום זה כן קופץ לשני שני רבנו בשחיטו חישב לך חציזיס ובשס זריקו חישב לך חציזיס אנחנו יודעים שקרבת קורבן יש ארבע עבודות שחיטה קבלת אדם הולכה וזריקה עכשיו שחיטה וזריקה שיוושי עשה אותם באדום בצד ימין ובצד שמאל שניהם מתירים אנחנו יודעים שדם זה המתיר זה פשוט אבל גם שחיטה זה נחשב מתיר לגמרי לא כמו שתי כפסים שכל אחד הוא מתיר 50% כאן כל אחד הוא מתיר ב-100% יש לנו שתי פעמיים 100% בשס שחיטו חישב לאכול חצי זיז ובש"ס זריקו חישב לאכול חצי זית אז מכיוון שכל אחד הוא מתיר שלם מתיר לגמרי ובכל מתיר הוא חשב על חצי זית אז זה פשוט אם בכל מתיר הוא חשב שיפגל בזית שלם אז זה ב100 פיגול אבל כאן הוא חשב רק על חצי זית והוא עושה את זה בשתי מתירים שלמים כל אחד הוא מתיר ב-100% זה לא חצי מטה וחצי מטה כל אחד הוא מטה ב-100% האם זה נחשב פיגול או לא אז אומרת הגמורה בשז שחיט או חישכו חצי זזריקו חיש לך חצי ז פיגול זה פיגול רבוז זה פיגול אפילו שזה חצי וחצי למה בבני ששחיטו זריקו מצטרפם אפשר לצרף את השחיטה בצד ימין לזריקה בצד שמאל יגדרי שחיטו זריקות תירים קבלוי אז יש כאלה שאומרים שהשתי אלה באמצע קבלה והולכה שהם רק אפשרות להגיע לצד הבא של הזריקה הם לא מתירים הם לא נחשבים מתירים אז אם לא מתירים הם לא יכולים לפגל אמרנו כדי לפגל זה צריך להיות במטיר הנחקן שכן הנידמקרבון אם השחיטה זה בצד ימין לגמרי והזריקה כמו שאתם רואים בתמונה לגמרי בצד שמאל זאת אומרת יש הפרד ביניהם של הקבול בוילכו בין השחיטה לזריקה יש שחיטה אחר כך קבלה אחר כך הולכה ואחר כך יש את הזריקה זאת אומרת שיש כאן הפסק ביניהם אז אם אז הגמרא אומרת כבר חומר אם אתה יכול לצרף שחיטה וזריקה אפילו שיש חציצה באמצע כאילו אז ודאי שאתה יכול לצרף שחיטה ביחד עם קבלה או הולכה ביחד עם זריקה או קבלה והולכה ביחד הני שואלת הגמור ותרוני לוי ארבע אין מצטרס לפיגול רגע אי אפשר לצרף שום אפילו אחד מהדברים האלה אחד המשינים מה זה הארבע שחיטו וזריקו קבולו רבי רבו יש מחלוק רבי רבנו שמה דזני השכב לאכול חצי זכרו הנה יש לנו כבש מספר אחד יש לנו הוא לחם מספר אחד וכשהוא שוחט כבש מספר אחד הוא חושב לפגל בחצי זית מלחם מספר אחד וכשהוא שוחט כבש מספר שתיים הוא חושב בעצמו לעצמו שהוא יפגל בחצי בחצי ז לא בז שלם בחצי שיעור מלך מספר שתיים השקול חצי זחלזו חבול חצי ז מחלזו רבי יומר מני שזה כושר רבי אומר זה ממש אפס אין כאן גזירה בכלל אין כאן כלום אתה יכול זה כשר למה הדרין בכל מסעדה כשירה של הבדץ מגישים לך את הלחם הזה את את הכבש הזה אין כאן שום פיגול אומר לי הבי אם את שם לרבי חצי מט וחצי חילו כולי מת וחצי לו משם אומר רבי איך אתה יכול לדמות את המקרה הזה שאתם רואים כאן על המסך שתי כבסים ושתי לחמים אז בוא נסביר את זה שנייה כאן יש לנו כל כבש הוא מה הוא מתיר שלם או חצי מתיר נכון הוא חצי מתיר כל כבש הוא בעצם 50%. צריך שתי כבסים כדי לעשות היתר אחד. אבל בשחיטה ובזריקה כל אחד הוא 100%. אז אולי במקרה כזה מודה רבי שיש גם פיגול. למה רבי אמר במקרה הזה שאתם רואים על המסך שתי הכבסים ושתי הלחמים? כי יש לנו שתי בעיות כאן. יש לנו בעצם חצי מתיר וחצי שיעור של פיגול. חצי זית. אבל כשיש לך מתיר שלם עם חצי כזית שמצטרף עם עוד חצי כזית אבל המתיר הוא היה שלם אז אולי שמה הרבי יגיד שזה באמת פיגול א שרבי חצי חזיר אחי לו כולמחילו משםס אבל רבי חנב רבי איסל רבי כולמטר חצי יחילו אם באמת רבי סובר במקרה הזה בואו נחזור איפה המקרה כאן אם רבי מסכים שאם הוא עושה שחיטה עם מחשבה של חצי זית ועשה זריקה עם מחשבה של חצי זית. במקרה הזה מה רבי יגיד? אתה רוצה להגיד שבמקרה הזה זה שונה והוא יגיד שזה באמת פיגול אז אם ככה הוא היה צריך לגזור גם במקרה הזה של שתי כפסים ושתי חצי זיתים גזירה שזה אסור למה רבי אמר לשון שזה כשר שזה כשר מהדר בכל המסעדות צריך לגזור למה יש לך מקרה מאוד דומה בשחיטה בזריקה שהוא עושה חצי זית זה דומה לכבש מספר אחד וכבס מספר שתיים שהוא עושה חזיזי בכל אחד ושמה הוא אתה אומר לי בזריקה בשחיטה הוא אומר שזה אסור אז הוא היה צריך לעשות גם הוא היה צריך לעשות איסור וגזירה גם בשתי כבסים לגזור חצי מטה וחצי אכילו אוטומטה וחצי אחי הוא היה צריך לעשות גזירה למה איפה מאיפה לוקחים כזה דבר טוב רבי יוסי גוזר ורבון גזרי הרי רבי יוסי ורבון והסוגיות שלנו גם גוזרים איפה רבי יוסי גוזר דסנן כתוב במשקטרס למוך אם בן אדם רצה אמר אני רוצה להקטיר את הלבוינו הנה לבינו מחר מה אומר רבי יוסי זה מפה בקורס אז אתם רואים שרבי יויסי גזר כאן הוא לא אומר שזה מותר אם אין לזה קשר אז הוא היה צריך להגיד שזה קשר לא הוא אומר שזה פסול פסול זה לשון של גזירה אין כרת אבל יש יש איסור חכם או פיגו חום עולה קורס אומר אבל חכם אומרים שזה קורס ממש רבי שהוא גוזר ורואים שרבון גם כן גוזרים רבון נבי גזרסן פגועז ולא בלבוינו אם הוא פיגל בזה ולא בזה מה לוכן בלבוינו בזה ולא בזה רבי מאיר הם מפיגו וחיבים עליו קורס שמה רבי מאיר אומר שזה חצי מתיר וחייבים קורס והחומים בקורס שיפג בכל המטרפולים חכומים כן גוזרים מלא יוחש רבי שלמהסום גוזר רבי יויסי כל מי דנות כל מי דמים אז אומרת הגמורה בכל אחד יש סיבה למה למה גזרו? יש משהו דומה שחייבים לגזור יש קומץ של אבוינו בשביל גזרו שמה בשביל הקומש של מנחו לא גזה קונס קונס למנחס חוטה על המנחס חוויטה גזרו ולבוינ לבוא בו בזיכין יש לבנה אחר ש שלכםפונים כפס נמי למה גזרו בכבסים כבסות כבס חברי רואי בשכבס השני בוזר אוטו בוזר חביירועי כף אחד של לבוינו של השני אלוכ מי חצי מטוח חצי אחי בערד אין שום סיבה לגזור אצלנו כי אין מקרה דומה בכל העולם שיש חצי מטח מסתבר דת דרבון משום יש ספרה זה נראה ש שזה הטם של חכום דקטוניספר מוידים חכומים לרבי מאיר במנחס חוטה ומנחס קנו חכמים מודים לרבי מאיר במנחה שמי שעשה חטא ש של טומו או משהו כזה והמנחה של לעשות איתו שם פיגל בקוימת אם הוא פיגל במחשבה שהוא עושה קמיצה שפיגו בחייו לא קורס עכשיו זה קשה קצת כי אין אין קמיצה בדברים האלה שביקור קורס שהכל ימצאו המטר למה כי הקמיצה זה המטר שואלת הגמור העולם למסכל ודאי פשיטו מי כמעטרכינו הרי כל כולו עולה על המזבח לעבור כ משהו אז מה בעצם כתוב שמה שזה הספור שאנחנו אמרנו הסיבה שקמיצה רגילה גזרנו זה בגלל הקמיצה של מנחס חוט שדומה זאת אומרת כשיש משהו שדומה אז אנחנו גוזרים אם אין משהו דומה כמו אצלנו שחצי חצי מטר כזה אין מה שדומה אז לא גזרנו רבו יסיי שיהיה לכם ערב טוב ‏Venא