חזרה - זבחים דף מג | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבויסי מעסימים מראש סירוס מרדכי דף מזמ בז ואילו דברים שאין חיומלה משום פיגול יש דברים שאין להם מתיר זאת אומרת הם בעצמם המתירים הם בעצמם גורמים שנוכל לאכול משהו אחר לעשות משהו אחר אחר אז הם בעצמם אין להם מתיר אז הם בעצמם לא חיים אם אתה אוכל מזה אתה לא חייב קורס בשביל הפיגול הקומץ צריכים להראות את זה עוד פעם לא כדאי תוך כדי שאני אדבר הקימץ הקמיצה בעצמה הולכת על המזבח ואם אתה אוכל מזה או חלק קטן מזה למשל אם הרוב הלך על המזבח אתה אוכל חלק קטן אז אתה לא עובר על פיגול וטוירס כל יום מביאים פעמיים את הקטוירס אז הקטורס בעצמו כולו נקרב על המזבח הכי הפנימי ואין לו מה טיר ולבוינו הקטורה אוקיי אה זה קמיצו הולילוך ווינו לא יודע מה זה קמיצר >> יש כאן גם מיוזיקה היום [מוזיקה] והקטורת אז זה מזקינים אוקיי מנחזקינים מה זה מכס קוינים שאם הכהן רוצה להביא נדובה הוא לא אוכל שום דבר מזה הכל הולך על המזבח לכן אין מתיר אין אין משהו שיתיר אם אתה שם משהו למשל אתה שם את הקמיץ על המזבח שער המנחה אפשר לאכול אבל כאן הכל מנחה זקין הכל הולך למזבח הוא מנחה זקו משיח זה מה שהכהן גודול מביא כל יום פעמיים ביום לא זה הנה בצד ימין זה כמו פיטות כאלה הוא עושה לוקח את הסוילס עושים מזה כזה מאפה ו חצי בבוקר חצי בצהריים הכל הולך על המזבח והאדום אדום בעצמו אדם בעצמו זה אין לו מתיר >> איןס מה >> אין לא אפשר אפשר כן אולי לעבור על חייבים להגיד שח נראה לי שחייבים להגיד שעוברים על שתיים אבל זה לא הנקודה והניסוחים הבני עצמו יש ניסוחים שבאים עם אוילו ויש נוסים שהם באים לבד בן אדם יכול לנדוב נסוחים הוא רוצה הוא רוצה להביא נסוכים הוא רוצה להביא יין וקמח סתם ונדובה אז אם זה בא בפני עצמו מור יש שתי יש שתי דרכים שזה יכול לבוא בעצמו איך או שבן אדם לא מביא קורבן בכלל הוא לא מביא בהמה הוא מביא סולט ויין מביא את זה לבית המקדוש זה בעצמו יש עוד דרך שהוא מביא את האוילו היום אבל את הנסוכים ואת היין הוא מביא חודש אחר כך זה גם טוב מכיוון שזה לא בא ביחד עם הבהמה אז דברי רמי רמי אומר שהם לא קשורים אחד לשני. אחד לא מתיר את השני. הבהמה לא מתירה את הנסוחים. לכן אין לזה מתיר. >> אם עושה את זה ביחד >> או אז אם ביחד אז כן עוד שנייה נראה. חכום אומרים אף הבואים עם הבאמו כיוון אב שבו עם הבאמו גם גם אם זה בא ביחד חכום חולקים ואומרים לא הם חולקים רב מאיר זה לא קשור למה כי אתה יכול להביא את זה מחר אז נכון שאתה הבאת את זה היום ביחד ע עם הקורבון אבל מחר אתה גם יכול להביא את זה אין אין חיוב להביא את זה היום אז לכן רואים שהבימה לא מתירה את הנסוכר לא יגש משל מצוי צירו שדיברנו על זה הרבה כבר במסכת הזאת הביר צריך להביא שלוש בהמות שלוש קורבנות אחד מהם זה האושם את האושם לוקחים את האדם של אושום ו חלק מהאדם שמים על המצור בעצמו על הבוען שלו של היד של הרגל של האוזן ועל זה שמים את השמן אבל צריכים לשים את הדם קודם שמנו אומר איך זה זה מחלוק זמוד אומר איך מלא משום פיגו למה שאין קשר בין הדם של האושרם לשמן הוא אומר כי זה גם יכול לבוא אחרי כמה ימים זה לא קשור אחד לשני מרמ חייב לא משום פיגול מכיוון שצריך את הדם של האושם כדי לשים את השמן אז הם כן קשורים אחד לשני שדם האושם הטירוי וכל שיש למטירים בן לא עודום זאת אומרת אם זה מתיר לאדם שיאכל את הקורבן את הבשר ר את הסטייקים שיש בקורבן יש דברים שמתירים לו לאכול בין למזבח זה מתיר אתה עושה זריקת הדם עכשיו אתה יכול לשים את את האימורים על המזבח היומם לא משום פיגול זה משהו שחייבים פיגול >> מה השמן מתיר >> לא הדם מתיר את השמן לא תורה >> הדם נכון הדם צריכים לשים קודם את הדם של האושם ואחר כך שמים את השמן האם יש להם קשר אחד לשני אז חכום רמי אומר מכיוון שצריך את הדם של האורשם כדי אי אפשר סתם לשים את השמן ואחר כך את הדם צריך קודם את הדרכ את השמן נכון שהשם יכול לבוא מחר אבל צריך קודם את הדם אז הם קשורים זאת אומרת שהדם מתיר את ה את ה את השמן הוילו בדומוז פסור על המזבח צריכים לעשות זריקת אדם כדי לשים את כל האוילו על המזבח ואויר לכונלם כדי שהאור ילך לקלם דיברנו על זה הנה הנה זה הפסוק והכהן אמר זיש או לאשר הקרי לכהן לא יהיה זה הולך לכהן אוילסיף איפה איפה שמים את האויל הצויף איפה הדם של אוילצועיף >> למעלה >> למעלה הוילו דומוס בסורו למזבח ואויר לוקינ שלוקחים ששמים את הדם של הוילו מה עושים זה משהו מעניין יש שתי עופות, כן? יש או אוילו או חאטוס. מה עושים עם האוילו? לוקחים את ה את העוף ושמים על על המזבח, כאילו לוחצים אותו במזבח. >> מה שאתה מה שאתה מכיר זה מה שעושים לחטוס. לא אלוה רק עושים תנועה אחת. לוקחים את את העוף ושיימים אותו על המזבח. בוא נראה זה אויילו. אוקייזכור >> היה [כחכוח] לנו מתי זה היה השבוע היה 90 אנשים בחדר ולא היה ברכז קוהנים נותן לקנים לעשות את ה זה אוילו עכשיו חטוס יש שתי תנועות אני לא יודע אם הוא עשה את זה כנראה שלא חטוס זה הוא לוקח את האוף, הוא עושה ככה מרחוק ואז הוא עושה את מה שהוא עכשיו עשה ב >> היה סרטון כזה >> שהוא עושה ככה >> כן אמרתי לו הוא לקח את זה ושינה את זה כי מה זה השוקלינג הזה שוקלינג זה ככה רק זוג דגמור אוסיף דמט בסור למזבח חט הסיף מה עושים עם או הסיף כולו עולה על המזבח מה עושים עם חט הסוף כמה רבו יסא כמהחת הסועיף נכל לכוהנים כולו לכהן לא שמים שום דבר על המזבח אז דומטוס פסורו לקוילים אחרי שאתה עושה את מה שאתה צריך לעשות את המיצוי הדם את הזריקת את הדם זה לקויל הורמה נשרפים מישהו זוכר איזה פרים נשרפים הוא אומר פר יום הכיפור מה אתה אמרת פר >> עוד והפר של >> של >> כהן כהן גודו יום כיפור הלם דובו ומה הוא צעק שמה הוא צודק >> צעיר יופי הילדים יודעים הכי טוב >> הסעירים הנה כתוב כאן פורםסרופים הוא סעיר עםסרופים נכון כתוב אחר כך סירים דו מטרסמורם לקורב אחרי שאתה עושה את כל הדם כמה דמים שמים בשביל הדברים האלה מישהו יודע >> כמה דם צריך לתת בשביל הדברים האלה >> 43 ומה עוד יש ביהדות 43 >> עושים חזורת 43 זה רק ליוים כיפור אבל השער כמה >> 11 >> ה1 למה זה גם אז >> 48 הוא אמר כי זה באמת היה כשהיה בגמורת למה לא 48 לא זה שיטה ש אם היסוד זה 48 אם עוד ארבע >> בסדר >> אין קג מצבח >> בוא נגיד ליום כיפור זה 43 >> כן 12 >> לא לא רוצים לעשות את החשבון עוד פעם 16 כי יש פר ושעיר זה 8 וש בתוך הקודש הקדוש זה 16 רגע ו >> עוד פעם >> עוד פעם ועוד 16 בהיכול >> 32 ועוד ארבע על הקרנות >> ועוד >> שבע למעלה על המזבח זה >> 43 זהו עכשיו שאר הדברים שמים 11 כן שבע על הרצפה שבע וארבע לכל קונות >> ועל הגב לא שמים >> לא זה ביום כיפור זה היית צריך לשאול אתמול בדף מז עמוד א' >> נכון סתכל מבי עמד א' למעלה שמה זה כתוב אדום בסור לקורסוף דמקורת רב שמלא כל שמזבח הכי צשלומים אין חיובים או משום פיגול אומר שמ כל העניין הזה מובא בשלומים ואזה חייב להיות הכל צריך להיות פיגול צריך להיות דומה לשלומים ששמה זה מובא אז לא חייב אלא אם כן זה משהו שבמזבח הכי צו פר הלמדוב ומשיח ועם כיפור וסירם זה כל זה בפנים אז אין שמה פיגול אז מה קורה אם הוא כן עושה את זה הוא חושב מחשב פיגול אז מה קורה אז אין פיגול אז מה כן >> זה פסול אומר לו אומרת הגמרא כמץ פיגול שהלו יג ג במזבח פוק ביגולה ממנו זה נשמע כמו איזה חידה הוא שם את הקמיצה שהוא חשב לפגל את זה הוא חשב שהוא יאכל את זה אחרי שבוע והוא שם את זה על המזבח זה כבר לא פיגול אם החירים והוא מביא ראיה אם החיר מי על ידי פיגול הוא עצמ לקולשקן אם הקמיצה הזאת יכול לעשות פיגול לשמנחו אז הוא בעצמו ודאי שיהיה פיגול אז כאילו מה קומר? הוא אומר שזה לא פיגול והוא מביא ראיה שזה כן פיגול מה קורה כאן הוכי כומר זה זה דומה לספור שראינו אתמול אם סקבל אם הקמיצה הזאת שעה למזבח לא מתקבל זאת אומרת אתה מחשיב אותו כמו דבר פסול ההכמעי וכל מדי פיגול אם הוא פסול אז אתה סתם זרקת עפר על המזבח לא שמת קמיץ על המזבח >> כמו שעלה אתמול אתה זורק מים >> בדיוק בדיוק אתמול שאלנו על אדם אותו אותו אותו דבר מה קומשון אז מה באו לו לחדשן חייב אומר לו משם פיגול אם אתה אוכל את הקמיץ בעצמו אתה לא חייב קורס תנינו זה מה שממש כתוב אצלנו אלו דבורים שח משום פיגול הכומץ כתוב מפורש שלא חייבים פיגול על הקמיץ בעצמה למה למה לא חייבים על הקמיץ בעצמה רבו יצע כי אין לזה מתיר אין איזה משהו אחר שבא אחר כך להתיר אותו הוא בעצמו המתיר הכל כץ לבנס או פריבי הוא מנחס כנים והוא מנחס כ משיח הוא מנחס נסוכים ואדום מצוין ואלו אז מה באו לו להגיד אלו דמעולו לא ירדו תנינו הלון והיויצי והטומי דברים שממש פסולים לגמרי אם יהיה נשאר חתיכת בשר בלילה לפעמים משאירים ככה את העוף מחוץ למקרר מכירים בהיויצ יוצא מהביס המקדוש והטומי הבשר טמא ושנשחט חוץ לזמנוי וחוץ למקומו פיגול או חוזמוקוים אם עולו לא ירדו זה כבר כתוב אם אולו לא ירדו ואלו אז מה כן דם יורדו יעלו אחרי שזה עלה וזה ירד אז אולי תשאיר את זה למטה לא ברגע שזה עלה קצת אתה יכול להביא את זה בחזרה שואל את הגמור עונה תנינו גם את זה למדנו כשם שמעלו לא ירדו כך אם יורדו לא יעלו לא צריך שמוש במהור אומרת הגמורה ש היה כאן קצת אש זה תפס את זה קצת והוריד את זה אחר כך אז הוא יכול להחזיק שואל הגמור נמור לו חודשים זה גם למדנו דו לו שונו אלה של מוש במורש במאה יעלו כתוב פה רשי זה יכול לעלות למה למה זה נחשב הלחם של המזבח כאילו המזבח תפס את זה זה נהיה שלא אומרת הגמורה מהודסני מילי עבר דמחבר אם יש לך עבר אחד זה הכל מחובר אז חלק נתפס באש והחלק שלא נתפס אתה אומר או שהוא גם חלק מזה [כחכוח] הם אותו זה אותו עיבר זה אותו זה אותו זה אותו רגל אז מה אכפת על המעלה נתפס באש ועל המטה לא גם על המטה זה נחשב כאילו שנתפס באש אבל קים מפרסם אלוהים זה עשוי ממיליוני חתיכות קמח אז אם חתיכה קטנה של הקמח נתפס באש זה לא אומר שגם החלק השני כומשמלון שלו הכל רק חלק קטן מהקמיצה נתפס באש אז כל כולו אתה יכול להחזיר בחזרה אומר הלקחץ פיגול דפלגי מזר פלג אסמרוכו זה נפל על הרצפה אבל חלק מזה נשאר שמה למעלה על המזבח בתוך האש ומשבי ביאור מסיק לכול לכתחיל אפשר אפשר לקחת את זה ולהביא את זה בחזרה על המזבח אומר רבי יצר ועומר רבי יוכנון הפיגול והנוצר והטומ שהיה לו נגע במזבח אם כן לקח את החתיכת פיגול היה לו מחשבה של חוץ לזמן בנויסר זה נשאר אחרי הזמן שלו בא טומאי טומי זה לגמרי טמא ושמת את זה על המזבח הוקה איסור מהן הלך הלך היא איסור >> אז כולם ישימו למזבח >> לא אסור >> ברגע שהוא שם >> אם הוא שם >> אז שזה נוגע לפיגול לא אם הוא שם לא לא לא אם הוא שם אז זה לא יר מה נוגע למה פיגול זה רק לא נוגע שאם זה ירד מהמזבח אפשר לעלות אותו ועכשיו הטומ לא נפקה לגמרי רק מה אם אתה אוכל את זה אתה לא חייב הטומ בעצמו נשאר שמה בתוך ה בתוך הבשר רק אתה לא חייב אומר רב חיזדמור דכי דכי כאילו רבו שלום כאילו הזה שעשה את השמועה הזאת מזבח מקווה הארה מה מה קורה כאן קודם כל אתה לזה הטומ נויסר [כחכוח] ורחו לזמנוי הם הולכים ממגבות בתוך המקט הארץ גשמקס מקווך >> אבל זה לא טהור זה טעות אני צריך להגיד שזה טעות שטומדי פקס פקע איסור צריך לכתוב טמא פקע איסור אתה לא מקבל מיס על זה אבל זה אסור לאכול אומר רב חיזמור אומר זה שמו שלמה הוא שקרה כאן זה לא כמו שאמרנו מקודם ברגע שה האש תפס את זה אז זהו זה נהיה של המזבח בוס ובצבני או אז אם ככה יוצא משהו מעניין אחרי מורים ותומוסלולוב מי שטומ טומ פירחס ממנו כתוב טומוס יוולוב יש כאן שאלה עוד שנייה נראה על מה מדובר כאן מדובר על הבן אדם שהוא טמא בטומוס ילוב או שהבשר טמא הגמרא אומרת מי שטומ פה ירחס ממנו שהטומה יכולה לברוח ממנו זאת אומר כן בואו נחשוב טומוסי או הטומ עליו עכשיו הטומ עליו מחר הטומ לא עליו זה אדם >> זה זה חייב להיות בן אדם למה כי בשר סר אתה אף פעם לא יכול להוציא את הטומ ממנו אם הוא טמא הוא טמא מה תעשה איתו לשון הפסוק >> או אבל לפי מה שעכשיו אמרנו שזה עולה על המזבח אז הטומ כן פוקע זה הולך אז אז יוצב שן טומ פרח זמנו ומיסו הרי טומ פרח זמנו עלידי הור כאן רואים את המושג ש שהאש כן משנה משהו בטומרוב הידי מקווה כומר לא דיברנו על על אש דיברנו על מקווה וזה זה שמה שאתה מכניס בשר לתוך המקווה זה לא זה לא זה לא מוריד לו ממנו את הטומו אבל חייב להיות טומוס או לא מדובר על הבן אדם ש באמת הוא טמא היום מחר הוא לא טמא אם הוא הולך למקווה אומר רוב על ידי מקווה כמרינון עכשיו [נחירות בוז] כשבתמוסולו זה זה על ידי המקווה שואל אתה גמור מיד מקווה איפה כתוב בפסוק את המילה מקווה שאתה החלטת שזה מקווה רק אולי זהזה זה האש אלמר פה בבשר שלו במסכינון או אם אנחנו אנחנו מדברים כשלומים והבשר של השלומים שנכל על ידי האנשים זה לא זה לא ניתר על ידי האש זה לא קשור לאש אז ממילא זה מה שהוא אומר ותומוסולב מי ששתומך ממנו יצא בשר שאין טומא פורחת ממנו למה כי כזה בשר לא שמים על האש בכלל נכון יש בשרים אחרים אבל לא בשר שלומי אבינו אמר ותומוסולוב מי שטומפ פירחסמנו כשהוא שולג איך הבהמה הזאת נתמה שהיה שלם יוצר בוסור דורשן טומו פרחס שהוא שולא כשהוא חוסר כי ברגע שאתה שם אותו על האש הוא נהיה חסר גופו בטומוס לא בתומוס הגופה הכל זה מדבר מדברים כאן שהבן אדם בטומוסו עליו על הבן אדם עצמו לא על הבשר את בטומס הגוף או בטומס בוסו מי אמר לך נמר כאן להלום במקדוש מה להלום בתמוס הגוף הכדבר אבקה בתמוס הגוף מדבר אוקי רבים בלשיו השלומים ותומסול נראה לי זה דוזה הגובה זה מדבר השלמים השלומים הקורבנות הם רעבים והאדם שהוא טמא הוא בטומ כמו סולוב אחרי זה היה צריך להיות כתוב ותומתם עליהם על השלומים זה לא מדובר לא לא מדבר על השלומים מדבר על הגוף של הבן אדם רבי יומר ואוכל בטו הגוף הקו מדבר הבן אדם אכל איפה כתוב אכל כאן הנה ואוכל זבח השלום מאשר לשם מדובר על על הבן אדם שאוכל אחרי הם אמרו וטומס לו מי שטומס מי שטומס זה מה שהיה לו לפני שנייה מי שטומפ רחס ממנו יוצא בו טומו רחס ממנו טומסוב שעכשיו הטומה עליו זאת אומרת יש לו אפשרות לא להיות עליו איך על ידי מקווה על ידי זה על ידי שזה בורח זה בן אדם שהולך למקווה אומ אמר רבי יומר ואוכל בטומס גוף מדבר מה עם משמי אמר לך שבא אוכל [כחכוח] אוכל זה זה הבן אדם אומר כל קרות דלא מפרש לי רב יצחוק דימי וכ מסניס מפרש לו רב זירי לא מפרש יש פסוקים קשים ישס קש שצריך את הפירוש של רב יצחק באבדימי ואת רב זירי הוכי אומר רב יצחק באבדימי הו זכ בלא שנקיבו ושנקיבו הנה והנפשטחבוסו זה נקב ותומסו אולוב זה זוכר ונחס הנפש האמר הכל פול ואפן [כחכוח] מכיוון שהפסוק התחילה בניקיבו מסיים את בני קיבו ובאמצע יש זכורים ולא שנק לא שנזורך באמצע בטו גוף מדבר כי גם איפה נראה את זה יש עוד פסוק כזה הנה כאן ושמה זה ודאי בבן אדם ונפש כסיגה ונכסו הנפש המר בתו הגוף מדבר מסניסו דסניו אם נמרו קלוס לאנמרו חמורוס אז זה צריכים להבין מה קורה כאן זה מאוד קל זה קל באמת קל קל וחמור בעצם יש לנו שתי שתי דברים שזכול להיות קל וחמור זה מיסר שיני בתרומו וקל וחמור זה טומת שרץ וטומס מיס נכון מה מה יותר קל מזרשני או תרומה >> למה אתה רב אל תענה מה אתם אומרים או או אז תראו את הפסוקים כאן פוסק ב' ופוסק ז' כתוב בפוסק גבוב כי אם רוחץ בסורי במים ברגע שבן אדם נכנס למקווה ברגע שהוא יוצא באותו יום עוד לפני כשהוא טבול יום הוא יכול לאכול מסר שני לא תרומה >> אבל לא תרומה הוא בווע שמש ותורר זה על תרומה אז יותר חמור הוא צריך לחכות עד הערב עכשיו כל אחד יודע שטומת שרץ פחות מטומת מת למה >> כי מת זהבנו >> ומי ש מי שנוגע במת מה הוא נהיה ומי שנוגע בשרץ מה הוא נהיה? ראשון הנה >> גם את שיבה >> אביסטומו זה מת מי שנוגע זה תמיד יורד דרגה אחת אז מי שנוגע באבי אבויסטומו הוא נהיה אהבתומו שרץ הוא מתחיל באהבה טומו אז מי שנוגע בו יורד אחד הוא נהיה רישוי אז אומרת הגמרא ככה זה ממש קל באמת סנימרו קלוס לא מונמר חמוריס בוא נגיד גיד אם כתוב מסר שילין למה כתוב תרומו ואם נמר חמוריס למה נמרו קלוס אם כתוב תרומו למה כתוב מר שני הנה אמרו קלוס ולא יחמרויס על הקלס בלו ועל החמורס במיסו צריך להת שניהם למה הייתי אומר שמה שקל בוא נגיד מיסר שיני מקבל לו חמורוס זה מיסר לקח נמרו חמורוס אם נמרו קל זה לא חמורס אומר על הקלס בלב החמור במל כך נמור חמורס שצריכים להבין מה קורה כאן בנמור חמורס רק היה כתוב את החמור אולי נוגע אומר על החמור יהיה חייב על הקל זה יהיה פוטו אם זה עשית משהו קל בוא נגיד שזה מיזר שיני עכשיו אם עשית אכלת מיזר שיני בטומו פטור לכך נמרוקלוס מהיקאלוס מהחמוריס או [נחירות בוז] הנה יופי זה טוב בשבילנו קל וחמור שרץ ומת קל וחמור מהסר שיני ותרומו מה יקרה קלוס חמוריסקלס מייסר חמוריס תרומות כמו שראיתי בפסוק שמייסר מה ביד אחרי המקווה אתה יכול לאכול מייסר שיני ו מיד אחרי מקה לא יכול לאכול תרומה אתה צריך לחכות להרב שמשי אומר או היסומר במיסו השתנה מי במיסו מה זה הייתי אומר במיסו כתוב מפורש בפסוק הנה ומיסו בוי מה מה זה הייתי אומר שזה מיסה כתוב מברשטס שיש מיסה בתרומה וסור בלילמרו ואם זה לא היה כתוב ואם לא היה מדובר בכלל על א התורה לא הייתה מדברת על תרומה רק רק על מייסר שיני מה זה מי סר שני עוד פעם בוא נחזור בן אדם יש לו הרבה פירות הוא צריך לתת כמה אחוזים לכהן ולליוי ו-10% לעצמו הוא מביא בשנים מיוחדות הוא מביא לירושלים ואוכל 10% והוא לא יכול לאכול את זה בטומ אז בוא נגיד שהתורה רק הייתה מדברת על מייסר שיני ואם לא ילמרו איסמ במיסו מה התורה הייתה אומרת אם אתה אוכל את המייסר שיני הזה כשאתה טמא אתה מקבל מלכיס וזהו זה מה שאתה ראית והיית לומד מזה שמה אז כל צ'קים במנוי של קלור חוימר שאם אתה אוכל טרומו אתה גם מקבל מי זה איך איך אתה קופץ למי זה די או לא ומן הדין לא סקינידול מה זה אומר המקסימום שאתה יכול לעשות עשות זה אתה לומד מאותו דבר מה מה זה אותו דבר מס אתה לומד מיס מה מיס שלי מקבל מלקס אז מקסימום ש שטרומר יכול לקבל זה מלכיס אתה לא יכול לעשות ללמוד ממנו קל וחומר ולעשות עוד יותר עונש יותר גדול ממנו אלוטושר חמורסמס אז חייבים להגיד חוזרים לדבר הזה כאן קלוי זה למטה לא אלה למעלה הקל והחמור סליחה למעלה הקל זה טומשרץ, החמור זה טומס מיס שמע עוד פעם אם אתה נוגע בשרץ אתה נהיה >> ראשון כי השרץ בעצמו הוא אבטומו אז יורד אחד ואם אתה נוגע במת שהוא אבי אבויסטומ אז אתה נהיה אבטומו זה הכוונה קל וחמור ובמאי אי בתרומו ומה נגעת >> מה זה קשור כל זה לסוגיה >> לא זה קשור לא לא רגע רגע אני אסביר הוא אמר שיש דברים שאנחנו לא מבינים כלום עד שבא רב עובדים ומסביר ויש ברייס שלא מבינים אז עכשיו הוא נכנס לבריסי שלא מבינים עד שהוא מסביר במקום זה היה פסוקים שרצינו לדעת אם זה טומאת הגוף בעצמו טומאת הזה אז הוא היה צריך להסביר שיש נקב ויש זכור ומה שוה דומה לברייס הזה שזה בכלל לא בסוגיה שלנו אבל זה תכף נגמר בעמד א' שמה שנגיע לשמה בעוד שתי דקות מקווה אלוק חמז מתומסמס הוא במרומו אדויד הוא במיסו אז מה זה אם אתה מדבר על טומ של תרומות אז מה זה משנה אם נגע בו השרץ או נגע בו המת אם אכלת תרומה בטומו אתה מקבל מיסה [נחירות בוז] וסור לקח נמרו חמורסד בלו אתה אומר שזה רק לו הוב במיסי זה לא לו זה מיסר והי באכילס מיסר אתה מדבר במיסר אם לא ינמו חמוריס אומר לה חמורס במיסו מה כתוב אם לא היה כתוב את החמוריס אז הייתי אומר חמוריס במיסו רגע איך איך קפצת עוד פעם למיסו אם לא כתוב חמוריס בתוירו רק כתוב אתה קל אז איך איך דילגת לשמה הומתו מהשרץ כאסיו ודי אלו מן הדין סקנידו אומר זאירי קלו סטומשרץ לא נכון הוא עכשיו מסביר זה הזאירי שמסביר את הברית הקשים מה זה קלוס חמורס קלוס טומשרץ חמורס טומסמס נכון אנחנו הולכים למעלה יש קל וחמור בסוג טומ לא לא באכילה ב מאיפה שזה נובע יש שרץ ויש מרץ המקור וגמר אילו נאמר טומרץ ונאמר מיסר ותרומו אם התורה רק הייתה אומרת את הטומ הקלה של שרץ ולא את הטומ החמורה וגם היה כתוב אבל בתורה כן היה מדבר על התורה הייתה מדברת על מייסר ותרומו ולא אינם רואה טומס מיס אומרת הייתי מוציא את הצד שמאל למעלה את את המיסוי אומר הלויס על הקלויס ולו תסתכלו שנייה הנה קל על קל אם בטומת שרץ אכלת מה יסר שני מה הלוכה >> מלקס ואם אתה עושה קל לחמור זאת אומרת שרץ שאוכל תרומו זה מיסר. אז אומר זירי היינו עושים משהו כזה תסתכלו טוב אם מקל לחמור מאשרת שהוא קל לתרומה שזה חמור זה מיסו >> אז לא קולצ'קין לא קולצ'קין כי אי אפשר זה די לא במדיין לא יזכני דון בלי קולצ'קן אז גם מחמור לקל זה זה כיוון אחר הנה קל לחמור שרץ שרץ עזבו דיו שנייה קל וחמור שווה ומיסו. מה זה קל וחמור? שרץ ותרומו. אז יש עוד קל וחמור שזה מייסר שיני ומייס שגם יהיה מיסר. ככה הייתי אומר. אה >> בסדר. בלחמור שבמיסו ומדקלסחמור במיסו עם השרץ עם התרומות זה מיסו חמורסנקס גם מת ומסו שיני. שזה גם חמור וקל במיסוכך נבר חמורס שמה שמיסר זה רק בלו כזה סיפור מסר שני אם מת זה לא מיסה זה לו זה מלכיס רבו סי שלכם ערב טוב ונעים и