המסע הנוסטלגי אל תפילות הימים הנוראים בהיכלי הישיבות מאירופה סלבודקה חברון ופוניבז' | הרב הלל פלאי

הימים הללו מתאפיינים בתפילות ארוכות ומרוממות שכוללות קטעים, מזמורים וחלקים שאינם מוכרים לנו מהתפילות הרגילות של כל השנה כולה. נקבע להם נוסח, צורה וניגון ייחודי שמקובל בהיכלי הישיבות עשרות שנים. יש לנו את הכבוד והזכות להרח היום מרביץ טוירו חשוב בעולם התורה והישיבות. הרב הגהן רבי לל פלי, שולם וברוך רבי הלל. שלום וגברוך רב שמע אותך שלום לכל הציבור היקר והקדוש זכות גדולה להיות שותף במעמד כזה של כובד התוירו והתעוררות לקראת אלול ויואמנוי >> רבי הלל הציבור הישיבתי כיום עונה מסתומה מאות ואלפי מניינים של יומים הנוירועים כי הרי מעבר לאיכלי הישיבות עצמן יש הרי עוד מספר עצום של מניינים בתי כנסת קהילות בערים השונות אלפי מניינים. לא יהיה מופקע לומר שרוב מוחלט של כל אלפי המניינים שיש היום בארץ הקוידש בימים נוראים מבוסס ושואב את הנוסח בעיקר מהנוסח של שתי הישיבות הגדולות פונוביץ' וחברו. עם מי נפתח? אנחנו מדברים על שני ישיבות. במי אתה מעוניין לפתוח? בפונוביץ' או בחברון? >> כן, שאלה קשה. אז כדי שלא נצטרך להכריע בין השניים אני אני אפתח במה שיותר קרוב אל האישית הנוסח שאני גדלתי עליו הנוסח שאותו אני בסיעתא דשמאי א עושה כבעל תפילה שזה הנוסח של חברון אפשר גם להוסיף שהנוסח של חברון שמקובל בעשרות שנים בעשרות השנים האחרונות הוא כידוע מסעדו של רב שולשו דרון צריכ צדיק לברוח של פונוביץ' הנו נוסף של רב צבי אייזנשטיין זכר צדיק לברוכה שבשמחת תורה הקרוב יהיה היורסיט הראשון שלו מה שממילא מוביל אותנו כמובן לפתוח עם רב שולם שהיה מבוגר בלמעלה מעשור שנים מרב צבי >> מה אנחנו יודעים על הנוסח של רב שולם מה המקור דברים שהוא הביא דברים שהוא חיבר בעצמו >> רב שולם שבעצמו היה תלמיד ישיבת חבון היה למעשה צא ממלא מקום של הבעלי תפילה שלפניו שהיו בישיבת חברון רב בירש קובשיץ ורב שלמת סימבליסט שרב שולם ודאי חידש כמות נכבדה של ניגונים ונוסחאות שאותם הוא ליקד מפה ומשם חלקם הגדול לאו דווקא ניגונים ונוסחות של תפילות המים נוירואים אלא ניגונים שהוא שמע והלביש אותם על הקטעים שבתפילת ממנוירועים הייתי רוצה ברשותך רבי הילל כעת לעבור קצת לשמוע על מקורות הנוסח שרב צבי אייזנשטיין אם אנחנו באמת מדברים על המקור של התפילות של רב צבי אייזנשטיין הרי הוא לא היה בל תפילה הראשון הרי הבל תפילה הראשון בפונוביץ' היה הסופר דוד זרצקי לא כולם יודעים הוא היה בל תפילה הראשון ואחריו רב חיים שרגה לוין ולאחר מכן הוא עמד כבעל תפילה זה כבר יותר מפורסם רב מוישה פורטמן שהיה גם המזכיר של ישיבת פונוביץ' אחד מהאנשים הכי קרובים למורון הפונוביץ' רוב והוא למעשה טבע את הנוסח הראשוני של ישיבת פונוביץ' אגב, רב מוישה פורטמן היה תלמיד פונוביץ'. >> כן, אבל כמובן לא פונוביץ' בבני ברק. פונוביץ' בליטה. משם הוא כבר הכיר את הרב, אבל חובה לציין שאת הנוסח שלו הוא לא הביא מפוץ', אלא משיבסטלס. הוא למד בטלס כמה שנים, משם הוא הביא את הנוסח, כך שנעשה נוסח פונוביץ' פורטמן יותר מדויק להגדיר אותו כנוסח טלס במקור. על כל פנים לפני 50 שנה בדיוק ביום נוירואים טוב שז רמוישה פורטמן עבר התקף לב ולא ניגש לעמוד ואז הרב העמיד את רב צבי אייזנשטיין כבעל תפילה במקומו זה היה בחייו של רב מוישה ולכן מדי שנה בערב יום מנוירואים רב צבי אייזנשטיין היה עולה לביתו של רב מוישה פורטמן כדי לבקש רשות ממנו לגשת לפני העמוד למלא את מקומו >> ורב צבי המשיך את הנוסח שר ר מויש פורטמן >> גם כאן חלו שינויים די משמעותיים כמובן שבבסיס נשארו הרבה דברים אבל רב צבי בפירוש הביא נוסחאות שונות וחדשות ממה שידוע לנו את רוב הנוסח הוא קלט מהבעל תפילה רב שלמה ברברמן שהיה הבעל תפילה הידוע של בוטיברידי בירושלים >> בשביל שנקבל קצת מושג מהעוצמה של הקול והרגש של רב צבי נראה קטע קצר שבו נראה רב צבי אייזנשטיין קורא מגילס איכו בישיבת פונוץ >> כל הועמים ובאומך אוביא אחורי הולכו בשו בקטע הזה רואים גם את מור שישיב רבי גרשון זרצדיק לברוחה מה שמזכיר לי את הסיפור ששנה אחת ניגש רבי גשן אחרי התפילה לרב צבי אמר לו ישר כוח על התפילה רב צבי מצידו אמר לו יב אומר לו ישר כוח רושי ותוקע בשופר בגלל שני היה בעל תקיה של פוננוביץ עשרות שנים עד עד השנה של שנת פטירתו ממש אז אומר לו ראשי ומוציא אותנו במצוו דויריסה אני מוציא את הציבור בתפילה רוב הפוסקים הם דרבונון מכוחד ביום השני ניגש אליו ריבגרשון ואמר לו תראה רב צבי חשבתי על זה שוב אתה אומנם מוציא אותנו בתפילת דרבונון אבל בזכות התפילה המרוממת שלך אני מוצא שאני מתעורר לתשובה ותשובה זה כבר מצוות דוא ועכשיו רבי הלל ניגש קצת לנוסחאות עצמן המפגש הראשון של בעל תפילה עם הציבור שהוא ניגש לתפילה תפילה סמוסופים זה כמובן בתפילת הנני הוני ממעס >> כן תפילה שבעל תפילה שבא הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיעזור לו בתפילה [אנחות][התנשפויות] בהתחלה של התפילה הזאת יש סיפור מעניין עם מרבשולם אנו סחור כידוע הנני עוני ממס נירש ונפחד מפחד יוישב תילוס ישראל באמת רוב בעלי התפילין מתחילים משם בהתחלה גם רב שולם היה מתחיל משם שנה אחת נכנס אליו גיסו הגן רברל לא ירבח אח של רב שלמזלמן רברל לא רב אברום דובב מטבריה הבן של רב שלמזלמן רב אברום דו רב ברל אחיו הצעיר של רב של מזלמן הרי רב שולם היה נשוי לאחותם שרב שולמזלמן ורב ברל >> כן כן הוא היה הרב של בקה ראשי ובאור שמח והוא שאל את זה רבשול מה שנקרא דוגרי האם החזנים באמת באמת נרשים ונפחדים מפחד יושב ותטיליוס ישראל או אולי נראשים ונפחדים מפחד ואמסדציבורה רב שולם מהנובה שלו הסכים איתו קיבל את זה לפי המסופר מאז רב שולם היה שותק שתי שניות לפני המילים נירש ונפחד ואז הוא היה אומר או מערר בלב את המילים צריך להיות נירש ונבח ואז ממשיך אבל כמה שנים אחר כך הוא פשוט דילג על הקטע הזה והתחיל את התפילה בכל רק מהמילים לא חי אבקש ממך אבקש ממך אלוקי עבורו קב ויצחוק [כחכוח] ובה הקים השם כ רחום חנון ישראל שהיים ונראן לנוסח של פונוביץ של רב צבי אייזנשטיין בואו כולנו כעת נשמע נראה בילל את הנוסח של רב צבי אייזנשטיין על המילים אינו מצליח דרכי [מוזיקה] >> אינו מצליח [שירה] דרכי [מוזיקה] אשרנו אוי [שירה] >> [מוזיקה] >> וימך לבק רחמים [שירה][מוזיקה] עולם ויל [שירה] שחי [מוזיקה] הקטע הבא אותו נשמע רבי הלל יש שיאמרו שלפחות מבחינת רב שולם הוא היה השיא של יום נוירועים כמובן וסו חוי לעובדכו >> לכן כן רב שולם לפי המסופר היה מרגיש התרוממות עצומה במיוחד בקטע הזה בשנים רבות הוא חיפש חיפש זה ניגון מתאים. >> אה, הניגון המוכר היום הוא לא הניגון של רב שול מלביש לו מיד. >> לא, לא, הוא חיפש כמה שנים ניגון מתאים עד ששנה אחת הוא הגיע לאנגליה, שמע את הניגון הזה לפי המקובל חיבר אותו רבשל גולשטיין, הבעל תפילה של הקהילה בבנצ'סטר, שבאנגליה שרים אותו עד היום אגב במייריב של ליל שלוש אורגולים. גדל וסכדש שמי רבו אפשר מתלהבניגון הזה והוא מצא שזה מתאים לויסו שבעצם זה אותו עניין נסגדל דשמיר בו שנדבר על מלכוס השם ולא ספק הלבשה הזו היאמוצלחות ביותר אם מותר לומר מסתום אלא יהיה מוגזם להגיד שרוב בתי הכנסיות כיום אומרים את הוזו בנוסח הזה >> בואו נשמע את זה וסו חוי לעובדך בנוסח שרב שולסיו לאובך ויברכו [שירה] שם [מוזיקה] כבודכו [שירה] ויגידו [מוזיקה] בואים צדקו [שירה] וידרשוחה פעמים לא [שירה] ידוך [מוזיקה] והללוכו [מוזיקה][שירה] כליץ ויומרו [שירה] צומי [מוזיקה] גדל [צרחות] השם ויזנחו [שירה][מוזיקה] את הצב ויחברו [שירה] עם פסילי [מוזיקה] וטורכם עוד לעובדך [שירה] וראוכו [מוזיקה] עם שמש מבקשפונך [שירה] ויכירו [מוזיקה] >> [שירה] >> מלכוסכו למדוים [מוזיקה][שירה] מללו [מוזיקה][שירה] גבורסכו [מוזיקה] ונסוךס [שירה] לר >> [מוזיקה][שירה] [שירה] >> סלטו וכילו פונכו [מוזיקה] רוחוניזר תפורו [מוזיקה][שירה] ויפצחו [מוזיקה][שירה] אורים רינו ויצ צלויים [שירה] [מוזיקה] במכך [שירה] ויקבלו [מוזיקה] אומלכו [שירה] זכו עליה [מוזיקה] פירוי [שירה] ממוחו בקלון [מוזיקה] וישמעו רחוקים [שירה] ויבואיו >> [מוזיקה] >> ויתנו לך [שירה] כסר [מוזיקה] מלוכה >> תנו [מוזיקה] לכו [שירה] גזר מלוח [מוזיקה] אומרים שהמעמד בישיבת חברון היה נוירו ממש ממש אחרי שרב שולם היה מסיים את ה ויתנו לכו כסר מלוכו >> כן כן למעשה הרגשות שלו הלכו ותחפו ככל שהתפילה העצומה הזו התקדמה בועיף צחור עם רינו כבר היו כולם שומעים אותו בוכה ויקבלו אומלכוסכו הוא כמעט לא הצליח להוציא את המילים מהפה ככה זה המשיך עד ואישמור רחוקים ויבויו ואז היה מסטר מצטר שקט בהיכל הישיבה. שלום היה מתייפח בבחי לתוך הטלית כמה שניות. היה נרגע ואז ה מתרומם ושואג כמו אריה. ויתנו לכו קשר מלוכו. מיד אחר כך היה פשוט נופל על העומד, מרים את הטלית מעל הראש, בוכה כמו בן לאבא שמתחנן שכבר יגיע יגיע היום הזה שיש בורחיקים ויבואיו >> ויתנו לו [מוזיקה] גזר מלוכו [מוזיקה] >> את הקטע הבא נשמע כעת בנוסח שרב צבי איזנשטיין על חלק מתוך התפילה הי עם פיפוס שלוכי עמכובס ישראל אוירם מה [שירה][מוזיקה] שיומרו אבי הנעם מה שידברו [שירה] השיבם [מוזיקה] מה שישאלו >> [שירה] [מוזיקה] >> ידיםך יפירו [שירה] באור [מוזיקה] בונכו יעליך ברך [מוזיקה] לכו [שירה] ראהו עם [מוזיקה][שירה] בפיהם ירור ומביכו [מוזיקה] כולו זבו >> וכעת רבו סאיי אנחנו הולכים לעשות קצת שינוי בתוכנית דיברנו על פונוביץ' על חברון רב שולם רב צבי אייזינשטי אני רוצה לדבר על נוסח די חדש נוסח שהתחדש ממש בשנים האחרונות אבל למרבה הפלא הוא תפס כמדומני ברוב עולם התורה והישיבות. אולי אתה מכיר את זה הרב פלי? אני מדבר על הנוסח של אוכי לא לוק [‏צחוק] >> כן מכיר. [התנשפויות] ברוך השם שהייתה לי את הזכות הזו אבל אני חושב ש שעם כל הכבוד כדאי להזכיר כאן דווקא בעל תפילה שלמעשה תפס את המקום של רב שולם בישיבת חברון גאולה אחרי שעברה לגבעת מרדכי. אני מדבר על ראש ישיב סכבון גאולה לימד קריס מלך הגן רב שמול ינקב בורנשטיין זכר צדיק לברוכה >> רב שמואל ינקב לא המשיך את הנוסח של רב שולם >> ברוב הדברים כן אבל בפירוש היו לו כמה שינויים וכעת אני זה שמבקש להשמיע לך הקלטה של רב שמואל ינקב שהיה הרי גאון עצום וצדיק נסגב וגם מאוד מוזיקלי גם היה בעל תפילה בישיבה שלו בחון גאולה ההקלטה הזו היא של קטע מתויכוכיח לו שרב שמולינקליט פעם כשישב עם התלמידים אני חושב שההקלטה הזו לבד יכולה לעורר לתשובה מלכי ילך ומשם מענישו [מוזיקה][שירה] השם כי פתוח ופי יעידוש [שירה] יוצאים ונופניך השם וגיע לי >> כעת ללחן המפורסם שלך רבי הילל כשאני רק רוצה לס ספר לך משהו שאולי אתה לא יודע. כיום בפונוביץ' ממלא את מקום אביו רב צבי אייזנשטיין זכר צדק לברוכה הבן שלו רב שול איזנשטיין. ומיותר לציין שהוא כמובן עושה את הנוסח של אביו בכל פסיק ובכל מקום מדויק. יש מקום אחד בכל הנוסח שרב שעול אייזנשטיין בפונוביץ' כיום מכניס שינוי והיכיל או לא קיל. בהתחלה מתחיל כמו הנוסח של אבא שלו של פונוביץ'. אבל שהוא עובר אחרי מעניון הוא ממשיך כך אשר בקלום או שיראוזוי לפני שנשמע את היצירה מבעל היצירה תן לנו רבי הלל בבקשה בקצרה את הרקע ללחן המדהים והמופלא הזה שמהצורה שבה הוא התקבל בכלל לישראל נראה שהוא ממש זכה להסכמה שמימית >> הסכמה שמימית אני לא יכול לדעת חוץ מאה הערה בא'מר לי יהודי תלמיד חכם רב קהילה בבית שמש שהוא מצא בהכילו את ראשי התיבות של שמי ושם משפחתי בפסוק האחרון איו לרוצון עם ריפי והגיון ליבי לפונכו אי לרצון אם ריפי פלי מהסוף להתחלה הגיון ליבי לפונכו הלל אה אני חייב להאיר הפעם בעין שאני כבעל תפילה אני חושב שהייתי מאחרונים שהעיזו להכניס את הנוסח החדש ה שזה בוכיח לו אולי בגלל אני הגיע שנראה שזה לא לא מכניס את עצמי לנוסח של התפילה אבל כשהקהל כבר שר את זה אז לא עצרתי אותם [מוזיקה] כי [שירה] לא לוקח אכלפונות >> [שירה] >> איי איי איי רשו [מוזיקה] ממנו [שירה] מני לא ש אוי לא לוקה [שירה] אחלפונות איי שלום ממנו [שירה] מנהל [מוזיקה] לא שו אשר בקלו [שירה] או שיראוז הביורנו [מוזיקה] [שירה] מפולו >> מפולו [מוזיקה] לאדם [שירה] מחילה [שירה][מוזיקה] ומהשם >> [מוזיקה] >> מה נלו [שירה] שו השם [שירה] [מוזיקה] ספוסי תפתוך ופי יגיד [מוזיקה] תהיי לו שכו [שירה] להיות [מוזיקה] מכלי >> [שירה] >> ומשם [מוזיקה] נבשר [שירה] [מוזיקה] השם צפוסי תפתוך [מוזיקה][שירה] ופי יגיד תיזהו [שירה] >> ליד מהילה [מוזיקה] ומעשה מנשו [שירה][מוזיקה] >> השםפוס ס תפתוך ופי יגיד תהי לוסך [מוזיקה] יו לרוצון עם >> [מוזיקה][שירה] >> ריפי וגיועין ליבי לפונך [שירה] [מוזיקה] על שם צורי >> [מוזיקה] [שירה] >> ლა [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] לה להלה [מוזיקה][שירה] שיחה הזו מרתקת אולי נמשיך אותה באופן אישי אבל כעת אנחנו חייבים להמשיך ולהתקדם קצת ליום כיפור נתחיל כמובן עם הפיוט הראשון בחזור השט של מייריב יעלה תחנונינו מערב >> תשמע דבר מעניין יש מקום אחד שבו פוננוביץ' וחברון דווקא נפגשות וזה בנוסח של יה לתחנונינו >> מה זה אותו נוסח >> לא אבל אותו מקור >> מה הכוונה >> בישיבת צלבותקה בקובנה היה תלמיד מוכשר מאוד וחשוב מאוד וגם מוזיקלי מאוד קראו לו רב אברום אליהו קפלן >> שמוכר מהשיר שוקחמו בעיקר >> כן כן היה גאון עצום מבחירי שבעת צלבותקה בזמן הסבא הוא נפטר בגיל צעיר ממש עוד ביותו תלמיד בסלבותקה הוא היה מחבר מדי שנה ניגון חדש לפיוט הזה שאותו שרו בסלבותקה שתי הנוסחאות הן של חברון והן של בונוביץ' שתיהם חוברו על ידי הרב קפלן רב צבי אייזנשטיין שמע אותו בטלז שלקחה את הניגון הזה מסלבותקה בואו נשמע את הנוסח של פונוביץ' טלס לבותקה יללה [מוזיקה] תחנונינו אי איי איי איי [שירה] מי ארב [מוזיקה] ויבואי שבוסנו אי מוכן וירוענו [שירה] [מוזיקה] הדור [שירה] [מוזיקה] יללה [שירה] כולינו איך [שירה] [מוזיקה] צתכוסנו אי [מוזיקה][שירה] >> לי בגר [מוזיקה] ויהרוע פדיונינו [שירה] דור >> [מוזיקה] >> וכעת לפיוט הבא סלחנו אם כבר בילל דיברנו על החיבור והאייחוד בין שני הנוסחאות של פונוביץ' וחברון שהמקור מטלס ומסלבותקה אז אולי באמת נשמע את הפיוץ לחנו משולב בנוסח של פונוביץ' ובנוסח של חברון ביחד >> סלחנו השומוספישי [שירה] [מוזיקה] לאומכו [שירה] לבון בונכו בעל יכרי זמכו >> [מוזיקה] [שירה] >> זноšגי [מוזיקה][שירה] לשמור [שירה] להבוי [מוזיקה] חדומוחס [מוזיקה] [שירה] >> [מוזיקה] >> שמחו [שירה] שלחנו [שירה] בן יונשו ממך [מוזיקה][שירה] לבוא צונך [מוזיקה] שכח [שירה] וסילוסברו [מוזיקה] חו [שירה] סלחנו כלנו מולמו [מוזיקה] ממרומון [שירה] רחומ [מוזיקה] תיסו מלצודם [שירה][מוזיקה] בכמכו איחנו [מוזיקה][שירה] שמץ תטוע תיוכומ [שירה] [מוזיקה] לבוא [שירה] ממך אהבה [מוזיקה] כגוי [שירה] דרחמך >> [מוזיקה] >> מה המקור של אומנום קין של רב שולם? הסיפור מאחוריו הוא מרתק ונוגה ממש. רב שולם היה ילד יתום. הוא למד בבית היתומים דיסקים. לידו על הספסל ישב ילד שלפי עידותו של רב שולם היה ילד שמלומד ביסורי גוף ונפש. והוא היה מוצא את הנחמה שלו, אותו ילד כשה לומד גמורה. אפשר להם לסיפר כשהילד הזה היה יושב ולומד הוא היה פורץ תוך כדי הלימוד בניגון שובה לב ניגון שמאוד התים למצב הקשה והמיוסר שלו מאז אמר רב שולם זכרתי את הניגון הנפלא הזה ולימים הוא הלביש אותו על אומנו קיים אבא ונשמע את ניגון הילד מבית היתומים דיסקים אומנו [שירה] כ יצר זוכ [שירה] בונו לעצד רב צדקנינו [שירה][מוזיקה] נו סולחתי על מרגם פגברו [שירה][מוזיקה] [מוזיקה] >> דוד שוויק בכל יתן [שירה] כל דבר [מוזיקה] סולחתי [מוזיקה] הסקתי [שירה] גוי וכך שנקה [שירה] [מוזיקה] מוהי [שירה] השם למישון [שירה] לא [מוזיקה] למה >> [שירה] >> מוי סולחתי [מוזיקה] שמסתה [שירה] [מוזיקה] כאור מהר כנאמר [שירה] דין חפש לים אישה >> [מוזיקה] >> סמולי [שירה] [מוזיקה] >> מה אתה יכול לספר לנו רבל על הניגון של הכהיני כחויר המפורסם של חברהון >> המקור שלו מעניין הוא אותו מקור של וסויו ניגון של רבר של גולשטיין ממנצ'סטר אפשר למשמע את זה באנגליה על המילים של ממקומ והלביש את זה על כיני כך >> כיניקחמ [שירה] [מוזיקה] ביד היוצא בירצוי [שירה] סוי מרכים >> [שירה][מוזיקה] >> צוי סוי מקצר [שירה] כן אנחנו ביודכו [שירה] חסד נוצה [שירה] >> לבריס [שירה] >> [מוזיקה] >> הבית [שירה] יעפן [מוזיקה] ליצר כני [שירה][מוזיקה] כואב [שירה] [מוזיקה] ביד המסטץ בירצוי [שירה] [מוזיקה] סוי או חז [מוזיקה] וביצויסים [שירה] חדס [שירה] [מוזיקה] כן אנחנו ביודכות מחייר >> [מוזיקה] >> מוסב [שירה] [מוזיקה][שירה] טיפ [מוזיקה] היצר [שירה] כיק [מוזיקה] >> [שירה] [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] >> מרצון [שירה] מסקס וברצוי [מוזיקה] סוזור >> [שירה] [מוזיקה] >> כן אנחנו [שירה] ביודך כן אנחנו ביודך [מוזיקה][שירה] תרביס [מוזיקה] [שירה] אב [מוזיקה] >> [שירה] [מוזיקה] >> אירוז [מוזיקה] [שירה] >> טוב רבי לל ישר קויח באמת שיחה מרתקת ומעשירה מאוד מה אתה מציע רבי הילל לסיום איזה קטע נשמיע ונשמע לסיום סיום התוכנית המיוחדת הזאת. >> הסיום של יום רואים מה יותר פשוט ומתאים מהניגון לשון העבו בירושלים שמתפרץ מלבבות כולם בסיומם של תפילות מים נוראים סיומה של תפילת נעילה. אז בואו ונשמע זמרו ענים וכויל נורים מבעלי המנגנים את הבקשה היהודית הפשוטה והמלאת געגועים לשון הבו בירושלים הבנויו ‏Ja.