מדוע הילדים עוזבים את הדרך? הסיפור המטלטל של רבי משה פיינשטיין | ראש הישיבה הגר״ד כהן

ברשות ראש הזינו הרב רב שלמה שליט הרב רב שלימין שנותן את כל את כל כוחותיו נפשו מאודי לכל יוכית ויוכית שוס שלו דרבונן רבחוננו גוסב שליטה שגם כן נותן את כל את כל כוחותיו בשביל הזינו מעמיד מקיים את כל הבית הגדול הזה. הרב שולם קולדצקי שמעמיד את הבית הגדול הזה מסירוס נפש. מרונון ורבוננו רבי יסאי אבות היקרים תלמיד חומים אנחנו התאספנו כאן כמכל שנה לשנה בתקופה ש הימים הפיכו מס המקדוש. אני חושב שיש פה באמת מסר גדול לחזק את יסודות הבית, לחזק את דור ההמשך שלנו, שזה באמת היסודות של החינוך. שאנחנו מעמידים על יסודות החינוך, אז יש פה שני נושאים, נתמגד יותר בנושא השני, אבל אולי נתחיל מהנושא הראשון. יש נושא כללי ויש נושא פרטי ששייך לכל יוחד ויוחית. יש נושא כללי שאני מרגיש היום שאולי תמיד זה היה משמעותי בבדו שלנו המשמעות היא עצמה. התפקיד הראשון במעלה של הורים היום זה זה לתת הרגש של אהבה ושל שמחה לדור שבקדושה. לשמוח עם מונת טוירו, לסמוח עם מצוז, לסמוח עם שולחן שבת, לסמוח עם אוין שבבית תהיה אווירה של רצון ושמחה עם החיים הרוחניים של הבית. יש סיפור מפורסם מושה פינשטיין שאז בזמנו באמריקה אז היה מצבים ש היו מפטרים כל אחד שלא היה עובד בשבת. היו אנשים שלא עמדו בניסיון, אנשים שעמדו בניסיון. היו שני אבות, שני הורים ששניהם עמדו בניסיון. עשו עבדו כל השבוע, פיטרו אותם, עבדו מחדש, לא היה לחם בבית. אבא אחד משניהם הקים דור לתפארת ואבא שני הילדים שלו לא המשיכו את המורה שלו. אמר, מה מה קרה? שניהם עשו נפש. אמר, השאלה מה הם שמעו בבית. אבא שהילדים שלו יצאו באמת ובמושגים יותר גבוהים אמר בבית רבנו שלו כמה אני שמח כמה כמה אני מאושר עם זה שאני זוכה למסור נפש בשביל השם בשגדויש בשביל קובד שמיים אבא שני אמר לכיסו מה אני אעשה נבח כל כך קשה מפתחים אותי אני מוסר נפש אבל אבל זה קשה זה קשה ואנחנו צריכים לדעת שהחיים קשים וחיים רוחניים קשים שומעים חיים רוחניים קשים זה סיפור סיפור מסובך מאוד. אנחנו [‏צחוק] חייבים מאוד מאוד להחדיר היום בדור הצעיר שלנו את את [‏צחוק] השמחה. השמחה זה קל לדבר על זה. איך מייסמים את זה כל אחד ואחד את העבודה שלו לשמוח עם השבת, לשמוח עם ימים התיבים, לשמוח עם צ לשמוח עם התרו וזה העבודה שלנו בסופו של דבר. אנחנו לא יכולים לרמות את את הילדים, את הבני הבית. אם אנחנו נהיה שמחים אשרינו מתם חלקינו והחלק שלנו שזוכים להקים בית של טוירו ולחיות חיים של טוירו אז אם באמת ישמח מזה זה יעבור לילדים אם אנחנו נעשה זה כלפוץ דבר אמיתי לא לא יצא לזה שום תועלת זה זה במובן הכללי מה שזה יסודות הבית אבל אני רציתי באמת להתעכב יותר שזה באמת הכותרת של הקינו של האזין הוא על החלק לא על כלית הנהגת הבית אלא חלק מה שמיוחד לכל ילד וילד שלמה המלך בחוכמוס אמר חנוך לנר על פי דרכו גם כזקנו יוסו ממנו מה מה אמירה חנוך לנר על פי דרכו שלמה המלך אמר אין אין אין מושג של חינוך שקשור כללית יש איזה ספר חינוך כך וכך מחנכים חינוך זה חנוך לנער על פי דרכ כל כל נער ונער לפי דרכו לפי תכונתם לפי כוחותיו, לפי מידת הרצינות שלו, לפי הקלוסד שלו, לפי הכישרונות שלו, לפי ה הרוח [כחכוח] שרה שנמצאת בקרבו, תחנך אותו לפי דרקות. והחינוך הוא גם כי יסקין לא יוסו ממנו. מה שאותנו לימדו המושג של חינוך, חינוך זה בניין. חינוך זה לא להעלף את הילדים, לא את הבנים ולא את הבנות כי זה לא יהיה אף כי יזקים. ברגע שהוא יתבגר אז אז הוא עלול גם לבות גם כן. אף כיזקן זה הפשט זה הבניין לבנות את הילד לבנות את הילדה לבדול את לבנות את הנער לבנות את הנערה חנוכל לנר על פי דרקים זה זה עבודת החינוך שלנו ועבודת החינוך מתחילה בעצם מגיל צעיר מאוד מאוד וזה אנשים לא מספיק מודעים ל לנושא הזה חושבים שלחנך זה ברגע שהוא מתבגר יותר מבין יותר מתמודד יותר בא עם בעיות אחד ההתמודדויות הקשות ביותר שאנחנו חווים היום זה המשמט בבית, השליטה בבית, שילד ישמע בכל אבא ואמא הנה שמע בכל אמא זה בן סיר מועיר ובית שלא שלא מציבים גבולות מגיל שעיר ממש אז אז ילד גודל בלי גבולות קשה מאוד להכניס אותו גבולות כשהוא מתבגר יותר ו שהוא מבין יותר הוא כבר התרגל שהוא עושה מה שהוא רוצה אם אנחנו רוצים את טובת הילד נוצים ממש מגיל צעיר מקטנות ממש ילד צריך לדעת שיש גבולות אבל אבל העיקר בחינוך אם מותר להגיד הגבולות זה לא גבולות שבאות מתוך כוח זה לא גבולות שבאות מכוח דתנות וכוחניות כי זה שוב פעם זה לא בונה בכוח כוח אי אפשר לחנך וכוח אפשר באותו שעה זה הולך מגיע זמן שיכולים להיות עיקרתי הורים מאוד מאוד חזקים הגיע זמן שכבר לא יכלו יותר על הילד נלחמו איתו נלחמו איתו הכי חזקים הגיע זמן שכבר לא יכלו יותר הוא כבר ה כבר היה במקום שהוא כבר לא קיבל יותר אין אין אין מושג בכלל שחינוך בכוח וכוח אתה יכול להכתיב לו ככה ולהכתיב לו ככה וגם אז בא יום אחד שכבר אתה אתה מאבד את הכוח יכול להיות יותר חזק ממך מאוד מאוד תמידו את ההפך המושג של חינוך לשים גבונות מקטנות בצורת הנהגת הביתזה זה נושא שמותר להגיד אותו צריך כוחות בשביל זה אם אם צעקות לא מחנכים זה ודאי כל אחד יודע אבל עם צעקות לא רק שלא לא מחנכים אלא פוגעים בחינוך אבא שלי זה חינן לברוח היה אומר שאדם צועק אז הוא היה אומר תמיד תדע לך זה לא בא מחוזק זה בא מחולשה אדם אדם שיש לו חוזק ממני הוא לא צריך לצעוק אדם שצועק זה בא מתוך חולשה וזה ביטוי של חולשה ואם צעקות זה זה זהזה מושג שאתה משליט את עצמך עליו וצעקות פוגות וצעקות פוצות את הנפש וצעקות יוצרות את ריחוק בין האבא ובין הילדים יודעים חוזק זה לא לצעוק חוזק זה לא לוותר שוב פעם איך עושים את זה כל אחד ואחד בדרך שלו אבל אבל צריך להיות חזק מאיתם בדעתך בדרך שלך מכתמנות יש יש בבית מסגרת אבל בשביל לחנך זה לא בצעקות ומאוד מאוד רצוי גם כן להסביר את הדברים להגיד לו למה למה זה ככה אנחנו מאוד מאוד חשוב שהילד נשמע גם כן ש שבעצם כל מה שאני עושה אני לא עושה בשבילי אני עושה את זה רק בשבילך רק לטובתך הכותרת שאנחנו נמצאים בה זה הכותרת של התקשורת בין בין הורים בין אבא ואמא ובין הילדים הנושא הזה הרבה התבוננתי בו במשך השנים ואני לא יכול להבין בדיוק את את הדקויות של כל נושא ונושא וזה גם קשור לך אני הולך רפידקי תקשורת זה יכולת של בן אדם יש בן אדם שיש לו יכולת ליצור תקשורת עם אנשים יש אדם שאין לו יכולת ליצור תקשורת עם אנשים ראיתי מקרים שאנשים ש שיכלו ליצור תקשורת עם חברים בצורה המעולה ביותר תקשורת עם הילדים הייתה אפס וראיתי אנשים שמבחינת התקשורת עם העשבים עלהם לא היו תקשרטים בכלל עם הילדים היה לה קשר מצוין מה מה מה באמת המשמעות של הדברים וגם אנחנו רואים את זה גם את ההבדלים ב בין הילדים יש ילד שאתה יכול לסור אותו תקשורת ובאות משפחה ילד אחר אתה יכול לסור תקשורת כי תקשורת יש בה שתי צדדים יש אתה נפתח לילד הילד לא תמיד נפתח אליך אז יש אדם שכול לא נפתח לילד אז הוא לא נפתח אליו אתה רואה לילד אחד הוא יכול להיפתח לילד שני הוא לא יכול להיפתח וגם פה אני חושב שיש פה שתי סוגיות בחלק הזה אני ראיתי במשך השנים אנשים שיכלו ליצור קשר טוב ע עם אנשים זרים ועבני הביתה היה להם מאוד מאוד קשה ליצור את הקשר באמת חשבתי על למה יש איזה מחסום ש שעומד בינך לבין הילדים שלך במה במה זה בא לביטוי במה זה בא לידי ביטוי שילד אחד אתה כ מסתדר וילד אחד אתה לא מסתדר אז זה גם כן הרבה פעמים זה באמת תלוי בתכונות של הילד בשתקשורת צריך שני הצדדים אם שני הצדדים אתה תקשורת אבל חשבתי דבר שאני חושב שיש פה מנו יש תקשורת שבאה בין רב לתלמיד על מה על מה מבוססת התקשורת בין רב לתלמיד התקשורת בין רב לתלמיד מבוססת על זה שהוא לומד אצלך ואתה מלמד אותו התקשורת בין בין בין בין נויס סן ומכבל לומד לומד ונלמד זה הבסיס של התקשורת הזאת ויש אדם שהיכולות שלו בתור רב יכולות מאוד טובות שהוא יוצר תקשורת עם התלמיד יש מושג שתקשורת שהביטוי שלה זה בין חברים יש מושג של חברות חברות מבוסת נתינה על קבלה אז יש אדם שיש לו מבחינת החברה תקשורת יש אדם שבחברה הוא מרשים יותר משפיע יותר זה יוצא מערכת תקשורת התקשורת בין אבא לבן זה לא תקשורת של תלמיד לרב זה לא תקשורת של חברות ולא מדובר פה בחברים ולא מדובר פה בכלל זה מערכת חיים של בית שיומ יומי התקשורת הזאת מבוססת על דבר אחד מבסת על אהבה הקדוש ברוך הוא נתן בדיבו של האבא אהבה לבן שלו אבא האב אוהב את הבן והבן אוהב את הה בתכונתה של דברים. האהבה הזאת, המסירות הזאת יוצרת את התקשורת בין אבא לבן. רחמון ניצלן. אני שומע מבחורים לפעמים שאין להם את ההבה על ההורים שלהם. יש הורים שמרגישים ילדים שמרגישים אהבה וישנים שלא מרגישים אהבה. איפה איפה הביטוי? במה במה איפה בא אהבה ואיפה לא ואיפה לא באהבה זה צריך לדעת להשתמש במילה סינא אולי זה מושג קצת קשה מה מה זה מושג אהבה אז קודם כל הוא לפני הכל הכוח הראשון של אהבה של אבא לבן זה הדאגה של האבא לבן המסירות של אבא לבן חזר דושים באופס רב נוסן ואהבת כמוךו אתה רוצה לאהוב את חברך ונויסה ונויסה בטוב אסטוב יוצרת אהבה כשילד מרגיש שהאבא באמת רוצה טובתו זה יוצר אהבה בין אבא לבין אמר לי פעם רבי יצחק קוטנר זכין לברוחה אמר את זה כלפי מישהו שיום הוא אמר הוא אמר את הדברים הוא אמר אותם הוא אמר חלק גדול מאנשים חיים באיזה תסכול שהם לא מיצאו את עצמם לא הגיעו למקום מקום שהם חשבו הנחמה שלהם שמרגישים שהילדים יגיעו יצליח מעד שהם לא יגיעו שהם רואים שהילדים גם כן לא מגיעים לאותו מקום שהם רצו שהם יגיעו אז יש תסכול יש איזה אכזבה מהילד והכזבה מהילד הרבה פעמים באה מזה שאני זקוק לראות שמה שאני רציתי להגיע יש לי בילד הילד מביא את הכבוד הילד מביא את המעמד יש לי את ההמשך שלי ההרגש הזה אצל אצל ילד שהוא מרגיש שאבא עסוק עם כבוד אבא גם האמא עסוק עם הרצון שיש לו ילדים מוצלחים והילדים [כחכוח] מבינו לו את הכבוד זה זה זה זה זה זה החלק הראשון מריחות בין אבא לבין ובין אמא לבין אמא לבן כשמרגישים באמת שהרצון הוא להטיב עם הילד לתת לתת לילד את מה שהוא צריך להטיב לו, לחזק אותו, לעלות על דרך המלך. זה היסוד הראשון באהבה. וריחוק מתחיל בעיקר אם מרגישים שהאבא פה מסתכל על הכובד שלו, רואים את זה נגד העיניים. רואים לפעמים בנושא של קבלה לישיבות אתה יכול לבוא לבוא לבוא לבוא לשמוע אם זה באישקטנה לשמוע מהמלמד בחדר. לפעמים הרם ישבקטנה אתה יכול ללמוד יהגן להורים. זה לא בדיוק מהרמה שלו. זה לא מה שהוא צריך. זה לא טוב בשבילו. וההורים מתעגשים. מאיפה זה בעיה? ההורים מתאשים נמצא בישיבה חשובה, במקום חשוב, מחפשים את כבוד עצמו, רואים איזה ממש בחוש. הדברים האלהזה זה הפך מהמסירות של אהבה לבן. וכזה דבר פוגם ברגש של אהבה בין האבא לבין. חינוך מבוסס על הדרכה, על הרגל, להדריך אותך, להרגיל אותך בהנהגה. להדריך אותך אפשר עם דיבורים של הסברה להגיל אותך צריך לטבוע להוציא ממך לדרוש ממך אתה צריך להשקיע מה ההשקעה שאבא משקיע המסירות של האבא האהבה של האבא אם אתה אם אתה משקיע בילד אם עם השקעה זה זה ללמוד עם הילד שהילד מרגישאבא לא לא מתעצה ללמוד איתו קשה לו ללמוד איתו לפעמים האבא מרגיש הילד לא הכי מוכשר ולא הכי גשמע לימוד אותו והוא מתעצל שאבא דואג לקבוע דוי שאבא מתפרס לפעמים שלא מה צריך זה זה ביטוי ש שיוצא פוגם בקשר של אהבה בין האבא לבן שאתה יכול יכול לדרוש איתו אני הדבר שגורם ריחוק הכי גדול בין אבא לבין אני אני רואה את זה בעיקר מהצד השני של המטרס מבחורים שאני שמעתי יש לך שנים על התקופות ש שהקשיים שהיה להם בביתזה זה הביקורת שילד חי עם ביקורת מאבא או מהאמא ביקורת הרסנית ביקורת לפעמים יכולה לבוא ולשמע דברים אתה לא מסוגל ואתה לא יכול ואתה ואתה לא יוצלח ואתה לא צדיק ואתה לא וחסום להפך ושמתחיל השמעות בני בין ילד לילד. הילד הזה הוא כל כך טוב ואתה ואתה לא נמצא במקום הזה. השוואות האלה הם ארסניות הם הם גורמות אין דבר שגורם לריחוק בין אבא לבן הבן מגיש שהוא נמצא תחת ביקורת חזקה תחת האבא הביקורת מרחקת אז אז שואלים אותי אז אז אז אתה לא צריך לדרוש לא צריך לטבוע לטבוע ולדרוש זה לבוא מזווית אחרת לבוא אתה מסוגל אתה יכול יש לך אתה כוחות אבל אבל נקונתית בנושא הזה זה לא לא התנהגת לפי לפי הקרוע שלך זה לא מתאים לך זה לא הכוחות שלך אבל לבוא ולהגיד אתה לא יכול אתה לא מסוגל לחיות בביקורת מדי זה יוצר ריכו גודל ושיש ריחו גודל אין תקשורת שילד חי עם ביקורת בלתי פוסקת מההורים אין שום תקשורת בין ההורים ובין הילד היה לי חידוש שהיה לי לפני שבועיים מ [כחכוח] איזה בחור שבא בא לד מדבר איתי בקשר להיכנס לישיבה בבית שכשאני מכיר את האבא, האבא בן מילה הגדול, אני לא חושב שהוא הרים עליו פעם קול. אני לא חושב ש ש שהיה לו ביקורת עליו. והוא אמר לי, "איזה משפט [‏צחוק] אני מרגיש שלא טוב לי בבית ואני מרגיש שאני הולך לישיבה וגם שמה אני לא יודע אם אני אוכל להתמודד." שאלתי מה קרה? אומר, אבא לא אומר לי את זה בפה מלא, אבל אבא משדר לי כל הזמן שהוא מצפה ממני, שאני [‏צחוק] שיש לי כאלה כוחות שאני מסוגל ויכול וצריך להגיע למושגים הכי גבוהים. אני אני אחר לתפילה אז הוא לא יגיד לי מילה, אבל אני רואה על הפנים שלו את את האכזבה. אומר, אני אביא ציון לא טוב, אז אני רואה שכ כאילו הוא לא יגיד לי את המילה, אבל הוא הוא נותן לי להרגיש שהוא מוכזר ממני. ביקורת הזאת הורסת אותי. אף פעם לא קיבלתי איזה הרגש שאני באמת שווה ואני יכול. הביקורת לא נאמרת אבל יש פה שידור של ביקורת וזה ראיתי שזה גם יצא ריחוק בין האבא לבן והתקשורת שם באמת לא הייתה תקשורת נכונה. מה מה הפשט חנוך לנר על פי דרקו? חנוך לנר דרקו פרשו של דבר. הבאתי פעם פה את לא של חז"ל בובס דרב נוסן מיסה עם רבי יוחנן מן זקאי שנפטר לו בן כולם ניסו לנחם אותו לוקש את הנחומים עד שבא רב לוזמן הרח אומר הקדוש ברוך הוא נתן לך פיקודוים החסרת את הפיקודו בשלמוז חינכת אותו לימדת אותו תרך גמור משנה מיקרו משנה גמורה החזרת פיקוד שלוס קיבלנו פיקדון קיבלנו פיקדון כל ילד עם הכוחות שלו תחשוב מה היית רוצה מהילד, אבל תחשוב מה הוא הילד, מה ההכוחות שלו, מה הוא מה הוא מה הוא מסוגל. ולפעמים שאתה מביע את החזבה אז גם משהו מסוגל, אתה גם לא יכול לבוא ולהגיע. התקשורת האמיתית ביקורת מרחקת, ביקורת של אכזבה, ביקורת של של יחס של של חוסר חשיבות זהזה זה מרחק ביקורת מותר לה לבוא נקודתית על מה יספלוני ועל מהיסלמוני שאני שואל את עצמי למה למה עם הבן הזה יש תקשורת זה אין תקשורת אני בטוח אני לא פסיכולוג אני בטוח בטוח שחלק גדול שייך גם כן לתכונות של הילד. יש ילד שמתחבה יותר הרבה פחות אבל לפעמים זה בא גם כן שהילד הזה מרגיש שמרוצים ממנו ושמחים איתו והילד השני מרגישים שמכסבים ממנו וזה עצמו יצא חסרום בתקשורת התקשורת בין האבא לבן מבחינת חינוך של ביס זה הדבר הראשון והחשוב במעלה והתקשורת הזאת צריכה להיות במהלך ש שאפשר להוכיח ואפשר לתת גבולות הבחורים גודלים ההורים פשוט מפחדים מהם רבו יסאי זה מה שאני רואה בתקופה אחרונה. ילד לפעמים רוצה ללכת לאיזה מקום, לאיזה טיול, מקום שההורים לא רוצים. אם הוא בפחד להגיד לו מילה זה זה המצב. זה זה גם הפשט בחלק הזה. אם אתה באמת מחובר ושהילד יודע, אתה לא בא להגביל אותו, אתה לא בא להציק לו, אתה באמת דואג לו. ואתה יכול להסביר לו מה מה מפחיע לך ומה יכול להיות? אתה יכול להגיע למטרות בכוח בכוח לא תגיע לשום מקום הנושא נושא רחב מאוד ונושא מסתמש ששייך לאנשים שיותר מבינים מקיחס הנפש אבל אבל בגדול אני יכול להגיד מה שאני מה שאני רואה קצת מניסיון החיים מה שאני רואה את זה מהצד השני של המטבע יש לפעמים שאבא לא רוצה ללמוד עם ילד כי הילד לא רוצה ללמוד איתו יש ילדים שמתמגים שאבא רוצה ללמוד אתם אז אז גם קצת קצת התבוננתי שלך שני יש לפעמים שהילד לא רוצה ללמוד עם האבא בגלל ש לא נוח לו מרגיש שזה ריחוק אחרת למה הוא לא רוצה מול עםאבא יש פעמים ילד שלא רוצה מול עםאבא בגלל שהוא מרגיש שאבא לא עושה את זה ברצון האבא לא עושה את זה בשמחה אבא עושה את זה כי הוא מוכח [‏צחוק] ללמוד אותו אבא היה מעדיף לשבת עכשיו וללמוד הגריס מזמית היה יושב מוםקו שסוגיה עוד תשקבר צריך לדמה עם הילד באים הילדים מהחדר צריכים ללמוד עם הילדים שאתה עושה את זה בלי רצון בלי שמחה הילד לא יהיה ללמוד אותך וכשאתה נותן הרגשה לילד שאתה שמח ללמוד אותו ונהנה ללמוד אותו וגם אם הילד לא תמיד באמת נמצא במקום שבאמת שמחה ללמוד איתו אבל אבל שהילד לומד בלי חישק קשה מאוד לאבא ללמוד איתו אבל ש בא עם חישק אפשר ללמוד אותו גם עם הרמה שלו יותר נמוכה הלימוד המשותף יש בו תועלת עצומה מבחינת הקשבת התקשורת בין האבא לבן אני לא לא יכול להגריך בדברים אבל אבל דבר אחד מה שאפשר להגיד חנוכל על פי דרק פירושו של דבר כל ילד זה עולם שלם כל נשמה זה עולם משלם. כל נשמה יש לה את החולשות שלה, את הקשיים שלה. לא, לא. חינוך [‏צחוק] זה לא לצעוק. חינוך זה לא ביקורת. חינוך זה בניין. חינוך זה עידוד. חינוך זה חיזוק. אפשר לצבוע מילדים אם משקיעים בהם אהבה. אם אתה לא משקיע בהם את אהבה, לא משקיע בהם טובה, אתה לא תוכל לטבוע מהם. גם כן. יהיה לנו את הכוח גם לטבוע וגם להרגיל אותם. ככל שאנחנו נשקיע בהם ויגישו באמת שהרצון שלנו זה באמת לטובתם לא מחפשים את כבודינו ולא דואגים לעצמנו אלא אנחנו יודעים דבר אחד שהפיקודן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו זה התפקיד הראשון במילה סמולנו אלבונם זה הדבר הראשון במילה זה שאנחנו נשקיע בחלק הזה אז בעזר השם נוכל לראות פירות גדולות בחלק הזה של החיבור בין אבא לבן ואמאל לבן ואמא לבנותיה ואבא לבנותיו שזה גם נושא בפני עצמו מי שזה בעזר השם היסוד הגדול למד את משכויות הבתים בכלל ישראל ושנזכה שנהיה אנחנו צינו מחבץ ישראל כוננושמך שמו בעזרת השם יזכה ביום האלה לראות ברמס קרן התורו בבניין שלו ילמד טוירו בהמשך הדורו של טוירו ולגולו שלו במהירות