חזרה - זבחים דף צט | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבו אה נשמע סימרוספס מרדכי רבו סאי אנחנו אורזים בדף צט למעלה למעלה למדנו במשנה שכהן שהוא לא ראוי לעבודה לא יכול לעשות את את הקרובנות הוא לא יכול להקריב הוא לא ראוי להבידו אז הוא לא מקבל חלק בקורבן מנוענמלי איך אנחנו יודעים את ההלכה הזאת אומר שלוקיש דומקרו הכהן מחטיסו יוכלנו המחטי הכוונה זה זריקת אדם כהן שיכול לעשות זריקת אדם הוא יכול לאכול את הקורבן כן אחת אוכל שאנחתי אם הוא לא יכול לאכול, אם הוא לא יכול לעשות את הזריקו, אינו יכול הוא לא יכול לקחת חלק בקורבן. שואלת הגמורה, הכל הוא מה זה הכלל? והרי משמור כולו מי עושה את זריקת אדם? כהן אחד בתוך כל המשמר עושה את זריקת הדם. וזה פשוט שכל המשמר יכול לאכול את הקורבן. דם אחתן הם לא עושים את הזריקת הדם ואכלם ואף על פי כן הם אוכלים. אומרת הגמור רו לחיטוימרינון מי שיכול לעשות את הזריקת אדם כל המשמוע כל המשמר יכול לעשות את הזריקה הם לא עושים את זה כי אחד עושה בשביל כולם ולכן הם יכולים לאכול אומרת הגמורה הרי קרוטון דני רואה לחיטוי ואכל כותון לא יכול לעשות זריקת אדם והוא יכול לאכול איך הוא יכול לאכול אלו מה יוכלנו יחלקנו מה שהתורה אומרת הכהן מחתיסו יוכלו הכוונה מי שעושה זריקת הדם יכול לקחת חלק קטן לא יכול לקחת חלק הוא יכול לאכול אבל הוא לא יכול לקחת חלק זאת אומרת שבאים לחלוק את הקורבן לחלקים אז נותנים חלק אחד לכהן הזה חלק אחד למשפחה הזאת אבל הקוטון הוא לא יכול לקחת חלק אם האבא שלו או מישהו יתן לו חתיכה לאכול הוא יכול לאכול ראוי לחיטוי חולק מי שיכול לעשות את הזריקו אז הוא יכול לקחת חלק לכן תפול יועם לא יכול לעשות זריקו אז הוא לא לוקח חלק זה המשנה תפוז כיפור אם לא לוקחים חלק שאני רואה לחיטוי איני חולק שואלת הגמורה הרי בלמום דרואה לחיטוי וחלק מה אנחנו עושים עם בלמום הרי בלמום יכול לאכול והוא לא יכול לעשות זריקת אדם הגמור ברלמום רחמון רביי זה פסוק שאנחנו לומדים מהפסוק חוליש אשר בו מום זה בלמום לחם כל מקוד שהקדוש מנקוד שם יוכל כתוב שהוא יוכל לאכול הוא יכול לאכול כל זכר בקוינם לרבס בעל מום שואלת הגמורה ואם כל זכו לרבי סטפולים זה בעצם לא הפסוק שהגמרא מביאה לכן הגמרא שואלת מהכל זוכור מה שאנחנו לומדים מכל זוכר מי אמר לך שכל זכור הולך בלמום אולי כזוכור הולך על תפולים בלמום רחמון לרבי כל זוכר בקוינים לרביס בלמום שהוא כן חולק ואם כל זוכר לרביס תפוליון לא כתוב מפורש בפסוק שכל זוכר שאנחנו באים לרבות בלמום הגמורים מסתבר בלמום רבוי אם יש לנו מה לרבות יש לנו אפשרות לרבות מהפסוק בלמום או תפול יום עדיף לרבות את הבלמום למה למה שכן לאכל הרי במלמום יכול לאכול מכיוון שהוא יכול לאכול אז הוא גם יכול לחלוק בקורבן הוא יכול לקחת חלק הביתה שת הגמרא בתבוליו לרבו דלאות מרזחזי אולי הפוך מסתבר שטפוליום ש הוא באותו לילה יהיה לגמרי טהור והוא יוכל לעשות את ההקטר חלובים אומר רש"י הוא יוכל לעשות את הוויידה באותו לילה אז אחד שיכול לעשות את העבודה ד בעוד כמה שעות אולי מסתבר יותר שהוא יכול לחלוק בקורבן אומרת הגמרא לא השתמיכי עכשיו השנייה נכון בעוד כמה שעות התפול יו יותר חזק מהבלמום אבל עכשיו בוא נדבר על עכשיו עכשיו התפול יוכל לאכול הוא לא יכול לעשות תקרוב והבלמום כן יכול לאכול אז אם הוא יכול לאכול לכן הוא מקבל חלק רבי יוסף אמר מכתי מה יוכלנו יחלקנו מה כתוב בפסוק? כתוב הכהן מחתו סוכלנו. אומר אומר רבי יויסי רב יוסף מה זה הכוונה במילה יואכלנו שיאכל? הכוונה זה שהוא יחלוק. שואלת הגמורה או שואל אז אם ככה לכתוב רחמון יחלקנו אם זה כל הכוונה אתה אומר לי שהמילה יוכל הכוונה לחלוק שהתורה תגיד הכהחד אוסו יכלנו מה התוירה אומרת יוכלנו המילה האמיתית שבאמת צריכים להגיע אליה זה יחלקנו אז למה התורה משתמשת במילה יוכל אז הוא אומר שמנו רואה להכילו חולק שאינו רואה להכילו אינו חולק תפול יום שהוא לא ראוי לאכילה הוא לא יכול לחלו אבל בלמום שיכול לאכול הוא כן חולק בואי רשלוקש אני מצאתי את השאלה הזאת ממש ממש מעניינת חושב שגם אתם תחשבו על זה זה מעניין מאוד למה הוא שואל ככה בלמום והוא טומק בלמום אנחנו יודעים יכול לאכול קוצ'ים. ומה קורה עם הבלמום? הוא גם טמא. עכשיו בן אדם שהוא טמא לא יכול לאכול. אולי מכיוון שהתויר אומרת שבלמום יש לו איזה הטר מיוחד שיכול לאכול אז אם אתה מוסיף אל על המום שלו אתה מוסיף גם את הטומ הוא לא יכול לחלוק מה הוא שיחלוקי כי לחזי ורחמון רבי לא יש לו הרי הוא לא ראוי אבל התוירו אמרה שנכון שהוא הוא לא ראוי לעשות את העבודה אבל הוא לא יכול לאכול דילמ רואי להכי לא חולק ש רואה לאכי לא חולק מה סליחה כיבד רבי לא ישנו מה לי טומים מה לי בלמום אולי זה לא משנה כבר אנחנו מתירים אותו אז בוא נטיר אותו גם מהטומדים לאכי לא חולק שנרוכ תכלס הוא לא יכול לאכול עכשיו עכשיו השנייה הוא לא יכול לאכול למה הוא לא יכול לאכול כי הוא טמא אז אולי הוא לא חולה מרה שמה כהן גודל מקריב אוי אולי נראה את זה עוד שנייה ה קהין גודל הוא מקריב כישור אוינן בוא נראה את הפסוק שנייה כתוב פסוק ואל כל נפשמיס לא יובוי זה כהן גודל הוא לא הולך ללוויה לאבי ולאמו לא יטעמו כהן גודל לא יטעמו וכתוב הוא מנמ מקדוש לא ייצי מה הכוונה הוא מן המקדוש לא יצי הכוונה זה שהוא יכול להקריב הוא עושה את האבודו אז אומרת הגמורת כהן גודלו מקריבנין כהן גודו יכול להקריב כשהוא ואינו יואכל בכל זאת הוא לא יכול לאכול ואינו יכול לקול לארץ אז הוא לא אוכל ולכן הגמרא אומרת לכן הוא לא לוקח חלק בקורבן שמע מי רואה להכילו באנון שמע מינו לא מספיק שהכהן גודל ראוי לעבודה צריך שהוא יהיה ראוי לאכילה אם הוא לא יכול לאכול הוא לא יכול לחלוק לכן גם אצלנו מי שלא ראוי לאכול אז הוא לא ראוי לחלוק הבלמום שהוא טמא הוא לא יכול לאכול כי הוא טמא אז לכן הוא לא יכול לחלוק בקורבן עכשיו אני אראה לכם את הסרטון הזה הקצר פוליוים לא יכול להיכנס לאכול אבל בלמום זה כמו השומר הקישוים שהל שמה ילד שאוכל כוללדיק בלימום ילדים אוכלים את הקודשים בואי רב יש עוד שאלה טומ בקורבנוציבור מהו שיחקולי אז מסביר רש"י יש כאן קורבנות ציבור אבל האלה שמקריבים את זה הם טורים הם טהורים השאלה הוא טמא האם הוא יכול לקחת חלק מי אמרינון המחט יום רחמונה יין מחטיו מי שיכול לעשות זריקת אדם אז הוא מקבל חלק והוא יכול לעשות את הזריקה אוים מרועי להכיל לחולת או לא זה לא קשור לאבוידו זה קשור לאכילה מכיוון שהוא לא ראוי לאכול כי הוא טמא שאין רואה להכילו יין חולת לכן הוא לא יקבל חלק האם זה תלוי בזה שהוא יכול לעשות זריקת אדם או בזה שהוא ראוי לאכול והוא לא ראוי לאכול אומר אב תושמע כהן גודול מקרב אויני ואינו אוכל אומר כהן גודול מקריב אוינן כמו שראינו לפני שנייה ואינו יוכל אותו ראיה כמו שהבאנו מקודם הכהן גודל עושה את האבוידו אבל הוא לא אוכל ואינו יכול לאכול לו ערב הוא לא יכול לחלוק בקורבן אז מה רואים מכאן שמע מינו רואה להכיל בילון שמע מנו אותו ראיה כמו שאמרנו מקודם שהעניין הוא זה שהוא יכול לאכול לא שהוא יכול לעשות את העבודה מה שהוא יכול לעשות את העבודה זה לא נוגע לחלוקת הקורבן זה מה שהוא יכול לאכול ומי שלא לא יכול לאכול אז הכהן הזה שלא יכול לאכול קורבנו ציבוג כשהוא טמא אז הוא לא מקבל חלק למדנו במשנה אוינן נוגיה ואינו עם העקרי ונדע כהן שהוא אוינן נפטר לו מת באותו יום הוא יכול לנגוע בקורבן אבל לא יכול לאכול הוא לא יכול לעשות הקרובה שואלת הגמור אוינן גיה מה אונן יכול לנגוע בקורבן הוא ברמיני אונן הוא מחוז הכיפורים צריך עם תפילה לקידש אוינן אם הוא רוצה הוא חייב לטבול במקווה כישור אוינן כדי לנגוע וגם בחוסר כיפורים זאת אומרת אחד שכבר טבל במקווה והיה לו ערב שמש ולמחרת הוא מביא קורבן כדי שיאכל קודשים הוא צריך לטפול עוד פעם במקווה נו אז רואים שעינן לא יכול לנגוע בקורבן הוא צריך ללכת למקווה זה גזרי כזה זה שהוא צריך ללכת לתוך המקווה צריך לטפול במקווה כדי לנגוע במשנה לא כתוב שהוא הולך למקווה כתוב אוינן נוגע אומר רב אומר רבי יוחננו קשי כאן בשטו אין חנמי המשנה שלנו מדברת שהוא טבל במקווה לכן כתוב שהוא נוגע קם בשלא יתבר אז זה התירוץ הראשון של הגמורה שאין יוחנן אתה צודק זה טוב שהזכרת לנו צריך לטפול במקווה שואלת הגמור א מה זה יזור שיתבול במקווה בכי טוב מאבי הודר לינינוס תכלס זה היום של ה שהאב שהקרוב שלו מת והוא עדיין אוינן אז מה זה משנה אם הוא הולך למקווה או לא הולך למקווה הרגע שהוא יוצא מהמקווה הוא עדיין נשאר אוינן כל אומר רב ברבונו אונן שטובל אנינוס אפילו כשהוא אוינן והוא הולך למקווה זה לא גומר לו אתנינוס זה שהוא טוב במציאות שהוא אוינן זה אותו יום שנפטר לו מת אומרת גמור לאש הודעסדתי הוד לאסדתי הנקודה כאן זה הך הדס אוינן שהוא טרוד במת אז יכול להיות שלא ישמור על עצמו מטומ ולכן במשנה שלנו הוא שמר הוא חשב כל הזמן שהוא צריך להיות זהיר לא לטמות ולכן הוא לא צריך ללכת למקווה למה כי הוא שמר על עצמו לא לטמות כל ה הסיבה שהוא שהוא צריך ללכת למקווה. שמה שכתוב שהוא צריך ללכת למקווה בגלל שהוא לא שומר על עצמו. הוא טרוד בלוויה וכולי וכולי בקבורה. אז הוא יכול לנגוע בשרץ, הוא יכול לנגוע במת. אז לכן לא הולכים למקרה. שואלת הגמור אם זה נכון הסחדס? אם היה לו הזדס שלישי יושבי בואי. אז בוא בוא נגיד שהוא גם נגע במת. בוא נגיד שהוא נכנס לאיזה בית שהיה שמה מת. אוי ילד. אז הוא לא נגע באמת, לא עד כדי כך. אז הוא נכנס לבית חולים למשל, הוא הלך לבקר את אבא שלו, להתעסק במת של אבא שלו, הוא נכנס לבית חולים בלי לחשוב שנייה שיש שמה אולי עוד מת ויש שמה אויל. שייך איזה דבר. אז אם ככה אז צריכים להתנהג איתו כמו טומס מייס. ותומס מייס צריך לעשות הזוהר ביום השלישי, ביום השביעי. רבי יסטורי ברבי מוסון אומר רבי יוחנון, אומר את זה בשם של רבי יוחננון, עזר הדס צורך הזו שלישי יושבים. מי שמשיח דעת אז הוא באמת צריך להתנהג כמו שהוא נגע במד והוא צריך לעשות הזול ביום השלישי ביום השביעי דגמור לאש דס דת ממיס הודע דת מישרץ מתי צריך הזו ששל שלישי ושביעי כשהוא הסיח דעתו לגמרי הוא לא חשב להיזהר ממת אז שמה באמת הוא צריך להתנהג כמו שהוא נגע במת אבל אם בן אדם חשב על עצמו שהוא הוא יזהר מהמת רק הוא לא יזהר משרץ אז שמה הוא צריך ל אז הוא לא צריך לעשות הזהה ביום השלישי הוא לא צריך טומ של שבע ימים טומ של יום אחד זה מספיק שואלת הגמורה בסדר אז בוא נגיד שהוא תמי שרץ תמרץ טומליהו ערב שמש בואי אז לא מספיק שהוא ילך למקווה עכשיו הוא ילך הוא ישאר יאכל יגע בקוצ'ים הוא צריך להתנהג כמות תמישרץ וזה זה חמור גם כן אז לא שבע ימים אבל יום אחד הוא הולך למקווה והוא לא לא טהור עד הערב אומרת הגמורה ויד אפילו תרומנמי תראו מה כתוב כאן במסכת חגיגי דף כאנן במחוץ הכיפורים צריכים תפילו לקדש אבל לא לתרומו כן זה מה שהבאנו מקודם ורמיני אונו מחוז הכיפורים צריכים תפילה לקידש ההמשך היא אבל לא י לתרומה הוא לא צריך תבילה לאכול תרומה למה לא אם הוא נגע בשרץ אז גם לתרו הוא היה צריך ללכת למקווה. אומר רבי ירמיה באמר, נשמרתי מדובר המתמני ולא נשמרתי מדובר הפוסליני. זאת אומרת, בן אדם יכול להגיד ששמרתי לכמה דברים ולכמה דברים לא שמרתי. מה זה אומר? אומר, אני שמרתי על עצמי שאני לא אטמא בדוי רייסה, אני לא אטמא בשרץ, אבל לא נשמרתי מדבר שפוסל אותי מדרבונו. לכן אם הוא הולך למקווה אז זה מתהר אותו מיד. ודיריסה אם הוא הולך למקווה הוא צריך לחכות עד הערב. זה הוא נשמר. הוא לא הוא לא נגע בשרט. יכול להיות הוא נגע במשהו שפוסל אותו מדרבונו. ובזה מספיק ללכת למקווה ועל המקום הוא נהיה טהור. שואל את הגמור ומאקניטרוסר לפלגו האם יש את המושג הזה ש אני יכול לשמור על חצאי דברים על חצי כן חצי לא אומרת הגמורי אין ואנחנו נביא סוגיה שלמה ובסוף נראה ממש אותו דבר בעצם משהו מאוד דומה וותניה והנה ראיה אוי הסל על הראשויש הנה יש לבן אדם סל של תאני בתוכו יש לו מגריפה מברזל. המגריפה הזאת היא מפרידה את הטינים אחד מהשני שהם מתייבשים. עכשיו המגריפה עצמה זה ברזל. זה מקבל טומ אז אומרת הגמור כתוב אוי הוא הסל על ראשו יש לו סל על הראש שלו דף צט עמד בס הוא מגריעיפו בתוכיחוי ויש מגריפה בתוך הסל ואומר ליבי על הסל וניב על מגריפו אני שומר על הסל ואני לא חושב על מה שקורה מהמגריפה הסל טהור והמגריפות מנה אפשר לחלק אבל זה עדיין לא הראיה אני אומר שהסל טהור המגריפה תמיה שואלת הגמור ם מגריף לסל למה שהמגריפה שזה ברזל שהיא טמאה שלא תחזור ותטמא את הסל אומרת הגמורה אין כלי מטמא כלי אז בוא נראה שנייה איך שזה עובד בטומטומ יש מדרגות עכשיו אם מדרגה אחת נוגע במשהו אחר אז בדרך כלל זה יורד מדרגה אם אבי הויס הטומ מת נוגע בבן אדם אז הבן אדם יורד הוא לא אביס הטומה הוא נהיה אבטומ עכשיו הבן אדם הזה שנגע במת אם הוא נוגע במשהו אז זה יורד מדרגה אחת במה שהוא נוגע זה נהיה רישוי אז בוא ניקח את הסל שלנו אב טומו נגע במגרפה אז מגריפה נהיה רישון עכשיו ראשון אין לו כוח לעשות את הסל, את הכלי שיני. זה לא הולך ככה. כלי לא עושה עוד כלי טמא. אתם רואים, אפשר לראות כאן שהרישון יכול לעשות אוכל שיני, אבל לא יכול לעשות עוד כלי שיני. אז אומרת הגמורה, אין כלי מטמא כלי. כלי לא יכול לעשות כלי אחר טמא. שאתה גמור בסדר אז את הסל בעצמו לא יהמא אבל מה שבתוויכו טמא מה שבתוכיחו למה התאנים שהם אוכל לא נטמעים הרי רישון יכול לעשות אוכל שיני כן שהמגריפה האדומה שהיא בטומת ראשון יעשה את התאנים שהם אוכל טומ שני אומר רובה שמרתי מדובר מתמ אני שמרתי את המגריפה הזאת ש מדובתמה שמרתי או מדובר פוסלו אני שמרתי שהמגריפה לא תהיה רישון אז אני יודע שהמגריפה לא רי שמרתי מדובר פוייסלו בסדר אז לכן המגריפה לא יכולה לעשות את הפירות שני כי אני דאגתי שהמגריפה לא תהיה ראשו הגמורה גלגל מילסו ומתוי לקמי דרב אב ממון הדבר הזה הגיע דרב אבמן אומר לו הוא לא שמי הוד רבי יוחנון אומר רבי מה לא שמעתם מה שרבי יוחננון אמר בשם רבי הויח שתישי זאת אומרת תרומה תרומה אם תסתכלו כאן על הזה זה השני בדרך כלל לא יכול לעשות משהו אחר טמא אבל שיני שנוגע בטרומור כפי שאתם אומרים כאן בזה זה נעשה מה שלישי זה יורד מדרגה אבל הטרומור רק טרומור וככל שזה יותר קדוש יש לזה יותר הוא יותר א נו מה המילה א יותר עדין יותר בקיצור אז קודשים למשל יכול לתמות לעשות רביעי בפור הדומו ראינו פעם שזה גם נעשה חמישי בקוש רואים את ההלכה הזאת הקופוים הוא אומר אוי שלישי של תרומור אוסו לאכול ומטר ליגה בן אדם כהן שאוכל תרומו זאת אומרת התרומה נגע בשיני השיני נגע בתרומו והתרומה נעשה שלישי וכהן אכל את השלישי אז מה קורה הוא הגוף שלו הגוף של הכהן נעשה אסור לאכול הגוף שלו נעשה שלישי אתם שומעים שיני מה זה שיני שהכלי למשל הכלי שטמא נגע באוכל אוכל זה נסע שני. האוכל הזה הזה נגע בעוד אוכל והאוכל הזה נסע שלישי. והכהן אכל את השלישי הזה. הכהן בעצמו נסע שלישי. אז כתוב כאן אז מכיוון שהכהן נסע שלישי אסור לאכול. הכהן הזה אסור לו לאכול תרומו. הוא מותר ליגע אבל הוא יכול לנגוע. עלמו באכילה רבנון מיילו. זה דומה למה שאנחנו מדברים כאן. בואנן שמה באכילוב דרבון מילה באכילה אמרו לכהן הזה אל תאכל בנגיעו לא יעבד רבנו מילה אבל אמרו שמותר לו לנגוע אז גם אצלנו אסרו לאינן אנחנו חוזרים לאוינן אסרו לאוינן לאכול בלי תבילה אבל לא אסרו לו לנגוע אתה שואל אותי שזה הרי הסתיר אצלנו כתוב במשנה שאוינן יכול לנגוע בתרומה איי כתוב כתוב במשנה אחרת כתוב שאונן צריך לטבול זה לאכול לאכול החמירו אבל לא בנגיה סוגיה חדשה ואינו יכול לאכול האונן לא חולק הוא לא מקבל חלק בקורבן אומרת הגמרא מפלאגודלפוליג כתוב כאן לכאורה שהוא לא מקבל חלק וכמזם ללי אוכל אם מזמינים אותו לבית לאיזה מנגל אז מותר לתת לו חלק מהקורבון הוא לא מקבל חלק. מה זה אומר חלק? יש נפק הנה. כן, עוד פעם. ילד יכול לאכול אבל הוא לא מקבל חלק. זה לא החלק שלו. אפשר לתת לו חתיכה ביס, אפשר לתת לו סטייק, הוא לא מקבל חלק. גם כאן הכהן הזה הוא לא מקבל חלק. הוא לא יכול לקחת רבע מהבהמה ולקחת את זה הביתה. אם מישהו מזמין אותו לרוחה והוא נותן לו לאכול, זה בסדר. כזמני אוכל אם מזמינים אותו אוכל לאכול שואלת הגמרא ורמיני אונן תובל ואיכל אספסר אבל לא בקודשים כתוב שאונן הוא טובל ואוכל את הקורבן פסח אבל הוא אבל הוא לא אוכל קודשים אבל לא יבי קודשים אומרת הגמור אומר רבי ירבי מדיפט לקשם בפסח המשנה שלנו מדברת על קורבן פסח ולכן הוא אוכל קוצ'ים אפילו שכתוב כאן לא קרושים עוד שנייה נראה כאן בשער ימוס שוננו אבל בשאר הימים של השנה לא אוכלים קודש בפסח הדיד אוכל פסח אוכל מקוצב מכיוון שרבונון הורידו את החומרה כי קור פסח מי שלא אוכל קורבן פסח זה בקורס אז חכמים אמרו טוב אין גזיר כאן תאכל קורבן פסח מכיוון שהורידו כבר תגזיר בעזר אמרו טוב תאכל גם קודשים שימוס שונדל חזי לא יכזי אבל שער השנה שאין לא הורידו כלום אז הוא לא יכול לאכול קורן פזר בשער יומוס לששונו אז הוא גם לא אוכל קורבנות אחרים אבל צריכים להבין את הלשון זה ממש קשה ומה אבל לאי בקודשים כתוב שהוא אוכל קור פסח ולא קודשים הכוונה זה אבל לאי בקודשים של כל שונה חייבים לתרץ לא בליל בליל הסדר בערב יונטף אורחל קור פזח וקשב לאי בקודש הכוונה בשאר השנה רבסי אמר לא יק שכאן שמיס למיס ברבוסו הוא קבור בארבוס כשהוא אוינן זאת אומרת ביום של המיסה של המת זה אוינן דוריסה יום של הקבורה של המת זאת אומרת אם הוא מת ב-13 והוא קבר אותו ב-14 אז זה כבר לא דואיריס הוא אונן דרבונן אז זה עובד ככה קם בשמס מיסר באוסור אם הוא מת באותו יום בארב באוסור בערב יונט הוא כבר בארב באוסור אז הענינות שלו באותו יום זה דרבונן למה כי באותו ביום עצמו זה דרייסה אז חכום גזרו על הלילה אז יש שמה נינוס דרבונה חכום הם כאילו בשביל קורן פסח אז בסדר אז הוא אוכל את הקורבן פסח אבל לא בקודשם עשו כולה בפסח ולא בקצ'ם כשמסמס בשליש אבל אם המת מת יום אחד יותר מוקדם אז כל ה-1 כל ה 14 זה רק דרבוננון אז הלילה זה אפילו לא דרבונון אין לו אנינוס באותו לילה. זאת אומרת הוא מת ב-13 למוחרת ב-14 זה הנינוס לא דרייסה כי זה יום אחר כך הנינוס הוא דרבונו והנינוס לא הולך ללילה רק באותו יום שהמת מת באותו לילה ישנינוס מדרבונו אבל לא למוחרת למוחרת אין נינוס דרבונו בלילה וקבור יום כבור טובס לאלו מדרבוננו אז לכן ביום ב-14 הוא לא אוכל והוא לא חולק אבל בלילה אוכל קודשים. אז אני אנחנו רוצים להסביר למה לפעמים בפסח הוא אוכל קודשם, לפעמים לא. אם יש שמה אנינוס דרבונון אז הוא לא אוכל קודש. אבל אם אין אנינוס בכלל גם לא דרבונון אז הוא כולכול קודשים. אומרת הגמור מתנה לילו מדרבונו. מי אומר שאותו אנינוס בלילה זה דרבנו? רבי שמני. זה הולך לפי רבי שמני דסניו. א אנינוס לילה מדברי טוירו. הענינות בלילה זה מדבר רבי יהודה רבי שמלא אומר אונדבר מדבר מה שיש ענינות בלילה זה מדרבוננו אומר שם תדע אני אוכר לך שהרי היום אונן תוב ואוכל ספיך לערב אבל לא בקודשן איך אוינן יכול לאכול קור פסח אם זה דריסה אם אסור לו לאכול מדריסה האם זה דרבונן אז חכמוב אין דרב בונן כשזה בא לאיסור קורס אבל אם אנינו זה דריסה אז איך התירו לו לאכול קור פס רב שמנינו סלי דרבונן מה הוא אומר שזה דרבון ותני רבי שמ לאמר אונשך קורבן לא יסוף אונן לא שולח שליח עם הקורבנו שלו מילה ואפילו בפסח לכאורה זה מדובר אפילו בפסח לא לב פסח כל הקורבנות בעולם לא אבל פסח כן רבותי רב שמר שלומים שהוא שם מיוי ואני מי כשוא אתם שומים דובר נפלו המילה שלומים השם שלו זה שהוא שלם בן אדם יכול להביא קורבן נדבה שלומם אבל הוא צריך להיות שלם איך בן אדם שלם כשהוא בשמחה וכשהוא או ונין לרביסטוידו איך אתה יודע שאינון לא יכול להביא טוידו וניסטו שכנח בשמחו כשלומים הנה ואיפה כתוב שיש שמחה בשלומים כתוב וזובחת שלומם ואוכלת שלום וסומחתו לפני השם אלוקך אכילת שלומם צריכה להיות בשמחו וגם טוידו אז אני לא יכול להביא טוידו מנרב אוס אסילו אוילו גם כן אונין לא יכול להביא מהסילו שק בו בנדו בנדו וכשלומים יש רק שתי קורבונות שאפשר להביא בנדבה אוילו ושלומים אז גם אוילו צריך להיות כמו שלומים בשמחו אויננו לא בשמחו מנבסבור איסור פסח אז כתוב גם מפורש פסח וכתוב שנן לא יכול להביא קורבן פסח מה באני בכור מהזור פסח שכן אינם בואים אלא שהם בואים על חטא הם לא באים על חטא לכן אי אפשר להביא אותם מילה הרב יצחק זב שכן באים על זבח יש מילה מיותרת זבח בקיצור און לא יכול להביא שום קורבן אפילו קורבן פסח מנין לרבי סועיפויס מנוכוס והיין הוא לא יכול להביא יין הוא לא יכול להביא מנחה והוא עצם אז רשי כאן אומר לפעמים יש עצים שממש קורבן אתה מביא קורבן עצם רשי אומר לא אם בן אדם מביא עצים הוא מתנדב להביא עצים לבס המקדוש אז הוא צריך להביא קורבן ביחד עם זה והלבוינו תמשל שלומים קורבונה כל קורבונ שהוא מי כשהוא שולי מיו מי כשהוא צריכים לזכור את זה בן אדם שהוא לא בשמחה הוא לא שלם הוא לא שלם שואל הגמור א כשהוא שואל מי הנה מבינה נקטונם פסח כתוב שהוא לא יכול להביא קור פסח אומר חיסד פסח כדינה ז אז זה תראו צריכים להבין אבל הגמרא אומרת שפסח נכון זה לא זה לא ברשימה הגמור הכניס את זה ברשימה אבל זה טעות כאילו פסח הוא כן יכול להביא מכל הקורבנות כדנזבו זה נכנס כי בדרך כלל שאומרים בכור מה איסור פסח זה הולך ביחד זה בתור רשימה אבל בדיוק עכשיו פסח לא נכנס לרשימה פסח אוינן כן מביא שיש יסור אמר מהיא פסח של מי פסח אז לא יהיה לי זמן לעשות משהו חדש טוב בחו ישיבה אתה אתה יודע שאתה צריך להביא קור בן פסח אבל מה עוד אתה צריך להביא אם אתה הולך לביס המקדוש אז הנה הרשימה צריכים להביא או להסריות תמיד שבאים לב המקדש שצריכים להביא אוילציות יש חגיגס יד חגיגס תספוב ושלמ שמחו אז בדרך כלל צריכים להביא את כל הקרבונט האלה מה זה חגיגו יד חגיגו יד זה בעצם קורבן שאתה מביא בערב יונטף כדי שתוכל לאכול את הקורבן פסח על הסויבה הרי אם יש לך 100 שותפים על הקורבן פסח הזה אז לא תוכל לאכול הרבה מזה זה אז כדי לצאת ידי חובה של קורם בזרח אתה מביא קור חגי אתה לא חייב להביא את זה אבל בדרך כלל אנשים מביאים את זה כי הם רוצים לאכול סעודה נורמלית יפה קובד יונטב ולאכול את ה את הקורם פסח בסוף אז מבינים קור חגיג לד אז אומר רב שישס מהיא פסח של מפסח האונן לא מקריב את החגיגו אבל הוא מקריב את הקורם פסח מה שאנחנו אומרים שהוא לא מביא קורבן פסח הכוונה לא לקורבן פסח לחגיג שבא ביחד עם הקורבן פסח יוכי אני שלומי אז זה ממש נכלל בשלומים אומרת הגמרא לא נכון אבל לא נכון תנם הבוא מחמס פסח ותנ שלומם בואו עם מכס יש שתי סוגי שלומם ויש שלומים שאתה מביא ביום שלישי בהיר באמצע השנה ויש שלומים שבאים ביחד מקור מפסח ולמה דלויתן שלומם הבא מכס פסח אם לא היה כתוב מפורש את השלום האלה שבאים ביחד עם קורים פסחמי הלו פסחו כי גופי דפסח דום הייתי אומר שהוינן יכול להביא את זה למה כי זה בא ביחד ע עם הקורבן פסח השלום האלה באים ביחד עם הקורן פסח קומש מלון שלא אונן לא מביא את החגיגה הזה את השלום הזה הוא מביא רק את הקורבן פסח בויסי שיהיה לכם ערב טוב דנאים อ