חזרה - מנחות דף ב | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויס נשמע עצמי מרץ ירוץ לך יבוא יסאל להראות לכם סתם אנחנו נראה הרבה מזה במסכת אבל להבין מה זה מנחה מנחה יש כל מיני סוגים כפי שאנחנו רואים זה יש את הלחם הפונם זה כל שבוע אם מביאים 12 לחמים שמים את זה על השולחון יש מנחס זמר חס בוא נתמקד רק על השתיים שנים לא צריכים לדעת את זה ולא צריכים להבין את זה זה סתם לסבר את העיניים קצת ש ניקח את שתי המנחות האלה למעלה מנחת מרחשת ומנחת מחבת שזה בעצם הם אותו דבר רק מה המנחת מחבת מכיוון שזה מחבת וזה שטוח יש איזה אותו כמות שמן הוא שטוח אז הוא נשרף מהר אז הוא יוצא בצורה אחרת המרחשת הוא יותר א רך מכיוון שהשמן נשאר בכלי לא יודע איך זה עובד בדיוק אבל הוא לא שטוח אז הוא עד שהוא נשרף השמן אז הוא יותר וה כזה יותר רך אז אומרת המשנה פלמנוכחי שניקמצו אז קמיצה אנחנו נראה עוד פעם ועוד פעם מה זה קמיצה אני לא יודע שצריך לראות את זה עכשיו אבל מה זה הסרטון? נראה את זה ביחד איתכם. >> [נחירות בוז] >> זה כאילו כל ה קודם שמים שמן יפה אחר כך שמים את הקמח אחר כך שמים עוד שמן עכשיו בוללים את זה וואו איזה יופי אני רואה את זה פעם ראשי איתכם עכשיו לא לא זה לא טוב זה לא טוב הוא לא עושה קניצה כאן ככה הוא מראה אבל זה לא טוב הוא דילג על ה זה לא גמר טוב [נחירות בוז] הוא לא עושה קמיצה כאן הוא פוטא אותם פוט אותם לאר לארבע חתיכות לא יודע מה הוא עושה שמה די הרבה חתיכות אולי זה קר אה >> אה עכשיו הוא עושה הגושה הגושו זה שהוא הוא נוגע ב זה עכשיו הוא יכניס את הלבוינו הלבוינו בצד הנה זה הלבונה מוסיף את זה יכול להיות שהוא צודק אני לא יודע לי זכו ארבע זה היה לפני ארבע שנים הוא שם את זה בצד אנחנו נראה כאילו תוך כדי המסכת נראה שיש כאן כמה טעויות וזה בסדר אה הנה זה הקמיצה שהוא עושה מלח הקמיצה שמה יפה הקמצע אחי ש עכשיו הוא מקטיר את זה ראיתם שהוא שם את זה על האש שהאש נהיה יותר גדול כמו האמיתי זה השיריים. מותר לאכול את השיריים. יפה. אוקיי. מאוד מאוד יפה. מי שהיה איתנו בזבוכים יודע שיש ארבע עבודות. גם מי שלא היה אמור לדעת את זה אבל לא משנה. יש ארבע עבודות. מה הארבע עבודות? שחיטה, קבלה, הולכה, זריקה. מה זה אומר? קודם שוחטים אחר כך מקבלים את הדם. כאילו אדם יוצא מה מהצווא אז צריכים לתפוס את זה. זה קבלה. מוליכים את זה אחר כך לוקחים את זה ומוליכים את זה למזבח. איך זורקים את זה? אז גם אצלנו במשנה יש ארבע עבודות שלא ניכנס להם, לא ניכנס בהם, אבל הקמיצה זה כמו לשחט. אתה זה העבודה הראשונה. אחר כך שאתה לוקח את הקמיצה ואתה שם את זה בתוך הכלי השני, יש שתי כלי שורש, זה מתחיל עם כלי אחד גדול ואחר כך אתה מכניס את זה לכלי יותר קטן, אז זה קבלה. אחר כך אתה צריך ללכת למזבח, אתה הולך למזבח, ואחר כך במזבח אתה שם את זה על המזבח כמו שראינו באש. אז זה ההקטרה. זה כמו הזריקה. אם בכל אחד מהארבע עבודות האלה, בקמיצה, בקבלה, בהולכה, בהקטרה, אם אתה חושב לעצמך שזה מנחה אחרת, זאת אומרת התבלבלת בין מרחשת למחבת, כן? זה סתם שתי דוגמאות של מנחות. במקום לחשוב שזה הדק ההוא, אתה חשבת שזה ההווה? במקום ההוה חשבת שזה דק. קום הרך חשבת שהוא הוא קשה קשי רויס זה כשר אלו שלא יעולו לבילנו שם חובו מה בעצם היה צריך להיות אמור להיות כתוב כאן ולא עלול לבין לשם חובה המילה אלו זה מיותר לכאורה הגמרא תדבר על זה מה זה אלו מה זה אלו ולא עלולו לבלים לשם חובה מה זה אומר בוא ק נגיד מה זה אני חייב להביא מנחה אני הפתחתי את זה נדרתי את זה או שאני חייב את זה אני מביא את זה הייתי צריך הייתי אמור לצאת ידי חובה על ידי המנחה הזאת אבל ההוא הכהן התבלבל והוא חשב שזה מנחה אחרת ממשיכים לעשות את מה שצריך לעשות רק אני צריך להביא עוד אחד אני צריך ללכת הביתה לשלם עוד פעם ללכת לקופה שמה בבייס המקדוש לתת להם כסף הם יתנו לי את את הקמח ואת השמן עוד פעם חוץ ממנחס חוטה מי זוכר במשנה הראשונה בזבוכים אם אתה עושה שלא לשמו זאת אומרת הבאת אוילו ואתה חשבת שזה שלומים זה כשר אתה ממשיך ממשיך לעשות אלא שזה לא עולה לבעלים ואתה צריך להביא עוד אחד אבל אתה ממשיך לעשות את העבודה חוץ משתיים איזה שתיים חטוס וקורם פסח חטורים פסח אז גם אצל במשנה יש אותו דבר חוץ ממנחס חוטה שזה מאוד דומה לחטוס מה זה מנחס חוטה אז אפשר לזכור יש כאן סימן יפה שבט מה זה שבט יש שלוש דברים שאתה מביא מנחס חוטה הדבר הראשון זה שמיעית קול שאתה מכיר עידות ואתה לא אתה לא רוצה להגיד את העידות ויטוי שבועז ביטוי זה ב אתה נשבע לשקר ות זה טומאת מקדש וקדושוב. אם אתה נכנס את בית המקדש ואין לך כסף במקום להביא קורבן אם אתה מאודני אתה מביא קצת קמח. עכשיו המנחס חוויטה זה גם דרך כן אני זוכר שמנדיבך צעק על זה חוויטניזכר הוא תמיד אומר יוצא שבן אדם שחטא הוא חוסך כסף הוא לא צריך להביא שמן הוא לא צריך הוא רק מביא קצת קמח כמה כבר עולה קמח אז ככה אני זוכר שבן אדם שהוא חות הוא מביא את הכי זול שיש את הכי לא יפה שיש לקדוש ברוך הוא הוא מנחס קנו מנחה שהסויטו מביאה אז מה זה מנחס קנו שם הסוויטו היא זה אישה שבלה חושד אותה שהיא מתייחדת מישהו אחר והוא מזהיר אותה והיא לא הקשיבה לבעלה יש לנו סרטון ארוך שלא הכנסנו כאן על כל הזה שלעשו איתו ואם היא צריכה להביא כזה מנחה והכהן חושב לעצמו וואי זה לא בשביל הסוויטה זה בשביל השוויטה שעשה משהו אחר הוא עושה איזה משהו אחר היא לא יוצאת ידי חובה לא ממשיכים הלאה לא שלא לוקחים את המנחה וזורקים לזבל מיד כי יש עושים לחטוס שחשבת שזה שלומים בחטוס גם זורקים לזבל בקורבן פסח אם אתה חושב שזה שלומים משהו אחר טוידו זרוק לזבל שתי שתי קורבנות והנה שתי מנחות מנחס חוט ומנחס קנוש שכמוצם שלא י שמון אז הנה דברים מאוד פשוטים עשית את הקמיצה עשית ככה מכניסים את היד ככה ישר לוקחים שלוש עצבות זה קמיצה ככה עושים ככה מה זה עכשיו שאנחנו נראה אם זה עבוה כמו שראינו שמה שזה כבר אפוי זה מהדברים הכי קשים לכהל נסות מהדברים הקושיים צריכים איזה כוח רציני לחתוך את זה עם ה בואן ועם האצבע הקטנה הזאת ולעשות את זה ממש ישר זרת אם עשית את הקמיצה שלא יהיה לשמור חשבת שזה לא מנחת חוטה אלא מנחת א לא יודע למה נוסם בכלי והילך הנה אז עכשיו המשנה אומרת יש לנו את ה יש לנו את הארבע עבודות מה ארבע עבודות קמיצה נוסם בכלי זה מה זה קבול והילך הוא הלך עד המזבח זה הילוכו והקטיר זה העבודה הרביעית שלא לשמון הוא עשה את כל זה חשב על עצמו שזה משהו אחר או לשמון ושלא לשמון אז רבסה תקשיבו כאן עשית התחלת יפה מאוד מאוד עשית את זה לשם המנחה שאמור להיות המנחה ועשית את זה לשם לשם הסוויטו ופתאום באמצע ושלא לשמון עשית את הקמיצה לשמו אבל בסוף אתה הולכה עשית שלא לשמור אז זה לא טוב עכשיו צריכים לדעת למה כתוב במשנה את החלק הזה אוי שלא לשמון התחלת על רגל שמאל נו אז זהו פספסת הלכת הלך אז מה מה מה בש למשנה לחזור על זה? התחלת לא טוב אז זה לא טוב או ואחר כך גמרת טוב נוט ל late אומרים באנגלית ודאי מאוחר אומר רשי לא הייתי חושב שאתה הולך לפי הדבר האחרון שעשית התחלת לא טוב בסדר אבל בסוף עשית שינית דתך והבנת שאתה עושה את זה לשם הדבר הנכון אז אולי הולכים לפי הלשון האחרון כאילו אף על פי כן הנה יש לי את הרשי כאן מי שרוצה לרד בפנים או שלא לשמוע בל שת ותפש בגמרא וד שלא לשמו לשמו דלא למה כתוב את זה התחלת לו יפה לא טוב עזור נגמר מה החידוש בזה לשמוי ושלאי לשמוע אם התחלת טוב ועשית לא טוב הוא דפסול רק זה פסולטופס לא שנח אתה הולך לפי הלשון אבל שלא לשמוע לשמוע לוי הייתי חושב שאתה תופס את הלשון האחרון והוא טוב כומשמלון שהוא לא טוב אומרת המשנה כיצד לשמון איך זה עובד לשם מנחס חוטה ולשם מנחס נדובה חשבת על עצמך בהתחלה שזה טוב לאחוטה ופתאום החלבת ואמרת זה מנחה מנחת נדבה אז הרסת שלא י לשמון ולשמון מה זה שהתחלת טוב ואחר כך גמרת לו טוב לשם נכנס נדוב או שם נחס חו יפה התחלת בכזה והמשכת בכזה אז זה לא טוב טוב אומרת הגמור לא מיל למסנו אלו מה זה המילה אלו היית צריך להגיד ולא עלו לבעלים לשם חובה מה זה אלו אומרת הגמורה זה מאוד מאוד נצרך כאן סנא לו בעל שגשמלון לבעל מוד לא שום חובך גופו כשירו אלו הכוונה זה שאתה ממשיך לעשות מה שאתה עושה אל תיקח אל תזרוק את זה לזה ואז תמשיך עם השטויות שלך אתה אתה בטעות חשבת שזה לא מנחס חוט זה מנחס נדוב בוא בוא אז אל תגיד וואי עשיתי טעות אז טוב נמשיך עם הטעות מפסיקים וחוזרים למה שצריך לעשות זה מנחס חוייבות זה מנחס חוייב תחשוב שזה מנחס חוייב נכון הבעלים צריכים להביא להביא עוד אחד עשית טעות כאן אבל זה לא אומר שאתה ממשיך עם הטעות אומר גובשירו לבעל מוד לא יה לו שום חוביבו אומנח גופו כשרו אבל זה טוב למנחה ואוסר ושנויה ואסור לשנות אסור להגיד עשיתי טעות אז בוא נמשיך עם הטעות כד רובו כמו שרובה אומר רוב אוילו ששחט של לשמור בן אדם מביא אוילו הוא שחט את זה לשם שלומים בוא נגיד אוס לזרוק דומה של לשמור אל תעשה אל תמשיך עם הטעות שלך אל תגיד אה שחטת בטעות שזה שלומים אז בוא גם נזרוק את הדם לשלומים לא אם כבר אז כבר זה בוא נלך על הכל לא עשית קצת טעות אתה חוזר בסבור וסרו יש לנו אולי פסוק לזה או שבוא נשתמש בהגיון בריא מסבור משום בו כשנב בניזל בגלל שעשית טעות אז בשביל זה תמשיך עם הטעות שלך בן אדם היה צריך להביא מנחס חוטה והוא טעה בראש שלו ואומר שזה מנחס נדבר בסדר טעות אז צריכים לשלם קצת על הטעות ומביאים עוד מנחה אבל מה עושים עכשיו? ממשיכים חסכ חוזרים למה שהיה בוא ספור זה גיום בריא משום דמשני בו בגלל שעשית טעות כל הנשני בו לבניזל מה בגלל שעשית טעות אז תמשיך עם הטעות לא ממשיכים טעויות ויבוא מקרו או הנה יש פסוק מוספוס תשמיסו כאשר נודרת לשם לוקך לדובו כל מי שלמד זבוכים במסכתות אחרות יודע את זה בעל פה כל אחד בשיעור יודע מה זה נדר ומה זה נדובו נדר זה הרי אולי זאת אומרת לא אכפת לי איזה בהימה זה אבל אני חייב להביא בהימה אז אם הבהמה הזאת מתה אני צריך להביא עוד אחד נדובו זה דווקא הבהימה הזאת אני מביא את זו את זה אחד את ההוא השחור עם הפס הלבן את זה [כחכוח] אם השחור עם הפס הלבן מת אני פטור זה נדבה זה נפקמי בין נדר לנדבה איך זוכרים את זה אז יש לנו משהו מאוד מצחיק כאילו זה לא מצחיק בכלל זה כאילו עצוב אבל אנשים זוכרים את זה אז נדבה זה יש בתוך המילה נדבה יש דוב ואיפה מוצאים את הדוב בזו בגן חיות באמריקה וככה זוכים הוא זכר הנה זי זי הוא אמר זי ודוב הוא הבין מיד אחרת מתבלבלים בין דוב לנדו דבר הרי זו אומרת הגמורה נדובו נדרו למה אתה קורא לזה נדו אבל למה זה דווקא זה נדר עשית נדר תביא אומרת הגמור א נדר הוא קורא לי נדר וקורא לי נדר באותו פסוק כתוב מוצרתו כתוב שזה נדר כתוב נדובו לשם כך נדובו אז מה זה אלא זה שניהם אם כמו שנדרת סיסו ינדר אם שמרת אמרת שתביא מנחס מחשס וזה מה הכהן חשב הכל בסדר אז יצא ידי חובה ואם לא וינדובו ואם הוא לא חשב את הדבר נכון זאת אומרת הוא עשה שלמו מה זה שלא לשמו שהוא חשב על מנחה אחרת אז זה נדבה מה זה נדבה שבן אדם אומר הרי זו זו מה זה זי ש הוא חייב להחליף את זה אם משהו קרה לאותו דוב לאותו בימה אז יש לו החייס הוא חייב הוא חייב להבין אומרת הגמרא נדוב מישור לשנויה נדבר אסור לשנות אוקיי אומרת הגמור דמס לסיס לא גר בשמר קלה ברוך השם במשנה כתוב שמה שאם עשית טעות אז זה לא לא יצאת ידי חובה ממשיך הלאה אבל לא יצאת ידי אתה צריך להביא עוד אחד המשנה לא הולך כמו רב חו בס רבשנומה כל המנוח הזה שניקמצו שלא לשמון כשירוס ולו לבחבר אולו מה זה אוו חובה אפילו אם עשית את זה שלא לשמ שחשבת משהו אחר שנה מנחס דזבחים רגע זה לא דומה למסכת זבחים זה לא דומה לקורבנות שקשמח שומר חשס מעשה מיכים עוד מעט נראה יש רב שמן אחד מהספרות זה רב שמ רב שמון ביחוי מאוד עכשיו אני במטוס חשבתי לעצמי לכן החסידים מאוד א אוהבים את רב שמים ביחוי הולכים לקבר שלו הם מאוד כי הוא יש לו החסידים הרי הם כל הפשט הוא כזה בפוסק כך ש יכול להורשת דקרו תמיד אז הגמרא תגיד את זה עוד מעט הוא רוצה הוא כאילו את הפנימיות של התורר מה מה באמת מה באמת התורה התכוונה מה הקדוש ברוך הוא רוצה כאן אז הוא אומר ש זה לא דומה לקורבן למה כשהכלזמס לשם החשסה מרכיחים באגלית אומרים ‏action speaks lou words שאתה עושה מעשה אתה יודע בדיוק מה אתה מה אתה מתכוון חריבו לשום בלולו מעשה מוכיח לשום חריבו אם בן אדם עושה משהו יבש זאת אומרת לסוטו הנה כאן כתבתי סוטו ע עם סמח עשיתי תשובה אם הוא אז אתה יודע בדיוק מה שהוא עושה אתה לא יכול להגיד בן אדם עשה את את הקשה אבל הוא חשב שזה רך אבל עשית זה קשה שה אז התכוונת לקשה מה אכפת לי מה אמרת [נחירות בוז] ככה רבי שמעון אומר מעשה מוכיחים אתה יכול לראות מה מה המעשה שלו מה הוא תכוון כי כל מנחה זה שונה חריב שום לא מעשה שום חריב אבל בזבוכם אינו כן זה אני יכול להביא מסכת זבוחם שחיטה חס לכולם הוא זריקס לכולם גבוה אחס לכולם זה תמיד אותו דבר אז אי אפשר לראות מה המעשה שלו שהוא התכוון לאויל או לשלומים או לפסח זה אותו דבר אתה שוחט וזורק אותו דבר אומרת הגמרא הונח לרבשי אז יש לנו בעיה כן כי רבי שמר שהוא יצא ידי חובה אצלנו במשנה כתוב שלא יוצא ידי חובה אז יש כאן שלוש אפשרויות הגמרא תגיד יתכן שרבי שמ התכוון ככה במשנה זה ככה ומה שהוא אמר זה משהו אחר הונח לרבש אמר קם וקים מחבס לשום מרחשס יש בן אדם שלא אומר הוא לא מתר מילה הוא לא אומר אני עושה מנחת מרחשת הוא לא אומר אני עושה מנחת מחבת עושה מחבת עושה מרחשת [נחירות בוז] כאן בקוץ מנחס מחס לשום מנחס מרחשס שבן אדם אומר את המילה אז זהו אז הוא הורס את זה במילה של ברגע שהוא מוסיף את המילה מנחה הוא עושה מנחת מחשת אז הוא עשה משהו אחר מה זה מנחה לשום מנחי מכיוון שהוא התכוון למנחה אחרת אז הוא פוסל את זה כאילו הוא צריך להביא אחר הוא לא יצא ידי חובה אלא לרב ורוב לממר אבל לפי רב ורוב שאנחנו עוד שנייה נסביר מה זה איך מסבירים את הסתירה בין המשנה שלנו לרבי שמחיש אומר שאתה כן יוצא ידי חובה במשנה כתוב שלא יוצאים ידי חובה כד כל מ שנראה בו שמה מה רבי אומר קם בשינוקידש כאן שינו בא אליהם בקיצור יש שתי דברים שבן אדם יכול לשנות בכוונה שלו או שהוא חושב ש הכהן שהוא מביא את המנחה הוא חושב לעצמו שזה בעלים אחרים במקום לבני עושה את זה לצביקה זה משהו אחר זה בעלים אחרים ויש עוד דבר שהוא מתבלבל במקום שהוא יחשוב שזה מרחשת הוא עושה את זה מנחס חוטה אז זה הנפק מינה ואחד זה הבן אדם יצא ידי חובה והשני לא שמה כאן בשינו קודש אם הוא משנה את הסוג דוג אז זה בסדר כאן בשינו בעלים המשנה מדברת שהוא שינה את הבעלים ולכן במשנה זה לא טוב שאתה משנה במקום הכהן נותן קרדיט לשמעון במקום רובן אז הוא הורס את זה שת הגמור אומסידשו דקטוני [נחירות בוז] מה איך אתה יכול להגיד כזה תירוץ כתוב מפורש במשנה קיצ לשמון משל לשמון לשום מנכס חוויט לשום מנכס נדובה לא כתוב רובה משלמון כתוב מפורש במשנה שהבעיה הבעיה היא שהוא שינה את הסוג מנחה נמי כדקשני רובה ואפילו תגיד כמו שרוב מתרץ שמע קם בקוץ מנחו לשום מנחם בקמץ מנחו לשום זבח פלא כשהוא לקח את המנחה הוא אמר שזה ל זה לקורבן זה לא למנחה זה זה לזבח לקורבן בהמה אומס מנחה לשום מנחי אבל במשנה כתוב מפורש שהוא עשה את זה למנחה לא לקורבן קטרוני שלא לשמון ולשמון והמשנה מסבירה מה זה לשם מנחס נדוב או לשם מנחס חוטה הוא לא הוא לא תכוון לקורבן הוא התכוון למנחה אלא לרבי ורוב מחברת מסיס דולג רב שמן לפי רבי ורובה אי אפשר לפרש שהמשנה שלנו הולכת כמו רבי שמח אומרת הגמרא ורומד רבי שמד רבי שמעון יש לנו סתירה בעצם בתוך רבי שמ יכול למה דסן רב שים אלוהים אומר קודש קדוש מקחשון כתוב במנחה פסוק במנחו כתוב קידש קדוש שהמנחה היא כמו מה רבו יסאי כמו חטוס וכמו אשון יש לך קמח שזה דומה לחטוס ושום מה הכוונה יש מהם כחטוס ויש מהם כאשר אז מה זה כחטוס כוסם אנחנו תכף מסיימים יש מהם כחטוס וישם כאשרם יש מנחות שהם דומים לחטוס יש מנחות שדומים לאושר מי נחס חוט תרי כחטוס זה ממש זה פשוט בן אדם שחוטה אז הוא בדרך כלל מביא חטוס עכשיו הוא מביא מנחת חוטה לפי כך כמוצ שלא לשמו פסולו כחטוס אם עשית קמיצה וחשבת שזה לא מנחס חוידה שזה מה זה מנחס לא יודע מה נדובו תזרוק לזבל מנחס נדבה כאשרם אבל מנחת נדבה זה כמו שם לפי חמות שלא ישמו כשירו כמו במשנה הראשונה של זבוחם שיש רק שתי קורבונות שהם אתה זורק לזבל שזה חטוס פסח אז גם במנחות יש משהו דומה שאם זה מנחס חוטה אתה זורק לזבל אבל אם זה מנחה אחרת ותית אתה לא זורק לזבל ממשיכים הלאה מזדרי כשם צמו כשאירו הוא כושם ואנחנו ממשיכים זה כמו אושם מה אושם כשבנו מרצה כמו אושום שאם טעית ממשיכים הלה תבוא אידו ואתה שם את זה על המזבח אבל הבעל הבית צריך להביא עוד קורבן לשלם עוד פעם 500 דולר אף מנחס נדבו כשירצ גם מנחת נדבה זה לא מרצה אתה צריך להביא עוד אחד אבל ממשיכים את העבודה אומר רבו לא יקאשיו קם בשינו קודש או אז יש לנו כאן סתירה ברב שמחוי בעצמו אז אומר הרב לא קשן אין בעיה קם בשינוי קודש כאן בשינוי באינן אז זה הרב שדיברנו עליו מקודם שיש דווקא מינה אם הוא שינה את הסוג קורבן אז זה בסדר אבל אם שינית את הסוג את את הבעלים זה לא טוב למה כי אם אתה משנה את הסוג קורבן אז זה מוכח מהמעשה שלך מה עשית אתה לפעמים אנשים מתבלבלים אומרים דבר לא נכון נכון אבל אתה רואה הנה הוא שם את זה במחבת אז הוא עושה מחבת אז הוא לא יכול להגיד שהוא עושה מרחשת שהוא עושה את זה במחבת אבל כשאתה משנה את הבעלים זהו הרסת את הכל נתת קרדט לרובה במקום שמעון אז זהו אין אין אין מעשה שמוכיח על זה אומר לה הבי מיכשוב בדבוזר רחמנקישי היא רגע רגע רגע אומר הבי זה זה יפה מאוד מה שאתה אומר אבל תכלס זה פסוק שאומר שזה ש שהרסת מה לישון קודש מה להשי בעלים אם אתה לומד את זה מהקש זה מהתורה אז מה אכפת לי אם עשית טעות מה הבעלים או עשית טעות מהמנך תכלס זה עשית טעות תזרוק לזבל אומלא מעשה מוכיחים דקומה רב שמ צבורי זה בעצם לא פסוק זה בא מהגיון רבי שמן דור שתיים דקרו הוא רבי שמון תמיד בכל התורה לוקח דברים והוא מסביר למה אז אומרת הגמור יש לו כסף אין לו כסף אין אין אין אפקמינה בדבר הזה התור אומר להחזיר מחזירים עכשיו סליחה רב שמן ספורידי דרב שמון דור שתי מדקות תמיד הוא מסביר את ה מה עומד מאחורי המצווה עכשיו מנקרא פוסל הרחמונה אז בן אדם שחשב בראש שלו משהו אז אז זה פסול מיד כי אי אפשר להכיר למה למה הוא מה הוא חשב ומה הוא לא חשב עכשיו דמינקר לא יפוס רחמנא מחשבה שרואים בחוש שהוא ש שהוא בישל של כזה הוא הפק מנחו וזה לא היה משהו יצא מהפה שלו אז זה לא פסול רבו סאי שיהיה לכם ערב טוב ונעים и