Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - זבחים דף קז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
392 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Categories:Torah/Gemara
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ערב טוב רבס
נשמעס
אז אנחנו בדף קז עמוד א' אשכחון מוקטרי
פנים שהלום בחוץ למדנו מחלוקס במשנה
אם אחד שוחט וגם מעלה זה שתי ייסורים
לשחוט ולהלות את הקורבן על מזבח כך מחוץ
לביש המקדוש האם הוא חייב אחד שתיים אומרת
הגמורה אשכחון מוקטר פנים מי ששחט בתוך
הבס המקדוש שהלו בחוץ מביא את הקורבן הזה
לחוץ לבס המקדוש מוקטר חוץ אם מושחת זה
מחוץ לב המקדוש שאל מחוץ מנין איפה אנחנו
יודעים שזה אסור אומר רב קה אומר קרוב
ועליהם תמר
אז תשמעו מה שקורה כאן כתוב בפסוק ועלי
עליהם תמר אז כתוב בפסוק ועליהם עם א'
עליהם זה עליכם אני מדבר עליהם
הגמרא דורשת במקום להגיד עם א' בוא נעשה ע
על מלשון על על הסמוך עם תמימר זאת אומרת
אנחנו לומדים מהפרשה שלפני זה
שמה כמו שראינו אתמול שהפרשיות של השחיטה
והלא הם ביחד אז לומדים אחד השני מסכיף לו
רוב מיקסים ועליהם כתוב עם עי מה פתאום
ועליהם
אליך מדברים כסיב עם א' לא עם ע איך אפשר
איך אפשר ללמוד כזה דבר אלא כשמואל ועלמתו
בבוב לא עורב פרשס כן ובך נאמר אסב
כמו שראינו אתמול כתוב הביאו זה סירי שובק
לומדים אחד מהשני מעלה לאול מוקטרי חוץ
בשחיטה זה גם אם שוחטים את זה בחוץ אף כאן
מוקטר חוץ גם הלו זה
בחוץ מהסכבו רבי חודשנן 36 קריס בתוירו
במסכת קריסטוס עוד מעט אנחנו נגיע למסכת
קריסוס שמה כתוב במשנה שיש 36 ייסורים
שחייבים עליהם כריסוס
שואלת הגמור לשיטוסכות 37 ובאמת יש 37 דיק
המלה והמלה יש מלא בתוך הביס בס המקדוש
ויש מלא על ה על הבומה מחוץ לב המקדש שתי
ייסורים שונים כאשר באמת זה קשה ודסנן
הזוי מקסדום מבחוץ חייב אז דיברנו על מי
שעושה שחיטה מחוץ לבצ המקדוש חייב מי
שעושה הלא מלא על המזבח מה חסר לנו זריקת
הדם מה עוד חסר קבולסדם מי שעושה קבולסד
דם מחוץ באזמקדש חייב או לא חייב אז זה
אנחנו נראה שהוא לא חייב זריקו הוא חייב
הזירק מקצד דומן בחוץ חיו מנחנו יודעים את
זה דוקתניה דומי חושב אז יש לנו לימוד
הרבה מהדף היום זה לימודים מאוד מאוד
פשוטים לא סוגיות מסובכות דם י חושב ד
חושב לרביזק זה בא להגיד שמי שזורק דם
מחוץ לבס המקדוש חייב דברי רבי שמואל רבי
עקיבא אומר אוי זובח הוא לומד את זה ממקור
אחר לא מדהם מחושב אלא מאויזבך דרב בסזו
שמי ש הם סוברים אותו דבר אבל הלימוד
ממקום אחר עכשיו הגמרא הולכת הלא חזור עוד
פעם רבי שמואל לומד מדמ חושב רבי עקיבא
לומד מ אוי זובח אז נשאל את השאלה מה רבי
שמואל יעשה עם המילים של רבי עקיבא ומה
רבי עקיבא יעשה עם המילים של רבי שמואל מה
רבי שמואל עושה מהמילים אויזובח
הי אויזובח מה יעובד להם לכלי שבתורה כתוב
שלומם ואוילו
שוחטים בחוץ לא צריך שניהם או אוילו או
שלומים לחלק האוי זה מפריד את השלומה ואת
אוילו ורבי עקיבא לחלק מנולי איך הוא יודע
שלא צריך את שניהם כלי מלוי יביא נו שזה
לא שני יוחד נו יביאי נו אחד בשניהם לא
צריך את האוילוב השלום או זה או זה
ורבי שמואל ההוא מבוא אליי
על השולמו חיו ואינו חייב על החוסר יאנו
שאם הוא שם בהמה
הוא מקריב בהימה שהוא חסר בוא אנחנו נראה
מחר זה אדם שמחר האם חסר לו עבר שלם או
חסר כזיץ מה בדיוק חסר אבל אם חסר אתה
פטור אם שחטת הבאת אותו ככה לתת אותו על
על המזבח אתה פטור ורבי עקיבא ונפקלי
מלאס אויסוי הוא גם מסכים להלוכה הזאת אבל
הוא לומד את זה שני מילים אחרים מלעשות
אויסוי הוא צריך להיות אותו שלם
נו ומה רבי שמואל יעשה מלאסיסו ורב שמואל
חד למוקטר פנים שחוסר והלו בחוץ וחד
למוקטר חוץ שחוסר והלו בחוץ בקיצור יש שתי
בהמות שאנחנו מדברים עליהם שאם חסר להם
קצת אתה פטור גם אם עשית את זה ב בתוך הבס
מקדש גם אם עשית בחוץ לב מקדש שני אחר כשמ
רבותניו רבי שמואל אומר יוחן מוקדרי פנים
שחוסר והו בחוץ חיו אבל רבי שמואל אומר
שהוא אתה פטור אתה לא אומר לסוי סוישלום
חי חי על החוסר
אוותיי סליחה זה לא קושיה זה
הסבר כמו בדיוק כמו שאמרנו טניו וככה
למדנו שמ לא יכל מוקר פנים שחוסר ואלו
בחוץ חיוס
שהוא לא חייב אז חי בן חייב על החוסר
בדיוק כמו שאמרנו לפני שנייה קיבוק פנים
שחוסר היה לו בחוץ חיו
אז הוא עקיב חולק והוא אומר באמת שאם
עשית את ה שחטת את הבהמה הזאת בפנים ואז
חסר לך קצת מהבהימה עם זגז או איב שלוש
שיטות בלו בחוץ אתה באמת חייב לא פטור
ורבי עקיבא היעם מחושב מה עובד לי מה שרבי
שמואל לומד מדמי חושב ורבי קיב לומד מאוי
זובח אז מה רבי עקיבא עושה עם השני מילים
של רבי שמואל דמ חושב לרבשחיטס
או אם אתה שוחט עוף אתה שומע רבי אוזיסי
אה
>> לא אם אתה לוקח עוף קורבן ושוחט את זה
מחוץ לבס המקדוש אתה חייב כמו שאם אתה
לוקח אוילו בהמה ושוחד מחוץ לבס המקדוש
חייב
ורבי שמואל נפקלי נו וא רבי שמואל אומר את
ההלוך הזה שבעוף אתה חייב מושר ישחת ריבוי
ורבי עקיבא אומר לו ומה הוא יעשה מה רבי
רבי קיבסיה שיש לך אחד הוא כבר לומד את זה
מדם מחושף
בבילה יאללה שכדו חיו ולא יאללה מוילג מי
שמולק זה חידוש גדול והגמרא תיכנס לזה מי
שעושה מליקה מחוץ לבס המקדוש על זה אתה לא
חייב אם אתה עושה שחיט אתם שומעים מה
שקורה כאן אם אתה עושה שחיט של עוף בתוך
הבס המקדש אתה חייב אפילו שלא שוחטים עוף
מולקים עוף בתוך הבס אם אתה עושה את
המליקה מחוץ לבס המקדוש אתה פת
זה צריך פסוק רבי שמו אף פיך רבי שמו זה
מזה הדבר זה זה כאילו השחיטה הדבר הזה
השחיטה זה על זה אתה חייב ולא על מליקסניה
שיש חד לו שכת בהמה
אם אתה שוחט בהמה מחוץ לב מקדוש אתה חייב
שוחטף מלאך אנחנו יודעים שזה גם הולך עד
שחיטת טוב לא יאמר אוי אשר ישחט זה הלימוד
שרבי עקיבא עכשיו למד יכול מולק
אולי זה גם מרבה שמישהו מולק מחוץ לב
מקדוש שיהיה חייו ודינו משחידו דם דרך אשר
בפנים חיוב
לכאורה יש כאן קושיה שחיטה שלא עושים
שחיטה עלוף בתוך חביס המקדוש ואם אתה עושה
את זה אתה חייב מליקו שדרך שיר בפנים איך
אתה איך אתה שוחט עוף בביס המקדש במליקות
עם האצבע אז תעשה אותו פעולה מחוץ
לבסמקדוש לכאורה נו דין שהוא חייב ולכאורה
שהוא יהיה חייב
מקומר
אתה לא אומר זה הדבר זה מיות רק בשחיטת
החיה ולא במליקה ורבי קיב אומר לך ורבי
כיב אומר ההוא מבוא לגזיר שוב
יש גזיר שובה שהגמרא לא נכנסת לזה אבל הוא
צריך את הפסוק לגזיר שובה אוקיי והודסנן
הקומץ והמקבל דומם בחוץו מישהו עושה קמיצה
ככה מכניס את היד שלו לתוך הקמח
בחוץ מחוץ לבס המקדוש אז אני אגיד לכם כי
בעצם קמיצו אמרנו ואנחנו עוד מעט מתחילים
מסכתס אז נראה במשנה הראשונה
שכמו שיש בבהמה בקורבן יש ארבע אבוידס מה
ארבע אבוידוס שחיטה
>> לפני
>> לא לפני זה
>> קבולה
>> שחיטה קבולה הילוכה זריקה
אז גם במנחה יש את הארבע אבודסה.
אז שעושים קמיצה זה בעצם שחיטה.
זה שחיטו. עושים ככה זה השחיטה של ה של
הקמח. אחר כך הולכים מביאים את זה שמים את
זה בתוך כלי זה הקבולה ואז מביאים את זה
למזבח ואז שמים את זה על המזבח. זה
הזריגה. אז הגמורה אומרת שאם אתה עושה
קמיצה בחוץ הייתי חושב שזה דומה לשחיטו.
הכמקבל דומחוץ פטו גם אם אתה עושה קבולסדם
בחוץ זה אמרנו זה פטור מנוללון איך אתה
יודע אומרת הגמרא מה זה מנוללון ומהיך
אתסדחי מה פתאום שתגיד שזה חייב
תס משחיטו למה כי הייתי לומד משחיטו מה
לשחיטו שכנפסלס
או אז תלמד משחיטו
שמה שחיט בחוץ אתה חייב אז גם קמיץ בחוץ
למה לא בחוץ אתה חייב אומרת הגמרא איך אתה
יכול ללמוד קמי צבור משחיטו מהשחיטו שנפסל
שלא בפסח יש עלוכ שאם אתה שוחט אתה חושב
לעצמך אני שוחט את זה לבן אדם בן 98 שהוא
לא יכול ללוס הוא כבר
הוא לא יכול לאכול קורבן פסח ושחט את זה
בשבילו הקורבן פסח פסול פוס יוסי זה כמו
חברוס שב פיג
>> לא למה פיג פיג זה שאתה אומר מחוץ לזמן
אתה שהוא יאכל את זה בעוד יומיים כאן אתה
אומר אני הוא יאכל את זה היום רק אין לו
שיניים אין לו שיניים הוא לא יכול לאכול
יש לו חיסון באכילה אז זה פסול שכנפסלס
שלא לאכס אם אתה חושב לשחוט את זה למישהו
שלא יכול לאכול הוא חולה הוא בשפיטול הוא
בבית חולים או שהוא זקן
אז הקור בן פסח פסול או לכן זה חומרה זה
יותר חמור מקמיצה אין כזה דבר בקמיצה אם
אתה עושה קמיצה למישהו שלא שלא יכול לאכול
זה לא פוסל
אומרת הגמור
אבל תיס מזריקו תלמד את הקמיצו ואת הקבול
אם אתה עושה מחוץ לביסמגד שתהיה חייב כמו
שאם אתה עושה זריקו מחוץ לבסמ שזה עכשיו
למדנו מקודם שאתה חייב אומרת הגמרא מה
לזריקו שכנזור חייבול מיסו זה יותר חמור
מקבול וקמיצו כי זריקו אם ישראל עושה זריק
הוא חייב מזה שואלת הגמור גמרא קס דף קז
בסבי
או יפה
אז אם אתם רואים כאן
זה ארבע עבודות של שחיטו זה כנגד הקמיצו
קבולה זה נתינה בתוך הכלי החדש מכלי אחד
לשני הלוכ הולך למזבח וזריקה הוא מקטיר את
זה וכאן הוא הוא שם הוא זורק את המנחה על
המזבח יש כוח קורבי אומרת הגמרא תיס מביני
או בוא ניקח את שתי הדברים שעכשיו דחינו
מה דכינו שחיטו אמרנו בוא נלמד קמיצו
וקבולה משחיטו בוא נלמד בעצם קורבי אני לא
יודע אם הוא מקשיב הוא מקשיב אולי יכול
לעשות כאן משהו קל כאילו להראות שחיטה
וזריקה למעלה ואנחנו רוצים ללמוד למטה בזה
אנחנו רוצים ללמוד קבול
וקמיצו
רק מה תגיד שחיטו הוא חמור למה שחיטו חמור
מכיוון שאם אתה חושב מחשבה של לבן אדם זקן
שלא יכול לאכול אתקרוב בפסח זה פסול
וזריקום
למה אמרנו שאי אפשר למוד מזריקה כי זה
חיוב מיסרול עושה את זה אז תמד בשניהם
ביחד שניהם ביחד תלמד ואם כן לא יומה
בזריק בתסיס מבינה
אז אם אתה כבר לא עומד משתי דברים אז בוא
נלמד מעוד שתי דברים עכשיו אפשר לעשות עוד
charט ושם יהיה
את שתי הדברים האלה שמה מה ותיסה בתיסה
משחיטו
והלא למעלה יהיה שחיטו והלא קודם אמרנו
שחיטו וזריקו ועכשיו אנחנו ואת השתיים
למטה הגמרא אומרת שניקח את שחיטו וזריקו
שחיטו וזריקו ונמד קבולה וקמייצה מזה
אומרת הגמורה אם כבר תעשה את זה אז בוא
נעשה בצד שמאל אז אומרת הגמורה אם ככה
תעשה את אותו דבר ותלמד משחית לא תלמד
קבולה וקמיץ רק למה אי אפשר לעשות אז בוא
בוא נראה בפנים
תיסחיטו מה לשחיטו אז מה תגיד שחיטה יש לו
בעיה שכנפס של שריך למזר שאם אתה חושב
לעצמך הלך עכשיו בצד שמאל של הדבר הזה
שחיטו מה הבעיה של שחיטו אי אפשר למד עם
שחיטו כי אם אתה חושב זה מאוד חמור כי אם
אתה חושב לזקן שיאכל את הקורן פסח זה פוסל
את זה אז תיסי מעלו תלמד מעלו מחוץ לבס
המקדוש שזה פסול שאתה עובר מה לעלות שכ יש
לו במנחה אי אפשר ללמוד מעלו כי יש את זה
גם במנחה
ותס מבלניו אז תלמד משניהם ביחד ואז תלמד
קבול וקמיצו לאקסיב
קרו לכן יש פסוק שאי אפשר ללמוד ממינו אי
אפשר ללמוד משתיים זה אומר לך שגם בצד
ימין אי אפשר ללמוד משניהם למר דלא יעשי
מביני אין ככ שאנחנו רוצים ללמוד משהו
מחוץ לבס המקדוש שאתה חייב זה אתה אל תלמד
במצמד את זה ישר מהפסוק
סוגיה חדשה
דיברנו על זריקה בחוץ אומר בבו שוחט וזורק
לדברי רבי שמואל חי ואחס או רבי שמואל
לומד גם את השחיטו וגם את הזריקו מפסוק
אחד ממקור אחד אז זה חיוב אחד ורבי עקיבא
לומד זריקיה והלו ממקור אחד אז יוצא מאוד
יפה בוא נשאיר את זה כאן על המסך כן רק
להבין את השורות האלה זה עכשיו זה ילך חזק
שוחד בזורק
מכיוון שאתם רואים כאן בצד ימין רבי שמואל
אומר ששחיטה וזריקה זה מקור אחד אז כמה
חיובים בן אדם עשה שחיטה ועשה זריקה כמה
חיובים יש לו אחד זה מקור אחד אז זה חיוב
אחד דבר רבי קיבא חייב שתיים כי לפי רבי
קיבא המקור היחידי שיש זה זריקה והלא לא
זריקה ושחיטו אז אם אתה עשית זריקה ושחיטה
אתה חייב שתיים
הבעיה אמר אפילו דבר רבי קיבן חי ולא אחס
גם לפי רבי קיב אתה חייב אחד למה תשאיר
מרק תשאיר את זה עד שנגמר
>> לא מקרוב שום טס לכולם עבד אחקיצור
יש לו לימוד למה זה אחד אוקיי עכשיו בוא
נלך לצד שמאל מה קורה מושג גם זריקו והלא
ביחד לפי רבי קיבא זה מקור אחד
אז זה חיוב אחד הנה אתה יכול להסתכל
יוסי
לפי רבי עקיבא זריקו והלו זה מקור אחד אז
זה חיוב אחד חטוס אחד למשל מושה את זה
בשגיב ולפי רבי ישמואל הלא וזריג זה שתי
דברים ראשונים אז אתה חייב שתיים
אז עד כאן מאוד מאוד פשוט
מיש חייב שתיים דבר רבי קיבן חייב לחץ
הבעיה אפילו דבר רבי קיב חייב שתיים בא
הבעמר שלפי רבי קיבא חייב שתיים כי הפוך
על הפוך כל אמר שלפי רבי קיב חייב אחד
עכשיו הוא אומר שתיים לא גילוקח שמתלה
ושום תעשה יש שתי לימודים שחייבים
שתיים עכשיו תקשיבו בוא נצרף שלוש דברים
עכשיו שאנחנו מסתכלים על זה עכשיו עכשיו
נבין מצוין. אם הוא עושה גם שחיטה, גם
זריקה, גם הלא מחוץ לבס המקדוש, כמה הוא
חייב? לפי כולם הוא חייב שתיים. למה? כי
לפי רבי שמואל שחיטה בזריקה זה אחד, הלא
זה משהו אחר. אז הוא חייב שתיים. לפי רבי
עקיבא זריק והלו זה אחד ושחייט זה משהו
אחר. אז הוא חייב שתיים. קיצור לפי כולם
זה שתיים. עכשיו שרואים את זה בזה זה ממש
גולדק רבנו. אז מוציאים כאן את המילים
האלה. אפשר לקרוא את זה אבל זה לא ממש
מסתדר כי זה יהיה כתוב עוד פעם את המילים
האלה בברייסה אז מוצאים את זה א במחנה
יכול להשרך לבדורם יהיה חייבת אני לא אמר
אל אוקיי אז מתחילים מכאן מחוץ למחנה יוכל
חוץ לשלוש מחס מתי אתה חייב הייתי חושב
שאתה חייב רק אם אתה יוצא לגמרי מהשלוש
מחנוז בוא נראה את השלוש מחנוז הייתי חושב
שדווקא אם אתה יוצא משלוש המחנוז כאילו
מחוץ לירושלים העתיקה אז אתה חייב
בניחנ ליו במחנה ישמות במח אם במחנה יכול
להשכ בדורם יהיה חייב או אז מה קורה אם
אתה
אנחנו יודעים ששחיטה צריך להיות בצופים מה
קורה אם אתה עשית את השחיטה
בדורים
אולי זה נחשב גם מחוץ מחוץ כי החיוב שלך
זה לעשות את זה בצופים ועשית את זה בד
דורמה זה בחוץ
אז אומרת הגמור א
תמיד לא אומר אוי אל מחוץ למחנה מה חוץ
המחנה מיוחד שאין רוא לשחית כות ששחיט אז
כל זה אי אפשר לשחות שום דבר מחוץ למחנה
יוצא דורים בצד השני של המזבח שאף על פי
שאין רואי לשחיט קושים קודשים אי אפשר
לשחילו וחטוס ראשו שם אי אפשר אבל רואי
לשחיט קודשם קל אפשר לשחוט שמה קור פסח
טוידור הכל בצד השני של המזבח לכן זה בסדר
אומר אמרו לו השויחיד על גגוי שלי חול
חיות
אם אתה שוחט על הגג של ההיכות זה מקום
שלעולם אף אחד לא שחט שמה קורבן אסור לשחט
שמה קורבנות לכאורה מה שאתה אומר לי אם זה
מקום שאף פעם לא שוחטים
הסיבה שבצד הדרומי של המזבח מותר לא
עוברים את האיסור הזה שמחוץ לבס המקדוש
מכיוון שלפעמים שוחטים שמה אבל על הגג של
האיכול אף פעם לא שוחטים
הויל רויל לשחידס כל זבח לכאורה חייבים מה
זה כבר לא רובם כ נכתב קרו אל מחוץ המחנה
ולא יפוי אל פסח אומד למה צריך פסוק את
הפסוק הבא זה פסוק ממש פסוק אחר כך כתוב
אל פסח אומר
אל פסח או מועיל לא מלי
לא לימוד גגו זה בא להגיד שאם אתה כן שוחט
על הגג אתה פטור לא שאתה חייב
לרוב הם כ נכתוב אל פסח אל מוי במחנה ול
מחוץ למחנה לא מלי תכתוב רק את הפסח את
הפסוק הבא ואת הפסוקים לפני זה לא צריך
להבשוי גב זה בא להגיד שאם אתה שוכד על
הגג אתה חייב
אומר רב מורי לא לי עשוי כולו בפנים כל
הבהמה בתוך הבס המידש וצבור בחוץ והצו
בחוץ שואלת הגמרא צו בחוץ פשיטו הרי הוא
עושה המי המאי כובד רחמון מה התורה מקפידה
השחיטו על השחיטה הוא השחיטו בחוצי בסופו
של דבר השחיטה כן היה בחוץ
אלו לעשו כולו בחוץ צו בפנים כל הבהמה
בחוץ צבר בפנים ואז החידוש הוא שאתה חייב
למה אתה חייב אבל השחיטה היה בפנים כי
הרוב היה בחוץ
יתמר המל בזמן הזה רבי יוחנן אמר חי ורשתו
כשאומר פות אז זה מאוד פשוט הספורק
אם אתה לוקח בהמה ואתה עולה להר הבית ואתה
שוחט אותו מחוץ מחוץ לב המקדוש כאן היה
ביסקדוש ואתה ממש בחוץ האם זה בחוץ
לבסמקדוש אז תלוי אם הקדושה נשארת עד היום
הזה הקדוש של של הבסמקדש נשאר לאבוי אז כן
אתה עוצדת את זה מחוץ לבסמקדוש ואתה חייב
אבל אם אין קדושה בכלל אז איפה הבד את זה
הבד את זה לבית שמש תודה רבה אתה לא אתה
לא הוצאת את זה מביץ המקדוש והנכנסת למקום
אחר
אז רבי יוחנן לא אמר חייב רשו כשאומר פה
רבי חנן אמר חיוב למה חייב קדוש ראשונו כי
שלא שיתו וכי שלא זה לא הקדושה שדבדם מלך
ושלמה וגם עזרו זה הולך לאל מבועד ולכן
אתה חייב שלאומר פה טוב קדוש ראשון קיד
שליטו ולא כי שלא אין קדושה היום או אז
בוא נראה את בן גביר שנייה
>> הר הבית הוא שלנו אני אעלה להר הבית מתי
שבא לי ואפילו אני היום יקריב בהר הבית את
הקורבן הזה. [מחיאות כפיים]
אסור לעלות להר הבית. הרבנים שלכם לא
מסכימים לעלות.
הלו
>> אני מגיע עכשיו
[‏צחוק]
את הפה שלך כבר אתה לא תגיד לי מה לעשות
אתה
ניגל
לוזוב ורבי שע גם סנן אולי זה מחלוק זדומה
לרבי לוזר ורבי שוענן לא אומר רבי ליזר
כשהיו בונים ביכול בביס שני כשהיו בונים
שמה אז איך בנו
כלים ביחול היו שמים מחיצות כאלה כמו היום
שעושים פיגומים שמים את את הבד הזה ב
באזור של של בניה שים כזה בד היוזם כלום
באיכול כלם באזוריס גם באכול וגם באזורס
אלא שבהיכל בויני מבחוץ.
בוא נראה אם יש לנו יש אני רואה שיושי עשה
שם משהו עוד לא ראיתי את זה כאן עשו את
הבד
או אז אם אנחנו עוצרים כאן על זה הוא לא
מראה את זה טוב הוא מראה שיש את ההכול ויש
בד אנחנו בונים בצד שאנחנו עכשיו רואים
איפה שהם משאית הצובה שמה אנחנו בונים את
הקיר זאת אומרת אתה לעולם לא תראה את
הבפנים של ההיכול. זה מונע מכל העובדים
לראות בפנים. זה ההיכול. כי אנחנו לא
רוצים שאתה תראה בפנים.
ובאזור בויני מבפנים. אבל באזורו זה בדיוק
הפוך. הנה כאן יש לנו את הבד הזה בצד
שמאל איפה שהשתי אנשים מאלה עומדים. כן.
אז כאן בונים את הקיר
שאפשר לראות כאילו אנחנו בונים את הקיר
בתוך הבד מבחוץ והקיר יהיה בבפנים
כ כי מה שאנחנו רוצים זה שלא שלא יראו את
ההכול אז כאן ש התמונה שאנחנו אומרים
אנחנו בונים קיר שמסאית עצובה אז אף פעם
לא יראו את ההכול מבפנים
אומר רבי שעו שמעתי ש מקריב
שאם ביסמוד שקוד שמבישן קלו
אומר רבי ישוע
שמעתי שהיו מקריבים אף על פי שהם ביס היו
מקריבים בלי ביס המקדוש בורך קודש קודשים
אף פי שאין קלוים אפילו שאין קירות קודשם
קלשני אף על הפי שאין חומו אפילו שאין את
החומה של ירושלים למה בבני שקדוש ראשון
קיד שלשעת קלסוב הנה זה כמו רבי יוכנון
בכלל דרביעזר סוב לא קידש לכן רבי אליעזר
הצריך את הקלים לכן הוא שם שמה בד כי הוא
אומר שאין שמה קדושה וכדי לתת קדושה למקום
אז הוא בנה בדים אומר רב רבש ממי דמדקול
הקדוש הראשון קיד שלשא לו אולי אין מחלוק
אז כולם מסכימים שהקדושה של ירושלים של
בסדש הולכת לעולם ועד אמר מהדשמי קו אמר
אמר מה דשמיע לי אמר כל אחד אמר משהו שם
שמה שבנו את הקלים ככה ככה אבל בעצם כל
אחד סובר שקיד שלא עושה לא עבד
וכיתה מקלוהים לרבי אליעזר לא אמר לי אז
למה בנו קלוהים אם זה לא לתת קדושה למקום
אז למה למה שמו שם בדים לצניו זה בעלמה כי
זה לא יפה שאנשים יראו מבחוץ את את הכלים
את השוקחון את המנועיר את כל ה אז בנו
קירות רבו סיי שיהיה לכם ערב טוב ונעי