חזרה - זבחים דף נא | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי אה דמס מרוסמרחי רבו יסי אנחנו אורזים בסוגיה של כל הלימודים כפי שאתם זוכרים יש לנו את ההקש את הגזיר שובה כוח חומר בנייניו אתמול למדנו האם אפשר לומר הקש מהקש או גזיר שוב מהקש גזיר שובם גזיר שובם אנחנו עכשיו בטור השלישי קבל חומר דיברנו על הקשקו החומר עכשיו הגמורה שואלת דו ממש באמצע עמוד עצרנו באמצע כזה דובר הלומ בקחו מהו שילמד בגזרשוב האם כשאתה לומד קו החומר עכשיו יש לך דבר למדת אותו בקו החומר האם אתה יכול להמשיך וללמד עם הדבר הזה בגזר ראשון אומר הגמרא כן קו חומר אז כדאי לזכור שיש כאן קו חומר שמה הקו חומר אומר לנו שאם יש לך קו חוימר אתה אחר כך יכול ללמוד גזיר שובה איך אתה יודע את זה מקו וחומר אז זה בעצמו הוא קל וחוויר מה קרב החומר ומהגזיר שוב שאינו למדקישו אי אפשר ללמוד גזיר שוב מהקש בוא נקרא את זה קודם בלי שמות נראה לי שזה יותר קל נדלג על השמות ומגזירשוב אחר כך אני אחזור בעזרת השם על השמות שלא לא נפספס דברים ומגזיר שובה שאינו למדקש מלמד בגזר שובה גזרשובה מלמד הקשו חו הלומד בהקש קוחמר שכן נלמד מהקשנו דין שתלמד בגזיר שובה ודאי שזה יכול ללמד גזיר שובה עכשיו בוא נקרא את זה עם השמות קצת יותר מסובך ככ מה גזיר שובש למדקשו אי אפשר למזיר שוב מהקש מדריבי יוחננון כפי שרבי יוחנן הסביר לנו מלמד בגזיר שובה אבל גזר שובה יכול ללמד הקש גזירשוב לא יכול ללמד אי אפשר למזיר שוב מהקש זאת אומרת הוא חלש כוח הלאומד בהקש כחו שהוא חזק הכו בעצמו שהוא חזק שהוא כן עומד בהקש לא כמו גזרשוב ודאי שמואל אינו דין שמגזרשוב ודאי שהוא יכול ללמד גזרשו בסדר מור נשארה עם זה עוד שאלה דובר לא מכו מה הוא שילמד בקונה דבר אז זה בעצם איפה אנחנו אורזים כאן בטור אנחנו אורזים בתור השלישי ובתור השלישי איפה שהם קו החימר לומד בקו חומר אז בוא נראה מה יש לנו כאן מה הוא עושה כאן היום ‏Hm. שבור ורצוץ ו טוב אוקיי אומרת הגמרא ככה תסתכלו עכשיו זה יפה דובר לומד בקו וחומר מה הוא שילמד בקו וחומר אם המקור זה הקו וחומר האם הוא יוכל ללמד קו חומר אומרת הגמורה קל וחומר בוא יש לנו קו חומר להגיד שכן למה ומגזירשובה שאינו למדגש גזירשובה לא יכולה ללמד בהגש. כן. הנה סתכלו למעלה אתם יודעים מה אני אעשה עם העת שלי עם הלייזר? לא לא בוא נעשה לייזר הגזיר שוב לא נלמד מהקש מדרבי יוחנן מלמד בכו חומר. כי מורון אמ הנה כאן זה מלמד בקו החומר קו חימר הלומד מהקש אבל כאן הנה הקו החומר נלמדקש מצו משמות אדין שק חו חימר. זאת אומרת ככה, כבר חו עזבו את הזה השנייה קבר חו יותר חזק מגזיר שובה. למה? שגזיר שובה שנלמד מהקש לא יכול ללמד. גזיר שובש שנלמד מהקש לא יכול ללמד. אבל קו חומש שנלמד מהקש איפה הקו חו שנלמד מהקש? הנה כאן קו חווי שנלמד מהקש הוא יותר חזק מהגזיר שובה. הנה הגזיר שוב שנמגש לא טוב אבל קו החומר כן טוב אז קו החומר כאן ודאי שהוא יכול ללמד בקו החומר אומרת הגמרא וזהו קו וחומר בין קל וחימר אז מה הכוונה סתכלו שנייה יש כאן בעצם שתי קו חומרס כדי להגיע לסוף צריך לעבור שתי קו חומרס יש כאן לימוד קו חומר אחרי הגזיר שובה שזה בא מכו חו שעכשיו אמרנו ויש את הלימוד כו חומר אחי כו החומר זאת אומרת זה מה שאמרנו עכשיו אמרנו מספר שתיים מספר אחד אמרנו אתמול לימוד קוכים אחרי גזיר שובל או שלא שכך התחלנו את השיעור בעצם התחלנו כך את השיעור זה מה שאמרתי לכם לזכור לימוד קו החומר אחרי גזר שובה ויש לימוד קו חומר אחרי קו חומר אז זה שתי קו חומר אומרת הגמור א וזהו כו חו בן קו החומר שואלת הגמרא בן בנוי שקו חמר הוא לא יש כאן אפילו עוד שלישי אז שימו לב יש את זה ואת זה אבל אחרי שלמדנו קו חומר ש קו חומר אחרי גזר שוב עובד ולמדנו שקו החומר אחרי קו החומר עובד זה שתיים עכשיו צריכים להשתמש ב בקל וחומר עכשיו יש את יש את הלימודים שתי לימודים שהם שתי קהל וכומר זה בן בנוי בן ובנוי ואחר כך אתה רוצה להשתמש בזה אתה רוצה להגיד הנה יש לי קל וחויר שלמדתם בקו חומר ואני הולך ואני משתמש בזה אני לומד משהו מזה אז זה שלישי כן יש איך הגענו לכאן הגענו לכאן כי עשינו כו חומר שגזיר שובה שקו החומר שבא אחרי גזיר שובה זה בסדר איך על ידי קו החומר למדנו את זה ואיך איך אנחנו יודעים שקו החומר אחרי קו החומר הוא טוב על ידי קו החומר עשינו קו החומר וככה הגענו אז זה שתיים עכשיו שאנחנו יודעים שכו חומר אחרי קו החומר הוא טוב עכשיו צריכים להשתמש בקו החומר אחרי קו החומר ולהגיד שצרת זה ככה וככה אבל זה השימוש אזה שלישי אז זה בעצם אירניק וזה גם בן שואלת הגמורה בן בנוי שכבר החומר אלו כבר החימר אז אומרת הגמורה בעצם אם אנחנו נוריד את מספר אחד כאן אז יהיה לנו רק שתיים ושלוש שזה שתי גב וחומס אז זה מה שהגמרא עושה הנה אנחנו מורידים מספר אחד והולכים רק למספר שתיים ושלוש למה דמור אלוק חומר שמה ומה הקש לומד בהקש הרי הקש יכול ללמד הקש אז התחלנו מהקש כולם עם גזרשו ולכן הורדנו מספר אחד אם הנה מלמד בכו חומר הקש לא יכול ללמוד גש אבל זה יכול ללמד ככה מר מדת משמ כח חימה לומד בהקש אז כוח חו שהוא יותר חזק שכן נלמד מהקש בשמו אלוה דין שק חו ודאי שכו חומר יכול ללמד כו חומר אז זהו שתי קו חומר זהו קו חומר בן קו חו עוד מעט אנחנו מסיימים את הסוגיה הזאת דוב ורה לומד בקו מה שילה מבנייניו עכשיו זה הדבר האחרון בתור של הקו חמרס דובר לא בבקוי מה הוא שילמד בבנייניו זה בעצם בוא נראה כאן לא כאן סליחה בנייניו האם אפשר ללמוד בנייניו אחרי שאנחנו לומדים משהו מקו החבר אומר רבי תושמע מול הגבילים סטר טריפו אז רב סאי יש שתי דברים יש נבייש טריפו נבי זה שימה או עוף מתו בלי שחיטה זה נביא לו יש טריפה שלבימה או לציפור יש מום בוא נגיד חור בלב וא או ושחטו את העוף הזה הנה עוף חור בלב או לא יודע במה אוף ושחטו את העוף הזה. אז יש כאן שלוש שיטות מה קורה ב עוד מעט נראה יש מליקו, יש חיטו. אז עובד ככה, אם שחטו את העוף, שחטו את הבהמה ויש לבימה הזאת טריפה, אז הוא לא מטמא. השחיטה מטהרת את העוף ואת הבהמה. אם זה נבלה, זאת אומרת היא מתה לבד ונוגעים בזה, אז אתה נטמע. עכשיו יש עוד הלכה מאוד מפורסמת שאוף לא מטמא. אם אתה נוגע בעוף בעצמו אתה מרים אותו הוא לא מטמא הוא רק מטמא אם אתה מכניס את זה לגרון אם אתה אוכל את זה אתה בולע את זה עוף טהור עוף טמא לא מטמא בכלל אבל עוף טהור אם אתה מכניס את זה לתוך הפה ואוכל את זה אז אתה נהיה טמא אם אתה פשוט מרים את זה אתה לא נהיה טמא בכלל ששה סרטון קצר או אז הוא נהיה טמא לא כשהוא מרים את זה ושם את זה בכיס אלא כשהוא אוכל את זה אז אומרת הגמרא ככה גשמק תושמ אנחנו מחפשים האם אפשר ללמוד בנייניו אחרי כוכ מולג סטריפו הכהן עשה מליקו עם הציפורן עשה מליקה לעוף והרג אותה ומרמר אין מתמסבלי כזה עוף לא נטמע כאילו המליקו מכשיר את העוף אומר אומר כח נבלס בהמספוס אז אומר מאיר אני לא מבין נבילה של בהמה היא כל כך חמורה שאם אתה נוגע בזה אתה נטמע אבל אם אתה שוחט את הבהמה לפני שהיא מתה זה מתאר אפילו אם יש לה טריפה או אפילו יש לה חור בלב השחיטה מתארת נבלה סובב שאם מתם ומגו מסו נבילה שלו שהיא ממש חלשה שאם אתה נוגע בזה אתה לא נטמע אלא אם כן אתה אוכל את זה יודע שתי שחיטוס את הרסיפוס מתומסו אז ודאיז יש לנו כוכים מכאן ודאי ששחיטה יעבוד בשלוף לתאר או אז יש לנו קו החומר עכשיו אנחנו ממשיכים מהקו החומר ועושים מה מצינו מה מצינו בשחיט שמחשרתו באכילו מתארס טריפוס מתומוסו עם שחיטה שמכשיר באכילה זה מתאר את הטריפה מהטומו אף מליקו הממצינו זה כמו שחיטה גם מליקו עכשיו קופצים משחיטה למליקו מליקו ממחש באכילות ריבוז מטומס דף נא עומד אסיומר ועוד שיטה דיו כניבזים אותוירוש שחיטוס אתה סבול מכוס זאת אומרת ככה האם מליקה מכשירה בהמה או לא יש שיטה אחת שכן יש שיטה אחת שלא ויש שיטה באמצע ששחיטה כן ומליקה לא רבי מדו כזב ששחיטוס מתרוסו ולא מלקוס אז לכאורה רואים שאפשר לעשות בנייניו אפשר לעשות ממצינו אחרי שעשים כו חומר אומרת הגמור ולא היא זה לא נכון קודם כל רמיר לא למד את זה במצינו הוא למד את זה בהקש זה דבר ראשון ועוד דבר משחיטו דחולסיו אנחנו מדברים הרי זה זה היה לנו אתמול שאנחנו רוצים לדעת האם בקודשים אפשר ללמוד בנייניו מקו החומר אבל זה לא קודשים למה כי שחיטה של עוף ולא מליקה זה זה זה חולין אז אי אפשר ללמוד וד את זה משמה. אוקיי. ועכשיו לסיים את הסוגיה. עוד איזה שמונה שורות אנחנו אורזים. האוון כבר רוצה להמשיך הלאה בדברים יותר קלים אולי. עכשיו זה הטור הרביעי בנייניו. זה מאוד מאוד קל ומאוד קצר כי זה כולם במכה אחת. אולי אחד אפשר ללמוד. ובסוף הגמרא אומרת שלא. דובר לו בבני מה הוא שילמת בהקש ובגזיר שובה ובקו חומר ובבנייניו כל הארבע במכה אחת אומרת הגמרא אני לא יודע לכן יש סימן שאלה פשוט מאוחדר אולי אחד אפשר לפשות שמה מבינים מה אמרו לא בדום כושר אם הדם היה בחוץ זה היה כל הלילה ולא שמנו את זה על המזבח ושם שמת את זה על המזבח מה לאכה אם לאו לא ירדו שהרי באימור עם כושר אם השארת את האימורים בלילה ושמת את זה בטעות על המזבח תודה מרק אז זה כשר לא צריכים להוריד או ועכשיו יש כאן בנייניו לא באימורים כושר איך אני יודע שר לא בבוסר כושר איך אני יודע בכלל שאם זה נשאר בלילה האימורים זה קשר כי אם נשאר בשר בלילה שלומים תזכרו שלומים נשאר בלילה זה כשר ואז הגמרא ממשיכה יוצה מה קורה אם זה יצא מהביס המקדוש שמת את זה על המזבח ימ לא ירדו חול ויוצא כושר בבומר זה יש מושג למה זה קשר כי יש במה שהוא גם בחוץ בבית יש טומי שמת בשר טמא למעלה אם אולו לא ירדו הו יעבדו בבד ציבור חוץ לזמנוי איך החוץ לזמנוי עובד חויל מרץ לפיגולי למה אם שמת בשר שזה חוץ לזמן מחשבה של פיגול כי צריכים את העבודה הקשרה הזאת זה מרצה לפיגול העבודה הקשרה עושה פיגול חוץ עם קוהמוי לבגש חוץ זמן עם חשב בשר חוץ עם קמוי זה גם אם אולו לירדו שכאילו בסול מזור גדומים מישהו שפסול לעשות את זה הוא זרק את הדם אולו לא ירדו למה כי בהנח פסולחצ ציבור זה מדובר על כהנים שהם טמעים וכידול דובשו שואל את הגמור אבל איך וכידון דוב שולי בכשר מדוב שבכשר אתה רוצה ללמוד משלומים שזה כשר זה דבר שזה לא קשר הגמרא אתה צודק טונה תנ מזו תורסל יש כאן שלוש מילים זיס טוירסה ששמה אנחנו לומדים שלושה יתורים ריבו סומך ל סוגיה חדשה זהו נגמר כל ה16 לימודים גמרנו שיורי אדם שיש לך דם שנשאר מה אתה עושה עם זה אתה שובר את זה בצד המערבי של המזבח ויתה מקרו אל יסוד מזבח אוילו אשר פסח אומד למה כי כתוב מפורש שאתה שם את זה ביסוד של המזבח של האוילו שזה ליד הפתח של אויל מועיד אז בוא נראה זה אוהל מועילד שזה בעצם ההיכול חול. אז מה הוא פוגש מיד בהתחלה? את המזבח החיצון ואת הקיר המערבי. ואתה אתה לא עובר אתה זה הדבר הראשון שאתה פוגש. אז תשפוך את הדם שמה בקיר ההוא כי אתה יוצא מהאכול. זה מה שאתה עושה. ההו דפוג ברישון. זה כמו אם מעבירים על המצויס כזה יש כאלה שאומרים שזה לא ממש ממש ממטוס זה לא ככה אבל אם מעבירים על המצל יסוד מזבח או שנראה שיש כמה וכמה פסוקים אולי שלוש ארבע פסוקים שכתוב את הדבר הזה אל יסוד מזבח אוו זה כתוב בפר של כהן גודל מה לומדים כאן ולא יסוד מזבח הפנימי לא שופכים את הדם ביסוד של המזבח הפנימי אל יסוד מזבח אוו שגם זה הפסוק השלישי אין לו יסוי לפנימי עצמו. מה זה אומר? שהפנימי אין לו יסוד. בוא נראה. הנה אין לו יסוד. אתם רואים המזבח הפנימי אין לו יסוד. הוא מרובע למטה באותו גודל כמו למעלה. אל יסוד מזבח אוילו. מה אנחנו לומדים בנושי? ת יסוד למזבח של אוילו שמה שמכאן לומדים ששופחים את השיריים ליסוד זה מה ש לא לתת יסוד למזבח החיצון אלא הכוונה ששופחים שמה שיריים מה זה תן יסודמזבח שלא לו לשפוך את השיריים אונוי אלו למזבחו שלא לו יהיה יסוד אולי הכוונה ממש פשוט גם שמו שתשים שמה יסוד אומר הגמורה אומר שמואל קחימ אומר מה השיריים שמחברים תומיסוד פשוט כוח פשוט לא לתבלבל מהכוכימר שהיה לנו קודם עם שיריים הם בכלל לא באים לכפרה זה סתם חלק מהסוף האווידו לזה אבל צריך לעשות את זה לשפוך את זה ביסוד תחיל סוילו שזה מחפר זה חלק מהבוידו שמכפר הנו יודעים שתנוס ודאי שצריכים לשפוך את זה על היסוד אומר רבי קיבל מהשירים שם מחפרים ואם בואים לכפור תו מסו סביר שיריים לא מכפרים ולא באים לכפורו וזה צריך חילסול שמחפר אז הוא בוא לכפורו העבודה בתחילת הקורבן זה בא לכפר וזה מכפר הנו יודעים שתו לזה ודאי שצריך יסוד אם כן אתה לאמר ניסוד מזבח או לא יש לך את הקבח תניסוד מזבחו שלו לא זה תן יסוד למזבחו שלא יהיה לו כמו שאמרנו מקודם אה ששופחים את השיראים כשיש לך שריעה לכל הקורבנות שופכים שמה ביסוד או אמר אל יסוד מזבח ולא יסוד ולא יסוד מזבח הפנימי ששופחים את אדם על המזבח הכי צועים ולא המזבח הפנימי או שואל את הגמורה חומר בוילה לגופי לא הבנתי איך אתה יכול ללמוד מכאן שלא שופכים במזבח הפנימים פנימי אולי הכוונה היא לא רק שופחים במזבח החיצון ודאי ששופחים במזבח הפנימי אלא זה בא ללמד על עצמו שגם על המזבח החיצו פנימי זה יותר קדוש אז יכול להיות היינו חושבים שאולי שופכים בפנימי וגם בחיצוי כאילו כל שקים בפנימי צריך פסוק להגיד ששופחים בחיצוין כי הייתי חושב שרק בפנימי ולא בחיצוני קומה ש ששופחים בשניהם אולי זה הכוונה מי אמר לך לדייק ולהגיד ולא בפנימי אומר הגמור לא משפסח אומיד נפקו זה אנחנו לומדים ש כן מה שפס מועד ששמה שופכים דווקא שמה אל יסוד מזבח אוילו דף נא עמד בז תן יסוד למזבח של אוילו דוק כדכסיב אולי הייתי חושב שזה רק הפסוק הזה זה בנוסי אז אולי רק הנוסי צריך לשפוך את האדם על היסוד חני לא אומר לקרוא אז למה צריך פסוק שלא לו לשיריים שיריים הברועי עובד להו שצריכים לשפוך את הדם של הנוסי בחוץ הרי כל האווידו שמה זה בחוץ מה פתאום שאני אחשוב שצריך לשפוך את הדם בפנים וכדי מאוד מיפוך דברי לגב דגבוי לברואי הייתי חושב שמה שעושים בחוץ צריכים לשים בפנים מה שעושים בפנים צריכים לעשות בחוט אומרת הגמרא זה אי אפשר אין לו יסוד לפנימי עצמו הפנימי כפי שאתם רואים אין לו יסוד אז לא שייך להגיד ששופחים שמה את הדם רבו יסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים и