חזרה - מנחות דף ח | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

טוב רבס מרדכי רבו אנחנו אורזים בדף ז עמוד בז למטה אתמול היה לנו שיטת רבי לוזור שאם הכהן לוקח את הדם של החטוס הפנימי איפ שצריך להטיז את הדם על הרצפה של ההכול שבע פעמים ולקח את זה בשתי כלים אז הוא אומר שזה פסול ומאמר רביזורכי ואמר והוא יתמר חביתי כהן גודל כל יום ויום הכהן גודל מביא חבית מביא מנחה מנחס חבית פעמיים ביום עכשיו הוא לוקח את סורון סולט הוא מחלק את זה לחצי חצי בבוקר וחצי בצהריים เฮ נמר הנה גדוש של החצוב נכון שעכשיו הוא רק מקריב חצי אבל את הקדושה של החביתים צריכים לעשות ביחד את כל הייסורים צריך להיות בבת אחת רבי לאזו אם אומר מתוך שקרה ולחת צוען קדוש לך צוען רבי לאזור שאנחנו שם מדברים עליו הוא אומר לו מכיוון שזה הרי מגיע חצי חצי חצי יסרון בבוקר חצי אז מה הבעיה אז תקדש חצי בבוקר ואחר כך תקדש החצי השני מה הבעיה מתואר שקרב לך צוען גדול שלך צוען דף חס עמוד ומיסו אם זה נכון שרבי לוזו סובר שאנחנו לומדים שבדם בשתי כלים שונים זה פסול אז גם במיסוללף מדם למה הוא לא לומד מדם שצריך את הכל בכלי אחד גם את החביתים צריך את כל הקמח בכלי אחד וכדי רבי לאזור מילסה ממילסה לא יגמר אז אולי יש מושג שנראה את זה כמה פעמים בדף הזה מילסה ממילסה לאגמר אולי אי אפשר ללמוד דבר מדבר. עכשיו בכל התורה כולה לומדים דבר מדבר. רק אנחנו יודעים אנחנו במסכתס מנוכס זה קושים ובקרוצ'ים יש הלכות שונים ויתכן שלא לומדים דבר מדבר. בוא אומר רבי לוזור מנחו שקמוצו בהכל כשאירו. מנחה שקמצת בתוך ההיכל זה כשר. עכשיו איפה צריכים לקמוץ מנחה? אנחנו צריכים לקמוץ את המנחה בעצם צריכים לקמוץ את המנחה באזור הכחול והוא הלך ועז באזור האדום האם זה טוב הוא אומר שזה טוב מן שקמוצא בהיכול בתוך ההיכל מה זה היכל זה הבניין הגבוה שזה 200 או גובה לפנים יש את המנוירות את השולחון את המזבח הזוב ובסוף יש את הקודש הקדושים זה קשר שגם יוצאנו בסילוק בזיכן כשאנחנו מביאים את לחם הפונים ו מוציאים את השתי בזיכים האלה, שתי הכפות האלה שיש בזה לוינו, איפה זה נמצא? זה נמצא בתוך ההכול. והקמיצו של המנחה זה מאוד מאוד דומה. זה בעצם אותו דבר כמו הבזיכן האלה. בבזיכן אתה עושה את זה באכול. אז גם הקמיצה אפשר לעשות באכול. נו אז הנה אתה רואה שרבי לוזר דימה מילסה למילסה הוא דימה את המנחה הרגילה את הקמיצה של המנחה הרגילה לבזיכין שזה מנחת לחם הפונם שזה גם סוג מנחה אומרת הגמור רגע מנחו ממנח יוף אולי רבי לוזל לומד מנחה אחת ממנחה שנייה זה המנחה שלנו הרגילה ממנחה של לחם מהפונן מנחו מדם לא יולף אבל אתה עכשיו עושה קפיצה רצינית אתה עובר ממנחה לדם אולי את את זה הוא לא לומד שת הגמור מנחמ מנח מיוף והוא באמת הוא לומד כל פעם מנחה אחת מהמנחה השנייה ואותניו עד שלא יפרקו נפרס לאחמו אם הוא לא עכשיו אנחנו מסתכלים על השתי הבזיכים האלה אז מה עושים קודם מורידים את השתי בזיכים שמים אותם מקטירים אותם על המזבח ואחר כך אפשר לאכול את הלחם הפונים זה המתיר והמכשיר של לחם הפונים אי אפשר לאכול את הלחם עד שאתה שם את הבזיכם על האש עכשיו מה קרה? לפני שהוא הוריד את הבזיר האלה, מישהו לקח את הלחם ושבר אותו. עכשיו חסר קצת טיפה טיפה חסר מהלחם. אנחנו יודעים שאם חסר טיפה ממנחה או רגילה, חסר טיפה, אי אפשר לקמוץ, אי אפשר לעשות קמיצה, אי אפשר לעשות כלום. ואם זה חסר אחרי שעשו את הקמיצה, אי אפשר להמשיך. כן? אז כתוב עד שלא יפרקו נפס לחמו אם עד שהוא הוציא את הבזיכן הלחם נזדק וחסר מהלחם הלחם פוס ואם מקרב בזיכן אי אפשר לשים את הלבוינו על המזבח משפירקו אבל אם הורידו את הבזיכן אבל עדיין לא שמו את הבזיכם על המזבח מי שפירגו נברס לחמו הלחם פוס אי אפשר לאכול את הלחם ומקטיר לו בזכ ממשיכים שמים את הלב על המזבח הוא אומר רבי רבי עוזר לא הפרק ממש אלא כיוון שהגיע זמנו לפורק לא שהוא פשוט הוריד את הבזיכן אלא הגיע הזמן לפרק זאת אומרת בשעה השישית של היום שזה הזמן שמפרקים שמורידים את הבזיכים אבל מי שלא יפירקו כמי שפירקו דמיו והמיתם כמנחו שחוסר קודם כמיצו אם אתה לומד מנחה ממנחה כן אז גם הלחם הפונים שזה יהיה כמו שחסר קצת קצת מהלכב הפונים ושיהיה אסור להמשיך הלאה כמו שבמלחה רגילה אי אפשר להמשיך הלאה אומרת הגמרא לא אוקשי מנחיבור ברירו כצדו איך אתה יכול להשוות מנחה רגילה ללכת מהפונם למה מנחה רגילה כל עוד שלא עשית את הקמיצו אז אתה לא יודע איפה הקמיצה הקמיצה בצד ימין קמיצו בצד שמאל קמיצו למטה עוד לא עשית את זה זה משהו פיזי שאתה חייב לעשות והוא בור בריירוק קצידו אבל לא בלחם הפונים מכיוון שאנחנו יודעים זה הקמי זה הבזיכין הבזיכים האלה הלבוינה הזה זה הקמיצה שלה זה כבר ברור מה זה וכיוון שהגיע הזמן עולה פורק כמן דפורגדם וב אז ברגע שהגיע הזמן שלו אז זהו נעשה העבודה כאילו זה כבר נעשה כבר יש לנו את הבזיכן בצד הם יושבים שמה מחכים לך לקחת אותם אז הגיע הזמן זהו הלך דבר גדול אלמטו תהביים שחוסרו בין קמיצו הכתור אבל במנחה רגילה שאתה לוקח את הקמיצו אתה צריך שזה יהיה את השיעור של ה של המנחה שלא יהיה חסר כלום ולקחת את הקמיץ ולא היה חסר אבל אחר כך חסר אז מה עושים דאין מקטיר עם קו לצליהם יש שיטה שאומרת שאסור להקריב אומרת הגמורה רגע זה שיטה לפלוקדנינו רביס כמן דשירים שחוזרים קבצה גדור מה תקטורס עליהם מה אתה שואל אותי שאלה מתען אחד שאומר שאסור להקטיר אם חסר קצת מהסולת אחרי שעשית את הקמיצה יש שיטה אחרת שאומרת שאם חסר אחר כך זה בסדר גמור אז רבי לזו כמה כמו השיטה הזאת גופו סוגיה חביב דגה גודלו דיברנו על המלאכות שהכהן גודל מביא רבי חמר הנה גדול של החצון הכהן גודל לא יכול לחלק אותם להביא את ה את הקמח לשפוך חצי ייסורון ולעשות מנחה בבוקר ולשפוך עוד חצי יסורן בצהריים ורבי לאזור אומר בט שקרב לך צוען גדול שלך צוען אומר רבי לוזר אני לא מבין למה לא הרי הוא עושה מנחה בבוקר זה משהו שונה הוא עושה משהו בצריים אומר ברחמה הייתה מדבר רבי יוחנן מאיפה רבי יוחנן קיבל את המושג הזה שחייבים לעשות את זה ביחד את את הקדושה להקדיש את זה בבת אחד אומקרו מנחו מחציסו שקודם יש מנחה ומהמנחה הזאת לוקחים חצי אבל זאת אומרת שהקדשת את זה בתור מנחה שלימה הובי מנחוב אחר כך חצר קודם שיהיה מנחה שלימה יסרון שלם אחר כך תחזור את זה לחץ סו חבית גהן גודול בז חציין כתוב מפורש שאסור זה שאלה רבי לוזר רבי לוזור אומר שאפשר לקחת חצי בבוק וחצי בצהריים כתוב חבית כון גודל לא בז חצים לא היו מביאים את זה חצי חצי אלא מביא סורן שולם כתוב מפורש הוא מביא יסרון שלם בחויציו ותניו אילונ מנחצמר מבי חצי סורב שכס ומקרב הכהן גוד הוא חייב להביא את את הקמח מהכסף שלו הוא מביא את זה מהבית אולי הוא מביא חצי מהבית בבוקר זה כבד כן אז הוא זה מה זה קילו הוא צריך חצי קילו לא יודע כמה בבוקר חצי חצי סו מביסו מעקרב לא אתמוד לא מה חצי מהבויקר מחצו מישלם ומביא הוא צריך להביא את השלם את הכל בבת אחת ואז הוא מחלק את זה לחצי זה אתה רבי לוזר אומר שאתה יכול לעשות חצי חצי אומר הגמור למצוות נכון זה עדיף להביא את הכל ביחד ואולי אפילו מקיים איזה מצווה לכתחילה אבל רבי לוזר אומר, אם הכהן גודל חילק את זה חצי חצי, זה לא נורא. אתה יכול להמשיך הלאה. אם אתה רוצה להיות ממש מקפיד על כל ההלכות אחד ושיהיה ממש לכתחילה, לכתחילה, למצווה, זה אתה עושה בבת אחד. אבל אם עשית את זה חצי חצי, זה לא פסל את זה. אומר לי רב גביו מבוסל לרבשי. אומר רב גביו, מהמקום שקוראים לזה בי כוסל? הוא אומר את זה לרב אשי בו חוקסיב בו אני לא מבין מה שאתה אומר כתוב בפסוק חוק אוילום לשם כולל תוקטו אנחנו יודעים יסוד בתורה כל פעם שכתוב חוק כמו שראינו אתמול חוקה אזור זה זה ככה אי אפשר לשנות כלום זה חוק כתוב בתורה שצריכים להביא את הכל ביחד מחציסו בבויקר מחסו משלם זאת אומרת אתה חייב להביא את הכל ביחד אז איך אתה אומר לי שלא זה רק מצווה אמר לי א לאניצרכו אלו להביא שולם מבייסוי לא לא אתה צודק ודאי שאתה חייב להביא אבל לא שאתה צריך להקדיש שהכהן גודם מביא בתיק שלו את ה את הסולת את הקמח זה הוא חייב להביא את הכל אבל משהו מקדיש בתוך הכלי חידוש גדול שיש יש משהו שהוא מביא מהבית שהוא מביא מהבית אתה לא חוזר הביתה פעמיים פעם אחת מהבית אבל להקדיש בתוך הכלי זה לא צריך זה רק מצווה בעלמו מעניין מה זה המושג הזה להביא מהבית אבל ככה כתוב בתורה זהו אז הוא מביא ש הגמור ומאמר רבי יוחנו ומה רבי יוחנן אמר כזה דבר ואומר הפש חצי יסור מדיס רב אמר אין קודש רבי יוחנן קודש רגע כתוב מפורש שרבי יוחנן אומר שאפשר לעשות חצי ולהוסיף ומי סו מחביתין מד מכביטן שאי אפשר אתה הרי רבי יוחנן אומר שאי אפשר להביא חצי וכי תמ רבי יוח ממל יוף אז שוב הנה יש לנו מושג את הפעם השנייה שאנחנו אומרים את הדבר הזה שאולי בקודשים אתה לא יכול ללמוד מחבית מה שהלוכ בחבית זה חביתן ומשהו אחר זה משהו אחר לא יוב ואומר ורן שלומים ששחותם בכול כשרים הנה אנחנו נביא לך ראיה שכן לומדים דבר מדבר אז זה אפשר ללכת בחזרה לכאן שלומים חייבים לשחות בתוך הנקודות הכחולות האלה זאת אומרת בתוך האזור עכשיו מה קורה עם הכהן הלך ושחט את זה בתוך הנקודות האדומות שזה בתוך העיר לא ששחט בעיר כשעירים דכסיב הוא שחוט או פסח אוהל מוידצים לשחוט בפתח של האוהל מועד בפתח של האכול אומרת הגמורה שלו יהיה טופל חומיקו אי אפשר להגיד שההיכל שהוא יותר קדוש מהזורה יהיה פחות מהאזור זאת אומרת אם אתה יכול כבר לשחוט בשטח הכחול אז ודאי שאתה יכול לשחוט בשטח האדום זאת אומרת אתה לומד את האדום מהכחול אז רואים שאפשר למוד דבר מדבר אומרת הגמור די תלוי סיבשני בן אדם שחושב לעצמו שהוא יוסיף עוד קמח אז גם עכשיו שאין לו את הקמח אין לו את כל השיעור זה עדיין טוב למה כי בראש שלו הולך להוסיף בבראש שלו יהיה שיעור שלם סני מלאים אין מלאים אלו שלמים צריך להיות עד הסוף ואמר רבי יוסימוסי בזמן שאין דת לא יוסף זה מתי שאין לו אין לו מחשבה אבל בזמן שדת לאסף אבל ברגע שהוא חושב בראש שלו שהוא הולך להוסיף נכון זה לא מלא עד הסוף זה חצי בוא נגיד רישו רישן קודש כל מה שהוא מכניס בהתחלה לתוך הכלי זה קדוש ורב בחיתין כמן סבירלי ורב שאומר שחצי חצי זה טוב כמו כמי הוא סובר אומרת הגמורה יקרה בלוזר ללב מחבית רגע רגע רגע רגע איפה הרב שלנו אנחנו לא יודעים מה הרב סובר רבי לוזר אומר שזה שחצי חצי זה בסדר כן זה מה שהתחלנו את הסוגיה חצי חביתין וחצי חביתין חצי קדושה וחצי קדושה זה זה בסדר למה כי אפשר להקריב חצי וחצי רבי יוחנן אומר שזה לא טוב אז כמו מי רב סובר אירב לוזר ללב מחבית למה לא לומדים חביתם שאפשר חצי חצי חצי לבד וכי תמרב מלסה ממילס לא יעולב פעם השלישית שאי אפשר ללמוד מחביתין ואומר רב מנח גדוש שבוי שמן עכשיו אנחנו נראה שרב כן לומד דבר מדבר שוב אותו אותו ראיון מקודם שגם יצינו מלחם פוננים בלא לבנו סליחה שמנחה אפשר להקדיש אז איך זה עובד יש לך מנחה אז יש מנחה סחוטה שזה רק הקמח אבל יש מנחה מנחה רגילה מנחה סנדובל נגיד זה צריך לשים שמן ולבוינו עכשיו איך אנחנו יודעים שהקמח לבד מתקדש אז אומרת הגמורה המנחק גדוישו בלא בלא שמן לא צריך את השמן לא צריך את כל הרכיבים איך אומרים אז אפילו בלי השמן זה נהיה קדוש שכן יצינו בלחם הפונים לחם הפונים אין לו שמן והוא קדוש ככה עכשיו בלא לוינו אי אפשר ללמוד מלך מהפונם בליל לבנו כי יש שמה שתי בזיכים שיש להם לוינו אז איך אנחנו יודעים שאפשר לקדש את המנחה בלי הלבוינו שכן הצינו במנחס נסכים הנה יש במנכס נסכים שזה מה זה המנחה שמביאים ביחד עם קורבנות בלא שמן ובלא לבנו בלי כלום שמצינו בכס חוטה יש חוטה אומרת הגמורה כוחוך רב כרבי יוכל סבירלי שמה שאי אפשר לעשות חצי חצי הוכחנו אם לא אז היינו צריכים ללמוד מכאן אז רואים שרב סובר כמו רבי יוכנון שאי אפשר לעשות חצי גופו אומר רב מנחוק גדושו בלוי שמן עכשיו למדנו שאפשר להקדיש מנחה שלימה בלי שמן למה שכמוצנו בלחם הפון וזה למדנו בלחם הפונה שמה אין שמה שמן בלחם הפונה וזה קדוש בלאי לבוינו איך אנחנו יודעים שאפשר להקדיש מנחה בלא לבנה לבינו שכן מוציאנו במנחס נסוכ אין שמה לוינו שמביאים קורבן ביחד עם מנחה אין שמה לוינו ולא יש לו לב לוינו שכן מצינו נכס חוטה ושם אלו לוינו לא קודש היי בלא יהי והי בלא יהיה אם אנחנו מביאים את השמן לבד זה קדוש לבנו לבד קדוש איך אנחנו יודעים שמן שכינו בלא שמן שמן זר אפשר להקדיש שמן לבד זאת אומרת אנחנו כבר ביררנו שאפשר להקדיש את הקמח לבד בלי השמן והאם אפשר להקדיש את השמן בלי הקמח כן רואים את זה במצוירו שמה אין לו קמח הוא מביא שמן ושמים את זה על הבן שלו לבואינו איך אנחנו יודעים שאפשר להקדיש לונו בלי קמח בלי שמן שכצינו בלבנבזיכן זה לא ממש מתקדש ביחד מלכפש אומרת הגמרא ורבי חנינו אמר רב חס עומד ביז לא יזוגדוש בלאזו זה לא נכון הוא חולק ואומר ולא יזוג דו ולא יזו כל מנחה שצריך שמן ולבוינו הכלישורס לא יכול לקדש אחד בלי השני צריכים להכניס גם את הקמח גם את השמן גם את הלבוינו ואז זה מתקדש ורבחני אוסורן לא מנמשך השואלת הגמור ככה לפי רב חנינה שצריכים לקחת את הקמח ביחד עם השמן ביחד לבנו ואז מקדשים את זה אז הכלי הזה שקוראים לזה ייסורן שראינו בסרטון עכשיו שממלאים את זה רק קמח בלי שמן הרי באותו זמן שאתה ממלא את זה עם קמח זה לא זה לא מתקדש זה רק מתקדש אחרי שאתה מרובב את הקמח בכלי אחר בכלי יותר גדול את הקמח ביחד עם השמן ביחד מלבוי ואז זה מתקדש אז למה למה משה רבינו או שבדורות אחרים היו צריכים למשוך את הכלי של הייסור? למה צריך לתת לזה קדושה אם זה לא מקדש כלום? כלי הרי מקדש דברים שאתה מכניס בתוכו וכאן זה לא קידש את את הקמח למנחס חוטה לא צריך קדושה בכלי הזה שקוראים לזה יסורן כי מנחת חוטה לא מביאים שמן ולא לבואינו ואתה מקדש את הקמח בכלי הזה שקוראים לזה יסרון ולאגל לא מנמשך למה צריך את הכלי שקוראים לזה לויג שזה מודד נוזלים ללאיג של מצוירו זה ללויג של מצוירו זאת אומרת אותו שאלה אם אתה לוקח לוג של שמן ומערובב זה בתוך הקמח בתוך כלי כל יותר גדול. אז זאת אומרת שכל הקדושה של השמן רק נעשה ביחד בתוך הכלי הגדול. אז למה צריך שהכלי הקטן שקוראים לזה לוג? למה זה צריך קדושה? כי יש משהו אחר שקוראים לזה מצויר שהוא מביא שמן וזה צריך להתקדש. ו שמואל סובר לו להודרב דסנן כלי הלך מקדש שמסלך ומידס היובש מקציובש. בביס המקדש יש כלים כלי מדידה וכלי שעשוי למדוד הנה כלי מדידה יש כאן את את המספרים כמה כמה חומר אתה מכניס וכולי זה ללך כן זה למשקה לא מודדים כאן א דברים אחרים דברים יבשים אז גם בבייס מקדוש אומרת הגמורה יש להם כלים לוג זה לשמן לדברים כאלה ליין שמן מים ויש את הייסורן ואת האיפו וזה שזה מיועד רק למדידות יבש אפשר לומדוד אחד בשני וזה גם תשמע בלח יש מדידות אחרות גם לנו יש ליטר ויש קילו זה שתי דברים שונים שני הפך ולא נפס כלי הלך מה שנוזלים מקד שמסלך רק נוזלים מידס היובש והכלים שאפשר למדוד יבש בקל שזה יובש ואין כלי הלך בקד שזה יובש ואחד לא יכול לקדש את השני. זאת אומרת, אם אתה שופך קמח לתוך כלי שורש של לוג, נראה את זה בסרטון, שהקמח יוצא מכלי שמיועד, אתה רואה זה מיועד, זה זה לשפוך דברים, לשפוך נוזלים, זה לא מקדש את זה ולא המידס היובש מקשך וגם יש לך כלי שמיועד למדוד קמח, למשל אתה לא אם אתה שופך בתור בפנים שמן ויין וכולי, זה לא זה לא מתקדש. הוא אמר שמואל הזה אומר שמואל שנו אלא מידוס זה דווקא כלים שממיועדים לנוזלים משהו כזה בביס המקדוש כי אין דוגמה אבל מזרוקויס הכלים האלה שיש להם שפיץ למטה שמיועדים לקבלת הדם מכזה זה יובש זה כן למה הוא לומד את זה מפסוק שנאמר שניהם מלאים סולסדו בשמן ומנחו או כתוב בפרסוק זה מקדש את היבש שני מלאים סוילס בלו בשמן למנחה אומר לרבח לרבינ מנחו לחוהי זה לא נכון אבל אם אתה מסתכל על המנחה זה בעצם משהו נוזלי כי ברגע שאתה שופר בזה שמן אז הוא נהיה נוזלי זה כמו זה כמו בצק בצק הוא נוזלי אומר דגמור אומר לי לא ניצחו אלויושבו לכל מנחה שאתה מרובב שמן בתוך המנחה יש חתיכות בפנים שהם לא הם לא נוזלים. יש קמח גושים כאלה ש השמן לא תפס במת לא מרובב את זה בתוך בלנדר. אז יש הכהן עושה ככה ככה אבל תכלס יש חלקים שלמים שהם יבשים וזה לא יכול להתקדש בכלי שהוא מיועד לנוזלי ויבואיסבות תירוץ מנחו לגבי דם כיובש דם תזכרו את זה זה חלק מהסרטון היפה הזה שנכון תקרא לזה נוזלי אבל זה לא נוזלי כמו מים כמו דם דם זה ממש ממש נוזלי וזה בצק. איך אתה יכול להשוות אחד לשני? זה נוזלי נוזלי וזה כלי שמיויד לנוזלים פשוט נוזלים וזה נכון זה לא ממש יבש אבל זה לא נוזלי לעומת הדם. עכשיו קבלו את הסרטון. ‏in זה הפוך קמח בלוק שמן ‏is the keyquid but make the r the clears them making them the so great how can the have שמת לב סולת על החגוע שלו על הצנטר ‏with the clever the is before the is compar to the bloody can as you can שרקויח. אז מה כתוב כאן בעצם? שהמזרק הכלי הזה שיש לו שפיץ למטה הוא יכול לקדש גם יבש גופו אומר רבי לוזו בנחשקמוצבי חוקשו אם עשית את הקמיצה שבעצם אתה אמור לעשות את הקמיצה בחלק הכחול של בסמקדוש של האזורו ואתה עשית את הקמיצו בתוך היכול זה כשר למה שכנו בסילוג בוזיכים שזה כאילו זה הסוגיה שראינו בעמד א' שאנחנו רואים שגם בלחם מהפונם שזה נמצא בתוך ההכול דרך אה טוב זה לא קשור אליכם זה לאמריקאים יותר אבל מי שרוצה לראות את ה יש לנו בגמרא החדשה שלנו יש לנו גם את ה את התמונה של האכול מכאן את זה אפילו יותר גדול בסדר יותר לאמריקאים בלך שמר שר שכמוציאנו סילוק בזיכן בסבי וקומץ משום זה הפסוק שראינו אתמול לא מובן בדיוק מה כתוב כאן כתוב וכמץ משום שהקמיצה תהיה משם מה זה משם ממוקים שרגיעזור אומדוס עכשיו בוא נסתכל שנייה איפה הישראל עומד הישראל רק יכול לעמוד ב-11 אמות האלה שבנקודות אדומות מקום פה מאוד מאוד צר שמה ישראל יכול לעמוד עכשיו לא מובן מה הקמיצה צריכה להעשות רק שם ולא בשער הביס המקדש כאילו לא בשאר האזורו לא לא הבנתי אולי אולי אולי כאן לא יודע בכל המקום הזה למה דווקא במקום שהישראל עומד במסיר אומר הכוונה היא ככה מנין שם קומץ בשמאל שיח זה בג מץ בימין שראינו אתמול בדיוק את הדבר הזה מצר אומר שהכוונה בפסוק זה שאיך אני יודע שאם עשית טעות ועשית קמיצה ביד שמאל שאתה מחזיר את הקמח לתוך הכלי ואז אתה עושה ביד ימין אתה אומר לא מה וקומץ משום ממקום שקומץ כבר שאפשר להתחיל שוב זאת אומרת נכון שעשית טעות אבל אל תזרוק את זה לזבל זה לא לא פסול את זה אתה יכול להתחיל מחדש תעשה תשובות תהפוך את הראש שלך ותתחיל מחדש איגד אמרי הוא מוסבו והוא מפרק לו יש כאלה שאומרים שהוא בעצמו שואל את השאלה והוא מתרץ יגדמרי אומר אומר לרבי יעקב לרבי ירמיו בתחליף או שזה מישהו אחר מסביר אסביר לו אני אסביר לך אני צריך אלו להכשיר אז כל הזור כולו הפוך זה בא להגיד שזה לא רק המקום הזה שאפ שהישראל לומד אלא כל האזורו למה שלא יתו ויא קוצי קוצ'י ומנחו קוצ'יקוצ' הייתי חושב חושב שזה כמו אוילו וכמו מנחו זה קודשי קוצים כן זה לא זה זה לא קוצים קלם זה קודשים קוצים ואוילו זה קודשי קוצים ואיפה שוחטים אוילו דווקא מאו טונו צופון אב טו צפון אם אנחנו כבר משתמשים בז צופון החלק האדום כאן זאת אומרת החלק הצפוני של האזורם מהקו מסוף המזבח והלאה זה החלק הצפוני של האזרה שמה שמה אתה יכול לשחוט אוילו ורק שמה אתה לא יכול לשחוט את זה יותר דרום משמה מה לאילו אומרת הגמרא מה אתה לא אומר אז גם מנחו הייתי חושב רק במקום הזה קומש מלון שבכל האזור אומר הגמור מה לאילו שכן כולל רגע הסיבה שצריך צפון באוילו כי כולו לשם כל האויל עולה על המזבח ולא נשאר כלום לקוינם אומרת הגמרא טוב אז אני מביא ראיה מחטוס חטוס הרי הכהנים יכולים לאכול ואיפה שוחטים את זה רק בצבון שוקים מחפר חייו בקריסוס חדו זה ממש חזק שמחפר על מישהו שחייב קורס אבל מנחו לא בא לחייו בקריסוס טוב אז נלמד מושם שזה לא בא לחיוב קריסוס בא לושקים מיני דומים אז תראו את הפסוק כאן האושום זה בעצם כי הדם הוא בנפש יחפר שראינו הרבה בזבוכם עיקר הקורבן זה בזריקת הדם אתה מקבל כפרה מהדם זה מין דם זאת אומרת זה קטגוריה שונה לגמרי ממנחה. מנחה אין שם דם. אין לך את הכפרה החשובה הזאת של כי אדם הוא בנפש יחפר. אומרת הגמורה מקולונשקים מנדומם. אז מה שניסית ללמוד מאוילו ומחטוס אפשר להגיד אותו דבר כי אדם הוא בנפשיך. אבל תכלס יוצא שלא צריך פסוק שחייבים לשחוט את זה שאפשר לעשות את המנחה בכל ה בכל הזור דווקא אוילו דווקא חטוס אושומ מיני דם אז הם שמה במקום הצפוני של ה של הזור אז שוב חוזר את השאלה למה צריך פסוק מה הלשון שמה אה וקום עצמום וקום עצמי שום למה צריך בקום עצמי שום מה זה בא ללמד אותנו אומרת הגמורה ליצר סוגחמי הויקסיב וקריב על הכהן והגישה על המזבח יש מושג של הגשה הנה איפה עושים הגושר רבו יסאי כל אחד יודע בקרן דרום מערב אז הייתי חושב שכל המנחה צריכה להיעשות בדיוק שמה בקרן דרום מערב הקריב על הכהן והגיש למזבח וכתוב וקומץ מיד קומץ מהגושו בקרן דרומסרובס אף כמיצונקרן דרומסרובס הייתי חושב שכל הקמיצה דווקא במקום הזה של האזור קומש מלון שאיפה עושים את הקמיצו איפה שאתה רוצה בכל האזור רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים