פודקאסט ״השראה״ אלי ביר | פרק #10

המצב שלך קריטי. אם לא מרדימים אותך יש סיכוי שאתה מת. >> וואו. >> אמרתי להם מה הסיכוי שאני אחי עם ההרדמה 5%. אז אמרתי תנו לי קצת זמן להגיד שלום לילדים שלי. >> מה >> אמרו לי כמה זמן אתה צריך? אמרתי חצי שעה. אמרו לי לא רבע שעה. >> מה >> גשרתי לילדים ובכיתי איתם בטלפון לאשתי. חמישה ילדים. הבת שהייתה בהריון אז זה היה הייתה בת רעיון שישה חודשים אז אמרתי אולי לא אזכה להיות סבא אבל לפחות זכיתי להקים את איחוד הצלה זה מרגיש [מוזיקה] ברוכים הבאים לפודקאסט השראה והיום אני מתרגש מאוד לארח בן אדם שהרבה זמן אני רוצה לשבת איתו ולהבין איך מתחילים מאפס ומגיעים לרמה של ארגון שמציל אלפי אנש אנשים אליביר מייסד ונשיא יחול הצלה שלום לך >> אני מתרגש להיות אצלך שלום לך >> כמה זמן אני מבקש ממך א אנשים רוצים לשמוע איך איך עושים את זה >> האמת היא שהרבה זמן תכננו ובגלל הנסיעות הרבות שלי אני רוב השנה לא בארץ היום לצערי אבל א הנה ברוך השם עכשיו תשעה באב נגמר אפשר להתחיל את הקיץ כמו שצריך ומתרגש להיות פה >> קצת שנבין רגע רגע מה זה ארגון גדול קצת על המספרים מי זה יכוללה היום >> אני אגיד לך דבר כזה שבשנה האחרונה איחוד הצלה טיפל במעל 750,000 אנשים מתנדבים שלובשים את האיפות הכתובים הזוהרים האלה אנשים עמחה ממש עמך אנשים רגילים יכולים להיות א א אינסטלטורים חשמלאים עורכי דין אנשי אנשים בכוילל שפשוט לובשים את החליפה רצים החוצה לציל חיים בהתענדבות >> וזה גם כל קצוות האוכלוסייה נכון זה לא רק ודים זה יש מגוון מאוד מאוד גדול של מתנדבים >> אני אגיד לך זה הדבר היפה היינו פעם קוראים לעצמנו הצולי הצולי ירושלים הצולי ישראל וזה היה קבוצה של חרדים והיינו גאים במי שאנחנו ותמיד גאים ואנחנו עדיין גיעים אבל פתאום באו אנשים מבחוץ אני זוכר את החילוני הראשון שפנה אליי אה ואמר לי אני רוצה ניפגרנות קראו לו עדיין קוראים לו והוא בחור מדהים גר בהרצליה קיבוצניק >> במקור והוא אומר לי מתקשר אלי אומר לי אני רוצה להצטרף אליכם להצולה אומר לי חשבתי שהוא חרדי אני פוגש אותה הייתי בהלם בחור עם א עם הגיל באוזן וזה אני אומר לו איך אמרת צלו אומר תשמע אני ראיתי שרק בירושלים בבני ברק בכל מיני מקומות אבל מה עם הרצליה אני לא ידעתי אמרתי מה אין לכם לא אין לנו אנחנו אומר הייתי מתעדף במדה וזה אבל לא היה לי אף פעם א אצלנו בעיר עכשיו חששתי לי קצת אמרתי רגע אנחנו עד עכשיו היינו איזה קבוצה סגורה קצת פתאום לפתוח את זה החוצה אני זוכר שהלכתי אז לרב אליושיב אז הרב אליושיב הלכנו עם א עם קבוצה של מתעדבים הלכנו והתייעצנו אותו והוא אמר מצווה הכי גדולה שאפשר לעשות לצרף אנשים לא שומרי תורה ומצוות היהודים לצרף אותם וצרפנו אותם וזה היה דבר מדהים כי פתאום נהיה איזשהו אחדות כזאתי ואז יום אחד אני אקבל טלפון מאיזה בחור הוא אומר לי אני רוצה להיפגש איתך קוראים לי מורד עכשיו מורד זה יכול להיות שם יהודי אבל זה בדרך כלל לא זה שם ערבי עכשיו הוא אומר לי אני רוצה להיפגש לך בקשר להזלה עכשיו אני חשבתי שהוא יכוון חזבלה הייתי גבואה ניבהתי וזה ואז נפגשתי איתו בחור צעיר מבית ספה אומר לי תשמע הציינו בבית צפפה לוקח המון זמן מזרח העיר לוקח המון זמן להגיע סיפר לי על איזה חבר שלו מוחמד למד שאבא שלו התמוט בבית, לקח 55 דקות עד שהאמולנס הגיע כי יש משטרה, צריך ללוות וזה. אומר לי, אני רוצה להציל חיים, אני ארצה גם להיות הצלה. תצ תלמד אותי, תתן לנו את האפשרות. וככה התחלנו ופתחנו את הדלתות גדולי ישראל תמכו תמכו בעניין הזה והחלטנו לשנות השם מהצלה לאיחוד הצלה. ואני תמיד מקפיד על זה. אני אומר איחוד הצל זה לאחד את עם ישראל, לאחד אפילו לא עם ישראל, אנשים שהם ליד עם ישראל, אנשים שגרים פה, אנשים שרוצים להיות אנשים טובים וזה הגאווה שלי תמיד שאני אומר תקפיד על השם איחוד הצלה. >> אז איך הכל התחיל? מה היה הרגע שידעת שאתה הולך להתעסק בעזרה ראשונה בהצלת חיים? >> אתה בעצם שואל אותי מתי ניצח לציא. >> מתי ניצ כן אתה רואים את העיניים. אז האמת היא שהייתי ילד קטן, גדלתי בבית וגן, ההורים שלי אמריקאים, עשו עלייה ולעולם לא חשבתי שיום אחד אני אהיה עם 8000 מתבים. זה לא התחיל ככה. הייתי בן שש. אפשר האמת היא לקרוא את הספר הזה 90 שניות שהבאתי לך היום שהספר הזה מדבר על הילדות שלי, על הגדילה ומאיפה הרעיון הגיע. >> זה היה באנגלית עד עכשיו לא. >> זה היה באנגלית. יצאו שתי ספרים, אני אדבר על זה גם על הספר השני, אבל הסיפור שלי התחיל כשחזרתי מהחיידר, יום שישי, מהקרם, למדתי בית וגן ובחוב הפסגה היה פיצוץ של כ12, אתה עוד לא נולדת. >> אה והיה נורא והיום ואני >> ראית את זה >> ראיתי את זה ראיתי. זה היה ברחוב הפזגה קצת אחרי התחלת א מוניות ו כל בית וגן כולם באו לראות מה זה היה. רצנו אני עכשיו אני הייתי ילד קטן אבל די מחר אני ישר רציתי לעשות משהו לעזור משהו אבל לא ידעתי כלום הייתי קטן מאוד ואחרי שראיתי מה קרה שמה את האש ואת האנשים צועקים נרגו שמה שישה אנשים זה הפיגוע הראשון של קו של אוטובוס בארץ >> וואו >> לא היה אוטובוסים שהתפוצצו לפני זה היה שרה ערפת שהרגן את זה >> ואז אני פתאום החיים שלי השתנו היה לי קצת טראומה עם הסיפור הזה גדלתי וכל פעם שהייתי שומע אמבולנס הייתי רץ לחלון לראות מה קורה והייתי מסתכל לראות אני יכול להיות יום אחד באמבולנס אציל חיים אני חייב להציל חיים כשאני זכרתי כשאנשים שחבו שמה חיקו המון זמן לאמבולנס >> אני אדבר איתך הרבה אנשים פשוט לקחו אותם שמו אותם בתוך מוניות והשי אותם לבתי חולים >> טוב >> ואז אמרתי יום אחד אני אציל חיים ובגיל 15 לא בדיוק הצלחתי בחיידר לא בישיבה כל כך >> שזה מעניין שאנשים שהצליחו מאוד בחיים לפעמים מספרים שהם לא יהיו השפיצים בחיידר ובישיבה. >> אני הייתי הפוך מהשפיץ. >> וואו. >> הייתי כמו שאומרים את הילד העצלן מהכיתה. אבל זה >> לא לא הסתכלו עליך וראו שתהיה נשיא ארגון כזה. >> אה לא אני גם לא ידעתי. אני האמת היא שעשיתי הרבה דברים בצירותי. הייתי תמיד אוהב לעזור לאנשים ודברים אבל לא חשבתי שיום אחד אני אציל חיים. אבל יום אחד ראיתי אמבולנס שהגיע לשכונה שלי בבית וגן וטיפל במישהו ואמרתי אני רוצה להציל חיים ואמרתי אם הייתי יכול להציל חיים כשהייתי ילד שראיתי בפיגוע של כף 12 אם הייתי יכול להציל חיים אני אולי אם הייתי יודע מה לעשות הייתי מציל מישהו אז החלטתי אין הולך להציל חיים ואני עוד הייתי צעיר הייתי הולך ליד ושם הרבה ורואה את המראות הזבעות של היטלר איך שהטלר הרג כל כך הרבה אנשים שש מיליון יהודים ועוד מיליון מיונים אחרים. אמרתי אם אני יום אחד יכול להציל שש מיליון יהודים ויום אחד ראיתי שלט על איזשהו עץ בבית וגן, בואו תעשו קורס עזרה ראשונה 44 שעות זה הכל. 44 שעות אז ונרשמתי וזה היה הקורס הראשון בחיים שלי. בחדר לא הצלחתי, בישיבה לא הצלחתי, אבל בקורס הזה הצלחתי. >> פחדת מדם או שזה נראה לך בסדר? >> לא, אני לא פחדתי. כמובן זה מפחיד. פעם ראשונה שלימדו אותי איך לעשות עירוי להכניס דם זה היה וואו זה אבל א לא נבהלתי וכל כך נהניתי וזה פעם ראשונה שלא נכשלתי במבחן >> והתחלתי להתנדב במדה >> הייתי צעיר בן 15 והייתי בתוך המצב לקחתי את זה מאוד ברצינות אני כל דבר לוקח ברצינות לא הלכתי סתם לבלות הרבה אנשים הולכים לבלות אני לא הלכתי לבלות ואז הייתי רושם כל אירוע מתי לאיפה נסענו כמה זמן לקחנו להגיע הייתי רושם סטטיסטיקות >> וראיתי שזמן הממוצע של הגעה שהתחלתי להתנד ב-1988 היה בסטטיסטיקות שאני עשיתי 17 דקות הגעה >> וואו שאפשר בעצם למות ולחיות ולמות זה נורמלי דרך אגב דרך אגב בכל העולם זה ככה בכל העולם היה >> היום שאתה מזמין באוסטרליה אמבולנס לוקח לו כל כך הרבה זמן >> יש מקומות באוסטרליה באנגליה באנגליה לוקח הרבה יותר רק לפעמים עד שעונים לטלפון לוקח זמן עד שפ אינפורמציה מה קרה איך קרה מה עש מה עשימנים מה זה מה זה כל השאלות ועד שמוציאים את האמבולנסה הצוות יושב בדרך כלל במקום אחד כולם יושבים או יושבים משחקים שש או רואים טלוויזיה או מדברים ופתאום צריכים או יושנים בלילה חבר'ה יושנים בלילה בתחנות ואמרתי משהו לא בסדר היה איזה ילד שהירוע אחרי שנה וחצי שהגענו אליו הגענו אליו לילד בן שבע שנחנק ואנחנו בתור צוות האמבולנס אנחנו היינו אמבולנס הזמין ביותר בירושלים באותו זמן היו כולם עסוקים היו 12 אני חושב סך הכל 12 אמבולנסים באזור ירושלים חלק נתנים ואנחנו היינובולנס הזמין ביותר זאת אומרת שאם >> 12 אמבולנסים על מיליון איש פחות או יותר >> לא אז היו פחות ממיליון אבל בוא נגיד היו המון >> היו המון אנשים >> אבל זה ככה היה זה כל מקום זה ככה בניו יורק זה בצרפת זה ככה ובעצם כשיש צוות אמבולנס אתה צריך לקבל מי הכי זמין מ ואני אנחנו הגענו לאירוח לקח לנו המון זמן להגיע כשהגענו מצאנו את הילד על הרצפה לא נושם כחול כולו אמא שלו בוכה בהיסטריה אנחנו מנסים לעשות אחייה והאמא בוכה אנחנו בוכים הצוות אמבולנס בוכה כולם ופתאום רופא נכנס הבית אומר אני גר ממול אף אחד לא קרא לי מה קרה >> וואו >> והוא היה בבית כל הזמן טלוויזיה בבית שלו והוא איך הוא ידע שיש ילד נחנק הוא לא יודע >> ושינו אחרי 45 דקות אחרי 45 דקות הגיעו כבר צוות טיפול נמר רץ ואמר אין כבר מה לעשות תביאו סדין לכסות אותו >> וואו >> וזה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי לראות ילד בן שבע שנחנק מנקניק והרופא שגם ממול היה פשוט יכול להגיע אחרי דקה >> ולעשות לו אחי לעשות לו הימניך ולהציל את החיים שלו פשוט זה לא קשה לעשות את זה פשוט לחיצה לבטן חזקה והנקניק היה יוצא והוא היה מציל את הילד >> שמה ניצוץ שליחו לצול >> שמה שמה הרעיון נדרק אמרתי אני הולך לשנות את המצב לא יכול להיות מצב כזה שמישהו מחכה לאמבולנס יותר מ-90 שניות לא יכול להיות מצב כזה ואנשים חשבו שאני משוגע אמרו לא יכול להיות מצב שתגיע ב-90 שניות אמרתי להם תקשיבו בית וגן שגדלתי בו שכונה קטנה יחסית היום היא יותר גדולה אבל אז יכלנו עם 15 מתנדבים לשלוט על ה על השכונה שאם יש אירוע נוכל להגיע תוך 90 שניות אבל היה לי בעיה באתי תיזה מדה עם הרעיון עם אנשים בתוך מדה וזה מדה היה להם קבוצה של מתנדבים שהם היינו מגיעים לעשות משמרות בעמון אז חזרנו הביתה בעצם לא היינו בעצם מחוברים למה שקורה >> לא תרמתם לארגון שאתם בבית >> בבית לא תרמנו ואז אני אמרתי בוא נתרום מהבית גם ברגע שאנחנו מחוץ לבית בוא נעשה רשת שמתעדבים שתוכל להגיע גם לפני אמבולנסים שתוכל להגיע ברגעים וזה הרעיון הזה הוא פשוט הוא רעיון פשוט ודי לא מתוחקם. הוא ממש לא מתוחקם. זה אומר שבמקום להזניק רק את האמבולנס, תזניק גם אנשים אחרים שהם לא חלק מהאמבולנס. ולא הצלחתי לשכנע את המערכת. הייתי צריך לקנות סקנרים בארצות הברית בגיל 16 וחצי, שזה לא היה חוקי בארץ. לא חוקי. >> זה דברים שעברו כבר א זמן א יש חוק התיישנות. >> כן. וקנינו ביפרים. אז את הביפרים שהחזבלה השתמש עכשיו אותו סוג סגנון בערך. הכל מתעדב היה קבל ביפר. >> איפה איפה התמקמתם? >> לא היה לנו באמת היה לנו אז היה לנו קבוצה גם היה קבוצה של חרדים של במדה. >> מי מי מי מי אנשים בקבוצה הזאת? יש אנשים שים בארגון? כן יש חבר'ה כמו אלי פולק אתה מכיר שהוא בין המייסדים של הארגון. אבל אז היינו כבר קבוצה חבר צעירים דובי מיזל אם אתה מכיר שהוא היה בשנה מתחתיי שהגיע כל מיני חבר'ה כאלה שהיו להותים לדברים האלה היו גם קבוצה של חרדים אמרת להם את הרעיון >> היה קבוצה של חרדים שאתה רואה אותם היום למשל אחד כמו בצי אוירינג הוא היה גם אז במדה הוא היה ואז הוא הצטרף לעצור לירושלים אז הוא קם בעצם עצור לירושלים באופן רשמי היו כל מיני אנשים שהקימו את הרעיון >> ואיך קיבלתם מידע דרך פשוט הזנתם בקשה רק לא יודע אם אתה מכיר כל מיני חברה כאלה של פעם זה היה הרבה חרדים ואז קבוצה של יותר מודרנים כמונו ואז התחלתי להריץ את העניין הזה בשכונה שלי >> עמדתם ופשוט ניסיתם ליתר דרך הסקנרים אירועים ופשוט להגיע >> היינו פשוט לוקחים סקנרים כל אחד היה לו סקנר זה היה פשוט מטורף היינו מאזינים לרשת של מדה >> וואו >> והיינו מזליקים את עצמנו פחות או יותר היינו מגיעים עכשיו בהתחלה זה היה קצת מוזר אבל אחרי זה התרגלו לזה והתחבבנו בלו איתם ואנשים הכירו אותנו כי היינו גם מתענדבים שם אז בעצם >> והייתם ממותגים >> היה לנו אפוד שקראו לזה הצולה זה היה אפוד עכשיו באמריקה היה כבר קיים את המושג הזה הצולה אבל זה לא היה בארץ המושג הזה לא היה הוא היה חיטולב ואז לקחתי את זה אמרתי בוא נמתג אותו יותר בוא נביא אותו למצב יותר רציני בוא נגדיל אותו ובעצם התחלתי להיות מאוד פעיל הייתי צעיר מאחורי הקלים הרבה אנשים הרבה יותר מבוגרים בעיקר אנשים מהעולם החסידי יותר. אתה זוכר את הרגע שהצולה שהקמתם אציל חיים הראשון שהבנתם שאתם לאשכח לעולם לעולם זה אירוע קשה שאולי כמה ימים אחרי שהיה לי את הסקנר שלי את המכשיר רדיו מי שצעיר אתה לא יודע איך אתה יודע מה זה סקנר כי הצעירים לא יודעים מה זה סקנר סקנר זה היה קודם כל זה היה סטטוס מעמד סטטוס שהיה לך סקנר ששמעת מה ברשת התקשורת של המשטרה ושל מעדה ושל הכיבוי והיינו מאזינים ו ואני מקשיב אני רואה אני שומע מזניקים אמבולנס לבן אדם שנדרס בבית וגן אני שומע את הכתובת רחוב הפסגה 42 משהו כזה אני אני הייתי ברחוב הפסגה 50 אבא שלי היה לו חנות ספרים יצאתי מהחנות ספרים רצתי לשמה הגעתי איזה 40 איש מסביבו בן אדם מבוגר בערך בן 70 ואני אני אומר את כולם לזוז הצידה אני חובש אני חובש אני הייתי בן 16 וח והייתי בטוח שיש בו רופאים מטפלים כלום אף אחד לא נוגע בו לא ידעו מה לעשות הוא מדמם כולו היה לו דיימום מסיבי מהצווא >> וואו >> לא היה לי תחבושת לא כלום אני הורי הורדתי את הכיפה שלי >> פשוט קיפלתי אותה ככה ודחפתי אותה פנימה כמה שיותר עם דחיפה השתמשתי בכיפה שלי >> וחיכינו לאמבולנס אני צועק יש תחבושות יש משהו כלום אף אחד לא היה תחבושת היה שמה אחד שאני לא אשכח אותו, קראו לו עקיבא פשקוס. הוא היה לו מגדניה א פשקוס בבית וגן. והוא רץ לחנות שלו, הביא לי כל מיני דברים, מה שהוא יכל להביא וזה טיפלתי. אה ואז הגיע אמבולנס אחרי כמה דקות לקח אותו לבית חולים. הייתי בטוח שהוא לא יחיה כי אני הייתי רגיל בכל המקרים הקשים שהיה לנו באמבולנס. בדרך כלל לא חיו. כאילו תמיד הגענו היה פקקים בדרך היה מרחקים ותמיד לא היה לנו הצלחות לא היה לנו איזשהו הצלחה בחיים לא חזרתי הביתה אמרתי לאבא שלי או אמא שלי הצלתי חיים עזרתי לאנשים אבל מעולם לא הבאתי מישהו שהיה מחוסר קרה לא נושם לחזרה לחיים ופתאום אני מטפל במישהו הייתי בטוח שהוא ימות יומיים אחרי זה אני מקבל טלפון אומרים אתה יהיה לי ביר בבית אני אומר כן עכשיו הכירו את האבא שלי כולם בבית וגן כי היה לו חנות ספרים אז הוא ה אומר אומר, "אתה הבן של ביר מאחנות ספרים?" אמרתי לו, "וכן כן?" אז הוא אומר, "אתה הצלת את אבא שלי, הוא קם בבוקר, הוא התעורר בהדס עין קרם והוא מאוד ישמוח אם תבוא לבקר אותו." >> וזה היה רגע ששינה את חיי. הרגע ששינה את חיי, היה לבקר אותו, אדם מבוגר, וקיבלתי חיבוק ממנו, החיבוק הכי מדהים שאי פעם קיבלתי. >> הוא אמר לי, "תודה רבה שהצלת אותי." ואז הוא הוריד את הידיים ממני כאילו היה עייף מאוד והיה אחרי תאונה קשה היה לו פה ראיתי שהיה לו פה על היד קעקוע עם מספר ואז הבנתי שהבן אדם הזה היה ניצול אושוויץ >> ניצול שואה וזה היה הרגע שאמרתי לעצמי אני מחור אם הצלחתי להציל בן אדם אחד עכשיו מה עשיתי כולה הייתי אינסטלטור עצרתי דימום מה זה מה זה עצירת דימום זה כמו שיש לך צינור התפוצץ אתה שם משהו לעצור את הצינור וזה מה שעשיתי לא עשיתי מעבר לזה לא הייתי רופא לא הייתי פרופסור בית חולים אבל הגעתי בזמן ההבדל בין חיים למוות זה זמן זה לא כמה אתה מקצועי אתה יכול להיות רופא הכי טוב בעולם פרופסור מהרוואד אבל אם לא תגיע בזמן הבן אדם לא יחיה או יהיה לו נזג מוחי והחלטתי להקדיש את חיי להציל חיי אדם איך הפכתם אייחוד הצלה. מה היה הרגע הזה? >> זה היה, אני חושב, הרגע הכי קשה בחיים שלי. זה לקח יותר מרגע. זה לקח תקופה. הספר הזה מדבר הרבה על זה. זה לקח תקופה, אבל שמתי לב דבר כזה. >> זה היה פשוט. >> זה היה מאוד קשה. זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי לאחד. כי אנחנו בעצם היינו ירושלים, הצלה ירושלים. באיזשהו שלב שילינו את השם לצל ישראל. כי התפרסנו קצת כפד ועוד מקומות שהצטרפו אלינו. אפילו צפת היו קצת אה קשורים אלינו אבל היו הרבה הצלות שלא היו קשורים אלינו ופתאום אמרנו אחרי מלחמת לבנון השנייה או בזמן בעצם באמצע מלחמת לבנו ראינו את הבעיות בזה שאין לנו את האחדות הזאתי וצריך אחדות צריך שיהיה ארגון גג אחד אנחנו ארגוני הצלה כל אחד בנפרד כל אחד יש לו ציוד אחר בוא נגיד אני מגיע עכשיו אני עם מירושלים אני מגיע ל בוא נגיד לביתה רילית או לא יודע לבני ברק אחותי ככה בבני ברק אני פתאום שומע שיש איזה מישהו מחוסר הקר בבני ברק. אני לא מכיר את השפה של המתנדבים שמה, את המכשירי קשר שלהם, הכל שונה. >> אני לא מקבל את הפנייה למרות שאני פה, >> לא מקבל את הפנייה. ואז אמרתי באמצע מלחמת הבנון השנייה אני מאחד בין כולם. >> וואו. >> וזה היה לא פשוט. לאחד בן יהודים יותר קשה מאשר להפריד בני יהודים. וזה היה אני חושב אחד מהדברים הכי קשים שעשיתי בחיים שלי. לא הצלחתי ב-100% אבל אני יכול להגיד ש90% מהמתענדבים אהבו את הרעיון ישבנו במקלט במשך יומיים ב בחדרה וההחלטה נפלה מקיבים את איחוד הצלה השם בהתחלה לא היה בדיוק איחוד הצלה לקחנו זמן עד שמצאנו את השם הנכון וקם ייחוד הצלה ב-2006 שזה היה משהו חדש מה שהקמי מה שהקמתי ביחד עם חברים אחרים בירושלים לא אותו דבר זה פתאום ארגון פתוח, פתאום ארגון שדואג רק לדבר אחד, הצלת חיים אנחנו כבר לא מועדון חברים היינו בהתחלה קבוצה של חברים אנחנו יושבים ביחד מדברים היום אנחנו צריכים לקבל גם אחרים שהם לא דומים לנו הלכתי אז הרב אלייב ביחד עם א האחרים שהיו איתי זביקש אלי יעקובי משה טייטלבום אלי פולק כל מיני חבר'ה שהיו איתי בהתחלה הרב אליהשיב העיניים שלו זרחו הוא אמר לנו תשמרו רק על דבר אחד שכולם ילמדו הלכות שבת. >> וואו. >> גם החילונים שמצטרפים להצלה ילמדו הלכות שבת. >> אם היה לנו פה שעון בממוצע, כל כמה זמן אתם מקבלים פנייה? >> יש לנו 2200 קריאות ביום. >> ביום. >> זה אומר שמהרגע שהתחלנו את הפודקאסט עד עכשיו היה כבר 40 50 פניות. >> אפשר לומר יותר כי בבוקר יש יותר קריאות, בלילה פחות. אז ממוצע בבוקר הוא כפול מהלילה. >> אתה היום מוצא את עצמך יוצא להציל חיים? או שאתה היום רק ב >> אני הדבר שאני הכי אוהב זה לצאת לארועי חירום >> וואו >> ולהציל חיים ואני פוגש מתעדבים בשטח לפעמים בהלם אין לי עליי דרגות אין לי עליי כלום אני חובש רגיל >> אני חושב שגם המשפחה שלך נכון מישהו מהחברים שלי היה לא הרגיש טוב במתודה דוד לפני בסוכות שעבר ואשתך באה התערכה במלון איתך ופשוט באת למכור עם >> הפוד לטפל במקרה >> אשתי פרמדיקית אני חובש >> אה היא דרגה יותר גבוהה >> דרגה הרבה יותר גבוהה ממני >> ואשתי מדהימה אישה אשת חליל אמיתית היא נתנה לי להרים את הארגון אני קמתי את איחוד הצלה לפני כאילו את הצלה בתקופה שלו לפני איחוד הצלה לפני שהתחתנו היא ידעה למה היא נכנסת והיא התמכה בי ונתנה לי את האפשרות לעשות את הכל הייתי נוסע בכל רחבי הארץ לגייס מתעדבים ללמד מתעדבים הייתי נוסע לחו לגז כסף והיא התמכה בי ובלפני 10 שנים בערך היא הצטרפה כחובשת באיחוד הצלה ולפני חמש שש שנים היא החליטה שהיא רוצה להיות פרמדיקית הלכה לאוניברסיטת בן גוריון תואר והחליטה לעשות את זה ואז חליתי >> לא אשכח את האירוע הזה כל העולם היה סביב ה הרגעים שאליביר חולה בקורונה א על ארס דוי זה סרטונים שגמרו את ה את העולמה. מה היה שם? אתה זוכר? >> אני נסעתי בשליחות ייחוד הצלה לארצות הברית. יש לי חבר טוב, הוא איש צקה אמיתי, ג'יי שוטנשטיין. אה והוא הזמין אותי לבר מצווה של הנכד שלו הראשון, >> ג'ייקוב. >> אתה מכיר אותו? ג'ייקב נהיה בן 13 ובר מצווה. ובלילה לפני זה משהו לא היה בסדר. אני הרגשתי עם משהו לא בסדר. כאילו היה איזשהו הרגשה בפורים. נתנו לי יין של של היקר של הביוקר ולא היה טעים לא היה לזה טעם >> וואו >> התחלתי להרגיש קצת א מוזר מאוד והחלטתי לא לכת לבר מצווה ואשתי אומרת היא הייתה בארץ ואשתי אומרת אתה בטוח נסעת עד מיאמי >> זה בר מצווה של ג'י שוטנשטיין אף אחד לא מפספס >> זה הבשר והחלב של איחוד הצלה אני חייב ללכת אבל החלטתי לא ללכת אמרתי לעצמי אם אני חולה במשהו אני לא אסכן מישהו ואני זוכר שהיה לי מלחמה בלוי כי יכלתי לא השתעלתי או משהו לא הרגשתי טוב יכלתי ללכת אף אחד לא לבש מסכות זה לא היה משהו שידעו >> טרום טרום טרום >> טרום ואז אני מתקשר לג'יי אני אומר לו תשמע ג'י אני לא בא אומר לי למה אני לא מרגיש טוב הוא נבהל הוא ידע שמשהו קורה כי הוא מתעסק עם סין וכל זה והוא ידע א אחרי זה ראיתי סרטונים שהוא מסתובב עם ספריי בכל מקום הוא השפריץ על כולם. אני אחרי יומיים כבר הייתי במיטה, לא יכלתי לזוז ואחרי אפשר לומר שארבעה ימים לא אכלתי. הזמנתי אובר, לבשתי ארבע מסכות עליי, >> ארבע מסכות אה שפרצתי עליי ספריי והכל. הייתי בפניקה. עכשיו זה היה בארצות הברית, זה היה במיאמי וזה היה חיפורים, התחלה של הקורונה. נסה אני אומר לאובר קח אותי לבית חולים הגדול שמה מיאמי אז אני מגיע אני לא אשכח את זה ב300 בבוקר אני מגיע עם אובר נהג אפריקאי והוא לא מדבר מילה והוא בלי אני עם ארבע מסכות הוא נוסע טיף אני מגיע לבית חולים בחוץ יש משטרה צבא כמו מבצע אני אומרים לי כן אדוני אתה לא יכול להיכנס לפה אמרתי אני פותח את החלון אני אומר למה לא זה רק לחולי קורונה אני אומר להם אני חולה לקורונה. בחיים לא ראיתי שוטרים וחיילים בורחים כל כך מהר. >> וואו. >> הם חשבו אני מחבל מינימום. אתה לא מבין. הם לא ראו עוד חולה קורונה. זה היה חדש. >> ככה היה התפיסה. אז אה >> ממש ברחו אסוף הרחוב צועקים לי אוקיי תיכנס. >> וואו. >> ונכנסתי. אף אחד לא היה בזה בחצר. חיכיתי אולי רבע שעה 20 דקות. מגיעים אליי קבוצה של איזה שלוש אנשים רבושים מהחלל. ואני כזה ככה עומד וזה בודקים אומרים לי לא אתה בסדר אתה יכול ללכת הביתה אמרתי מה זה לכת הביתה אין לך חום לא ידעו כלום >> וואו >> אני אומר להם תעשו לי אני אומר להם אני קצת מבין אני אומר להם תעשו לי צילום חזה אה אתה צודק עשו לי צילום חזה אדוני חייבים להשפס אותך בטיפול עם רץ טיפול עם רץ לפני שנייה רציתי לשלוח אותי הביתה טיפול עם רץ אדוני עכשיו לקחו את הבגדים שלי כמו סרט זה היה מטורף עם איזה >> היית עם המשפחה שם >> לקחו מקלות כאלה מברזלים כאלה לוקחים את הבגדים שלי מרחוק הכניסו לשקית נהלון אומרים אדוני כל מה שבתוך השחקית הכל נשרף אנחנו שורפים הכל לא אין לך בגדים לא כלום הכל גרביים תחתונים הכל הכניסו אותי לתוך מחלקה כולם מסתכלים הייתי בושה הכי גדולה בעולם אני מודיע לאשתי שאני אהיה בסדר הכל טוב אחרי יומיים אני כזה אוקיי המצב נהיה גרוע יותר פתאום הרב ליפסקר מתקשר אליי הוא גם בבית חולים בחדר לידי והתחלתי להבין שמשהו לא בסדר פה אני קורא סטטיסטיקות מסין וספרד מי שזוכר ספרד היה מקור >> ספרד היו אנשים מחוץ ל במסדרונות מתים >> אמרתי לעצמי יראו אז תמונות של אנשים מתמוטטים אמרתי לעצמי אוקיי אני אהיה בסדר אבל אנשים דאגו לי במיאמי שלחו לי אוכל כאילו היה קייטרים היה לנו אני והרב ליבסקר כמו חתונה של אוכל כמה כמה אוכל מרק וקגוג >> היה טעם באוכל אבל >> לא לא היה לי חשק לאכול אפילו כלום אבל שלחו לי וכולם שלחו לי משפחת פלי כולם שולחים אוכל אוכל ואז בסוף אחרי כמה ימים הרופא אומר לי תקשיב אין ברירה מרדימים אותך >> ווא >> אני אומר מה מרדימים אותי אני אומר אמרתם שאני אהיה בסדר המצב שלך קריטי אם לא מרדימים אותך יסיקו שאתה מת >> וואו אמרתי לה מה הסיכוי שאני אחי עם ההרדמה 5% אז אמרתי תנו לי קצת זמן להגיד שלום לילדים שלי מה >> אמרו לי כמה זמן אתה צריך אמרתי חצי שעה אמרו לי לא רבע שעה >> מה >> גשרתי לילדים ובכיתי טעם בטלפון לאשתי חמישה ילדים הבת שהי הייתה בהריון אז וציפיתי להיות סבא זה היה הייתה בת רעיון שישה חודשים אז אמרתי אולי לא אזכה להיות סבא אבל לפחות זכיתי להקים את איכוד הצלה והילדים שלי נהדרים ילדים מקסימים ונותנים ו >> מה אומרים להם בשיחה כזאת >> אני אמרתי להם דבר אחד אמרתי להם תקשיבו דבר תעשו דבר אחד רק תהיו תעשו חסד ואהבת לריח כמוך זה הדבר הכי חשוב שתעשו אותי לא מעניין אם תלבשו קנייץ' לא תלבשו קנייץ' איזה בית כנסת תלכו תלכו או לא תלכו מעניין אותי תי דבר אחד חסד תהיו אנשים טובים ודים טובים כמו סבא שלכם כאילו אמרתי להם כאילו זה היה הצבאה שלי ואמרתי להם אותי לא מעניין מה אותי רק מעניין דבר אחד איך תתנהגו לאדם אחר יהודי אחר והם הבטיחו לי כולם שהם יהיו ילדים טובים ויהודים טובים וככה נפרעתי עמהם והייתי בטוח שאני לא אראה אותם יותר והרופא בא אליי עם הזריקה >> וואו >> אומר ואני אומר לרופא לפני שהוא מרדים אותי אז הוא אומר לי >> אתה מבין את המשמעות של הרדמה אתה אתה עוסק ב הייתי בטוח שאני לא הייתי בטוח שאני לא חוזר לחיות כאילו ש אתה יודע איך הרגשתי אבל הרגשתי שלמות שלמות אמיתית אני עשיתי משהו בחיים שלי >> עשיתי משהו בחיים שלי יש אנשים שמתים ולא עשו כלום אז אני עשיתי לפחות עשיתי הייתי בן 46 >> אמרתי אוקיי אני מת אבל לפחות עשיתי משהו ויש המשכיות ידעתי שיש המשכיות ואז אמרתי לרופא, הרופא אומר לי והוא כאילו בא עם הזריקה ואני כאילו אומר רגע זה כאילו אני נידון למוות פה כאילו זה כמו בסרטים שבן אדם >> והוא אומר לי יש לך איזשהו משהו אחרון שאתה רוצה לפני שאני אני אומר כאילו זה ה זה היה נראה לי כאילו מרגיש לי אני כאילו עכשיו נידון למוות >> בבקשה >> הוא הורג אותי אז אני אומר לו תתפלל עליי אז הוא אומר לי זה ברגשתי הוא היה גוי משוויץ הוא היה אני חושב שוויץ הוא איטליה רופא מאוד נחמד לא ראיתי את הפנים שלו כי קשה לזהות אבל הוא אומר לי אני אני אתתאיסט אז אני אומר לו תעשה חסד באנגלית אני אומר לו do something good kind תעשה משהו טוב למישהו אחר לכבודי זהו ואז הוא הדים אותי וזהו נעלמתי לחודש הייתי מורדם חודש מונשם כלם לא יודע מה קורה מסביבי לא יודע מי התפלל עליי לא התפלל עליי לא יודע אם זכו אותי לא יודע כלום כלום כלום חלומות נוראים כל היום 30 יום אתה חולם >> חולם דברים נוראים אני לא יכול אפילו חצי מהם לדבר על זה אפילו >> חלמות אתה חצי הכרה >> לא יודע אם זה חצי יקרה זה הרדמה מלאה >> אבל איך אתה זוכר את החלומות >> קמתי אני כאילו חייתי אותם הייתי שלוש ימים אחרי שקמתי שלושה ימים הייתי דילריוםס >> מה זה דילריוםס >> דילריוםס זה כמו לחיות בהזיות מרוב תרופות הם דחפו לי הכל שמה ומרוב תרופות אני חושב >> והנשימו אותך בחודש הזה >> מונשם >> שזה שהסיכוי לצאת מזה הוא נמוך מאוד >> מאוד רוב האנשים שהיו במצב שלי מתו ואז אני קם ואני פתאום מגלה שכל עם ישראל תפלל עליי לא ידעתי בכלל שאנשים ידעו מי אני בכלל אני הייתי בן אדם די אנוני מי אתה חושב שאני הייתי מוכר? לא הייתי. אני בן אדם שלא חיפשתי אף פעם את ה את הגמר, את הכבוד. אני פתאום אני מגלה שהתפללו אליי הרב הראשי, הרב לאו, הרב זה, הרב זה וכל הרבנים ועשו עליי תפילות וחסדים ואז אני כאילו קם ואני אומר לעצמי, עכשיו לא ידעתי בכלל בהתחלה, עוד לפני שהבנתי את זה, לא ידעתי איפה אני וחשבתי שחטפו אותי החמס. הייתי בטוח שהחמס חטף אותי. אשתי מתקשרת עליי. אני אין לי טלפון, מביאים עליי טלפון מחלקה ואני רואה איזה מישהי לובשת לבן והיא כולה אני לא הבנתי למה אני שמה אני קשור למיטה דרך אגב כי היה לי צינורות באף לא רצה שאני אמשוך ומביאים לי את הטלפון ואני אומר לאשתי דבר ראשון תגידי לה FBI שאני חטוף היא אומרת לי מי חטף אותך אני אומר לה חמס היא אומר לי מה חמס חמס את מתחילה לצחוק אני אומר לה תגידי את משוגעת >> ואני בקושי שיכול לדבר אני אומר להתוחקת אני חטוף ואת צוחקת ואני אולי יומיים לקח לי להבין שאני לא חטוף אולי יומיים ואני ניסיתי לברוח אולי יכלתי לברוח כי הייתי קשור ואני הייתי גם לא יכלתי לקום כי הבאתי 45 אה 20 קילו על ירדתי כי כל השרירים שלי נעלמו לא יכלתי ללכת ואז אני כזה אני לא יכול לברוח אבל אני אחכה לרגע שאולי מישהו ישחר אותי ואני אקפוץ מהחלון פתאום אני מקבל טלפון מאלי פולק שהיה מנכל ייחוד הצלה >> שזה כמה ימים אחרי שאתה מתעורר >> כמה כן >> ואתה מתחיל איכשהו להבין שאתה לא מת >> עכשיו כולם התקשרו אליי תבין היה לי שיחות ולא קיבלתי טלפונים לא היה לי כוח לא היה לי חשק לא היה לי חשק לחיות הייתי חשבתי שאני חטו >> חלש >> אחרי שגיליתי שאני לא חטוף פתאום גיליתי שעבר חודש ופספסתי פסח וזה תיקה אותי פתאום אני מקבל טלפונים אפילו משלדון אלסון מירדלסון אני אומר לו אני לא יכול אני לא יכול לדבר לא יכול לד אנשים שהרכתי ועבתי ואני לא יכלתי לדבר ושלדון ומירים היו לטלפון ושלדון בעצמו לא היה בריא כל כך והם אומרים אנחנו רוצים להטיס את גיטי אליך במטוס שלנו כי לא היה טיסות אשתי שתטוס אליך ואחרי זה אנחנו רוצים להטיס אותך לארץ ואני אמרתי לו אני פורש מהצלה ואני לא חוזר אני זהו סיימתי וואו >> הייתי בדיכאון אז אמר לי מה סיימת? אמרתי אני לא ממשיך וכולם מתקשרים אליי ואני אומר להם לא אני לא ממשיך ואני מקבל טלפונים ולא מפסיק לקבל ואני אומר תחברו את זה אני לא רוצה לשמוע אף אחד ואז אני מגיע למצב שיהיה לי פה רק מתקשר ואומר לי תקשיב אלי אנחנו עשינו פה חסדים לזכותך אתה ביקשת שנעשה חסד לזכותך והקמנו פה מערך ענק של טלפונים שמוקד שאנשים בעצם קיבלו מנה הומוניטרי זקנים קשישים שהיו צריכים עזרה >> לקורונה לקורונה רק לכבוד מה שאני ביקשתי שני ביקשתי לפני שירדים אותי שיתפללו עליי אבל יותר חשוב שיעשו עליי חסד >> וואו >> ואז אלי פולק אמר לי שיש איזה בחור איזה אישה אחת התקשרה חמש דקות לפני פסח והיא אומרת שאין לה נרות להדליק לחג והיא אומרת בבקשה תשלחו מישהו שיביא לי נרות והמוקד אומר אין בעיה אשלח לך נרות ומתנדב ערבים מיפו בשם אברהים קפץ עליו אופנוע של איחוד הצלה נסע לאיזה מכולת ביפו קנה קופסת נרות וברחים מהכיס שלו מהכסף שלו ועצר בבת ים בבית באיזה קומה אחרונה של איזה בניין ישן זקנה פותחת לה את הדלת קשישה ב90 פלוס מתחילה לבכות היא אומרת הצלת את חיי הצלת את חיי לוקחת את הנרות מדליקה 15 נרות לחג והוא אומר לה והוא לבוש עם מסכה והכל ואומר לה אני רוצה רוצה להיות איתך בסדר, אני שב איתך הוא ערבי ישב איתה שעתיים וחצי שר איתה את האגדה הייתה לבד אמר לה למה אמרת שהצלתי את חיי רק הבאתי לך נרות היא סיפרה לו שהיא ניצולת שואה היא ירתה לו את הקעקוע ואמרה לו תדע לך שאני מעולם לא פספסתי להדליק נרות גם כשהייתי במחנה ריכוז >> וחזרתי לארץ הגעתי לארץ אחרי ה שניצלתי מהשואה והחלטתי להדליק נרות לכל המשפחה שהיה ואתה עכשיו השבוע לא מבין למה הצלת אותי כי פתאום חסר לי נרות ואמרתי אם אני לא אדליק נרות אני לא אשרוד את המחלה הקשה הזאתי אני אמות ואתה אברהם הצלת את החיים שלי כשאני שמעתי את הסיפור הזה אמרתי לאלי פה רק אני חוזר לארץ אני חוזר לציל חיים התקשרתי למיר מדלסון אמרתי לה תקשיבי אמרתי לך לא אבל אני עכשיו החלטתי שכן אבל אני רוצה לדעת איך אני יכול לשלם לה חזרה כי לא נעים לי לקחת מטוס אז היא אומרת לי והייתי צריך מכשירים והייתי צריך חורפים היא אומרת לי אלי אם אתה תמשיך להציל חיים אתה לא צריך להחזיר לי שום דבר וזה מה שנתן לי את החיזוק ואמרתי לעצמי מהקורונה שמה שעשיתי מהתחילת הקריירה שלי אני אעשה יותר אני אכפיל את העשייה שלי >> וואו אני חושב שבחמש שנים 5 וחצי שנים האחרונות הוכחתי שאיחוד הצלה הכפיל את הכמות של המתענדבים שלו היום אנחנו על שמונת 500 מתענבים בכל הארץ. אנחנו יוצאים ל-2200 קריאות ביום. מעשי חסד מטורפים. יש לנו היום אימוץ כשישים בבתי חולים. אנחנו עובדים בב חדרי מיון ועוד מלא מלא דברים שאנחנו עוסקים בהצלת חיים ובחסד. והדבר הכי חשוב לי בעיקר זה אחדות וקידוש השם. >> מה אתה חושב שהתכונות שבך החזקות שנותנות לך את הכוח תמיד להמשיך עלה? אני חושב שהסיפוק הגדול זה נותן לי את הכוח. אני אין יום שאני סיפוק. כמובן שיש ימים קשים. אבל אם אני אסתכל היום בטלפון שלי, בכל מצב, בוא נגיד ברגעים הכי קשים שלי, אני בכל רגע ביום ולילה אני יכול לראות כמה אנשים כרגע מצילים חיים. בזכות הרעיון הזה, בזכות הארגון הזה, בזכות החלום שהיה לי. אני יכול להגיד לך שהתורמים הכי גדולים של הארגון הזה זה המתנדבים. וכשאני רואה מתנדב שעובד בתור נהג מונית ופתאום הוא אומר לקליינטים שלו אני חייב להוציא אותכם מהמונית אל תשלמו לי הנסיעה אני חייב יש לי מקרה של איחוד הצלה להציל מישהו ואני שומע את הסיפורים האלה יש לנו 25 נהגי מוניות באיחוד הצלה שמפסידים כסף כל פעם שהם מוציאים לעצ חיים או עורכי דין או חשמלאים או כל אחד מלמד בחדר לא משנה בן אדם שעוזב את העבודה שלו ועוזב את הבית שלו בשבת ובלילה ושל משנה באיזה יום, יום כיפור. האנשים האלה הם התורמים הכי גדולים של איחוד הצלה. אז לא משנה איזה יום עובר עליי. אני רואה את העשייה שלהם, אני רואה את התוצאות שלהם כי זה לא כמו שאני עושה מחקר על גילוי סרטן שלוקח 20 שנה. כל יום אני רואה מאות אנשים שניצלו בזכות הארגון הזה. >> המערכת קשרים שלך היא ענפה מאוד. אתה מקושר לאנשים הכי גדולים בעולם. מה אתה חושב שיש בך שמאפשר לך להתחבר לאנשים ברמות האלה? >> אני חושב שאני משקף את מי שעם ישראל. אני לא חושב שיש בי משהו מיוחד. אני פשוט ראי למה עם ישראל, אנשים שאוהבים את עם ישראל, אני לא אנשים שלא אוהבים את עם ישראל לא אוהבים אותי. אז אני חושב שכשאני נפגש עם בוא נגיד נשיא ארצות הברית עם ביידן כשהוא היה בארץ שעה ובע ישבתי עמדתי ודיברתי איתו והייתי בחדר איתו וכשדיברתי איתו שיקפתי את מי עם ישראל הם לא אכפת להם אליביר אני לא חתיך לא איזה מישהו יוצא דופן אבל אני פשוט בא ומספר מי אנחנו עם ישראל כשאני פגשתי עם טראמפ טראמפ תרם לאיחוד הצלהם 100,000 דולר >> וואו >> והתורמים אחרים שמעו את זה, אחרים ששמעו את זה, דיוד פרידמן, שגריר ארצות הברית עד היום, כל שנה אומר, "מה שטראמפ נותן לך, אני רוצה יותר." >> וואו. >> כי אני יהודי, יש לי מחוייבות. >> איך גייסת מטראמפ 100,000 דולר? >> ישבתי איתו ואמרתי לו, "תקשיב, אני צריך עוד אופנועים. כל אופנוע עולה 36,000 דולר." הוא עשה מסר מתן איתי, אמר לי, "אני רוצה שלוש ב100." אני אומר לך, הוא פשוט עשה מסתי. אמרתי לי יאללה בשביל אחד נעשה שלוש ו100 והוא תרם ואחרי זה >> מהחשבון האישי שלו >> כן ואחרי זה הוא גם הזכיר את זה באיזשהו כנס גדול כמה פעמים הוא הזכיר את זה באיזה כנס גדול של יהודים הוא אומר אני אוהב ישראל אני תרמתי להצלה >> וזה היופי אני בא ואני תור פוגש אנשים שב מכל העולם שבאים לישראל או שאני נוסע לשמה ואני מדבר על ישראל הם לא אומרים וואו איזה יפה לבייר חתיך הוא ראש ממשלה. אני לא ראש ממשלה, אני לא איש עסקים, אני איש פשוט, אבל אני משקף מי שבאמת עם ישראל. לא אתה יש גם בעם ישראל אנשים לא כל כך טובים, אבל רוב עם ישראל אנשים מדהימים. >> נגיד שמסתכל עלינו בן אדם שיש לו ארגון קטן והוא רוצה את הטיפ הזהב שלך כדי להמשיך לגדול במה שהוא עושה, מה אתה חושב שהכי שהיית נותן לו ממך? אני חושב שה מה שעזר לי בחיים זה שלא רציתי להיות מדי גדול אף פעם. תמיד רציתי להיות טוב במה שאני עושה ולהתמקצע במה שאני עושה ולא לגדול מעבר למה שאני רוצה. וכשגדלתי למה שרציתי אז המשכתי הלאה. אני לא באתי והתחלתי את הצלה ואמרתי אני אבנה בכל הארץ. אמרתי אני רוצה בית וגן. כשאני התחלתי בבית וגן, אני זוכר את המתנדבים הראשונים שהגיעו ואני חוזר אחורה לסיפור כשאני הצלתי את הבן אדם הזה מה שהוא שהוא נדרס עמד שמה אחד עקיבא פשפוס וראה אותי בפעולת שלי ואחרי כמה ימים הוא בא אליי ואומר לי הייתי בטראומה אבל אני גם רוצה להתנדב והלך ואחרי זה עשה קורס והתנדב לצערינו הוא נהרג כמה שנים אחרי זה מפיגוע קשה הוא נרצח פה בהתרות ואני זוכר השפעתי עליו לבוא להתעדב ואני חושב שבן אדם כשהוא רוצה להקים משהו ארגון או מעשה עמותה או כל דבר או עסק לא משנה תתחיל בקטן תגיד אני רוצה להיות הכי טוב במה שאני אני בוחר להיות אני בחרתי להיות ב-90 שניות אני לא בחרתי להיות הכי טוב בבנק אדם הכי טוב באמבולנסים הכי טוב במסוקים הכי טוב בהכל אני רוצה להיות הכי טוב במהירות >> תתמקד ותתעסק בעיקר ולא בתפל >> בדיוק התות ואם אתה יכול לחזור לאלי ביר של גיל 16 ועם כל הניסיון חיים שלך איזה טיפ היית נותן לו? היו רגעים שחששתי, פחדתי, אני פחדתי ואני היום שם לב שאם עושים את זה לשם שמיים, אין מה לפחד. >> היית מוציא קצת את הפחד >> הולך עם יותר ביטחון? >> כן, אני מאוד פחדתי, עמדתי מאחורי הקלים הרבה. >> אתה לא מפחד היום >> מכלום? >> לא, >> לא, אני יודע שאני עושה את זה לשם שמיים. אני יודע כשאני בא ואני דורש משהו >> שאתה הולך לישון בלילה נכבע אור השתי דקות עם עצמך לא עולה לך קצת פחדים הפחד שלי זה ההמשכיות של הארגון זה היה הפחדים שלי אחרי אחרי שמה שקרה בקורונה א שמתי לב שאני צריך להקדיש יותר זמן לצוות שלי להגדיל את הצוות שאם חלילה קורה לי עוד פעם דבר כזה שהארגון לא לא יהיה לבד והיום ברוך השם אני שמח שארגון הזה זה יציב מאוד והוא לא תלוי רק בי. יש פה עוד הרבה אנשים. זה אחד מהדברים שהרבה אנשים בונים ארגונים וכשהם קורה להם משהו היום הדאגה שלי תמיד הייתה מה יהיה עם איחוז הצלה אם אני לא איהיה אם אני אמות אני רוצה לחיות אני רוצה להיות עם הילדים שלי ולחיות עם הנכדים שלי אבל אני שמח שארגון הצלה הרבה יותר יציב אחרי השביעילוקטובר שראיתי שמתנדבים שלנו היו כאלה אמיצים ונכנסו למקומות שאף אחד לא נכנס אליהם אני לא יודע אם אנשים שמו לב איחוד הצלה פעל מ631 בבוקר בוקר >> מתי שהצבא עוד לא יתאפס על עצמו >> אף אחד לא יתאפס אף אחד לא ידענו מתנדב דולב יהוד שזה בספר הזה מלאכים בכתום שהספר מוקדש לו דולב יהוד מניר עוז שעזב את הבית שלו אשתו בהריון אשתו סיגי והייתה בהריון ילדים בבית שלושה ילדים עזב אותם בממד ואמר אני חוזר יש ביבס משפחת ביבס לאדם צרכו חוטפים אותם והוא הלך לעזור לשכנים שלו הלך לעזור לשכונה שלו לקיבוץ והלך כמו גיבור והלך לציל חיים הוא נהרג אחריו נהרגו עוד שתיים מתענבים שתי מתענדבים של איחוד הצלה אה מסות >> היה שלם >> ודועוד דואד אואדורשה שנכנס לתוך הנובה והוא היה חווה שלנו שהיה גאה במה שהוא עשה בחור ערבי מנצרת >> וואו >> שהיה שמה ונכנס וניסה להציל חיים ובאו המחבלים ואפילו שהוא היה ערבי, לא אכפת להם, הוא לבש שפורד איכות הצלה, הרגו אותו. ושמתי לב שיש לנו ארגון מדהים שבאותו יום של השבע אוקטובר טיפלנו ב-12,000 מקרי חירום. כולל ילדים, שני ילדים, מיכאל ואמליה שהתקשרו מהארון, התחבו בתוך אהרון, בתוך כפרזה והתקשרו לייחוד הצלה. הם כבר התקשרו למשטרה, התקשרו למדה, התקשרו לכולם, אף אחד לא יוכל לעזור להם. אמרנו, אנחנו לא ניתן לכם, אנחנו נעזור לכם. אל אל תדאגו. ושמנו את עם מיכאל, חיברנו אותו בטלפון עם פסיכולוגית שלנו, עם מטפלת שלנו בחוסן מקצועית בשם תמר שזנגר, שהייתה איתם בטלפון מש בבוקר, 12 שעות עד 8 בערב עד שהם קיבלו חילוץ. 12 שעות שיחת הטלפון הכי ארוכה בעולם לאיחוד הצלה. >> וואו. וזה רק שתי ילדים מתוך 12,000 אנשים שטיפלנו באותו יום בסירות נפש מתדבים שלנו שיצאו מהבתי כנסת חיים ססי מתעדב הרב חיים ססי שיצא מהבית שלו במוקדם בבוקר להציל את השוטרים בתחנת המשטרה בשדרות ירו עליו בפנים ובגוף הוא היה לו פנוע של איחוד הצלה אבל הוא המשיך להציל חיים גם בזמן הירי שלו >> אני הזכרתי את משפחת ביבס את הצבע הכתום אני רואה אותך עם משקף כתום כולך כתום ואפילו אפילו הגרביים שלך כתובים לא יודע אם אפשר לראות את זה אבל הגרביים כתומים האיחוד הצלה הגרביים פה >> מה זה הצבע זה איך הגענו לצבע הכתום שאני כל כך גם עכשיו עלי >> שמתי אליך אני >> אני לא מוריד אותו >> כן זה אצלך עכשיו >> אני חושב שאתה צריך להתנדב אצלנו גם >> אני גם חושב >> אני אחלק דרך שהצבע הכתום זה החלטה שעשינו אחרי אירוע קשה שהיה לנו אפי גדסי זכרונו לבר ברכה מתדב שלנו שנסע לו אופנועה של איחוד הצלה והפעופנויים שלנו היו בהתחלה אנחנו המון המון שנים כבר נוסים על אופנועים שהיו צבעים של אדום כחול לבן ולא מספיק ראו אותם בשטח לא מספיק זוהרים ולא שמתי לב כמה אנחנו צריכים להיות זעירים בדרכים שיראו אותנו מרחוק לצערנו בדרך לתאונה קשה ל סליחה לאיזה אירוע קשה הוא החליק פה בירושלים לד מלא וולדורף וזה היה מורחה בלילה והגיע רכב ודרס אותו >> והוא נהרג ואז היה לנו משבר הכי גדול שהיה לי היה משבר הכי גדול ואני כמעט וסגרתי את יחידת האופנועים שלי חודץ עלה ובותו רגע אמרתי אפי גדסי מעולם לא היה רוצה שהיא חודץ עלה יפסיק להציל חיים הפוך הוא היה רוצה שעוד יותר צילו חיים אבל צריך לעשות פה שינויים והבאנו מומחים גדולים אמרו תעשו את הארגון הכי זוהר שיכול להיות שכולם יראו את זה מרחוק למען בטיחות זה יצא טוב כי היום אני אוהב את הצבע הכתום >> גם אתה מאוד בטוח עכשיו >> כן אתה אתה מוגן עם כל הכתום הזה סביבך >> ממש אני יכול להיכנס לזירה ורואים אותי עם חלילה ישתונה יש לנו גם תאונות קשות היה לנו מתנדבים ב מתנדבים שאפשר לקחו את זה בספר הזה נהרגו על אף שלו שהוא כתום היה גם אירוע קשה בצפון שמתנדב שלנו שיצא עם אשתו לטפל בחייל פצוע שהוא היה פצוע קל באמצע הלילה וכביש מהיר והגיע בטעות הגיע הנהג לא שם לב החליק נכנס בהם והמתעדב נהרג והמתעדב מדהים הוא היה אחד מהבחירים ברפאל והוא ואשתו אשתו עדיין מתעדבת היום והחייל מסכן הוא בצוע קשה והוא עדיין מונשם עכשיו בגלל התאונה הזאתי ויש לנו אירועים קשים ואנחנו אנחנו מתעסקים אף אחד לא שם לב איחוד הצלה זה חיילים ממש ממש אנחנו צבא וצריך להגן עליהם. היום אני קונה למצד שלנו איפודי מגן וכסדות לא רוצה שלהפין את הד יהיה מצב כזה שהוא יכנס למצב בלי להגן על עצמו רוצה שהם יחזרו הביתה מתענבים שלנו יש להם נשקים כדי להגן על עצמם אז א חשוב לי שיחזרו הביתה >> את יודע שהשבוע צילמתי לקוח באחד העסקים והוא כל הזמן מסתובב עם עם ה עם האפות של איכות הצלה והכסדה והוא מתרגש והוא אומר לדודי תדע לך שאני פחדתי מלראות דם. אני בן אדם שלא מסוגל לראות סרט עם מישהו פצוע. והלכתי לאיחוד הצלה כדי לעשות תיקון בנפש שלי. וכשאני מגיע לאירוע של אייחוד הצלה, אני מרגיש כוחות שמעימיים ואני לא מפחד מהאדם וזה פשוט מנקה לי את הפחדים שהיו לי. שמעת על דבר כזה? >> מדהים. כן. אני אני הכרתי אנשים שפחדו מדם והיום הם רופאים מנתחים. >> וואו. >> והתחילו באיחוד הצלה. אלי ביאר תקשיב אני הכנתי מלא שאלות אבל לא פתחתי את זה >> וואו >> פעם ראשונה בגלל שאתה פשוט מרתק ואנחנו יכולים להמשיך עוד הרבה מאוד >> אז אולי נעשה את זה עוד פעם >> אולי נעשה את זה עוד פעם ואני גם מזמין את עצמי לקחת חלק בפעילות שלכם לעשות סרטון יפה להיות חלק כי אני כל כך מאמין בחסד >> אני רוצה יום אחד לקחת אותך על אופנוע של איחוד הצרה >> יום בחיי >> יום בחיי מתנדב >> כן >> מהעיניים של מתנדב לראות את ההיקפים של הפעילות יש לנו פה כותב סויסה שיתאם אה זכות גדולה תודה בשם עם ישראל אנשים כמוך הם אנשים שהופכים את העולם לטוב יותר אני מתפלל שהשם יתן לך כוח להמשיך הלאה וא >> אני רוצה להגיד לך שבתור אחד שדיבר עם הרבה אנשים הקול שלך נותן הרגשה טובה ואתה פותח את הלב לא סתם דיברתי ככה א דיברתי מהלב כי אתה יש לך כל אתה יכול להיות פסיכולוג באמת אני אומר את זה יש לך את הקול הזה ואת ה והיום אנחנו יודעים כמה הטיפול הפסיכולוגי עוזר כי כולם היום צריכים את הטיפול הזה יש לנו טיפול חוסן באיחוד הצלט אנחנו גם נתעדב שמה א תמר שלזנגר שטיפלה בשתי ילדים מתנדבת חוסן כשיש לך כל כן >> יש גם חבר מאוד טוב שמתנדב בחוסן סוציאלי >> אתה אני אומר לך שאתה יש לך את זה >> באמת יש לך את זה ובאמת כיף להיות אצלך מורו היין אני מקווה שאנשים נהנים >> תודה רבה לך אלי תמשיך להצליח ישר כוח >> תודה רבה לכם תודה רבה לליביר תודה רבה מיוחדת לאולפנסטי מיוזיק של הדין נתנלי שירח אותנו פה ונתראה בפרק הבא ‏Ja.