חזרה - חולין דף טו | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

[מוזיקה] ערב טוב רבויסי א >> אנחנו באמצע סוגיה החברים אמרו זה הולך לפי רבי יהודה והגמרא עוברת על כל מיני הלוך של רבי יהודה לגלות איזה רבי יהודה זה אז אתמול כמעט סיימנו היה מאוחר כזה גמור רבדיל משני אוסו דודו בידיים אולי זה שונה שונה כשבן אדם מדליק נרות הוא אומר אני רוצה במה שום דבר לא קרה כאן הוא לא שינה שום דבר בבמה אז מה פתאום אולי הוא לא דחה בידיים אולי בזה רבי יהודה אומר שאין כאן מוקסמחמס איסור אלא אומר רב רשי רבי יהודו דמבהשלי זה רבי יהודו בהליל חוסב בישול שראינו כמה פעמים בשס דבר מאוד מאוד מעניין אני לא יודע מכיוון שאני כן אני יודע שיוש שהי עשה כאן משהו מאוד יפה. זה מבוסס על הדבר הזה. סביר. אני אסביר לכם בעל פה והעורכים הכניסו את זה כי יש לנו זה כבר מוכן. רק מכיוון שאין לנו אינטרנט וכולי אנחנו בדרך כאן באמצע מורקו. אז לנו אין את זה כאן. אנחנו לא צריכים להיכנס לכל ה פרטי פרטים אבל אפשר לעשות את זה מאוד מאוד קל. המבש בשבס יש כאן שלוש שיטות ומה שקורה זה שאנחנו מדברים על מישהו שבישל בשבת יש בשויג ויש במיזד יש את המבשל ויש את החברים שלו את המשפחה שלו יש את את השף את הזה שמבשל והוא יכול לעשות את זה בשתי צורות שוויגיג ומיזד אז יש את המבשל בשוויגיג ויש את החברים שלו בשגינג יש את המבשל במיזיד ויש את החברים שלו במיזיד מה לוכן מישהו מבשל רבי מאיר הוא אחי מקל רבי חנינו הוא הכי איך קוראים לו אמרתי את השם טוב רבי יוכנסנדו סליחה חס רבי יוכנס אנדו הוא הכי מחמר אבל מה שצריכים להרה נותן סימן שהמיזד של רבי מאיר זה השויג של רבי יהוד והמיזד של רבי יהודה זה השויג של רבי יוחנן הסנדלו אז בקיצור כל אחד מחמיר כל אחד אומר רבי יהודה אומר שהשויגיג אם אתה עושה שוויגיג אני פוסק כמו שרבי מאיר אמר במיזד ורבי יוכיחנסנדו אומר אם אתה עשית את זה בשוגיג אני פוסק כמו שרבי יהודה אמר במיזג אתה מבין את זה אני לא יודע אם כולם הבינו אתה הבנת זה מוסבר אוקיי >> אבל מה שלא לא לא לפחד ואם זה מבלבל זה כמה השורות ואנחנו רק מתמדים בשיטה אחת של רבי יהודה לעכשיו זאת אומרת הגמור סנן המה שבשבס מישהו בישל בשבת בשוויג יואיכל במיזד לא יוכל אם הוא עשה את זה בשויג אז הוא יכול לאכול יכול לאכול בשבת במיזד לא יהיוכל מה קורה כאן מי שעושה במיזד צריכים לקנוס אותו והוא לא יכול לאכול אמר אבל בכל דבר צריכים להסביר קצת מה זה לא יהכל בשבת. במוציא שבת מותר לאכול. מתי אוכלים במוציא שבת? בכדי שיעשה. אי אפשר לאכול מיד. זה הקנס. אתה לא יכול להרוויח כלום מזה שעשית את זה בשבת. עכשיו אם לוקח לעשות פיצה למשל רבע שעה, אז אתה צריך לחכות רבע שעה כדי לאכול את הפיצה במוציא שבת. >> מיס שעה בשוויג. אה סליחה דברי רבי מאר. רבי יהודה אומר ועכשיו זה מה שנוגע לנו בשויג הוא אומר מה שרבי מאיר פסק במיזד כן כל שוויג של השני כל שיטה השויג שלו זה המיזד של הזה לפניו רבי יהודה אומר בשוויג יוכל למצוא איש זה מה שרבי מאיר אמר אם עשית את זה במיז אז הוא אומר בשוויג עשית את זה בשוויג אני לא רוצה שתנה מזה אז ממילא תחכה למוצי שבס איך בכדי שיעשה נו אז זה הרבי יהודה שלנו למה למה צריכים לחכות יום שלם לפי רב? כי זה הולך לפי רבי יהודה שאם אתה עושה את זה בשויג תחכה עד מוסי שעבס מה הבעיה בזה שאנחנו מדברים על מיזד לא על שויג במשמע שזה מיזד טוב אז בוא נראה ומיזד אומר רבי יהודה לא יוכל לאילומס מי לא יאכל לומס רק הוא החברים שלו יכולים לאכול עכשיו רבי יוכנס אומר הוא יותר מחמיר והוא אומר מה שרבי יהודה פסק במיזד אני פוסק בשגי בשוגי אוכל למצוא שבסלחירים ולילוי הנה הוא מסביר את זה מפורש ומצוי שבס החברים שלו יכולים לאכול אבל הוא אף פעם לא למה כנסו שגטו מיזד ומיזד לאכל מסוי לאי ולא אחרים הוא אז בקיצור יש את רמיר למעלה שבשו אתה יכול לאכול בשבת בשבת יש את רבי יוחנן סנדור במיזד תזרוק לזבל ויש מלא דברים באמצע אנחנו מקדים על רבי יהודה. רבי יהודה שאומר שבשו יוחז שעבש זה ממש מה שרב אמר שאם אתה שוחט בשעבס צריכים תחכה עד מוצי שעבס בשוויגי. שואלת הגמור בנוקמה במיזד ורבי מאיר הרי המיזד של רבי מאיר זה השג של רבי יהודה אז למה אתה אומר שזה הולך לפי המשנה שלנו הולך לפי רבי יהודה בשוגג? תגיד שהמשנה שלנו הולכת לפי רבי מאיר במיז אומרת הגמרא לאסוקתך לא זה זה בלתי אפשרי למה דקטוני דו מיד יום הכיפורים כי הרי כתוב במשנה שבס ויום הכיפור זה הלשון של המשנה כן השויכת בשבס וביום הכיפורים זאת אומרת הם דומים אחד לשני מה יום הכיפורים לא ישנה בשגול לאש במיז לא יהיה אוכל הרי ביום כיפור בעצמו אתה לא יכול לאכול אף אחד לא אוכל ביום כיפור אףנמי לא יש משאמיזל לא יאכל אז גם כאן לא משנה שגומיזד לא אוכלים לפי רבי מאיר הרי אוכלים אפשר לאכול בשוג אז זה לא הולך לפי רב מאיר שואלת הגמורה שאלה פשוטה וממוצס מוקס רבי שוויג ורבי יהודה איך אתה אומר שזה הולך לפי רבי יהודה ובשויג ואף על פי שמשחי בן נפשי קטוני כתוב מפורש במשבן אדם חייב מיסה על מה אתה חייב מיסה על שויג לא זה רק מיזד אז איך אתה אומר לי שזה הולך לפי רבי יהודה בשו זה מיזד במשנה אוק אמר אז זה קצת חק לחיר לא אביש במזח בנבשו זה שבת זה דבר כל כך חמור שם היית עושה משהו במיזנד היית חייב מיסה הוכ בשינו במשי שמדובר בשוג שחיטה סקשר זה דבר קצת מעניין להגיד בדרך כלל אנחנו מדברים על שוגג ומסבירים שוויג לא מסבירים אה שבזה אם מיזד היית חי בנפש אבל אחם מדברים בשוג כן הגזמי שואל הגמורה עכשיו אבל בוא נלך לשיטה השלישית הכי מחמירה ולוגמור כרבי יוחנס סנדו הלך לפי רבי יוחנן סנד אומר לא ישנו בשוג לא ישנו ממיז הרי כל התירוץ שלך זה שיש נפגמים בין שגם ומיז לא יכול לכת לפי אומר אבל לפי רבי יוחנן סנדלור אין שו ואין מיז הכל אותו דבר ובשניהם לא אוכלים כן בשבת לא אוכלים [כחכוח] אומרת הגמורה רבי יוחנןסנדו קומפליג במוצץ לחם ולילוי יש כן נפקמי ברבי רבי יוחנסנדו במוצא שבס שמוצא שבס אומר שאחרים כן והוא לא אז תןדון שחיטוסקתני לא יש לו ולא ישנחים זה לא מסתדר מך נסנדו כי התנ שלנו אומר שאין אף פקמינה בין בינו לבין החברים שלו ולפי רבי יוחנס יש כן אפק מינה מספרת הגמורת ניתן מדרב המבש בשבס בשו יוכל במיזד לא יוכל כולם יכולים לענות חוץ מרביה איזה שיטה זה מהשלוש שיטות המבש בשב בשו יוכל אתה יכול לאכול בשוג מי זה >> לא זה רבי מאיר שבשבס בשו יוכל זה רבי מאיר הוא הכי מקל הוא אומר שאתה יכול לאכול בשבת בשו ומי זה לא יוכל מספר את הגמוריה ומשתיקי רב רב אמר תהיה בשקט אל תגיד את זה שואל הגמורה מה הייתה ממשקי למה מה פתאום אליי משום סביר לי כי רבי יהודה למה אל תגיד הל לאס כמו רבי מאיר כי אני סובע כמו רבי יהודה ותונת כרבי מאיר משום סביר כרבי יהודה סליחה מן דת כרבי מאיר משתקדי אז אם אתה בגלל שאתה סובר כמ רבי יהודה ומישהו אומר שיטה של רבי מאיר אתה תשתיק אותו זה לא עובד ככה אתה אומר את כל השיטות אתה אומר הרמבם סובר ככה [כחכוח] רש"י סובר ככה אתה לא משתיק מי שאומר שיטת רמב"ם אז מה הפשט ועוד עוד בעיה יותר חמורה יסובע לא כרבי יהודה הרי רבי בתר רב בעצמו סובל כמו רבי יהודה אז מה פתאום שהוא היה אז סליחה הוא סוב כמו רבי מאיר אז מה פתאום הוא היה משתיק מישהו שאומר שיטה כמו רב מאיר הוא בעצמו סובקורם מאיר איפה רואים את זה אומר הגמורם תקשיבו מה קורה כאן דבר מאוד מעניין כשרב היה מלמד את הסוגיה הזאת רק לתלמידים שלו בפרטי הוא היה פוסק כמו רמר אומר להם הפסק האמיתי זה רמהר כשהוא היה אומר זה ברבים הוא היה אומר שהפסק הוא כמו רבי יהודו למה כדי שאנשים לא יזלזו בשבת אז אומרת הגמרא וכי תמ סליחה כמר לו רב לתלמידי מר כרבי מאיר כי דורש בפרק שהוא היה דורש את זה ברבים דורש כרבי יהודה משום עם האורץ שם האורץ לא יזלזלו בשבת או נו אז אולי לכן אולי הוא השתיק את התלמיד שלו למה כי זה היה ברבים הוא לא רוצה שכולם ישמעו ששה אל תגיד להם את האמת אני מספר להם שהלוח כמו רבי יהודה שצריכים להחמיר אל תקל כמו רבי מאיר אוטונ בפירגי תנקמי שזה קרה לפני פני כולם כולת ציטי הוא טענה הוא תלמיד לא מקשיב תלמיד לאמורציתי לכן אתה אמרת שקוראים לו המוירה הוא הזה שהוא המיקרופון מקשיבים לו אז הוא לא היה משתיק את התנה הוא לא היה משתיק את התלמיד שאומר לו היי >> את התלמיד שלוכן [כחכוח] >> מה >> לא לתנא מול המוערה >> לא לא לא מול בריטו >> אנחנו מדברים על רב אנחנו מדברים על רב סליחה רגע אנחנו מדברים על רב. רב הוא המוירה הראשון, חצי תענה. כן. אבל התלמידים שלו הם הם המוירים, המירואים. אז אנחנו אומרים שהתלמיד שלו בא אליו ואמר לו שהלוכי כמו הוא אמר לו את הפסק של רבי מאיר אז הוא אומר אז הוא אומר לו שקט לא אל תגיד אל תגיד למה למה הוא אמר לו? הרי הוא בעצמו פוסק כמו רמר אז למה הוא אמר לו להיות בשקט? אז אולי הכוונה זה שהוא היה לפני כל הבית כנסת כל המרצים היו שמה ובא התלמיד ואמר אה יש רמיר שאומר שזה מותר מותר לאכול בשוויג אז אומר שעה שע שעה שקט אני אומר לכולם שהלוח כמו רבי יהודה אז הגמור אומר זה לא יכול להיות למה כי שתלמיד ניגש אליו אומר לו היי יש רמאיר אף אחד לא שומע את זה את מי הם שומעים הם שומרים את מי שקוראים לו המוירו הוא המיקרופון הוא הזה שצועק את מה שרא אליו שמים לב לא לתלמיד שבא אז אומרת הגמ מור אומר ויצחוק בסדר אומר הרב ויצחוק תנ שכי טונקמ דרב לא מדברים כאן על בישו מדברים כאן על השחיטה השויכי בשעבוס הנה ראיתם ראיתם את את הבהמה שיחפתי את הסכין הזה מארץ ישראל חבל שלא שלא ישתמש בזה עכשיו לא רוצים לעשות דכלוך כאן השויכת איפה בלסקי אני מראה את זה הוא אומר שזה נותן לו או לא יודע מה זה נותן לו טוב אז אומרת הגמרא ככה תונשכת כמדרב אנחנו דיברנו על שחיטו השויכת בשעבס בשו יוכל אם אתה שוחט לא מבשל שוחט בשעבס אם זה בשוויגי יוכל במי זה לא יוכל אומר לי מה ידי תוך כי רבי מאיר אתה סובר כמו רבי מאיר בבישול שאם אחד מבשל בשוגג בשבס מותר לאכול את זה עד כאן לא קשור רב מאיר אלא במש של דרועי לוקוס. מה קרה? הוצאת בשר מה מהמקרר ורצית לבשל את זה בשבת. את הבשר הזה אתה יכול לאכול בשבת. יש אנשים שאוכלים איך קוראים לזה? >> קרפצ'יו. חי לא מבושל. יש כזה אכילה אז זה רואה להכילו. רק מה? בישלת את זה בשבת. אז לא עשית כלום. לקחת משהו שראוי לאכילה שהם אמרו שזה משהו משהו. שהם אכלו שבע חתיכות זה היה משהו משהו אז אתה בישלת אבל שויכת דרוקוס לא היי אם לפני השחיטה אתה לא יכול לאכול כלום זה המנחה אז באמת שדרקת את זה בצורה לא נורמלית בשבת וזה זה אסור לאכול אומרת הגמורה והו אז לכן השתיקו אותו בעצם מה אתם אומרים אוקיי והמסניסן דשויכת אנחנו מסיימים כאן ומסניסן דשויכת הוא המשנה שלנו מדובר מדבר על שחיטו ואומרב הוננו דורשחי בר רב משמי דרב אסור באכילה ליומה בקיצור זה מדרגות כפי שאתם רואים אני לא יכול אני לא יכול להגדיל את זה אפילו יש את ה למטה למטה רמיר הוא הכי מקל שהוא אומר שבשוג אתה יכול לאכול בשבת והמיזד של רמיר זה בעצם זה השויג של רבי יהודה והמיזג של רבי יהודה זה השוגיג של רבי יוחנסנו טוב ועכשיו את ‏But how can it be? ‏Frid זה [נחירות בוז] >> ש >> הכל במרוקו כן שמים לב ‏I save the meat best for [‏צחוק] משמרב אסור באחיל ליומו משלם ונז חברי למרבי יהודי ואז באו התלמיד חום ואמרו זה הולך לפי רבי יהודה הור מאיר שורי אבל לפי מאיר זה לגמרי מותר כן כי שורי מאיר כגון שלא יכולים אז אנחנו דיברנו שיש כאן חולה מערב שבס ולכן הוא קצת הבהמה לשחיטה בשביל החול [נחירות בוז] ולכן זה לא מוקצר שואלת הגמור יוחי מה הייתה מדריבי יודעסר אז איך אפשר להסביר את רבי יהודהם ככה מה פתאום שהוא יעסור הרי זה לא מוקצה אומרת הגמרא לא נכון כי ג ש חולה והברי זה לא מוקצה אבל יש כאן בעיה אחרת שאין כאן חולה בכלל ועכשיו שחטת את זה שחטת את זה בשויג בזה יש מחלוקת רמיר ורבי יהודה רבי מאיר אומר ששויג כפי שאתם ראיתם ב עם המדרגות שיושי עשה הצבעוני שלפי רבי מאיר שויג מותר ולפי רבי יהודה שגג אסור כי הודמר ברד אומר הנה רב מרימר ברד אומר רב השכל חולה לבשבס אוסור לבורי מה קרה מישהו נהיה חולה בשבת ושחטת לו בשבת אז אסור לבריא למה אסור לבריא כי יש גם בעיה של מוקצה הבעיה של חולה בשבס מותבורי אז עכשיו צריכים להבין אבל מי שמבשל זה שונה ממי ששוחט לחולה בשבת למה מטיימר הירוקס כשזה כפ פר שחט ודיברת אוקיי יכול להיות לא לדחוף די הרבה שמה אז אם אתה רק מבשל זאת אומרת זה כבר היה שחוט אז כמו שדיברנו מקודם זה ראוי לאכול בלי בלי לבשל ממילא אז המבשל לכולו בשבס מותר לבריא אבל הנרקוס מכיוון שהבר מלאכה אסור לאכול את זה אז זה מוקצה אז לכן זה אסור לבריא אומר הפעומים אבל או ברוב עם חידוש אומר בוא יש לי מקרים שאפשר להגיד שהלכה הפוך פעמים שהשויכת מותו לפעמים מי ששוכט בשבת זה מותר גם לבריא כי גוי ש חולה בבית יוים או אז אם היה לך חולה מבעוד יום ו אז אין כן בעיה שמוצא וגם השחיטה נעשתה בשביל החולה אז ממילא זה מותר גם לבריא לפעמים המבע שלא אסור מה שאמרנו מקודם שמבשל מותר לבריא לפעמים יש לנו הפוך שזה אסור לבריא למה כגון שקרוץ לא דלס שחתכת את הדלת שהוא היה מחובר בשבת וזה מוקצה לכן זה אסור לבריא אומר דמנרדו הלכסו מה השכל לחילו בשעה בשם הוא היה חולה כבר מלפני שבת ושחטת בשבילו בשבת מותר לו בורי באומצו מותר לתת את זה להבריא כשזה חי זה לא מבושל מהתקיב אפשר לכזית הרי לא עשית שום דבר לא עשית שום מלוח מיותרת בשביל הבריא צריכים לשחט אם אתה משתמש בכזיס או 100 כזיסים אתה צריך לעשות את אותו שחיטה כי קושת עדיין דכול לקושת וכל השחיטה היה בשביל החולה אזזה ההוא שבריא לוקח קצת המבא של החולה בשבס אוס לבריא זהר שם יהיה הרבה בשבילו או זה ההלכה המפורסמת שבישול זה שונה הבריא לא יכול לאכול מהבישול כי אנחנו מפחדים שהוא ירבה בשביל הבריא תגיד אפשר להראות כאןסלי אי אפשר יש כאן סלי של בני כן اهلا مرحبا of these tools אומרת המשנה השויכת במגול יד אז יש לנו כאן תמונה שכל הדברים שמסביר מה זה מגל יד אז בדרך כלל אני מראה משהו עגול כזה אבל זה אנחנו נראה מקל עם סכין למעלה ויש לו שיניים בצד אחד ובצד השני הוא חד בלי שיניים אפשר לשחוט בצועיר באבן הוא בקונש אתה לוקח קנה וחותך אותו לחצי כמו שאנחנו משתמשים היום בסכך שזה חצאי קנים כאלה זה מאוד חד בצד שחיטו זה קשהו השחיטה כשירה כר שכתים כולם יכולים לשחות ולא אומם שכחתים הוא בכלל שכתים אתם שומעים שלושות הכל שכתים ולא אומ שכחתים הוא בהכל שכת מכל דבר חוץ ממגל קוציר חוץ ממעגל קציר ומגירו והשיניים והציפור חוץ מה אני אראה לכם תמונה מה זה מגירו שיניים זה שיניים של א של בהמה והציפורן ציפוניים מפני שהם חונקים הם לא חותכים הם חונקים אומרת הגמרא חשיכת דיה בדין לכתחילה לא לכאורה זה לא לכתחילה למה זה לא לכתחילה שואלת הגמורה בלי שאתה אומר במגל יד אני יכול להבין מה זה שאתה רוצה לשחוט במגל ידבד ביטח גיסו אתה אולי תשחט עם השיניים האלה ולא בצד החלק אלא צורך כלכתחילה לוימינה למה לא למה אפשר לשחט לכתחילה עם אבן וקנה הכל שכת בין בצורח בין מקרו של קונה כתוב מפורש שאפשר כן לשחט עם אבן וכולי לא יקשי קם בטולוש גם במחוברו המשנה מדברת במחוברו אם זה מחובר זה בעייתי אם זה תדו שזה לא בעייתי דומר קנה שורש במחובר לקרקע רבי פויסל חיה מכשיר הנה יש לנו מחלוקת אם מחובר לקרקע זה פסול או לא עד כאן לא קומר רבי חיה אלו בדיעבד גם רב חי שהוא מכשיר זה רק בדיבד אבל כתחיל אלוהי אומרת הגמרא במה קרבחי בדיבד אתה אומר לי שזה הולך לפי רבחי ורק בדיבד זה כשר אלא הודת כל שמחו כתוב מפורש במחובר בין השעשה כנס ומה הקים כי רבי חי ודעבד אמרת שזה הולך לפי רבי חייב אלא סני בקול שוויכתים בין בתולוש בין במחוברו הנה כתוב מפורש שאפשר לשחט במחובו בין שהסקין למעלה בצב לבטו אם הסכין יורד זה הצווא ואתה יורד ככה ושוחט בבין אם זה הבהמה ואתה עולה עםין ועושה ככה איפה הסכין שלי תשמע בין אם הסכין יורד ככה או הסכין עולה ככה זה לא משנה בין ש למד בצבים למעלה מה אני לא רבי ולא רבי חיו למה אי רבי חי זה לא יכול להיות רבי חיו דבד דין לכתחיל לוי זה לכתחילה זה לא עובד אירבי דב אז לפי מי זה הולך לאומר בכי ואפילו לכתחילו זה הולך לפי רבי חיו ואנחנו מדברים אפילו לכתחילה והדק בדי עבד למה אז למה נחלקו בדי עבד הרי לכתחילה זה גם טוב לאדח רבי שרבי אומר שגם בדיבד זה לא מסניסדקט השוכת דין לכתחיל לאי מני לאי רבי ולא רבי חיו אני התבבלתי כאן כי מישהו עשה רעש ואלו דיןחיל לא מני זה לא יכל זה לא הולך לא לפי רבי לא לפי רבי חיו למה כי ה רבי חיו אפילו כתחילו רבי דבנ אומרת הגמורה לאי רבי חיו זה הולך לפילו תחילה זה לא אתה יכול לשחות תחילה מסנדקטון היה שיכת רבי ובוא בוא רק נסיים כשדרבי אבל אם משהו היה אחר כך ולבסב חיבר חיברת את זה לתוך הקיר או משהו כמו סכין לקחת את הסכין הזה וחיברת אותו לקיר עכשיו נכון זה מחובר אבל פעם אחת זה לא היה מחובר אז זה בסדר ומלתמר במכו במקור לטוב שבסיב איך אתה יודע שיש כזה נפק מינה דסניה השוויכים במוכני או או זה גבלדיק אתם תראו כאן דברים מאוד יפים מוכני כמו גלגל כזה שיש איזה סכין שחיטוסק שאירו במכו לקרקע שחיטוסק שירו הנה כתוב מפורש מחובקרק שחיטוס נוצקים בקויסל אבל לקחת את הסכין הכנס זה לתוך הקיר ושוכה בו שחיטו זהשירו צור יוץ מן הכוסל היה שמה עשית איזה חור באיזה סלע שהיה ככה משברס אוקיר אוקנה שגדל בשבוי שחיטול כאן אנחנו רואים את המושג שיש נפקמי בן מחובר שהיה שמה מלכתחילה ככה הוא נולד לבין מחובר שהגיע אחר כך אומרת הגמרא קשינדוד לכאורה יש לך כאן סתירה לו שמע מנו שאני במחובר מקור מסביר ישמע מנו הנה קם במפורש יש כאן אפקמינה שמשהו שככה נולד זה בעייתי זה מחובר וזה פסול ומשהו שחיבת את זה אחר כך זה כשרויסיי שיהיה לכם ערב טוב ונעיל เฮ