חזרה - זבחים דף קו | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבסמספס מרדכי לייב ממי רבסה אנחנו רוזים בדף קו עמוד א >> אלו לרבונן שורה למעלה אנחנו מדברים על המיקום של השריפה של הפר מזרח אח של ירושלים אלו רבון ה שורפלו כיוון שתנקמה לומד מחוץ למחנה מהפסוק מחוץ למחנה שהבימה מתמה כשזה יוצא אז אין לנו מיקום אומרת הגמור כדסני נשרוף לצפון ירושלים לא למזרח לצפון ירושלים למה לצפון ירושלים חוץ לשולש מכנוס מכיוון שהתורה קוראת לזה חטוס ואנחנו יודעים איפה שוחטים חטוס בצפון של המקדוש לכן גם השריפה צריכה לעשות בצפונה של ירושלים יש לנו כבר את המיקום בתוך הביס המקדש שזה צפון אז גם הסחריפה בצפון רבי יוסי הגלילי אומר הדשן נשרוף אז אומר רשי שורה השלישית מלמעלה ביסדשן צורך שגדים לשום דשל מזבח זה צריך להיות במקום זה אני לא אומר איפה בדיוק זה צריך להיות במקום שהיה שמה דשן מלפני זה שניקר קודם לוכין מקום שפח הדשן שיהיה איזה שם של מקום של דשן למה שמת שמה דשן לפני זה אומר רובגלי דרבי יוס גלי מי חולק על זה רבי אליעזר ביעקב דסני זה רבי אלי ביעקב השפחדש סורף שיש דשן שגם שום דשן יעקב אומר והוא חולק ואומר שיהיה מקופך שזה יהיה שיפוע פשוט מקום על שיפוע לא שהיה היה שמה דשן לפני זה אומר לי הבי דבר במקום משובח פליגי אולי לא צריך שזה יהיה מקום שהיה שמה כבר דשן לפני זה אולי פשוט המחלוקס האם זה צריך שיפוע או לא צריך שיפוע אותו נורא בואנה הסוירף מטמה בגודם או אז אני אראה לכם סרטון קצר אבל וזה זה יסביר קצת את כל ה זה יסביר קצת את הסוגיה מהתחלה עד הסוף אבל הסועירב בגודם מי א סליחה מי ששורף את הפר או את השעיר שצריך לשרף כל הבגדים שלו נהיים טמאים ולא יהיה מצסהור מתם בגודל מי שמדליק את האש לא ולא יהיה מסדר שם ארוך מתם בגודל ומי שמסדר את העצים לא ואיזה אסורף חמס צייע בשפר ומי זה השורף? מי שעוזר באמצע השריפה יכול להביו משנעשו עפר מתם בגודם הייתי חושב אפילו שזה נעשה אפר פשוט נשא אבק זה מטמי בגדים אתמ לא מרויסום אויסום מתמ בגדים ומשנה מי אפרים מתמ זה צריך להיות פר שלם אבל אם זה אפר כבר לא כבר לא מטמא רבי שמנו אומר אוס מתם גודם ניתח הבוסר שזה כבר נעשה זה מילה שאני לא כל כך יודע להגיד בעברית שזה כבר זה כבר לא בשר זה כבר זה בין זה לא אפר אלא שני אראה לכם תמונה הנה בצד בצד ימין זה ניתח בצד שמאל זה אפר אוה צד ימין זה עדיין לא אפר עכשיו לסרטון להסביר את כל מה שעכשיו למדנו זה מקום הדשן. שמה שפכו את הדשן קודם. זה המערכ מי שעושה את המערכה. אמרנו שהוא טהור. או אלה שזוכבים את ה את השעירים מי שמדליק את זה הוא טמא אומרת הגמורה מי בניו מה נפקמי לבן ניתח לאפר אומר ויגב דשבר חרוך שהוא חרוך הוא שרוף אבל הוא עדיין לא אפר אז אם אתה אומר שרק אפר לא מטמא אבל חרוך כן ואם אתה אומר שזה חרוך אז גם חרוך לא מטמא הדרנלך תפולים אומרת המשנה שויכת והמלה בחוץ יש איסורודיסה לשחוט קוצים יש לך בהמה שהיא קורבן ושחט את זה מחוץ לבסמגד שזה יסודריסל יש יסודריסה לקחת את הבהמה הזאת ולשים אותה על מזבח מחוץ לב המקדוש. מה קורה אם בן אדם עשה את שתי הפעולות האלה? גם שחט וגם העלה את זה על המזבח. האם הוא מקבל האם הוא צריך להביא שתי קורבונות על שתי הייסורים האלה? בוא נגיד שזה היה בשוויגיג השוירמה לבחוץ חייב על השחיטו וחייב על העלו. הנה שתי הפסוקים פסוק גופסוק חס איש איש מבית ישראל שיש חד שור כסף או יה במחנה הוציא את זה מבקדוש או שיש אחד מחוץ אחרי זה כתוב על תומר איש איש מביסר ומנגר שיוגו בסויכו שיעלה יש את האיסור שחיטה ויש את האיסור להעלות אותה על המזבח אומרת המשנה רבי יוס יגלילו מר שוחט בפנים והלו בחוץ חיו אם הוא שחט בתוך הביס המקדוש ואחר כך הוא מחוץ לבס המקדוש אז הוא חייב שוחט בחוץ בהלו בחוץ הטורה אבל אם הוא עושה את השחיטה בחוץ גם את השחיטה וגם הלה בחוץ אז הוא פטור למה שלא יהה לו אלו דובר פוסות כל החיוב התוירה זה שאם אתה מעלה משהו שהוא ראוי להעלות על המזבח אבל כאן זה לא ראוי למה כי זה כבר נפסל בחוץ זה שחוט איחוץ לקחת הקורבן שהוא צריך להיות בתוך הבית סביב הקדוש ושחט אותו בחוץ בית המקדוש ברגע ששחט אותו אז הוא נפסל ועכשיו בסדר עברת שמה בשחיטו אבל שהלכת משמה ושמת את זה על המזבח אתה פטור על המעשה השני אומר לו אף השכרת בפנים הוא מחוץ כיוון שיציו פסולו איזה ראיה זה גם אז שיטוסך אם שחטת בתוך הבסיס המקדוש והבאת את זה בחוץ לב מקדש לפני שהגעת למזבח שלך בחוץ לב המקדוש ברגע שוצאת זה בשנייה שוצא את זה בביס המקדוש התחייבת ואז הוא נפסל ואז אין לך אפילו אפשרות לשים את זה על המזבח אז לשיטוס הוא לא יהיה הוא לא יהיה חיה בכלל משהו מאוד מאוד דומה מחלוקה זה מאוד דומה אבל לא ממש אבל רש"י אומר לכן זה מובא כאן במשנה התומ שאוכל יש שתי ייסורים יש לאכול כשאתה טמא אתה אוכל קודשים כשהגוף שלך טמא ויש איסור לאכול קודשים שהם טמאים שהבהמה טמאה אנחנו מדברים על הבן אדם שהוא בעצמו טמא אז אומרת המשנה הטומ שאוכל בין קידש טומי בין קידש תור אם הטמא אכל זה לא משנה אם מה שהוא אכל הבהמה הייתה תורה או בימה הייתה תמיה זאת אומרת זה נגע בשר למשל חיוב הוא חייב רבי יוזל אומר תומ שאוכל טור חיוב אם הבן אדם בעצמו טמא הוא אכל קורבן שהוא טהור אז הוא חייב וטומי שהוא אכל טומאי פה טוור אבל אם הוא בעצמו טמא וגם הבהמה שהוא אוכל טמא ושניהם הוא פטור מהאיסור קורס ודאי שהוא עובר על איסור דיריסה כי אסור לאכול חודשים טמאים זה משהו אחר אבל האיסור קורס הוא בטור שלא יאכל אלו דובר טומ הסיבה שרבי יסגני אומר שהוא בטור כי זה שהגוף שלו טמא הוא אכל עכשיו משהו שכבר טמא אז אז אין בזה שום חיוב זה לא זה כמו שאנחנו מדברים עכשיו ש הדבר כבר נפסל בשחיטה שלך ואם ככה אתה לא עובר על זה שאתה מעלה את זה למזבח אומרו לו אבתו מישתו גם בן אדם שהוא טמא שכ בימת תורה קודשים טורים לא שהבימה תורה כן שהבשר אחרי ששחטו את זה עדיין נשאר טהור כיוון שלא גבמו ברגע שהבן אדם נוגע בבשר הזה זה נהיה טמא אז לא היה לך אפשרות להכניס את זה לפה בטהרה ברגע שנגעת את זה בזה אז שואלים אולי החבר שלך ככניס את זה לתוך הגרון בסדר בתור שור הטומפטו ובן אדם שהוא טהור שאכל משהו שטמא פטור מהקורס למה כי נכון שיש זה סידוריסה אבל קורס לא שנח חי ואלו על טומס הגוף אתה רק חייב על הקורס האיסור קורס זה שהגוף שלך טמא אומרת הגמורה להתחייב בחטוס חייב שזה יהיה איסור לא ישעשה וגם שהכי יבואו שאם אתה עושה את זה במיזד אתה מקבל קורס אז אם בן אדם עושה את זה בשויג הוא חייב חטוס עוד פעם זה צריך להיות איסור לא ישס חייב להיות כתוב בתורה אל תעשה את זה בנוסף לזה אם אתה עושה את זה אתה חייב קורס זאת אומרת בעצם צריך שתי פסוקים אחד שיגיד לך לא לעשות ומה קורה אם אתה כן עושה אתה מקבל קורס ואם אתה עושה את זה בשוויג אז אתה חייב להביא חטוס אומרת הגמור רבי שלו מה הלו החלק הזה שאחד מעלה קורבן בבית שלו שלו לא בביסמקדוש כסיב אוינש וכסיב הזורה כתוב שיש קורס וכתוב אל תעשה את זה איפה אנחנו אומרים אוינ שתכסיב לל פסח אומיד לא יבינו זה המשך הפסוק שחייבים לראות בפסח היו מד לאנו אפשר לזכור את המילה הזאת כי הגמרא בסוף בסוף העמוד הדף משתמשת ב להביא אבוא אהב לאסל השם ונכס כאן כתוב מפורש בפסוק ונכס ונכסה אומר אז כתוב אונש זה כתוב ולפזר לא הבנו הזור איפה כתוב לא לעשות את זה סיב שומר פן תלה אוסכו היא שומר זה למדנו מלא מלא פעמים בשס הודמר רבי אובן אומר רבי לוזור כל מוגשנ שומר הן ועל אם כתוב אחד מהשלוש לשונות האלה לשון שלי שומר זה כמו שהתורה אומרת אל תעשה את זה אינו לויסעסה זה לאיסעסה מפורש אז יש לנו לא יסעסה על תעלה קודשים מחוץ בית המקדוש ויש לנו את ה את ה מה שקורה העונש זה הקורס אלו שחיטו אם בן אדם שוחט מחוסב מקדוש בשל תקסיב פסח לא יבי פסוק דופס לאביקרי קוראים להשם להקריב כתוב להקריב כתוב כתוב בניחס כתוב מפורש את העונש יש כאן קורס אלא הזור מן עולם אבל איפה אתה יודע איפה אתה רואה לאיסס להתחייב בקורבן חטוס צריך לאיסעסה בתורה לא כתוב לאיסה כתוב אם אתה עושה את זה אתה מקבל קורס זה שונה צריך גם פסוק מפורש שכתוב אל תעשה את זה לשון שלי שומר לשון של על לשון של פן או מקרור או לשון של ולאי לאיסעשה לאס זה שלס יש לנו קורס שואלת הגמור זה יפה אבל זה לא מספיק בשבילנו למה כי הפסוק הזה ולא יזבחו מבואל ולא עוזור זה צריך למשהו אחר דו אמר מנין זה בא למרקולס שהוא חיוב מה זה מרקולס אה זה היה תמונה מאוד יפה הייתי צריך לראות את זה מקודם שהגמרא בתחילה בתחילת הסוגיה איפה שוחטים למעלה בד קוב בואו עמוד א' ה אוקיי כבר הראתי מרקולס הנה מרקולס זה סוגדזורה שעובדים אותה בבזיון זאת אומרת זורקים אבן על האבוידזורר בדרך כלל זה שתי אבנים ואבן אחת על גביהם כשולחים דיברנו על זה שולחים לאירופה הרבה הרבה פעמים רואים ששמים אבן לגע באבן כאן הוא זרק את זה יפה הגמורה אומר רבי לוזור דומר מנינוזבח בהמו הוא לא עובד את העבוד אזור כמו ש הרגילות לעבוד אותה הרגילות זה לזרוק אבן כאן הוא עושה משהו יפה אז זה הנקודה כאן הדרך לעבוד את הבדזורה זה לזרוק אבנים אבל משום מה הוא החליט בוא בוא נתנהג בכבוד בוא בוא נשחט איזה קורבן נו אז לכורה זה לא דזורה לכן צריך פסוק מנזק שוחס לא יזבחיד אזבחיהם אם כדרכו כתוב בפסוק לא לסבוח ואם לא צריך פסוק להגיד שאסור לסבוח קורבן זור כי זה יש פסוק אחר תכסיב איך יעבדו עניין לשלו כדרכו מעניין אוקיי אז גם שאתה עובד אתזורה שלא כדרך ו שלמדנו בעבדזורה ולמדנו את העניינים האלה שלשחוט לעבודזור תמיד אסור אפילו אם זה לא הדרך יש דברים אחרים שאם זה לא הדרך לאותו עבדזור אז לא עוברים אבל שחיטה זה לא אחד מהם וגם שתחבות על אומר רב אז הוא מתרץ קרי ולא יזבחו וקריבי ולא יוא יזבחו זה אומר זמזם חוץ לב המקדוש וקריב ולא יויד שזה מה שאנחנו עכשיו דיברנו ששחיטה למרקוליס וכולי אבל באותו פסוק ולא יזבחו זה מלמד אותנו שאם אתה מביא ולא יזבחו יש לא יסביא את הקורבן מחוץ לבס המקדש לשחוט אותו מחוץ לבס המקדש אומרת הגמרא אקדמביל דסניהו עד כאן הוא מדעבר בקודשם שקדיש בשעסורבומוס וקרי בשעסורבומס הפסוקים האלה מדברים על כשזה אסור להביא לעשות במה בחצר והוא הלך ולא ו הוא שחט והביא את ה הוא הקריב את הקורבן הוא הקדיש את הקורבן ושחט את הקורבן כשהיה איסור בומ שיש היום איסור במה דקו בס שרי שנומ כתוב בפסוק שראינו מקודם הנה מכאן רואים את האיסור הזה בשס איסור בומס ופסח או מועד הזורדסיב או הזור דכסיב שומר פנטלך אמרנו שומר זה לאס אבל מכילך זב שקדיש בשסטרס בשסבס או יש בן אדם שמקדיש בהמה ועד שהוא מביא את הבהימה שהוא הקדיש כבר נהיה איסור באומוס. היה תקופה שהיה מותר להביא את ה את הקורבן על הבמה, איזה מזבח בחצר והוא הולך בחיקה. אומרת הגמורה אז איך אנחנו יודעים שהוא הקדיש כשהיה לו הטר להקדיש ואחר כך נהיה איסור שנאמר למעלה אשר הביאו בני ישראל זבחיהם אשר הם זויבכים זבוכים שיתרת לך כפר נתתי לך יתר כשהקדשת את הקורבן הזה היה לך אפני הסוד לא מלכו אז בשסור מוס מה ללכוסף כאילו הקריב על פני פני הסוד מה זה על פני הסוד כמו להבדזורה על כלום שדה זה כלום זה אפס או אז בוא נראה לכם את הסרטון בינתיים זה פררי יופי טוב אז אנחנו עכשיו מדלגים לכאן ז אותו חברמן שהוא משחק טנס הגמורה והביאו לשם זו מצס לאס מנין עדיין איפה יש לנו את הזורה את הלויס לא ולא יזבח הנה אז הגמרא אומרת עדיין אנחנו צריכים את הפסוק שו יזבחו למקרה שלנו של הבומשקורס לאחסם זוהם ולא יחרס עדיין איפה יש לנו אצלנו בסוגיה שלנו איפה יש לנו פסוק אבל לא יזבחו פריד זה לסוגיה אחרת של במות איפה יש פסוק שאומר לא ישעשה אצלנו אלא אומר הביה כאן צריכים לגרוס הביה קב חומר ומה במוקום אז הביה לומד את זה מכו חומר והגמרא מ תשאל איך אפשר לומד כזה דבר מגמורה מכו חומר מסבורה אין מזיר מן הדין קח כומר ומה במוקים של עונש הזיר מקום שלמשל אצלנו שהקדישו כשהיה הטבומס וזה נשחט באיסור במוקום שלא י עונש הזיר יש איסור אבל אין אין קורס כמו שעכשיו אמרנו מוקים שעונש מקום שיש כן קורס ודאי שיהיה איסור לא יסעשה אם במקום שיש איסור לא ישעסה אין קורס אז במקום שיש קורס ודאי שיש איסור לא ישעסר אז הגמרא מי תשאל רגע אם הסברה עם הסברה הזאת אז אפשר להגיד גם בחילה ונבלה אותו דבר אז בוא נראה ומה במורגם של שיזיר מורגים שונה שנידין שז אומל רבי רבשי צריכים לגרוס כאן להבייה אומר רבי להביה אם כן לא יאמר לו בחיל אתסיק מלב למה התורה צריכה להגיד איסור לא ישסה בחילב בוא נלמד כוח מאותו ספור כמו שאמרת לפני שנייה נלמד את זה לחילב לא צריך פסוק בחיילב אז עוד פעם למה כתוב צריכים לזכור את זה כי הגמרא תגיד את זה חמש פעמים למה צריך פסוק בחילב שיש לא יסעשה את הדבר הזה של הלאיסה אפשר ללמוד מסבר מגיון בריא לא צריך פסוק למה מה נביא לו שלא עונש הזיר בנביא לו מי שאוכל נבי הוא לא מקבל קורס אבל יש איסור לאסעסי חלב שעונש בחלב יש כניסו אוינש יש מלכס שנשדין שזר זה ודאי שיש לאסעסי אוסמ דרובה אז הדבר הזה הגיע לרוב מלא מנבל לא יעשה אי אפשר למוד קו החומר חלב מנבל למה דגבח לנבל שכ מטמא חלב לא מטמא רק נבל מטמא אז אם נבלה יותר חמור באיזשהי דבר שזה מטמא וחלב לא מטמא. זאת אומרת אפשר להבין למה יש עונש שמה. אומרת הגמור בוא נלמד משוץ עם טמאים שעוד פעם מה נלמד? נלמד שיש לו בחילב. למה התורה צריכה להגיד לנו את הלויס עשה בחילב? אפשר ללמוד משצים בקו החומר. אז זה השמונשרים רבו השמונשרוצם. מהשרוים? אי אפשר ללמוד משרוים. את ה את האיסור בחילף מה לשחוץ עם טמאים שמטמים במשהו שארץ מטמא אפילו בכעדה שאומר רש"י לא משהו כעדה שו בדרך כלל צריך כזיס לא זה כל כך חמור השרץ שהוא מטמא במשהו משרוץ תועירים אולי נלמד משרוץ תועיר אז זה השמואל שחוצים זאת אומרת אם אתה לא נמצא ברשימה הזאת של השמונל שחוצים למשל של במקום במקום צו אתה שם איזה איזה צפרדע צפרדע זה לא משמשר הוא שרץ טהור הוא לא מטמם מה לשרוץ תאוררים שיסרו במשהו גם הם האיסור שלהם במשהו מאור לו כלי הקרם נלמד את האיסור חלב מאור לו כללי הכרם על אור כלי הקרם שכן איסור אסור בהנע יש להם איסור הנוע אין את האיסור הנוע הזה בחלב משביס למה משביס מה לשבי שכן תפסדומר יש הלוכה שכשאתה מוכר שביס אז הכסף נתפס בוא נגיד את המחליף אז זה למדנו בבדזור גם בוא נראה איפה זה היה הנה דבר מעניין שבוא נגיד שהפירות שביס הם בצד ימין התפוחים ואתה מחליף עם מישהו לבשר אז הבשר גם נתפס בשמיטו אבל הנה דבר מעניין אתה לוקח את הבשר וקונה זה דגים אז הדגים נתפסים בשמיטו ולא הבשר אבל התפוחים הראשונים הם עדיין שמיטו ואתה לוקח את הדגים ואתה הולך ליין או שאתה לוקח את היין והולך לשמן אז מה שיוצא זה שהראשון תמיד נשאר שמיטה והאחרון תמיד נשאר שמיטה שזה דבר מאוד מעניין ואלה באמצע צ לא כלפם אי אפשר ללמוד משמיתו לחילב מתרומו אולי נלמד מתרומ ואז לא נצטרך פסוק בחילב וזה שהתורה כן אומרת שיש איסור לא יסה אם נמשיך את הזה התורה כן אומרת שיש איסור לא יסה אז רואים שאי אפשר ללמוד כמו שהביה אומר מכו חימרו שכן לא יודק לא חילב פותר מקלול. זאת אומרת יש מצב שאתה יכול לאכול חלב. יש פעם אחת שאפשר לאכול חלב. מתי? שזה חלב של חיה. אז הדבר הזה של צבי של חיה זה מותר לאכול. אומרת הגמרא מקולונמי אולי נגיד את כל כולם ביחד נעשה זה צד השוב של כולם לא אי אפשר למדם. למה? שכן לא יודרו מקלולון לכולם אין שום היתר. חוץ מחלב שישר אצל חיה אומר רובה קה שלי קה שלי אבל בסופו של דבר אני הקושיה היא כזאת אומרת הגמור הודסנן שואל רוב קושיה הודסנן פסח ומיל מצססי את אומר לי שהפסח ומי לא זה מצסי תסב חו ממויסיר תסג חו פסח למי שמשאיר קורבן יותר מה מהזמן המיוחד לו למשל אם זה רק ליום אחד הוא משאיר את זה יומיים ונגיד ככה מה מוזר שלא יואונש הזיר מי ש מי שמשאיר את הקורבן הוא לא מקבל קורס אבל התורה אומרת שזה איסור דריסה זה לאסס פסומ שעונש פס מ שיש להם מסר כורס אינו דין שזר ודאי שיש שמה לאיסעסה למה אתה אומר לי שפסח ומילה זה רק עשהי בוא נגיד שזה גם לא ישעשה שימרי לשמ מה אתה קמ דרב קנה ואומר לי אם ממויסה לא יעשה אי אפשר לוד את זה במסר דיק למברח אפשר לפרוך את הקו החומר מה למויסר שכן אין לו את הקונה או תמ בפסח שיש לו את הקונה תפסח פסח אפשר להביא קורבן אם לא הבאת היום תביא את זה בפסח שני מי לא גם כן אפשר לעשות בריס מי לא אבל מוסר אין תקונה ש גמור וכי מזיר מן הדין איך אפשר להזהיר מישהו מן הדין אז רציתי להראות לכם איך שהיו נראים הסרטון טונים להזכיר לכם בסנהדרין שזה לא לפני הרבה זמן בסנהדרין הנה קבלו גם הוא ההומור היה מושפע מהסרטונים האלה ‏Stud are not allowed to go up to the roof any punishment if you're not allowed to go up on the roof not allow to go up there. ‏down immediately and you get the punishment you deserve. First of all, we land achment. Second of all, it's not all the ארון היה נגמר. אוקיי. זוג דגמור וכמזיר מן הדין האם אפשר להגיד שיש לאס מקו החומר אפילו אם אתה אומר אונדין אפילו אם אתה אומר שיש מושג של לתת למישהו עונש מכו חומר הם מזהיר מן הדין כולם מסכימים שאין כאן לאיססה בגלל שיש כוח חוה אלו אומרת הגמור כד רבי יוכנד אמר אבוא אבוא מה להליון שלם כניזיר בהלו להעלות את את הקורבן מחוץ לבס המקדוש על מזבח לא מקבלים את העונש של הקורס אלא אם כן יש שהתורה אמרה לא יסה אז זהגזרשו וכתוב הבוא הבואה כמו שאמרתי אז לזכור לא הביאו אבקן לא יוונש אלם כן היזיר אז גם בשחיטה אין עונש אלא אם כן הזיר בוא נסיים בדף קז עמוד א רוב אמר כדרבי יוינו דומר רבי יוינו זה מילים אחרות כי זה רש אחרת אס שום שום מה להלון שלם כן הזיר אף כאן השלם כן הזיר בויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים