הכינוס ההיסטורי הראשון של קנין הלכה בראשות מרן הרב וואזנר זיע"א ומרן הגר"נ קרליץ זיע"א

[מוזיקה] סתכלו [מוזיקה] זה הופיע פה למעבר נושים נתקעים פה במעבר זמה באים בלילה ‏back ברוכים הבאים. המעמד יפתח בעוד כחמש דקות. מה שלו עכשיו >> זהמספר טלפון שלך זה זה לא איך אל ליד [מוזיקה] מה? אבא שלי מה? [מוזיקה] ישראל בשביל זה הבתי מתוך מהוך ברשימה אולי ברשימה שלי אין לך למה אני יש לי [מוזיקה] דבר אה כן אתה רואה שמואל? >> מה אני רואה? שמואל שמואל שמואלחת שמואל רגע ש צריך לצור שלי שמואל ושבר תסתכלו אם אני >> להסיר לפינה הימנית של העולםפינה הימנית של העולם [מוזיקה] בזמן אמן פות ‏Ah ‏Ah. [מוזיקה] ורבי ינקב יוש בעל פני יהושע באותו דור התבלט רבי יונסן אייבשיץ כראש ישיבה שלישיבתו נערו תלמידים רבים לשמוע את גאונותו בלימוד ובעיון והפני יהושע באותו דור התפרסם כמו רואה בישראל כרב חשוב ופוסק והנה אומרת שבין רוב הפלה ופלה לאחר כמה דורות אנחנו רואים ומוצאים שרבי יונס ניבשה שהיא תתפרסם בעולם התורה עם ההורים וטומים כבעל הללו אוכה או כבעל דרוש עם ה דבש והפנו יהושע עם הפנו יהושע כגהן בלימוד וזה אמר עד שבינ רוב מוכיח את הקשר הבא לנתק שלא מדובר בשני עולמות אלא בעולם אחד מופלא קניין הלוכה וקניין שס חד הם ובקניין הלוכה עצמו יש לימוד עיוני לימוד הסוגיות בעיון ולימוד ההלכה חדם דלא מספר ש כדי להבין את ההלכה יש צורך בבהירות עמוקה בסוגיה והבהירות העמוקה בסוגיה היא זו שמביאה את העסוקס עסוק שמיצלי בדילכסה והקניין שהוא אחד מקנייני התורה אלו מדלמנס לאסויס המעמד הזה שבו משתתפים מאות ואלפים היושבים כאן כידוע לכולכם נוצר כתוצאה מכך שברוך השם מאז פרסומה של התוכנית קינן הלוכה הביקוש להתקבל להשתתפות בתוכנית הזאת היה מעל ומעבר למצופה ומעל ומעבר למצופה באיכות המיוחדת של האבריחים החשובים שיושבים כאן כאן שרוצים לקחת חלק בתוכנית הזאת של קניין הלוכה ובתוך כך נוצר המסלול הזה של החצי שנה הקרובה של הלימוד שלאחר מכן התקיים אותו מבחן שבו יבחרו האברחים אותם 400 אברכים שימשיכו לשאר שנות המסלול של קיום התוכנית הזאת אנחנו נשמע כאן היום מגדולי וחשובי הפוסקים בדורינו נו דברי פתיחה ושיעורי פתיחה לקנין הלוכה ולפתוח את המעמד אני רוצה להזמין את הגן רב אברום יעקב זון שליט רב הקהילה של זכרון יעקב ומראשי ישיבת שר היציון ברמלה כן נכון באר יעקב ולא זכרון יעקב גם שם יש יעקב זונס שלא יהיהי הבנות ברשוס מורונון ורבונון תלמידי חכומים קטונתי מלעמוד כאן אולם נזכרתי באשר קראתי ואני משאר שגם אחרים קראו שמעו מיסמר חופץ חיים כאשר מאיר שפירה מלובלין זכר צדק לברוחוכה עמד להודיע על התוכנית של הדף היומי בכנסייה הגדולה. חופץ חיים היה שם וכך מסופר שהוא אמר ל מקורביו שהיו לידו, הולך להיות פה כזה דבר גדול בכלל ישראל ולי יהיה יד בו. אני גם רוצה שיהיה לי איזה יד בעניין הזה. ואז הוא קרא למר שפירה מלובלין ואמר לו, "תראה, אתה תיכנס בעוד כמה דקות להודיע על העניין הזה של הדף היומי וכשאתה תיכנס אני כבר אעשה מה שצריך." אומר שפלבני שמה נכנס כמצוות החופץ חיים כמה דקות אחרי כן ואז החופץ חיים קם וראו את החופץ חיים קם אז כולם קמו לכבודו וכך החופץ חיים נתן תוקף נוסף לדברים שיאמרו על ידי מר שפר מלובלין וכך קיים בעצמו את מה שהוא רצה שגם יהיה לו איזשהו יד ותורמה לעניין הזה ביקשו ממני לומר כמה מילים, אולי אצבע קטנה בעניין הזה אזכה. צריכים לדעת שפעמים לאחר דורות רק מבינים את גודל המעמד. יש כאן תחושה באוויר שיתכן ויבוא יום ולא נבין איך כלל ישראל סתדר בלי העניין הגדול הזה של קנן הלוכה להעמיד דורות של מויר אוירואה שיתחילו בזה אחר שמילו קריסון ושסו פוסקים כמו שצריך בעיון רב ועל זה ימשיכו בעיון תהלוכה ולא יהיה זה כמו שנאמר טרט דסטרה של גריסת הלכה במהירות בלבד בלי עיון מוקדם לא בכדי הגבילו את הגיל של המתחילים אחרי שישבו באיון מספיק שנים כשהיום אנחנו מסתכלים אנחנו לא מבינים בכלל איך הילומתורה התקיים בלי משנה ברורה? מישהו יכול לתאר לעצמו איך יהודי יכול לחיות את היום יום שלו באלוכה בלי משנה ברורה אבל עד החופץ חיים לא היה דבר כזה השולחן ערוך של האור החיים היה חתום לאנשים הפשוטים שרצו לברר הלכה כמו שהיום הורדה ואחוי שן משפוט אבל החופץ חיים פתח את המשתבור אלכלל אני זוכר מילים שאמר מורן הרב שסכר צדיק לברוחוכה באחד הפעמים בשמחה סתירה בישיבה בסעודה שחק של שמחסטירה אמר הרב שך באחד ההזדמנויות בזה הלשון אוי כמה אני מקנה בחופץ חיים החופץ חיים זכה להיות מויר אוירואה רבי רב מרביצטר של כל יהודי וודי מזמן על החופץ חיים ועד סוף כל הדרס אין יהודי היום שלא לומד על מהחופץ חיים והלוכל למיסה כל הקיום של אור החיים של כל יהודי באשר הוא זה תלמיד של החופץ חיים זכה חופץ חיים להיות רבי מרביצת מורי רורי של כל יהודי באשר הוא עד סוף כל הדורות אה כמה אני מקנה בו זכות כזאת עצומה אכן להעמיד משני בורה גם שפוך להיות לכל כלל ישראל צריכים להיות חופץ חיים גם בזכויות אי אפשר דבר כזה לזכות סתם תראה בכלל זקוקה לסיעתא דשמיא וכל מה שאמר כאן לא הצטטת המקורות כולם יודעים או יהיינו תראה זה בעיקרה סיעת דשמ מיה מוצוסון מציאה בסיעתא דשמיא צריכה זכויות וככל שמתחיל עם יותר קדושה יותר לשם שמיים יותר בלי שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא זה יותר נעמד יותר מצליח ויותר מביא פעמים מכירים את האילן ומבינים איזה פירות יצא מהם פעמים יש מי שרואה את הפירות הוא מבין מאיזה אילן הם באו. מי שמכיר את החופץ חיים אם מתוך הספרים, אם מתוך הדברים מבין איך יצא משנורה. מי שלא הכיר את החופץ חיים ורואה את המשנה בורה מבין מי היה חופץ חיים. זה לא יכול ללכת זה בלי זה. כך בהרבה דברים יש לי תחושה שניתן לומר כך מאחר והמפעל הגדול שעומד לקום עכשיו קניין הלוכה שיצליח בעזרת השם להכניס את העניין של לימודעלוכה לתוך האיון ואת האיון ללימוד הללוכה כמו שצריך כמו שמדורי דורות היה בהדרכה בהכוונה בהוראה במעקב צמוד של גדולי הפוסקים הדבר הגדול הזה אכן צריך שורשים של קדושי ותהרה ואמס ורוכניס מצווה גוריררס מצווה כאשר אדם עושה את המצווה הראשונה אכן תלוי בלשם שמיים שלו בכוחות שלו במסירות נפש שלו במה שהוא השקיע אבל כאשר מגיעה מצווה השנייה שהמצווה השנייה נגררת מהמצווה הראשונה. שם כבר לא הידיים שלו עושות את זה ולא רק הכסף שלו עושה את זה. לא רק הידיים שלא עושות את זה, אלא המצווה שלא עושה את זה. כשהידיים של האדם הטופות במצווה הקודמת או כשהמצווה הקודמת מפעילה את הידיים שלו, המצווה שלו גוררת מצווה, אין לך קדושה ותאר יותר גדולה מזו. נראה שבמעמד כזה אנחנו עומדים היום. המפעלים הקודמים של דירשו השם והוזוי על השם שמיים והמסירוס נפש הרצון להרבות תראה שזו מצווה עצומה וכשמצווה עצומה כזאת גוררת מצווה עכשיו הפועל העושה זו המצווה הראשונה והיא היא אין כמו טהרה, אין כמו רוכניס, אין כמו קדושה. ואדם הוא כבר החלק הקטן שזוכה במצווה הזאת מבחינה מעשית, המצווה שלו כבר עושה את זה. ואז יש את הכוח הגדול שהדברים האלה יעשו את הפירות המקובים. מר ורבי יסא כמו המילים שאמרתי מקודם, ייתכן ואנחנו אכן מתפללים שכך יהיה. שיבוא יום וישאלו איך היה אפשר בלי זה? איך הסתדרו בלי זה? איך קמו מירוע בלי זה וקמו גם חיו בלי משנה בור עד שהוא קם. יבוא יום ויספר סבא לנכד שלו אני הייתי כשזה התחיל. כן אני זוכר עוד כשזה היה בלי זה. ואני זוכר שזה התחיל. יתן הקדוש ברוך הוא שנצליח, שהמפעל הגדול יצליח להעמיד אכן את קיום הלוכה, לשמוער ולסויס ולקיים אחרי המולו של תויר האמיתי. אומן ואומן. שרקח לרב יעקב זון שלטה. אנחנו מתכבדים כאן בתוכנית במעמד הגדול בהשתתפותו של הגאון הגדול רמושול קליינשליטה שהורתה ולידתה של התוכנית קינן הלוכה הייתה בעצה אחת איתו ועל ידו ובתוכנית הזאת בסדר הלימוד ובסדר של הדברים, של המבחנים ושל מסלולי הלימוד בתוכנית השקיע מחשבה רבה ואחריות רבה כמובן כדי שהדברים יהיו כפי ששמענו בקניין של הלוחם ממש ובצורה שההכשרה של האברכים בהלוכת תהיה באופן המושלם ביותר. והנהלת דירשו וכמובן האבריחים המשתתפים בתוכנית הזאת של קניין הלוכה מודים ומוכירים את המאמץ הגדול ואת ההשקעה הרבה שנעשה בהכנה של סדר הלימוד ואנחנו נשמע כאן הערב מהגהן רב מושול קלינשלטה שיעור פתיחה ודברי הכוונה ללומדים בקנין הלאוכה ברשות רבונים הגוינים, תלמידי חומים שהתאספו כאן למן חיזוק הגדול תירס שמידס עליוס הגמרא אומרת שהדרגה הגבוהה ביותר שאדם יכול להשיג בלימוד התורירה שהוא מגיע אחרי שהוא עמל בתוירה, אחרי שהוא עמל בסוגיה, אחרי שהוא עמל בהבנה של הדברים הוא מגיע לסוק שמיטסה עליו חסה. הוא מגיע לסיכום למעשה הלכה למעשה זכיתי שזה יותר מ-30 שנה שאני יושב בוויסוי של גאון האירוע פוסק הדור מורן הרב אוזנשליטה ואני זוכה לשאוב ממנו מלוך אופניים של הדרכה בתורה ובירועה ואני חושב שעל זה נאמר על תחזיקת לעצמך כלכך נצור אותו החיוב זה להעביר הלאה את הדרך האירועה המסורה מדור דור העניין נין של לימוד קנין הלוכה לא מדובר עדיין בלעשות מכולם רבנים שכולם יומו רוס אלא כמו ששמעתי כמה וכמה פעמים ממו ורבי מרן הרב רוזן שליטה ששאלו את מורו ורבו הרב רבי מאיר שפירה שהוא פתח את הישיבה חכמי לובלין אז שאל אותו אחד, אתה רוצה לפתוח ככה שיהיה כל כך הרבה רבנים? היה ישיבה של 500 בחורים, אז היה משהו מיוחד. 500 רבנים, אתה רוצה שיהיה? אז הוא אמר, לא, אני רוצה שיהיה 499 יהודים שיודעים לשאול שאלה את הרב מה-500 כדי לדעת לשאול שאלה, לדעת איך מגיעים להלוך אלמיסה. אז זה לא כל אחד מי שמגיע לומד על אוכב נהיה רב אבל כדי לדעת מה לשאול זה גם חשוב מאוד אני רוצה לחלק את הדברים שלנו כמו שביקשו לשתי חלקים רוצה לחלק את זה לקצת לדבר בנקודת הלוכשנוגע לעניין שאנחנו מתחילים ואחרי זה נתמקד בסדר איך איך אפשר להגיע וכמה שאפשר למסור? איך אפשר להגיע לזכות להגיע ללוך למיסה? אני רוצה קודם להדגיש שלמודלוכה היום מהמקורות אז א תמיד היה חשוב והיום זה כפל כפליים. אם אנחנו הולכים ללמוד את ההלכות של שייה והתמנה, מה שזה בעצם ההלכות שאנחנו מתחילים עכשיו, אז שם היה המציאות, היה קירה, היה תנור, היה קופך, היה כל מיני מציאות, כל מיני דברים שהיום השתנה הדברים. כדי שנוכל להבין מה איך זה מתקשר למציאות שלנו אז ודאי שלא מספיק שאני נסתכל את הקיצור של חן ערוך או את המשנה בורה ונראה מה שכתוב שם אנחנו צריכים ללמוד את זה מהיסודות את הדברים ונראה שעל ידי לימוד היסודות נוכל להבין איזה דבר דומה לדין זה ואיזה דבר דומה לדין זה אני אדבר עכשיו קודם מחל נקודה בהלכה המסע ומתן שהיה בן מון החזון איש זרצבוכה לבד חיים לחיים או רבי רב אוזנשליטה בנושא של דין של גרופה שיש עלוכה ועוד מעט נסביר את זה שיש עלוכה שצריך שיהיה גרוף או כטום הקירה וא נסביר מה שזה זה והשאלה אם לשים פח על הגז אז גורם שזה יהיה דין של גרופה או לא אנחנו רוצה רק פשוט להביא את הנקודה הזאתי כדי להביא את הדברים ש איך ששתי הסתכלויות בהלכה יוכלה לשנות את המסקנה על הלכה למעשה קודם כל אנחנו צריכים להקדים שאנחנו מתחילים ללמוד פרק קיראה אז פרק קיראה זה ביסודו גזרות חז"ל שחז"ל גזרו כדי שלא יבואו לידי מלוכה. המקור שחז"ל גוזרים כדי שלבוא למלוכה שכתוב בתויר ושמרתם את משמרתי אז חז"ל אומרים עשו משמר שמשמרתי זאת אומרת חז"ל למדו מהפסוק הזה שחובה עליהם לעשות גדרים אוסייגים כדי שאדם לא יגיע לאיסור שבס יש למטס מלוכס שנלמד נלמד מדבות הדברים האלה הדבורים יש מלוכס יש טולדס ויש שבוסים או גזירס שחז"ל גזרו לא להגיע לידי איסור דוריסה בהספר קירה מדברים על שתי דברים שתי מלאכות גזרות על שתי מלאכות גזרה על לא יגיע למלכס עבורה עברה הדלקה בשבס שזה אחד המלאכות וגזרה השנייה לא לבוא לדי בישול בשבס זה שתי הדברים שהפרק בעיקר הוא על זה זה עומד כדי שיוכלו לשמור שלא להגיע על ידי העברה בשבס אז חז"ל אמרו שגם מערב שבס צריך לשים את הגדרה בצורה מסוימת באופן שהגדרה עוד מעט נסביר שהגדרה היא במצב מסוים שזה לא יביא על ידי זה שאדם ירצה להעבהיר את האש יותר, שיתבשל יותר מהר. וגם באש צריך שיהיה סימן או היקר או או הוכחה שהוא לא רוצה לעשות שיהיה כאן כאן איזה מין הדלקה. זה שתי הנקודות שאנחנו רוצים שצריך לעשות כאן. גם בגדרה צריך שיהיה איזה מ הלכה. נדבר עוד מעט בתמצית רק וגם באש צריך שיהיה זה כדי שיהיה ניכר שלא יבוא לחטות באש ועל כן אפילו מערב שבת ששמים את הגדרה מערב שבת אז אנחנו אומרים חז"ל שצריך שיהיה התבשיל לפי שיטת חנניה נדבר עכשיו על פרט הזה לפי שיטת חנניה צריך שיתבשל לפחות כמאכל בן רסוי ולפי שיטת רבונון אז זה יתבשל כל צורקו ומצרל זה זה בתבשיל וחוץ מזה הגדרה אם זה לא הגיע למצב הזה שהגדרה היא במצב שאין חשש שיבוא להגדיל את האש צריך שיהיה הקר באש שהאש יהיה גרוף מהתנור זאת אומרת הגחים יקחו מהתנור ישאהר רק קצת קצת מהגחלים או או גרוף לצד או כתום כתום זה נקרא שהיו שמים אפר על גבי הגחים וזה היה ההקר שאדם לא רוצה לא רוצה להשתמש עם אש לאש גדולה זה זה הדין שהדין הוא אומר איך איך שמים את הגדרה מערב שבת יש עוד הלכה לגבי שבת עצמה בשבת עצמה לגבי איסור בישול אסור לבשל בשבת אבל הדור הזה שהתבשל כל צורקוי אז מן התורה אין מישהו אחר בישול אף על פי כן חז"ל אמרו שאסור לקחת דבר שיתבשל כל צורקוי אפילו יבש שזה אין דין של בישול אחב בישול או לך שיתבשל כל צורך ועדיין הוא חם אסור לשים את זה לכתחילה שבת על האש זה נראה כמבשל אם אדם ישים את זה אז יגידו אפשר לבשל בשבת אז היה צריך להיות גם כן גדרים מוסייגים של חז"ל שדווקא אם זה היה מערב שבת על על הגדרה ועל לאש והורידו את זה והשאירו את זה ביד וידע ואז נראה כהמשכיות של המפעולה הקודמת זה הבסיס של ההלכה הזאתי שאנחנו לומדים ברנג עכשיו אנחנו נתמקד בנקודה הזאתי מה זה כתומה מה זה כתומה כתומה הפירוש המילולי שלוקחים אפר ושמים על הגכלים ועל ידי זה האש מכוס והחום נהיה יותר קטן זה ההקר שזה גורם שאפשר לשים את התבשיל עליו אפילו לא יתבשל כל צורכו מה מה ההקר מה הסיבה שהגרופה היא גורמת ל לזה שיהיה מותר לנו אז הפשטות היא היות שאני שעשיתי אפשר להסביר את זה בשתי אופנים או שעשיתי כן מחסיק בין האש לגדרה מפסיק מסוים או שעוד יותר אני התכוונתי על ידי המפסיק הזה למעט את החום של התנור ועל ידי שהתכוונתי למעט את החום של התנור אז עשיתי גילוי דעס שאני לא רוצה באש גדולה והיות שיש לי גילוי דעה שאני לא רוצה באש גדולה זה מועיל לי שאני לא אני לא אחשוש שהוא פתאום ישנה את דעתו ויתחיל לחטות בגרכלים ויעשה את האש יותר גדולה זה נקרא זה נקרא הגדר של ה של הגרופה עכשיו אנחנו כתומה לכתום בשבת אז הרי אי אפשר לקטום בשבת זה רק שייךזה הרי אם שמים אפר על הגנים בשבת אז זה כמו קיבוי אבל מה יהיה המציאות אם אם לא יהיה בעיה של קיבוי האם אפשר לקטום בשבס אם יהיה אפשר לעשות איזה פעולה שנקרא לזה ככאין קטים בשבס אז מצאנו דבר דומה בהלכה יש הלכה בסימן רנג סעיף ג' שזה המקורו מהגויס מרדכי שאומר המשקים בבוקר אחד שהוא קם בבוקר וראה שהקדיחו תבשיל הוא ראה שהתבשיל זה מאוד מאוד חם זה יכול להישרף אז והגדרה נמצאת על האש אז מה העצה שלו הוא הוריד את הגדרה הוא שם גדרה אחרת על הגדרה אחרת ריקה הריקה על הקירה, על האש, וישים את הסיר הזה על הגדרה ומילא יהיה פחות פחות חום יהיה. אבל אומר המחבר שצריך שיהיה את תנאים של חזרה. צריך דווקא שיהיה אוידם ביודוי שיחזיק את זה ביד ולא ולא יניח גם גבקרקע וידעת להחזירו צריך את התנאים העיקרים של חזור אבל על ידי זה שהוא כיסא את זה עם קדרה זה נקרא כמו כטמה אז אנחנו רואים מציאות מציאות כזאתי שהכתמה לא עשה את זה מערב שבת רק בשם גם אפשר לעשות במצב שלא מקלקלת לא נוגע באש עכשיו מה מה הסיבה שזה מועיל לשים את הגדרה הזאתי. למה זה נקרא על ידי זה כמו קטימה? אז אפשר להסביר את זה בשתי אופנים. אפשר להסביר את זה באופן אחד שעצם הדבר עצם הדבר שהוא מכסה בין האש להגדרה אז זה דומה למה שהוא למה שהוא שם אפר על האש. או שאפשר להסביר בצורה אחרת שעל ידי זה שהוא שם את הגדרה אז על ידי זה הוא ממעט את החום של של האש ומילא עושה גילו דז בחמיות של חום של האש שלא רוצה אש מס גדולה מספיק אז מילא זה יביא שלא יבוא לחטות בגחולים יש בטור כשהטור מביא את הלוכה הזאתי של ה של לגבי הדין שלי על גבי קירה אז הוא אומר איך איך שעים על גבי קיראה קירה הרי זה מין תנור שיש לזה הפתח מלמעלה אז אם האש למטה אתה שם את הסיר אז זה נופל פנימה אז אומר הטור שהאופן לשאוט לגבי קירה שאינו גרופה שאתה שם כיסוי על על הגדרה על הקירה ואתה שם כיסוי על הקירה אז מיל אז לא נפל פנימה לכאורה מהתור הזה משמע עכשיו זה שאנחנו שמים כיסוי אז זה עצמו לא מופסיבה שזה יקרה ככטומה. אנחנו דנים עכשיו קירה שאינה כתומה ושמתי את הסיר מלמעלה איך שמתי את זה ידי ששמתי כיסוי שיכל להחזיק את הגדרה ואף על פי כן אני קורא לזה שזה לא נקרא כטומה אני שואל את השאלה מה ההבדל למה כשאני לוקח כמו שהגוס מותכ אומר שאני לוקח סיר ואני שם שם על גבי הקירה ושם את הסיר השני עליו אז אני אומר שזה נקרא כן כתומה ולמה כשיש את הכיסוי על גבי הקירה אז לא נקרא כתומה אז יש בזה שתי הבנות וזה היה ויכוח בשעת בן אחזון איש לבעל השבט הלי ולמעשה לגבי המנהג בעם ישראל בארץ ישראל שהיה אז כמו שמעידים שבירושלים זה המנהג אז בשעתו כל גדול לירושלים החזון איש טען >> לא לא מדובר שם שלא היה כתום וזה עושה את זה כתום ככה הם מסבירים מסבירים את הזה הגוס מותך אומר מפורש >> מה הוא השאה את זה באופן של התר שזה היה כמו בווש של כל צורקי אבל גם אז לא צריך ש לא צריך שיהיה גרוף וכתומה אבל גם בחזור כן צריך שיהיה גרוף וכטומה זה ההבדל בין בשאי יש אופנים שלא צריך גרוף וכתומה אם זה כבר מבושל כל צורקי גם בחזור תמיד גרוף וכתומה אז מילא הוא ישאה איזה על גבי האש אבל לא ה לא היה שום לא היה גרוף וכתומה ועכשיו על ידי זה שהוא שם את הסיר אז הוא נהיה נהיה כתומה ושם זה על זה בתנאים שמותר להחזיר אז זה נקרא כתומה אז נשאל את השאלה מה ההבדל בין הסיר הזה לכיסוי של הקירה אז יש שתי הבנות אפשר להבין החזון איש הבין ש שהכיסוי לבד זה לא מספיק לא המפסיק הוא היסוד כאן היסוד כאן הוא העצם הדבר דבר שאדם עושה פעולה להחליש את כוח האש, שזה מראה, מגלה דעתו שהוא לא רוצה את האש הגדולה וממילא הוא לא רוצה את האש הגדולה הזאתי. אז זה הסיבה שעושה לי את ה את העניין של של כטומה. ומילא בכיסוי בלבד זה לא עושה עדיין מיעוט כל כך של אש, של החום האש. אולי זה עושה קצת, הוא לא עושה כל כך מיעט. אבל אם שם סיר עם אוויר, זאת אומרת זה לא מונח. אז זה מונח על סיר שזה לא על כיסוי בלבד רק על סיר שזה יש אוויר שם אז זה כבר ממעט את חום הקירה לגבי הגדרה העליונה ומילא זה נקרא כתומה זה שיטת החזון איש ממילא טען החזון איש שאם אתה שם רק פח בלבד על ה על ה אז ידברו על פרימוס של נפט אז שמה פטיליה של נפט היו שמים שם את ה את הפח הזה אז זה לא נקרא קטומה אבל המנהג היה בארץ ישראל, בירושלים, כל המנהג של כלל ישראליה כמו שהיום גם כן יש הרבה שמשאירים את הגז ושמים על זה פח וזה הכטומה. אז השבת הלוי אמר לא זה לא זה המהלך, לא זה הפשט הפשט לא הכוונה היא למעט את החום. עצם הדבר שיש מפסיק בין מפסיק בין ה האש להגדרה אז זה עצמו הגורם שיהיה גרופ אה השאלה היא למה בטור כתוב שכשאני שם את הגדרה אז אני שם את זה על גבי כיסוי אז זה לא נקרא כתומה ש הכיסוי צריך שיהיה ההפסק צריך שיהיה מצב שיהיה הקר שהכוונה שלי לעשות משהו שאני לא אבוא לחטות אז אם יש את הכיסוי שזה האופן הרגיל ששמים סיר למעלה עשה מן כזה כיסוי אז אין בשום הקר בזה אם אין הקר אז מילא זה אז לא מעיל אבל אם שם גדרה דבר שזה לא שכייח לשים את זה בשביל לשים על זה את הסיר דבר שלא שכיח אז זה מועיל זה שתי המהלכים של ולמעשה הוא הביא ראיה מדברי המוגנברום שהמגנברום מוכיח מהגוס מרדכי שהמגוס מרדכי אומר ש שמספיק לשים את הסיר הזה כדי שיהיה קטומר. אז אומר המגנבום שלפי זה על המאזיוה. מאזי זה היה פעם היה התנור שהיה בפנים אש היה מן הצד הפתח של התנור ולמעלה היו עושים את הסירים בפנים אבל לפעמים היו עושים את הסיר מעל התנור זה גם היה מספיק חם מעל התנור. אז אומר המון אברום שלפי הגוס מרדכי יוצא שמותר לשים על גבי המאזיבה. למה? מה שזה מפסיק. קיות שלזה מפסיק הגם הגם שבעצם אחרי זה מביא שיש אומרים שצריך גם יהיה הקר זה לא מספיק הקר ככה אומר המגנבון צריך שיהיה גם הקר גם כן המפסיק לבד לא מספיק אז לשים הקר שמזיבה זה עדיין משהו ש שלא עשה הקר שיהיה שינוי משהו בשבת אבל אם לא עשה דבר שזה רגיל אז זה לא ראיה אז אנחנו רואים את זה שהמנברו מביא ראיה מהדין הזה של הגויס מרדכי לשים את הסיר שמותר לשים גם מהזי ובגלל שזה מפסיק אז סימן שהמפסיק הוא הקובע ולא ה הצורה הזאתי שאני עושה את זה באופן שזה דווקא ימת חומו ודווקא עם אוויר וזה כמו שהחזניש הבין את זה ויש עוד נקודה אני רק רצה נקודה שבעצם יש כאן ספק בכלל בכוונה של השולחן ערוך מה הפשט ששמים גדרה ריקנית בפשטות למדו שאתה שם גדרה ואל זה עוד גדרה אז יוצא שיש לך אוויר שמפסיק בין אחד לשני שני אבל יש אפשר לר מהלך אחר וזה אומר השכנורך הרב גם כן לומד פשט כזה שמדובר שהגדרה הריקנית היא גדולה יותר והגדרה המלאה היא קטנה יותר הוא שם את הגדולה הוא שם את הריקנית למטה ואת את המלאה בתוך הסיר הזה אז מעשה מה מפסיק בין האש לזה רק התחתית של הסיר מפסיק לפי זה בעצם יש לנו רק מצב כאן של של פח כאילו שהוא מפסיק ולא משהו עם אוויר הנה נלמד שזה הפשט בגוסמור אז ודאי שזה יש ראיה שסתם פח זה מועיל אז בזה מקיים מ רבי רוזנשליטה את המנהג של כלל ישראל שהפח הוא מעיל והוא מוסיף לזה גם כן אני לא רוצה להעריך בה שזה לקח קצת זמן אז הוא מוסיף גם כן שהיות שהיום אז העיקר החיתוי זה לא במקום האש רק זה בעל ידי הכפתורים מהצד אז מילא זה יכול להיות שכל העניין של לכסות את מקום האש אז לא מעיקר דין כמו שבזמן החזר ששם היה עיקר מקום האש. אז ודאי אז אפשר אפשר ודאי לסמוך על מנהג של עם כלל ישראל שהפח יחשב כגרוף קטום. רציתי להביא דוגמה של שתי הסתכלויות בהלכה שזה מביא לשתי מסקנות שונות. עכשיו אני רוצה להגיע קצת לחלק של הסדר הלימוד שבעזר השם שהכבוד הציבור הגדול הקדוש הזה יזכה עכשיו להתחיל בסדר הלימוד של רנג שהלוכל למיסה >> יכול להיות לאצל זה שאלה שאלה שאל שאלה אם לשים אזבס שרגילים בזה יכול להיות שמה שרגילים לעשות זה לא מספיק זה צריך להיות סוג סוג דבר שלא רגילים שזה יהיה הקר ככה אומר גם השם יתר לוי שלא מספיק לשים דבר שלא שרגילים לשים >> לא פח כזה גדול שזה לא שמים את זה באופן רגיל אז זה נקרא שזה ניכר שזה לא נעשה לא עושים את זה באופן כללי התחלנו לומר שהסוד הגדול של לימוד אלוכה זה לעסוק שמיצלי בדילכסה ללמוד את ההלכה עלדלכסה בלימוד התורירה יש שתי יש שתי אופנים של לימוד התורה בעיון יש לפעמים שלומדים יש גישה ללמוד ביון, לקחת נקודה מסוימת בתור הגדו של וללבן אותה ולברר אותה ולהגיע לחקר ההבנה בנקודה המסוימת הזאתי שזה כדי להבין את העומק של תורגש. יש עוד מהלך אחר שכשכתוב את זה באגלטל באקדומה שזה עיקר הלימוד שצריך להיות להגיע שללמוד כל סוגיה ולחשב לחשבן את כל הסוגיה אם יש לשנקמה ולשנחינה לדעת מה יוצא לפי הלשנקמה מה יוצא מלפינשנחינה אם יש מחלוקת רשי ותיסס איך רשי הסביר את הסוגיה איך תס הסביר את הסוגיה. אם יש שתי דרכים בטויס לבאר מה הטויס התכוון בדרך הראשון ובדרך השני. כשמגיעים ללבן כל דבר איך הגישה בסוגיה היה לפי כל שיטה ושיטה אז מגיעים לבחינה של להשיג שמץ לדוד לךזה וזה היסוד כשרוצים ללמוד על אוכר אז זה לא לומדים רק אברר זה נקודה מסוימת צריך ללמוד את ההיקף של הסוגיה ההיקף של הסוגיה זה נקרא ללמוד את הגמרא והראשונים בסוגיה ולהבין כל שיטה איך שזה הולך לפי המהלך שלו ואז כשמגיעים מגיעים לבסיוס השלחנו אז מתחילים להבין זה הולך לפי המהלך הזה זה הולך לפי המהלך הזה ואז מגיעים לבחינה של עשו ישמעצלי דילךזה כש הבש יוסף הרמו כשהם התחילו לבנות את השלחון אורך אז בעצם הביס יוסף התחיל עם פירושו הארוך רביס יוסף על דברי הטור שזה בעצם הבס יוסף זה ביאור בכל ההלכות בדברי הראשונים והסברות בדברי הראשונים והמסקנה על הלוך ביניהם ולמה הוא הגיע למסקנה הזאתי זה בבית יוסף בריכות רביס יוסף הגיע למסקנה שאת הבריכות אי אפשר כך לחזור אז הוא חשב לעשות חוץ מהאריכות הזאת עשה ספר קיצור שנקרא שלחנוך התכלית של זה היה שאחרי שלמדו את כל העניינים ניים בביאור אז כדי שיזכור אז כמו שעושים רבי יהודה נוש סימון שלזכור את ההלכה הזאתי את ההלכה הזאתי רבי סיוסף במקוירוי אז היה סדר הלימוד בשיט לפני מאות שנים שהיו גומרים את כל השלחוןרוך ב-30 יום כמו שיש היום שלומדים שוחטים שלומדים סמל קדוש ב 30 יום היו גומרים את הברה של חנוורך 30 יום היה סדר לחזור שאדם יזכור את כל הנקודות בתורה הקדושה בקצרה אבל הכל זה בא אחרי שכבר ידעו את המקורות ואת היסודות אז מילא כשחוזרים על ה על הסימנים האלה אז מילא זה כבר נשאר בראש הרמב גם הלך בדרך זאתי הוא הוסיף הלכות מה שבזוזר לא הסכיל או שהוא כתב חלק עליו וכמה דברים או שכתב את מינג שמדינות אשכנ אז בכל זאת לרף אחד היה הכוונה שהמשכנו עצמו אפשר לפסוק עד שאחורני מזכירים שכמו שהגמור אומרת שאם אחד לומד מורה הלכה מתוך משנה אז הרי זה מבע לאילון אז אחד שמורה הלכה רק דווקח חבר בלי ידי של המסביב אז זה גם נקרא אוה שאם אחד לומד מורה הלכה מתוך משנה אז הרי זה מבא לאוילום אז אחד שמורה הלכה רק תוך דברי המחבר והרמור בלי ידיעה של המסביב אז זה גם נקרא זה מבלוילום שאדם כשהוא רואה את הקיצור בלבד הוא לא מבין את היסוד של הדברים אז הוא טועה הרבה מאוד אבל היסוד היה שליח לחזור בסימנים אבל בכל זאת הלבוש אחרי שבה שהיה תלמיד של הרמור אז הוא כותב ש צריך קצת לכתוב בצורה אחרת זה האריכות של הבש יוסף ודאי אי אפשר לחזור על זה כל הזמן הקיצור של הבס יוסף זה מדי מקוצר ללמוד הלכות בלי שום טעמים כמו אלוכמויש בסיני בלבד אז זה דבר שלא נשאר בראש לא זוכרים את זה צריך ללמוד אומר כמו לאכול תבשיל בלי בלי מלח צריך כדי שישאר בראש קצת צריך כל דבר שיהיה לפחות בקיצור תמילס בטימ למה למה זה ככה ולמה זה ככה וכשיש את המילס בטימ אז מילא זה נשאר גם בראש אז מבינים את הדברים זה נשאר בראש אבל כשיש רק את הקיצוב בלבד אז זה קשה להישאר בראש אומר לדבר לאנשים גדולים אז זה טוב שיודעים כבר את כל הטריקולו כלומר בסיוסו ורמו זה היה טוב הקיצורים האלה אבל לנו שאנחנו צים הלבוש אומר זה לנו שאנחנו צריכים את זה יותר עם טעם כדי שישאר לנו בראש ואבל זה הלבוש שינה מדברי מהשלכנוך והוא עשה סדר אחר עשה את דברי השכנוך בתוספות של ביאורים באופן בקצר כשאדם לומד את הלבוש אז הוא הוא לומד את ההלכה ומבין מה שכתוב שם מבין לא סתם אסור מותר בלי להבין שום דבר ומעניין שבדורו של הלבוש והדור אחריו אז אז מת היה שינוי קצת כלל ישראל עזב קצת את שחנו ללמוד והתחיל ללמוד לבוש עד שרואים שקם גדול הגדור שבדוירוי אז הם עשו פירושים על הלבוש כמו הטיסזיון עשה על הלבוש האלירבה ואליזוטה עשה על הלבוש עד שהגיעו השך והתז והמוגנבום שהתחילו והסמ שהתחילו לבאר את דבר השלכנורך שהם עשו על השלכנוך עצמם ביאור ואז כשלומדים לשכנורך עם קצת ביאור אז מגיעים לזה מה שהגיעו מה שהלבוש רצה זה לא באותו מהלך שלבוש הכניס את זה במחבר אבל זה היה ביאור על השולחן ערוך ואז אחרי שהתזמנברום והשח והסמה עשו את הבורים כל אחד במקומו אז חזרו כלל אסרו ללמוד חזרה את דברי של חנוך שכבר נכנס זה כבר נהיה חזרה מילסבתיים ללמוד ללמוד בלס בטימיום של הדבר הגמרא אומרת מסכס עירובים שבני יהודה לגלמסכתה אז נתקע התורה בודום בני גליל לא הגמסכתה אז לא נזכה עם התרבי ביודום דוד דגל המסכתה נאמר בו ירך ירוני וסמוכי אז רשי אומר מה זה גל המסכת אומר רשי בלשונו דגל המסכת מפרשים שמסים ומדקדקים בטימ של דוב עד שמסיעה שבליבו זה נקרא גל המסכת לומדים ומתבוננים בטעם הדברים ללמוד עם טעם הדברים אצל דוד המלך שלמד בטעם הדברים כתוב ירא ירוני וישמוכי למה לפי ששמוסו מכובון לאיסור איסור ולתר זאת אומרת שלומדים דבר בטימ של דוב אז יש שתי דברים א' זה מסכן יודם זוכרים את זה ודבר דבר שני זה גם כן מביגעים לחקר האמיתי של הלוחם [מוזיקה] הרבה שואלים לומדים על אוכה איך אפשר לזכור כל כך הרבה פרטים יש כר פרטים בעל אוכה ואיך אפשר לזכור כך הרבה פרטים אחד היסודות של הצלוך בלימוד זה סדר בלימוד. לעשות סדר. כל הלכה, כל סוגיה נבנת מכללים הפרטים. יש כללים בסוגיה שזה הבסיס, מזה נובע ה היסודות של הסוגיה ומזה נובע פרטים. בגלל זה הזכה היא כך וזה הלכה יקח. כדי שאדם יזכה שזה ישאר לו אז הוא צריך יותר להשקיע בחלק של הכללים לדעת ולהבין את הכללים שמכוח הכללים יזכה לזכור את הפרטים. אם אדם לומד בלי סדר, הוא לומד הרבה כללים והרבה פרטים, זה מרשם בדוק, הן שלא יזכור את הדברים והן שהוא לא ידע לסדר מה שייך למה, מה אסור, מה מותר. אבל כשאדם לומד עם סדר הדבורים, הוא לומד מה הם הכללים של הסוגיה, מה היסוד של הסוגיה ומכוח זה יש כזה הלכה, ומכוח זה יש כזה הלכה, אז זה היסוד של הקיום של ההצלחה של לימוד התירה. חשבתי אולי זה מובאר בכפיטל הראשון של תהילים. איך זוכרים את איך זוכים להצליח בתויראה? יש כמה תנאים שיזכה להצליח בתורה התנאי הראשון רוס קודם לתוך מוסר ודאי שצריך יהיה קודם עיר השמיים אשר איש אשר הולךצסרשוים ובדרך חטוים לא עומד ומישה ציושם לא חולילו בגדר ראש במיזיד לא חליל בגדר חטוים בשויג ולא בגדר לץ שאדם שלוקח דברים בקלילות מה זה לץ לא נרע שום דבר כלילות רק רצינות בלי רצינות אי אפשר לקנות תורה התנאי השני זה שאיפה לתירך שאדם יזכה לשאוף לשאוף להגיע לתוירך כי אם בסוירס השם חפצוי שמעתי פעם שאחד הגדולים אמר אומרים מאמר שאין עוד אין דוב ורואים מלפני הרוץ אז שאלו אני מכיר הרבה אנשים שרוצים כל מיני דברים וזה לא הולך להם מה זה אין דוורים לפני הרוץ אז אמר עודם גודל אחד אמר כך כשלאדם יש רצון אחד בלבד אז הרצון הזה חזק מהכל אדם יש לו את הרצון לזה רוצה את זה רוצה את זה אז זה לא הולך אין דבר מפני הרצון כשהרצון יחיד כשאדם רוצה שיהיה לו תויר שיהיה לו כבוד שיהיה לו כסף שיהיה לו זה רוצה הרבה דברים רוצה גם תוירה אז זה לא בזה אין את הגדר שאין דבר עומני הרצון אבל אם אדם יש לו את הרצון לזכות לתורה וזה הרצון שלו אין דבר מפני הרצון כי אם בתרץ השם חפצי זה התנאי השני התנאי השלישי זה הסמודה בטרוס יגולילו צריך את הסמודה ללמוד הרבה וכמו שחז"ל אומרים שעל ידי שלומדים הרבה זוכרים שנהיה תרוסו התר שלו והוכ צוסל עלפל גמים זה מה שאמרנו קודם מה זה איך זה עץ בנוי בעץ יש שורש ויש גזע ומזה יוצא ענפים ויצא עלים ויצא פירות אז אומר וימוד של יהיה כת שורש עלפלגמוים שעל ידי ש לומד את זה יודע מה השורש ומה העץ אז על ידי זה יודע שפיריתם באיתו ולא אלוהי בויל הוא יודע מה הפירות ומה העלים מה שימר עלים זה הלשון של שימר על הפרי ומה מה מה מה היסוד של ההלכה ומה מה הפירות שיוצאים ההלכה ואם לומדים בצורה כזאתי אז זה מובטח וכל א שיעשה יצליח אומרים מסכת אני גומר עוד מעט חז"ל אומרים מסכת נידה בסוף מסכת סנידה כמעט השלושה דפים האחרונים ששאלו אנש אלכסנדרה את את רבי שיר בן חנניה כמה וכמה שאלות ואחת השאלות היה מה יעשה אודם ויחקם איך אדם מגיע ליחקם זה שאלה שכל אחד שואל אז הוא ענה להם ירבה בישיבה ילמד הרבה תויר שבישיבה מסימד צללוכם וימד בסחוירה אמרו לו הרבה עשו כן ולא עלתה בידם אמר להם אלבקש רחמים מי שהחוכ שלו היא שנאמר כי השם יתן חוכמה מפדעסבינו מפי מפי של הקדוש ברוך הוא זה דצמנו אומרת הגמרא שם מהקמה משה למה הוא התחיל להגיד א אם העיקר זה תפילה אז למה צריך להגיד להתחיל השיער בבישיבה כמה שמע שאחד בלי השני זה לא הולך צריך שתי הדברים צריך כדי שיהיה הצלוך בלימוד הציר גם כן ירבה וישיבה וגם כן את התפילה יחד זה לא הולך אומר המרשו על המקום שמה אומר שאפילו אדם שנגזר עליו מהשמיים מתחילה שכ הגמרא אומרת אומרת שהמלאך שמביא את הטיפה על פני הקדוש ברוך הוא והוא שואל אם יהיה טיפש או חכם אז אומרים לו שיהיה טיפש ומגיע לעולם הזה והוא מייגע את עצמו בתויראה והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא שיזכה לתויראה הוא יכול להפוך את הגזירה ולהפך לחכם אז חשבתי פעם למה המאמר הזה נאמר בסוף מסכת נידה רוצים להגיד אפילו שאתה אוץ כבר בסוף השס עדיין עוד לא גמרת מה יעשה עוד יחקם אנחנו כבר בסוף השס היה סודם ירחקם אומרים לו ירבי וישיבה וגם כן צריךצך צריך להתפלל הספל למשרים שלא יש סקלת אני רוצה גם לסיים יש כאן זכות גדולה לדירשו לרב רב דובל שזכה להקים את כל המפילים הקודמים ואחרון חביב את המפעל הזה של קינן הלוכ אני חושב שאפשר להגיד עליו מה שגמור אומרת מסכת סכולין דף צב ז אומרת הגמרא שיסרול נמשו לגפן יש פירות ויש עלים העלים הם שומרים על הפירות על הפירות אם לא העלים אז הפירות נלקים בשמש נלקים ברוחות בשרב העלים הם שומרים על זה כמו כן בכלל ישראל יש את הלומים דתוירה ואת המחזיקתוירה הלום דתוירה זה הפירות והמחזיק תוירה הם העלים ששומרים על זה וכאן אני רוצה לציין לשבח של רב דוד בלבד שהוא מחזיק תויר בפן מופלא גם מרביץ תויר בעצמו גם כן ושמעתי כמה וכמה פה מרב אוזנר שהוא אמר לו את זה הוא אמר רב דור את שכר טוב אתה יודע איפה להשקיע אחד שמבין במסחר יודע איפה להשקיע זה טוב סכר טוב יודע כאן איפה שצריך להשקיע אז חשבתי אולי זה שאמרנו את המאמר אשר פירם באיטוי שזוכים שיש פירות לא תורה אז אומרת הגמרא שם בחולין התפקיד של הפירות היא להתפלל על העלה על העלים שיהיו קיימים שיר מול העלים לא מתקיים האשקולות אם לא העלים לא מתקיים האשקולות זה הקיום אז מיל התפקיד שלזה של פריתם ביטוי זה הפירות של הלום תורה וולי בויל זה אלה שמחזיקים אותם והתפילה של שלנו שבעזר השם כל שיעשה יצליח שצלוכ בעזרת השם בגשמיוס ברוחניס ובכל מה שעושה כל כה שיעשה יצליח אני כאן רוצה גם להודות גם לכל העוזרים של הרב רב דובית לכל ההנהלה של דיר שהם משקיעים הרבה כחות שזה יהיה על הצד הטוב המכובד ביותר הם קבוי תמיד חומרים ואין שיהיה גם לתאילס בגשמיות ויש לנו רק לברך על זה שירוצן שנזכה שאשר פיריתם באיתו ואולי אלו שכל אחד יהיה לו הצלוכה בקיני לוכה בלימוד עשו כשמית שלכסה ולזכות בעזר השם להגיע לבחינה שכתוב סרוסי שחז"ל אומרים שהתורן היה שלו חלק ממנו ועל ידי זה נזכה שפיטו הקדוש ברוך הוא יעזור שפחק שם שמיים הגדול הזה שמשקים את הכוח בלימוד התורה בעלו למיסה נזכה במרה לגשל אומר הגואן רבניסים קרלי תוס דרכו ברגעים אלי לאולם למסירת שיעור בהלכה לנצל את הדקות כשהוא עולה לעולם למסירת כמה הודעות. כפי שהציבור שם לב, בתוך התיקיות ישנם דפים לבנים למעוניינים לסכם את הדברים שנאמרים על ידי הרבנים החשובים במעמד. כל מי שלא קיבל משום מה את המכתב על מעמדו בתוכנית קניין הלוכה מסתבר שהכתובת לא מעודקנת במשרד על התיקייה מאחורי התיקייה ישנו מספר טלפון שציבור שלא קיבל מי שלא קיבל את המכתב או בעתיד מי שלא מקבל את המרמקימס שאמורים להישלח מדי חודש בחודשו ייצור קשר עם המשרד ויעדכן את הכתובת או יברר מדוע הוא לא מקבל. כפי שהודיע הנהלת דירשו, גם מי שלא התקבל לתוכנית קינן הלוכה יכול לקבל את המר מקוימס ואת ההכוונה החודשית ללימודים בקניין הלוכה ויוכל גם לקבל ציונים וגם תעודה בסוף הלימוד גם מי שלא יתקבל א לתוכנית עם קבלת מלגה. כפי שהזכיר הגון רב מוישול קליינשלטה מי שעומד מאחורי כל הארגון המופלא הזה של דירשו והפעולות הנסגבות זכות עצומה גלגל הקדוש ברוך הוא לידו של הרב רב דובד אופשטטרשליטי דירשו שחוליה נוספת היום מתייסדת בשרשרת האדירה של המעצמה מה התורנית הגדולה הזאת שנקראת דיר'ו שמקיפה היום בהיקף אדיר את עולם התורה, בני הישיבות, אברחים בתוכניות שונות ולימודים שונים כפי שגם הדברים מובאים לפני כן בתיקייה. אין ספק שמדובר בצעד נוסף משמעותי כיום עם פתיחת קיין הלוכה בכיוון נוסף של חיזוק לימוד ההלכה וכולנו מצטרפים לברכה של הגון רב משול קלין וכל אשר יס יצליח בכל דרכיו בצניעותו ובעניבותו היתרה הוא לא הגיע גם למעמד הזה מתוך מחשבה שבה שלא הוא פה העניין ולא פה הוא המרכז אלא המרכז זה הנושא והעניין של התוכנית עצמה של קניין הלוכה ושל הרבנים שיהיה פה היום וימסרו את השיעורים השיעורי הפתיחה לתוכנית הזאתי של קניין הלוחי ההצלחה היא זו שמעניינת אותו את רב דוביד בעניבותו ובצניעותו אמר לא אני כאן העניין להשתתף ולהופיע בערב אני רק רוצה לציין בפניכם שההחלטה הזאת בחשבון פשוט יעשה לעצמו כל אברך. ההחלטה הזאת שקיבל רב דובד אובשט שליטה לעשות את המסלול הזה שהרי בתחילה היה מדובר על קבלתם של א 350 אברחים לתוכנית מהארץ ועוד 150 א מחוץ לארץ. סך הכל 500 אברחים. ואם הם פרסום התוכנית והביקוש האדיר והאיכות של האברחים הוחלט להוסיף 50 אברחים מהארץ ולקיים את השלב בעיניים הזה עם קבלת מלגה ללמעלה מ-1300 אברחים לחודשי הקיץ הללו עד סוכות עד המבחן שהתקיים בתשרי העלות של התוספת הזאתי, של השלב הזה הנוסף נערך בחשבון פשוט בכ 350 אלף דולר ומעלה, משהו מהסוג הזה, השיפור הזה כדי להגיע באמת לאותם 400 אברחים מהארץ המובחרים שבמוחרים שהשתתפו במהלך כל התוכנית הזאת א גם בהמשך הדרך לאחר אה המבחן של חודש תשרי סיפר רב נוחם רגוזניצקי סיפר שהיה בצעירותו אצל החזוני איש והוא שאל אותו כבחור צעיר איזשהיא חקירה עם הדין של איזה קראיה זה מדין מזיק או מדין שוטפי מחקירה שחוקרים אותה והחזוני שאל אותו מה נפקמינה אז הוא אמר לו אין לי נפקמינה מזה אני רוצה לדקדק פה את העניין לדון בעניין ואז אמר לו החזון איש אם אין נפקמינה לא חוקרים חקירות אין חקירות בלי נפקמינה אם אין מזה הלוכה למיס אין לך איזשהו נפקמינה מהדבר הזה התוכנית הזאת של קניין הלוכה שנועד דה כפי שנאמר וכפי שנעשה בהתייעצות עם גדולי הפוסקים להעמיק את העיון בסוגיות ואת העיון בהלכה לראות את החיים של האדם על פי ההלכה נוסדה בבתיהם של גדולי הדור שליטה במשלחת מיוחדת ש סבהבה בבתיהם של גדולי הדור גדולי הפוסקים יחד עם רבי דובד אובשטטר לשמוע את הכיוון ולשמוע את הדרך שבה יש לי ולארגן ולתכנן את מהלך הלימודים ואת מהלך כל מסלול התוכנית הזאת החל מהמרקויס מסוג הלימוד ועד צורת המבחנים והאופי שטיסא התוכנית הזאת בין היתר בקרא משלחת בביתו של מרן הגאון הגדול יוסף שלם אליה שיב שליטה בירושלים בבתיהם של גדולי הדור בני ברק גדולי הפוסקים מורון הגון רב שמואל לוי ווזר שליטה ומורון הגון רב ניסים קרליץ שליטה שאת שיעור הפתיחה ממנו ישמע בעוד דקות מספר וגדולי הפוסקים החווינו ונתנו את דעתם כיצד ואיך יש לייש ולתכנן את הדברים באופן המושלם כדי שהלוכת תהיה פה בקיניין והשם של הדבר מורה על תכליתו כיצד הדברים האלה צריכים להראות. אנחנו מקבלים ביראת הכבוד את מרן הגאון רב ניסים קרלץ שניטה. שיעור פתיחה באילכוס שבס ממורון הגן רבניסים קרליץ שליטה הרמבם בפרק לד מהלוח שבס אומר שחוץ מה מהלוחס המלוכס מה שמותר מה שאסור יש עוד עבוד דבורם נמר בשבס שניים מן התרו שניים מדברי ספ אחד מהם קוב שצריכים לכבד את השבס קדוש השם מכובות איזה מוקב חכם שמספס מצטבש מיחד להגב שבס כמ שהיוצ לקס המלך זאת אומרת שהמצוו של כיבוד שבס לא מתחיל בשבס זה מתחיל בערב שבס זה לא רק החונה, זה המצווה של כיבוד שבס מזכיר תחיל מרחץ פנו ורק לו אבל אומר שמסטף ויושב כבדרויש מיחל גבולס בני שבס כמו שיוס נקרא מלך ככ מרים וניסה לקרשע מלך ועוד מעריר בדינים של קובד שבס ובעיקר כאן זה החוון אצל שבס באמת זה גמורה מפורשת בקדוש הגמורה מדברת שמצווה בואי בואי יוס בשלוחי שהמצווה שאדם לא עשות אז המצווה שיעשה בעצמו לא בשלוח כי הוד הרב ספר מה ורוב לחשיבו אותי החונס לשבס עשו המרוים בעצמם למה עשו בעצמם מפני שמצווה בו יוס שם בשלו אז העיסק הזה החונס לשבס זה מצווה על האדם בעצמו שמצו בסשלוח לכן ביטלת היה הרבה או לא אבל סוף כל סוף התעסקו בדברים אחרים מה מפני שזה מצוו שבגוף שזה יש עוד חלק של כד שס בסל שמה יזוק כל יום היוכב שבס כל השבוע היוכבד שבס איך אוכלים בעצם השבוע לקב שבס מוצא בימנוזו לשבס אחר כך מוצ אחרס נוע ממנו מניח את השניות וכלס רשונו אז הכל רשינו כדי שזה ישאר על שבס אז אז הוא החל ביום ראשון לקובץ שבס כל השבוע לקובץ כל יום אבל כל יום שמס אבל הילוק ממילה אחר סקור מסו לשם שמעי שאומר ברוך השם יוים יוים אז המידש בתוכן שברוך השם יוים יוים חייב אותו שלא יכול להכין באמצע השבוע על שבס רק היה ובטוח שעל שבס ימצא מה שצריך לקבל שמש זה הגמורה הרמבן כשמביא את הגמורה אומר ככה זוכר שמבסלי לקתשוי זה מצווה תמיד לא דפוקש כל הימים צריך לזכור להזכיר את שבס אם אומר בים רישן היום ים רישן בשבס אז מזכיר כאן שבס מקם זוכר שמהשמס לקדש אבל שמה הוא הוסיף עוד דבר שגם לאכול ביום ראשון גם אפשר לאכול לקובץ שבס לקיים הזוכר לאמ שבס גם לחילל והלל לא סבר הוא סובר את עצם הדבר שזוכר השבס מחייב תמיד לזכור את השבס אבל זה לא מחייב להתנהג לגע באכילה זה שי ברוך השם ככה הרמבן מסביר את זה אבל הירזרוע מביא את זה בצורה קצת אחרת מביא את זה בקיצורות [מוזיקה] צבס דור שבשמה שזכ בשבסיו שמהז שכל יום שבסבנוצח שבס נמצא היא שכדי שתשבס אבל זק מיל אחר שברוך השם ימים [מוזיקה] אז המשנה מביא את הארזורה בקיצור שגם הלל מוידה שכדיב רבי שם מעדיף את פ הלל לא חולק הרמבן משמע שכ הילל לא סובר על זה לגע באכיל אבל האירזורי אומר את זה ככה שהלל מודה כדברי שמה עדיף את פשו בהשם שבעד היזמ בשמו יופש יומים אז המשנה מסביר את האחזור רוח כדי לחזק מילז בתחוינוכי כיוון שהיה באמת תוכן גודל אז להתנהג לפי הביתו לחזק מדז בית אז לכן לא היה יכול לעשות את זה להכין לפני שבס שבס אבל בשאר קולות דם שאם בטח חוזר כל כך גם הוא מודה לשם עדיף את פענוגה להכין כבר מהתחלת השבוע להכין כל הזמן לשבס זה הנוגע עדיף את פה ככה מלמד בארזור אבל מה כתוב כאן שדווקא הלל לפי אז היה לו כדאי לוותר על על הזוכר שרים שבוס להכין על שבס באמצע השבוע כדי לשמוע על הנוגש בתו חשבתי נראה מה זה ברוך השם יוי שס המן שנתנו להם את המן כתוב בתירות השם מושה אם נממת לכם לכם מן השמיים ויצום ולא רבי השישי והכין אשר יבי משנה שני כד אבל ככה מי שלא יודע בבת אחד מקודם ודיע להם שיהיה לחם מבוא לזבויה אז אחר כך הרו את המן לא ידעו מה זה ממשיך סתו בני ישראל ראים שלחוב מנו לא יודע מה הוא היה אומר להם מושה הוא הלחם אשר נוס השם לכם לאזה הדבר שציב השם ממנו איש לפי וסוק ישראל וילקו המרבה והמית וימ ולא המרבה והמית לאיש לפי לכות ואלה שלא שמ רצו להציר אז תקלקל זה הנהוגה לימדו את כלל ישראל הנהוג שברוך השם יו אי אפשר להכין ימח זה המוקר של הנוגר של הירל ברוך השם י לימדו אותנו שכל יום נותנים לאדם מה שהוא צריך כך כתוב ויה באם השישי לא כתוב לכם משנה ויבוא ויגידו למשה מה זה וימר שדיבר השם שהבוס בסקלכם בקר כשיבוש ולאיש לא יום מושה יכלו היום אם כשבסים לשם לא ימדו תמצאו בסוד אז אז עכשיו לימדו עוד דבר שיש שבס וב והמון מראה את זה בזה שבשבס אין ככה אמר להם השם משה ראו כי השם נוסכם השבוס על כנו לא לכם בים האישי שלכם מוים שתחתו לזה שמק בשלי אז לימדו את כלח ישראל ממן שני דברים שברוך השם יומים ים ועוד דבר לימדו אותנו ששבס זה דבר אחר שבס מכינים מלפני שבס אבל מתי היום שישי לא 12 אז מה שכתוב כאן אמר ליקס אם אפשר אם כתוב זכרו השבס לגעת שגם כל השבוע צריך לזכור אתם השבס אז אז הפשט הוא שצריך להתכונן שבס אז צריכר גם לא להתכונן לךשבס ומה יכול יותר טוב ככה זה היה נוג של שב אבל הילמר שלזכור את עם השבס אני זוכר בזה אני ברוך השם יומ יו אני זוכר מה שהיה במן הביטון של הילל היה בנוי העבר ברוך השם יומיוים של ההוא במן ושם ראו שבשבס נותנים על רב שבס נותנים בשבס ואפשר לפרש בזה מה שאומרים בקידשנו לנו את השעה בזכר לציאת מצרים מה הקשר עם הקשר עם יציאת מצרים על המן כתוב אשר החרתם בדרך בצמצרים זאת אומרת שאכיל מן היה המשך של יציאת מצרים זה חלק מיציאת מצרים ככה הוציאו אותנומצרים שיכלו מןמה במבור על שמעון ונתנו ויתנו לנו את התיר אז על זה אנחנו אומרים בקיד ש אומרים זה זכר למסל רשי שבס אבל גם זה זכר יציאת מצרים הרי היו הפוסק אומר הוא כנוסכם השבס אמרו את זה במן שנתנו לנו שבס זה כתוב כאן שזה דבר זה מה שהזוריה אומר הרי ז אומר שבהלל הלל לא היה הזוכר שם השבא של הלל היה ברוך השם יומי ולא היה צריך להוסיף החונס לשכל אדם כל אדם צריך לזכור כל השבוע להתכונן לשבש אז לפי זה הוא צריך זה הנהוג אשר שר שמה את זה הכי טבה זה שמה עדיף מתחילים למד שבס מסכת שבסנויה היה עיקר הוא על שבס כל הפרטים של המלוכס מה שמתר מה שאסור דרב בואנה כשלמדים צריכים למדון את כל דבר את המקור הגמורה ואת רשנים איך לומדים את מה הגמורה עד שמגיעים לפרוסקים שפסקו את הלוכ בצורה כזאת יוצא הלוך ברורו אבל אם רוצים להתחיל מהסוף לא לא הולך ללכת ישר ועמוקר אז חסר ברות שלו יש לנו את המשנה ברורה שזה חסד גדול כלל לשרוד שיש שמה חוז מכל מכל הדברים ירסו שנזכה ללמוד ולדעת ולהתחזק בעיר קובדנו מקבלים את פני מורון הגון הגודל רב שמואל אביבוזנו שליטה דים לגן למורון הגן רב ניסים קרליץ שליטה על שיעור הפסיכיה ונשמע דברי פתיחה וברכה ממורון בעל שבטלי ושליטה חיים בורכי בורך שמים גודל היא לים שנסת חביר חביר גדולה חביר של אברכ יקורהם מפלגת שצים להסמעצמן מלבד כנן בגמור בשסגור מזמן ‏King Hallo מקום בשס שאומר שמטרת הלימות שמתור לסתו היא עסוק שמעתי בדלסה כדי למצגמור עם המתנה הסופס שלסגדשה להשיגשמעתס ואני ראונגי לצטט ולפרש קצת מהמור לחז"ל בעניין זה אומר רבס זוכרנו לברוך בשמס במסכת השמס בפרק תל כשנכנס רבס לקרם ביבנה כשחורם כיד רבך נזקה בקשצר הרומי תן ליבכיו כשנכס לכבנה ‏Te schrel gatת שik שנמר בכפל חס בספר אמוס הנה יומם בואוני השם ושלחת רוב ואורץ לרוב לליחן ולצומים כי לשמו את דבר השם ואומר חכומם דבר השם זה הלוכה דבר השם זה נביא דבר השם זה הקץ הקץ משיך צדק כן אנחנו רואים בזה כוון מיחידס דבר השם זה הלוכה מדו הלוכה זה דבר השם שתכלס דבר השם הוא לא לידי הלוך למעשה להשיג שמבלי בדלסד בזה אנחנו מקיים רוץ השם רוץ נוסנתי בורך שמוי דבר השם זה לוכה וחז"ל אומרים זה שוק עם זה כנגד דבר השם זה נבואה נבוא גם כן דבר השם אינו מסנ ששמים מפי השם ממש ודבר השם זה קיץ והוא אך כך שומר רבי שמחוה חס וששתקחת מזרל אלה של תמצא משנ בריר הלוךברקמכ ותצם בעוני בזה דיק הוגן בגימור לשון כשנכנס רבס מסרל אז על ידי קרם בבנ של רבי שנשאח נסק בישראל מדוע שתק מישראל אבל כמשכנס לכם ויבנה התנועם רב מאביד רב יוס ורב שמן כידיה וו שהם חולקים בלוך הסרבה ולפני זמן זה כידוע בגמור חגיגה לא חלו לא מחלוקת כל כך בכלל ישראל הספר של חיסראל גו חליקדס והחליקדס גורמם שלא נמצא לו חברי במוקמכ מה אנחנו לומדים מזה ש שבמקום שלנמצל הבריר מסכו לוךברכת זה שכס אשת מי בגמור במסג מתבייש כשב בו דוב את המלך שעדיין לא יהיה מלך לשול המלך דובת המלך שואל לדויק דוי מי זה העלם? מי מי זה הבחור הנפלה יפה רוי? אומר לו הוא ידי במלחמת של תהנוד [מוזיקה] בתוך דובה בסוף אומר והשם תרשם תרי פריט מה זה השם תרי זה שהוא מסיג שמס לבדלס אומר חכמי נזל בכל דבר שאמר דויקשפוכם על דובת המלך שהוא אחר כך סושל דובת המלך לאנסכן בדובת המלך כ שומר השם שלו שדשמץ לבד נכנס בכנ אמר הוא הוא זכה למעלה שאני לא זכו למלך לא זוכר לכ זה נסמך שוב על גמור אחרס בערב נגמר שם בדת המלך שיף ירכו יוריני וישמוכי א בשבן המלך שכסף מבחול שיפנה ירשיר לא כל ירשיר הוא נכשלו אומר מה זה ירךמוך מדועד את המלך גדול אומר הדו את המלך גל מסכת גלמסכת שמלך לאגל מסכת הרשוב את המלך גלמסכת שזוכמת מסכת על והוא יודע ללמד להלוכ כדי להורס בישראל אפילו ושואל המלך לא זוכר בזה על ידי זה הוא כל החין וכל הקדיש של דבת המלך ירך ירנו וישמוכור לפני שאני הולך לעניין אחר בסת זב כיד שנק כבן הוא מוסה את בן יומן לא הוריד למצרים אלא רק אחרי שבנו יגודל יהיד קיבל על עצמו כמין נידוי וחרם על עצמו וחטוס להוכל היום אם לא אבין אליך והצקתי לפניך ואומר חז"ל שום על ידי שקיבלו לו נידוי כזה זה זה כלסוכ שלא על האדם אפילו אחר פטרוסה כל יום של ייד אחרי אחרי פטרוסה הוא לא מניחנו בשביל שקל זהספל משה רבנו ונ ‏Jud von von Jbrochen שוב שיכניס במספת דרקיה עם השער בו ש גדול לישראל ועדיין לא למניחת כי מ ש אומר ואיזה מצורת תהיה אםזה גמורה שיזכה להשיגשמל דהלכסה נזב לכל החרם של שלל של שליד שקיבל עצמו חטוס וכל היום בכלל מקוים אז אנחנו רואים שהלוכה זה כמובן לא הלוך לבד צריך לדע הסוגיה קודם אם אם אם זה הלכשמבס לומדים סיגמקצ אם זה בשלבס לומדים פרק מה שנגיע לךשבס וכן מצבסלס אתם עם יצם משחילים כ שאני רואה כאן בהלוכס של שבס זה מבצמה זקני הגודל בלטימם שאני צריך להזנכת של בלתם בפסר דבש בספר הקודש ירס דבש כל מי שמתח לשבס ככה הוא באחד מדרש וביש מחלשבס וחשבתי יש שם ממגמור כל מסעמנקסשמבס נוס הגמור פלי שלא יודעים כל כך מה הפרש בזה כלמנגס השבס שבס קדחס סוף עמד א' כולם השבס ‏nach מצפשים מסכשים שם מה זה נחלה לבלי מצור איך שייך בעולם הזה נחלה בלי מצור בגren בלי גבילה נחלה בלי מצור הרבה אומרים שזה עניין ברוך הרוכניס שהרוכניס כידסמוט גבול נחל בלי מצור חשבתי אולי בדרך מליצה ואכלתו נחלס ינקובך מה זה הנחל כבך סדו ידי עברו מסכסת רק להיות זה גiges gewire ‏in זכר שם [מוזיקה] ב בשביל שלא פוסק מבסמדרש כל יומ והוא ילמת מקר משנה מדרש הלוכה והגודה זה לו שנתן את בליו שם פעם זה הפלי הוא שואל מדיר ה כל יום שלו בצער בכל עובס לא הודם שי בצער כמו יעקב אומר חז"ל שד יוסף בני שמן ונרדף מהמולק מהמולק בן עזב אבל זה השל היתוכ שנסב כל יום של יומו של ינק ונה לי שלי בצר מדרש על ידי שלום מקדש in der schreil der schre ‏nach der Nachle von das ist nachlebrench ‏mitם וד חלק שכורך הלוכי גדולה אריכר מדה כמו הלכשבס הלכשבס מתחיל סמר בס ששם שוב אסור אסור כמעט 300 לא נמצא ב בכל ארב חלק שלכו כמ כמו שזה אם כן מובן שמכילן בדין השבס ושיה בעניין זה ששבס היו בלי מצו נפל בלשמ דב יש בירשל פרק ז על המשנה של אובס מלוזר כד יש במסלבס יש מלוכס מלוכס את המצלס וכולי את המצל יש שם בגיר רבחי לא השבס למס מלוכס ונל מלוכes חידש עוד שש טול לכל מלו מל ממש רבנש לומד ביחד לתס מלוכס שנתיים וחצי צל שנתיים וחצי והצי מכל למסוב מלוכס לכל מלוכה למתסול דרס דו שכבר צת זה עוד לפני סור בשם לפני גדול ישראל שזה כל פעם מעורב בני בניהם והוא פלי בעיניהם אנחנו יודעים שבמלכת חירש בבבלב ארב חומש תולדש דרסה בירשמ יש קצת יס ושם לא חזמצes דרסה כל אף אף תלמסית חשם זה בערך [מוזיקה] מר מלו חץ תסב אם כן הרי זה הרי הרי זה פה ששבס נק נחלהמצ וזה פלי שרף אלטולדס שלךשלו שמצק לגמרי מכל ישראל והוא שד הקדוש ברוך הוא להחזיר מלונת אם כן מה גודלו הדבר שאתם מקבלים עליכם להסקלוכה בהלוך למעשה לא דווקא ליזה רבנים לא כל איש ואיש מישראל צריך לדעס לכשב צריך לדעס לכרשונ צריך לדעסלכסיקלילב ‏Zen z das אם אתם תזכו לזה תעשה אתה לראש צדק צדיק של אילה מבינה שבשמיים אם תצליח בזה ויה לכם סיעתא דשמיא אתם מקלם זה גיל פידוס משנה וכמה אנחנו צריכים לבעל המעשה של רעיון זה ידידי הרבוני הצדק לבד של שזכ שוכב חיזקת זו zכl [מוזיקה] הוא לרב שיסא לדבר השם עליהם יחיה יצליח בכל משלם לתיבה ‏Gen גד מודיעים למור ון בעל שבט הלוי שליטה שזיכר אותנו וקיבל אותנו בדבריו ובהשתתפותו במעמד הגדול והחשוב מיד לאחר צת הרבנים הגיונים שליטה נמסור מספר הודעות לא 3 וחצי דקות שלוש וחצי דקות ויודע פרטי המצווה מרגיש טעם אחר כך גם בקיום המצוו אשרינו מה תוב חלקינו שזכינו ברוך השם לאסוף כאלף אברחים שקיבלו על עצמם ללמוד בעיון הלוכל למיסה כשרבים לא עמדים ביחד בכל פינות הארץ אסיעתא דשמיא מיוחד חדת וכן פירש הקודש החופץ חיים זצל שאם רבם המשתתפים שוטף בעיס גודל והרווחים סיעתא דשמיא כופל ומחופל אני מברך ברוך שחיונו וקיימונו וגיונינו לזמן הזה אשרי המקיימים תומכים ומשתתפים ששכרם רב מאוד וזוכים למט נסכר מיד שבקים בדינם הלוכל למיסה ובמיוחד התברך ידיד השם שזכה למצווה זאת הרב דוד שלי במס ידכם ותזכו להרבות כבוד שמיים ולהביא בסיעת דשמיא לדקדוק יוסר בעלוכה שאין לך ברוכמו ונמצח ממים מרובים מטרבוך לאור הלחץ שנוצר והשעה מאוחרת והעומ של למעלה מ1000 ו-300 אברכים שיושבים כאן. אנחנו נשלח את אישורי ההשתתפות במקום לחלקם כאן שייצור לחץ סביב מוקדי החלוקה. ב-10ה ימים הקרובים בעזרת השם ישלחו אישורי השתתפות לכל האבריחים שהתקבלו לתוכנית לקניין הלוכם. אנחנו מודים לציבור הקדוש על ההשתתפות במעמד הגדול והאדיר הזה ומכאן תצא הברכה דבר השם זו אלוכה וירוצן שלא יתומו שהטוירו מפינו מפיזרינו עד אוילו אבי אני ‏K רק שרדים צריכים לראות צריך לראות איך זהכן משהו כ [מוזיקה] לא נכון מישהו שי בוא אל צלם אותי