חזרה - מנחות דף ז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויס אה די נשמע סימים מרוסירוספס מרדכי אוכזים חמש שורות מלמטה דף ו עומוד בס אז בוא נחזור שנייה מה זה קמיצו כהן אחד מחזיק את הכלי אנחנו נראה נדבר על זה האם הוא צריך להחזיק את הכלי או הוא מכניס את היד שלו ככה, לוקח שלוש אצבעות וזה המתנה שהוא שם בכלי שורש שני. זה הנקודה שאני רוצה להראות לכם. או הכלס השני. כאן הוא מוסיף מלח לווילו ואת זה שמים על המזבח. הבנתי. אנחנו למדנו את שיטת רב שאם ישראל עושה את הקמיצה הוא מכניס את היד שלו ולוקח שלוש אצבעות הוא יכול לפי בן בסירו להחזיר את זה לכלי ולהמשיך הלאה היה לנו מחלוקס האם זה דווקא כשהוא מחזיר את זה לכלי הרגיל או אפילו הוא מכניס את זה לכלי שורס השני האם הוא יכול להמשיך הלאה או לא שיטה אחת אומרת שלא ברגע שהוא מכניס את זה לכלי שורס השני אי אפשר מה סכיב לו רב נח שואל רב נחמן מייקו סברי על התנועי אלה התנועים האלה שמחולקים ואומרים שברגע שזה בקישור שני אי אפשר להשתמש בכל הקמר זה פסול מיצס פסולמה אם כש ישראל אונן תבוליו כיפורים עוסק מצו זה נחשב אבוידו אף עלגב זה לא יעובד למטן כלי. אז מה זה משנה? אפילו אם הוא לא הכניס את זה לתוך כלי שני הרי הוא עושה עבודה בזה שהוא עושה את הקמיצה בעצמו אז אז הוא לא שם את זה בכלי שני אבל זה העבודה והעבודה הזאת פוסלת דמינחו קמיזסולבדהי ואם זה לא נחשב כלום כי למטן כלים היה אז אם הוא שם את זה בכלי שני אז מה אכפת לי זה סתם מעשה קוב בעלמישהו לקח ושם את זה בכלי שני זה לא זה לא הורס זה לא כלום זה לא קמיצה עוד אומר הרב נחמן אז הוא אומר פשט מחודש לא ילמהבוי זה חמ בוא בוא נקרא לזה סתם לסבר את את המוח בוא נקרא לזה שהוא עושה תקמיץ הוא עושה 50% מהעבודה ושהוא מכניס את זה לכלי שורש השני הוא עושה עוד 50% לא מבוידה זה זה 50% מעבודה ולא יגומרסו דו ולמתן כלי או אז מה אתה שואל אותי שאלת אותי מה הוא הרוויח בזה שהוא עושה ככה זה לא אבוידו כן זה כן אבויד ביחד עם הכלי זה עבודה שלמה אז לכן הוא מכניס את זה בכלי שני אז זה עבודה שלמה יוכי שואל את הגמורה אפילו לא קידש וכימהד לקדוכדי לקדוש ולפסל אז אפילו הוא לא הכניס את זה לכלי השני אלא עסק מיצו והכניס את זה בחזרה לכלי הראשון הכלי הראשון אמור לתל זה קדושה הרי זה כלי שורש הכלי הראשון אז ברגע שאתה מכניס את המנחו לתוך הכלי הראשון אז הוא עושה קמיצה איזה 50% הוא החליט את זה לכלי שורש זה עוד 50% זה נהיה פסול איך רב אומר שאתה יכול להחזיר לחזור ולהשתמש בקמח הזה אתה ישראל לקחת קמיצו עם שלוש אצבעות עשית 50% עכשיו החזרת את זה לכלי עוד 50% עכשיו פסלת את זה איך אתה יכול להשתמש בזה אומר רבי יוחנןסמרס כלישורס מקלמדס או כמו כל דבר דבר אחר בידשקת ביהדות זה הכל בראש ואם אתה לא מכוון שהכלי יקדש אז לא קידשת כלום כאן לא כיוונת לקדש לא רצית אתה רצית להשתמש שוב אז לא קידשת אז אם לא רצית לקדש אז זה לא מתקדש אז זה אומר קישורס מקדש מלמדס שואל הגמרא מדעס מקצ אז מה אתה אומר לי אם כן היה לו כוונה שזה תקדש אז זה כן וואו מניקש מרבי יוחנן הרי שאלנו בדיוק את השאלה הזאת לשורס מה שק קד שפסולך תחיל לקורב אם יש לך קמיצה פסולה והכנס לזה לתוך הכלי שורש וכיונת שהכל שורס יקדש האם זה מקדש או לא ומה הוא ענה לו ואמר לי אי מקדש שיטוסכו זה כן מקדש למה רבי יוחנן אמר לו שזה לא מקדש אומי תלוי רבי יוחנן צודק ואתה צודק הם מקדשני מקורב זה לא מקדש את את הקמיצה הזאת כדי שיהיה כל כך כך קדוש תוכל לשים את זה על המזבח אבל מקצפ זה מספיק קדוש כדי להגיד שעכשיו אתה לא יכול להשתמש בקמח הזה רב אמר כגון שרזיר לבייסו קדוש שהכנס את זה לכלי שאתה בולל שמה אתה מנחו וזה גדוש ככה יש איזה המון המון קמח ומה ומכיוון ש הקמח הזה מעל על שפת הכלי הוא מעל. אז אם אתה שם את הקמיצה שלך על הרימה הזאת, הוא לא בתוך כלי קודש. הוא לא בתוך כלי שורש. איך כלי שורש מקדש? אם אתה שם את ה את המה שאתה שם, את הדם, את ה עכשיו אנחנו מדברים על על קמח. אם אתה שם את הקמח בתוך הכלי שורש, מתחת לשפת הכלי, כאן הוא מעל, הוא 10 סנטימטר מעל, זה לא טוב. שואלת הגמורה אם אתה צודק שהוא שם את זה מעל הוא מי מצריך איך הוא לקח קמיצה משמה הרי הוא לקח קמיצה מעל הגדוש מעל הגדוש זה לא בתוך כלי שורש אז זה לא שווה כלום אלו אז בוא בוא נגיד פשט חדש כגון שהחזירו לביסו טפופו או דפופו זה משהו כזה שיש קמח עד למעלה למעלה והרז עזרת את זה על זה או אז בוא נגיד שזה הקמיצה שלי זה לא כשר למה כי הוא מעל שפת הכלי זה שפת הכלי זה מעל איך הוא נהיה מעל כי יש הרבה קמח שואלת הגמרא רגע רגע רגע רגע התחלת שזה מלא ברגע שאתה לוקח קמח מכאן ברגע שאתה לוקח קמח אז מה קורה תחשבו שנייה מה קורה. אני מכניס את היד שלי לכאן, לוקח קמח. נו, נעשה אחור. אתם רואים את החור? או ואז אני מחזיר את הקמח לתוך החור, אז הוא בפנים, הוא בתוך הכלי. אז מצוין מה קרה? לא קרה כלום. כינקרוצליגומו הוא עשה חור כי ההדר שהוא מחזיר את הקרמח לתוך החור לגבי מולגמהלי אז הוא אז זה מתחת לשפת הכלי זה בתוך החור זה מצוין אומרת הגמרא לאז בוא נראה בוא נראה לכם מה שקרה כאן קם אחד למעלה הכהן מכניס את היד שלו ככה עושה קמיצה ככה בסדר בסדר, אבל תראו מה הוא עושה. הוא שם את הקמח. הוא שם את הקמח בצד, לא בתוך החור. כאן זה החור, נכון? כאן זה החור. הוא לא שם בתוך החור, הוא שם את זה בצד. ואז מה הוא עושה? ואז הוא עושה ככה. לא רעיון טוב לעשות את זה באמצע שיעור. הוא עושה ככה. בקיצור הוא נדנד את זה עד שהכל נכנס לתוך החור. מכמהדלי מלך הדפנדמו. מה שקרה זה שהוא שם את הקמיצו על הצד לא בתוך החור על הצד וזה מעל הוא מודלי די בנופל ממילא ואז זה נופל ככה מעצמו דנסה כמי שהחזיר הכויף זה פשוט כמו רגע בוא נראה מה שיושי עשה כאן הוא שם את זה בצד כמיצה של קרוב שמע אומרת הגמרא מלי רבי יומר רבי זירו ולחזיר לכלי המון אחגה בקרקע יש לו ראיה מאוד מאוד חזקה תחשבו אם הכלי כמו שזה עכשיו אני לא יכול להראות לכם אני כן תראה לכם הכלי כאן זה על השולחן שהגמור תתרץ שהוא הכניס את זה לתוך הכלי שעל השולחן ולכן זה לא מתקדש. התשובה היא שאפילו אם זה על הרצפה זה כן מתקדש וזה יהיה סוף הסוגיה שכהן לא צריך להחזיק את זה הגמרא חשבה אולי לשנייה שהכהן צריך להחזיק אז בוא נראה אומל זה שחזיר לכניח חלגה בקרקע התירוץ למה הקמיצו שהוא לוקח את הקמיצה באיסור כי הוא ישראל ושם את זה בחזרה הסיבה שזה לא פוסל את הכל כי זה היה על הרצפה זה היה השולחן אלא הסיבה שהוא לא תראה את זה זה שמע מלא קצ מכלי שגע וגרגע רואים שאפשר לעשות קיצה אפילו שזה על שולחן על הקרקע אומר לי ואומר לו עכשיו אנחנו נכנסים לקצת סוגיה האם זה צריך להיות שכולן מחזיק או לא זה הכל דברים קלים היום ברוך השם אומר לינגז בבידי בואלון אתה פשוט נוגע בשאלה ששאלנו דרבי מי טוני מנורס ברב חיזד זה הגדת עכשיו סיפור רבי אבימי למד מנוכס מסכלס מנוכס מרב חיז לשואל את הגמור מיד ואבימי ברב חיזד טוני אני לא מבין אבימי היה הרב של רב חיזדה איך רבי מי למעוירה מרב חיזד רב חיזד טוני ואומר רב חיזדה כולפתוב בא ליבי מילו דושמי טוב חטפתי מכות או שהוא היה בנידוי זה בפה או בממש מכות למה כי רב חיסדה שכח הלכה אחת זאת אומרת רב חיסדה תלמיד של אבימי אז איך אבימי למד מלאכס מרב חיזדה מה הוא שכח דושמייצר מביצר טובי בא לי מביא דשמייצר בוא להכז ריצופים יש שתי אפשרויות או שמכריזים כל יום 30 יום אז זה 30 פעמים כדי שאנשים ישמעו שמוכרים את הדברים של היתומים ויבואו יותר קונים וישמו יותר והיתומים יקבלו את המחיר הכי גבוה או שעושים את זה ב-60 יום אבל לא כל יום כל שני וחמישי כמה פעמים זה 18 אז אם אני עושה את החזה חזר יום אחרי יום אחרי יום אז זה 30 פעמים צריכים להכריז 30 יום אבל אם אני עושה את החזה בשיני ובחמישי אז זה מספיק 18 פעם ב60 יום אומרת הגמורה בוא לאחריז ריצופים 35 יוים שני וחמישי 60 יוים אז הקולפולים איך אבימי לומד מרבחיזה שהוא התלמיד שלו אומרת הגמרא בימי מסכת סקרו סקרלי הוא שכח את כל מסכת מנוכס ועוד אוסמ דרב חיזדה לדקורי גמור הוא בא לימוד מרב חיזדה חשבתי את זה מאוד מעניין כשרב חיסדה שכח הלכה אחת כמה כמה ימים מכריזים 30 ו60 הוא חטף מכות נידוי מכות וכשהרבי רבי אבימי אבימי שכח מסכת שלמה לא הלכה המסכת שלמה הוא בא לתלמיד שלו לא חטף מכות ולא כלום יכול להיות שהוא היה זקן אז לא יודע מה פשואת הגמור אה תקשיבו טוב זה מהרעיונות הכי חזקים ושאר לך וליסגבי למה אביב היא צריך ללכת לישיבה של רב חיזדה ללמוד את כל מסך זמן לאחז מרב חיזדה שיגיד לו בוא אנה אני הרבי תבוא אליי תלמד אותי תקשיבו אבל תקשיבו טוב תזכרו את זה מסתפ אתם שומעים אומר רשי יוגעתי מוצוסי מה הכוונה ככל שבן אדם מתאמץ יותר לתוירו זה יותר חזק זה נשאר אצלו יותר ככה כתוב כאן סובר הוכ מסתיים מלסתפי ככה זה ישאר אצלי יותר פה גם רב נחמן רב נחמן פוגש את אבימי אומר לי קיצה כוימצים איך עושים קמיצה אומר לי מכלי זה הוא מצביע לכלי שעל השולחן אומר ככה מה כלי הזה אומר לי רבי ח ג זה מכלי שעל גבי קרקע לא מבין אותך הרי זה על השולחן זה על הקרקע איך אפשר לקמוץ ככה אומר דמג בלי כהן הוא חולק על מה שאמרנו מקודם הכהן מחזיק את זה שגמור א רב נחמן שואל את אבימי קצת שמסמן אוכלס ואיך שאני מביא קמח מהבית שלי ואני רוצה שזה יהיה קדוש למנחה איך אני עושה את זה באיזה כלי מלא יש לי כלי זה הנה הנה הוא מצביע ל אותו כלי זה שואל אותו רב נחמי ומקש מכלי שעל בקרק אני לא מבין זה הכהן לא מחזיק את זה אומר דמגבלי כהן לא חייבים להגיד שהכהן מחזיק את זה אומר לה אם כהן הוצרחת שלוש כהן שיטוסכו כהן אחד מחזיק את הכלי הגדול ששמה הכהן השני עושה קמיצה זה שתי כהנים כהן שלישי מחזיק עוד כלי הכלי הקטן אז זה שלוש כהנים אומלא מה הבעיה בזה שלוש כהנים זה כלום צריכו שלישו כתומד הרי בקור תעומד כל יום עושים את זה בבוקר ובערב ויש 13 כהנים שעושים את זה כל פעם נו זה וזה לא היה לך בעיה אז יש לך שלוש נו שלוש זה הכלל אם אנחנו מדברים כבר על פיגול לא ניכנס בכלל לפיגול פיגול זה מחשבה שהכהן חושב שהוא יאכל את הקורבן הזה בעוד שלוש ימים הוא הורס את זה זה הכלל כל הכהסים בכלי אם אתה עושה את המחשבה הזאת כשאתה עושה קמיצו או שאתה נותן את זה לתוך הכלי שזה הקבולה או המילך אתה הולך למזבח זה הולילוכו והמקת שם את זה על המזבח לאכול דוב שד רק לאכול קיצור אם זה הדרך לאכול את זה יום יומיים ואתה חושב לעצמך שלוש ימים עשית פיגול שואלת הגמור ואילו מגביע לו קיטוני אם זה חשוב שכהן יחזיק את זה אז למה לא מובא כאן שכהן מחזיק את זה גם שהכהן מחזיק את זה הכהן הזה שמחזיק יכול לחשוב מחשבה של פיגול אומרת הגמור נכון הוא יכול אבל תנו סדר אבידסנוקט אנחנו מדברים על עבודות על ארבע אבוידס על השחיטו קבול לא חזרי ריקו על הקמיצו קבולו אלוכו הקטורה זה ארבע עבודות ולא יסדר כהן לא כל מה שכהן צריך לעשות זה מובא כאן בוא רב שישס מה הוא מכלי שגבי קרקע עכשיו שאלו את רב שישס האם אפשר לעשות קמייצה על עכשיו הוא עכשיו ראינו שיטה שכהן צריך להחזיק את זה א שאלו את רב שישס האם אפשר לעשות קמיצה מעל כלי שעל גבק מלא פוק חזי מה עובדן לגב תסתכל מה שעושים בתוך בסיס המקדוש שמגיע ללחם הפרונם. אז בוא נראה את הלחם הפונם. לחם הפונם זה 12 לחמים ששמים כל שבת. עכשיו איך שמים את זה? יש גם שתי בזיכים שבתוך הבזיכים, שתי כלים שבתוך הבזיכים האלה יש את הלבוא הנה הנה הנה אתם רואים את הלב. איך עושים את זה? יש שמונה כהנים ארבע שמורידים את הלחמים את הבוזיכים וארבע ששמים את הלחמים חדשים. כל כהן מחזיק שש לחמים. מוציא כהן אחד מוציא שש לחמים וכהן השני מוציא שש לחמים זה שתי כהנים כהן אחד מוציא בוזיכן אחד וכהן אחר מחזיק כמו שאתם רואים כאן מחזיק בוזיר זה ארבע וארבע האחרים מביאים את החדש ארבע כהן הם נכנסים שניים בודם שני סדורים שש לחמים כל אחד ושניים בידם שני בזירים שתי בזירים וארבע מקדם לפניהם ויש עוד ארבע שניים ליטות שתי סתורים שניים ליטות שתי בזירים זגמור דף ז עמוד ב מגביעשו למה לא מוב מובא כאן את המושג הזה שכהן מרים את השולחון כדי להוציא את הבזיכין. עכשיו רש"י אומר שהבזיכין זה המטיר לאכול את כל הלחמים. זאת אומרת אתה שורב את הבזכין ואז מותר לך לאכול את הלחם. זה מאוד מאוד דומה לסוגיה שלנו שהקמיץ או שזה דומה להבזיכין זה המתיר. כמו שבשולחון לא צריכים להחזיק את השולחון אז גם בקמיצה לא צריכים להחזיק את הכלי. אומרת הגמורה מריסדר כבר תירצנו שלא צריך להגיד את כל הכהנים שמעורבים בזה אנחנו רק אומרים את העבודות אונסדרבונוקת אנחנו רק אומרים את הדברים החשובים אומר רש"י זה להחזיק את השולחן זה לא חושוב והגבול מן העבוד חשוב סי זה לא מהדברים החשובים או מדומי כמורה איך אתה יכול להביא לראייה מהתירוץ שאמרנו מקודם שאנחנו לא סופרים את העבודות הלא חשובות אומנים נכון שמה לא דיברנו מה כהנים עושים או לא אין שמה מספר של כהנים האוכל מיליון קל אבל עכשיו אנחנו סופרים כמה כהנים אמרנו צריך שמונה כהנים עכשיו אם זה נכון שיש עוד כהן שמחזיק את השולחן אז חסר לך מהמספר המספר הוא לא נכון אם איסו ליס מגביע תגיד שיש תשע כהנים אחת שמגביע את השולחן שמנו כמצי שלגה בעיקר כשמע מינו אז הגמרא עכשיו אומרת לא כמו שאמרנו מקודם אי אפשר לעשות קמיצה מכלי שעל השולחן של הקר לא צריך שכה יחזיק אומרוב ולפי זה שיטו לי כצ מכלי שעלגה בקרג זה עכשיו הגענו למסקנה שאני יכול לעשות את הקמיצה אפילו שכהן לא מחזיק את זה למה קירועים מהשולחון שלא צריכים להחזיק שצילו זה בזכ דבר מקדש שמנחו בגלי שגע וגרגע ואני חול קדש זאת אומרת אני מביא את הקמח מהבית שלי אז אומר וזה פשוט שאני יכול להשתמש ש בכלי שעה על השולחן גם לקמיצה וגם שאני לוקח את ה שאני לוקח את הקמח מהבית שלי מהשקית הזה ואני שופך לכאן או שמק אני יכול לשים על השולחן זה אני לא צריך כהן שיחזיק לי רק מה השאלה בואי רובה קידוש בק שמקיש גב כרגע שכן הוציאנו בסידו בזכירי ככה ראינו שאתה שם את זה בתוך ה בתוך בתוך השולחון את את הלחמים החדשים לא צריכים להרים את זה ירוב קידוש קמץ מי אבל איך זה עובד שאני לוקח מהכלי הזה אני שם את זה בכלי יותר קטן הכלי השני האם הכלי השני כהן צריך להחזיק את זה או לא מה השאלה קידוש קהן עצמי ממנחו יפינו לו האם אנחנו מדמים את זה לקמיצו ולקידוש שאמרנו שזה יכול להיות על ה על הרצפה או אם מדם יפינן לו או כמו במסכת זבוכים שלמדנו שהכהן שהוא לוקח את הכלי אחרי ששוחטים בהמה צריכים לתפוס את הדם קוראים לזה קבולת הדם האם וקבולת אדם חייב להיות על ידי כהן שהוא מחזיק את הכלי אתה לא ולך לשים את הכלי על הקרקע ואדם ישפוץ לתוך הכלי צריך שיחזיק זה למדנו בפסוקים עכשיו תחשבו שנייה שאתה שמת קמיצו לתוך כלי קטן מה זה למה זה דומה זה דומה לקבולס הדם לקבולס אדם צריך שכהן יחזיק אז אולי גם בקמיץ צריך שכהן יחזיק חודובשתו מדם מפילו אומר רובה זה חייב להיות כמו דם כהן חייב להחזיק את הכלי שת הגמור מ רוב אחי האם רוב במת אמר ככה ויתמר כל שחיקו בשני כל לקח את הקמיצו אין לי כוח לעשות את זה לקח קמיצו שם חצי בכלי א' חצי בכלי ב' שלוש אצבעות אצבע וחצי בכלי א' אצבע וחצי בכלי ב' טוב או לא טוב רב נחמן אומר הנה קודש זה לא טוב רובו אומר קודש רגע רוב אומר ש קדוש עכשיו זה בעיה כי רוב עכשיו אומר שהוא מדמה את הקמיץ מהשהו שהוא מכניס לתוך כלי הוא מדמה את זה לדם לאותו קבולסדם ומיסו עולה לבדם הרי בדם אסור לשים את זה בשתי כלים חייב להיות כל הקבלת אדם בכלי אחד את מה שהוא צריך עוד רובמה היא נכון הוא לא חולק על רב נחמן הוא אומר ששתי קמיצה אחת לחלק לשתי כלים זה לא טוב ודע מנן ללא קודש לחצון עכשיו אנחנו מנסים לאיזה משהו צדדי איך אנחנו יודעים שאם אתה שם דם שאתה חייב לזרוק דם. בוא נגיד דם שאתה עושה שבע זריקות בהיכול ביום כיפור. איך אתה יודע שכל השבע זריקות חייבים להיות בכלי אחד ואי אפשר לשים בכלי אחד ארבע זריקות ומכלי השני שלוש זריקות. או בן שול כיד יש פורס מגדי הזו בכלי זה או פורס מקדי הזו בכלי זה. אנחנו מדברים על פורדומו. אם בן אדם נטמע בטמא מת, הוא נגע במת, הוא הדרך היחידי שהוא נטער זה הידי שלוקחים עפר אפר. אז אנחנו מדברים על המים של המייחטוס, לוקחים את הפור האדומ שורפים אותה, לוקחים את האפר של הפור הדומס, מערבבים את זה במים של מעיין ולוקחים אז איזו זה לוקחים מטבילים את זה ומשפריצים עם זה. עכשיו הוא אומר איך זה נראה שפריץ? הנה אתם מכירים כבר אוקיי קידש פורח מגד הזו בכלי זה הוא פוחז מגדי הזו בקלי זה הוא לא שם מספיק מים בשביל הזוס הוא שם קצת בזה וקצת בזה לא יקידש זה זה לא זה לא טוב המים ויבואלו בדם מי אם לוקחים את הדם של 11 פנימי ושמים את זה בשתי כלים שונים חסי זה פורדומו זה הלכות מיש מסיני אומר זה לא יפה אי אפשר ללמוד משמה כלום לא אי אפשר למוד דם של חטוס מפורדום דיר מאוד או לא חוזמתי מאוד חסיב טובה במים למה צריך את כל המים בכלי אחד כי כתוב וטובה במים שהתפילה צריכה להיות בכל המים אוכנקסי וטובה בדום לא צריך ללמוד מפור הדומה צריכים ללמוד מהמושג של פורדומו שבפור הדומו אנחנו לומדים המילים וטוב מים אז תלמד מאותם מילים בטוב דם לא מפורדומו נכון זה חוק שמה אי אפשר ללמוד כלום נדמר אומר זריג אומר ולא זוהר בדם לא יקיד נכון אם הוא שמת את זה בשתי כלים שונים זה לא תקדש אומר רובתני מיוחי וטובה ולא מספג או כשהתורה אומרת שצריכים לטבול את הדם צריכים להכניס את כל האצב לתוך הדם אי אפשר לעשות ככה כמו שעושים ללבן לא כולם עושים ככה אבל יש כאלה כן לא מהצד של הכלי יופי בדום שיהיה בדום שיעור תבילו מקורוי שצריך שכל אדם כל השבע הנה בוא חבל שאני לא ארד אליכם הנה זה השבע זריקות שעושים בהיכול זה ברי מיוזיקל כן [מוזיקה] אז כל השבע האלה צריכים להיות בכלי אחד אי אפשר להפריד לעשות כלי אחד ארבע זריקות כאלה ושלוש בכלי אחר למה אנחנו לומדים את זה בדום מן הדום ש בדום שמקור אני לא רוצה לפסף מילים חס ושלום מן אדום מן הדום אדום שבעניון שאנחנו נראה מה הכוונה והיא צריך וטובל והיא צריך להמי אתדום צריך את שתי המילים האלה כחמ וטוב עליו ומבינה אבל גד לא קיבל שיעורס הייתי חושב שזה טוב אפילו אם יש לך ארבע זריקות בכלי אחד תפילו זמקור כל זה רחמנו דום לא צריך את כל השבע כל זה רחמנו דום אבמינה אפילו מספק הייתי חושב אתה עושה לבן כזה זה בסדר כל זה רחמון וטובה לא צריך תפילה בתוך הדם מן אדם שבנין לימודי מה הכוונה אומר בלימוד ישירה שבאצבע. מעניין מאוד. כשאתה מכניס את האצבע בתוך הדם ואתה עושה זריקה, אתה צריך לנגב את זה עם סמרטות או משהו שיהיה פשוט טרי לגמרי ואז אתה טובל עוד פעם. למה? כי ברגע שגמרת את הזריקה אז אדם שנשאר על האצבע שלך זה כבר שיריים, זה כבר פסול, הוא לא טוב. עכשיו אתה מערבב את זה מאוד דם, צריכים לנגב את זה. מסייל לרבוז משירה פסולים זה פסול. אומר לרוב מרי תמיד רב אמרום התלמידים שלך אמרו בשם רב אמרום תניווי מה זה וניזו אז מיוי אם הוא עושה למשל את אחת עושה פנים אחד מהחתו ישראל שנשרפים ובאמצע לסת הזוה וחלק מהאדם נשפח לו על הבגד למדנו בזבוכים זה פסוק מפורש בתוירו שצריכים לחבש בגדים אם זה מתלכלך בדם אז אם הוא באמצע מה זה זועזו יוד אז תלוי אם עד שלא יהי זטון קיבוס אם לפני שהוא התחיל אז אדם הזה הוא כשר לעשות זריקות אז צריכים לחבש מיזור אם זה כבר אחרי שהוא גמר לעזות אין טעון קיבוס למה זה כבר לא דם שראוי לכלום אז זה לא זה לא זה לא טעון קיבוס בא אליו עד שלא יגומר זה אוסוי זאת אומרת הוא באמצע לזאת ויש לו עדיין דם על האצבע וקצת מהדם הזה הלך לו על הבגד הוא חייב לכבש הרגע זה כבר דם שהוא לא שווה כלום הוא לא ראוי אז רואים שאפילו שנשאר לו דם זה עדיין טוב לעשות זריקות מה אליו שלא יגום זוז הוא מ שגומזות הוא מי שגומזו ישמע מנושירים שב קשרים רואים מכאן למה כי כתוב שהוא באמצע לסוד הזהות זה עדיין טעון קיבוש זאת אומרת זה עדיין טוב להזאות אומר אומרת הגמרא לא עד שלא יוצא מי יעזור אותו קיבוס אנחנו מדברים על בין כל הזהה והזהה כל השבע זאת אומרת ומשיוצון קיב זאת אומרת בוא ניקח אחד מתוך השבע ברגע שהוא עשה ככה עזוב אדם שנשאר לו לאצבע לא מצריך קיבוש איס והביה גומר מלאזויז כש שההוא שעושה את העבודה בפור האדומו הוא גמר להזאת כן גם שמה בוא נראה הנה כאן כאן הוא מזה אם הוא גמר לעשות מכנך יודווי בגוף שפרה לוקח את היד שלו אתה כבר יכול לתאר לעצמך כל השערות האדומות האלה ביחד עם הדם מתערבבים ביד אתה עושה ככה למה כמו שאנחנו נראה עוד מעט שיש חיוב לשרוף את האפור האדומ ותוך כדי שאתה שורב אותו אתה צריך לשרוף את כל הדם שנשאר וזה חלק מהדם שנשאר מהיד אז תשים את הדם על הפורדומו וככה אתה שורף את הכל גומרין לגמר לוי אז שוב יש לנו את הבעיה הזאת הנה אם אתה לא גמרת אתה לא מקנח למה אתה באמצע אם אתה באמצע אתה רואה שאתה יכול עדיין להמשיך אבל הי גומקנח יודי לא יגום המקנח אתבוי. לא, אם אתה גמר, מה שצריכים להבין כאן זה אם אתה גמרת לגמרי אז אתה מקנח את היד. אבל נכון בין כל הזה והזהעה חייבים לקנח את היד, את האצבע. כמו שאמרתי מקודם, בין כל אחד ואחד צריכים לקחת מגבת ונקות ופרדומו. בין כל אחד ואחד צריכים לנגב את האצבע על הפרה. גמור פשל מקנחגור סוף פורנוב למה אתה מקנח את היד שלך על הפרה כי אתה רוצה לשרוף את כל האדם ביחד מהפור האדומו אבל אלו לגום המגנה רצב במים מקנח אז רשי כאן אומר משהו שונה מאשר למדנו בזבוכם כאן רש"י אומר אם הוא נמצא באזור אחר הרי הפרה אנחנו נמצאים בהר הזיס אז רש רש"י לומד כאילו שהפרה היא יותר למטה והוא למעלה כי הוא צריך לראות את האכול ואיפה שעושים את הפרה זה יותר למטה אז כל פעם בין הזה להזהעה שזה שבע פעמים הוא צריך לרוץ למטה את כל ההר לא מסתבר רש"י בזבוכם אני רק אזכיר לכם כי עשינו אז שוא אומר איך הוא יקנח את האצבע שלו הרי זה שהוא מקנח הוא מביא שרות של פורא אדומה לאצבע שלו הוא מתלכלך אומר הבי בספס מזרוק שהוא מקנח את זה על השפיץ של הכלי כמו שכתוב בפוסקסיב כיפורז כפיז הלשון של לנקות אתה מנקה את זה על שפה של הכלי לא על הפרה רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים и