חזרה - מנחות דף יג | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

הגרב שרבס ונשמעוספס מרדכי אנחנו אורזים דף יבז במשנה כתוב במשנה לאכול כחציז אנחנו מדברים על בן אדם שמביא מנחו והוא הורס את המנחו על ידי זה שהוא אומר חושב לעצמו שזה יהיה פיגול שהוא יוכל כל את זה מחוץ לזמן או חוץ למקום. חוץ לזמן זה מותר לאכול את המנחה רק היום ואתה חושב על עצמך שתאכל את זה מחר מחרתיים עוד שבוע שבועיים חוץ למקום זה מותר לאכול את זה בבית סמקדוש אתה חושב לעצמך שתאכל את זה מחוץ לבס מקדוש בבית שמש על מעדים מה קורה אומרת המשנה לאכול כחצי זיס אז בוא בוא נעשה ככה בן אדם עושה ככה לוקח קמיצו זה הקמיצו כן שמתי את זה בשקית משהו קטן כל הקארה מה נשאר? הרבה הרבה קמח זה השיריים הקטנצ'יק זה הקמיצו הגדול זה השיריים אז מה קורה אם אם הוא אומר שיאכל כזייס מזה זאת אומרת זה הקמיצה שהוא ישים את זה על המזבח מחר אז זה פיגול אם הוא אומר שהוא יקח חצי כזית מזה מהקמיצה זה לא פיגול אם הוא אומר שהוא יקח כזית מהשיריים ויאכל את זה מחר, הוא בעצמו יאכל את זה מחר, זה פיגול. אם הוא לוקח חצי כזית, לא. מה קורה אם הוא לוקח חצי כזית מכאן וחצי כז מכאן? זה שתי סוגי אכילות שונים. את השירה היא מאוחל בעצמו, את הקמיצו הוא שם על המזבח. לא יכול כחצי ז להגתיר כחצי זיז. אחד זה להקטיר על המזבח. זה הכימץ ואחת זה לאכול ממש פיזית כושר למה שנכילו והקטורים מצטרפים אי אפשר לצטרף את שתי האכילות האלה זה וזה קמיצה ושיריים לא הולכים ביחד אומרת הגמרא טיימר דלאכול להקטיר הסיבה שאתה אומר לי שזה לא מצטרף כי אחד זה קמיצו וזה להקטיר והשני זה שיריים וזה לאכול או לאכול ולאכול דובר ש עם שניהם לאכול רק אחת זה לא דרך לאכול זאת אומרת שיריים וקמיצו הוא אומר לא שהוא ישים את זה על המזבח את את השקית הזאת את הקמיצה הזאת אלא שהוא יאכל את זה זה לא הדרך לאכול למה כי זה אמור להיות על המזבח אז מה קורה הולך ולאכול דובש דק לאכול מצטרף אם הוא לוקח חצי כזית מהקמיצו והוא אומר שהוא יאכל את זה בעצמו הוא ישאם איזה איזה פיטה וחצי כזית מהשירים הוא ישם איזה פיטה אז סך הכל יש לנו כזית שלם שהוא יאכל נכון שאחד לא ראוי לאכיה ואחת כן זה כן מצטרף זה רגע חציז לאכול כתוב במשנה וחצי זיס להקטיר אומרת הגמורה משמע שאם אתה עושה משהו אחר זאת אומרת חצי זית שיריים חצי זית קמיצו לאכול זה כן טוב זה הדיוק של הגמרא מצטרף דקולין שד לאכול כתוב הריש שאם לוקחים דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שהדרך להקטיר אז מהשמע שדווקא ככה זה לא מצטרף אבל אם אתה לוקח שתי אכילות זה כן מצטרף מנמר רבי ירמיו מי זה התנה של הסעיפה אומר לי רבי אליעזרי דום המחשאיל הסוד להכיל מזבח מאחיל מזבח להכיל הסודף שאפשר ללכת אחד מהשני נכון שזה שירי וזה הולך על המזבח אבל אפשר לחשוב מחשבה של אכילת אדם בזה סנן הכבסמין לאכול דוב שאין דרכ לאכול ולהקתיר דוב שאין דק להקתיר אושר ברעזר פוסן רבי לזר אומר שזה מצטרף שזה פסול למה זה פסול? כי זה מצטרף. שתי אכילות שונים אכילה שבעצם לא אוכלים את האכילה של זמור הבמר אפילו תמ רבונון זה יכול להיות גם ללכת לפי רבונון שאומרים שתי שתי הדברים לא מצטרפים לאכול ולאכול לאכול אימו מה הז אם נסתכל שוב על הדבר הזה היה לנו א משמורס אנחנו רוצינו לדייק שמה כתוב במשנה חצי כז לאכול וחצי כזה זה להקטיר אז זה לא מצטרף משמעים שניהם לאכול זה כן מצטרף אומר הבי זה דיוק יפה אבל בוא נעשה את זה ככה חצי כ אבל חצי כזית הוא עושה חוץ לזמנוי וחצי כזית חוץ למקומוי הוא צירף זה אותו סוג אוכל זה בוא נקח בוא נגיד שהוא לוקח שיריים חצי מהשיריים הנה זה שיריים זה אפשר בן אדם אוכל את זה אבל הוא לקח חצי כזית משירים וחשב על זה חוץ לזמנוי זאת אומרת שהוא יאכל את זה מחר במקום היום וחצי כזד הוא אמר שאני אוכל את זה במדים או בבית שמש במקום בבית שמגש זה הדיוק וזה באמת פסול שתי הדברים האלה מצטרפים ומהג מה החידוש בזה או בדקוני לא אין בזה שום חידוש זה למדנו גז בחוץ וגזמח הנה אם אתה לוקח כזית שלם ואומר שזה שזה יהיה מחוזבז מקדוש או כז שלם ואתה אומר שזה יהיה למחר שזה מחוץ לזמנוי כזישלם לחוץ עם כל חזיס חוץ לזמנוי או הפוך כי אתה מתחיל עם כזיס למורחו כזיזיס חוץ לזמנוי וכזיז בחוץ כז בחוץ ו הנה כתוב כחציז בחוץ וץ זזמח זמכו זז בחוץ אוסו מפורש מצטרף קורס אוס למזם צריך את שתם היא לאכול ולאכול דובר שנדק לאכול קומשמלון דמצטרף אם זה בא להגיד בציור ששניהם זה לאכול ואתה לוקח את הקמיצה שהדרך שלו לא לאכול את זה אבל אמרת שאתה רוצה לאכול את זה ואתה רוצה להגיד שזה מצטרף מראי ששם מינו זה כבר מהרי שאנחנו למדנו שזה לא מצטרף כתוב כאן בסוגריים שמוציאים דקטרונים בכיחת חי ז בחוץ מורכ זיז למוכול אז זה לא מצטרף לא יכול להקטיר אם אתה רוצה להגיד לי שאתה לוקח חצי כזיס לאכילה וחצי כזס להקטיר ואתה אומר שזה לא מצטרף בדיוק דרשמס מנו זה כבר אתה יכול לדייק מהרשר דשתו מה לאכול ולאכול דוב שנדק לאכול אמס מצטרף אם אתה לוקח דברים חצי כזית לאכול חצי כזית של הקמיצה שזה הדרך לא לאכול אתה אומר שזה לא מצטרף דרך ללהגת מבויה אז ודאי אם אתה עם שתי אכילות אתה רוצה לאכול אותם רק מה אחד מהם הוא לא לאכילה זה קמיצה ואתה אומר זה לא מצטרף אז ודאי אם אתה לוקח את אותו דבר את הקמיצה הזאת אבל אתה אומר שאתה לא רוצה לאכול אותו אתה רוצה להקטיר אותו אז ודאי שזה לא יצטרף זה הרי שתי דברים שונים אחד זה אכילה אחד זה הקטרה איך זה אז זה אנחנו כבר יודעים שזה לא טוב להגד מבן כן לכלו להגרצטיולה הכל פעולים אנחנו צריכים את החידוש על זה כן צריך להגיד את החידוש שאם אתה לוקח חצי כזית לאכול לעשות מזה פיטה וחצי כזית אתה רוצה לשים על המזבח סך הוא דלאךשב הוא לא עושה את זה כמו שצריך אבל לאחור שאתה שורף מה מה זה שלא הדרך שאתה לוקח חצי כזית לאכול וחצי כזית לאכול אבל הוא לא אמור להאכל זה אמור להיות על המזבח אז זה לא הדרך שלו עשית שלו כדרך אוקיי שמה זה לא מצטרף אבל דבר שהוא הדרך יש בזה ספרה הפוכה הדרך הוא כאלשים על המזבח ואתה שמת אותו על המזבח אז מצוין שמת אותו על המזבח אז אולי זה כן הצטרף חצי זית וחצי זית אבל קיוחק מחשב והוא בקחשב זה עשית בדיוק מה שצריך לעשות את ה חצי זית מהשקית הזאת אמרת שתאכל זה מצוין חצי כזית מהשקית הזאת שאמרת תשים על המזבח זה מצוין נו אז אולי זה כן מצטרף כי עשית שתי דברים נכונים חומש מלון שזה לא מצטרף כורגך שצטרף שמלון שלו הדרונלוך כל המנוחס אומרת המשנה שוב אנחנו מדברים על מחשבה שפוסלת אתה חושב שאתה תיקח אתתוך כדי שאתה עושה את הקמיצה אתה אומר לעצמך שאתה תאכל את השיריים מחר שזה חוץ לזמן או תקטיר את המינחו את המה שהיה לך ביד למוחור שזה חוץ לזמן מויד רבי יויסי בזה שהוא פיגון בחמב קורס בקיצור אין מחלוקת לציור הזה גם רבי יויסי אומר שהוא חייב קורס זה פשוט איפה רבי יויסי חולק בחלק השני של המשנה זאת אומרת המשנה מתחילה בצורה מאוד מוזרה מה פתאום שמישהו יחלוק על כזה דבר ובעצם כמו שהגמרא תשאל ותתרץ בעצם זה החידוש זה בסע שרבי יוסי כן חולק על הסיפ להתחיל ככה או אפילו רבי יוסי מי זה רבי יויסי אוקיי תכלס זה מביא שאלה ואתה אתה מתחיל להתבונן אתה פותח את העיניים מפסיק לחלום שנייה ושואל את השאלה להקטיר לבינו למחור אם בן אדם חושב לעצמו שהוא רוצה להקטיר את הלבוינו מחר אז בוא נחזור עוד פעם יש לך מנחו יש לך קערה מלא מלא קמח גם שמן למעלה אתה שם קמיצה שלמה מה שלבוינו אתה לוקח קמיצה של ה אתה שם את זה בצד לוקח קמיצה ככה של קמח שם את זה על המזבח אחר כך אתה בא אוסף את כל הלבוינו ושם את זה גם כן על המזבח אם אתה חושב שאתה רוצה להקטיר את הלבוינו מחר זאת אומרת אם אתה קומץ אתה אתה עושה ככה בקמיצה של המינחום ואתה חושב לעצמך שהלבון יהיה מחר רבי יויסי אומר פוס קוסול באים בקורס נכון זה אתה יכול לפסול במחשבה של אבוינו גם כן אבל זה קורס חכם אומרים פיגול וחיו all of קורס חכמים זה פיגול לכל דבר זה לא משנה אומר לו מה שינוזה מן הזבח למה כשאתה שוחט קורבן ואתה חושב שאתה תשים את האימורים שזה חלקים כמו הקליות והיות מן הכבד תשים את זה על המזבח למה שמה אתה אומר שזה ממש פיגול וכאן אתה אומר שזה לא ממש פיגול זה זה לבנו זה חלק שונה מהמנחו אומר להם שהזבר דומסורי באימור באחוד זה קורבן אחד זה בהימה אחת האימורים באים מאותו בהמה אבל ולבוינו אינו מן המנחו אבל הלבוינו שתדעו לכם זה לא חלק מהמנחו זה קמח כאן וזה לווינו כאן זה שתי דברים שונים אומרת הגמרא לא מלניסנו מיד רבי בזו למה כתוב במשנה שרבי יויסי מודה בפיגול רגיל שאם אם הוא חושב מחשבה שאת הקמיצה הזאת הוא ישים על המזבח מחר שזה פיגול ודאי משום דגבס רבי סי אומר פסור מכיוון שרוצים להגיד מה שרבי יוסי כן חולה מהם את רבי יוסי משום דקסו מפגח מתיר או נשמע זה נשמע קשה וזה מאוד קל כשמגיע למינחו, מתי מותר לכהן לאכול את השקית הזאת של השירים? עוד פעם היה לנו מלא קמח, לקחנו קמיצה, לקחנו ככה קמח ושמנו את זה בשקית כאן לשים על ה על המזבח, שמנו את זה בכלי שורש יפה, לא בשקית זיפלוק שמנו את זה בכלי שורש לשים על המזבח. מתי מותר לכין לאכול את זה? אחרי שמתירים לו לאכול את זה. מתי מתירים לו את זה? אחרי ששמים את זה על המזבח, את הקמיצה על המזבח וגם את הלבוינו. אז עכשיו נראה שהלבוינו והקמיצו זה שתי מתירים. מכיוון שצריך כל אחד שיהיה על המזבח, לשרוף את זה על המזבח ואז רק אז מותר לאכול את השיריים. 200 דרבי משקסוב אם מפגחצי מתיר. הייתי אומר שהסיבה שאתה לא יכול לפגל בלבוינו כי לוונו זה רק חצי זה 50% ממה שמתיר את השיריים ה-50% השני זה הקמיצו זה והוא רק פיגל והוא חשב מחשבה לא טובה על חצי והם מפגם בחצי מטרה לכן הוא לא מקבל קורס ואפילו רשנמי ואז גם אולי רבי יוסי חולק גם על החלק הראשון של המשנה שמה שבן אדם חושב לעצמו עצמו שהוא רוצה להקטיר את הקמיצה הזאת מחר אולי רבי יוסי יגיד שזה לא פיגו למה כי זה רק 50% ממה שצריכים לחשוב צריכים לחשוב גם על הלבוינו קומש מלון שלא אם אתה חושב על הקמיצה שאתה רוצה לפגל את זה אתה רוצה שזה יהיה מחוץ לזמן אז אתה עובר אומרת הגמרא דף יגב בזכשמלון בהויד בחלק הראשון של המשנה לא צריך את שתי המתירים רק מתיר אחד ממשיכים הלאה סוגיה חדשה להקטיר לונוס למכור רבי יוזמר פוסקס אבל אם הבן אדם חושב לעצמו שהוא יקטיר את הלבוי למחר אז אין לזה אומר של רבי יוסי איירור שלוק רבי אין מפגסמת אם אני חושב כשזה ביד שלי מה זה מה זה זה הקמיצה החלק הקטן שלקחתי מכל ההכרה הענקית. אם אני חושב בראש שלי שאני מחזיק את זה ואני אומר לעצמי שאני רוצה להקטיר את הלבוינו מחר, איזה זכות יש לי לחשוב על זה? אני לא מחזיק את הלבוי, אני מחזיק קמח. לכן אומר אשתו שומר רבי יוסי אמת מפגלסמטיר אתה לא יכול לפגל ולהרוס משהו שני וכן אתה אומר בשני בוזיכבנו של לחם הפונים שאם מתי ומפגל שמעתי גם בלחם הפונים מתיר אחד לא יכול לפגל את המתיר השני זאת אומרת אם יש לך שתי בזיכים שתי שתי א את בוא נראה אם יש לנו את התמונה שתי הכפות האלה שיש להם את הלב בואנו בפנים אין לנו אוקיי אחד לא יכול להרוס את השני מה וכינתמר מהסדר בלב משום דל מדמנח הייתי אומר זה רק רבי יוסי אומר את זה מכיוון שאתה לא יכול לפגל מקמח ללבוינו אבא בשני בזכבנו שיש לך שתי כפות של לבנו דמדודינינו הם אותו דבר אם הוא מפגיע הדודי הייתי אומר שחד כמשפיע על השני ומשמלון שאחד לא יכול להשפיע על השני אפילו שמאותו סוג אחד לא יכול להשפיע על השני ומסבול משום דל מדמי מה אתה רוצה להגיד לי שזה לא זה לא הסיבה שזה לא בגלל שזה אותו דבר טוניס בוא נסתכל כתוב אומרו לו מה שינתו מן הזבח אומר להם שאלו אותו למה לבואי נבקמח שונים מקורבן שבקורבן אתה כן יכול לפגל בשחיטה על האימורים אז מה הוא אמר להם א להם זה לחדום בוסורימוח זה לא נכון קורבן זה דבר אחד ולבואנו מן המנחו והוא אומר מפורש כאן שלבוינו זה סוג שונה של המנחו זה לא זה לא אותו סוג כמו מנחו אומרת הגמרא לא הבנת מה שהוא מתכוון שזה לא שזה כן מן המנחו זה לא מן המנחו מה אינו מן המנחו אינו באיכוב מנחו דלב מה זה אומר זה לא מעכב אחד לא מעכב את השני הלבוינו והקמח אחד לא מעכבים לא מעכב את השני אם שמתי את הלבוי על המזבח אני יכול לשים אחר כך את הקמח אם שמתי את הקמח לשים אחר כך את הלבוינו אני לא צריך לחכות אחד לשני לא כך מהקבלו קורים אצלי שיריים זה לא כמו אם אתה לא שם את הקמיצה על המזבח אז אתה לא יכול לאכול את השיריים לא ככה בלבוינו וקמיצו שמה כמה דול מתקעת קומס למסך לשיריים אם אתה לא שם את הקמיצה על המזבח אתה לא יכול לאכול שראים אונמקב לא ללבוינו הייתי אומר הייתי חושב שהקמיצה מעכבת לוונו לא אלבקש ויבוא מקברשו כל אחד עובד בנפרד מהשני ואם אתה רוצה אתה יכול לשים את הלבוי לקודם אתה אתה יכול לשים את ה את הקמח קודם זה לא משנה ורבוננון מה רבוננו אומרים כי אמרנו מתפגלסמת הנכדלאקבו בכדמו כשיש לנו אומרים חכום אם תסתכלו שנייה יש לנו בשבועס אתה מביא את השתי הלחם ושתי כפסים שהם שלומם אז אז מכיוון שהקורבנות האלה והלחמים האלה הם הם לא קשורים אחד לשני, הקורבן, כל קורבן הוא נפרד מעצמו. אז לכן אחד לא יכול לפגל את השני. אם אתה חושב פיגול בכבש א', זה לא מפגל את הכבש השני, כבש ב'. למה? כי לא שמת אותם באותו כלי. כי הם לא הם לא מתקדשים באותו כלי אבל איך יקבו בחד מונו כחדומי אבל אם זה נקבע באותו באותו כלי אז זה נחשב אחד קב אחד מונג אחד אדום אומר רבי ינ לי לבנו בזור פוסל למה מהתמו למה מישראל מוציא את הלבוינו מלמעלה הוא עוזר הרי צריכים להפריד את הלבוינו יושב על הקמח צריכים לקחת את הלבוינו ולשים לשים את זה על המזבח אם הישראל לוקח את זה מכאן ונותן את זה לכהן זה פסול מתי האומר בירמי משום הלוכנוג בו כי זה נחשב ללכת כל סוף ההלוך שלא ברגל שמו שמו שמו לו הילוכה בזוהר פסולו הרי יש ארבע עבודות אם אנחנו מסתכלים כאן נראה שהעבודה השלישית זה הולכו עכשיו אם אתה לוקח את ה את הלבוינ מכאן ואתה מזיז את זה לכאן ונותן את זה ביד של הקהין אז הלכת מכאן לכאן עכשיו לא הלכת ברגל הלכת עם הידיים שלך הלכת מכאן לכאן או לו שלא יהיה ברגל שמו אלוכה זה עכשיו אלוכה עכשיו כדי שזה יתפס טוב בראש אז יש לנו כאן דוגמה מכל האסור הוא מאיר לכולם בבחל גד אסור אסור אתה >> למה פים נופים תראו אין לי מקלכל אין לי מקלות בסורבורד אין מקלות בסקי יש מקלות ‏What are you doing? Why you sliding on the while learning? The doctor told me that my medical requires me to go for a minut walk. You call that walking according for you learn. >> ברגע שמה. הליכה הכי כיפה הליכו שלוי ברגש שמו ליכו או זה שהכהן הישראל במקרה שלנו לוקח את הלבונו מצד אחד ומזיז את זה לצד שני עכשיו זה הולוך רק לא ברגל ולוך שלא ברגל שמו לוחל בזור פסולו מכיוון שהוא ישראל זה פסול אומר מורי בנ תנינו גם אנחנו לא למדנו זה הכלל כל הקומס ונוז בכללי והמויר ומקטי רבו ישראל הנה לראות את זה עוד פעם את כל הארבע אבוידוס הקומץ ונועסים בכלי לתת בכלי והמוך מקומץ היינו שויכת כפי שאתם רואים קמיצה זה כמו לשחות מוילך היינו מילך זה אותו דבר ללכת למזבח מה הקטיר היינו זורק זה לזרוק את זה על המזבח אלה נוזים בכלי אבל מספר שתיים מיקרויד למה זה דומה לקבלת אדם אל משום דומה לקבל זה ממש דומה מדומי איך אתה יכול לפגל בכזה דבר הרי זה לא דומה או זה ממילא שם אדם יוצא מהצווא של הבמה מעצמו חלק שוקל ורומי אבל כאן הוא לוקח את זה בידיים שלו אלא משקי דלא ישגל דלא יעובד לו הרי חייבים לעשות את זה אבל זה חשוב זה נחשב משהו שצריכים לעשות ואם זה משהו שצריכים לעשות זה חשוב והכוח משבי כקבולה אז זה דומה לקבול ולכן זה מפגר אונמי גם בלבנו דיסג לו לי דלא יבובד לו היא חייבים לעשות את הכיתה הזאת לאסוף את כל הלבונו אביד חשובי שבחשוב אש כך ואז זה דומה לא אומרת הגמרא לא דומקבו זה כן לקבל השאלה שהיה לנו זה איך זה דומה הרי זה יוצא מהצו בעצמו אדם וכאן אתה שם את זה בתוך הכלי בידיים טוב גדוש כלי תכלס בסופו של דבר זה נכנס לתוך כלי והכלי נותן לזה קדושה מולי ממילא מולי שוקל ורומי מה זה משנה תכלס זה קיבל קדושה מתוך הכלי זה לא משנה אם זה בא מעצמו שאתה בעצמך שמת את זה רבו יסאי שיהיה לכם הגודשב שיהיה לכם גודבוך שיהיה לכם יום טוב ונעים ‏e