הרב ברוך רוזנבלום - פרשת במדבר וחג השבועות תשפ"ג באיכות HD

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת במדבר משנת תשפ"ג נקדיש את השיעור לילון נשמת בר קנה בת רחל מרים לבית רבלסי ולהבדיל לרפואת רבנו שלמה בן שמחה בתור שער חולי ישראל פרשת השבוע פרשת במדבר מתחילים את חומש הפקודים, החומש הרביעי מארבעה מחמישה חומשי תורה והחומש הזה נקרא בלשון חז"ל חומש הפקודים. השם חומש הפקודים ניתנו על שם הספירה שסופרים את עם ישראל. יש לנו כאן בפרשת השבוע שלנו, פרשת במדבר, יש לנו ספירה אחת של עם ישראל. והספירה הבאה יש לנו בפרשת פנחס משה רבנו מקבל אותם ממניין אומרים חז"ל ומחזיר אותם במניין לאחר שמשה רבינו מעביר את ההנהגה ליהושע אז סופרים אותם פעם נוספת פרשת השבוע פרשת במדבר היא ברוב השנים המקדימה את חג השבועות לפני שניגש לעניין וכבר דיברנו עליו כמה וכמה פעמים, הפעם נראה אותו בצורה קצת שונה. התור כותב שיר לגבי קביאת המועדים. כותב התור פיקדו ופסחו. קודם כל פקודה לשון צו ואחר כך פסח. ובמעוברת, כאשר השנה היא שנה מעוברת, סיגרו ופסחו, סוגרים את המצורה ואחר מכן פסח. מנו ויצרו קודם כל מונים את בני ישראל פרשת במדבר ואחרי זה חג העשרת צומוצלו קודם כל צמים צום תשעה באב ואחר כך פרשת ואתחנן עמדו ותיקו כותב לנו התור הפרשה המקדימה לפני חג השבועות היא פרשת מנו זה פרשת השבוע פרשת במדבר שבה מונים את בני ישראל לפני שאני אכנס לנושא הזה של מנו ויצרו שזה בעצם הנושא שלנו השבת בשיעור היום. הייתי רוצה לעמוד על הערה נפלאה שראיתי בספר שנקרא שערי שבועות. הספר הזה שערי שבועות של הרב שלזינגר הוא עומד על הערה נפלאה. החל מפרשת בור שם בעצם מתחילה התורה. שם מתחילים מצוותיה של תורה. כמו שכידוע לכולם רש"י כותב, "לא הייתה התורה צריכה להתחיל אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים." למה? כי המהרל מסביר שתורה נקראת תורה מלשון הוראה. זה ספר הוראות. מהיכן מתחילים ספר ההוראות שלנו? מפרשת בור שם מתחילים החודש הזה לחם ראש חודשים. אגם שיש לנו כמה מצוות שנאמרו קודם לכן אבל אנחנו לא מתייחסים למצוות שנאמרו קודם לכן כי לעבורנו המצוות זה רק מה שמשה רבינו ציווה אותנו שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב אז לכן מתחילת המקומות שמשה רבינו מצווה אותנו זה החל בפרשת בוא וילך מבו עד פרשת וילך עד וילך כמעט אין פרשה שאין בה מצווה וילך שם לשנאות שני שני המצוות האחרונות תרב תרג תרב מצוות הקהל ותרג מצוות כתיבת ספר תורה ובכך מסתיימים מערכת המצוות אחרי זה יש לנו פרשת האזינו ופרשת וזאת הברכה שעוסקות בפרשת שירה שירת האזינו ופטירת משה רבנו וברכותיו וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו אז זה הסדר שיש לנו כמעט בכל פרשה יש מצווה. אומר הספר שערי שבועות ישנם במצו חזה מבו עד וילך ישנם שלוש פרשיות שאין בהם מצוות. האחת היא פקודי בחומש שמות. השנייה היא פרשת במדבר שנקרא השבת. והפרשה הנוספת היא בהמשך חומש במדבר. זו פרשת בלק. אלה שלוש פרשיות שאין בהם מצוות. מה שהוא כותב שאין בהם מצוות זה לפי הספירה של החינוך. לפי ספר החינוך אין בהם מצוות. אני לא נכנס כרגע לנושא כיוון שייתכן שלשיטות אחרות יש בפרשה הזאת מצווה ולא יבואו לגרות קבלה את הקודש ומתו. יכול להיות שיש כאן כמצווה אבל החינוך כותב בפרשה לחשבוננו אין בפרשה זו מצוות. שואל הספר שערי שבועות שאלה מאוד יפה. בכל פרשה, אם הזכרנו פרשת פקודי שאין בה מצווה, אבל ברוב השנים פרשיות ויקל פקודי מחוברות. וברגע שמחוברות אם הרב רוצה לתת דרשה והדרשה היא על משהו בפרשת שבוע נושא הלכתי אז יש לו פרשת ויקל ומשם הוא יכול להיכנס לתוך הנושא ההלכתי הגם שיש לו גם פרשת קודי אבל הוא מדבר על ויקל הוד הוא מדבר על הויקל שם נמצא עיקר העניין כשיש לנו פרשה כמו בלק שאין בה מצווה ישנם קהילות מסוימות שפרשת חוקת בלק מחוברות כך נוהגים הבלדים אצל הבל לדים זה תמיד מחובר פרשיות מחוברות הם מפרידים מתות מעשי תמיד אצלהם מחובר בחוץ לארץ ישנם שנים מסוימות שגם חוקת בלך בחוץ לארץ מחוברים לא ניכנס כרגע לחשבונות אז גם אם רב רוצה לדבר על משהו הלכתי והוא תימני אז ודאי אין לו בעיה יש לו חוקס בולו אז הוא מדבר על חוקס ויצא ידי חובת בלק הוא שואל תראה דבר מעניין שהפרשה היחידה לא לבלדים ולא לשעמים ולא לאף אחד לו פרשת במדבר אין בה שום מצווה. פרשה שבאה לפני מתן תורה. אתה מחכה למתן תורה הייתי מצפה שיהיה פה לפחות כמו פרשת כיטיסה 74 מצוות שיהיה לך שבת הקדמה לפרש למעמד הר סיני היית מצפה שיהיה כמות מצוות יפה שתהיה לך. למה? כמו שאתה מושא שאחרי חג השבועות יש לנו פרשת נסוא שם ברוך השם יש לנו 176 פסוקים. אומרים אה התחתנת עם התורה אז בוא עכשיו תלמד בבקשה את הפרשה הארוכה ביותר את המדרש הארוך ביותר את הזוהר ארוך ביותר תלמד את זה וכאן יש לך את כל ה כל ה מצוות הפסוקים שיש לך כאן בפרשה שבת לפני חג השבועות שום מצווה אין בה וכל מה שמייחדים את הפרשה הזו זה מנו ויצרו סופרים את בני ישראל ודאי שכל אחד שואל את עצמו מה סיבת הדבר אז התשובה שאומר הספר ספר שערי שבועות לקוחם מספר חידושי הרים שאמר החידושי הרים ידוע לכולם יש את המשנה במסכת אבות בפרק ג' מה שכתוב בתנד ואליהו ממש בהתחלה מה שמופיע במדרש ועיקר הבא פרשת ט דרך ארץ קדמה לתורה זה היסוד או אם תיקחו את זה בלשון אחרת קרו אם אין דרך ארץ אין תורה אז ממילא היסוד הגדול שיש לנו זה דבר ראשון לדעת שדרך ארץ קדמה לתורה אמר החידושי הרים השבת הזאת היא שבת של דרך ארץ קדמה לתורה. אנחנו מכינים את עצמנו לקראת קבלת התורה וזה הדרך ארץ הקדמה לתורה. אלה הדברים שאומר החידושי הרים. על פי היסוד של הדברים האלה, בוודאי ובוודאי שאנחנו נמצאים בסיומם של ספירת העומר. היום ספרנו שלושה ו-40 יום לעומר. מתקיימים נכנסנו כבר לשבוע השביעי של ספירת העומר. והספירה הזאת מבטאת כידוע לכולם שהספירה הזאת מבטאת גם הכנה לקראת קבלת התורה סופרים אל היום הנחסף כמו שכותב ספר החינוך אל היום חג השבועות כאשר העבודה שלנו בימים האלה היא להכין את הנפש שלנו כמו שאומר רבנו יונה בפרקי אבות עלמה שהמשנה אומרת שאם אין דרך ארץ אין תורה אומר רבנו יונה ולא תשכון התורה במי שאין לו מידות טובות ולכן ספירת העומר כמו שמחלקים וגוריו מחולק ללב טוב. יש לנו לב עדק בעומר. יש לנו פעמיים 16 16 ו-17. ה-17 זה טוב. החלוקה יש לנו עד לב זה עד לג בעומר. מלקג בעומר והלאה יש לנו עוד 17 יום. וזה העבודה הלב. עד אז עברנו על הלב. עכשיו עובדים על הלב שיהיה טוב. אז זה החלוקה של לב טוב. זה החלוקה שישנה בין שניהם. אלה הדברים שאומרים רבותינו כידוע לכולם. אמנם תלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות בלג בעומר אבל כידוע לכולם מה שכתוב בספרים שגם נפטרו בהמשך אבל מי שלא נהיה חולה עד לק בעומר לא נהיה חולה אחרי לג בעומר אבל גם אחרי לק בעומר גם המשיכו למות כל אלה שהיו חולים קודם לכן הם המשיכו למות גם לאחר בה פסקו מלמות הכוונה שהפסיקו כבר להיות חולים אבל אלה שסחבו את המחלות מקודם המשיכו את זה אחר כך על מה מתו תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה זה על נושא של מידות. הנושא של מידות זה הנושא. ומתו דווקא בימים האלה שבין פסח לעסת שעיקר העבודה של האדם בהם היא הנושא של המידות שלו. על זה אדם צריך לעבוד. והיות ואדם צריך לעבוד על המידות. אז לכן יש לנו 48 קניינים שהתורה נקנת בהם. כל חלק בעניין של קנייני התורה זה עבודה על המידות שלנו. עד שנגיע ליום האחרון שכותב הספרים הקדושים כותבים שאדם צריך לקחת את כל ה-48 ולחזור אליהם. זה ביום ה-49. לקראת קבלת התורה. אומר לנו החידושי הרים, השבת הזאת נקראת בשם שבת דרך ארץ. רבי מנחם מדל מבורקא אמר אותו משפט, אמר את זה כפשוטו, אמר, "שבת לפני פסח נקראת שבת הגדול. שבת לפני יום הכיפורים נקראת שבת תשובה. שבת לפני שבועות נקראת בשם שבת דרך ארץ". זה השם שלה משום שדרך ארץ קדמה לתורה. אותם דברים שדרך ארץ קדמה לתורה מופיע בתנז ואליהו ממש בהתחלה. על הפסוק לשמור את דרך עץ החיים מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים ואין חיים אל התורה שנאמר עץ חיים מילמחזיקים בה אז העניין הזו של דרך ארץ קדמה לתורה אלה הדברים שמלמדים אותנו רבותינו זה התכונה של השבת הזאת הייתי רוצה לעמוד על קטע קצר בעניין שדרך ארץ עלמה לתורה הגם שהיו צריכים לעמוד על זה בשיעור בפני עצמו מה זה דרך ארץ קדמה לתורה אבל ממש אני רוצה לעמוד בקצרה על רעיון שמביא הספר שמן ראש בפרשת במדבר וללמוד אותו בסיעתא דשמיא. לפני מעמד הר סיני אומרת התורה, לאחר שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבינו לצוות את עם ישראל להתכונן לקראת מעמד הר סיני, אומרת התורה, כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר השם נעשה. וישב משה את דברי העם אל השם. משה רבינו מחזיר לקדוש ברוך הוא את מה שעם ישראל אמר נעשה שואל רש"י וכי משה רבנו היה צריך להשיב לקדוש ברוך הוא בשביל מה צריך להשיב לקדוש ברוך הוא מה הוא לא יודע מה עם ישראל ענה אם הוא יודע עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים צריך לחזור לקדוש ברוך הוא להגיד לו ריבונו של עולם הייתי הם אמרו כל אשר דיבר נעשה הקדוש ברוך הוא שמע שאמר נעשה הוא שומע כל מילה שאנחנו מדברים אז מה אתה שואל שאלות אלא בא כתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שאומר רש"י שתלמד דרך ארץ מה דרך ארץ שלא אמר הועיל והוא יודע מה אני שאני עכשיו אחזיר לו מה לא צריך להחזיר לו מה הוא לא יודע הוא יודע אז מה צריך להחזיר לו אתה צריך להודיע למישהו שאין לו טלפון אתה צריך להדיע למישהו אבל הקדוש ברוך הוא יודע שעם ישראל אמר נעשה ונשמע אמר נעשה בינתיים אז מה צריך להחזיר לו אלא למדך תורה דרך ארץ שמה שאמר משה רבנו אני לא אמר הועיל והקדוש ברוך הוא יודע למה אני צריך להשיב לו לכן למד למדנו שההקדמה למתן תורה לפני מתן תורה שעם ישראל אמר נעשה מיד משה רבינו החזיר את זה לקדוש ברוך הוא ואמר בבקשה הייתי אצלהם והם אמרו נעשה למה ללמדך תורה דרך ארץ תלמד דרך ארץ מה זה כל כך חשוב עכשיו ללמוד דרך ארץ כי דרך ארץ קדמה לתורה עוד לפני שיש לך קבלת התורה אומר רש"י תראה מה עשה משה רבינו משה רבינו הדבר הראשון הלך להשיב לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם זו התשובה שקיבלתי מהם הנה תשובה אחת ולכן אותו דבר כותב הספר אור החיים הקדוש. הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו, כמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. אומר לו, "בקשה לך תצווה קודם את הנשים כ תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל." משה רבינו לא עשה כן. מה משה רבינו עשה? אלא מתחילה קרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר ציווהו השם. למה הוא עשה את זה? אומר האור החיים הקדוש, כי חשה רבנו דילמה חס וחלילה יענו מהעם תשובה שלא כאוגן. אולי העם יענה תשובה שהיא לא כאוגן. מה שאין כן הזקנים, האנשים המבוגרים, הזקנים שיש בעם ישראל, מובטחו בהם שתשובתם תהיה כאוגן. אמר משה רבינו, הם ודאי יגידו נעשה ונשמע. ולכן ואחר שישיבו הזקנים כאוגן, העם יטו אחריהם. אם הזקנים יגידו, אז גם העם ילך אחריהם. למה? כיוון שהעם נתן כבוד לזקנים, אם הזקנים אמרו נעשה אנחנו אחריהם. ולראה עוד כי רצה משה ללמד את בני ישראל שיש לכבד את הזקנים כי מעלתם יתרה על כל העם וכמו שציוה השם בתורתו מפני סבבה תקום והדרתה פני זקן. דבר ראשון לכבד את הזקנים מדברים דבר ראשון מדברים עם הזקנים עם המבוגרים בם בילקות שמעוני בספר ישעיהו על הפסוק ונגד זקניו כבוד אומר המדרש לא במקום אחד ולא בשני מקומות אתה מוצא שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים אלא בכל מקום הקדוש ברוך הוא מכבד את הזקנים ואעתיד לבוא חולק כבוד לזקנים גם לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא יחלק כבוד הזקנים זה מה שנאמר ונגד זקניו כבוד וכן אתה מוצא שהקדוש הקדוש ברוך הוא מצטער על זקן אחד כנגד כל ישראל אבל דברים קל וחומר אם מי שאמר והיה עולם עתיד לחלק כבוד לזקנים הלכת כמה וכמה שבשר ודם צריך לחלוק לכבוד לזקנים אז למדנו כאן שעוד לפני מתן תורה לפני שהוא בא להציע כמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל מה עשה משה רבינו הלך לפני הזקנים ולהורות מה הוא רצה להראות לנו שתדע עד כמה אדם צריך לתת כבוד לזכנים שם מורישים לנו את נחלת האבות הם מעבירי המורשת מדור לדור לכן צריך לכבד את הזקנים עד כאן הדברים באגמרא במסכת ברכות אומרת הגמרא מרגלה בפומי דעביי לעולם יהיה אדם ערום ביראה ומרבה שלום עם אחו ועם קרובה ועם כל אחד ידאוג לעשות שלום במשפחה שלו עם הידידים שלו ואפילו אם נוכרי בשוק גם נוכרי בשוק תגיד לו שלום כדי שיהיה יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה. כדי שאדם יהיה במצב של אהוב למעלה ונחמד למטה ויהיה מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם אפילו נוכרי בשוק. רבן יוחנן בן זכאי נשיא ישראל אמרו עליו שלא היה אדם אחד שהקדים לו שלום. הוא אמר שלום לכל אחד ואחד. ועוד אמרו אמר רבי חלבו אמר רב הונה כל שיודע בחברו שהוא רגיל יתן לו שלום אחד רגיל יודע שהחבר שלו תמיד נותן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורוטפהו ואם נתן לו שלום ולא החזיר לו אם אתה נותן לו שלום אחד אמר לך שלום ואתה לא מחזיר לו נקרא גזלן למה שנאמר גזלת גזלת העני בבתיכם אומרים חז"ל העני אין לו שום דבר רק שאתה אומר לו שלום זה מה שיש לו. עד כאן הדברים. בואו נראה דבר פלאי שמביאה הגמרא במסכת שבת דף פט. אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שהוא יושב וקושר קטרים לאותיות. מה שאני מכיר עכשיו זה משבת דף פט עמוד ב. אבל מקור הדברים מופיע בגמרא במסכת מנחות שמשה רבינו עלה למרום וראה שהקדוש ברוך הוא עושה קטרים לאותיות. ושם הוא שאל אותו למה אתה עושה קטרים לאותיות? אמר לו עתיד לעמוד אדם אחד בעולמי ועקיבא בן יוסף שמו ועתיד לדרוש על כל וכוס וכל תג ותג טילי טילים של הלכות ככה אמר לו בגמרא במ על זה אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו לה הקדוש ברוך הוא שהוא יושב וקושר קטרים לאותיות משה רבינו כל השכמות שלו אומרים חז"ל כל עלייה של משה רבינו הייתה בבוקר כך אומרים חז"ל יפה מאוד אמר לו הקדוש ברוך הוא משה נכנס והוא רואה את הקדוש ברוך הוא קושר קטרים לאותיות. משה רבינו לא אומר אף מילה. הוא מגיע למעלה, לא אומר אף מילה. אומר לו הקדוש ברוך הוא, משה, אין שלום בעירך. אתם לא נוהגים למטה לומר שלום אחד לשני. מה זה אתה עולה למעלה? תגיד שלום. אומר הריב, עלית בבוקר, תגיד בוקר טוב. עלית בבוקר לקדוש ברוך הוא, תגיד בוקר טוב. כך אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו. אמר לפניו, לו משה רבנו, ריבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אני אגיד לך שלום. אני פחד, אני אגיד שלום. אומר לו הקדוש ברוך הוא, היה לך לעוזריני. אתה לא רוצה להגיד שלום, אתה מפחד? תגיד לי. ריבונו של עולם, תצליח בעבודה שלך. אתה נראה שאני עושה טאגים, לא? תגיד, ריבונו של עולם, תצליח בעבודה שלך. אני מכריא לכם גמרא. זה גמרא בבקשה כן אני מקריח גמרא שבת פט עמוד בבקשה מיד אמר לו משה רבינו פסוק ואתה הגדלנ כוח השם כאשר דיברת לאמור ריבונו של עולם יגדל כוח השם תצליח בעזרת השם שיהיה לך הצלחה משה רבנו מברך את הקדוש ברוך הוא פסוק חומש במדבר פרק יד פסוק כח ואתה גדלנו כוח השם כאשר דיברת לי אומר רבנו יוידה על הגמרא הזאת מה זה כתוב פה ואתה הגדל כוח השם כאשר דיברת לימור אומר הבן יודה לימו שמשה רבינו אמר לקדוש ברוך הוא מה שאמרת לי לומר שאני אברך אותך היא גדנה כוח השם הרי מה אמרתי לך ברכה היא גדנה כוח השם זה דיברת אליי כדי לימר כל מה שאתה רוצה שאני אלמד לאחרים לא שאתה צריך שיגידו לך שלום לא שאתה צריך שיגידו לך בהצלחה אבל אתה רוצה ללמד אותי שאם אם אני פוגש בן אדם תגיד לו בוקר טוב תגיד לו שלום תגיד לו שיהיה לך יום מוצלח דבר איתו מה אתה עובר עליו זה לא עובד לידך בעל חיים עובר בן אדם לידך שיהיה לך יום טוב תצליח הקדוש ברוך הוא ירך הפנים תן איזה מילה טובה מה אתה כזה מומיה לא מדבר שום דבר דבר שדר משהו איזה ברכה לזולת וזה מוסר השכל כותב השמן ראש אם מלך הכבוד הקפיד והיאיר למשה רבינו בקבלת פנים הראשונה שלו בשמי מרום הוא עולה למרום ומוצא את הקדוש ברוך הוא כורשי כטרים. מה הקדוש ברוך הוא עושה? מיד נותן לו הערה. מה הערה? משה רבנו, למה אתה לא אומר לי שלום? אי אפשר להגיד לו את זה אחרי יומיים, משה ציפיתי שבאת לבקר, תגיד לי שלום. אל הסובך רק נכנס. דבר ראשון, למה אתה לא אומר שלום? מה הוא רצה לומר? הקדוש ברוך הוא רצה ללמד אותנו מה? דרך ארץ קודמו לתוירו דרך ארץ קדמה לתורה תגיד שלום תגיד שלום לבן אדם אתה פוגש מישהו תגיד שלום זה מה שנאמר יגדל נוח כוח השם מה שכתוב בפסוק כאשר דיברת אליי מה שאמרת לי לימור להודיע את זה לאחרים מה שנספת בי ואמרת תגיד שלום היה לך לברך אותי בהצלחה זה לא בשבילי בשביל מי זה לי מו ללמד את כולם דרך ארץ אתה פוגש בן בן אדם תגיד לו בוקר טוב אומר אני לא מכיר אותו נו אז מה יש לא מכיר אותו למה תבוא נח תגיד לו בוקר טוב תגיד לך בהצלחה הוא הסתכל עליך מה קרה אבל בסדר גמור תגיד לו שלום זה דרך ארץ קדמה לתורה רבותיי כמה בני אדם עוברים ליד בני אדם ובכלל לא רואים אותם לא סופרים אותם לא שלום לא להתראות הוא שם את הכובע בצד הזה בכלל שלא יראה שום דבר לא תעשה שום דבר לא רבותיי זה מה שכתוב כאן ועל זה אנו מתפללים עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו שנלמד שהשם ביקש שלום עם משה רבנו במרומיו עושה שלום הקדוש ברוך הוא שהוא במרום ביקש ממשה רבנו תגיד לי שלום שיעזרנו גם כן לומר כך ולומר שלום עושה שלום עם אומיו הוא יעשה שלום עלינו שגם אנחנו נלמד להגיד אחד לשני שלום אומרנו הולכים לקרוא מגילת רות מה אומר בועז לקוצרים מה אומר להם השם עמכם נכון פירוש דבר הוא פונה לקוצרים והוא מברך אותם ולכן תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ומה אחד מרבים שלום בעולם אומרים שלום לכל אחד אומרים שלום וכל אחד מרבים שלום וזהו שנאמר ורם שלו בנייך דהיינו דת תלמיד חוכם הם הלימודי השם הם לומדים את ההנהגה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבינו תגיד לי שלום היה לך לברך אותי שאני אציע בדרכי ורם שלום בנייך עדי זה מלמדים את כולם להגיד שלום וכאן הוא מסיים ופסוק בתהילים שאמר דוד המלך מזמור לו שלום ידברו דוד המלך מתלונן שעם ישראל לא אומר שלום אחד לשני שאין עונים ומברכים בשאלת שלום במה ההמשך של הפסוק ירון וישמחו חפצי צדקים ויאמרו תמיד יגדל השם החפץ שלא מבדו מה כתוב כאן הוא אומר דבר נפלא כתוב לא שלום ידברו אנשים לא אומרים שלום אחד לשני הם לא אומרים אומרים תדע לך אתה אתה רוצה לדעת איך לתקן את זה ויאמרו תמיד יגדל השם לומדים ממה שהקדוש ברוך הוא מה אמר למשה רבנו תברך אותי ומה אמר לו משה רבינו ואתה הגדל כוח השם כאשר דיברת אליי לאמור שמה ללמוד להגיד שלום לכל אדם וזאת למה משום שדרך ארץ קדמה לתורה זה היסוד הגדול שמלמדים אותנו כאן רבותינו בעניין הזה בסיעתא דשמיא אחרי שלמדנו את זה נוכל להיכנס לאט לאט לפרשת השב שבוע שלנו אל הקטע שנאמר בטור שאת אדם צריך לקרוא פרשת במדבר לפני חג השבועות. זה מה שנאמר מנו ויצרו. זה היסוד רבותיי. מנו ויצרו הזה הוא מתחיל כבר מפרשת שבוע שעבר למי שזוכר הבאנו דקברי הגמרא שעזרה הסופר תיקן להם לישראל שיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם לעצרת וקללות שבמשני תורה קודם לראש השנה. מה הי טעמה? אומרת הגמרא כדי שתכלה שנה וקיללותיה שואלת הגמרא אני מבין שקוראים קללות לפני ראש השנה שעל בית תשרי כדי שתכלה שנה וקיללותיה את הוא עצרת ראש השנה עצרת זה ראש השנה אומרת הגמרא עצרת זה ראש השנה למה שבו נידונים על פירות האילן נידונים שם על פירות האילן נו דיברנו בשבוע שעבר מה זה נידונים על פירות האילן בחג ה בחג הפסח אנחנו לא בחג הפסח אנחנו לא מוצאים צ תורה כיוון שנידונים ע על התבואה למה כאן בגלל שנידונים על פירות האילן דווקא כאן אנחנו עושים מוצאים ספר תורה מה הסוד התמון כאן אז הסברנו בשבוע שעבר דברי השלה דברי ה דברי הרוקח הסברנו בשבוע שעבר בהרחבה רבותיי אני רוצה לעמוד ברשותכם להראות לכם עד כמה הנושא של קריאת פרשת במדבר לפני ראש השנה עד לפני חג השבועות כמה היא מהותית נכון אני כבר מקדים ואומר לשיטת מרן הבית יוסף זה לאיכובה שאני אומר זה לאיכובה כיוון שלשיטת שיטת מרן הבית יוסף בתכח יש דעה שאומרת יכול להיות עוד שבת יכולה להיות עוד שבת בין הקללות לבין לבין חג השבועות ישנם שנים מסוימות שגם פרשת נסו מקדימה את חג השבועות בשנים מעוברות מסוימות פרשת נסו מקדימה ברוב השנים במדבר קודמת אבל ישנם שנים מסוימות שפרשת נשוא קודמת לשיטת הבית יוסף זה לא קורה אין דבר כזה שקוראים פרשת נשוא לפני חג השבועות חייב להיות מנו ויצרו קודם עולים את בני ישראל ואחרי זה חג העשרת לשיטת מרן הבית יוסף בתכח יכולה להיות שבת נשוא גם כן קודם רבותיי אם המטרה שתהיה שבת אחת חוצצת זה רק בגלל שתוספות אומר במסכת מגילה שאסור להסמיך את הקללות לחג אז זה לא העניין של מנו ויצרו היה צריך לומר ויש לקרוא את הקללות לפחות שתי שבתות לפני החג זה מה צריך לעשות אם יש לך פרשת נסוק קודם לפני החג אתה יכול לקרוא את הקללות בפרשת במדבר אתה יכול לקרוא אותם שם הדגש שהיה צריך להיות מוסם על מה שאסור להסמיך קללות החג ואם אתה לא מסמיר קללות החג אתה יכול לקרות קללות בפרשת במדבר והסיום שלהם אחרי זה יש לך בת חושטת פרשת נשוא אבל לא כך נאמר אומר מה המנו ויצרו קודם כל מונים את בני ישראל ואחרי זה חג הסרת סימן שעל מה שם הדגש מה הדגש שיש לנו הדגש הוא על מה במדבר לפני חג השבועות זה הדגש לכן מנו ויצרו רבותיי זה עוד יותר חזק ממה שאנחנו חושבים כותב במהרית בשאלות ותשובות אור החיים בחלק ב' סימן ד' מה קורה בשנה מעוברת שפסח פסח היה שבת לפני פסח היה שבת מצורר פסח א' דפסח היה בשבת שביעי של פסח הוא יום שישי השבת שלאחר מכן זו שבת רגילה אנחנו עדיין לא אוכלים חמץ כיוון שעדיין לאתיים הפסח אבל זו שבת אין יעלה ויבוא שבת רגילה מה קוראים באותו שבת אם שבת קודם קראת פרשת מצורע מה אתה קורא שבת שאחרי פסח אחרי חרמות יפה מאוד אנחנו בשבת כזאת אנחנו יושבי ארץ ישראל קוראים פרשת אחרמות בחוץ לארץ אין אחרמות למה כי בחוץ לארץ זה יום טוב שני של גלויות הם קוראים את הפרשה של יום טוב שני של גלויות מה אנחנו קוראים אחרי מות שבת לאחר מכן אנחנו קוראים קדושים מה הם קוראים בחוץ לארץ אחרי מות רבותיי וככה זה רץ אנחנו נקרא אמור הם יקראו קדושים אנחנו נקרא בהר הם יקראו אמור וככה אנחנו רצים אחד אחרי השני. עד מתי? עד מטות משאי. עד מתות מסאי. בסוף במדבר אנחנו רצים אחד אחרי השני. רבותיי, מה זה? נשאל המרית שאלה. בשבת שאנחנו קוראים פרשת קדושים, כן? הם צריכים לקרוא מה? אחרי מות קדושים ולהתחבר איתנו. אחרי מות קדושים אנחנו מתחברים תמיד. או מקסימום שאנחנו קוראים בחוקותיי יקראו בהר בחוקותיי ונתחבר מה קורה מי שנוסע לחוץ לארץ שומע פרשה פעמיים אותו פרשה פעמיים ומי שבא מחוץ לארץ לפה חסרה לו פרשה הדבר הראשון צריך לדעת לא לנסוע לחוץ לארץ זהו שנה כזאת לא נוסעים או שאתה נוסע תישאר עד אחרי תשעה בארב שיהיה נאוד דשא ארוך אתה חוזר חסר לך פרשה צריך לסוף 10ה אנשים לקרוא הסתבחת לכן זה בעיה לכן מה לכן אנחנו מבדילים איתם עד מתות מסאי אנחנו לא מתחברים איתם נשאל המערית שאלה נפלאה ביותר למה אנחנו לא מתחברים בפרשת קדושים יקראו אחר מות קדושים למה סוכבים את זה עד מתות משאי אתה יודע מה המארית עונה תשובה אומר המארית אתה יודע למה מושכים את זה עד אז כדי להרוויח שפרשת במדבר תהיה לפני חג השבועות לנו יש פרשת נסו לפני חג השבועות וכל יושבי חוץ על הארץ קוראים במדבר לפני חג השבועות. שווה להקדים במדבר לפני חג השבועות העיקר ולא כמו שלחנו נקרא פרשת נשוא פלאי פלאות. מה כל כך חשוב בפרשת במדבר ששמים אותה בפרונט? טוב אנחנו הולכים בעזרת השם לבאר את הדברים. דבר ראשון נביא מה שאומר המהרם בנת הבד ניקלשבורג בעניין הזה. מה יש בפרשת במדבר? בחז"ל הקדושים, בילקות שמעונים בפרשת השבוע אומרים חז"ל שבשעה שעם ישראל קיבלו תורה באו אומות העולם ושאלו את הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, אנחנו לא מבינים מה ראו ישראל להתקרב יותר מכל אומה ולשון?" מה קרה שעם ישראל התקרבו יותר מכל אומה ולשון? אומר להם הקדוש ברוך הוא, אביני ספר יוכסין שלכם, בבקשה, תביאו לי ספר יוחסין. אתם יודעים מאבא שלכם, מאמא שלכם, מסבתא שלכם, אתם יודעים יוחסין, אין לכם. שנאמר אבו להשם משפחות עמים כדרך שבניי מביאים שנאמר פרשת השבוע והתלדו על משפחותם. לעם ישראל יש מורשת. הוא יודע מי האבא ומי הסבא ומי הסבא רבא, הוא יודע. יש לו שולשלת. אתם אין לכם שולשלת כמו שרשי כותב שמה, כסלוכים, פסלוכים אומר רש"י, אף אחד לא יודע מאבא שלו, מאמא שלו, אף אחד לא יודע שום דבר. אנחנו יודעים יפה מאוד. ולכן מה אומר הקדוש ברוך הוא אתם אין לכם ספר יוחסין אתם לא יש רשימה שלמה שאורכים שם אז את תולדותם למשפחותם לבית אבותם יש לך את ספר היוחסים שלהם ממילא אתם אין לכם את זה היות ואין לכם את זה אתם לא יכולים לקבל תורה אומר המהרם בנת על פי זה תבין טוב מאוד למה בפרשה הזאת אומרת לנו למה הפרשה הזאת צריכה להיות לפני חג השבועות אתה יודע למה היא סיבה פשוטה מאוד כי בפרשה הזאת קיבלנו כוח לקבל את התורה מה הכוח שקיבלנו לקבל את התורה כי יש לנו ספר יוחסין בזה שיש לנו ספר יוחסין אנחנו יכולים לקבל את התורה לכן כאן נכתב והתילדו על משפחותם לבית אבותם זה הבסיס שיכלנו לקבל את התורה ככה אומר המהרמם בנת תשובה נפלאה הוא ממשיך הלאה בעוד נקודה בעזרת השם ביום שישי הבא עלינו לטובה נאכל בעזרת השם חג השבועות נאכל הרבה מאכלי גבינה נכון בעזרת השם אני מקווה שכבר נהרכתם בהספקה מסודרת של הרים של גבינה כי כתוב הרי גבנוני כתוב הר גבנונים צריך שיהיה הרים של גבינה ברוך השם בסיעתא דשמיא מה פתאום אוכלים גבינה חוץ מזה שזה טעים הרבה תירוצים נאמרו בעניין אחד התירוצים שנאמרו בעניין כיוון שהיו בביתו של אברהם אבינו אכלו בשר וחלב מה כתוב בפסוק ויקח אם אב וחלב ובן הבקר אשר עשה הם אכלו בשר וחלב עלו למעלה אמרו לקדוש ברוך הוא מה אתה נותן תורה לעם ישראל מה פתאום אתה נותן תורה לעם ישראל מה פתאום הם לא יקמרו על המצוות מאנוש כתזכרנו ובן אדם כתפקדנו הם לא ישמרו את המצוות אמר הקדוש ברוך הוא רגע סליחה סליחה ואתם כן שומרים את המצוות התורה הייתה אשתכם 2448 שנים ירדתם למטה לבית של אברהם אבינו שלוש פעמים כתוב בתורה לא תבשל גדי מחלב אמו ואכלתם אתו בשר וחלב אז מה אתם אשימים אותו נו יוצא שבגלל שהם אכלו בשר וחלב אנחנו זכינו לקבל את התורה לכן אוכלים הרבה גבינה אז מי שמאוד שמח שקיבל את התורה שיאכל הרבה גבינה. זה מה שכתוב כאן. טוב, עד כאן הדברים של המהרם בנת הבדקשבור. אני רוצה ללכת בעזרת השם זה הסבר אחר לגמרי וללמוד אותו בסיעתא דשמיא ובוא נתחיל דבר דבור על אופניו. בפרשת השבוע שלנו מצווה הקדוש ברוך הוא את משה רבנו לספור את בני ישראל. וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית צתם מארץ מצרים לאמור. את ראש כל הד בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא תפקדו אותם לציבותם אתה ואהרון אומר רש"י במקום שתפקדו אותם יהיו גם הנשיאים ביחד איתכם לא רק אתם גם הנשיאים למה הולכים כל אחד להגיד אני מגד אני מזבולון אז כל נשיא צריך להיות שם בסביבה יפה מאוד כותב בעל התורים על המקום תפקדו אותם אתה ואהרון כאן אתה ואהרון בספירה הקודמת שהייתה בחודש תשרי שהקדוש ברוך הוא אמר להביא מחצית השקל לעדנים שם אהרון לא היה בספירה למה כי הספירה היא הייתה לאחר חטא העגל לאחר חטא העגל אהרון לא יכול להשתתף בספירה למה הוא לא יכול להשתתף בספירה כי אהרון עשה את העגל אומר בעל התורים רק משה רבנו היה בספירה ההיא שמופיעה בפרשת כיטיסא בספירה הזאת גם אהרון הגיע עד כאן דברים נפלאים מאוד שואל רשי תגיד כמה סופרים אותם ירדו למצרים אומרת התורה ב-70 נפש ירדו למצרים נכון ככה אומרת התורה מספר 40 66 פרשת ויגש ביחד עם יחד עם משפחת יוסף כמה הם 40 אומרים חז"ל 70 כמה חסר לך חסר לך אחד מי ישלים יוכבת יפה זה רק תירוץ אחד אתם זוכרים יוכבת בסדר שהיה יוכבת טוב יוכבת תשלימה אז כמה משפר 40 ב70 נפש ירדו אבותייך מצרים יופי בכמה יצאנו ממצרים כמה? 600,000 כ600,000 לא 600,000 כ600,000 כמה חסר? אחד שמעתם את התורה? לא אומרים 600, אומרים כן 600. חסר אחד, התורה לא תכתוב 600. כן 600. נכון? אחד יש לו 200 בחורים בישיבה שואלים כמה יש לך? הוא אומר בין 300 ל-500. זה גם כן 200. זה גם 200. אבל הקדוש ברוך הוא לא כותב בקסר לי אחד. אז זה לא 600. זה תוירתמס. כך נראה תורת אמת רבותיי כ600,000 ברבו יצאו ממצרים כעבור כמה חודשים ארבע חודשים שלושה חודשים עשו עגל עשו עגל מתו כמה מתו 3000 ברבו אז אתה יודע כבר כמה יש היה קשר נפטר בטח שלושה חודשים יש עוד אחד יש עוד אחד אז כבר יש 600,000 עכשיו רק 3000 אז כמה הם עכשיו כמה הם עכשיו 97 אז אתה יודע בוא הכל בסדר סופרים אותם כל אחד יביא חצי שק סופרים אותם עוד פעם והספירה הזאת כדי אמרת מתו 3000 דיאיקת ואמרת לי כ6,000 אז מה הבעיה אתה יודע כמה יש אומר לא תביא בבקשה כל אחד חצי שקלשים מזה אדנים והדנים האלה תספור לי אותם כמה הם יצאו כולם המספר כמה יצא 603550 ברבו זה המספר עם ישראל נספר 603550 50 שואל רש"י בשביל מה אתה סופר אותם? כבר אתה יודע המספר הזה שספרו אותם 603,550 זה היה מתי? באיזה תאריך? תשרי. בשנה השנית צתה מארץ מצרים. הקדוש ברוך הוא מצווה לעשות משכן וזאת התרומה שתיקחו מטעם. זהב, החסף ונחושת. צריכים לעשות אדנים. כל אחד יתן חצי שקל. למה חצי שקל הזה נעשה אדנים? יופי. כמה יצא? 603,550. ברבו. מגיע ראש חודש אייר באותה שנה. אותה שנה. ראש חודש אייר. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו, זהו את ראש כל בני ישראל. בבקשה תספור אותם עוד פעם. מה לספור עוד פעם? ספרת אותם השנה. מה יש לספור עוד פעם? ספרת אותם השנה. כותב רש"י, הספירה לא הייתה לפי גילאים. אומר רש"י, הספירה מה הייתה? מתשרי לתשרי. זאת הייתה הספירה. מתשרי לתשרי. כל מי שנולד מתשרי התשרי, זה באותו שנתון. זה באותו שנתון של לידה. אם זה באותו שנתון של לידה, אז לא נגדלו בינתיים. השנתון נשאר אותו שנתון, אז אין שגדלו באמצע, אז המספר הוא אותו מספר. כמה המספר? 603,550 אז למה לספור אותם עוד פעם? בשביל מה לספור אותם? אומר רש"י, מתוך חיבתן מונה אותם כל שעה. הוא מחבב, רבותיי, מחבב. יש אנשים מחבבים כסף, כל הזמן סופרים אותו, נכון? הוציא מהכספומת 2000 שק, הוציא את זה ביום שישי אחרי צהריים הוא לא קנה אפילו גרעין אחד אותו 2000 ש₪ נשאר בכיס מוצאי שבת הוא לא יצא לקניות ולא קנה דלק יום ראשון בבוקר לפני שהוא מתחיל את השבוע הוא סופר מה אתה סופר השתנה משהו לא קנית כלום את הקניות קנית כבר מ מה אתה סופר מתוך חיבתן אני יודע אולי שבת המלכה הכניסה לי עוד קצת אולי היה איזה תוספת הוא סופר אדם מחו הקדוש ברוך הוא סופר בכל רגע רבותיי אני רוצה לשאול אתכם שאלה לפני שאני ממשיך. כמה זמן לקח לספור את עם ישראל? זהו? פה אחד כולם. כמה זמן לקח לספור את עם ישראל? אה, יומיים. מקור. אה אבל דבר אחד אני בטוח פחות מ-20 יום מאיפה אני יודע כי ב-20 בחודש אייר נעלה הענן כבר יצאו לדרך לא ספרו אותם בדרך נכון 20 יום ודאי עד 20 יום זה נגמר יפה מאוד בתוך ה-20 יום היה שתי שבתות ושבת לא סופרים אז כמה זמן יש לנו 18 יום נו כמה זמן סופרו אומר הרמבן דבר אחד אני יודע אומר הרמבן הזכיר זריזות משה רבנו במצוות השם. כי ביום הדיבור שהקדוש ברוך הוא אמר לו שעו באותו יום לקח את הנשיאים והכיל את כל העדה והתחיל מה? לפקוד אותם. אבל לא נשלם המניין באותו יום. לא גמרו את זה באותו יום. אומר הרמבן. למה? זה מה שכתוב בפסוק אחר כך. ויפקדם במדבר סיניים להיודיע שהיה במקום ההוא. אבל לא במניין. לא ה ביום ההוא. לא גמרו את זה ביום אחד. בלתי אפשרי ביום אחד. הברבנל בעקבותיו אומר בפסוק ואת כל העידה הקילו באחד לחודש השני אין לפרש שבאותו יום שציווה משה רבנו למנותם הקיל אותם ונמנו כולם באותו יום כי אי אפשר שיעשו את זה ביום אחד יש פה ביום אחד יפה מאוד אז כמה זמן זה לקח לא יום אחד הרמבן לא נותן כמה זמן וגם ארבעב בנל לא נותן כמה זמן יפה מאוד בא הספר רחובות הנהר ואומר זה לקח 20 יום 20 יום עד שספרו אותם. כך הוא אומר רבותיי 20 יום. בא הספר מגדים חדשים ושואל שאלה. רבותיי כמה זמן לוקח לספור בן אדם? אנחנו לא מדברים על חצית השקל. תסתכלו כאן בספירה הזאת עברו לפני משה ואהרון. אמרו לפני משה ואהרון מי אתה? מוישה. משפחה ברקוביץ'. מה אבא שלך? יחזקאל. יופי. כמה דק משפט וד זהות? ברבו. איזה שבט אתה? גד. הכל רשום. רושמים מה יש רושמים? לוקח בן אדם רושם מהר כמה הולך לרשום כל בן אדם כמה זמן לכתוב בבקשה תוציאו אתם תכתבו את השם שלכם תעודה זהות כמה זמן על השעון כמה זה לוקח לכם כמה שניות רבע דקה רבע דקה תוציאו עת עכשיו תכתבו רבע דקה זה לא חוכמה אתם מכירים איך קוראים לכם ואז שאתה אומר אבל הקצרן אתה אומר לו איך אומר איך אמרת מנדלוביץ' או ישראלוביץ' תכתוב את השם שלו המדויק הוא גם שח לא שומע טוב ברבו מה המספר יופי אז כמה לוקח הכי מהר רבע דקה רבע דקה כפול ארב כפול ארבע זאת אומרת כל אחד עבר לפני משה ואהרון אין רישום קודם באו לפני משה ואהרון ומשה רבינו הכתיב את השמות שלהם רמבן פרק א' פסוק מ כמה לוקח רבע דקה לבן אדם אתם רוצים 10 בסדר 10 שניות רבע דקה לבן אדם אז כמה יש בדקה? ארבע יופי וכמה יש בשעה 240 וכמה ב-12 שעות לא למדתם ליבה 80 יופי הגלתי לכם אחרי זה הוא התרגל היד שלו הלכה יותר מהר 3000 ביום הלך מהר ברוך השם בטוב הוא כבר עשה את זה מהר ספרו גם בלילה ספרו גם בלילה עם פרוז'קטור וודאי שכן למה לא ומשה רבנו היה ואהרון היו ערים כל הלילה כן 18 יום כן כן ודאי למה לא למה לא היו סופרים יופי אז כמה זמן זה לקח היו הרים גם יום ולהיל אם ביום 3000 כמה זה בלילה עוד 3000 אז כמה זה ביום 24 שעות כמה 6000 וכמה זה ב-10 ימים 60,000 וכמה זה ב-20 יום 120,000 כמה יש לך בעם ישראל כמה יש לך 600,000 אז איפה ספרו? איפה ספרו? המה ספרו? על מה אתה מדבר איתי? ספרו. אלא חייבים לומר שמה שזה נעשה ביום אחד וזה נעשה בנס. אומר החתם סופר אין פירוש אחר. אין דרך אחרת. כמו שקראו כל הניסים שהיו במדבר שעשו את המשכן בתוך בתוך כמה ימים גמרו את כל המשכן התחילו בתבתשרי וגמרו אותו בכה בחודש כסלב. איך עשו אותו כל כך מהר? אין מכונות, אין ליזר, אין פטישים, אין קונגו, אין שום דבר, אין מסורים. כולם עובדים בלי שום כלי עבודה ומייצרים משכן בתוך מספר. איך בנס היה עומד? יופי. אז אם בנס היה אומר, אתה לוקח ובונה מנורה, אתה דופק עליה את המנורה ויוצאים משם שושנים ופרחים, איך זה נעשה? בנס היה אומר ואת הכרובים אתה דופק ויוצא כרובים. איך בנס היה? וזורקים את זה לאשת תוך וניו נעשה מנורה. בנס היה כל המשכן בנס, גם המניין בנס. אומר החתם סופר חייבים לומר ביום אחד ברבו יום אחד עכשיו תזכרו שאלו אותכם כמה זמן לקחו לספור תביא את כל הדעות רחובות הנר אומר 20 יום שאלה של המגדים חדשים הרמבן אומר ודאי לא ביום אחד כנס אותו ביום אחד אבל לא ספרו כך אומר גם הברבנל אותו שיטה רבותיי את עם ישראל ספרו מראשית הבריאה ועד עכשיו תשע פעמים כך כתוב בחז"ל אחד בירידתם למצרים 70 נפש בייתם כ-600,000 אחרי זה יש לנו גם חוץ מ-600 600,000 יש לנו את המספר כאן שהיה לנו בפרשת כסטיסה 603,550 בפרשת השבוע שלנו אותו מספר 603,550 והמספר שמופיע בסוף פרשת פנחס יש לנו עוד רבותיי איך יכול להיות אותו מספר אותו מספר המספר שהיה בתשרי והמספר שיש עכשיו בראש חודש אייר אותו מספר בא רש"י ואומר מה הבעיה יש שנתונים אתה יודע מה זה שנתון אדם רושם ילדים לגנים יש שנתון יכול להיות שבגן אחד יש ילד אחד שהוא בן ארבע שנים וחודש, אחד ארבע שנים ו12 חודשים. השאלה ממתי יש קו? אחד לפני הקו ואחד אחרי הקו. יפה מאוד. אומר רש"י, הספירה הייתה מתשרי לתשרי. המניין הזה והמניין השני היה באותו שנה. אז אין הבדל ביניהם. אז זה 603. בא הרמ"בן אומר לא. המניין הראשון 603,550 כלל את שבט לוי בתוכו. שבט לוי היה בתוך המספר הזה של 603 א000. במניין השני אמר הקדוש ברוך הוא, אני לא רוצה לספור את שבט לוי בתוך בני ישראל, עכשיו אני רוצה לספור אותם בנפרד. שאני רוצה לספור אותם בנפרד, המספר הזה בלי הלביאים. עכשיו בלי הלביאים יש לנו 603,000. כמה יש בלביאים? 22,300 אבל זה לא נכון. למה זה לא נכון? כי במספר הראשון שהיה היה מבן 20 שנה ומעלה. המספר עכשיו אצל הלביאים זה בבין חודש אז 222,300 זה לא הפער שביניהם צריך לדעת כמה היה שמה תינוקות וכמה מבוגרים וזה נעשה החשבון נפלא ביותר עד כאן דברי הרמבן ודברי רש"י רבותיי בא הראם רבי אליהו מזרחי אומר אני לא מבין מה זה מתוך חיבתן מונה אותם כל שעה רש"י אומר מה אתה סופר אותם הוא אוהב אותם אז הוא סופר אותם אין לך ספירה אחת שהייתה שלו לצורך כל ספירה שספרו ספרו לצורך אין ספירה לא לצורך כלומר מה זה מה לומר הספירה הראשונה ב70,000 שרדו אבותיך מצרים השנייה 600,000 אומר הרמבן להוסדי חסדיו של הבורא יתברך תראה איזה חסד שיש לקדוש ברוך הוא מה החסד החסד שהקדוש ברוך הוא הוריא אותנו ב-70 נפש ותראה כעבור כמה זמן יצאנו חמישה מיליון איזה חסד אז הספירה הזאת נועדה להראות חסדי הבורא יתברך יפה מאוד הספירה השנייה לקח את העגל אתה רוצה לדעת מה המניין של בני ישראל מה המניין אחרי שהרגו בהם יצא לך 603,550 הספירה הזאת אומר המלבין בדברי הריהם אומר המלבין הספירה הזאת בכלל לא קשורה לספירה הקודמת בכלל לא כי בספירה הקודמת לא ידעת מי נותן כסף מאיזה שבט מה אחד מבן 20 שנה ומעלה לקח חצי שקל שם בקופה לא היה רישום של משפחותם לבית אבותם במספר שמות לקחו חצי שקל שמו בקופה אמרו לא שאלו אותך איך קוראים לך מה איתך שום דבר מבין 20 שנה ומעלה כל אחד ישים חצי שקל לאדנים לא ספרו אותם אחרי זה ספרו את האדנים מזה ידעו 603550 כאן בספירה הזאת ספירה אחרת לגמרי מאיזה שבט אתה מה הייחוס שלך בן כמה זה ספירה אחרת לגמרי אמנם זה בן 20 שנה ומעלה חוץ מזה ששבט לוי מחוץ למספר ועוד שגם מופיע משפחותם לבית אבותם מביאים את המשפחה שלך בתוך המספר אז מה רש"י אומר מתוך חיבתן מונה אותם בכל שעה. כך שואל הרם רבי אליהו מזרחי. מה התשובה? אז אומר הספר נחלת יעקב, אומר תשובה מאוד יפה. אומר הספר נחלת יעקב שהספירה הזאת שנועדה לאדנים זו ספירה שאתה לא צריך לספור את עם ישראל. אתה רק צריך לתת חצי שקל בשביל לעשות מזה עדנים. למה צריך לספור אותם? שכל אחד יתן חצי שקל ושלום על ישראל. למה צריך לספור אותם? זה שהקדוש ברוך הוא אמר תביא חצי שקל וגם תביא תרומה לעדנים וחוץ מזה לספור אותנו זה מראה על חיבתם הקדוש ברוך הוא כאן רצה שנביא עדנים לכפר על נפשותיכם לכפר על מה שעשינו את העגל מה אכפת לך כמה הם במניין אומר הספר נחלת יעקב כאן המניין הזה נועד בשביל מה המטרה של המניין הזה נועדה כדי לספר לעם ישראל כמה הקדוש ברוך הוא מכבב אותם יופי בא רש"י ואומר כך המניין הראשון שפי הפרשת פרשת כיטיסא הלך לאדנים המספר השני של פרשת השבוע אתה יודע למה ספרו אותם גם כן עם החסית השקל מה עשו עם החסית השקל הזה אומר רש"י זה הלך לקורבנות ציבור קורבנות ציבור צריך לתת לא מקבלים קורבן תמיד מיחיד יחיד לא יכול לתת קורבן תמיד אז הקורבן הזה התרומות האלה נעשו לקורבנות ציבור אם הקורבנות האלה נעשו לתן ציבור שואל הספר עמרי שמאי שאלה נכונה מאוד אם הקורבנות ציבור ומראש חודש אייר וילך. נשאלת השאלה והשאלה מתבקשת. אז במה הקריבו קורבן תמיד בכל חודש ניסן? לשיטת רש"י שרש"י אומר שמה שמחצית השקל בספירה השנייה היה לצורך מה? היה לצורך קורבן ראש חודש ניסן ועד ראש חודש אייר. חודש שלם שמביא. הרי לא נתנו עדיין כסף. ככה שואל הספר מרי שמאי. הוא רוצה לומר תשובה. מה התשובה שלו? אומר הספרי שמאי כתוב בתורה בתרומות המשכן אומרת התורה והמלאכה הייתה דים ויותר נשאר רזרבות ברגע שנשאר רזרבות מתרומות המשכן לקח משה רבנו את הכסף הרזרבי הזה שניתן כדי להשתמש בו לעשות ממנו משכן עד שהקדוש ברוך הוא ציווה להביא תרומות לקורבנות ציבור במניין השני של ראש חודש אייר בכסף הזה השתמשו לצורך מה השתמשו לצורך קורבנות ציבור והמלאכה הייתה דים ביותר. עד כאן דבריו הנפלאים של הספר אמרי שמאי. הוא מוכיח את זה גם מדברי הרמב"ם. הרמב"ם גם כותב ככה שאם אתה צריך כסף נגמר לך הכסף הזה אתה לוקח אותו משיירי המשכן. אלה הדברים שיש לנו כאן בסיעתא דשמיא. לאחר היסוד הזה הייתי רוצה ברשותכם להיכנס לנושא מרכזי שאני רוצה קצת להרחיב בו עד כמה שידנו מסגת. וסליחה שאני שואל את השאלה הזאת בצורה כזאת. אבל אני רוצה פשוט דבר שטמעתי בו כל כך הרבה ולא הבנתי מה מתרחש בעניין הזה לנסות לשוח את השאלה בפניכם בסיעתא דשמיא רבותיי הקדוש ברוך הוא אומר ששבט לוי סופרים בנפרד לא סופרים אותם מבני ישראל שואל משה רבנו איך אני אספור אותם בי שלמה מבן 20 שנה ומעלה הוא בא אליי מכניס בקופה מחצית השקל שואל אותו לשמו כותב את השם שלו ואת האיחוס שלו והכל בסדר גמור את הלביאים מונים מבן כן חודש ומעלה אני יכול להיכנס לתוך אוהל של משפחה להגיד סליחה אני מדור לחיפוש תינוקות בבקשה כמה יש פה אני יכול להיכנס אני לא יכול להכנס הביתה מה אני עושה אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא נכנס לשום אוהל אתה מגיע לאוהל זה מטה לביעי אתה מגיע לשם איפה שב שתי יכונים אתה נכנס כאן כתוב כאן גרים באושר משפחת לוי דוד אתה אומר שלום רב משפחת דוד לוי אני באתי לספור את אבא הילדים שלכם. אם אדון לוי יוצא החוצה, אומר משה, יש חמישה ילדים, חמישה ילדים פחות מגיל 20 שנה ומעלה. אני לא לא מקבל מאבא. אבא יכול להגיד מה שהוא רוצה. מה עושה הקדוש ברוך הוא? עומד ליד האוהל של הלוי ויוצאת בת קול ואומרת, בבית זה חמישה ילדים קטנים. שמוליק בן שישה שבועות, דודי בן שלב וחצי, חסקי בן ארבע ואחרי זה צבולון בן 11 ויצחק בן 12. הקדוש ברוך הוא סופר, שמעתם? הלאה אוהל הבא משפחת אביגדור לוי. אביגדור שלום נמצא בבית אביגדור. אביגדור נמצא בבית. יופי ריבונו של עולם, כמה יש פה? פה יש שלושה ילדים. תרשום יש אהרון ויש ליב ויש חיים תרשום בבקשה הנה ברבו רושמים הקדוש ברוך הוא מכריז כך כתוב בחז"ל לא אני אומר את מטה לוי תבקוד אני סופר אותם אתה תעשה מה שאתה יכול אתה תלך לאוהל אני סופר אותם סליחה שאני שואל את השאלה ברשותכם באמת אני רוצה לשאול שאלה והשאלה אולי תשמע מוזרה אני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה הקדוש ברוך הוא צריך עדכון קון כמה אנחנו פה יש משרד הפנים אתם יודעים יש משרד הפנים אמנם אין דרכונים אבל יש משרד הפנים טוב יש משרד הפנים ומשרד הפנים הוא מוציא תעודות זהות יופי הכל ברבו רבותיי משרד הפנים מעותקן על השנייה שתינוק נולד על השנייה שהוא נולד ברגע שהמיילדת מכניסה למחשב כן לורדה ברקוביץ נולד בן זכר 3 קילו 480 יופי. האבא קוראים לו יצחק. לידה חמישית הכל עבר בשלום. מזל טוב. יוצא מספר תעודת זהות החוצה. יפה. אתה לוקח אחרי זה לוחץ יוצא פלסטיק. פלסטיק. האמא שאלות שמים להילד על היד. נכון הבן של זה כותנים לו על היד. נולד וגם לאבא שמים שהוא יוכל לקבל חניה בלי בעיות. נכון. יופי. הולך נכנס יוצא משות ביכור עושה ככה. ברוך השם מראה לכולם שלא תשים לעצמו. זה חסיצה בתפילין. מי שמניח שישים על ימין יופי בבו מר כולם ברוך השם מה זה טוב ברוך השם בבו רבותיי לפני 30 שנה נולדו לי תאומות מסיעתה שמה יצאו תאומות אני חושב שההפרש ביניהם היה חצי שעה או 40 דקות אני כבר לא זוכר 30 שנה אחורה אחת קיבלה תעודת זהות ככה 100 והשנייה קיבלה 236 למה כי בינתיים בין זה לזה היה לך בורך השם עוד מעלידות לא פה נולדו בתלשומר מהני הישועה נולדו עוד 15 בסורוקה 70 בדוים יש מלא ביוסף תלח בהלל יפה שתיים יש ברוך השם במושה לא יפה ארבע בקיצור יש לך כל מיני אתה תודה זה טק טק טק אז תשרד לפי יודע הקדוש ברוך הוא לא יודע מה אתה צריך לכת לספור אותם אתה תתחץ על הזה על האנטר ויש לך תשובה מה צריך לספור אותם בשביל מה לספור? מה הקדוש ברוך הוא לא יודע? רבותיי, השאלה היא תמיה רבתי. אני רוצה לספר לכם סיפור. אמא של חתני נפטרה, נפטרה בתלשומר, טיפול נמרס, הייתה שם, נפטרה, קראו להם יש הדרדרות, כל המשפחה הגיעה. היה להם רכב נכה. רכב נכה מאוד מקבלים אותו יפה. ברגע שהוא מגיע מתרוממה, אתה לא מחכה, הוא רואה אותך, אומר או ברוך הבא לכם, קבל אותך בזרוע פתוחות ככה שאתה יוצא אומר תודה רבה שאתה הולך, נרים אותך, אתה לא מתעכב, לא כרטיסים, לא תשלומים, הקדם פניך לנכה, יש אווירה טובה, יופי, אתה מגיע לבית חולים, איך שאתה מגיע, הוא מזהה את המספר צ'וק, מתרומם. הגיעו לשם, היה יציאת נשמה ב7 בבוקר נפטרה, כל המשפחה שם הרגנו את הלוויה. אחרי שעתיים הגיע חבר'ה כדיש לקחת את הנפטרת, יוצאים החוצה, מגיעים למעבר הגבול, מה הביאים? מגיעים לאוטו, מחכים שה מחכים שיגיע סוף סוף יגיע ההוא יזהה אותם, הוא לא מתרומם. הוא נותן לחיצה בזמזם ויש שמה מוקד אומר, "שלום, אני פה נכנסתי, אני רכב נכה, לא נפטר. מה המספר שלך?" אומר את המספר אומר הוא כבר לא נכה. זהו רבותיי שעתיים שעתיים אחרי הפטירה אוזקפלוץ' נגמר הנכה נגמר אתה ואתה לא יכול לשות שום דבר לפני 20 שנה מה קורה עד שהיה מתקדקן שהוא מת היה כבר תחיית המתים באמצע השם כן על המקום שעתיים אחרי זה הוא לא מתרומם למה הוא איננו כבר איננו לא מתרומם המחצום יש עדכון במשרד הפנים טיסות נכנסות תצטעות יוצאות מי נכנס מעותקן אונליין מי יוצא אונליין שעתיים אחרי זה כבר המסוף לא מתרומם נגמר לא מתרומם אתה נמחקת מרשימת המוזמנים וזהו אין יותר אלה הדברים שכתוב רבותיי פלא פלאי פלאות מצד הפנים מעותקן בכל רגע נתון על כל נשמה שנמצאת כאן כל נשמה שנכנסת הוא יודע כל נשמה שיוצאת הוא יודע ברגע שחותמים תעורדת הפטירה הוא מעותכן איננו אתה לא יכול כבר ללכת לבנקים דבר אחד אתה יכול לעשות להצביע זה לוקח כמה שנים עד שגם את זה לוקחים ממך באופן עקרוני הכל ממשיך לעבוד נמקק סגור אין נסיעה יותר אין בנקים הכל נשגר רבותיי אני רוצה לשאול שאלות אם משרד הפנים יודע משרד הפנים יודע הקדוש ברוך הוא לא יודע אם הקדוש ברוך הוא יודע למה לספור למה למה הקדוש ברוך הוא צריך ללכת להרי הלבים לכל אוהב להגיד כאן גרים חמישה לביאים כאן גרים 10ה לביים למה זאת השאלה ואני רוצה בעזרת השם לומר דבר אחד הקדוש ברוך הוא לא סופר סתם דברים הקדוש ברוך הוא סופר רק דברים שהוא מכב אותם אומרת הגמרא אדם שמוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופר את הדמעות ומניחם בבית גנזיו הקדוש ברוך הוא שבן אדם בוכה שהיבד קרוב שלו אדם כשר איבד גול הדור והוא מוריד דמעות הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחם בבית כנזיו ואם היה כתוב רק שהקדוש ברוך הוא מניחם בבית כנזב לא טוב הבן אדם הוריד 30 דמעות הקדוש ברוך הוא סופר אותם אומר כמה הורדת 30 אומר הנה בבקשה משה בכה על מרן שר התורה רב חיים קנסקי והוריד 30 וחצי דמעות רשום והוא שם את זה בכספת הדמעות הוא לוקח את הדמאות שהורדת שם בכספת הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית נזב מניחן בבית נזב לא מספיק סופרן ומניחם בבית נזב הקדוש ברוך הוא לא שם בכספת שם דברים בכספת של הקדוש ברוך הוא אין דולרים בכספת של הקדוש ברוך הוא יש דמעות אין לקדוש ברוך הוא אלא באוצרו אלא האוצר של יראת שמיים בלבד הקדוש ברוך הוא יש דברים מיוחדים באוצר שלו רבותיי אני רוצה לשאול אותכם. הבאנו לפני כמה שבועות את אותו ילד יתום שבכל על אבא שלו. אם אתם זוכרים את הסיפור רבי יוסי בן נקוניה. אתם זוכרים את הסיפור מהזוהר הקדוש. כמה דמעות הוריד הילד הזה? כמה הוריד? 370 דמעות. הקדוש ברוך הוא סופר 370 הוריד הילד. מאיפה יודעים שיש 370? יש למעלה מסך. תק תק טק טק טקודימה 370 מעות נגמר שמים בגבוק אומרים בבקשה הילד הזה הבן של רבי יוסי בכה 370 כמה צעקות צעקה אמא של סיסרה אתם יודעים כמה כמה 100 דמעות 100 צעקות שנאמר בעד הש נשקפה ותיבה והם סיסרה בעד החלון נשקפה ותיבה והם ספרה אומרת חז"ל מרינן יש לנו מסורת שהאמא של סרה יבבה 100 יבבות 100 יבבות ואת זה סופרים וכנגד זה אנחנו תוקעים בשופר כמה 100 קולות בראש השנה תוספות במסכת ראש השנה 100בות יש את הנביא עובדיה צעקה לקדוש ברוך הוא אומרים חז"ל כמה היא צעקה כמניין המילה צעקה כמה זה צעקה 200 275 צעקות צעקה זה נספר למעלה רבותיי למדנו שהקדוש ברוך הוא סופר סופר דמעות, הקדוש ברוך הוא סופר צעקות. אין צעקה שהקדוש ברוך הוא לא שומע אותה. אין צעקה. אדם צועק, בבקשה, כל דבר נשמע. 265 צעקות בבהבה הם אשת הנביא עובדיה. סופרים את הצעקות, סופרים דמעות. הקדוש ברוך הוא לא סופר סתם דברים. כמה סינים יש? אתם יודעים כמה סינים יש? כמה יתושים שיש אותו נפקמינה. כמה יתושים יש? מה אכפת לי כמה יש? תגמור אותם. סינים אתה לא יודע כמה יש כמה שיש. כמה גרגירי אורז שיש בעולם. ככה סינים יש. תספור את הגרגירי אורז. תדע כמה סינים. הקדוש ברוך הוא לא סופר אמריקאים, לא ביידן ולא פוטין. הקדוש ברוך הוא אומר, בבקשה, תספור לי את עם ישראל. מה אתה לא יודע אותם? אני יודע. אני רוצה רבותיי לדבר על הספירה הזאת כי אנחנו נכנסים לספירת העומר האחרונה השבוע בשבוע הבא כבר אין ספירת העומר ביום הזה לא כבר בליל בליל חג השבועות אבל בוא נספור רבותיי אני רוצה לשאול שאלה הדברים לקוחים מספר הם היינחמוני רבותיי אני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה אדם לא יודע כמה היום לעומר הוא נמצא לא יודע כמה לעומר לא יודע מה לעשות הוא נמצא במקום שאין יהודים והוא לא יכול לספור הוא יודע רק דבר אחד הוא ספר 40 הוא לא זוכר אם זה היה אתמול או שלשום הוא ספר 40 הוא לא יודע מתי הוא ספר או אתמול או שלשום הוא לא זוכר או אתמול או שלשום הוא ספר הוא לא יודע אם היום 41 לעומר או 42 לעומר הוא לא זוכר היות והוא לא יודע אם זה 42 או 41 הוא לא יודע אז מה עושים מה עושה הוא סופר שני שניים עם ברכה או בלי ברכה? בלי ברכה. מה הוא אומר? היום 2:40 יום שהם שישה שבועות לעומר. היום שלושה ו-40 יום שהם שישה שבועות ויום אחד. הרחמן הוא יחזי בית המקדש מרב ימינו. אמן. ברבון. בלי ברכה. למה בלי ברכה? אני רוצה לשאול אתכם את אותו שאלה, אבל הפוך. יש לך חבר טוב גר במרוקו בקזבלנקה? הוא בא לבקר אותך והביא לך אתרוג מרוקאי בן פורת יוסף. איזה אתרוג, איזה צבע. צהוב מחייך אליך ממרחק עם גרטל באמצע, עיגול כזה באמצע. אה, המחייה פתאם יש לו אייזן בטון, לא כזה מדלדל, אחד כזה חזק. מביא לך שניים כאלה, אומר, תשמע אחי היקר דוד, אני רוצה להגיד לך, הלכתי למגדל הכי יוקרתי במרכז בלנקה. נתן לי שני אתרוגים. שני אתרוגים, אחד הכי יפה שהיה לו בגינה, אין יותר יפה. מלמעלה עד למטה קימו מגדל. איזה יופי. פיטה מה זה פרי צדר שקיעות ובליטות. אתה יכול לראות מתי הזריחה, מתי השקיע. איזה יופי. שקוע הכל כל כך יבה. פרי עץ הדר עליו נאמר. על זה התכוון הקדוש ברוך הוא. רק הוא רצה שיהיה ישראלי, אבל יצא מרוקו. מה לעשות? יופי. זה מה שלמדנו. פרי אצב. יפה מאוד. הוא מביא לך עוד אחד. אומר דוד, זה פסול למהדרים. נכנס לו מחת מהעץ דוכנן דוך נכנס לו בפנים יצא לתוך הצד השני אבל יוצ חלב שבוע מאז שכתפו אותו זה כבר נסתם שלא תתבבל את זה אתה טולה בסוכה טולה אותו בעוקץ עם הראש רק לא מעל הראש שלך כי לפעמים הם יוצאים לחלת תזיז אותו קצת שלא יהיה בעיות יופי ברבו לסוכות הביתה לכזבלנקה הוא שכח שכח לגמרי יודע שקנו לו אתרוג. הוא שכח שיש שמה אחד פסול. שכח לגמרי. הוא הביא לו אתרוג בתוך קופסה, עשה לו איקס על הפסול, אבל המהודר שם לו אותו יפה. קרה מסודר. על הבוקר אשתו הצדקנית בשעה שהוא הלך למקווה לטבול לפני שהוא הולך לקחת ארבע מינים הוא הולך לטבול במקווה בא לסוכה ושם בחוץ קודשברך שחיטה לכיוז קיצור הולך כן ל4 מילים עם כל התאבות ברוך השם הוא בעצמו לובש את הגרשל כמו האתרוג ברוך השם מוכן לברכה פתאום הורה שאשתו שתהיה בריאה הוציאה את שני האתרוגים אחד ליד השני היא חשבה אחד בשרי אחד חלבי שמה לו שני אתרוגים אמר לה אוי דוד פ הכל מוכן רק תנענע יופי בבו הוא רואה שני אתרוגים אומר מאיפה יש שתי אתרוגים וואו אחד פצול אחד פצול אני לא מזהה תגידי שרה את רואה אם יש פה יש פה חור מסתכלת אומרת היא לא רואה חורים היא גם לא רואה כשיש חור במכנתיים היא גם לא רואה אז איך היא תראה חור שמה היא לא רואה שום דבר בבו אני לא רואה. אין חורים, הכל טוב, הכל בסדר. מה עושים עכשיו? אחד פסול, אחד כשר. מברך או לא מברך? מברך, לא מברך כן מברך, לא מברך. כן. מברך לא מברך. הלכה אתם לא יודעים הלכות מה זה טוטו? מברך או לא מברך? ספק ברכות להקל. או הנה צדיק ספק ברכות להקל. בבו. אז הוא אומר לא מברך הצדיק פה אומר לא מברך מה הלכה בשולחן ערוך מברך לוקח את רוג אחד ואומר לשם אחדות קוש אשרגשנו מצוותיו וציוענו על נטילת לולב והופך את האתרוג עם הפיתם למעלה עושה אחד קצר מניח לוקח את השני תוך כדי דיבור מנענע עכשיו שהוא כבר לקח את שניהם ואחד מהם ודאי כשר עכשיו הוא מתחיל להענע לארבע רוחות השמיים עכשיו אתה יכול לנענע 20 דקות הכל בסדר דבר ראשון ברכה אמרת ברכה תוך כדי דיבור אתה מחליף עכשיו לאכול לכל ארבע רוחות לשמיים איפה שאתה רוצה ולהוריד רוחות ותללים וכל בסדר גמור רבותיי אם אתה לא יודע ספירת העומר מה עושים אז מה אתה עושה אתה לא מברך למה למה למה אתה לא יכול להגיד שני ביחד היום 42 יום לא ש אחד אחד יום אחד לא טוב למה לא טוב למה לא טוב שואל אתכם שאלה לא טוב בשירת העומר אתה אומר אין אין אתה לא אומר אתה לא יודע מה המספר אתה לא סופר או היתרוג אתה מברך רבותיי הולכים הלאה בוא נלך הלאה קראנו בשבת שעברה בתורה אומרת התורה בסוף פרשה בסוף פרשת בחוקו אומרת התורה בסוף פרשת בחוקותיי את המצווה היפה הזאת אומרת התורה בוא נלמד מה קורה לבן אדם שנולדו לו בקר וכל מעשר בקר וצון כל אשר יעבור תחת השבת העשירי יהיה קודש לשם ברוך השם אתה לא רבי אליעזר בן עזריה רבי אליעזר בן עזריה אומרת הגמרא כמה היה מפריש כל שנה כמה 12,000 אומרת הגמרא בביסד דף כג 12,000 מסר בהמה היה לרב לזר בן עזריה כל שנה הוא לא רב לזר בן עזריה הוא בסך הכל כמה זה הכל יש לו 500 יפה מאוד מה הוא עושה הוא מעביר 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 בעשירי קודש לשם העשירים קודש השם הלאה 11 12 13 14 15 20 קודש לשם ככה הוא עושה יפה מאוד רבותיי נפלא אני רוצה לשאול אותכם שאלה. לא יותר קל. כמה יש לך? 500. כמה אתה צריך להפריש בסך הכל? 50. תיקח בבקשה משאית. תביא משאית עם 50. אומר להודרו 1 2 3 4 5 6 50. סגור את הדלת ירושלים. תמסור את זה שם לדוד כהן, חבר שלי. בבו. למה צריך לעבוד כל כך קשה לעשות מעבר צר? אחד עובר, עוד אחד עובר עוד אחד עובר, עוד אחד עובר שי עוד אחד תקרא הלאה נקסט עוד אחד בשביל מה העבודה הזאת השאלה הזאת כך שמעתי שמעתי פעם שהרב אליעזר גורדון בא לבקש מאיזה עשיר אחד תרומה הוא היה צריך להקים ישיבה צריך מכה אחת צריך היום נגיד זה תרומה הוא צריך 10 מיליון דולר חבילה אז זה היה חמש 5000 רובל זה היה 5,000 רובל זה הסכום שאפשר לנות לו ישיבה הוא בא 5,000 רובל השיר אומר לו כבוד הרב אתה יודע מה זה 5,000 רובל אתה יודע מה זה 5000 5000 רובל אתה יודע מה זה 5,000 רובל אתה יודע מה זה 5,000 רובל אמר לו הרב אליעזר גורדון אני צריך לבנות ישיבה הישיבה אני צריך 5,000 רובה זה מה שאני צריך ואני צריך לבנות ישיבה צריכה להיות ישיבה יפה שאנשים יהיה להם נוח למוד זה מה שאני צריך אמר אמר לו אותו עשיר, כבוד הרב מבין אותי. אומר, בטח אני מבין אותך. תסביר אותי. הוא אומר לרב גונדון, תסביר אותי עכשיו. אותך הסברת יפה. עכשיו תסביר אותי. בטח אני אסביר לך אותך. אתה הולך להוציא עכשיו 5,000 שק מזומן מהכספת. זה הורס לך את המחזור. זה משנה לך את כל המערכות. אומר, אתה יכול לתת 1 2 3 אבל הוציא הכל בדיוק מה שאמרת. זה מה שעובר לי בראש. אמר לו הרב גורדון, מה שעובר לך בראש הקדוש ברוך הוא כבר כתב בתורה. אומר לו, מה כתוב? שאדם שיש לו בהמות שנולדו, מה הקדוש ברוך הוא אומר? 1 2 3 4 5 6 7 8 10 1 2 3 4 5 10 אומר, למה לא יותר פשוט? כמה אתה צריך? 500 יש לך 500 תביא משאיסים 50 ושא איתם לירושלים למה אחד? הקדוש ברוך הוא מכיר את האדם, מכיר אותך יותר טוב מאני מכיר אותך. אומר, בוא תראה, אחד שלך, שתיים שלך, שלוש שלך, ארבע שלך, חמש שלך, שש שלך, שבע שלך, שמונה שלך, תשע שלך, אחד לקדוש ברוך הוא. לא מגיע לו, אחי? לא מגיע לו. תשע כבר נתת אחד. לא מגיע לו. אחד לו אחד. טוב, סגרנו אחד שלך, שתיים שלך שלוש שלך ארבע תראה הכל רב שלך, שלך שבע שלך שמונה שלך תשע רק אחד לקדוש ברוך הוא לא מגיע לו. תראה כמה יש לך כבר שם. חי זה שחי תלאים יש לך שם. לא תיתן לו אחד. כי הקדוש ברוך הוא ידע שאם להגיד למישהו לקחת בוכטה של 50 ומשעים, זה נראה כאילו אתה מבקש ממנו תרומת איברים. לקחת ממנו כזה חבילה אחד ועוד אחד ועוד אחד וגם לא צריכים לגמור את זה ביום אחד אפשר לקחת קצת אוויר לשתוף אוויר לא מכה אחת כי אתה יכול לקבל דום לב מכה אחת תעשה את זה לאט לאט אומרת התורה אוירים אחד בעשירי קודש לשם אנחנו מאוד מחוברים למעשר בהמה זה נכון כבקורז רודועים אוירצוינו עוד מעט עוד שלושה חודשים התחלתם להתכונן כבר טוב רבותיי אלה הדברים שכתובים כאן אומרת הגמרא מסכת בבאמציה דף ו' אדם אחד העביר 50 כבסים יש לו 500 תלאים הוא כבר העביר 100 יש לו 10ה מסומנים 10ה מסומנים ויש לו כמה מתוך ה-100 יש לו 90 לא מסומנים פתאום אחד מאלה שכבר עברו את הביקורת עברו את הביקורת כבר עברו תחת השבט אחד מחפש את האחותו התאומה. איפה אחותי? איפה אחותי? הוא לא מוצא אותה. היא בטח שמה. צ'וק קופץ בחזרה. קופץ בחזרה. קופץ איך עוד מנ מינויים? אחד מאלו שנמנו קפץ את הצד השני. עכשיו שמה כמה יש? 401 בעלי חיים. יש 401 תלעים. מה אתה עושה עכשיו? כולם יודעים למקודם ספירת העומר כולם ירו מה עושים קוף עתך המנוי ב מציא ו מה קורה כולם פטורים אתה לוקח את ה-401 אומר הביתה 10ה מסומנים 401 הביתה כולם פטורים למה כולם פטורים למה כולם פטורים למה מה קרה למה כולם פטורים? שואל תוספות, למה הם פטורים? תגיד, פשוט מאוד, זה בטלוב. אחד נכנס, יש לך 400 שעדיין לא עברו. אחד נכנס, בטל ברוב, תמשיך לספור. תסות לא. ואל תאמר לי מה? בגלל מה? דוור שבמניון. והגמור בביצה אומרת שדבר שבמניין לא בטל. אומר גם התוספות אתה לא יכול להגיד לי את זה למה כי דבר שבמניין לא בטל זה דרבונון ומעשר בהמה זה מדאוריסה אתה לא יכול להגיד לי את זה אז מה עושים 400 הולכים הביתה למדנו רבותיי באשיטם קובצס ואומר תשובה נפלאה ביותר אומר עשיתם קובצס אתה יודע מה מה הבעיה פה למה פותחים את הכל אתה יודע אני אגיד לך את התשובה ברגע שאתה מעביר אותם עכשיו את ה10 10 הבאים ובתוך ה10 נכנס גם אחד שקפץ ספרת 1 2 3 4 5 6 7 8 הוא השמיני הוא לא שמיני הוא כבר נספר אז מה הוא בעצם כלום אז עכשיו שאתה סופר את התשיעי הוא בעצם השמיני ושאתה סופר את העשירי הוא בעצם התשיעי קודש לשם לא הקדוש ברוך הוא רוצה שעשירי יהיה קודש לשם זה רצונו של הקדוש ברוך הוא בספירה אין ביטול ברוב. כשאתה סופר אתה צריך לדעת מה אתה סופר. שאתה סופר ספירת העומר. זה לא אתרוגים שאני לוקח אחד כזה, אחד כזה ואני יכול לנענע ולצאת. לא. בספירת העומר שאתה סופר את צריך לדעת מה אתה סופר. אם זה 40 זה 40. אם זה 41 זה 41. אם אתה לא יודע מה אתה סופר אל תברך. אשר קידישנו מצוותיו וציונו על ספירת העומר. כמה יום לעומר? ככה וככה אין ככה וככה אין ספירה אתה אומר צריך לדעת מה אתה סופר אם אתה לא יודע מה אתה סופר אל תברך אתה יכול לספור 41 42 ומחר תשאל מה היה ואז ממנה נפשך ספרת אתה יכול להמשיך הלאה לברך אבל אתה לא יכול לספור לא יכול לברך עליו כופצח עוד מן המינויים אתה לא יכול לספור אותו למה כי הוא כבר נספר אם הוא כבר נספר כשאתה לוקח והוא עובר החמישי והשישי אז אתה ברגע שאתה מכה בעשירי הוא לא עשירי מה הוא התשיעי אז הכל לא נספר לכן הוא פטור כי בספירה אתה צריך לדעת מה אתה סופר רבותיי אחרי שלמדנו את היסוד הזה נוכל לומר דבר נפלא רבותיי הקדוש ברוך הוא אומר מנו ויצרו תקראו את פרשת במדבר לפני שאתם הולכים לקבל את התורה למה למה צריכים פרשת במדבר לפני קבלת התורה. יודע למה? מסיבה פשוטה. כיוון שבני אדם עוברים במהלך חייהם כל מיני חוויות והחוויות האלה נותנת להם הרגשה שאף אחד לא סופר אותו. אף אחד לא. אם זה ילד בבית ספר שאומר המורה לא סופר אותי. אם זה מורה בבית ספר שאומר המנהל לא סופר אותי. ואם זה פקיד בבנק שאומר המנהל לא סופר אותי. מזה פקיד במקום אחר שאומר זה לא סופר אותי. מה זה לא סופר אותי? אני לא מחשיב אותו בכלל. הוא לא בכלל אני נראה לו כמו ענן בכלל. הוא לא רואה אותי בכלל. אדם שמרגיש שלא סופרים אותו הוא לא יכול לקבל תורה הוא יש לו נמיכות קומה. הוא מרגיש הוא מרגיש ירוד. סופר אותך. המנהל לא סופר אותך, המשפחה לא סופרת אותך, אבל אני סופר אותך. להודיע חיבתן של ישראל לפני המקום. מה חיבתן? מה הקדוש ברוך הוא לא יודע כמה מספרים יש? משרד הפנים יודע, הוא לא יודע. אומר הקדוש ברוך הוא, אני יודע בכל רגע נתון מי נולד ואני יודע בתור עובר מה יצא ממנו. ואני אגיד לך גם את התאריך שהוא יוולד. הכל נקבע אצלי. אבל אני מצווה לספור אותך. אתה יודע למה? כי דבר שבמניין לא בטל. דבר שבמניין לא בטל. כי דבר שהוא נספר אתה מוכר אננס. אתה לא יכול לבטל אותו. זה לא גרעינים של אורז. כי אננס נספר ביחידה. תבנית ביצים נספרת ביחידה. זה לא גרעינים של גריעינים שאתה קונה קילו גרעינים. אין גרעין אחד. אף אחד לא מוכר גרעין אחד. אפילו אחד שבא לחנות הוא טועה 100 גרם גרעינים עד שהוא קונה. מי קונה אחד? מי קונה אחד? כולם מזכים את המוכרים בכמה ברכות, ברוך השם עם על המחיו עם ברכת המזון על הדרך. דבר שבמניין מחשיבים אותו, הוא לא בטל. זה מה שכתוב כאן. יהודי אומר הקדוש ברוך הוא, אני סופר אותך. לא שאני לא יודע מה המספר. יודע מספר אונליין בכל יודע מספר כולכם. אנחנו אומרים בברכה שבאים לבית למין. יודע את המספר שכולם גם בנכנסים וגם ביוצאים הכל הקדוש ברוך הוא יודע אם הקדוש ברוך הוא יודע הכל רבותיי אז למה הוא סופר הודיע רשי במקום להודיע חיבתן למה להודיע חיבתן שמונה אותם בכל שעה למה הוא צריך לספור אותם מה המצב בספירה בשביל מה סופרים אותם אתם יודעים למה כיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה להגיד לכל יהודי כולם לא סופרים אותך אני שופר אותך דבר שבמניין לא בטיל שלא תרגיש איכות קומה בפני אף אחד. אתה יודע מי אתה? אתה בן של הקדוש ברוך הוא. והקדוש ברוך הוא שומר לך מחי מלאכים תסתכל עליו. הוא סופר אותך. שלא תרגיש שפילות ברך. אתה הולך לקבל תורה תגיד מי אני? המורה אמר לי שאני אפס אפסים. בזה אמרו לי שאני לא שווה כלום. אין לך עתיד. אם הקדוש ברוך הוא סופר אותי יש לי עתקיד. כי דבר שבמניין לא בטל. זה מה שנאמר כאן. להראות לך שכוף עציך מנומנו עם כולם פטורים. למה? ללמד אותך כמה דבר שבמניין חשוב. זה היסוד שכתוב כאן. עם אלא הדברים אנחנו ניגשים לחג השבועות. בשבוע הבא בעת הזאת כבר יהיה ליל חג השבועות. כבר נהיה בשעה של אומרים תיקון או כל אחד לומד. זה לילה שברוך השם כבר נכנסים בשעה הזאת, כבר מתחילים ללמוד את תיקון חצות, לתיקון לתיקון ליל שבועות. רבותיי, אני רק רוצה לומר דבר אחד. אם אמרנו שראש השנה הוא יום הדין לתוירו, כמו שכותב הרוקח רבי אליעזר מגמיזה, בפרשת פינחוס, כתוב ביום הביכורים ולא חג הביכורים. למה? כי זה יום דין שהקדוש ברוך הוא דן את האדם, עץ חיים אל המחזיקים בה. כמה תורה יצא ממך? כמה תורה תזפיח להפיץ? כמה התלמידים יהיו לך? כמה הבנים שלך ידעו תורה? כמה אתה תדע תורה? כמה כוכל לשבת ולאות בתורה, כמה תוכל לחדש בתורה, כמה יהיה לך טעם בתורה. כל זה נידון לחג השבועות. כך אומר לנו רבי אליזר מרגמיז, כך כותב השער בשם תולעת יעקב. רבותיי, כתוב בחז"ל הקדושים, מופיע להלוכב במשנה ברורה בשתי מקומות שאדם חייב להתפלל על ילדיו בכל יום. בכל יום. כך כותב המשנה ברורה בשתי מקומות. אחד בסימן מז. כותב המשנה ברורה ותמיד תהיה תפילת האה והם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות ויכוון מאוד בברכת האבר הבאה ובברכת התורה בשעה שאומרים ונהיה אנחנו וצצאינו וצצאי צצאינו וכן כשאומר בהובה לציון למען לא ניגע לריק ולא נלד לבעלה. כמה אנשים יגעו לריק, גילו ילדים עד גיל 15, 16 ויגו לריק והכל החינוך הלך לאבדון ונלד לבהולו. לא נשאר מזה כלום. כמה אדם צריך לבכות לקדוש ברוך הוא. מגיע יום הדין יום הדין על הילדים שלנו. אנשים חושבים צריך להתפלל על ישיבות בשעה שהוא נכנס לישיבה צריך להתפלל על ישיבות שהוא נולד בברית צריך להתפלל שיתקבל ישיבה טובה ושיראי דורות ששרים מבורכים ויגדל עבד נאמד לקדוש ברוך הוא כותב המשנה ברורה בסימן קכב ראוי ונכון לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד שלא תמוש התורה מפיו ומזרו וזרע זרו ושיהיו כל יוצא חלשיו עובדי השם באמת ושלא ימצא פסול דרו ותפילת הורים מתקבלת ביותר. רבותיי, הולכים לרבנים לקבל ברכות, הכל נכון, אבל צריך לדעת שתפילת ההורים מתקבלת ביותר. הדבר הכי חשוב זה תפילת ההורים. מספר תנ ואליהו, פרק יח, אומר תנד ואליהו, מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמיים וכל מעשיו הטובים שהיה עושה, היה עושה בסתר. והיו לו 10ה בנים מאישה אחת, שישה שכרים וארבעה נקובות. ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתתח, ומבקש רחמים ומלכך בלשונו עפר. מפרשים אתנוליהו היה עושה השתתחות על הרצפה, משתתע יפניו ורגליו על הרצפה כדי שלא יבוא אחד מהם לידי עבירה, ששום ילד שלו לא יקשל בדברירה. עם כל האשונות של המכשירים שיש היום שלא יכשל בדבריו ולבוא לידי דבר מכוער ואמרו לו יוצא שנה ולא שנניים ולא שלוש עד שבא עזרא הסופר ואלה הקדוש ברוך הוא את על ידו את ישראל מבבל ואותו כהן עמהם ולא נכנס הכהן ההוא לעולמו לא נפטר עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד 50 שנה ואחר כך נכנס אותו כהן לבית עולמו ועליו הכתוב אומר בטח בהשם ועשה טוב שכון ארץ וראה אמונה רבותיי בוא נעשה כמו אותו כהן גדול שמה עמד בתפילה היה מלכך בעפר לא אומר לכם לשוח פניו וידיו על הרצפה אבל תפילה אפשר לעשות כל יום ונהיה אנחנו בצאינו שהתורה לא תמוש מפינו שלא נלד לבעלה לא בנים ולא נכדים שכל הילדים שלנו דורות ישרים וברורכים. כולם בעזרת השם יראי שמיים ועובדי השם באמת בעלי חסדים דרך ארץ קודמות לטוירו שיהיו אנשים טובים שמהירים פנים אחד לשני והקדוש ברוך הוא בעזרת השם יעזור לכולנו להיכתב ולהיחתם בספרם של תלמידי חכמים שהקדוש ברוך הוא יתן לנו תורה בשתי ידיים אורך ימים וימינה ובשמאלה אושר וכבוד בשני ידיים ונזכה כולנו בעזרת השם לראות בנים וחתנים הולכים בדרך השם באמת כולם כולם יזכו להקים בתים טובים כולם יכוונו בשעה שקוראים בתורה על מעמד הר סיני יכוונו על חולי עמו ישראל ונזכה כולנו לראות בבניין בית הבחירה במרב ימינו אמן ‏Yeah.