Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ילדים יקרים,
תירי קינדר.
אנחנו יודעים לפני 3000
שנים קיבלנו את התוירון
וכולנו צעקנו נעשה ונישמע.
חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא אמר, "מה
פתאום שאני אתן לכם את התוירו? נסה ונשמע
עדיין זה לא מספיק
מי ערב שאתם תשמרו ותלמדו את התוירו צעקו
עם ישראל שמיים ווא אורץ הם יהיו הריבין
אמר הקדוש ברוך הוא לא לו
שמיים
וארץ עלולים להתבטל
זה לא ערובה מספיק זה לא ביטחון
עמדו כלל ישראל ואמרו
ריבונו שלום
אוי הילדים שלנו תינוי כושל בשרבון
הם הם יהיו הריבים
הם הריבים אני נותן לכם את התוירום
מה הפירוש הריבים כל ילד יודע אם הוא רוצה
הלוואה 10,000 דולר
אומר לו המלולה לא יוה מה פתאום שאני אתן
לך, תן לי ערבות הנה שעון זהב שעון זהב
יקר זה ערבות ואני בטוח שאתה תחזיר את
הכסף
כשעם ישראל אומר
ריבונו אישום אתה תראה אנחנו נחנך והילדים
שלנו ילמדו תרם
זה מבטיח שהתורה תימשך ותימסר מדור לדור
אז ורק אז אז הקדוש ברוך הוא נתן.
אנחנו ילדים יקרים נמצאים עכשיו
במצב שכמה שנים
בשנה האחרונה בפרט
יש סכנה.
רוצים לקחת את הבחורים שלומדים תיר לבית
הסוהר.
אוי אנחנו באים לקדוש ברוך הוא ריבונו שלו
אל תפחד הביאנו את הילדים מהחידר תראה הם
לומדים תראה הם העתיד של כלל ישראל הנה
הרבות שלנו לפני שמיים אידו סיבוכה מהשמי
ואורץ כאלה ילדים מתלמותו דרך שלו
אבל ילדים יקרים צריך לדעת
אין מבטלים תלמוד תוירו אפילו לבניין ביס
המקדוש. כך פוסק הרמב"ם.
אבל מדוע פה גדולי ישראל אמרו שיסגרו את
החידר וכן יבואו.
התשובה היא בשביל ביסקדוש.
זה כל כך כל כך חשוב. כל לילה חולצים
נעליים בתיקון חצויס. מבקשים על ביס
המקדוש. כל 18 כל ילד צורח ומבקש
ולירושלים מרחו ברחבים תושו
אוי ובעל לא מבקשים ושכל זה נועינינו
אבל עם כל זה אנחנו יודעים ביסם מקדוש
מאוד חשוב אבל כל עוד לומדים תיראה
עם ישראל יכול להחזיק מעמד
כבר קרוב ל-2000 שנה אין לנו ביסמקדוש אבל
את כל תלמוד בבלי לי את הכל הכל יש לנו
בלי ביסה המקדוש עם ישראל שור
אבל היום שהתורה היא בסכונה
ומשליכים את שם היה צדיק פה בכלא פה אנחנו
כבר לא יכולים
יוצאים מהחידר מבטלים תלמוד תראה ריבוינו
שלו רק אנחנו הילדים יכולים לזעוק ולהריע
המגיד מדובנה
כל השנה היה אומר דרשות רק לאברכים
לבחורים אבל פעם אחת בשנה הדובנר מגיד היה
אומר דרוש לילדים ביום הראשון של ראש
השונה
כל הבתי כנסיות בדובנה היו באים בהפסוקת
אחרי קריא סתירה לפני תגיע שיפו היה תפיקה
בא בסמדרש בבית הכנסת הגדול בדובנה היה
2000 מקומות והגבאי היה מכריז כל האבות כל
הבחורים מגיל 13 ומעלה לפנות את הבסמדרש
לאפשר לילדים מגיל אפס לשבת בבסמדרש
על כל מקום של מבוגר שני ילדים ישבו
אוי וגם במזרסנושים
כל האמהות והבנות מעל גיל 12 לפנות את
המקומות לילדות עד בת מצווה עד גיל 12
ולפתע היה דממה וכל האבות האברכים היו
עומדים בחלונות לזכות לשמוע מה אומר המגיד
מדובנה לילדים
ידוע שהמגיד מדובני הגהן מבין לקרא לו
שיגיד לו דברי מוסר
נעמד המגיד מדובני עם הקטל והטליס
והוא היה מספר כל שנה את אותו סיפור
על אותו ילד, אותו ילד בן שבע, בוא נגיד,
קוראים לו מוטי והאבא שלו לקח אותו לרופא
עניין.
הדרכים פעם לא כמו היום, עם סוס ועגלה
נוסעים 3ל קילומטר ומשלמים לעגלון ומחכים
שעה לעוד עגלון עד שככה הגיעו לרופא.
בשהריים יוצא הילד עם אבא. הרופא אמר זה
שום דבר לשים לו משחה.
אבל הילד האבא אומר לו יא מותלה מותי תשמע
אנחנו צריכים לחזור הביתה.
לחזור הביתה צריך זה אם נוסעים בעגלון
בתלילה נגיע שבע שעות אבל אם אנחנו
נרצה להגיע תוך שעה וחצי יש דרך אחרת. דרך
קשה הולכים באיזה יער שמה יש בוץ אוי הבוץ
עד הברכיים יוצאים מהבוץ יש שדי קוצים זה
מאוד לא נעים אחרי השוצים הר תלול מאוד
מסוכן אפשר להחליק לשבור את הראש בסלאים
אחר כך הולכים עוד פעם בבוץ אבל בסוף
מגיעים לחומה של העיר שלהם הייתה מוקפת
חומה ואחד השערים היה ביער, במדבר הזה,
פותחים את הדלת ונכנסים ליער תוך שעה וחצי
מגיעים. שואל אבא את מוטי, איזה דרך אתה
רוצה? ומטי אומר, אבא, אני מעדיף ללכת
בדרך הקשה שתוך שעה וחצי נגיע. סיפר המגיד
מדובנה בסדר. האבא אומר לילד, קדימה,
הולכים. אוי והם הולכים ולפתע מגיעים שמה
לבוץ. וי ו אבא איזה בוץ אבל מותי לבואנה
נקשור לך טוב טוב את הנעליים היה ילד
שהכניס את הרגל הוציא את הרגל עם הגרב
תקשור טוב הוא קשר והוא הולך עם האבא בבוץ
אוי אבא כזה לא נעים כל הגרב רטובה לא
נורא אחרי קילומטר יצאו מהבוץ היה להם
ללכת
בתוך שתי קוצים אבא זה דוקר לאט לאט ואבא
מפלס לו עם הנעליים שלו קצת הוא מקופף עוד
קוצים הם יוצאים מהשדי הקוצים אבל לפתא
מגיעים שמה להר והאבא עולה איתו בהר אוי
ויו ואבא רואה מההר
הנה שודדים
15 שודדים שרוצים לגזול את הכסף הם לא
רוצים להרוג ואבא אומר למוותי מוטי אוי
ואבוי יש לי בכיס 10,000 שק
10,000 שק כאלה גזלו אותי.
מותי, אין לנו ברירה, בוא נרוץ. ומותי
ואבא מתחילים לרוץ ואבא רץ מהר ומטי אומר,
אבא, לך יש פסיעות ארוכות, רגליים ארוכות,
אני לא יכול. וסיפר הדובנר מגיד האבא לסם
את מוטי על הכתפיים והתחיל לרוץ איתו. אוי
והוא רץ איתו והם רוטפים אחריהם מרחק של
250 מטר והן השודדים לאבא ועוד רצים והאבא
רץ ומנסים לתפוס אותו והילד אומר תהילים
על הכתף אבל סוף כל סוף מגיעים לחומה ואבא
נושם לרמחה הנה כבר פה העיר הוא מגיע לשער
הוא רוצה לפתוח אוי ולבית הם רואים שהשער
והדלת
נעולה סגור ורה האבא דופק הצילו תפתחו את
הדלת
ואין כולל ואין או הנה יש שמה רעש
שומעים שמה שוק מוכרים ירקות הוא דופק
הצילו לא שומעים אותו שומעים תיירקנים
צועקים
4 שק קילו תפוחי אדמה הצילו ולאט לאט כבר
הגנבים השודדים מתקרבים ואבא עומד חסר
עונים מה עושים כאלה לפתע הוא מגלה השר
שער אמנם נעול אבל למעלה יש חלון קטן
והוא פתוח אני רק צריך לעשות סולם גנבים
למוטי הקטן שהוא ישחיל את הראש ויצעק
ליהודים שמה תפתחו את הדלת וכך אבא הרים
את מוטי ומטי משחיל את הראש והתחיל לצעוק
הצילו תפתחו ופתאום שומעים רגע רגע רגע יש
פה ילד מיד הגיע השומר והפקח לזוז כולם
הזיזו את כל הדונים
ופותחים את הדלת וסיפר המגיד מדובנה
רק הגנבים ראו שפטו את הדלת מיד הם הסתלקו
והאבא הוריד את הילד מהחלון ונכנסו לעיר
וסגרו את הדלת ושמחו
ואז האבא חיבק את מוותי ואמר לו מוטי
כל הדרך הארוכה הזאת אני שחבתי אותך על
הכתפיים שלי היית אבל הגענו לכזה מקום
ששמה אני לא יכולתי לפתוח אבל אתה בגלל
שאתה ילד קטן עם גוף קטן הצלחת להשתל ואתה
הוא זה שהיצלת את האבא ולא אני הצלתי אותך
ילדים יקרים תדעו לכם במקום הזה כבר
חודשיים ימים נמצאים פה בחורי ישיבה
שלומדים תיראה ובאו לפה תלמידיך חומין ראש
השיבס אבל כעת כעת גדולי ישראל אמרו תביאו
את התינויק של בשרבון
הם באבל קדושה ספיהם יש להם יותר כוח הם
באחור הקטן יכולים לפעול כאלה רחמים
לבקש מהקדוש ברוך הוא אוי ריבוינו שלי לא
מעשה למן תינוי כושל ושרבון
עשה למן תוירוס הקדוש
הי וכולם ביחד
שר
כולם ביחד
ויוצורו
התווי
ויוצור [מוזיקה]
הטש
[מוזיקה]
רב
שומים
ויחזח
שומרתי
מזוזك
יאזוב [מוזיקה]
חמ