חזרה - חולין דף טז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

[מוזיקה] שבסרבס [צרחות] מרדכי אומר אמר אנחנו דף תזמ רבו יסוגיה פססה השויכד במוכני מי ששוחט עם גלגל כמו מכונה גלגל הנה סכין כאן אתם רואים את הסכין כאן כאן זה הסכין וזה מה ששוחט את הבהמה אוקיי יש גלגל ום סכין השר במ שחיטוסק שרו >> שואל את הגמור חבר'ה מספר שואל את הגמור ותניהו שחיטוס פסולו אבל במקום אחר למדנו שהשחיטה פסולה עם גלגל לא קשיר הוב בסרנו דפכרו יש מכונה שהיו משתמשים לעשות כלי חרס היום גם כדי לעשות כלי חרס אז יש מכונה שמסתובבת כל הזמן ונוע עושים ככה ועושים איזה כלי כאילו כל הזמן הידיים זה מסתובב מסובב ועושים ככה עם ידיים אז כנראה איזה משהו דומה דוחפים עם הרגל קצת זה מסתובב בקיצור הדבר מסתובב אז אם אם זה סאונדופרו אז זה כוח אדם כוח אדם אז זה בסדר ה ה הסיבה שזה מסתובב רבו יסאי זה בגלל שאדם סיבב את בסרנו דומים אנחנו מכירים את ה את הmal את הwills בוא נגיד watermills שמגיע מים וזה מגלגל את הדבר אז זה הכוח של המים וביסמו הו והו בסרנו דמיו שניהם הגיע מהכוח של המים ולא הקעשו בכוח ראשון או בכוח שני הנה שנו דמים כן זה סתם תמונה רואים שמה אפילו בהמה למטה עם סכין אבל המים מסובב את המכונה הזאת וזה לא טוב או בכוח ראשון לא בכוח שני זה כבר לא שחיטת תורה וד אומר הפופה הי מן דקבתי לחברי וכי הודמר הפופה הי מן דקבתי לחברי מישהו קושר את החבר שלו כדי להרוג אותו באשקל ביטקו דמיו ואז הוא מוציא את ה הוא שם עליו זרם של מים הוא מיס והוא מת מהזרם חיו והוא חייב מסתמו גרדידי יהודה הנבי זה החטא שלו שגרם את זה ועל זה אומרת הגמורה והנמי לי בכוח ראשון אבל כוח שני גרום בעלמור זה דווקא בכוח הראשון אבל שזה כבר כמה שניות אחר כך זה כבר כוח שיני וזה לא נחשב שהוא הרג אז מהז הוא פטור אז בוא נראה סרטון מאוד יפה >> הנה הסחורה שלך מצוין אני הולך להביא את הכסף תחכה כאן זה זה אולי הסרטון הכי גרפי שיש לנו שעשינו. מה קורה פה? מה הולך כאן? לא תפסנו אותו בורח. הוא זה שפתח את זרימת המים. אני חייב מיטה. זה הסוף. >> כמו שזה נראה, זה כוח שני. זה לא נחשב רצח. בדקתי את כל השיטות. >> באמת? >> לפי רש"י, הקורבן היה רחוק מפתח יציאת המים. לפי הרמה בהסבר ראשון, כיוון שרק שתף המים השני הוא שפגע זה כוח שני. לפי הרמה בהסבר שני, כיוון שהיה שהיקב את המים, זו גרמה. >> יש אני פטור? >> אתה חייב מיתה בידי שמיים. >> מה? >> [‏צחוק] >> יוסף רב אחור דרבי חיו רב ישב מאחורי רבי חיו אחד מאחורי השני ורבי חי קמי דרבי הרב שאומר את השיעור זה רבי זה שכתב את המשנה רבינו הקודש ורבחי הראשון בשורה ואחריו יש את רב רב תלמיד של רבי ויוסף רבי כמר מנין לשחידוש בטולו איך יודעים ש ששוחטים צריך להיות משהו שלא מחובר לקרקע שנאמר ויקחסמחלס לשחית אברהם אבינו לקח את את הסרקין לשחו אומר לי רב לרבי חיוב מהיקרו אמר מה מה קורה כאן אומר לי רב חיו אומר לרב ווב דכסיבה טוב כמר רבי הרבי שלנו עושה טעות כאן זה כמו ווב שנכתב על חתיכת עץ בוא נראה הנה הנה ווב שנכתב אותו ביקשתי מיושי שישנה את זה וואו הוא שינה את זה איזה יופי זה היה לכיוון הפוך שזה גם שיטה אחת אני יותר אהבתי את השיטה הזאת כשכותבים ו' ואתה כותב את זה על עץ ככה ויש כל כך הרבה חריצים בתוך העץ זה נראה כזה שבור מאוד שבור הו אז ה רבי אמר משהו שבור לא פשט טוב שואל את הגמורה מה פירוש הוא אמר משהו שבור בו קרוקו אמר הוא הביא פסוק שאברהם אבינו הלך הביא סכין זה אומר שזה היה תלוש לא כמו זירוסד אברום כמה שמון אתה רוצה להגיד שהקדוש ברוך הוא אמר לאברום לך תשח את הבן שלך הוא רץ והביא סכין כדי להזדרז שלא יצרך לכפש שמה אומר רובה פשיטלי זה פשוט תולש בחיבר ליזור אז מה שקורה כאן הגמרא מתחילה עם הבדזורה ואחר כך הגמורת תחזור לסוגיה שלנו. אומר רוב שמגיע לאבדזורה אם יש לך סכין ואחר כך חיברת אותו לתוך לתוך הקיר אז זה תלוש ואחר כך חיברת אותו ליזורוש זאת אומרת זה אסור בהנוע זה אסור בהנוע כמו תלוש אמר רב שלי אסור אומר שיטלי תלוש ולבסוף חיבר ליזור אם היה לך אבנים ובסוף חיברת אותם ועשית מזה בית הטולש זה נחשב תלוש לעניין הביתזור שזה אסור בענות דמר המשטח ודב שלו אסור אם אתה משתחב לבית אתה עוסר את זה ויסוק דרכך ומחוור ואם אם אתה באמת חושב סליחה אם אתה חושב שאבנים שנהיו בית זה נחשם מחובר אלוהיהם על ההורים יש הלכה שדווקא עבדזור שעל ההר זה נחשב עבדזור אבל ההר בעצמו לא נחשב עבדזור ולא יההורים אלוהים זאת אומרת הר בעצמו לא נהיה עבדזור מה פתאום שאחד יעשה עבדזור להר מה פתאום? אז הנה [מוזיקה] I see you remember to reset the videos. אז אם אחד משתחווה להרום. >> [כחכוח] >> עכשיו לי הרשר זרועים תנויה אז בואו מכיוון שזה היה סרטון כל כך יפה ו יש כאן כל כך הרבה דברים יפים בסרטון הזה איך שהם עשו את המילים ואת הדברים אני חייב להראות את זה עוד פעם יש מושג של בור הר של קבל טומא מור של קבל טומ זה אומר כל אוכל כדי שהוא יקבל טומ צריכים להכשיר אותו לקבל טומאה צריכים לעשות לו משהו מה מה עושים צריכים לשפוך עליו קצת מים והמים הזה מכשיר אותו לקבל טומ הנה >> פירויס אינו מקבלים טומו מן התוירו אלו לאחר שהוא חשו לקבל טומ ויש שלושות תנאים שצריכים להתקיים כדי שהפירות תיושרו לקבל טומא התנאי הראשון שלא יהיו מחוברים לקרקע שכל זמן שהפורים מחובר אינו היא מקבל טומו כלל ואפילו אם נופלו עליו מים שנאמר זרע זרעו אשר יזרע טוהור הוא התנאי השני שייפול עליהם איך עוד משיבה המשקים המכשירים אותם לקבל טומ יין דבש שמן חולוב תל דם מים התנאי השלישי שיהיה זה לרצון הבעלים שאם נופלו עלוב המים שלא לרצוני לא הוכשו שנאמר וכי יותן ודורשו חזול כאין יתן מדעת ולרצום רק לאחר שהפור תלוש מן הקרקע נונה לו בחוד משיבת משקים ברצון הבעלים כעת הפורים מוכשר לקבל טומאה ואם נוגו בוודבור טומי הרי הוא נתמ שתי תנאים נוספים אם הבן אדם רצה להשתמש במים סתם רצה להשתמש במים לא קשור לאוכל רצה להשתמש במים למשל הוא רוצה לנקות את הגג שלו עם מים היה לו מדי הרבה אבק רוצה לנקות את המים את הגג אז ואז המים האלה נפלו על הפרי בלי הרצון שלו זה נחשב מוך של קבל טומ למה כי הוא רצה את המים או אבל אם הוא רצה לשטוף משהו שמחובר למשל גג גג זה מחובר זה לא טוב זה לא מים אבל אם הוא רוצה שהמים ישתפו איזה כלי זה כן חייב מוך של קבל טובה אתם שומעים זה לא צריך להיות שהוא רוצה שימוש לפרי אפילו הוא שימוש לכלי אבל המים האלה אחר כך הלכו ונזלו על על הפרי אז אמור של קבלטומה אבל בתנאי שזה לא מחובר טוב אז אנחנו חוזרים לסוגיה כאן ואיך זה קשור ל איך זה קשור לשחיטה אז אומרת הגמרא ככה זהסנן הכופר לעניין ה של זרועים תנוי אותו דבר מוך של כב טומ בזרעים זה מחלוקת זנן הכי וקורכס בשביל שטודך אם אתה שם כלי אז יש לך כאן כלי הנה כלי אתה הופך אותו ככה כדי שמים יזרמו על זה שתודח שזה שזה ישטוף את זה בוא נש זה ככה אתה שם את זה ככה שהגשם ישטוף את את התוך של הכלי למשל הריז בחיותן אז המים האלה שנפלו תוך הכלי ואחר כך הלכו על תפוח זה נחשב מוך של קבל טומ או בשביל שלא ילקע אבל אם שמת את הכלי הזה ככה כדי שהמים לא יירתבו או שלא יקלקלו. מה הלשון כאן? שלא שלא יתקלקל ה הכותל. אתה רוצה פשוט לשמור על על הקיר. אין בכין. למה? למה זה לא? כי לא רצית את המים. כאן זה הפוך. אתה רוצה לשמור על הקיר. אתה לא רוצה גשם. הגשם לא טוב לך. אתה שם כלי כי אתה לא רוצה גשם. אז זה לא חיות. הוגש שואלת הגמרא יש כאן אתה יכול לדייק בלשון לשתי הכיוונים ואז יצא לך סתירה מניובי אמריס בשביל שטודח זה בחיותן אם אתה רוצה שהכלי ישתף עם המים אז זה בחיותן או בשביל שיהיה לך קוסל אם אתה רוצה אתה יכול לדיק אם אתה רוצה שזה ישטוף את הקיר זה לא טוב אז זה לא מים זה לא מים של של מוכשל קבל טום אין זה בחיות עכשיו אתה יכול לדייק בדיוק הפוך דתני בשביל שלא ילכה הכוסל אתה שם את הכלי כדי שהכותל לא יתקלקל אין מחיותן זה לא נשו אבל בוא נדייק את אותו דיוק או בשביל שיהודה אחקוי אתה רוצה שזה ישטוף את הקיר מכל האבק המלוכלך הרי זה חיותן זה כן עכשיו חיותן או אז יש לנו סתירה מובי מהדיוק אומר רבי לוזו תברו בששון הזו לשון הזור אין לו חנעמי חייבים להגיד שיש כמחלוקת וזה בדיוק המחלוקת שרוב דיבר עליה שמה ש יש מושג שטולו שאחר כך נהיה מחובר שמה זה נחשב מחובר מקור זה סליחה טול אחר כך מחובר זה פסול ויש תולשחר מחובר שזה בסדר טו סתנו הפרבא אמר כולו חתנו יש בסוף אם הוא חיבר את זה זה נחשב טולוש זה מנד אומר זה עכשיו טולוש מה הו בכיס מורה או בקס בון אפשר אפשר אפשר לחלק ולהגיד שיש נפקמינה בין אם זה היה הקיר שנולד ככה משיש מי ברישס למשל מערה הנה מערה שמת לקחת אבן בתוך מערה אז זה מחובר שבמחובר מקורי ויש אבן שאתה אתה נכנסת לתוך קיר אתה חיברת את זה אז נסע אחר כך כזה דבר זה כשר לשחיטה או בכל זה בניין אבל זה מחובר כמו זה פסול גמ זה הכוונה כיפג על בשביל שמת קרה על הקיר בשביל שהכלי ישתף הרי זה בחיותם הו בשביל שיך קוסל אבל אם עשית את זה כדי ש הקיר ישתף לשטוף את קיר אין זה בחיותן זה לא נחשב חיותן באמת דבר אמור כוזמור זה דווקא במערש שזה ככה היה מחובר משמרס אבל בכו זה בניון אבל אם זה קיר של בניין שאתה בנית זה זאת אומרת תלוש ואחר כך מחובר בשביל שלא ילכה כויסלו חיותן אם זה כדי שזה לא ישבר שלא יהרס אז לא חיותן בשביל שיהיה אחזיות או עכשיו מגיע הסוגיה שלנו בירו ומה קורה בשחיטת זמד בז חיבר שחיט אם זה היה תלוש זה הסכין כנס לזה לתוך הקיר מה לוכ בשחיטה תושמ הנה מפורש היוצ יוצ אם היה לך אבן שיוצא מכיר אוי שו יקוננו או למילו ושוכב בו שחיטה פסולו עכשיו הקיר זה לא היה זה תלוש ואחר כך מחובר אז רואים שזה פסול לא סקין בקויזמור לא מדובר על קיר שבני נית מדובר הקיר שהגיע ככה משס ממילא אין לך ראיה לשאלה שלנו אם זה היה תלוש ואחר כך מחובר תקנה מדקטו דו מדקון מאלו הרי כתוב שנייה אחר כך שהקנה גדל ככה זאת אומר זה מחובר מהשנייה הראשונה ממילא גם קיר זה קיר שהיה שמה מבר ששמע מנו טוב עוד ראיתי תושמ נועסק בו שחידשירו אם נכנסין לתוך הקיר דוגמה כזאת ועשית שחיטה בזה אז השחיטה כשרה נו אז מה רואים שאם אם זה היה תלוש ואחר כך חיבר אז זה כשר אומרת הגמור שהניסק אפשר להעביר היה מכאן דלא מבט לא הוא רוצה יום אחד להוציא את הסכין החוצה אז ממילא הוא לא מבטל את זה לתוך הקיר תשמע ומחובר לקרק שחיטוסקשר היה לנו את הסתירה אתמול ואמרנו במקום אחד כתוב מחובר לקרק ק שחיטה פסולה במקום אחר שחיטה כשירה תירוץ שאם זה היה תלוש ואחר כך מחובר אז זה כשר וזה הכוונה כאן מחובר קרקש חידוש שיר שזה היה תלוש נו אז רואים שזה כשר זה מסביר את מה שרוב שאל אומרת הגמרא לא ד פירוש מפרש לו אולי מפרשים ה מוב לקרקע סקין דלוי מבטל לא לי אולי זה פשוט הכוונה לסכין שכבר הסברנו שסכין הוא לא רוצה לבטל את זה לתוך חקיר עכשיו אם אני הייתי שואלת אתכם האם יש נפקמינה בין שתי הציורים האלה כאן יש כאן גדי שהראש שלו יורד על הסכין והוא שוחט אותו ככה וכאן יש גדי שהסכין הרי הסכין לא זז בכלל אז אתה מזיז את את הגרון של של הגדי הלוך חזור אבל כאן הוא בא מתחת האם אם יש נפקמינה להלוך בין שניהם התירוצי שיש כן או אמר נועד סק מכוז ושוחד בו שחיטו זה קשר אם שחטת בסכין שבתוך הקיר זה כשר אומר אב שמואל שנו שסכבר למה או למטו זה דווקא שסכין למעלה והצווא של הבהמה למטה כמו בציור כאן ואתה מזיז את הצווא הלא חזור אבל סקין למעלה אבל אם זה ככה שהסכין למטה והצבא שלימה למעלה אז מה הבעיה כאן מכיוון שהבהמה שוקלת הרבה אז אולי אתה שם את את המשקל של הבהמה על הסכין כשישינו שמידרוס הבעיה היא שאולי אתה תשים את משקל של הבהמה על הסכין וזה לא זה יחתוך את הצווא לא היד לא חזור כמו שחייבים לעשות בשחיטה אלא מהדריסה מהכובד של ה של הבהימה שואלת הגמור קטול בן שעסק למטה בצב למעלה בן שעסק למעלה בצב למטה כתוב שזה לא משנה בשתי הצדדים זה בסדר אומר זביד לזדות באמת כתוב את זה שתי הלוזקן סק נמד מלמעלה בתלוש תלוי אם הסכין הוא תלוש הוא עושה ככה אז כבר לא משנה אם הוא עושה מלמעלה מלמטה בשניהם זה בסדר סכין למעלה בצבמה למטה אבל אם הסכין הוא למעלה והצו הבהימה למטה אז גם אם זה מחובר לתוך הקיר זה גם טוב הדרך היחידי שאם הסכין למטה וה והבהמה יורדת על זה שזה טוב זה רק אם זה תלוש אוקיי הפרבא אמר בוא איפה דקליל יש כאן עוד פקמנה אם זה עוף איפה כתוב שהסכין למטה והגרון למעלה והצובר למעלה זה בעוף שאנחנו לא חוששים לדריסה למה כי זה כל כך קל שאתה יכול לתפוס את זה בידיים אומר רב חסדו רבי יצחוק ואמר לו סתוננו חמישי שדבורים נמו בקרו של קרונר אם יש לך כנה הנה זה עוד פעם בוא נראה את התמונה שקניתי קנה של סוכר זה משהו פלאפלוים אבל זה ממש דומה לקנים שאנחנו מדברים והוא מחץ את זה הנה יש לי עוד תמונה אז שקנה שהקנה כבר א יש לו אה נו אך קוראים לזה א כיסמים כאלה כן כסמים שיוצאים מהקנה אז זה בעייתי בעייתי להשתמש בקנה של שבור למה חמיש דבר במיקור של א שולכת אסור לעשות שחיטה למה כי הוא יחתוך במקום לשחוט יפה זה זה יקרא את הצו ואם לם בו אל תשמ בזה ואם אחד כ בבסור ולא לחתוך בשר ואם אחד שם בו שיניים ולא משתמשים בזה כמו כיסם לשיניים והם יקרחים בו ולא שתמש בזה בתור נייר טואלט זה יכול לעשות א קרע אין שכתם בו ותעני בק שכתם למה לא לשחוט אפשר לשחוט בכל דבר במצו בקרוס של קונה כתוב מפורש שאפשר להיות ששחוט עם קנה אומר הפו בסימון דגמור זה בקנה מיוחד שני זה כסמין אבל קנה רגיל אסור והם אחד בבוסר ולא חותחים בזה סטייקים למה כי כיסה מכנס לתוך ה בשר וזה בעייתי או רפא קרבי דוגים רפופה חותך היה חותך בזה את הקרבעיים של הדגים מה זאת אומרת דזיגי? זה מעניין שרשי אומר באנגלית מי שמדבר אנגלית אז רש"י אומר מילה באנגלית אומר זיג קליר שזה אומר זה שקוף הקרביים של הדגים זה שקוף ואתה יכול לראות אם יש שמה כיסם או לא רבונו אחד רבו איפה הוא היה חותך בזה שנצל עוף למה דרקך זה לא בעיה זה מאוד דרך אז זה לא הכיסם לא יכנס לתוך העוף ואם ואם מכנחים ולא משתמשים בזה בתור ניית טועלת שואלת הגמור לתייבוג לא יש לי סיבה אחרת לא בגלל שזה סכנה פיזית אלא יש כאן סכנה קנה אחרת המקנה בדשור שולט בנוש זה בעיה להשתמש במשהו שזה יכול להישרף כמו עץ זוקמורה אומר הרב כינו פי מקמרין אנחנו בכלל לא מדברים על נייר טואלט אנחנו מדברים עם מישהו יש לו איזה חטח אז לא לעשות ככה על החטח כי למה כי אז כיסם יכול להיכנס לתוך האור אומרת הגמרא הכל שכת לא שורך הדין הכל שורך הדין הכל בשחיטו ואפילו עיף צריכים לשחות עוף לא ש מה הכוונה בלילים מה או שמול זה הולך לפי רבי שמל זה כי השם אלוקיך גבולך דלו ואמרת הך לוס שמר שמאמר לאבוס לת בוס טיבר שכשיגו לארץ ישראל מותר לאכול סטייקים לפני זה היה אסור למה שבתחילו במדבר נעסר להם בשר טייבו זה היה אסור למה אם אתה רוצה לאכול בשר סטייק אתה מביא שלומים אתה עושה מזה סטייק ושנכנסו לארץ הוא בסרטיבר באותו רגע שנכנסו לא ישראל עזבו את המסבר נכנסו לא ישראל מותר סטייקים ועכשיו שגולו יכול יחזו לי סורשן לכן המשנה באה להגיד לו עכשיו שנכנסנו לגולז היינו חושבים שאסור לאכול בשר תי ואסור לאכול סטייקים וכך שונינו לא שכתם לכל הדורות מותר לאכול סטייקים מהזכ רבי יוסף ה לא שורטים למה כתוב שיכתן לא שתים ואויך מבנקודה זה שמותר לאכול סטייק לא שמותר לשחוט וואי דור קושיה מקורית יצר למה אסור לאכול סטייקים שום דהב ומקר מישקון היו מאוד קרובים למישקון אז אם אתה רוצה לאכול סטייק תביא שלומים תביא חטוס לקהן יאכל אבל אתה תביא שלומים אתאכל את תאכל סטייקים הוא לא בסוף מתה שטו למה באמת אחר כך זה היה מותר דברים ממשכון כיוון שזה היה מאוד קשה להגיד למישקון אז אמרו טוב תאכל סטייקים בלי להביא קורבן אומרת הגמורה דף יז עמדש חגו לצפאי אז עכשיו שאנחנו ממש רחוקים מהמשכון ממש אין לנו משכון בכלל אנחנו מחוץ לאורץ אז ודאי שבוודאי יהיה מותר לאכול בשרתי אז מה פתאום היה לנו ומסור רע בויסי שיהיה לכם מוצבס שיהיה לכם ערב טוב ונעים