חזרה - זבחים דף נז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי >> אומרת הגמורה אנחנו שתיישורות מלמטה כנגד היסוד בנוולון דף נוב עמוד בס למטה אומר רבי אליעזר אומר רבי אליעזר אסיו כנגד היסוד בןון איך אנחנו יודעים שצריכים לזרוק את הדם של הבכור והמיסר והפסח קודשם קלם כנגד היסוד. יסוד במזבח יש יסוד שמתחיל בצפון מזרח כאן צפון מזרח והולך ל >> דרום מערב >> אבל בשתי הקירות האלה כאן וכאן אין אין יסוד היסוד נגמר כאן ואין יסוד זאת אומרת שאת המתנה אחת של הבכור של המיסר הפסח קור פסח לוקחים את הדם וזורקים פעם אחת על המזבח לא משנה איפה, אבל משנה לפחות שיהיה יסוד. אז איפה שיש יסוד נותנים מכה אחת, לא צריכים שתיים, לא צריכים ארבע, אחת זה מספיק, אבל איך יודעים שצריך יסוד אומר אליעזר אסיו זריקו זריק. לומדים גופס נזבח לימדו שת כתוב נזבחו שואלת הגמורה בסדר למדת את זה מאוילו עם מה להלון שתי מתון שני ארבע באוילו צריך שתי מתנות בסארטוסט ובזה מול אף כאן זאת אומרת אתה זורק את הדם על הפינה וזה תופס שתי זה אדם הולך על שתי קירות אז זה שתיים ואתה עושה את זה בדיוק בלכסון בפינה בלכסון >> ממולו בלכסון גם בפינה שתיים אז אתה זרק את הדם על ארבע קירות אבל רק שתי זריקות אז אולי גם בבכור ומיסר ובפסח צריכים אותו דבר אף כאן שתו שנה ארבע אומר הביה לא מיל למכתב סובב באילו סובב בחטוס אבל שני כסובים הבים ככ הנה זה הפסוקים כתוב זורקסדם על המזבח סובב באוילו כתוב בחטוס אדום סובב אז מכיוון שכתוב את זה פעמיים ושמה זה שתי א לא ממש אבל הבו שתי כסובבם ככות שתי כסו בו ככ אם מלמד אי אפשר למוד מאילו את העניין הזה של שתי מתונות הוניך למדמר מלמד נכון המון המון פעמים שהגמרא אומרת שסוכז הגמרא אומרת אבל זה טוב למי שאומר אבל רבי יודש אומר מלמ שלישו ושלושו ודי אין מלמד זה פשוט או עכשיו יש לנו סוגיה יפה מאוד שאיך אנחנו יודעים זהכאילו לכולם >> לכולם אם יש שלוש פסוקים אז אז בוא בוא נעבור על הספורה עוד פעם כי חשבתי שכולם זוכרים אבל אגיד את זה עוד פעם אם התורה אומרת את את זה פעם אחת התורה אומרת לך תלמד את כל התורה אם התורה אומרת את זה פעמיים אז למה פעמיים למה לחזור על זה להגיד רק בשתי המקומות האלה אבל יש מד פעמיים זה לא זה דרך אני לא יודע מה אבל אם זה כתוב שלוש פעמים באושום באוילו בחטוס אז למה התורה צריכה תגיד זה פעם אחת וזהו אנחנו לומדים מכולם לא רק בשלוש המקומות האלה יש שתי מתנות שנים ארבע או ארבע אבל אין מטלה אחת העניין הזה של מטלה אחת זה בבחור בפסח הבכור נח לכונם רבונן לבכור שנך לשני יומים ולילא שלומים זה יום לילה יום זה נגמר זהו אחרי היום אתה לא יכול לאכול את זה יותר בלילה אור ליום שלוש אסור מנין לבכור שניך שני יומים ולילה אותו דבר כמו שלומים שני ימים זאת אומרת היום ששחטת את זה מה שנשאר באותו יום זה לא הרבה כל הלילה וכל היום יום למחורת עד השקיע מה אמרנו שקיע ממש שקיע כמו שנראה בהרים שיורד אוקיי רבון מנין לבכור שניך לשני יומים ולילו איךוד שנאמר ובסורם יוך כחזה התנופו וכשויק היומן בבכור כתוב הבשר יהיה כמו החזה והשויק שזה מה מתסקו >> או מי מי באר לך זה שלומם מה עוד יש חזה ושוף טוידו >> טוידו >> אבל שמה זה עם נחמים >> בסדר אבל זה כרזה תנו והוא חשב כי היו עומ >> כתוב בבחור >> או אבל זה זה בדיוק הבעיה גם בסוגיה לא הבעיה זה אנחנו דנים עכשיו כתוב בפסוק ככה זה התנופו עכשיו זה יכול להיות תנופה של שלומם זה יכול להיות תנופה של של התוידה מה נפקים הנה שלומם נאכל לני ימים לילה >> שני ימים ולהילה ותנכל רק ל >> יום ולילה זהו >> אז קיש הכוסוב לכל ושק של שלומים >> מה שלומים לאכול שני יומים ולילה היכול אבכול לאכול שני יומים ולילו יכול אוקיי אז זה הגמרא כאן זה פשוט אומרת הגמרא זה מאוד מאוד נחמד וזו שאלו נישה לו לפני חום בקרון ביבנה קרון ביבנה זה שהגויים סילקו את ה את הסנהדר מירושלים אז אז הלכו ובנו סנהדרין ביבנה. עכשיו לא רצו שהגויים ידעו שיש להם סנהדרין כי אז יהרגו את כולם. אז הסנהדרן אנחנו יודעים שהיה בחצי עיגול. אבל הקרב יובן זה כמו שורות של ענבים שהולכים ליקב. איך קוראים לה? לא ליקב לקרם. לקרם זה שורות ארוכות כאלה. אז גם כאן ישבו בשולכונות כמו כאן שולחן ארוך כאן עוד שולחן והגויים לא חשבו שזה זה סנהדרין הכל פה הם התנהגו כמו סנהדרין פסקו שמה על אוכלס 70 >> כן כן אותו דבר >> 23 >> לא 71 של ירושלים אזה של ה וזו שאו נשאר לו לפני חום בקום ביבנה זה השאלה אותו מה שעכשיו דיברנו עד עכשיו בכל כמה נאכל נענה רבי תרפן ואומר לשני יומים ולילו איך בדיוק כמו שאמרנו עד עכשיו בכור זה שתי ימים ולילה אחת זה כבר היה לנו זה כבר במשנה כן אבל זה הסיפור יש כאן סיפור הו יושום תלמיד חודש שבול ביסמדריש לפני חום תחילו ורבי יוסי גלילי שמוי היה שם התלמיד היום הוא כבר מפורסם רבי יוסי הגלילי אז הוא היה חדש בישיבה היום הראשון שלו בישיבה תחיל לו לפני חכום תחיל לו זה היום הראשון שלו מה לומדים מכאן? אומר לו רבי מנין לכו הוא אומר לרבי טרפן בפרצוף איך אתה יודע תביא ראיה עכשיו הוא היה תותח על תראו מה שהוא עושה כאן הוא מתווכח עם רבי טרפן רבי עקיבא וגדוי לידו והוא אוחז הוא לא שם הוא לא קטליקני הוא לא צעיר צ'יק כי זה עכשיו הגיע הוא באמת יודע ללמוד אומר לו רבי מנין נכו איך יודע אומר לו בני שלומ קודם קהלים ובכור קודשקלים מה פשוט הגיון אתה רואה דוקר לונטן הוא שואל מה המקור הוא עונה לו הגיון עכשיו לפעמים הגיון זה לא טוב כי אתה אם נמשיך אז אולי אולי תצא צודק כאן כי לא הלך לו כל כך עם הגיון אבל ככה הוא עונה לו הגיון שמה שלומם קודשים קהלים הוא בכור קודשים קהלים שניהם קודשים קלם מה שלומכול שני יום ולי לא יכול בכל לאכול שני יום וליל לא יכול לו רבי בכור מתון לכה זב שמתונה לכהן אז הוא עשה כאן זה שלם כאן אז מה הוא אומר אנחנו לומדים בכור משלומים כמו ששלומים זה שתי ימים ולילה אז עכשיו הוא יתווכח איתו ויגיד מה פתאום תלמד משלומים אולי תלמד מחדשו אומר ל רבי בחור מתו לכהן חסבש מתונה לכהן זה הכל מתנות שהכהן מקבל מה חסד זבושם ליוים ולילו אף בכור ליו ולילו שואל את הגמורה אז שואל רבי יוסי הגלילי התלמיד שואל את הרבי למה אתה לא מדמה את זה לחד צבעו שום שם לילה אחד יום אחד אב בכור ליום ולילה אומר לו אוי נדון דוב דובר מדובר ונלמד מדובר בוא בוא בוא נראה בהגיון איך זה יצא מה שלומם הם בואוים על חטא הבכור הם בואו על חטא הנה שני מתנה לכהן הוא שואל אותו עכשיו הוא אומר אומר לו אבל הנה הוא בוא על חטא עדיף ללמוד משלומים שזה לא בעל חטא ואחד שם באים על חטא מה של בטח בח מה שלו נכון שני יום ולילכון שני יום וליל לא יכול פשוט כן אז עכשיו ידל איתנו מצוין אוקיי אומר לו אוי רבי נודון דובו מדובו ילמד דובו מדוב אני גם בוא בוא נשתמש בהגיון וכולי וכולי חתזבו שמת מטון לו ל הכהן ובכור מתון ל כהן הנה מה הוא עשה לא לא בסדר לא עושים עדיין מה חזם בוא בנדובו הנה אם בוא בכור בוא בדרבו זה זה מיותר נראה לכל הזה אבל בסדר אם זה יעזור למישהו כל הכבוד שמה מהחשנכול מרחד אבכול נכון מרחות זו אז רבי יוסגלי אומר לו מה פתאום זה לא בא על נדר ונדובו ושלומם כן כן אז ממילא זה רק אם עשית עבירה זה יותר דומה אוקיי רבי טרפן לא יודע מה לענות לתלמד זהו חופץ רבי עקיבו ונסתלק רבי טרפון רבי טרפון הסתלק זאת אומרת הוא לא ידע מה לענות קופץ רבי עקיבא ואומר אני אעזור עכשיו רבי עקיבא בעצם הוא תלמיד של רבי טרפון הוא יותר צעיר מרבי טרפון אבל הוא יותר חזק ממנו בלימוד וכל השס רואים אומר לו אוי הרי הוא אומר ובסורם יהי אלו אתה כל הזמן הולך עם ספורס לי יש פסוק עזוב עזוב את הספורה עם ספורה רבי יוסי מתווכח איתך עכשיו אני אביא לך שלוש מילים אתה לא יכול להתווכח עם זה ובסורם יהיה אלך הקישו הכוסב לחוזה ושוק שלומים שיש כאן הקש משלומים עד בכור מהשלומים לאכולים לשני יומים ולילו איך עוד הבכור לאכול לשני יומים ולילו איך עוד וזהו ואם משיבמה עלה הקש שלום הלך אתה לא אין תירוצים עכשיו זה ככה לזה יש זה בעלדו לא זה לא משנה זה הקש הקש זה הקש זה יותר חזק אי אפשר להתווכח עם זה אומלוי א סליחה כן אומל הקשתוי לחוזוי שלומי רבי יוסגי אומר לו אתה עשית הקש חוז ושויק של שלומי אני מקיש חוז שוק של טוידו הפוך למה אני שואל אותך הגיון בריא עכשיו בהגיון יש לך שתי דברים שאתה יכול ללמוד ממנו אחד הוא יומיים ולילה והשני זה יום ולילה מאיפה אתה תלמד תופסתו מרובו לא התופסתו אם אתה יכול ללמוד משהו ליום אחד או אתה יכול ללמוד מדבר שני ליומיים אתה לומד מיום אחד >> מות רבים שניים >> בשביל מה לקפוץ שאתה יכול לאכול את זה יומיים אם אתה יכול אם אתה יכול למוד פחות >> יש כזה מציאות לאכול יומיים >> אבל זה זה הרבה זה הרבה זה תופסת מרובו יש גם 200 ש₪ ויש 100 ש₪ מה יותר אם אתה תופס אם אתה מבקש ממישהו משהו תבקש קצת תבקש 100 אתה לא מבקש 200 יש 200 אז מה אז אומרת הגמורה זה מה שרבי יס טוען לו ואני מקיש לך זה בשוק של טוידו זה חומרו וזה פחות מה טויד נחלס ליו ולילו נכל ליו ולילו עדיף לי ללמוד מטוידו מה מה פתאום להקיש את זה לשלומם שניהם טוידו ושלומם זה קוצם קלם ויש לי בכור שהוא קוצם קלם ומי מי אמר לך להקיש את זה ליומיים ולילה? אומר לו אוי הרי הוא אומר ובסורם יהיה אלו אומר נכון אתה צודק מספור אתה צודק תפסמרו לא תפסתו שוב יש לי עוד פסוק שמה יש לי פסוק אחד שאומר יום ולילה עכשיו יש לי פסוק שני שמוסיף עוד יום אז נשארתי יומיים ולילה הרי בסור יהלילוך אומרת הגמורה שד מלוכ יהיה מלכ יהיה אחר בבכור זה הוסיף עוד יום יופי וכשנה ירדמו לפני רבי שמואל אומר להם צאו ואמרו לא לרבי קיבו טיסו יש כאן ההלוך חזור מאוד יפה ארוך קצת אבל זה יפה אז הוא ש אומר עשית טעות למה למה באת למה אמרת לו שיש עוד פסוק ומשמה אתה לומד שלומים לא זה יסוד שכבר למדנו הרבה פעמים תסתכלו הנה הוא רצה למוד עוד הוא רבי עקיבא אמר ללמוד בכור משלומם מה מה רבי יוס הגלי רצה לעשות ללמוד בכור מטוידו אבל איך אתה יודע בתוידה איך אתה יודע מהקש משלומים ואתה רוצה לעשות הקשור מטוידו אז איך קוראים לזה >> הקש מהקש >> התוודה אתה רק יודע משלומים ואתה רוצה רוצה ללמוד בכור מטוידו תשמע שזה יום ולילה לא יומיים ולילה כמו שלומים כי בתוידו לא כתוב לא כתוב החוז ושויג נמצא אצל שלומים אז דרך החוז ושויג אתה עושה אתה לוקח הקש מהקש חוז ושויק ללמוד שבבכור זה לילה ויום לא יומיים ולילה אלא יום ולילה אבל זה הקש מהקש אתה צריך להגיע עד שלומים להגיע לזה אז יש שתי הקש אז מזה הגמור תעשה מה טעמים שלא היה לנו אף פעם צו ואמרו לו לרביקו מהיכון מאיכון למידו איפה אתה לומד את כל טויד מיכון למידו איך אתה יודע את החזה בכלל שהכהן מקבל את החוזה ושויק משלומים וחידו לא בהקש חוז מלגש הרי למדנו שבזבו בקודשים לא לומדים הקש מהקש אז איך רבי רבי יוסי הגלילי אמר שנלמד בכור מתוידו שהרי טוידו צריכים ללמוד אותו משלומים שתי הקשר לכוליד בלוש אחלה בלושן ראשון אז בשמע לך רבי עקיבא לחפש עוד פסוק להגיד כתוב יהיה לכו ולכו יהיה ושתי פסוקים ביחד יומיים יום ולילה א יומיים ולילה שני >> שני ימים ולילה תלך תגיד לו שאתה לא יכול ללמוד מטוידו כי זה הקש מהקש אז סתם ככה צריכים ללמוד ישר בכור משלומי או אז רבי שמואל כמובן חולג רבי עקיבא לא צריך את הלכו יהיה ויהיה את הגיע אלוך ולכו יהיה כן את הפסוק הזה לא צריך למה זה הלימודים של רבי עקיבא יהיה אלוך ולכו יהיה שזה אומר יומיים ולילה אבל לפי רבי שמואל לא צריך כי אני הולך ישר לשלומם ושלומם זה יומיים ולילה אז השאלה היא מה רבי שמואל יסהם מלכו יהיה זה פשוט מאוד ש לכו יהיה מה עובד לא הבכור בלמום שהוא מתון לכהן שלא מציל כל התוהת תחשבו על זה שנייה התוירה אומרת שאם יש לך בכור נולד לך שור הפרה ילדה את הבלולד הראשון שלה את זה צריכים לתת הכהן בסדר זה נותנים ל הכהן ומה הוא עושה עם זה מקריב את זה ולוקח את מה שנשאר וזה ואם יש איזה מום אז מה עושים? נותנים את זה לקהן. זה פלפלוים ואז הוא מרוויח עוד. הוא לא צריך להביא את זה לבצקדוש הוא לוקח את הכל. אז זה חידוש עצום שלא מצינו בקולת לא מצאנו כזה דבר. זה הפסוק בא להגיד לך לכו יהיה זה הולך לכהן. ורבי קיבן הוא איך הוא יודע את החידוש העצום הזה? יובני מבסורום. הנה זה מה שאתה רצית להגיד מקודם מבסורום שזה זה רבים חד טעם וחד בלמום. לא בשר מבסורום יש שתי סוגי בשר אחד של שהוא לא בלמום ואחד שהוא בלמום ורב שמואל מבסורום ומה הוא עושה מבשרום דה רב חויר אמר את השור ואת הכבש ואת העזב חירש האם רבי קיב סובר שאפשר למרות הגשגש זה בדיוק הנקודה כאן עכשיו על זה הולך לדבר הגמורה עוד 10 שורות וזה מסמים את הסוגיה וכאן אני מבקש מגידל להקשיב קצת יש שם בעצם שתי נקודות כן כאן אפשר לראות שתי נקודות יש כאן נקודה של חזה ושוק ואת היום ולילה שתי דברים אז אומרת הגמור אה את החזה ושוק מאיפה לומדים מהשלומם ואת ה יום ולילה הוא רוצה ללמוד מטוידו אז אומרת הגמור במה קומפגיור >> מה >> שבכור >> כן בסוף זה אתה יודע יום ולילה הוא כן לומד >> זה מה שהוא רוצה לומד בוא בוא נראה אז אומרת הגמרא ככה בשלו סליחה במהקו מפלגים מה מה נקודת המחלוק כאן הרי אנחנו חשבנו שאי אפשר ללמוד הקשקש זה משמע כאן שרבי עקיבא כן לומד הקשקש אז מה קורה אומר מר סובר המנו ודובר אחר ההקש אם אתה לומד שתי דברים שהיום והלילה כתוב בתוידו לא כתוב חזה ושוק בתוידו יום ולילה כתוב בתוידו אז אתה לומד דבר אחד בהקש ודבר אחד לאמר סובר רבי קיב סובר לא יהבקש זה לא נחשב הקש מהקש למה כי נקודה אחת אתה לומד ונקודה אחת אתה לא לומד מההקש אז זה לא אם אתה לומד שתי הנקודות מהקש גם היום ולילה גם אתה חוזר ושוכ אז זה נחשב הקש כיוון שאתה רק לומד נקודה אחת אז זה לא זה לא שב לגמרי הקש ככה הוא אומר ועכשיו נסביר את זה קצת יותר משמד אומר לא יהקש הנו דחסיב וכן יסוד אז יש הלכה מאוד דומה עניין דומה סתכלו כאן שנייה זה למדנו את זה ביוים כיפור בתוך הקודש הקדושים עושים שבע זריקות על הרצפה וזריקה אחת למעלה על ה למעלה עכשיו לפני שאני לפני שנגיע לשמה בוא נראה את הפסוקים שנייה ולא ידע מה פה והיא זה באצבו על פני כפרס קדמו זה למעלה כמה הוא כמה הוא זורק למעלה >> לא כתוב לא כתוב >> לא כתוב >> לא כתוב כמה >> לא כתוב >> רגע >> בסדר רק שנייה ולפני פה ריסיה זה שבע פה על הרצפה כתוב מפורש שבע זה איפה בפר ולא כל כך מדע מהפר עכשיו תסתכלו מה שכתוב בשעיר בדיוק הפוך ושוחס וסדורס לדע מה פה אותו דבר שזה והיא זו אוסוי אוסוי זה אחד כאן כתוב על הקפויר זה אחד ולא כתוב כמה לרצפה אז בפר כתוב שבע לרצפה ולא כתוב כמה למעלה בשעיר כתוב אחד למעלה ולא כתוב כמה למטה >> אז אז עושים הקש עושים הקש עושים הקש שגם הפר וגם הסועיר זה שבע ואחד. אחס, אחס ואחס. כן, זה מה שאומרים ביום כיפור. את הדברים האלה. אף אחד לא יודע מה. הנה, בשעיר יש אחד למעלה, רגע, לפני שהכנסתי את זה ובפר יש שבע למטה. אז עושים הקש ועושים ככה, שלשתיהם יש את הכל. >> זה הקש אחד. אבל עכשיו אנחנו רוצים להעביר את ההקש הזה להיכול ועושים ככה. ברגע שאנחנו יודעים כמה שיש גם בפר וגם בסועיר אז גם בהיכול צריכים לחזור על כל זה נכון מחוץ לפר >> כמה כמה הזו היה שמה כבר שכחתי 23 מה היה 4 43 >> 43 יופי >> אז אומרת הגמורה וכן יעשה לא ימי כשם שמה זה לפני ולפנים אחס למעלה ושבע למטו מיד פה כך מה זה בהיכול כמו שעושים בתוך הקודש הקדושים ככ אנחנו עושים גם בהיכול וכשיים שלפניי ולפנים אחס למעלה ושבע למטה מידה מסוי כך מה זה באכול או אז זה אם אתה אם אתה לומד ש שההקש איך הוא קרא לזה >> איננו בדובר אחר הם בדובר אחר אלו למנדו אמר ה והקש מה אבל אם זה נחשב הקש אמיתי אז איך אפשר לרוד כזה דבר זה הקש מהקש בקודשים אומרת הגמורת תירוץ אחד מקויסו דגמרי מהדודי זהו רגע לא להפוך את הדף זה תירוץ רציני שזה לא הקש מהקש אלא זה שני הקשים נפרדים לגמרי הקש אחד מלמד אותי את ה את ההיכול מהקודש הקדושים ומה שהוא נפרד לגמרי מלמד אותי שזה כאן יש שמונה וכאן יש שמונה שכאן יש אחד למטה וכאן זה גם שמה למטה כאן יש שבע למעלה כ זה שתי ככה כן צריך להבין זה יותר בישיבה נעמוד על זה עוד שבוע בואיסמר בבוש חוץ מפנים בחזים לגומר בחזים לגומר מה הכוונה איך שאני מבין אם אני שואל אתכם בהיכול הנה בוא בוא נחזור להיכול בהיכול אפשר ללמוד לפחות קצת דם מהקודש הקדושים כן אפשר יש לפחות שבע למשל שזה שמונה זה אני זה בסדר אז את השמיני אני מוסיף כזה דרך אגב כזה כן בטוידו בבכור אין כלום בלי הקש בלי בלי כל הקש אין לך כלום אתה צריך את שתי הקישים כדי להגיע ליומיים ולילה אתה לא יכול להגיד יש לי קצת לפני זה כאן בלי ההקש בליק קש הראשון שזה שמונה >> אז יש לי לפחות שבע פלוס התוירה אומרת שיש הזוהר ואני לא יודע מה זה אבל יש אני לא צריך אני לא צריך את ההקש כדי שיהיה לי משהו אוקיי אומרת הגמור עוד 10 שורות מי שנלמנן דאומר לא יהקש מוסיפים כאן את הלוי מיש למנד אמר לא יהיה והקש הינו דכסים בשביל סיכם תביאו לכם תנו פה עוד עוד סוגיה עוד משהו דבר מעניין שדומה שאין אם תמדו עם הטוב מה תמלאים הטוב כל שאתה מי ממוקוים אחר הרי הוא כזה שמה שגם טוידו אנחנו מדברים כאן על הלחמים של ה של שבועס הנה אוי ו זה סתם ל זה סתם לשבור את הסוגיה השנייה שקרה >> אני צריך אני צריך הסבר מי שמבין זה הסבר יש עוד שק אחר כך אני זול שלא מרים את זה בפונביץ' מהריו >> לא זה היה בגיטן שלי לדברו אוקיי, אז אומרת הגמרא ככה, השאלה כמה כמה כמה שוקל כל אחד, כמה קמח זה כל אחד. יש לנו את שתי הלחמים. איפה שתי הלחמים? הנה שתי הלחמים של ה של שבועס. כן, שבועס. יופי. או וזה הטוידו שבעצם יש לנו ככה 10 חומץ ו10 ו10 30 מעצ כן אז כתוב ככה זה צריך להיות כזה יש לנו הקש מה להלו ניסורן לך לא אף כאן ניסור לך לא כל חלה כזאת אתם מבינים מה זה ייסורון כן זה שיעור חלה שאנחנו עושים היום חלות לכל השבת שיעור חלו כמה זה שתי קילו משהו >> או קילו 25 אז 225 כן >> כל כל חלה כזאת קילו או שתי קילו בסדר >> עם מה לאלון שני יואילים שואלת הגמורה או מהלון יסור לך לו אף כאן איסור לך לו תראו מה זה כל אחד כזה איסורון של החומץ כן בצד ימין כל אחד יסורון שגמור מה אלון שניסרואינים אף כאן שניואינים אולי כל ה10 10 שווה שתי ייסורינים ושבועס כל חלה זה יסורן אחד סך הכל כמה >> שתי יסרוואלים אז כאן סך הכל שתי יסרואלים ל10 למה לא תינוי יש שמה י מיותר אז הוא אומר זה יסורן לכל אחת זה 10 ייסרון לכל אחת ולמדנו עשור לחומץ שיש איסורון כפול ה1 לחומץ למצוא מנין איך אנחנו יודעים שכל המץ זה גם יסורון אתה מרחלוס לחם חומץ לא 10 ייסורי 10 ייסורים כן 10 ייסורים >> כן צודק לאמר הלכה לאסל חשבתי את מדבר על המספר שלחמים הלכה לו סלחם חומיץ נגד חומיץ חובים מעצות הקופונים יש לנו כאן את הכמות מההקש ואת ה10 ייסורים מההקש אז יש לנו הקש מהקש אז זה טוב ואם אתה מביא משהו אחר איך ק איך קרא לנו לזה מלובד אלד אומר ההקש שזה נחשב הקש אמיתי מהיק למימר זה הקש אחרי הקש בקודשים אז אומרת הגמורה טוב תרוי יש מילה שאומרת שגם טוידו זה לא זה לא בא מההקש אין הקש תוריד את ההקש במקום זה תביא את המילה והתויר תביאו זה מלמד שגם טוידו צריך את ה את היסורת אוקיי סוגיה חדשה הפסחנכל טוב בוא נסיים את הפרק את הפסח לא אוכלים עד חצויס מה נתנה אומר רבי יוסף רבי אלוז בן זר עד חצויס עד חצויס מה זה העניין הזה לאכול את הפסח עד חצויס מה אנחנו היום מה אנחנו עושים אנחנו אוכלים את האפיקוימון את את המצ עד חצויס אפילו את האפיקונן עד חצויס זה מגיע מכאן >> 1120 אומר רבי יוסף רבי אלעזר בן זאי כאן בלילה הזה בארץ מצרים בלילה הזה מהלון החצד חצי חצ אז גם אכילס מצו פסח הפסח זה חצר קיבו כבר נמה חדוזן שס חיפוזן מה זה חיפוזן ברחו ממצרים שזה מתי בבוקר זאת אומרת שיטת רבי עקיבא זה שאפשר לאכול את הפסח עד הבוקר השיטת רבי עקיבא הזה שאפשר לאכול את האפיקמון עד הלוס השחר אם כן מה אתה מלא בלילה הזה שיכול יהיה כל ככל הקודש למה כתוב בלילה הזה לפי רב עקיבא למה כתוב בלילה הזה זה עד הבוקר לא הלילה אז הוא אומר הייתי חושב כמו כל הקורבונות מה כמה אוכלים קורבן יום ולילה או יומיים ולילה, אבל תמיד יש שמה יום, או יום אחד ולילה, או יומיים ולילה. אז הייתי חושב גם קראו בן פסח, אתה אוכל את זה בלילה ולמך רת, מה הבעיה? או מה הפסוק? בלילה הזה שיוג שנכול ביום לא בלילה בלילה יהיה נכול ונכול ביום אסור לאכול את זה ביום אומר בדרביז בןזריס מי אמר שזה הולך לפי רבי ז בןזי דרבו להחיק אולי איך הצויס הזה זה כמו שאמרנו ב אמרנו זה איפה ב בכל הקורבונות שאמרנו ש אפשר לאכול את זה עד עד חצו את האדם >> בדיוק להדבירו אם כן כן מה יהיה לו או אז הוא אומר אם כן מה אלו עד חצויס הזה צריך להיות כתוב בכל המשנ כתוב עד חצ פתאום כאן כתוב אלו חצו אלו מהסו אף כאן אומר לנו