חזרה - חולין דף כה | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי שמע סימים מר סוספס מרדכי אוקיי רבסי לא רק בשפה אני צריך גם לתקן טעות בהלוכה בפשט של הגמורה בסוגיה האחרונה במילים האחרונות שלמדנו אתמול טעות מה למדנו למדנו הבמיני של הגמורה הייתה שאם יש מצב שהכלי הוא ריטומו. למה? כי נגע בו שרץ. שרץ זה אבתומה וזה נגע בכלי זה רישון. אז השכבה הראשונה של החרדל זה שיני. השכבה השנייה זה שלישי. מה זה אומר שיני? שלישי זה תלוי לקודשים, לדברים אחרים. בדרך כלל זה נעצר בשיני. אבל הנקודה הזה ש הייתי חושב שהאמצעים טהורים. קומש מלונשמה שאם העכבר נכנס לשמה ותימא את הכלי בתוכו אז הכלי נהיה רישון הטעות היא שאפילו מהעכבר יוצא החוצה הכלי ממשיך לתת את הטומ להכל גם אלה בפנים בפנים אפילו אם אין שם עכבר כי הכלי הוא בעצם ראשון והוא ממשיך לתת טומני יכול להיות שאני אמרתי זה יכול להיות אהבה מינה בוא נראה זה עם התיקון גם קלין נסער שוכל מה שנכנס >> כל מה שנכנס עכשיו נהיה אדום >> בסדר אוקיי מה זה אני אפילו אוריד לא יודע אז זה אה זה >> זה אהב ומינה זה אב ומינה >> הכל ראשון אה זה הכל ראשון אוקיי בסדר בסדר לרוב לי חרס מתמגבו מכו חימר אנחנו ממשיכים אותם כו החומרים עם אותם סוגי משניס אותו רעיון כלי חרס שיטמא מישהו עם עם אב טומ שרץ נוגע מבחוץ ש שזה יהיה טמא מכו החו מרומה כל הכלים שאין טם מאווירו מטעם או מגע בו כל הכלים הם חלשים אין להם את החומרה שם נהיים טמאים בתוך האוויר אם העכבר נכנס לתוך האוויר אבל אם העכבר נוגע מבחוץ זה מטמא כלי חרשמת מאוירוי דין שיטמ מגעבו כלי חרס שהוא חל שהוא גם האוויר שלו מטמא אז קולשקין שהכלים מבחוץ יטמא אומר קרו וכל כלי פוס אשר אינצומתפוס כאן מדובר בטומס בוא נראה אם יש כאן תיקון אני יודע ש אמרתי להיות שיתקן את זה לפני איזה חצי שעה אז בוא נראה [מוזיקה] אם נכנס מת אז כל מה שנמצא כאן טמא מה שרציתי להראות כאן זה שכן הכל טמא אבל אם יש כאן כלי חרס שהוא סגור עם צמיד פטיל אז כל מהוך הכלי טהור סגור לגמרי איזו כלי שטומס קודמס לפיסחוי איזה כלי נטמע מיד בפתח של הכלי זאת אומרת מהאוירו זה כלי חרס וכי אין צומד פוסלולוב הוא דטומי זה בגלל שאין לו מכסה או יש צומד פוסלולוב טוב אף על פי שהאויל שמה נגע בו הוא בתוך האויל אז רואים שלא כלי חרס הוא טהור מגעבוי אם נוגעים אם יש טומה יש צמיד פטיל עליו טור אבל אם זה כלי חרס והוא סגור אז הוא לא נטמע מגעבוי אם יש לכם כלי חרס שהוא טמא טמא בוא נגיד שהוא רישון כן רישון ובתוך הכלי חרס הזה זה הכנסת עוד איזה כלי כלי עץ בוא נגיד של עץ של עץ שיש איזה בית קיבול מקבל טומו אתה מכניז אותו לתוך הכלי מה הלוכה כלי לא יכול להיות שני הוא לא יכול לטמות בשני מרישון כלי רק נטמע מאבטומ שגמור עכשיו אנחנו עושים את הקו החומר הפוך ו כל הכלים מתם מעביר מכו החומר למה כלי כלי עץ כלי מתכת למה אם אתה מכניס שרץ לתוך האוויר שלו למה זה לא מטמא את הכל מכו חומר למה זה לא מטמ את הכלי [נחירות בוז] את האוכל כוח כומר מה כלי חר שם טמ ב מגבת מאוירו כלי חר שהוא חלש מאוד שאם אתה נוגע בו מבחוץ הוא לא נטמע בכלל אבל אם אתה שם שרץ בתוך האוויר שלו זה מטמא אז כל הכלים שמטם מגע בו מידים שמתמם מאוירו אם ככה אז כלי רגיל שכן מטמם מבחוץ אז ודאי שיטמ בתוך האוויר או מקר תוי חוי כתוב שמה בחרס וכל כלי חרסיפול מהם אל תוכי דווקא אחר יש תוכו תוכ של זה ולא תוכ של אחר התוכוי רק עובד בחרס ולא עובד ב דברים אחרים ש הגמור ותוכרשינו ואני תוכ דרשינו כבר למדנו שתי הלוכס מה למדנו בשתי הלוכס קודם כל לטמו ולטמא שהאוכל שבתוך הכלי נטמע ואז למדנו גזרי שובה שגם הכלי בעצמו נטמע מאוויר קודם כל אוכל שנמצא בתוך הכלי חרס נטמע כשהשרץ נכנס לתוך הכלי חרס שנית גם הכלי חרס בעצמו נטמע מגזיר שוב אומרת הגמורה הרבה תוכח כסיב מתי שמסתכלים כאן על הפסוק כתוב תויכוי בתוויכוי כל טויכוי זה תויך בתוויכוי אז זה שתי מילים בתוויכוי בתויך אז יש כאן ארבע התויך תויכוי בתוויכוי בתוויך כן >> זה יכל יכול להיות כתוב תוך >> כתוב תוכו >> תוכו זה זה הו הו בסוף זה עוד זה עוד זה עוד מילה >> אז ממילא מה אנחנו לומדים הארבע טויכוי טויכוי טוי טוי טוויך זה ארבע חד גופי להגיד שהאוכל שנמצא בתוך הכלי נטמע מהאוויר וחד גזיר שובש שהכלי בעצמו נתמ זה שכבר דיברנו שתי האלה וכ תכול תוכ של האחר זה זה הדרשה שרצינו ללמוד עכשיו שרק חרס נטמע ככה ולא כלי ואחד תוכו ולאכך תויכווי ואפילו כלי שטף אפילו כלי רגיל הנה זה תויכוכיחוי אז בוא נגיד שעכבר מת נפל בתוך הכלי החיצוני וכל מה שבתוך הכלי נטמע אבל מכיוון שהכלי הזה הפה שלו מעל הכלי חרס למעלה אפילו שהוא עשוי מעץ אז הוא לא נטמע ולא מה שבפנים נטמע למה למה אז שוב >> זה לא אותו >> לא אז בוא נחזור על זה עוד פעם כלי מי אמר את זה? כלי לא יכול לטמות להמות מרישון כלי לא יכול להיות שיני כלי רק נטמע מהבטומו עכשיו העכבר שנכנס לתוך האוויר של הראשון עושה את הראשון רישון אם השוליים היו למטה אז האוויר זה היה נכנס ומתמ ולא יהיו כל הכלים מתם מגבו אלו מתויכון ובנגיו מכר שואל הגמור בסדר אתה רוצה להגיד לי שכרס שונה משאר הכלים אבל כלי אחר אולי לא יתמה מבחוץ אלא מבפנים אבל לא כמו כלי חרס שמהאויר אלא אתה צריך לנגוע מבפנים מכו חומר יש קו חומר פשוט ומה כלי חרס שמת מאבירוי אל מטמגבו כלי חרס לא מטמא מגבון כל הכלים שהם מתמבירון אין דין שם מתמגבון אז איך כן נתמם אם אתה נוגע מבפנים מבחו חוץ שלא יתמו בכלל כלי רגיל שלא יתמ בחוץ אבל מבפנים כן אם אתה נוגע בפנים או מקרו וכל כלי פסוח אשר אין צומד פוסל אומ הכי אין צומד פוסל אומ יש צומד פוסל או כל זה בכליך כל הכלים בין שיש צומת פוסל עליהם בין שומים מטעמים מבחוץ כן אז אז כל בזה נגמר הסוגיה כל הכלים נטמ מטמים מבחוץ ודאי הם נוגעים מבפנים טמאים לא מטמים באוויר רק ליחרס נטמע באוויר ומבחוץ לא נטמע בוא נראה את הסרטון של אוריאל [‏צחוק] תנורבנן תנורבנן כן תנורבנן >> [מוזיקה] >> החליחס שנאמר תוזה של הבית ספר שלך [צרחות] >> אן אפילו לא נגע רבנן כן תנו רבנן >> וגבור כל חרס [מוזיקה] >> שנאמר אין צמיד פטיל עליו אבל אם יש צמיד פטיל עליו ולק טהור ולק תנו רבנן כן תנו רבנן >> אויר כל הכלים טהור [מוזיקה] טהור כן >> שנאמר תוכו דוק תוך כלי חרס ולא תוח שער [מוזיקה][שירה] כללי רבנן כיתנו רבנן >> וגבן טמ [מוזיקה] >> כל הכלים דווקא בתחי חרס כתוב צמיד בטיסאר [מוזיקה] כלים לא עוזר צמיד בטילו טמאים במגע וף טמאים במגע רבנן [מוזיקה] רבנ >> אז שתי אלה מצד ימין זה כלי חרס בתוכמ ובחוץ טהור ושתי הכלים מצד שמאל זה כלים רגילים מבתו האור מגבת אומרת המשנה טור בקליץ אם אין ביס קיבול על כלי עץ זה אין ביס קיבול זה כלי עץ כן מקבלים לא יודע מה דגים או בשר מפורד אבל זה חלק אלה זה ביסקיבול זה לא נחשב לא חושב שזה נחשב ביס קיבול על שזה זה כן עוזר לתפוס אבל מה >> כן >> כן זה לא באז כיבול אבל זה חלק >> כן אז זה טהור זה לא מקבל טומ טהור בכלי עץ טומא בכלי מהטוץ אם יש לך כזה מגש מברזל זה טמא טו בכלי מטוכוס אם יש לך כלי מתכת שלא נגמר המלאכה שלו לא שייפת את זה מספיק עדיין אתה יכול למכור את זה ככה אז ממילא זה טמא טו בכללי תוכוס סליחה אתה לא מוכר ככה כי זה משהו יקר אז אם לא נגמר המלאכה אז זה טור טוב בכלי עץ בכלי עץ אתה מוכר את זה ככה ממילא זה טמא שהגמרא מיד מסבירה כמו כל המשניות שהיה לנו עד עכשיו תון הרבון גולמקליץ ת הרבון גול מקליץ צמעים מה זה גולמי? גולמי גילם זה לא גמור. עכשיו יש לזה ביס קיבול אבל אז כלי עץ כלי עץ אבל הוא לא גמור לא שייבת אותו מספיק זה לא נגמר מלכה טמאים טמא יש לזה ביס קיבול טמא פשוט אין טהירים אבל אם אין לזה ביס קיבול זה ככה חלק טהור א אני הבאתי את זה בדווקא מכיוון שיושי הלך לפי המאירי והוא הוא יראה כזה דבר. המאירי אומר שזה מעניין החבוס שממש לא הבין את זה. אמרתי לו את זה. אומר לי לא אתה לא צודק. אמרתי לו זה מאירי. המאירי אומר שכיסא זה פשוט כלי עץ. למה? כי זה חלק. אבל החבושי אומר שלא לא ראינו את המירי בפנים הם מביאים את המאירי. הוא אומר שזה מוישב. כל דבר שאתה יושב על זה זה בעיה. זה מקבל זה מקבל טומ. טוב, אז לכן עדיף ללכת אולי עם ממש מגש כזה. אז הוא אומר גול מי כלי מהתוכו טוהרים. אם זה כלי מתכת שלא נגמר המלאכה זה טהור. אתה לא יכול למכור את זה ככה. פשוטה הם טמאים אבל אם נגמר המלאכה אבל זה פשוט נראה ככה מגש חלק זה מקבל טומ נמצא טור בכלי עץ. אם זה טהור בכלי עץ. למה? כי זה אין לזה ביס קיבול טוב בכלי מתוכוס אם אין ביס קיבול בכלי מתכת זה זה טבא טוב בכלי מתוכוס אם זה גולם זה לא נגמר המלוכה טוב מכלי עץ לא נגמר מלוך בקליץ זה גם משהו שאתה יכול למכור ככה זה בקורח משהו זול אז זה עוד יותר זול נו בסדר אז זה מקבל טומ ואילו הן גול מכלי עץ מה נחשב גול מכלי עץ כל שעוסד לא שוב אתה תשייף את זה לשבץ או מה זה לשוץ? הנה כאן לשים מסמירים כאלה יפים אין את זה הרבה כאן בארץ זה לא ראיתי את זה הרבה באמריקה יש את זה הרבה >> קרוסאות כאלה כן עם כיסאות עם קצת ריפוד אז שמים את הניטים >> ניטים רגע או בייס קיבול יפה זה ביס קיבול כלי עץ שזה מטמא קרקע נגיע עוד שנייה לגר זה פשוט ל תמיד כזה דבר. הנה זה גיררו את זה. מה עוש זה זה סוג אחר קצת >> החלקה כי העץ הזה זה בעצם הלך ככה פעם הוא היה פעם אז מכניסים את זה מכונה כזאת וזה זה סוג של שיוף אבל זה עושה את אותו את הכל אותו >> אותו אותו זה לקרחיב זה משהו כזה זה לקרחיב כן הנה זה יפה מאוד מה שהוא עושה זה לעשות כאילו צורות בתוך העת להתיח בטונוס עכשיו אני אראה לכם סרטון מה זה לתח בטונוס זה לא ממש טוב זה להמחיש הזה איזה עניים הלוואי שהיה כל כך קל לתפוס תונה יש קטנים כאלה אתה משייף עם ה עם האור של התונה. מחוסר כאן היסוד שלו הלך. בוא נראה יש לנו יש לנו איזה מחוזר כאן זה האוגן הקן זה מה שהוא יושב הטושבת שלו יפה אוגן או אויזן הידיד כאן רשי אומר ידיד אתם זוכרים שראינו שבסיפור הנחש רש"י שמה אמר משהו אחר שזה לא זה עלמטה >> טומי אם חסר לה כלי עץ את כל הדברים האלה פשוט לא הכנסת את ה את הנית את הגילוף אתזה בסדר זה עדיין יש איזה יש איזה שימוש אז אז זה טומסחתית טור אם אין לזה ביס קיבול אז זה טור שואלת הגמור מחוץ חתית פשיט מה אם אין לזה ביס קיבול על זה דיברנו אם זה חלק לא צריכו דחקפיזו בקבו זאת אומרת הוא עשה שלוש רבי מהחקיקה הנה כאילו לא היינו צריכים להראות את זה כל כך ה הוא עושה שלוש רבע מהקו או זה הכל יפה זה קו הוא עושה שלוש רבי אז ממילא זה טהור ואלו הם גול קליטוכוס עכשיו נעבור למתכת כל שעוסד לא שואיף לא שוב לשע ביץ מה זה לשעץ ניט ניטים של א הנה לשעביץ לחרקר ממש מאוד דומה למה שעושים עם העץ לגרר זה לשייף לחרקר >> לחרות בזה להגש בקונוס לקחת פטיש ולעשות בזה כל מיני צורות מוסרקן אוי אויגן אוי אויזן חסר לו איזה חתיכה שלא ממש עשו לו יופי ככה הם אומרים >> לנוי לא זה שוץ >> אבל אפשר להשתמש בכלי בלי בלי דין אוי אוי אוי זה טוב מחוסר כיסוי טומי אם יש לך אם יש לך כלי ופשוט אין לו את המכסה אז הוא כלי שלם והוא טמם אבל אם חסר לו ידית אתה לא מוכר את זה ככה אתה מחכה עד שאתה שם לו ידית שם לו את כל הציורים היפים ואז אתה מוכר את זה מה ישנה ומה ישנהני למה כשיש גילם של עץ אתה אומר טוב זה מקבל טומ ושגולם מברזל לא אם חסר כמה דברים מהברזל אתה לא מוכר וכשזה מגיע לעץ כן רבי יוחנן אמר הילולכבוד עשויים אז אתה לא נותן לורח שלך משהו שלא לא גמור רבי נחמן לא אמר הולדמי מקורם ברזל יקר אתה לא מוכר את זה עד שזה גמור מה בניו איפה הנפק מינה בניו כלי עצם אם יש לך כלי כזה שעשוי מעצמות מעצם הוא יקר מאוד אבל לא מכובד. ממילא אם אם הטמ שזה יקר אז כאן זה יקר אז ממילא זה לא מקבל טומ עד שאתה גומר את זה לגמרי אבל אם הנקודה זה כבוד אז זה כן מקבל טומא אם לא גמרת אותו בכלל סליחה ואז רב נחמן תמי אתה אומר רב נחמן כלי עצם כלי מתורסדמו שמה זה לא מקבל טומ אם לא נגמר המלוכס שלו כמו כלי מהתכסים התכס לא מקבל טומא עד שאתה אתה גמרת גמרת את הכל את האוזן ואת את העוגב ואת הכן ואת לחרקר הכל הכל הכל ואז זה מקבל טומא אומרת הגמור בכלל כלי עצם מקבל טומ אתה אומר לי שכלי שעשוי מעצם זה מקבל טומ אין תדאי רבי שמואל בנוש רבי יוגמר מה אתה מד לא אמר וכל מסיז תסחתו כתוב בפסוק ש אם אתה עושה משהו מעז צריכים לטאר להובדבו מניזים מן הקרניים ומן התלופיים אם אתה עושה כלי מה מהקרן אתה עושה שופר אז זה מקבל טומ שר באמ וחי מן איך אתה יודע אולי זה רק עיזים תמלא בכל מעשה יטו אם כם אתה מלאם איזם אז אם זה כל הבהמות כל החיות אז למה רק איז פרט לא אופוס שאם אתה לוקח אז רשי אומר כאן מאוד מעניין תסתכלו מה שהוא אומר פרד כגון ציפורני גריפון שיס מהם כלם מה זה גריפון לכאורה גריפון זה גרי גריפון זה בארץ קוראים לזה נשר באנגלית קוראים לזה לא יודע אם לזה זה מתכוון רש"י אבל זה גריפון ויש לו ציפורניים מעניינים הנה ציפור רציני או אז מה אם אתה עושה רק לחזור אם אתה עושה כלי מהצמות של הציפור מהגריפים מהציפורניים שלה אז זה לא מקבל טומא אומר דמנ החי בשקידים המורים שקידים המרים אוכלים כשהם קטנים אז אם אתה חייב במייסר, בשקידים כאלה, פטור במתוקים. המתוקים אתה חייב, אתה מחכה עד שהם גדולים, אז כשהם קטנים הם לא ראומים לאכילה. החי ומתוקים, מתוקים שאתה מחכה עד שהם נהיים גדולים פודו במורים. אז הם די גדולים בשביל האמרים. הנה זה השקידים המרים המתוקים. אני לא יודע. יכול להיות שיוש מציא את זה. מי יודע איתו? יש לך את הקטנים וא את הגדולים. המר שהוא קטן הוא חי במייסר. הגדול הוא לא אכיל. וב במתוק מה שאנחנו אוכלים בצד שמאל אז הגדולים הם ראויים לאכילה. הקטנים זה מדי קטן. טון הרבונן שקדם הממורים כי גם מי לא אוכלת אותם זה מדי מר בשבילה צריכת שוקולדה שקדים המורים קטנים חיובים ככה זה הדרך לאכול אותם קטנים גדולים פטורים הם כבר לא ראויים לאכילה מתוקים אבל השקדים שאנחנו אוכלים למשל גדולים חייוים נגמר הגידוש שלהם אז חייבים קטן הם פטורים לא הדרך לאכול אותם שוים שום אובב זה וזה או אז רשי לומד זה וזה זאת אומרת הקטנים אז לא משנה שנה אם הם מרים או מתוקים זה וזה לפטור הם לא מחשבים די קטנים הם לא מחשבים פרי אז גם אם אתה אמרת מקודם שהקטנים שהם המרים כן אוכלים לא זה לא נשב פרי לגמרי ואמרי לא זה וזה לחיוב שהגדולים אז לא משנה אפילו שם מראים גם אוכלים גם חייבים ב במיסר אומר רבי לא הור בחני בציפור כדברי אומר זה וזה זה לפטור. מתי זה יכול להיות לפטור רבו יסאי? שהם קטנים גם המרים גם המתוקים שהם קטנים פטורים ממיסר. למה? כי זה לא נגמר הפרי. ולמד אומר זה וזה לחיוב שגם המרים מאוד שהם ענקיים חייבים במייסר גדולים למה חזו מה פתאום מה מה אתה יכול לעשות עם זה? אף אחד לא אוכל את זה. אומר רבי יוחנן הויכל למתקו על ידי ההוא כיוון שאתה יכול לבשל את זה ברגע שאתה מבשל את זה יוצא המרירות ומילא עכשיו זה חייב במיסר זה כמו דוגמה לא יודע א תפוח אדמה אתה לא יכול לאכול את זה עכשיו אבל אם תבשל את זה זה יהיה רך אז עכשיו אתה חייב במייסר אפילו שזה לא שזה לא רך אז גם ה השקד הזה הוא מאוד מר אם אתה תבשל אותו אז הוא יהיה יותר מתוק אז אתה חייב במייסר עכשיו אומרת המשנה רק נגמור את המשנה וזהו נסת הגמור מחרב אבל שתי דברים כשמגיע למים מים אתה לא יכול לקנות מים במיסר שיני כן זה אמרנו שאתה לוקח את הכסף של המייסר שיני מה קרה היה לך פרדס ענק יש לך מלא פירות ו-10% מהפירות אחרי שאתה לוקח את הטרומס ומייסר שלך אתה לוקח 10% ואתה חייב להביא את זה לירושלים ולאכול את זה בירושלים בעצמך משפחה שלך חברים שלך לא משנה אבל אתה אוכל את זה לבד אתה לא נותן את זה לכהיל עכשיו זה מדי כבד להביא לו ירושלים זה מאות קילו אז אתה מחליב את זה לכסף אתה לוקח את כל הפירות מוכר אותם למישהו והוא נותן לך כסף הכסף נעשה קדוש בכסף הזה אתה עולה לירושלים שאתה מגיע לירושלים אתה צמא אתה רוצה לקנות בקבוק מים אסור לך לקנות מים צריך להיות גדול לקרקע כן יש עוד דברים דים קטנים, מלח, דגים אומרת המשנה. עכשיו עוד דבר שצריכים לדעת זה שמים פוסל מקווה אם אין לך את השיעור במקווה. זאת אומרת כדי שמקווה יהיה כשר צריך 40 שעה של מים של מגשמים או לא שובים. בוא נגיד ככה, לא שובים. אז אם אתה מביא שלוש לוגים של מים מהקיור, מים שובים, לפני שמילית את המקווה, בכל מבינים אז פסלת את המקווה, אפילו אם אתה מילית אחר כך הרבה, 40 סוד, זה לא טוב. אז אומרת המשנה, התמד מה זה תמד? אתה הכנסת חרצנים, הנה זה תמד, בוא נגיד תמד. מה קורה שמה? או אז אם יש איזה צבע של יין בוא נגיד התמד עד שלא יכמיץ אלא ניקח בכסף מייסר אם הוא לא הכמץ אז הוא נחשב מה מים ומים אתה לא יכול לקנות בכסף של מיסר שיני ואם הוא מים הוא פוסלס המקווה מי שיחמיץ ברגע שהיה תמד נמצא שמה עם כל ה עם החרצנים של של הענבים וזה התחיל להיות יין אז הוא כבר לא מים אז הוא מכול כבר לא מים ניקח בכסף מיסר מותר לקנות אותו בכסף של מיסר שיני מותר לקנות יין במיסר שיני ואין פס ואין פה זה המקווה אם אתה מכניס שלוש לוג של יין לתוך המקווה אז זה לא פוסל את המקווה אחם מהשוטפים עכשיו ככה שותפים הם פטור ורים ממייסר באמו מה זה מייסר באמוזר באמו למה לא כי שיש לך 10 נולד לך 10 בהמות העשירי קודש מה עושים עם העשירי מביאים אותו לירושלים מי אוכל את הבשר רבויסה מי אוכל את הבשר של המייסר אה >> רק הביילים הכהן מקבל מה הכהן לא מקבל כלום [מוזיקה] או הנה הישראל אוכל את הבשר [מוזיקה] בתור ירושלים זה כמו מייסר שיני כזה, רק ה מביאים את זה בתור קורבן בביס המקדוש ורק את האימורים, האימורים הולכים על המזבח, הכהן לא מקבל כלום, כל הבאשר הולך לישראל אז עד סליחה ההחם השותם כי שחיו בקלבון עכשיו ככה יש אחים שקיבלו ירושה יש שתי אפשרויות שהם השאירו את זה ככה ועוד לא חלקו את זה הם עוד לא חלקו את זה זה נחשב כאילו שזה של האבא קוראים לזה דפוס הזב עדיין של האבא כזה ואז מחלקים את זה או שמחלקים את זה ואחר כך הם נהיו שותפים כמו כל שותף אחר אז שותף הוא פטור ממייסר אז האחים השותפים כשחייב הם בקלבון שכל אחד חייב שהוא נותן את המחסה השקל כל שנה הוא נותן מחסה השקל הוא חייב להוסיף טיפה שקוראים לזה קלבון על הזה ש >> עמלה >> עמלה בוא נגיד שזה אחד מהסיבות עמלה או שהוא חסר לו טיפה המאמר זה השקל בוא נגיד עמלה חייב בקהלב אז אם הם חלקו את ה את הירושה ואחר כך השתתבו השתתפו עוד פעם אז הם חייבים כל אחד להביא קלבון בפני עצמו הם לא קשורים לאבא אז כל אחד מביא פטורים ממיס באימו אז הם שותפים שותפים והם שותפים שפים שותפים שותף פטור ממייסר באימ נכון אז לי יש מלא בהמות ואני לא רוצה לתת מייסר באימ לא רוצה לעלות ירושלים אז אני עושה את איציק שותף שלי לכמה אחוזים וזהו אני פטור ממיסר >> רק שנולד אחרי >> כן רק ממה שנולד אחרי הזה >> מה >> מפסידים את >> מפסידים ודאי כשריו במיזר באמו זאת אומרת שעוד לא חלקו את הירושה זה עדיין נמצא כאילו בתפוסת הבית של האבא אז אז ממילא הם לא שותפים, לא שותפים, חייבים במסר, פטורים מן הקלבון. למה פטורים מן הקלבון? זה כאילו שאבא שלהם נותן את המחצבם. וכשמישהו אחר נותן מחס שקל בשביל מישהו אחר, הוא לא חייב להביא קהלב. רבו סאי. שיהיה לכם ערב טוב ונעים. เ