Finding a Spouse: Fate or Free Will - Rabbi Zamir Cohen

[מוזיקה] אחת ההתלבטויות הגדולות והגורליות ביותר בחיי האדם. זוהי שאלת הבחירה בבן בבת זוג. בחור שרוצה לצאת לדרך, לצאת לחיים, מבקש להינשא. בחורה שמבקשת להינשא ולא יודעים האם אני עושה כאן צעד שהוא נכון או שמה חלילה טעיתי בבחירה. גם כשכבר נשואים לעתים לאחר שנים. השאלה צפה ועולה, האם באמת עשיתי את הצעד הנכון על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית? רוב הזוגות מאוכזבים מהבחירה לאחר הנישואים. יש כאלה סמוך, יש כאלה יותר מאוחר, אבל רוב הזוגות מאוכזבים. כששאלו גברים ונשים אילו היה ניתן לחזור בהיסטוריה של הזמן, האם היית חוזר ובוחר באשתך או בבעלך? התשובה היא בדרך כלל שלו. יש כאלה אומרים שכן אבל אין הרבה והשאלה היא ראשית האם באמת ישנו גורל אישי מזל אישי לכל דבר מזל כידוע מלשון כמו אדם שמזיל דמעה מזל זה השפע שיורד לאדם מלמעלה מה שנוזל ומגיע אליו ולא תלוי בבחירה שלו כמו שאמרו חז"ל הכל בידי שמיים חוץ מראת שמיים הכל בידי שמיים כלומר מר יופי, חוכמה, בריאות, פרנסה, זה בידי שמיים. האדם עושה את ההשתדלות שלו, אבל הוא לא תמיד יכול להשיג את מה שהוא רוצה. חוץ מיראת שמיים, דפוסי התנהגות. האם האדם מתנהג בצורה טובה, בצורה לא טובה, יבחר בטוב, יבחר ברע, זה לא בידי שמיים. וזה אלוקים מוציא מידיו ונתן ביד האדם כדי שהוא יבחר לעצמו את דרכו. והשכר והעונש בהתאם לבחירה האישית של כל אדם. השאלה היא במה שנוגע לזוגיות. האם מדובר בגורל במזל אישי שיש לכל אדם ואדם? כלומר, כבר מראש קבעו עם מי כל אחד מאיתנו יהיה נשוי? ואם כן, אז השאלה היא איך יש כאלה שלא מתחתנים? או שמה, מדובר בבחירה אישית של האדם, הכל תלוי בך או בך. האדם אמור לבחור לעצמו עם מי להינסא או שמה הדבר תלוי בכלל במעשיו שיקבעו לו לפי מעשיו עם מי להתחתן. שאלה נוספת כפי שהזכרנו קודם האם ייתכן במהלך החיים לגלות שבעצם לא עם האדם הזה הייתי צריך להתחתן מבחינת השורש הרוחני? זה שאנשים כך חושבים ומדברים זה מצוי אבל האם מבחינה רוחנית? האם מבחינת ההשגחה העליונה? האם ייתכן שהאדם מתחתן עם מי שבאמת לא מתאימה לו או לא מתאים לה? ואם באמת התחתנו עם מי שלא מתאים, האם זה אומר שצריכים להיפרד? כלומר, אם מבחינת השורש הרוחני אנחנו לא מתאימים, האם אנחנו אמורים להגיע למצב של גירושין או שמה עדיין אפשר לבנות, אפשר לתקן, אפשר להיכנס למסלול חיים בריא וטוב? נפתח בדברי ספר הזוהר שכידוע מגלה לנו את הסודות של התורה, את הסודות של הבריאה בספר הזוהר פרשת לכלכה דף צא עמוד ב. האמת היא שהתלבטתי עם לומר את הדברים בעל פה כי כאן הזוהר הרי כתוב בארמית אבל אני חושב שעדיף יותר לקרוא ולתרגם כדי שכל אדם יוכל להתחבר בעצמו ולהזדהות עם האמור. אומר הזוהר כך בהי שאתה הארמית קרובה לעברית ניתן לעקוב ולהשים לב בההה שאתה באותה שעה דאפיק קודשה בריך נשמתין לעלמה שמוציא הקדוש ברוך הוא נשמות לעולם כל אינון רוחין ונשמתין כל אותם הרוחות והנשמות כולהו קלילן דחר ונוקבה דמתחבר כחדה כולם כלולים זכר ונקבה שמחוברים כאחד כלומר כל נשמה אחת מורכבת משני חצאים. חצי זכרי וחצי נקבי. כלומר, הזוהר משיב כאן על שאלה מעניינת. בעולמנו, בעולם הזה אנחנו רואים גברים, נשים, בנים, בנות, אבל האדם האמיתי כידוע זו הנשמה. הגוף הוא רק מעטפת, הוא רק לבוש. אם השתתפנו בלוויה וראינו שקברו בן אדם, קבורו את הלבוש, את הגוף שליווה אותו כל החיים. אבל הגוף הוא לא האדם עצמו. האני האמיתי זו הנשמה שיש לה את התחושות, את הרגשות, את הרצונות והיא לא מתה אף פעם. האני האמיתי שלנו לא מת. אז השאלה היא לפני שהנשמה יורדת לעולם, האם יש נשמה זכרית ונשמה נקבית? יש גם כן נשמה בן, נשמה בת? משיב הזוהר שלו. כל נשמה אחת מורכבת משני חצאים. חצי זכר וחצי נקבה. ניכנס קצת יותר לשורשם של דברים. בתורה הרי כתוב בפרשת בראשית, אם נחזור לאדם הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם, נאמר שם, זכר ונקבה ברעם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. בתלמוד מבואר שאדם הראשון לפני שנוצרה ממנו חווה, הוא היה כתאומי סיעם. זכר ונקבה דבוקים מגבם. כך אומר התלמוד. יש אמנם דעה שונה בתלמוד, אבל הדעה המקובלת יותר זו הדעה הזו שהאדם הראשון היה מורכב מזכר ונקבה דבוקים מגבם. ועל כך נאמר בפסוק אחור וקדם צרטני. כך נאמר יש פסוק בתהילים שהאדם הראשון אומר אתה בראת אותי אחור וקדם צרת. נתת לי צורה מקדימה ומאחורה. אז מה זה שכתוב שהאלוקים לקח את הצלע מהאדם? כותב שם ראשי על פי דברי התלמוד שצלע זה לא עצם כפי שמקובל אצל הרבה לחשוב שצלע זה סוג של עצם אחת הצלעות יש מה שנקרא צלאות הבית הצלע של הבית פירושו צד כשאלוקים לקח את הצלע לקח צד אחד חתך אותו הפריד את הנקבה מהזכר ויסגור בשר תחתנה כלומר במקור בזמן בריאת אדם הראשון זכר ונקבה בראם כיצור אחד ויקרא את שמם אדם. שניהם יחד נקראים בשם אדם לאחר מכן פיצל אותם. יש כעת זכר ונקבה וזה מה שנאמר בתורה. לא טוב היות האדם לבדו. כלומר לא טוב שהאדם הזה יהיה זכר ונקבה כמקשה אחת. אעשה לו עזר כנגדו. אני אפריד אותו כדי שיהיה זכר ונקבה. שיעזרו כל אחד לשני. שדרך אגב נציין שכאן במילים האלה תמון המפתח לשלום בית כפי שמרחיב הרמב"ם בפרק טו מהלכות אישות שבני זוג יכולים להיות אנשים הכי נפלאים בעולם ובכל זאת הם יריבו תמיד והרואה אותם מהצד לא מבין הבעל הוא בן אדם טוב לא כמו שאשתו מדברת עליו שהוא אדם קשה אדם בעייתי הוא לא יודע לכבד הוא באמת משקיע ומעניק ברעייתו האישה גם היא אישה נפלאה לא כמו שבעלה מדבר עליה שהיא אישה קשה והיא לא בסדר היא אישה נפלאה ובכל זאת הם לא מסתדרים ומי שמכיר אותם מהצד לא מבין. לפעמים אדם גם יכול לשאול על עצמו. הוא אומר, "תשמע, אני אני יודע שאני בן אדם טוב, אני לא אדם רע, גם אשתי אישה נפלאה. אז מדוע אנחנו רבים כל כך הרבה?" אומר הרמב"ם, המפתח לשלום בית נעוץ בהבנת ההבדלים שבין הצרכים הנפשיים של גבר לבין הצרכים הנפשיים של אישה. כי אם גבר לא למד אף פעם מה הם הצרכים הנפשיים של אישה, הוא אמנם רוצה להטיב לה והוא מתאמץ ומשקיע ומעניק, אבל איך הוא מתנהג איתה? מה הוא נותן לה? מה שהוא צריך. הרי הוא לא היה אישה. מאיפה הוא יודע מה האישה צריכה? אתה צריך להיכנס לראש שלה או ללמוד לפחות להבין מה היא זקוקה. צפק לה את הצרכים שלה, היא תפרח, היא תהיה מאושרת. כך גם האישה. תיכנסי לראש של בעלך, תביני מה הוא צריך. את לא יכולה להתנהג עם בעלך כאילו שהוא החברה שלך. אם בחורה ידעה שכדי לשמח את חברתה היא הייתה יושבת בגיל צעיר ומסוחחת איתה שלוש שעות ביום ותמיד הייתה מתפעלת מהסיפורים שלה וכמה את אשת שיחה נעימה והיא רוצה אחר כך להטיב לבעלה אז היא אומרת אם בחברה השקעתי שלוש שעות של שיחה כמה צריך להשקיע בבעלי לפחות ארבע שש שעות והיא לא מבינה למה אחרי 10 דקות הוא שואל אותה מה רצית בשורה התחתונה אני רוצה לספר לך אלוקים ברא את האישה עם צורך לדבר כי היא נמצאת יותר עם הילדים ובחינוך ילדים צריך המון דיבור אז את קיבלת את כשרון הדיבור באלך יותר סמכותי הוא יותר תקיף נקרא לזה יותר שר החוץ קיבל גוף יותר חסון דיבור שונה תון דיבור עבוה הוא לא יכול ליצור ילד בתוכו עד כן האישה גם אם היא מנהלת מפעל ענק ויכולה להיות מנכלית של חברה גדולה וליצור פרויקטים אדירים אבל אחרי הכל הכל מטבעה של האישה היא חושבת על ענייני הבית זה מטריד אותה יותר מאשר ענייני העבודה אם שלחה ילד לבית הספר בבוקר והיה לה ספק אם הוא הלך עם חום או לא יכולה בכל 10 דקות בעבודה לחשוב מה קורה איתו אבל אם הבעל שלח ילד עם ספק חום לעבודה הגיע לעבודה עד שחזר הביתה לא זכר בכלל שיש ילד שספק מה קורה איתו הוא עכשיו בעבודה הוא מרגיש שהילד יהיה בריא נקווה שהכל בסדר. תמיד יש יוצאי דופן, אבל בדרך כלל זה כך. האישה מרגישה יותר את הפנים, האיש מרגיש יותר את החוץ. ולכן יש הבדלים. לאישה. יש חיישנים ליופי, לאסתטיקה, לניקיון הרבה יותר מאשר הבעל, כי יותר פנימית. היא חשה בצבעים, מבחינה בצבעים שגבר לא מבחין בהם. יש הרבה הבדלים בין גברים לנשים שבזה נעוץ המפתח לשלום בית. כלומר, כל צד קיבל את הכלים המתאימים ביותר לתפקיד בבית, אבל יש לזה השלכה, כי צריכים להתנהג עם כל אדם בהתאם לכלים שלו, בהתאם לצרכים הנפשיים שלו בהרצאה אחרת שנקראת תקשורת בין בני זוג. הרחבנו בעניין הזה, ההרצאה גם נמצאת באתר הידברות עם ההדרכה המעשית של הרמב"ם לבעל איך להתנהג עם האישה ולאישה איך להתנהג עם האיש. אבל מה שנוגע כעת לענייננו, זכר ונקבה ברם זה במקור. ואומר הבורא לא טוביות האדם לבדו יש כאן שר החוץ ושר הפנים מחוברים צריך להפריד ביניהם אעשה לו עזר כנגדו מה זה כנגדו בדרך כלל אם עוזרים זה לא כנגד עוזרים אנחנו ביחד למה כנגדו פירוש הדבר עם תכונות שונות אפילו תכונות הפוכות היה ניתן לומר בהרצאה למגן דוד שהייתה כאן בעבר דיברנו על כך שהמגן דוד מורכב משני שני משולשים ישר והפוך שהם מייצגים את הזכר והנקבה. המשולש ההפוך הוא בבחינת הזכר, הישר בבחינת הנקבה. זה משולש וזה משולש. ללמדנו שאיש ואישה כולנו בני אדם, אותו דבר. אבל יש הבדל. זה ישר וזה הפוך. כלומר הראש עובד בצורה שונה. מאחדים אותם יחד. מקבלים שלמות של בן אדם. נמצא שבשורש הבריאה האדם הראשון היה מורכב מזכר. ונקבה. על פי זה, כל הנשמות העתידות, אומר הזוהר הקדוש, במקורם הם זכר ונקבה. פה כדאי להוסיף כהערת הגב, מדוע באמת אלוקים יצר את האדם בתחילת זכר ואחר כך הוא חילק אותו? הוא לא חשב על זה לפני? הרי הבורא צופה צופה מה יהיה בעתיד, נכון? אז אם אתה יודע שבסוף תצטרך להפריד, מראש תיצור אותם שניים נפרדים. ובאמת אומרים חז"ל שכל בעלי החיים נבראו בנפרד שור ופרה, אריה ולביאה. הוא לא ברא אותם כאחד והפריד אותם. מדוע את האדם הוא ברא שלם ואחר כך חילק? כדי שכל אדם נשוי יזכור שברגע שאנחנו נשואים אז היא חלק ממני ואני חלק ממנה. כי במקור היינו שנינו אחד. בעלי חיים. השור יכול פעם ללכת עם הפרה הזו, פעם עם הפרה השנייה, אבל אדם כאדם צריך לדעת שיש נאמנות ויש קשר בין בעל לבין אישה, בין אישה לבין בעלה. כי האדם הראשון במקורו היה בעצם אדם אחד שמורכב מזכר ונקבה. וכך גם כל הנשמות שלעתיד לבוא, כל אותם שבאו לעולם, אומר הזוהר, במקורם הם זכר ונקבה. נקרא שוב את לשון הזוהר. בהאיש שאתה דאפי קודשה בריך נשמתין לעלמה בשעה שהקדוש ברוך הוא מוציא נשמות לעולם כל אינון רוחין ונשמתין כל אותם הרוחות והנשמות כולהו קלילן כולם כלולות דחר ונוקבה זכר ונקבה דמתחברן כחדה מחוברות כאחד זה בעצם המבנה הבסיסי של הנשמה והתמסרן בידה נמסרות בידיו דההוא ממנה שליחה של אותו ממונה שליח דתפקד על הדון דבני נשה שהוא מופקד על העיבור של בני האדם. כלומר, יש מלאך מיוחד שהוא מופקד על העיבור של כל העוברים שאמורים בעולם הזה לבוא לעולם וליל שמזה פסוק אומר הזוהר ששמו של אותו מלאך נקרא בשם לילה לא ניכנס כעת מההסבר ובשעתה דנחתין והתמסרן בידוי מתפרשים בשעה שהם יורדים ונמסרים בידיו של אותו מלאך מתחלקים מה פירוש מתחלקים הנשמה האחת הופכת להיות חצי זכר בפני עצמו וחצי נקבה בפני עצמו ולזמנין דע אקדים מנדה לעתים זה קודם לזה כלומר שלא נחשוב אם הנשמה יורדת באותו זמן והיא מתפצלת לשניים אז זה אומר שהחצי המקורי של הנשמה שלי חייב להיות בן גילי כי ירדנו באותו זמן על זה אומר תדע שלא הם יכולים להיות גם בהפרש של זמנים זה מזה כלומר זה יכול יוולד היום ובעוד כמה שנים ירד לעולם החצי השני ואחיט להוא בבני נשה וכך הנשמות האלה נכנסות בתוך בני אדם וקד מתה עידן דזיווגה דלהון כאשר מגיע הזמן של הזיווג שלהם כלומר כשהנשמה צריכה כבר הגיע הזמן להתחתן קודשה בריךו דידע אינון רוחין ונשמתין הקדוש ברוך הוא שיודע את הרוחות והנשמות מי שייך למי מחבר ברלון כבקדמיתה ומכרזה עליו שוב מחבר אותם כמו בתחילה ומכריז עליהם שאלה הנישואין המוצלחים ביותר וקד התחברן התעבידו חד גופה וחד נשמתה כאשר מתחברים הופכים להיות גוף אחד ונשמה אחת ימינה ושמאלה כדכח זה ובגין כך אין כל חדש תחת השמש ימין ושמאל זה חסד וגבורה זכר ונקבה מתחברים כאחת ושוב שוב חוזרים בעצם להיות נשמה אחת שלמה, גוף אחד שלם. מדברי הזוהר עד כאן משמע שכל אדם מתחתן עם החצי המקורי שלו, אבל הדברים לא פשוטים. הזוהר ממשיך ושואל, הרי בדברי חז"ל יש לכאורה סתירה. במקום אחד כתוב ש-40 יום קודם יצירתד מכריזים בת פלוני לפלוני. כלומר, מראש ידוע כל אחד מי תהיה בת זוגו ומי יהיה בן זוגה. מצד שני כתוב אין מזווגין לאדם אלא לפי מעשיו. איך הדברים מסתדרים? זו שאלה ששואל כאן הזוהר. ואיתמה ואם תאמר התנן הרי למדנו לדיווגה אלא לפום עובד ואורחוי דברנש. אין זיווג אלא לפי מעשיו והנהגותיו של האדם. אז איך הדברים האלה מסתדרים? אם מראש קבעו לכל אדם ממי הוא התחתן אז זה לא תלוי במעשים שלו ואם תלוי במעשים לא קבעו מראש עם מי האדם מתחתן עד כאן אמר הזוהר שבעצם לכל אדם יש את החצי המקורי שלו שלעתיד לבוא כשמגיע הזמן הקדוש ברוך הוא מחבר אותם חזרה והם מתחתנים אבל ממשיך הזוהר ושואל הרי במקום אחר כתוב שהכל תלוי במעשה האדם וכאן מגלה לנו רבי שמעון בר יוחאי סוד גדול בדרכי ההנהגה של הקדוש ברוך הוא בבריאה כשבסופם של דברים הוא ממש מתפעל ואומר זכאה חולה כההון דישראל אשרי חלקם של עם ישראל שהקדוש ברוך הוא גילה להם את דרכי הנהגות כפי שזה מופיע כאן בספר הזוהר כי באמת התשובה הזו של הזוהר עונה על המון שאלות שמתעוררות במהלך החיים מדוע לפעמים רואים בחור או בחורה שהם כל כך נפלאים וטובים מידות טובות יראת שמיים נראים טוב לא חסר להם כלום ובכל זאת לא הולך להם מה ההיגיון בזה מה ההסבר אז כאן הזוהר עונה על השאלה. נראה קודם כל את התשובה על השאלה. הרי למדנו שאין זיווג לאדם אלא לפי מעשיו. אז איך זה מסתדר עם מה שראינו קודם שמראש קובעים לכל אדם מה החצי שלו לפי החצי המקורי שהתפצל? משיב הזוהר כך. הכי הוא ודאי. כך ובוודאי שהדבר תלוי במעשה האדם. דאי זכה. אם הוא זוכה ועובדו התקשרן והמעשים שלו כשרים המעשים שלו טובים זכה לההוא דילה וזוכה לאותו שלו להתחברה בכמה דנפיק להתחבר איתו כמו שהוא יצא מראש במילים אחרות מה אומר כאן הזוהר כששני החצאים יורדים לעולם בהפרשים של זמנים או באותו זמן זה לא משנה על פי הטבע המקורי כל אדם אמור להתחתן עם שורש הנשמה שלו או עם הנפש התהומה כפי שיש קוראים לזה מה זה נפש תהומה, שורש נשמה, כל המושגים האלה. הכוונה החצי המקורי שלפני שירדנו לעולם היינו נשמה אחת והיא התפצלה וירדה לעולם. זה על פי הטבע. כך צריך להיות. על זה מכריזים בת פלוני לפלוני. לפי מה? מפצלים אותם, מודיעים זה שייך לזה, הם עתידים להתחתן. אבל אם כשהגיעו לעולם הרי לכל חצי יש את הבחירה שלו. כל אחד נשמה בפני עצמה, זה אדם בפני עצמו. מה קורה אם החצי האחד בוחר לעלות ולהתרומם? מתקן את הנהגותיו, את מעשיו, מתעלם, מתרומם והשני הולך ומדרדר. כשיש פער גדול ביניהם, אפשר לחתן אותם בצורה כזו. הם רחוקים מאוד אחד מהשני. אז מה עושה הקדוש ברוך הוא? כמובן שבתחילה הוא מפעיל את הנהגת ערך הפיים. זו הנהגה אחת מ-13 מידות של שכתובים, כולם מכירים, אל רחום וחנון, ערך הפיים וכולי. מה זה הנהגת ערך הפיים? מעריך אפה אף זה מלשון כעס כמו וחרף השם ערך הפיים מעריך את כעסו כלומר סבלנות הוא אומר נמתין אולי הבן אדם שירד יתקן את עצמו אבל הוא כוצב זמן האם החצי שירד יעלה אם הוא עלה באמת הם חוזרים ומתחתנים וזה בעצם שוב התחתן עם שורש נשמתו שאלה הנישואין המוצלחים ביותר אגב המקובלים מסבירים שהחצי שאלה משדר נקרא לזה זה קרינות מסוימות, הערות מסוימות וסיעתא דשמיא לזה שירד. הוא מקבל עיתותים, סימנים, הוא מקבל כוחות פנימיים. למה? בזכות ההוא שעלה הוא משדר אליו מין רצון גם כן לעלות ולהתרומם. אז אם הוא עולה מתחתנים מצוין. אבל אם זה שירד בחר להישאר למטה והוא לא רוצה לעלות ועובר הזמן שהקדוש ברוך הוא קצב מראש, מה הוא עושה באותה שעה? משנה את הסדר. כלומר, לוקח זוג אחר ששם זה הפוך, זה עלה וזה ירד. ואז מחתן את החצי הגבוה עם החצי של הנשמה, נניח הבחורה הגבוהה מבחינה רוחנית, ואז הם מתחתנים אף על פי שהם לא שייכים לאותה נשמה. זה תמיד יהיה מאותו ענף כמו שיש עץ עם ענפים, כל עלה מורכב משני חצאים. אז אם לא החצי הזה שיתחבר אז יהיה חצי אחר. יש להם איזה שייכות מסוימת, אבל זה לא החצי המקורי. ברגע שהתחתנו הפכו להיות נשמה אחת אף על פי שלא מדובר בחצי המקורי כי הרי זה אדם וזה אדם לא מדובר באדם וחתול אלא שני חצאים של של נשמות של בני אדם אז הם מתאחדים חזרה הופכים להיות נשמה אחת ממש מתי מתי שורשי הנשמות חוזרים ומתחברים בשעה שנותן לה את הטבעת הרי את מקודשת לי בטבעת זו ויש את החופה והשבע ברכות וכולי חזרו והתאחדו שוב בחזרה. שאגב זו הסיבה מדוע ביהדות מקפידים כל כך על שמירת נגיעה לפני החתונה ואחרי החתונה הקשר שביניהם הוא אחת המצוות הגדולות ביהדות גם בלי קשר לעניין של ילדים. עצם זה שהם ביחד אחרי התבילה במקווה יש בזה השפעות רוחניות. הזוהר הקדוש מרחיב בדבר. למה לפני החתונה כל כך גרוע אחרי החתונה מצווה גדולה? כי לפני החתונה יש כאן שני חצאים שהם עדיין לא התחברו. בחתונה שורשי הנשמות התחברו, אחר כך גם הולכים לגור ביחד עם כל המשתמע כי יש כאן נשמה אחת. במילים אחרות יש כאלה גברים שהוא קורא לאשתו בשם נשמה. נכון? כשבעל אומר לאשתו נשמה, צריך לדעת שזה כפשוטו ממש. היא הנשמה שלך. אחרי שהתחתנתם, היא הפכה להיות החצי המקורי והאמיתי של אותו אדם וכך גם הוא שלה. אז במצב כזה שכל אחד בחר בדרך אחרת, יש חיבור של שני חצאים שהם לא שייכים לכאורה במקור, אבל הופכים להיות נשמה אחת. ואז מה קורה עם השני החצאים הרדודים? שם גם כן מחתן את החצי הרדוד עם החצי הרדוד ששם יש בעיה. גם לא שורש הנשמה וגם שניהם רדודים. אז ודאי שיש המון קשיים. אבל צריך לדעת שלכל אדם יש בחירה במהלך החיים לבנות ולשקם ולסדר. כלומר זו טעות לומר אולי לא התחתנתי עם שורש נשמתי ואם כן אני אפרד זה לא נכון כראשית אי אפשר לדעת בימינו אין אדם בסדר גודל של הארי הקדוש שהיה יכול לומר לבני אדם אתה החצי המקורי הארי היה לו הייתה לו ראייה רוחנית עצומה הוא יכל לדעת מי החצי של מי הוא חי לפני 500 שנה בימינו אין אדם ברמה הזו אז תכף נראה כמה כללים איך בכל זאת לבחור בן זוג אם הולכים להתחתן בן זוג או בת זוג יש ארבעה כללים שחשוב שוב לבדוק האם האדם הזה עונה על הדרישות. אבל לאחר שכבר נשואים חשוב להתמקד בבנייה ולא להתמקד בכך שאולי אנחנו צריכים להיפרד. לפעמים אין ברירה אז עושים את זה. אבל כאן הייתי רוצה בכמה מילים להרחיב קצת בנושא. מדוע אנשים כל כך מאוכזבים אחרי החתונה וכפי שראינו קודם, רוב הזוגות בעולם מאוכזבים מהבחירה שלהם. ב90% מהמקרים של אותם מאוכזבים הם טועים. האכזבה שלהם היא לא נכונה. הם לא צריכים להיות מאוכזבים. יש כאלה שכן, אבל 90% זה לא כך. כי בעצם מה קורה לנו אחרי החתונה? נחזור ללפני החתונה ונבין מה קורה אחרי. בדרך כלל נניח שבחור פגש כמה וכמה בנות והוא לא רוצה להתחתן איתם. שואלים אותו למה לא רצית להתחתן? היא כולה חסרונות? הוא אומר לו, יש לה הרבה מעלות, אז למה לא רצית? אז הוא מסביר לי, יש נניח 100 נקודות חשובות שהייתי רוצה שיהיו באשתי ובה יש רק 30, 70 אין. אומרים לו, אתה מחפש אחת שהיא מושלמת? הוא אומר, לא, אני מבין שאני אצטרך להתפשר. לא יהיה לא תהיה אחת שיש לה את כל ה-100 נקודות. באמת זה כך אדם שמצפה לשלמות שהוא מצפה, הוא יכול לא להתחתן אף פעם ואחר כך הוא יכול לכעוס על אלוקים. למה לא שלח לו את מי שראויה לו? יש פסוק שאומר את אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו. לפעמים האיבלת של האדם, הטיפשות שלו שהוא מחפש יותר מדי שלמות היא זו שעוצרת לו את הדרך ואחר כך הוא כועס על אלוקים. למה הוא לא נתן לי? למה הוא לא סידר לי? זה נכון בכל תחום לא דווקא בזוגיות. אז כל אדם יודע שבאמת יש דברים שצריך להתפשר. יש לי אמנם 100 נקודות אבל זאת יש בה רק 30. לפחות שיהיה רוב. והוא רואה אחרת. זאת יש בה 40, זאת 50. בסוף הוא מתחתן עם מישהי. למה התחתנת איתה? כי יש בה נניח 70 או 80 נקודות מתוך מה שרציתי. יפה מאוד. אז התפשרתי על 20 במה שהיה לא כל כך חשוב וקיבלתי את ה-80 נקודות שכן רציתי. אז הוא מרוצה, שמח, ניגש לחתונה. ואז מה קורה בעצם אחרי החתונה? לאחר החתונה לפטע הוא מגלה שמתוך ה-80% 70% 70 נקודות ישנם יש 10 נקודות שהוא טעה הוא חשב שיש וזו טעות בסדר אבל גם 70 זה טוב הבעיה היא שמה עושה היצר הרע גורם לאדם להתמקד באותם נקודות שאין וכל ה70 שיש כל הנקודות האלה הופכות להיות מוב מובנות מעליהם. הוא כבר לא שם לב. פעם בגשת בנות שלא היה להם את המעלות האלה. אתה בחרת בה כי יש בה דברים שאין באחרות. אבל אחרי החתונה הוא מתרגל לכל המעלות. אז כל המעלות הטובות זה כבר נהיה מובן מאליו. ודאי שהיא צריכה להיות מסודרת, נקיה, מבשלת, עושה, מארגנת, מחייכת, אישה טובה. זה כבר הכל מובן. לפטע מה לא בסדר? ה-30% של מה שלא מוצא חן בעיניו לפתע כל זה מתרחב ותופס את המקום של כל ה-100 נקודות. לכן בזמנים שאדם מרגיש אכזבה לאחר החתונה צריך לחזור לאחור ולומר לעצמו הרי פגשתי לפני כן ראיתי אני מכיר מה קורה בעולם ובכל זאת העדפתי אותה כי יש לה מעלות שאין להחרים אז בוא נתמקד בטוב שיש בה במקום להתמקד במה שאין ולפעמים שווה לקחת אפילו דף ועת ולרשום את כל המעלות הטובות שיש באשתי יש יועצי נישואין שעובדים בצורה נפלאה שכשבאים זוגות לפניהם ושופכים את הכעסים שלהם כל אחד על השני הרי בשביל זה הם באו במה השני לא בסדר יש יועצי נישואין שיש להם גישה מאוד יפה הוא שומע את כל הטענות מה מפריע לך אצלה מה מפריע שומע את הכל ואחר כך הוא אומר עכשיו תאמרי לי את מה הם המעלות שיש בבעלך תאמר לי אתה מה הם המעלות שיש באשתך הוא מנסה לעזור להם להגדיר לבד שבעצם המצב לא חמור כמו שחשבנו לפני כי אז כשהאדם לפתע מתחיל לדבר ואומר שבעצם לא היא לא כל כך לא בסדר היא דווקא בסדר בא ב ג ד לפת הורי רשימה של מעלות נפלאות אז מה החסרונות שיש הנקודות האלה בוא נראה איך פותרים אותם בדרך אגב עצה טובה כל זוג נשוי לאחר תקופה יודע בדיוק מה מפריע לצד השני למה הוא לא משתנה כי הוא אומר שהוא מגזים שהוא לא צודק שהיא לא צודקת. והאמת היא שכל אדם צריך לומר לעצמו, נניח שהצד השני לא צודק. הרי איך אמרו על הכביש? אל תהיה צודק, תהיה חכם. נכון? צריכים להיות חכמים. מה רוצים שלום בית או רוצים לריב? אז נניח שיש איזשהי גאון לבעלך שהוא אוהב כך וכך. אז בסדר. אז הוא רוצה שהסלון יראה כך. נניח יש לו איזה איזה רצון שלו שזה מפריע לו כל הזמן אוכל מסוים שאת לא רוצה לבשל או כל זוג שיש להם את הנקודות שלהם. אבל את אומרת לעצמך זה מה שיתן לי את השלום בית, זה מה שירגיע אותו, אז בסדר, מה אני צריכה להישאר עכשיו עם האגו שלי? וכך גם הוא כלפיה. אתה יודע שלאשתך זה מה שחשוב כשאתה מגיע הביתה לא לחלוץ את הנעליים בסלון אז אז אל תחלוץ. אתה אומר, אבל למה זה מפריע לה? לאמא שלי זה לא היה מפריע. יכול להיות אבל אז זה מפריע. אז תלך לקראתה. כל זוג אחרי תקופה מכירים כל אחד נקרא לזה את השיגעונות של השני, את הרצונות של השני ויכולים לריב שנים. שווה יותר. רואים שזה קריטי לצד השני, נלך לקראתו. העיקר שהדברים סתדרו, זה כשכבר נשואים. אבל מראש לפני החתונה, הזוהר כאן מגלה לנו בעצם סוד מעניין. מדוע לפעמים רואים בחור או בחורה שהם באמת נפלאים? מידות טובות, יראת שמיים, הנהגות, לא חסר להם חיצונית, בריאים, הכל בסדר. ובכל זאת לא הולך. אומר הזוהר, לעתים מדובר באמת בצד אחד שהוא גבוה ומצוין. הבעיה היא שהחצי השני נמצא עדיין למטה והחצי הזה מעכב את אותו חצי שלמעלה כי עדיין לא עבר הזמן שהקדוש ברוך הוא קצב לתת את האופציה לזה שירד שיעלה בחזרה ואז שוב יוכלו להתחתן זה ההסבר על פי תורת הקבלה לשאלה שה הרבה שואלים מה חסר לי למה אני לא מתחתן או שיתכן כמה שאתה טוב ונפלא אבל החצי שלך נמצא במקום הרבה יותר גבוה תפיל אתה למקום הגבוה ההוא וכך תוכל באמת לצאת לדרך. וכאן אני רוצה לציין את אחת הסיבות שראיתי מתוך אני חושב אפשר לומר אין ספור שיחות עם צעירים וצעירות שואלים למה בעצם אני לא יוצא לדרך למה אני לא מתחתן מהניסיון ראיתי שאחד המעכבים הגדולים בדור שלנו זה המצב נקרא לזה מצב הביניים מבחינה רוחנית כלומר כך יש מצב שהאדם עצמו נניח הבחור מבחינה פנימית הוא נמצא במקום מאוד גבוה. מדבר מההיבת הרוחני. השאיפות שלו גבוהות והוא רוצה באמת והוא מחובר לתורה, לרוחניות. נמצא במקום גבוה. אבל הסביבה שלו או מה שהוא משדר כלפי חוץ שונה לגמרי ממישהו באמת. כלומר מי שמכיר אותו אומר אותו אותה זה לא משנה. יכול להות גם בחורה כזו שהיא מבחינה רוחנית מאוד גבוהה אבל החיצוניות שלה משדרת אחרת. היא לא תמיד מגלה לאחרים איפה באמת היא נמצאת. כי היא אומרת כולם כך. אז אני אשדר שאני כמו כולם. ודווקא המעלה הזו של השאיפה הרוחנית הגבוהה היא זו שתוקעת אותה או אותו. למה? כי אז מה קורה? אם ניקח היום את הבנים והבנות ונחלק אותם לשלוש קומות מבחינה רוחנית, יש מאוד למטה, יש מצב של אמצע ויש במקום גבוה. מי שנמצא במצב של אמצע שהרוחניות שלו הפנימית היא גבוהה אבל כלפי חוט זה אחרת זה אדם שלא יכול להתפשר על אלה שלמטה ובצדק היא מרגישה אני מעדיפה להישאר רווקה ולא להתחתן עם בחור שאלה השטויות שיש לו בראש אני לא רוצה אחד כזה אני רוצה אדם שהרבה יותר רוחני מצד שני אלה שמעליה לא יודעים שהיא נמצאת במקום גבוה אז החיפוש שלה הוא בקומה הלא נכונה מה הפתרון תעלי קומה מי שאת באמת או אתה גם תשדר את זה או תשדרי כלפי חוץ ואז רואים שזה זורם. משל למה הדבר דומה? בחור שרואה אצל חברו חולצה מאוד יפה שהיא מוצאת חן בעיניו. הוא שואל אותו אני לא מכיר חולצה כזו. איפה אפשר לרכוש כזו? אז הוא אומר לו יש שם את בקניון פלוני יש שם את החולצות האלה. הוא הולך לשם מסתובב שעה מחפש הוא רואה חנויות של מזון, חנויות של נעליים. אין חנויות של בגדים. הוא מתייאש, רוצה לחזור הביתה, מצלצל עליו, אומר לו, "אני שעה מסתובב פה ולא מוצא." הוא שואל אותו, "איזו קומה אתה מחפש?" בקומת הכניסה. אבל החנויות של הבגדים בקומה השנייה תעלה קומה. הוא עולה קומה, מגלה 100 חנויות בגדים שיש שם שפע של חולצות כפי שהוא מחפש. מה הייתה הטעות שלו? שהוא חיפש בקומה הלא נכונה. כך גם בזוגיות. לעתים מחפשים בסביבה או בקומה שהיא לא נכונה. עולים קומה. כל אדם משווק את עצמו כפי שהוא באמת כמו הפנימיות שלו בלי לחשוש ש מה יחשבו ומה יגידו עולה קומה המציאות של החיצוניות והפנימיות מתחברים ואז רואים מבחר גדול של כאלה שדווקא ציפו ויכלו ומחכים גם הם מחכים שיבוא הבן זוג או הבת זוג כדי לצאת לדרך ולהתחתן והאמת היא רואים את זה רואים את זה גם בחוש כשבאמת האדם מביא את הפנימיות הרוחנית שלו לידי ביטוי או למה מדרגה זה רץ זה ההסבר הטבעי לדברי דברי הזוהר מההיבט הרוחני. הזוהר דיבר מההיבט הרוחני שכשיש פערים אז הקדוש ברוך הוא מעכב. אבל מה שהסברתי עכשיו זה גם הסבר טבעי פסיכולוגי שכל אדם צריך לחפש את מי שמתאים לו. ואם הפנימיות גבוהה ומחפשים בקומה של בקומה רדודה לא הולך. לא מתחתנים. עולים קומה יוצאים לדרך. נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת זה הנושא של שמירת נגיעה שהוא מאוד חסר בציבורים מסוימים היום יש ציבורים שמקפידים כמו כל הדורות שבעם ישראל הייתה שמירת נגיעה לפני החתונה יש ציבורים שמקפידים על כך ויש ציבורים שגדלים באווירה אחרת בחברה אחרת רואים סרטים מסוג מסוים ואז גם מרשים לעצמם דברים אחרים ולא שמים לב שאי שמירת הנגיעה זה אחד הגורמים הכי גדולים היום לעיכוב בזוגיות. ואני מדבר כעת מההיבט הטבעי, לא מהיבט הרוחני. מהבת הרוחני ציבור יודע, זה דברים שהתורה מאוד מקפידה עליהם. יש חלילה איסור כרת בנידה. הרי כל רווקה היום יש לה דין של נידה. אפילו זוג נשוי. אם האישה לא טבלה יש לה דין של נידע. קל וחומר כשגם לא נשואים. אבל אני מדבר כעת מההיבת הטבעי, לא מההיבת הרוחני. כשבני זוג שומרים נגיעה מגיעים לפגישה הוא רואה אותה והיא רואה אותו מתאים עוברים לפגישה שנייה לא מתאים חותחים פגישה שנייה מתאים עוברים לפגישה שלישית לא מתאים חותכים והשכל עובד הרי כל מגע אפילו מגע קל כזה בין בן לבת זה שוחד השוחד יעבר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים אם אין שמירת נגיד גיעה כל וחומר אם כמו שיש כאלה שאפילו הולכים לגור ביחד לא מבינים עד כמה שנים חולפות הזמן מתבזבז ולא מתחתנים ואז לפתע מה קורה לפעמים אחרי כמה שנים פתאום היא אומרת לו שהוא אומר לה לא מתאים לי חשבתי ש מה זה לא מתאים שלוש שנים מחיהי ישקעתך כדי להתחתן ופתאום היא אומרת לו לא מתאים נפרדים שוב צריך להתחיל הכל מחדש עד שמוצאים ושוב חיים כמה שנים ולא שמים לב שהשנים חולפות אבל כשיש שמירת נגיעה מתאים קובעים זמן לחתונה לא מתאים חותכים מחפשים מישהו אחר באמת אלה ששומרי נגיעה בזמן קצר מגיעים להכרות נפלאה של הצד השני אני שומע את זה מבחורים שהתחילו לשמור נגיעה הוא אומר תשמע אני פוגש אותה אני מרגיש שאני מכיר אותה לפני ולפנים מהשיחות שדיברנו כמובן גם מחייכים יש אוירה טובה אבל מדברים שיחות לעומק. כל אחד מכיר את השני בפנימיות שלו הרבה יותר מכפי אותה אחת שהוא גר איתה אפילו שנה או שנתיים. אבל אף פעם לא היו להם שיחות עומק הראוי. לא נכנסו אחד לתובנה של איך השני רואה את החיים. כי הכל עבר על דברי יצרים וכדומה. שמירת נגיעה זה גם דבר שמאוד מזרז החתונה. נראה כאן עוד קטע מהזוהר שעונה על עוד שאלה מעניינת. תנא ברזה דמתניתה שנינו בסוד המשנה כל אינון דעתו בגלגולה דנשמתין כל אותם שחוזרים בגלגול אבל הם חוזרים לבד בלי החצי השני שלהם הזוהר עומד כאן על שאלה מעניינת יש גלגולי נשמות מה קורה אם חצי אחד חזר לעולם והחצי המקורי שלו לא ירד לעולם אומר הזוהר ין להקדמה ברחמי זיווגה דהון יכולים על ידי תפילה להקדים את הזיווג שלהם כלומר יכולים לזכות בזיווג אף על פי שאין להם בעולם הזה זיווג יש מצב שחצי אחד ירד לעולם נניח גבר אין לו אישה עם מי הוא התחתן אומר הזוהר על ידי תפילה הוא כן יכול להשיג ועל היי יטערו חבריה ועל זה התעוררו החברים כלומר חכמי הזוהר ואמרו שמה יקדמנו אחר ברחמים כלומר יש מצב שאדם יכול להקדים דים את השני ועל ידי תפילה לקבל את בת זוגו של ההוא ושפיר כאמרו אחר דיקה לכן אמרו שמה יקדמנו אחר ברחמים למה אמרו אחר כי אדם שהוא זר הוא לא שייך לחצי המקורי של הנשמה ועל כן קשין זיווגין כמ דקודשה בריךו אומר הזוהר לכן קשה הזיווגים לפני הקדוש ברוך הוא כי לכאורה יש כאן איזה סוג של עבל כזה שיש פה שני שני חצאים שאמורים להתחתן ההוא על ידי תפילה שאין לו בת זוג, יכול לקחת את הבת זוג של זה וההוא נשאר בלי ועכשיו הוא צריך מערכת שלמה. רק הזוהר אומר שבכל זאת יש כאן ישרים דרכי השם ומסביר מה החשבונות שמסתרים מאחורי כל העניין הזה. אבל קראתי את הקטע הזה קודם כל להשיב על כמה שאלות שצפות ועולות שלפעמים רואים כאלה שלא מתחתנים. שוב אנחנו לא יכולים לקבוע מסמרות אבל לפחות כיוון חשיבה שהזוהר נותן לנו. אבל מה שבעיקר חשוב כוח התפילה. כמה חשוב להתפלל על זיווג. בתלמוד במסכת ברכות בדף ח כתוב יש פסוק על זו תתפלל כל חסיד אליך לעת מצו. אומרים חז"ל לעת מצו זו אישה. אדם רוצה להתחתן כל יום תפילה. יש כאלה שמגזימים בסגולות. אני שומע את זה מצעירים שעות מבזבזים על סגולות. קוראים את כל מה שרק שמעו שיכול להועיל. קוראים ועושים. לא צריך להגזים יותר מדי בסגולות. יש למשל סגולה לקרוא את שיר השירים 40 יום, יש סגולה לקרוא את שירת הבריאה, יש סגולות שונות, אבל אי אפשר להגזים לקחת את כולם ביחד. כל אדם יכול לקחת לעצמו סגולה אחת ולעשות אותה, אבל לא להחביד יותר מדי על עצמו. תפילה יום יום, זה ודאי בלי להפסיק. תפילה, רואים את זה בגמרא, רואים את זה בזוהר, שהתפילה יש לה משקל גדול כל יום אפילו דקה אחת להתפלל על כך. בפרט אם מדובר בגבר והוא נמצא עם התפילין, תפילה עם התפילין יש לזה השפעה יותר גדולה. או אישה, תפילה לאחר פרקי תהילים. יכולה לקרוא אפילו פרק תהילים אחד או שירת הבריאה או שיר השירים, מה שהיא רוצה, אבל לאחר מכן להוסיף תפילה. יהי רצון מלפניך ריבונו של עולם שבזכות התהילים שקראתי או בזכות שיר השירים מה שאומרים שירת הבריאה שתעזור לי למצוא את בן זוגי האמיתי ותמיד לא להתפלל על אדם מסוים לא להתפלל אלוקים תן לי את הבחור ההוא מי אמר לך שהבחור הזה הוא טוב בשבילך תסדר לי את הבחור שהוא הכי טוב בשבילי אם הוא טוב בשבילי תסדר אותו כמה שיותר מהר אם הוא לא טוב לי שנתק מהר התפילה תמיד צריכה להיות שמה שבאמת טוב לאדם שבזה הוא יזכה בסופו של דבר. בדרך כלל, כשמדברים על סגולה מסוימת, מדברים על 40 יום. מה העניין הזה של ה-40 יום? גם בהקדמה של ספר הזוהר כתוב שכשרבי חיא רצה לראות את רבי שמעון בר יוחאי לאחר פטירתו, הוא צם 40 יום. היה אוכל בערבים, אבל 40 יום רצופים צם, רק אוכל בערב, כדי שיזכה לראות את רבי שמעון בר יוחאי בגן עדן העליון. זה רבו שנפטר ומתגעגע אליו, רוצה לראות אותו. לאחר 40 יום אמרו לו בחלום התקדמת אבל לא מספיק צם עוד 40 יום ואז באמת ראה את רבי שמעון בר יוחאי בדיוק שהוא מסיים שיעור בגן עדן העליון ושמע את סוף השיעור וכשסיים את השיעור ראה שבאים מלאכי השרת מרימים אותו להיכל יותר גבוה מעבירים אותו גם שם יש עלייה ממדרגה למדרגה רואים בזוהר ש40 זה סוג של שלמות מה העניין הזה של ה-40 כידוע האות מות המעבר. למשל, כשאדם אומר באתי מירושלים לחיפה, הלעד לשם. לכן היא אות גבוהה מלשון לימוד, הסתכלות למרחקים. אבל מקום המוצא, מאיפה יצאתי? מירושלים. מירושלים לחיפה. האות מות של מעבר משלב לשלב. כלומר, אם נתאר לעצמנו מצב של כמין ספירלה, נקודת המעבר לקומה יותר גבוהה זו האות מ. לסיים שלב ולעבור לשלב הבא. מלשון מים. המים הם לא כמו עצם קשיח שנמצא במקום אחד, נכון? המים, אתה שופך אותם כאן, הם לא נשארים. עוברים ממקום למקום. זוהי האות מ. בספר הצופן יש פרק שלם על האות מ. המציאות מראה גם בטבע, גם מבחינה רוחנית, ש40 יום זה סיום שלב ומעבר לשלב הבא. למשל, כשמשה רבנו היה צריך לקבל את התורה, כמה ימים הוא היה צריך להיות בהר סיני? 40 יום. ואז הוא הפך לעיקרי איש האלוהים. לפני כן הוא היה בן אדם. אחרי 40 יום הוא עלה מדרגה, קיבל את התורה, יכל לרדת. הוא התקדש כל ה-40 יום האלה גם למד כל ה אחרי שהוא ירד הוא אומר אותי ציווהי השם בעת ההי ללמד אתכם חוקים ומשפטים 40 יום הוא התקדש בהר סיני לא אכל ולא שתה 40 יום ברצף שם הוא היה ברצף לא אכל ולא שתה כמו שהתורה מעידה עליו עסק בתורה התקדש ירד אחרי 40 יום לא יכל איש להביט בפניו כי קרן עור פני משה ויתן על פניו משווה מאז שירד מהר סיני עד שנכנסו לארץ תמיד היה עם מסכה כי איפה שהיה מתקרב היו בורחים. הפנים שלו היו כמו פרוז'קטור מאיר. אף אחד לא יכל להסתכל עליו. הוא הפך להיות איש האלוקים. התקדש 40 יום. לקח לו כשהקדוש ברוך הוא רצה לטהר את העולם מהחטאים שהיו בדור המבול. כמה זמן ירד המבול? ויהי המבול 40 יום ו-40 לילה. היה צריך לנקות את העולם, להעביר אותו לשלב חדש, לתוהר, 40 יום. עובר. באיזה יום העובר הופך להיות ייצור אנושי לכל דבר? ביום ה-40. את זה חז"ל אומרים והיום גם גילו במחקרים שבסביבות יום ה-40 מוחו של העובר מתחיל לשדר גלים חשמליים. זאת אומרת שהוא הופך להיות יצור אנושי. אמנם הוא גודל של שועית בסך הכל אבל הוא יצור שלם. יש לו כבר את כל האיברים בשלמות. יש כאן יצור לכל דבר. שוב רואים מעבר. אגב, יש כאלה חושבים שאם כך מותר להפיל לפני יום ה-40. זאת טעות. הארי זל אומר שבשלושת הימים הראשונים יש לעובר כבר נשמה. הנשמה מורכבת מ-18 ניצוצות. ביום הראשון של ההפריה הנשמה הביצית המופרת מקבלת שש ניצוצות. ביום השני עוד שש, ביום השלישי עוד שש. יחד 18 גימטריה חי. זה נרמז חי. שמעכשיו הוא חי אחרי שלושה ימים ויש לזה הוכחה פשוטה שחז"ל כבר אומרים אם ניקח חתיכת בשר ונניח אותה על השולחן כאן שלושה ימים מה יקרה לא אחרי שלושה ימים את הרכב נכון הביצית המופרט היא אמנם בתוך הגוף אבל היא כבר לא מחוברת נכון היא נפרדה והיא מטיילת שם אם אין לה נשמה היא הייתה אמורה להרכב אם רואים אותה שהיא מתפתחת וגדלה זה אומר שיש לה כבר נשמה יש לה כבר חיים אז מה זה יאמר 40 יום ה40 זה שלמות של הגוף הגוף עצמו כבר הגיע ל יש לו כבר את כל האיברים לכן יום ה-40 מכאן והלאה האם נקראת בשם אם לשון הקודש השפה העברית כידוע יש בה עומק גדול מאיזה יום האישה נקראת אמא לא מיום הלידה מיום ה-41 לכן הם בגימטריה 41 כי היא מעכשיו היא הפכה להיות אמא יש לה כבר יצור יש לה תינוק בבטן תינוק רגיל כאילו הוא בעגלה. לעומת זאת, האב מתי נקרא אב? כשהא' נעשה ב'. אב זה א'ב. האחד נעשה שניים. כשהוא רואה את התינוק בחוץ, עכשיו הוא אבא. כי לפני כן מה לא ולא? נמצא מתפתח אצל האישה. אב אם ביחד אב בגימטריה שלוש אם בגימטריה 41. יחד אב אם דם 44. חז"ל אומרים שלושה שותפים באדם: הקדוש ברוך הוא, אבי ואמו. הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה, האבא והאמא נותנים את הגוף. המילה אדם שלוש אותיות, שלושה שותפים באדם. א' אלופו של עולם. זו הנשמה שהקדוש ברוך הוא נותן. מה נשאר? דם. דם זה החומר שממי הוא מקבל? מהאב והאם, שזה הגימטריה של דם. יש דברים נפלאים בשפה העברית. לכן כשמליצים על סגולה מסוימת או תפילה בדרך כלל חשוב שזה יהיה 40 יום רצופים לא עזר עוד 40 יום כמו שראינו בזוהר שלפעמים צריך שוב ושוב אבל לא להרפות משה רבנו כשרצה להיכנס לארץ התפלל 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו תעצור כי עוד תפילה אחת אתה נכנס ואני לא רוצה שתיכנס יש לי סיבות עצר אותו אבל רואים שלפעמים ים תפילה לא מספיקה. אנשים יכולים להתפלל שנה צריכים עוד כמה תפילות ודווקא שם התייאשו. מה נשאר? עשית את כל העבודה עוד קצת אסור להתייאש. צריך להרבות בתפילות עד שהתפילה מתקבלת בסופו של דבר. וראינו בזוהר את כוח התפילה שיש ל לתפילה כוח אפילו לסדר לאדם בת זוג. גם אם אין לו במקור שלו. גם אם בא לעולם גלגול בלי החצי שלו, כי הוא התגלגל והחצי השלו כבר מתוקן למעלה, על ידי תפילה יכול לסדר לעצמו את הבן זוג שיבוא ויהיה או את הבת זוג. כאן הזוהר ממשיך ומסיים זכאה חולקהון דישראל אשרי חלקם של עם ישראל דאורייתא הוליף להו אורחוי דקודשבריך שהתורה מלמדת אותם את דרכיו של הקדוש ברוך הוא איך הוא מנהיג את העולם וכל תמירין וגנזיה דגניזין כמה ודאי כתיב תורת השם תמימה משיבת נפש מחקימת פטי כי הוא חייך אורך ימיך ממשיך הזוהר כאן את כל הדברים הנפלאים האלה שעד כמה התורה מגלה לנו את סודות ההנהגה של הקדוש ברוך בבריאה לעתים אומר התיקוני הזוהר מה שקראנו עכשיו זה ספר הזוהר אבל כדאי לציין עוד דבר חשוב שמופיע בתיקוני הזוהר שם כתוב שאדם שלא שמר על קדושת הברית בחייו עלול לאבד את בת זוגו כלומר אם עבר על איסור נידה או עבר על איסור גויה עלול לאבד את בת זוגו כאן הבאתי בספר מפתחות לחיים יש פה פרקים על זוגיות אז אז הבאתי אני לא אקרית הכל אבל זה נמצא כאן מי שירצה יוכל לראות את דברי הזוהר למה אני מציין את זה כי לעתין אדם שנכשל במשהו ורואה שהוא תקוע הזוהר בפירוש שם בספר תיקוני הזוהר אני אקריא את מיד את התרגום לעברית אמר לו רבי שמעון בר יוחאי בוודאי זהו באור סוד הפסוק לפני כן דיברו על הפסוקים שנוגעים לעניין וזהו שאמרו חכמים על העלו להפסיג את זיווגו שמשורש נשמתו שמה יקדמנו אחר ברחמים שתפילת האחד מתקבלת לקחת את בת זוגו הטובה של זה בגלל העוון של זה שנתן זרעו לאישה נידה או לגויה וזוהי מידה כנגד מידה ועם כל זה כך אומר רבי שמעון בר יוחאי אם עשה תשובה עליו נאמר וש ורפה לו וניתנת לו בת זוגו וכמו שנאמר על התורה רפאות תהיי לשריך זוהי התורה שהיא רפואה והיא חיים כמו שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בהזו גם ידיעה שטוב לדעת אדם שרואה עיכוב בחיים יעשה חשבון נפש אם פעם הוא נכשל במשהו יעשה על זה תשובה שבאמת הוא מצטער על מה שהיה, מקבל על העתיד לתקן את עצמו מהיום מתוודה בפיב זה חלקי תשובה שאדם מתחרט עלי עבר מקבל עלתיד שני חלקים של מחשבה החלק השלישי זה וידוי בפיב מדבר ריבונו של עולם נכשלתי טעיתי אני מצטער על מה שעשיתי מהיום אני משתנה ובאמת מפסיק עם אותו דבר וכך מתנקה לחלוטין כאילו שלא נכשל באותה עבירה זה גם דבר שלפעמים צריך לתקן כדי לפתוח דבר נוסף שחשוב לתת את הדעת כשרואים עיכוב בזוגיות לבדוק האם היה לנו פעם קשר עם מישהו שיצא פגוע. כלומר, אם נקבע בפרט אם הגיעו לאירוסין לקראת חתונה וצד אחד ביטל את השידוך, את הקשר הזה, לעתים ההקפדה של מי שנפגע מכך שביטלו לו את החתונה, ההקפדה הזו יכולה לעכב את הצד השני. לכן אם קרה דבר כזה שאדם ביטל חתונה ולפעמים אין מה לעשות חייבים לבטל אבל תמיד לסיים בבקשת סליחה אם מרגישים שעכשיו הפצע טרי ואי אפשר לדבר להמתין אבל כשמגיע הזמן למצוא על ידי שליחים או בעצמו לבקש סליחה על מה שהיה אז אני רוצה שתביני אותי או שאני רוצה שתבין אותי פשוט המצב היה שלא יכלנו להגיע לחתונה תגידי בפיך שאת צולחת זה דבר שהוא מאוד חשוב שוב כי גם זה נושא ש של עיכוב לפעמים בזוגיות. לעתים יש בררנות מופרזת שמחפשים שלמות. גם בזה צריך לא להגזים. יש דברים שצריך להתפשר עליהם. אמנם יש דברים שאסור להתפשר עליהם. נראה בהמשך את ארבעת הכללים. אבל לא להגזים בבררנות לחפש שלמות יותר מדי. לפני שניגש לארבעת הכללים ניגע בעוד שאלה מצויה. האם לשנות את השם? כשרואים עיכוב בזוגיות, האם לשנות את השם או לא, בתורה רואים שלשינוי השם יש משקל. למשל, אשתו של אברהם אבינו לא יכלה ללדת. אומר לו הקדוש ברוך הוא, שרה אשתך, לא תקרא שמה שריי כי שרה שמה וגם ברכתי אותה ונתתי לך ממנה הבן. במילים אחרות הוא אומר לו, כשיקראו לשרה, היא תוכל ללדת. רואים ששינוי השם כן פועל. ידברות יש הרצאה שמתמקדת בעניין הזה. איך בדיוק שם האדם משפיע על גורלו. הזכרנו שם שכל אות צינור שפע רוחני לאדם, שינוי השם זה החלפת צינור שפע. אבל דווקא בגלל שיש לזה משקל כל כך גדול לשינוי השם, אסור לשנות את השם אם לא שיש צורך ודאי. אם לא מתייעצים עם אדם שמבין בשמות כדי לקבל הדרכה בעניין הזה. לעתים שינו שמות לאנשים ורק הזיקו להם יותר. לכן לא מזדרזים בשינוי שם או בהוספת שם, אלא במקום שבאמת יש צורך. ישנם שמות שהשם הזה ידוע כשם בעייתי ויכול לגרום לעיכוב בזוגיות. יש שמות שאפשר לעקוב ולראות שמצוי. תמיד יש כאלה שם שיש להם את השם ובכל זאת מתחתנים מהר. אבל יש כאלה רואים שם מסוים שהוא באופן קבוע יוצר בעיות מצוי מאוד. שם שיש להם משמעות של מרירות או של נטילה מלשון לקיחה, דברים כאלה צריך להיזהר מהם. שוב, יש שמתחתנים והכל בסדר, אבל אם רואים קושי, יש מקום גם לברר האם השם לא קשור לעניין. מעניין שבאוניברסיטת תל אביב לפני חודשים ספורים פרסמו מחקר עם פירוט רשימה של שמות שכל הילדים שנקראו בשמות האלה הם בדרך כלל היפרקטיבים. יש להם קשיהי קשב וריכוז. אני לא יודע מה הביא את החוקרים באוניברסיטת תל אביב ללכת לחקור שמות. זה יותר שייך לתורת הקבלה, לתורת הסוד. אבל כנראה שהם שמו לב מעצמם שיש שמות שהילדים הנקראים, הם לא נכנסים לסוד השמות, על צינורות השפע, על האותיות, אבל הם שמו לב לבד, עשו על זה מחקר, שמות מסוימים. רואים שאלה שמות של ילדים עם בעיות קשב וריכוז, עם הפראקטיביות ומי שקצת מבין באותיות גם מבין את הקשר בין הדברים. למה זה נותן יותר בערה פנימית וציסה לילד? גם בשידוכים, אם רואים שיש עיכוב בזוגיות, יש מקום באמת להתייעץ ולשאול האם להוסיף או לשנות. בדרך כלל מוסיפים לא משנים מלבד מקרים מאוד מיוחדים שבהם כן משנים. כעת נעבור לארבעת הכללים בבחירת בן זוג או בת זוג. אמנם את ארבעתם כמעט כולם יודעים, אבל הטעות הגדולה היא בעצם איך לבדוק את העניין. ובזה הרבה נופלים, הרבה צעירים וצעירות שעדיין חסרי ניסיון נופלים בטעויות האלה. דבר ראשון שצריך לבדוק בבן זוג או בת זוג איך המידות של האדם הזה, אופי, תכונות, איך הבן אדם הזה מתנהג. האם הוא לא טיפוס כעסן יותר מדי, עצבני? כל אדם לפעמים קצת כועס, אבל יש אדם שכשהוא כועס הוא מאבד את השפיות. איך אפשר להתחתן עם אדם שכשהוא כועס הוא לא שולט בעצמו והוא חסר שפיות? וזה לא משנה בחור, בחורה או אדם שהוא אגואיסט יותר מדי. יש טיפוסים, הוא במרכז, לא יודע לתת כלום לאחרים. כולם צריכים לשרט אותו. ואם הוא נותן משהו זה רק כדי שיקבל בחזרה. יש אופי של בן אדם, יש תכונות אופי, יש מידות מקולקלות שצריך מאוד להיזהר מזה. את זה כל הצעירים והצעירות יודעים למה בכל זאת נופלים. כי הטעות הגדולה היא בצורת הבדיקה. שואלים למשל בחורה שפוגשת בחור, איך המידות של הבחור הזה? היא אומרת יש לו מידות נפלאות. הוא כל כך דואג, הוא כל כך מעניק, הוא כל כך טוב, הוא ממש נפלא. אין לכם מושג כמה הוא נותן לי. הוא דואג לי, הוא מעניק לי. הלי הזה זו הטעות. לא בודקים בחור או בחורה על פי הצורה שהוא מתנהג איתך או שהיא מתנהגת איתך. כי אם הבחור הזה רוצה אותך, הוא ישחק מלאך. איך בודקים אם הבחור הזה בן אדם טוב? תבדקי איך הוא מתנהג בסביבה הטבעית שלו. איך הוא מתנהג עם אחיו ואחיותיו. איך הוא מתנהג עם אוריו, איך הוא מתנהג עם אנשים ברחוב. זה המבחן האמיתי. לא איך הוא מתנהג איתך. אם כלפי כל העולם הוא אדם בעייתי ורק כלפייך הוא מתנהג יפה, זה אומר שזה עד החתונה. ברגע שהוא ירגיש שאת שלו, הוא יתנהג איתך בדיוק כמו עם כולם, כי הוא רוצה להשיג משהו. ברגע שהוא ישיג, זהו. לכן צריך לבדוק איך האדם הזה מתנהג בסביבה הטבעית. בעולם הישיבות למשל, לפני שבחור פוגש בחורה יש בירורים מבררים. היא מבררת עליו, הוא מברר עליה. בדרך כלל לא המשודכים עצמם, אלא הרב שלו, הרבנית שלה או ההורים חוקרים ודורשים ומבררים. וזו גם עצה טובה. כל בחור שהולך לשיעורי תורה, כל בחורה שהולכת לשיעורים במדרשה ויש שם רב או רבנית, תמיד לבקש מהם שיעשו את הבירורים זה הכי טוב. כי גם כשמבררים צריך לדעת לקרוא את התשובות. בדרך כלל אנשים לא יגידו האדם הזה בעייתי. אבל מהניסוח של התשובה, מהתון, מהמנגינה, איך אומרים את הדברים, למי שיש ניסיון חיים יודע לקרוא את מה שמסתתר מאחורי המילים. ואז כשחוקרים ודורשים ובודקים, רואים האם באמת יש לאדם הזה מידות טובות. כמה פעמים שהזכרתי את העניין הזה בסמינר לרווקים או רווקות, אחת השאלות המצויות, רגע, ואם הוא עצבני, אז הוא לא יתחתן אף פעם בחיים? התשובה היא שיתקן את המידות ואחר כך יתחתן. אבל כל זמן שהוא לא מתקן על ידי עבודה עצמית, לא פשוט לתקן את מידת הכעס, כל תכונה צריך לעבוד על זה, לקרוא ספרים, להתאמן. יש קמה, נפילה, עד שבסופו של דבר מתייצבים ונבנים. אבל את לא צריכה להיות הקורבן, אתה לא צריך להיות הקורבן. צריך באמת קודם כל לברר שהאדם הזה בנוי. רוצים לעזור לבני אדם, זה טוב לעזור. אבל לא צריך להקריב את את חיי הנישואין כדי לעזור לבן אדם. שיהיה בנוי, אחר כך מתחתנים. אז זה דבר ראשון שצריך לבדוק בזוגיות. האם יש לאדם הזה מידות טובות? ואמרנו שאת זה בודקים על פי הסביבה הטבעית ולא על צורת ההתנהגות האישית שבינו לבינה. הכלל השני בבחירת בן זוג ואני מדבר כעת רק מההיבט של הזוגיות יראת שמיים יראת שמיים זה חשוב לעוד הרבה דברים אבל כעת אני מדבר מההיבת של הזוגיות חשוב לראות שלמוצע או למוצעת יש יראת שמיים כשיש יראת שמיים גם כשיש ניסיונות אחרי החתונה במקומות עבודה במצבים שונים בפרט כשיש מתח בין בני זוג ופתאום יש איזה פיתוי בחוץ כשיש יראת שמיים אז האדם הזה יודע שאני מחוייב את הקשר שלי לאשתי או לבעלי לא רק מצד הקשר שבינינו אלא לאלוקים הייסתר איש במסתרים ואנוכי לא יראנו נאום השם לילה כיום יאיר כחשך כהורה מלא כל הארץ כבודו כשיש לאדם יראת שמיים גם כשיש לו ניסיונות גדולים הוא יודע כתוב בתורה ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אסור לתת ללב להיות תייר תייר נכנס לשמטאות הוא אפילו לא יודע לאיפה הוא יגיע כשהלב מתחיל לנתות לכיוון בעבודה ד של מישהי או מישהו תכף שמים בלמים ויודעים ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם יש שמירה של קדושת העיניים ממילא אפשר לחסוך הרבה נפילות שחלילה עלולות להיות אם אין יראת שמיים גם כשיש לפעמים ריב או מתח בין בני זוג כשיש לאדם יראת שמיים האגו פחות עובד נניח שהוא נפגע מאשתו והוא עכשיו רוצה שבוע לעשות לה צרות אבל אם יש לו יראת שמיים הוא שואל את עצמו מה רצון השם שאני אריב איתה עכשיו או שאני אפתור את הבעיה בדרכי שלום. כתוב בגמרא שהקדוש ברוך הוא אמר שהוא מוכן שימחה שמו במים העיקר שיהיה שלום בין איש לאשתו. לקחת את שם השם למחוק בתוך מים שם בפרשת סוטה שכתוב שלוקחים את הפרשה כדי שיהיה שלום בינו לבינה כי הוא חושד בה. אומר הקדוש ברוך הוא תמחקו את שם השם. הוא יכל לבחור דרכים אחרות. הוא בורא עולם יכל לתת הרבה דרכים איך לפתור את הבעיה שם. למה הוא בחר בדרך הזו שכותבים על קלף ומוחקים במים את פרשת סותטה? כדי להעביר מסר לבני זוג. אשתך הכעיסה אותך, תחשוב. זה יותר גרוע מלמחוק את שם השם. אומר הקדוש ברוך הוא, אני מוכן שימחקו את השם שלי. למחוק את שם השם זה אחד הדברים הכי חמורים שיש בתורה. אז זה שעכשיו יש ביניכם מתח זה יותר חשוב או פחות חשוב? כל אדם אומר, ודאי זה פחות חשוב. אם פחות חשוב אז אפשר להקריב את זה. אז אני אוותר, אני אבליג. העיקר שיהיה שלום ביני לבין אשתי. כתוב שיש דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. יש מצוות שהאדם מקבל עליהם שכר בעולם הבא. יש מצוות שאת הפירות, את הריבית מקבלים בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. אחת המצוות הבואת שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו. שמרוויחים על זה עולם הזה. מי שמביא שלום בין שניים מקבל שכר בעולם הזה. לא רק בעולם הבא. את הפירות מקבל בעולם הזה. פה צריך לחשוב כשיש לי מתח עם אשתי ואני מוותר, זה לא נקרא שאני מביא שלום בין איש לאשתו, מצח דווקא בין השכנים. גם כשבינינו יש מתח ואני מבליג, יש על זה שכר בעולם הזה אפילו, כי הבאתי שלום בין איש לבין אשתו. מזה אדם יכול לקבל הרבה כוחות, אבל ככל שיש יותר יראת שמיים, כך יותר קל. איך מודדים יראת שמיים? יש כמובן דרגות דרגות ביראת שמיים אבל הבסיס אצל גבר מדד ליראת שמיים זה שיעורי תורה שהוא הולך לשיעור תורה כל יום זה בסיס של יראת שמיים כי זה חובה כמו שצריך להניח תפילין שיעור תורה ואצל אישה זה העניין של הצניעות צניעות זה זה המבחן יש עוד הרבה דברים לברך על מה שאוכלים יש הרבה משמעויות ליראת שמיים אבל הבסיס בגבר זה קביעות איתים לתורה מדי יום באישה זה העניין של הצניעות של הניסיונות הכי גדולים שיש לכל צד. הדבר השלישי שצריך לבחור, לבדוק ולבחון בזוגיות, האם באמת מתאים לנו להתחתן? האם יש לנו נעימות בשיחה? האם כשאנחנו יושבים לדבר כיף לנו לדבר ביחד? אי אפשר להתחתן עם אדם שהדיבור שלו מאוד מאוד רדוד ומצד שני אי אפשר להתחתן עם אדם שהמילים מאוד גבוהות, שהוא מדבר ולא מבינים בכלל מה הוא מדבר. בני זוג צריכים לחיות טוב. לכן צריך כשיושבים בפגישה נעימות בשיחה לראות שכיף לנו לדבר ביחד והדבר הרביעי המראה החיצוני האם הוא נוח לכל צד לא צריכים לחפש את מלכת היופי גם לא כל כך טוב גם לא את מלך היופי יש לפעמים ניסיונות יש קשיים אבל כשיש מראה חיצוני שהוא נוח לכל צד זה אומר שאפשר לצאת לדרך כאן לא צריכים לחשוב מה החברים אומרים? לפעמים החברים אומרים לך יכלת להשיג אחת הרבה יותר יפה. לפעמים בחור מביא את ה את מישהו רוצה להתחתן איתה, מביא אותה הביתה שההורים יכירו. והאמא מתנהגת איתה יפה, אבל ברגע שהיא יוצאת היא אומרת לבן שלה, "לא מצאת מכוערת יותר מזו? אתה הרבה יותר נחמד, יכלת למצוא מישהי אחרת? בזה לא צריך להתחשב בדעותיהם של אחרים. אני רוצה להדגיש. אם האמא אומרת לבן, אל תתחתן איתה, היא לא טובה בשבילך. אתה תסבול ממנה. או שהיא אומרת לבת, "אתסבי ממנו." ב99 פסיק 9% מהמקרים האמהות צודקות. אם הם מדברות על סבל שלא יהיה לך טוב איתה, יש לה אמהות תביעות עין שאין אפילו לאבות. חז"ל אומרים שבינה יתרה ניתנה לאישה. היא קולטת. יש לה סוג של שיקוף כזה שהיא מזהה בני אדם. אבל אם היא אומרת שהמראה החיצוני אתה יכול להשיג אחת יותר יפה, אם לך היא נראית טוב, לא צריך לעשות את החשבון של האמא. כי ייתכן שהאף של ה של השידוך הזה מזכיר לאמא את האף של המורה לדקדוק שהיא לא אהבה. לא זה אמור לקבוע אם להתחתן או לא. אבל אם יש את ארבעת הדברים האלה, מידות טובות, יראת שמיים, נעימות בשיחה ומראה חיצוני נוח, וכמובן מרגישים את הכימיה שאפשר לצאת לדרך משותפת, אז אפשר להתקדם הלאה ולא להתחיל לחפש. כמו שיש כאלה שהולכים לשאול רבנים, לי קוראים כך, לקוראים כך, מתאים או לא מתאים? לא מתחתנים על פי דברים כאלה, אלא צריך לבדוק עניינית אם יש התאמה, אפשר לקבל ברכה מרב אחרי שרואים שיש את הבסיס של הדברים. נסיים בברכה לכל הציבור, קודם כל שהרווקים והרווקות כאן שיזכו במהרה להקים בתים נאמנים בישראל. כל מי שזקוק באמת להקים משפחה שיזכה בקרוב לילדים דור ישרים יבורך בריאות ופרנסה טובה בעזרת השם เฮ [מוזיקה]