פודקאסט ״השראה״ חמי פרס | פרק #11

הדבר שאולי הכי חשוב ללמוד זה אנגלית. את השפה האנגלית כי זאת שפת העולם, זאת שפת הקדמה. בעולם החרדי א' אני רואה פוטנציאל עצום במגזר החרדי שאומר אני כאן בשביל לשרט, אני כאן בשביל לעשות יותר טוב לשותפים שלי, לעובדים שלי, לחברות שאני משקיע, למשקיעים שלי. אתה צריך לקבוע מאיפה אתה מתחיל. אם אתה תסתכל על כל הסטארטאפים שהתחילו אז לא הרבה חברות מצליחות. אתה גם צריך לדעת מה זה הצלחה. מה אתה מגדיר כהצלחה? אנחנו רואים בערך 1500 חברות בשנה אנחנו משקיעים בממוצע בחברה חדשה כל ארבעה חמישה שבועות. אז ברוכים הבאים לפודקאסט השראה והפעם יש לי זכות וכבוד גדול לשבת עם בן אדם שהשפיע על כל כך הרבה חברות בישראל. בן אדם שכמה שהוא גדול ככה הוא צנוע. הבן של ראש הממשלה ונשיא המדינה שמעון פרס. הבן אדם שהקים את הקרן און סיכון הראשונה בישראל את פיטנגו והוא שותף שם וזה זכות גדולה לשבת איתך. תודה רבה שבאת. >> תודה שהזמנת כמובן. דבר ראשון א קצת כמה מילים על איך שגדלת על האבא הגדול וכמה זה מנ אותך >> גדלתי כילד שלישי א לבית תל אביבי א שאבי היה אה בשירות ציבורי מגיל מאוד מאוד צעיר כך כך גדלתי כך א חוויתי את העולם א אני חושב שהשתמשת במילה השראה והשראה זה אולי הדבר הנכון ביותר א לתאר את הבית שלנו. זה הבית מלא השואה, גם מצד אבי וגם מצד ימי. אה, אבא שלי באמת נתן לי את ההסתכלות רחוק, רחב, גבוה, לחלום א ולרדוף את החלומות, לממש אותם, לא לפחד, לחצות מדבר גדול אם צריך. אז גדלתי בבית מלא השרעה. זה אף פעם לא אמרו לי מה לעשות אבל ההורים שלי היו דוגמה אישית אמא שלי בתחום של נתינה אהרבות הדדית וסיוע לאנשים מי זה בין אם זה אלמנות צהל או יתומים ועד ארגון מיכה של חרשים מילמים עשתה את כל העבודות שצריך מלשטוף רצפות ועד למכור מוצרים ולגייס כסף ואבי עסק בעניינים באומות של עולם רוב חייו הוא עסק בביטחון המדינה א מהקמה שלה בניית הקור תעשייה עוברית צבא א רפאל ועוד הרבה מאוד מפעלים גדולים ואחר כך דאג בעצם תמיד למחר של ישראל אז אני גדלתי בבית שתמיד סתכל רחב מצד אחד ומצד שני מאוד רחוק קדימה היה טבעי שתלך לפוליטיקה יכול להיות אבל אני חושב שהיה לנו שחקן ביתי ממשפעה עצומה על המגרש הפוליטי. אני חשבתי שהוא עושה עבודה יוצאת דופן, שהוא איש יוצא דופן ולא חשבתי שזה נכון להיכנס למערכת הפוליטית. בוודאי כל עוד הוא שמה, בוודאי שזה לא נכון. באמת קריירה מאוד ארוכה. ואחרי שהוא הלך עסקתי הרבה מאוד גם בהמשך הפעילות שלו במרכז פרס. וגם בפעילות שלי. אני חושב שהפעילות במגזר הפרטי יש לה אימפקט. היא מותירה חותם עצום גם על החברה הישראלית, גם על הכלכלה הישראלית וגם על הביטחון לא פחות מאנשים שעושים את זה בשדה הפוליטי. כמובן למעט אם אתה נמצא בעמדת מפתח מאוד מאוד חשובה, אבל אני מאמין שכל אחד יכול לתת ולעשות ולשרט בתחומו. מצאתי שהתחום של השקעה בטכנולוגיה, בחדשנות, ביזמות, זה תחום שמבסס אותו צמתה של מדינת ישראל, גם כלכלית אבל גם אם תשים על הכתפיים שלה את המעמסה הביטחונית, היא לא קורסת, כמו שזה קרא לנו בעבר בשנות ה-ש ואני מאמין שיש המון פוטנציאלות במדינת ישראל. אנחנו נמצאים בתחילת הדרך לא רק של המדינה אלא גם של התעשיית ההייטק במדינה בעולם אנחנו נמצאים עכשיו בפריצה גדולה מאוד של תקרות זכוכית א של בניית חברות עצומות עם השפעה מרחיקת לכת עלים >> אתה קורא לזה הג'ירפות >> אני קורא לזה הג'ירפות הג'ירפות הם א חברות יוצות דופן חלק קוראים להם הייפרסילר זאת אומרת שיש להם יכולת לעשות סקילאפ להתפתח מובנת מעצם המבנה שלה והמודל העסקי שלה יכולה לגדול. >> מה השובי של חברת ג'ירפה? >> א מיליארד טריליון דולר שזה 1000 פעמים יוניקורן שזה מיליארד דולר. >> וואו. שכמה יש כאלה בעולם? >> יש היום שבע או שמונה כאלה. כולן אמריקאיות. הגדולה ביניהן הגיע לשווי של ארב טריליון דולר. זה כבר עוצמה של מדינה גדולה. א הם משרטות כהלים של מיליארדי אנשים ולמעשה המנכלים שלהם הם לא רק מנכלים, הם גם מנהיגים. ועתיד האנושות ועתיד הכלכלה והביטחון האנושי במידה רבה מוטל על כתפיהם ולא על כתפי המדינאים או הפוליטיים שלהם. כמובן יש כלים שאין לחברות הם יכולים לפתוח במלחמה, אבל מבחינת השפעה על חיי אדם ועל קדמה, בין אם זה ברפואה, בין אם זה בתחבורה, בין אם זה במזון, בין אם זה באנרגיה, א היא הרבה פעמים עולה על עוצמתן של מדינות. אז אנחנו חיים בעידן שמצד אחד יש את האימפריות הרגילות שאנחנו מכירים. מצד שני יש לך אימפריות חדשות, אימפריות דעת. אימפריות שכל >> שהם לא באות מטריטוריה בכלל, >> נכון? הם רב לאומיות, הם גלובליות, הם משרטות קלים מאוד מאוד רחבים ולכן הם גם חייבות לצייט לקודם אתים. הם חייבים למדוד את מה שהם עושות, לשקף את מה שהן עושות. כי בניגוד לממשלה שהולכת לבחירות כל כמה שנים, חברה עומדת לבחירה יומיומית על ידי הלקוחות שלה. הלקוחות אם יחליטו שהם חברה מסוימת מתנהגת באופן לא הולם הם יכולים לעבור למתחרה או להפסיק לעשות אית עסקים ולכן המנכלים הם לא רק מנכלים או יזמים הם גם מנהיגים ובעלי משמעות גדולה ויש היום גם אינטראקציה לא קטנה בין ראשי מדינות לבין ראשי חברות יש סביב זה גם הרבה א עיסוקים בדברים שקשורים לרגולצ למס, להגבלת כוח, למתן מרחב פעולה. יש הרבה מתחים בעולם הזה, אבל אני מאמין שהחברות הגדולות יכולות לקדם את העולם כמו שאף ממשלה לא הצליחה. >> בוא נדבר רגע, נסביר לאנשים שצופים מה זה בעצם קרן לו סיכון. מתי הקמת את פיטנגו? >> קרן הראשונה שהקמתי הייתה ב-91 קראו לה מופת מחקר ופיתוח תעשייתי. >> היה לי פעם מותג יהודה כמופת. >> כן. שמקסים >> עשיתי בזה פחות ממה שאתה עשית [‏צחוק] >> והדרך ב >> 91 שהיה פה קרנות סיכון >> 91 זה התחיל הייתה לפני איזה קרן אחת אמריקאית שפעלה פה אבל כחול לבן בעצם בתחילת שנות ה-90 דרך פעילות ממשלתית שהקיימה שתי פלטפורמות קמו 10 קרנות און סיכון במסגרת פרויקט שקראו לו יוזמה שהממשלה השקיעה לצד משקיעים ונתנה להם הזדמנות בהחה שזה מצליח לקנות את החלק של הממשלה במחיר מאוד זול. מצד שני הייתה תוכנית שקראו לה אינבל, שזה הייתה חברת ביטוח ממשלתית שנתנה רשת ביטחון למי שקנה המניות של הקרן הזאת שנסחרת בבורסה בתל אביב למשך חמש שנים. ככה שה במידה והכל התקלקל עדיין המשקיעים לא הפסידו את כספם. אני הקמתי את מופת הייתה אחד מארבע קרנות הוון סיכון ציבוריות השותף שלי להקמת פיטנגו הקים קרן שקראו לה פולריס שהייתה אחת מ-10 קרנות שהוקמו על בסיס יוזמה והתחלנו יחד להשקיע בשנת 91 סוף 91 תחילת 92 >> עם כסף שבא מהארץ או מחול >> אז הכסף שאני גייסתי בה ב בא בעצם בבורסה בתל אביב הכסף ש שפולריס אז הייתה הקרן השנייה הם גיסו 40% בא כסף ממשלתי ו-60% זה גיוס ממשקיעים זרים וגם ישראלים גם אנשים פרטיים וגם חברות זה היה בעצם הגל הראשון של קרנות הווןסיכון 14 קרנות כל אחת הייתה בממוצע גודלה היה 20 מיליון דולר זאת אומרת גודלם היה בערך 300 מיליון דולר שזה דומה לקרן אחת שלנוכן >> וכדי להשקיע בחברה היה צריך לשתף פעולה לעבוד ביחד כמה קרנות. ככה הכרתי את רמי קלי השותף שלי. וב-95 החלטנו להקים את הקרן הראשונה מתוך הגל הזה שעשתה שני דברים. א' היא בנתה פעם ראשונה שותפות של משקיעים שמשקיעים עצמם אלה שעושים את העבודה הם גם השותפים בקרן. ופעם שנייה זאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שגייסנו כסף בלי תמיכה ממשלתית וזאת הייתה גם הקרן הראשונה שגיסה יותר מ-100 מיליון דולר. גודלה היה 125 מיליון ומשם בעצם התחלנו לגייס סדרה של קרנות. מאז כבר גייסנו מיליארדי דולרים. היקמנו 14 קרנות השקענו בלמעלה מ-300 חברות הייטק. >> מה הסטטיסטיקה אומרת? מתוך כמה חברות אתם מרוויחים? יש חברות ש כל ההשקעה נמחקת. א' כן, אם אתה לוקח סיכון ואנחנו במקצוע שיש בהו הרבה מאוד סיכונים, בוודאות אתה עתים חוק השקאות. זה הביזנס היחיד שאני מכיר, לא היחיד, אבל >> זה יום עצוב במשרדים. >> זה תמיד עצוב לסגור חברה זה תמיד עצוב, אבל זה חלק מה זה חלק מהעניין. חברה שנסגרת בסופו של דבר גם למדת מהניסיון, גם האנשים שעבדו בה ממשיכים הלאה ואחר כך יכול להיות שהם יצליחו, יכול להיות שהם יהיו השתלבו בחברות אחרות. זה בהחלט לא דבר משמח, אבל זה חלק מהעניין. אנחנו משתדלים כשסוגרים חברה לעשות את זה הכי נקי, לא להשאיר חובות, לשלם לכל העובדים את הפיצויים ואת המשכורות. אנחנו בדרך כלל בודקים מתי אנחנו עלולים להגיע לנקודה הזאת. אנחנו נערכים אליה מראש ואם לא מצליחים לגייס כסף או שהמוצר לא מצליח בשוק אז לפעמים ההחלטה הנכונה היא באמת לסגור את החברה הרבה פעמים השווקים משתנים הטכנולוגיה משתנה וזה קורה אבל אנחנו רואים בערך 1500 חברות בשנה אנחנו משקיעים בממוצע בחברה חדשה כל ארבעה חמישה שבועות זאת אומרת שאנחנו משקיעים בפחות מ אחוז ממה שאנחנו רואים. זה אומר שלרוב החברות שאנחנו >> בערך 12 חברות בשנה, >> 12 חברות בשנה מתוך 1500 שאנחנו רואים. לרוב החברות אנחנו אומרים שזה לא מתאים לנו בגלל שזה לא מתאים לאסטרטגית השקעה או שהחברה לא בשלב שהוא מתאים לנו או שהתוכנית העסקית שלהם לא מתאימה או יכולות להיות הרבה סיבות דרך אגב הרבה חברות טובות פשוט לא מתאימות למה שאנחנו מחפשים ואנחנו גם עושים טעויות אנחנו גם דוחים לפעמים השקעה בחברה שהיא הייתה היינו צריכים לעשות אותה בדיעבד >> אבל זאת חוכמתה בדיעבד אין לנו את הזכות הזאת הזאת לימים הקמנו גם קרן צמיכה שהיא פוגשת חברות שאולי לא השכענו בהם אבל א הם כן צלחו או שהם שינו את המודל וצמחו ואז אנחנו להשקיע בהם השקאות צמיכה לעודד בעצם את הצמיכה שלהם אבל הסטטיסטיקה אתה צריך לקבוע מאיפה אתה מתחיל אם אתה תסתכל על כל הסטארטאפים שהתחילו אז לא הרבה חברות מצליחות אתה גם צריך לדעת מה זה הצלחה? מה אתה מגדיר כהצלחה? כי לא כל אחד מודד הצלחה באותה מידה. אם היית אומר הצלחה זה שיהיה לי ג'ירפה ששווה טריליון דולר אז רוב הסיכוי שעד היום לא היה הצלחה כזאת. אם אתה רוצה חברה שהיא שווה 100 מיליארד דולר כן גרו אז יש כבר חברה כזאת שהקים יזם ישראלי שנקראתפלו alto networkקס למרות שהיא זרה אבל זה רק ההתאגדות שלה >> שקנתה עכשיו א >> קנו עכשיו את סייברארק ב-25 מיליארד דולר אבל היא כבר שווה 130 מיליארד לפני הרכישה אה אבל אם אתה מסתכל על הצלחה כהנפקה לבורסה או רכישה אז יש לא מעט חברות שהצליחו ואם אתה מסתכל על שיעור ההצלחה בקרן סיכון שמשקיעה במסורה במעט מאוד חברות עם בדיקה מאוד מעמיקה ברור שהם עושים טעויות אבל שם שיעורי הצלחה הרבה יותר גדולים כי מטבע הדברים אתה עושה סינון ואתה מוריד את אותן חברות שאתה חושב שאין להם סיכוי להצליח עם הניסיון אתה רואה שהנהלה לא מספיק חזקה או שהתחום לא מספיק טוב או שהצרכים הפיננסיים יותר מדי גבוהים או יש הרבה סכנות אחרות אבל מי שמשקיע בזהירות בסופו של דבר שיעור ההצלחה הוא לא מבוטל הוא לא קטן אבל עוד פעם צריך להגדיר מה זאת הצלחה וצריך להגדיר מאיזה נקודה אתה בוחן >> מה ההשקעה שאתם הכי גאים בה או שזה כמו ילד זה כמה >> תראה אני חושב שההשקאות שאנחנו הכי געים בהן זה השקאות שבהם אה לחברות יש אימפקט מאוד גדול וטוב וחיובי או על בני אדם או על >> זה לא רק מספרים >> לא תראה אם אם אתה מודד את זה פיננסית אז יש חברות שההצלחה פיננסית הייתה מאוד גדולה וזה נהדר וזה טוב כי המשקיעים שנותנים לנו כסף זה מה שהם מחפשים אבל אם אתה שואל מה הכי מעורר בנו גאווה או תחושה אז אני חושב שזה חברות שבאמת אוצ הצילו חיים או שינו לטובה את העולם או >> איזה חברה לדוגמה >> יש הרבה קודם כל ב יש לנו היום שלוש קרנות שווה להגיד קרן אחת א היא עוסקת במדעי החיים רוב החברות שמה הם חברות שבסופו של דבר א פותרות בעיה פותרות מחלה מתקנות מצב לא טוב ומצילות חיים אז אני חושב שבקרן הזאת יש לא מעט גאווה ואנחנו מאוד מחוברים לתחום הזה. אבל יש עוד החברות. תראה, אני לא רוצה להגיד שמות כי אתה אומר שם אז אתה בסוף יש אולי מישהו שיעלב או יפגע. אבל יש באמת חברות יוצאות מן הכלל היום בישראל. אני גאה בכל החברות שאני יושב בבורד שלהם א ששם עושות עבודה מצוינת. רמת היזמים בארץ היא מאוד מאוד גבוהה, הרבה יותר גבוהה ממה שהיה לפני 10 או 20 שנה. זה כל הזמן משתבח כי האקוסיסטם גדל והוא לומד ויש בו תהליכים של בניית מסורת ותובנות ולקחים והתמקצאות א וניסיון שנרכש אז האקוסיסטם הוא כל הזמן משתפר וגם החסמים של חברת הייטק ישראלית הולכים ויורדים כי האינטרנט פתח לנו את העולם עולם ואלגוריתמיקה מאפשרת לנו להתגבר על מחסור בהון אנושי והיכולת שלנו להגיע היום לקהלים רכבים דרך רשתות קצת כמו שאתה עושה בפודקאסט שלך לא יכולת להגיע לקהל כזה גדול כמו שאתה מגיע היום אילו לא היה לך רשת אינטרנט היא לא היה לך ציוד צילום ואולפן וכמובן שיווק ברשתות החברתיות והרבה מאוד ניסיון שצוברת ואתה צובר ככה זה גם המסלול של החברות הישראליות. הם הולכות וגדלות, שוברות עוד ועוד מחסורים, מחסומים, עוד ועוד תקרות זכוכית. אני חושב שהגענו לעידן שבו אין יותר מגבלות. למעט המצב המצב של ישראל בעולם שהוא מפריע לחבר. >> בפרט בימים האחרונים. >> בפרט בימים האחרונים, בפרט אם התגברות בוודאי אני מותרד מזה. א תראה, רוב החברות הישראליות הגדולות, כשהם כבר גדולות, לא מסתכלים עליהם כחברות ישראליות, הם חברות רב לאומיות. אף אחד לא מעניין אותו בעצם מאיפה בא היזם וכן הלאה. אבל אם אתה בא ללקוח מסוים ומתברר שאתה בא מישראל, זה לפעמים יכול להיות בעיה גדולה, גם אם לא יגידו לך שזאת הבעיה. וכמובן שאני מעדיף להיות בסיטואציה שבה לישראל יש קרדיט ולא בעיה. א אני חושב שאחרי מתקפת הביפרים בלבנון ואחרי המלחמה באיראן קרנה של ישראל עלה. אבל ככל שאנחנו שוקעים עכשיו בלחימה בעזה עם מטרות לא מובנות ולא ברורות ולא מסתדרות, העולם מרים גבה ולא מבין מה אנחנו עושים וכועס עלינו והכעס הזה מוביל כמובן לשנאה ולהתרחקות ולהתנתקות וזה פוגע בסופו של דבר בכל מי שרוצה להגיע לעולם כולל סופרים רופאים אומנים אנשים שמסתובבים בעולם ורוצים העולם הוא זירה בשבילם. זה הופך להיות קשה. זה גם יכול להיות בספורט, זה יכול להיות השתתפות בתקסים, באירועים, בתחרויות בינלאומיות, בכל דבר. עדיף שימחרו כפיים לישראל ולא ינסו למדר אותנו או לגרש אותנו א כמו שקורה לנו פה עכשיו לפעמים. >> איפה אתה רואה את המצב של ישראל? אם אתה מסתכל מעשית בעוד 10 שנים? אני מאוד מאוד מקווה שבחירות הקרובות אני מאוד מקווה שתהיה לנו ממשלת אחדות אני מאמין שה יכולת שלנו להתקדם קדימה היא רק אם אנחנו עושים דברים בהסכמה רחבה אני מבין שיש דברים שאי אפשר לעשות אותם ביום אחד אי אפשר לתקן כל דבר ביום אחד יש צריך לעשות תהליכים צריך הידברות צריך הסכמה צריך להקשיב אחד לשני א ובסופו של דבר בר ממשלת אחדות יכולה להתקדם אם היא באמת משקיעה אנרגיה בליצר אחדות או לייצר הסכמה סביב מהלך מסוים עם לפעמים פשרות א לממשלת אחדות יש גם יתרון שאם גוף צד מסוים בממשלה רוצה לקחת את המדינה אחורה בעיני אחרים אפשר לעצור את זה בקלות כי אתה בנוי על הסכמה כי >> גם יש לך מספיק מנדטים בקואליציה כן >> כן ברגע שאתה עושה משלת אחדות א אז לכל משתתף יש >> בהנהגת מי >> לא אני חושב שזה בעיניי כרגע פחות חשוב אה אני רוצה שההנהגה תהיה בידיו של אדם שא' טובת ישראל קודמת א לטובתו האישית זה דבר ראשון דבר שניה שהוא יהיה אדם שבא לשרט ולא בא לשלוט א ולהעש >> אתה מכיר כאלה בפוליטיקה >> בוודאי אני חושב שיש >> יש אז הרגשה כזאת שבפוליטיקה רובם לא אני אני חושב >> מושחטים ורובם >> לא אני חושב שהמערכת מושחטת אני חושב שהכוח משחיט אבל חושב שיש אנשים שבאמת ובתמים באו לשרט אבל אני רוצה שהם ישרטו לא ציבור מסוים אלא שישרטו את כלל ישראל מי שלא יהיה האדם הזה שיהיה אדם ישר שיהיה אדם שמקשיב שיהיה אדם שיש לו חזון שיהיה אדם שידע לספר סיפור ולגבי סביבו הסכמה ולשים את טובת ישראל לפני הכל ויש כאלה יש כאלה ב בפוליטיקה הישראלית >> אתה יודע אתה יושב מולי א ומדבר איתי בענווה בפשטות >> אני אדם פשוט >> ועונד ביד Apple ו watch אני לא יודע איזה דגם אבל זה גג 3000 שק >> כן >> אם היית רוצה לשבת לידי עם פתק פיליפ היית יכול לשבת לידי עם פתק פיליפ אם זה היה אם היית רוצה היית יכול לשים על היד. >> אוקיי. >> איך מגיעים למצב שככל שאתה מתפתח ועושה דברים ש אני מכיר אנשים שעשו עשרית או על פית ממך שכבר לא מסתכלים על אף אחד, מאיפה הצניעות הזאת? >> מאיפה הגיע? >> תראה קודם כל אני חי בן אנשים בבני עם שיש בו אינסוף כישרונות. אני כל יום פוגש אנשים יותר חכמים ממני, יותר מוכשרים ממני. יותר טובים ממני, בעלי יכולות יותר גבוהות ממני ולמדתי להיות צנוע. אתה יודע, למדתי את הצניעות הזאת בבית, אבל אני מיישם אותה בכל דרכי. אני יכול להגיד לך למשל, כשהתגייסתי והייתי בחיל אוויר ובשלם מסוים הפכתי להיות מדריך טיסה בבית ספר לטיסה, היו לי חניכים שידעתי שהם טייסים הרבה יותר טובים ממני והסתכלתי וראיתי שחלק מהמדריכים שה הדריחו אותם במקביל אליי התייחסו לפעמים לחניכים בזלזול הזלזול הזה נבע לא בגלל שהם יותר טובים היו פשוט יותר מנוסים א ואני תמיד אמרתי לעצמי אתה יושב עם בן אדם שיכול להיות שהוא יותר חכם ממך יכול להיות שהוא יותר מוכשר ממך אז תהיה צנוע תהיה צנוע אני חושב שיש כל כך הרבה אנשים מדהימים לא רק בישראל בעולם בכלל ואני בתעשייה הזאת פוגש אותם כל הזמן אז אני יודע עכשיו גם למדתי את זה בבית כן אמא שלי לימדה אותי שבתכריכים אין כיסים ושכל האנשים הם בני אדם עם חולשות ועם יתרונות ושלא יגבע לבחה. אני מודה כל יום על מה שנפל בחלקי, עלל מזלי וכן הלאה, אבל אני משתדל לאבד את הקשר עם המציאות ולא לעוף על עצמי כמו שאומרים. ואני חושב שזה פשוט עניין של איך אתה איך אתה מתנהל בחיים. אני רוצה לראות יותר כאלה בפוליטיקה הישראלית שיפסיקו לחשוב שהם נבחרים ומורמים מעם. הם לא מורמים מהם. אני יכול להגיד לך שרוב האנשים שיושבים בכנסת או בממשלה יש אנשים יותר מוכשרים מהם שלא יושבים בממשלה. קצת צניעות לא תזיק להם. וזה בעיקר בא מהשיחות עם אבי אתה יודע למדתי ממנו המון. ולמשל אבי היה היחיד שעד היום שהוא היה גם ראש ממשלה וגם נשיא. ראש ממשלה בישראל זה המקסימום יכולות או זכויות לפעול או כוח ונשיא זה אדם שהוא נטול יכולות או כוחות או סמכויות ושאלתי אותו מה ההבדל בין שני הדברים הוא אמר לי כאשר אתה ראש ממשלה יש לך את כל הסמכויות אבל אתה משקיע 95% מהזמן שלך בלפתור סכסוכים ובעיות ולהסיר מכשולים והתנגדויות. כאשר אתה נשיא ואין לך סמכויות, אתה פונה לאנשים ואתה מבקש שיתנדבו, שיעזרו, אתה מסביר להם מה צריך ולמה צריך. ובאמצעות רצון טוב אפשר כנראה להשיג יותר מאשר בהפעלת סמכות. ומזה למדתי סגנון של התנהלות וסגנון של ניהול שאומר אני כאן בשביל לשרט, אני כאן בשביל לעשות יותר טוב. לשותפים שלי, לעובדים שלי, לחברות שאני משקיע, למשקיעים שלי. המטרה שלי, הייעוד שלי זה לעשות להוציא יותר טוב מאסך הכל. ואני לא רוצה ללכת ולהסתובב ולהגיד, תראו כמה שאני חכם וכמה שאני גאון וכמה שהשקדתי פה והשקעתי פה ועשיתי כסף פה, עשיתי כסף. אין לזה משמעות. בסוף. אתה צריך להיות מונע מהערכים, אתה צריך להיות מונע מהמצניעות ואתה צריך להיות מונע מהרצון לעשות טוב ולא לכפות את רצונך. בעולם החרדי והדתי מאמינים שאסר בשביל שתתאשר. אפילו יש ממש נוסחה של 10% ממה שמרוויחים. מה אתה חושב שהתפקיד של צדקה בעולם העסקים? עד לפני כמה שנים, אני לא יודע להגיד בדיוק, העולם היה לו בעצם תפיסה שיש צד אחד של צדקה וצד אחד של א פרנסה. נגיד לצורך העניין, כיס אחד לפרנסה, כיס אחד לצדקה וכל דבר ועניין. היית מסתכל האם זה עסק אני אשקיע מהכיס זה ואם זה צדקה אני אשכול לתת תרומה. ויש כאלה שהם עדיין עסקים לשם עסקים ויש כאלה שהם תרומות. לשם דרומות. אבל יש מרחב עצום ששני הדברים האלה הולכים יד ביד. אני אתן לך דוגמה. אם אני בעלים של חברת נפט ואני קודח ואני מזההם את הסביבה ואני מוכר נפט ואני מתאשר ואז אני שם כסף בכ של הצדקה. עכשיו בא אליי מישהו שאומר אני רוצה לתקן את הנזקים של נפט בעולם אז תן לי בבקשה הצדקה. אז אני אומר אפשר לעשות את זה אחרת. אפשר לשלב ככה שהעסק גם יקח בחשבון לא לפגוע באנשים, לא לפגוע בסביבה ולהתנהל בצורה שקופה ואתה משיג את שתי המטרות קוראים לי זהדאבל bו bottomם lיין יש לך בעצם שתי שורות תחתונות הראשונה היא כלכלית השנייה היא נגיד לצורך יותר בעולם של הצדקה או של עשיית הטוב עדיין בצדקה יש אנשים שצריכים לקבל קבל עזרה ואני מאמין על פי הרמב"ם שצריך לעשות את זה בצורה הגבוהה ביותר ואנחנו בפיטנגו יש לנו קרן תרומות שהיא מנועלת על ידי אחת האנשים אצלנו שכל פנייה אלינו עוברת אליה היא מנהלת את התקציב התרומות שאנחנו קובעים השותפים ומחליטה א כמובן היא מתייעצת אבל היא מחליטה מה נכון לעשות איפה נכון לתת כשאנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לעזור לכולם וגם אם אנחנו עוזרים אנחנו לא יכולים תמיד לשים את הסכום שמצופה מאיתנו כי בסוף הביקוש או הציפיה הם עצומים ולכן היא בודקת את הדברים לגופו של עניין היא בודקת את האימפאקט היא בודקת אם יש גורמים נוספים שעושים דברים דומים אם אפשר לשלב מה יקרה אם אנחנו כן נשתתף לא נשתתף ואנחנו עושים כמיתב יכולתנו אה ככה שיש תקציב כזה א והוא די הוא די ממוצא כי אנחנו תורמים לגופים ועמטות לאורך השנים שאנחנו כבר מכירים את הפעילות ואנחנו יודעים כבר מי טוב ומי עושה עבודה טובה אבל כל הזמן מצטרפים חדשים אז אני מאמין א שעסקים א ויזמים צריכים גם לתת מהכיס הזה של הצדקה אבל לפני כן להסתכל על הכיס של הביזנס שלהם ולשאול אם הביזנס שלי עושה טוב, האם הביזנס שלי פוגע, האם הוא פותר בעיות או יוצר בעיות ולנסות קודם כל לפעול במישור הזה. וככל שהחברה גדולה יותר, החותם שהיא מותירה גדול יותר. וככל שהחותם גדול יותר, אתה צריך להיות יותר זהיר. אז אני מאמין שיש שילוב של שני העולמות האלה. עכשיו גם אלה שנותנים היום צדקה רוצים לראות שהגוף שהם נותנים לו כסף שיתרום את הכספים בשמם או דרכו הם רוצים לראות שהוא מתנהל כמו עסק שאין שם משכורות גבוהות מדי שאין שם בזבוזים שמודדים את ההשפעה של מה הם עושים מצד שני האנשים שרוצים להשקיע בחברות רוצים לראות שגם העסק הזה מתנהל עם לב רחום ולראות מה הם עושים כדי לשמור על אנשים, כדי לשמור על הסביבה. ככה שתפיסת העולם היא די מתמזגת ובעיקר בסקטור העסקי אנשים מסתכלים על העולם של הצדקה גם עם משקפיים עסקיות בשראות באמת שזה מנוהל כמו שצריך ואין שם שחיתות ואין שם עובדן כספים מיותר והכספים מגיעים בסוף למה שרוצים ויש מדידה קצת כמו עסק. >> איך נראה הסדר יום שלך מפרס? סדר היום שלי הוא די קבוע. אני קם בבוקר. הדבר הראשון שאני עושה אחרי אתה יודע הפעולות הבסיסיות שלי התלבש אני יוצא אני קם. זה נורא תלוי לפעמים בשש לפעמים בש :3 לפעמים קצת יותר מוקדם לפעמים קצת יותר מאוחר. אה והדבר הראשון שאני עושה אני לוקח את הקלבה שלנו לצעידה. אני יוצא החוצה לצעוד בפארקים, ברחובות בין חצי שעה לשעה, חוזר הביתה, מתארגן, אוכל ארוחת בוקר ואז אני צולל א לתוך האימיילים והוואטסאפים לעיתונים >> מהבית או מהעבודה? בדרך כלל עושה את זה מהבית בשעות המוקדמות יותר ונותן גם לפקקים קצת להתעדן >> ואז יש לי סדר יום שהוא משתנה א הוא מכיל בתוכו כמה דברים א כמובן הפעילות הפיטנגואית שזה ישיבות שותפים ומצגות של חברות וישיבות של דירקטוריונים שחברות שאנחנו משקיעים בהם במקביל אני יושב ראש מרכז פרס אז אני גם מגיע למרכז כשיש אירועים מסוימים או כשיש אורחים מסוימים א אני גם כמובן עוסק בגיוס כספים אה למרכז פרס >> גם למרכז כן הקמנו שם גם את מרכז החדשנות הישראלי >> ונמצא על הים נכון >> נמצא ביפו על הים בשכונת אג'מי >> שזה עיר מעורבת יהודים ערבים ואנחנו משתדלים א בעיקר לחבר בין אוכלוסיות שונות גם תוך תוך ישראליות וגם בינינו לבין שכנינו. אנחנו החזון של אבי בהקמה של המרכז היה להפריט את השלום, להעביר אותו לציבור, לאנשים. תיפגש, תכיר, תעשה פרויקטים משותפים, תראה שרב המשותף על המפריד, כולם רוצים את אותם דברים פחות או יותר. ולהכיר את עצמך ולהכיר את הצד השני זה הצעד הראשון בשביל א לחיות בקיום משותף. אנחנו גם מקנים את הכלים של חדשנות וטכנולוגיה כדי שאנשים יוכלו פשוט להרים את עצמם א ולאפשר להם לשרוד בעולם שמתקדם קדימה מאוד מאוד מהר. מי שלא מחובר לעולם הזה, יש סכנה גדולה שהוא ישאר מאחור וחשוב לנו לא רק לצעוד קדימה, אלא גם לסגור את הפערים א א במסגרת הפעילויות שאנחנו עושים. א מעבר לזה אני מבקר ב אני גם קשור לכל מיני עמותות שאני מלווה אותן. א לפעמים אני עוזר להם בדברים מסוימים, משתתף לפעמים בישיבות דירקטוריון. אה וכמובן מעבר לזה אתה יודע אני אוהב לקרוא ויש משפחה וכן הלאה כמו כולם אתה יודע אין פה איזה משהו מיוחד >> יש לך תחביבים >> התחביב העיקרי שלי זה לעשות לקרוא אני אוהב לקרוא אני מאוד אוהב לראות סרטים וסדרות אה לא מעט אבל אני חושב שעיקר זמני מוקדש לקריאה אני גם קורא חומר מקצועי אני גם קורא חומרים שקש קשורים לפוליטיקה, לעולם. אה, אני קורא דברים שקשורים לחברות שלנו. אה, אני קורא ספרים, אני קורא עיתונים. כמות הקריאה, אני חושב היומית היא רק הולכת וגדלה, שלא לדבר על וואטסאפים ואימיילים שהכמות היא אדירה ומצפים ממך לראות ולהגיב. אני פרוס מאוד רחב מבחינת הדברים שאני עושה ואני משתדל להיות הכי רספונסיבי שאפשר. >> אנחנו נפגשנו במשרדים המדהימים של פיטנגו, באמת אני חושב הכי יפים שראיתי בחיים. >> תודה רבה. >> באירוע מאוד מיוחד >> נכון >> שאתה הקדשת למגזר החרדי, לעולם היזמות של המגזר החרדי. >> נכון. >> וזה מפאים אותי כי אתה לא חרדי. >> לא, אני לא חרדי. ואתה מצליח לגשר בין מגזרים ולהשקיע זמן ואנרגיות במשרד שלך. מה החיבור שלך למגזר החרדי? והאם השקעת פעם בחברה חרדית? חברה שבה עם יזמים חרדיים? >> א' השקעתי בחברות חרדיות. השקעתי גם בקרן אן סיכון חרדית. >> וואו. >> א של קמתק. א וגם השקעתי בחברות שהם אמרו לי א שהם טובות כמו אלמנטור למשל שנחשב ליוניקורם. משקיעים קטנים אבל אנחנו בכל זאת השקענו אבל בעיקר בקרן של מוישי פרידמן ואברימי וינגות >> שעושים דברים >> שהם עושים עבודה נהדרת עם גשר יוצא מן הכלל בין העולם החרדי לבין תעשיית ההייטק ודרכם למדתי לא מעט הסתובבתי איתם גם בבני ברק הלכנו לישיבת פונביץ' ו >> אכלתם צ'ונט אולי >> אכלנו צ'ונט בשטיסן הלכנו לראות אינטרנט קפה וחנות שעת נז וכל מיני אתה יודע פשוט לראות איך האנשים חיים אני גם מקשיב עכשיו שמעתי פודקאסט מאוד יפה של א עלזה בלוך עם נדמה לי יונתן רייס אישה מאוד מיוחדת שהיא בעצמה גשר מהלך אני מאמין במה שהיא מאמינה שזה בבניית קשרים א אני חושב שאנחנו צריכים בעיקר לבנות קשרים בין חלקי האוכלוסיה השונים בעולם החרדי א' אני רואה פוטנציאל עצום במגזר החרדי אני זוכר שכשנכנסתי לישיבת פונוביץ' וראיתי את קהל הלומדים עם אורות הנאון והאנשים הרכונים על הספרים וא את הרחשבחש ואת הלמידה זה הים אותי הרי אמרתי לעצמי שכמות השכל והחוכמה שיש בחדר הזה היא פשוט תדמיין מה אפשר לעשות עם הדבר הזה. זה דבר יוצא דופן. אבל אני גם חי במשפחה שהיא בא ממשפחה חרדית. אבי גדל ב בעיירה בפולין א עם סבא שהיה רב חזן. >> וואו. >> א הוא גדל כילד דתי. הוא גדל כילד דתי וזה השתנה כשהוא עלה כמובן לארץ. אבל משפט הפרידה מסבו היה ילדי אל תשכח להיות ודי. הוא נצר את זה בליבו בצורה הכי משמעותית שאפשר. אני תכף אספר לך. והסבא שלו יחד עם כל יהודי הקהילה נאספו על ידי הגרמנים הנאצים בפולים והוא שמו בבית כנסת והוא עלו באש. כולם כולם נשרפו חיים. ככה שאנחנו יודעים אנחנו יודעים מה השורשים מאיפה השורשים באים ואני יכול להגיד לך למשל מבצע טבה אני התברר לי רק אחרי הרבה שנים שהיה ביולי א בשנת 76 אביאז היה שר ביטחון וחטפו מטוס מלא בישראלים ויהודים >> שיוני נתניהו נהרג >> יוני נתניהו היה מפקד הכוח כוח החילוץ אבי היה מאוד גי תוכנית החילוץ הנועזת. תחשוב לקחת ארבעה חמישה מטוסי הרקולס לטוס 4,000 קילומטר >> עם משבים שונים מהיום >> לגמרי לחלץ את רוב הבני הרובה היו כמה שנפגעו כמובן ויוני נתניהו ששילם בחייו בדבר הזה אז אני חושב שההחלטה שגמלה בליבו לקחת את הסיכון הייתה כשהוא שמע שעשו סלקציה כשהוא שמע שהפרידו את ה זרים מהיהודים, בשבילו זה היה סימן שחייבים להציל אותם. אני היום מסתכל על החטופים שיש לנו בעזה והלב מתכווץ שאנחנו חיים במדינה עצמאית ריבונית ויש אנשים שמוחזקים בתנאים של אושוויץ ממש במרחק א עשרות קילומטרים מיערים מרכזיות בישראל ואני חושב שהציווי הזה שלעולם לא היה מאוד מאוד חזק, נטוע בו, והוא הוא כיבד את הדעת, הוא קיבל כיבד את התורה, הוא קיבל השראה מעולם הנביאים. הוא אמר שלוחות הברית זה המסמך המוסרי הגדול ביותר שאי פעם נכתב, למרות שיש בו מעט מאוד אותיות, אם אני לא טועה 192, אבל זה לא קשור לפוליטיקה. הדתית שאני לא מבין אותה. אני לא רואה בה יותר מדי יהדות. אני כן חושב שהתורה שמרה על עם ישראל ואני חושב שהלימוד שמר על עם ישראל. ואני חושב שרוב האנשים במדינת ישראל מבינים את החשיבות של שמירת הלהבה, אבל לא להפוך את זה לשריפה. ואני רואה את מוישי ואברימי עם כמה טק. ואני אומר זה תהליך. אני לא חושב שזה בניגוד לתורה. אני לא חושב שזה על חשבון היהדות. אני חושב שהעולם מתקדם ולמדינת ישראל יש צרכים ו יש חובות לאזרחים במדינה וצריכה ליישב את הדבר הזה. אין האחד בעל חשבון השני. צריך למצוא את דרך המלך. צעיר חרדי שרואה אותנו עכשיו ורוצה לדעת ממך, מהניסיון חיים שלך, מה אתה ממליץ לו לעשות א כדי לבנות לעצמו עתיד טוב יותר. >> תראה, >> אתה למדת >> עוד פעם אני למדתי כן, אני חושב שהדברים שחשוב, הדבר שאולי הכי חשוב ללמוד זה אנגלית. את השפה האנגלית כי זאת שפת העולם, זאת שפת הקדמה, זאת השפה המודרנית שבעצם מחברת היא כרטיס יציאה מעוני. מי שיודע אנגלית יכול לעשות הרבה דברים כדי לצאת מנקודה נמוכה לנקודה גבוהה. אני חושב שלימודים כלליים לצד לימודי התורה, אני לא פוסלת לימודי התורה, אני חושב שאפשר להעמיק בלימודי התורה ויש שם המון המון חוכמה ופלפול וזה מחדד את המוח. וזה חשוב. אני חושב שארון הספרים היהודי הוא קדוש. אני חושב שה לימודי התורה הם חשובים. אני אני עצמי קורא. אה ואני אולי לא מסתכל על זה כאדם מאמין לחלוטין, אבל אני כן רואה בזה מסורת. אני כן רואה בזה היסטוריה של העם היהודי. אני כן רואה בזה דבר שרבים מהאנשים נתנו את נשמתם ואת חייהם על הדבר הזה. אני לא מזלזל בזה. אני חושב שזה דבר שהוא ייחודי ומיוחד לנו ואנו צריכים לחבק אותו. >> האם יש לך חלום שעדיין לא הגשמת? >> תראה, החלום הקטן שלי זה לראות את החתופים שווים הביתה ולראות את סיום המלחמה והפסק א ההרג של >> יש לך תוכנית בראש איך זה אמור להיראות? תראה, אני חושב ששבעה באוקטובר לימד אותנו כמה דברים. אחד, הוא לימד אותנו שאסור לנו להיות מוחלשים מבפנים. חייבים להקשיב אחד לשני. צריך להפסיק את החרמות, צריך לדבר, צריך ללבות את הנושאים ולהגיע להסכמות. אה, ואם לא הסכמות מלאות לפחות לכבד אחד את השני. מותר להיות חלוקים ולנסות להבוק על העניין, אבל צריך לעשות את זה מתוך כבוד, בטח לא בזלזול, בטח לא בביטול, בטח לא באלימות. א אז זה תובנה אחת. תובנה שנייה זה שאסור לנו להכיל שום איום ושום סכנה ביודעין. אני חושב שמדינת ישראל לאורך 76 שנה הכילה את הרעיון שיש טרור. בלבנון, ביהודה בשמרון, בעזה, במקומות אחרים וניסינו לסל אותו וניסינו לחיות איתו ולנהל אותו. ואני חושב שאי אפשר א לתת למפלצות לגדול על הגבול שלנו או במרחק ולאיים עלינו. מדיניות ההחלה שימצנו או היא ביצוע תקיפות מנה, הדברים האלה צריכים להעלם מהלקסיקון שלנו. אנחנו צריכים להיות לוחמים, עזי נפש ונחושים מול כל תופעה מהסוג הזה. מצד שני, אני חושב שאנחנו גם צריכים לשאוף לסיום המלחמות. ועם החלום הגדול שיש לי זה שמדינת ישראל תדע לסלול דרך לשלום, לסלול דרך להפסיק את מות הבנים שלנו. אני לא איבדתי בן במלחמה, אבל איבדתי בן מתוך שלושה ילדים בדום לב. בגיל 33. אני יודע מה שחול עושה למשפחה. זה דבר איום ונורא. זה לא רק אותו חייל שנהרג. זה ההורים שלו וזה האחים שלו וזה המשפחה שלו וזה החברים שלו וזה הקהילה וכל חייל, כלכם שנופל. זה נחרב עולם. בעיניי אין דבר נעלה יותר מאשר לשאוף להגיע לשלום. אבי החם הזה והוא לא היחיד של החם הזה והוא היה מוכן לשלם מחירים גבוהים ברמה האישית. אה ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להיות חלק מהעולם, להיות חלק מהמזרח התיכון. יש לנו המון מה לתרום לעולם. אנחנו עם נבחר, אנחנו עם נבחר כדי לשרט ואנחנו צריכים לממש את הדבר הזה. אז החלום שלי זה שמדינת ישראל באמת תהיה מדינה שהיא משרטת את העולם באמצעות מדע וטכנולוגיה א וערבות הדדית באשר לי עצמי אין לי איזה חלומות מיוחדים. אתה יודע יש לי דברים שאני רוצה להשיג א באופן אישי. אני רוצה להגיע לבריאות עם יכולת שלי לא להשמין או לשמור על א על מצב פיזי על בריאות באמצעות פעילות ספורטיבית ואכילה נכונה. אני רוצה לכתוב ספרים, אני רוצה לקרוא יש לי המון חלומות לקרוא המון ספרים. אני יודע שאני לא אגשים את זה. א אני רוצה לראות שהחברות שלנו מצליחות מאוד. אני בעיקר אבל רוצה לראות שלום בתוך העם. ואני רוצה לראות את ישראל חוזרת לעצמה. אנחנו קצת איבדנו את הדרך. אנחנו פוגעים אחד בשני. זה אם יש חלום לי אז שלום בתוכנו ומתוך העוצמה הזאת לנוע קדימה ולהביא את ישראל לשיאים שאפשר להגיע אליהם. >> איך אתם מחוגגים הצלחות? א אנחנו לא בעיקר בפרגון ליזמים ולמשקיעים אחרים. >> אתה לא יוציא לאזה מצה למשל בזבוזים. א >> לא לא. תראה כסף זה דבר שהוא הוא לא מטרה. הוא בא וכשהוא בא הוא בא הוא מתקבל בברכה. לא גנבתי כסף מאף אחד. אני משקיע גם חלק מכספי בהרבה דברים ואני גם תורם. אני אמות אני אני אמות בלי כסף כשאני אקבר יקברו אותי בלי כיסים ובלי כסף ככה שכסף הוא אולי דרך להגיע לאיזשהי עצמאות כלכלית או על הל יכולת לעשות דברים שלדאוג לילדים שלך או לעשות דברים אחרים אבל החלומות שלי הם לא במישור האישי החלומות שלי הם יותר במישור של העם קשה לי לראות אנשים מתייאשים קשה לי לראות אנשים שמאבדים תקווה קשה לי לראות את משפחות החטופים סובלות ומקבלות יחס כל כך בוטא ואויין מקרב אנשים שהם חושבים שהם נבחרי העם מהזלזול מהביטול מחוסר אמפתיה מחוסרות הדדית זה הורג אותי אני רואה גם את הפצועים בצהל שמשלמים מחיר היום ונורא היום ונורא שילך איתם לכל החיים ולהפסיק לקדש את המלחמות ולקדש את השלום ושהמילה שלום לא תהיה מילה מיותרת או נהדרת מהלקסיקון הישראלי. א מנהיגים עם חזון אני רוצה לראות שבאמת משרטים את העם שלהם בשביל לעשות לטובתו הכי הרבה שאפשר. >> נקרא סיום. אם היית חוזר לגיל 20 >> כן >> עם התובנות של היום >> כן >> מה היית אומר לחמי של גיל 20? תראה, חוכמת הבדיעבד היא חוכמה מאוד קשה, היא חוכמה מאוד לא מציאותית. אה, אני לא מצטער על דברים שעשיתי, אבל אם הייתי יכול לבחור, אולי הייתי מתחיל ללמוד יותר מוקדם. א אם הייתי יכול לבחור, אולי הייתי מבלא קצת יותר זמן בחול. יצא לי לגור שנה וחצי בארצות הברית. אם הייתי יכול לעשות שלוש ארבע שנים אני חושב שזה דבר טוב כי אני רואה אני לא רואה בזה ירידה אני רואה בזה זה לא בריכת מוחות אלא אני קורא לזה brain circulation זה המרצת מוחות כי כשאתה נמצא בארצות הברית הכנה מידה שלך משתנה אתה מכיר אנשים אתה מכיר תרבות אתה לומד לעשות קליברציה זה מוביל גם לענווה כי אתה רואה כמה כישרון יש שם וכמה יכולות יש שמה מה? אה, ולשפר כמובן את האנגלית. הייתי אולי לומד עוד כמה שפות יותר בגיל יותר מוקדם. אולי לא הייתי נוטש את לימודי הנגינה כמו שנתשתי אותם. אולי הייתי קורא יותר. אבל בסופו של דבר, אתה יודע, אה, אבי לימד אותי לא להסתכל אחורה, כי אתה לא יכול לשנות את העבר. תהיה עסוק בעתיד. מה אתה הולך לעשות מחר, מה צריך לקרות מחרתיים. ולהפסיק להסתכסך עם העבר זה לא זה לא עוזר גם אני גם אומר את זה ברמה הלאומית שלא צריך להסתחסך עם מה שקרה בהתנתקות או באוסלו בכל מקומות צריך להסתכל קדימה ולעשות מה שנכון למדינת ישראל מה שטוב למדינת ישראל אה ולהתעסק בעתיד בעבר אין אין תועלת בהתעסקות בעבר זה לא זה לא עוזר חמי פרס היקר אני החקמתי הרבה מאוד >> תודה רבה >> ולקחתי מפה בעיקר גם את מידת הצניעות א שזה לא מילה גסה ההפך זה כבוד גדול אומרים אצלנו שמי שבורח מהכבוד כבוד רודף אחריו אתה מכיר המשפט הזה >> בהחלט >> פ מישהו בא לרב ושאל אותו אני בורח מהכבוד אבל הכבוד לא רודף אחריי הוא אומר לו אתה לא יכול להסתכל אחורה לראות אם הוא רודף >> [‏צחוק] >> אין לי מילים שבורא עולם יתן לך כוח להמשיך להשפיע טוב ושבור אנשים כמותך בישראל. >> תודה רבה. >> תודה לך ותודה על הבמה. >> [מוזיקה]