תורה אור לפורים ד"ה ויושט המלך לאסתר , הרב אברהם מרדכי אלתר שנת תשפ"ו

[מוזיקה] אנחנו נלמד ותאורשת המלך לאסתר שרביט הזו תוקמם אסתר ותעמד לפני המלך והוא מן עניין השנים שבא עם פרשזי לפרשה שלמעלה שום נמר ביושת המלך שרבי הזוהר אשר ביודי פה כתוב לשון שרית הזוהוב בלי מוזכר ביודוי כתוב מה השינויים גם שום נאמר ותיגה ברושה שרי איפה כתוב כנסת מה הפשר השינוי כאן משמע שנוסן לו כל השרבית ויויש את המלך השרבית משמע שהוא נתן לה את השרבית זה המשמעות הפשוטה גם להוין עניין זה בכל זמן מה היא אנחנו יודעים שהדברים התורה נוהגת בכל זמן אז ממילא מה זה שייך כיום מה המשמעות של הדברים האלה בזמנינו אלינו על זה הוא לא צריך להגיד בכלל שהמלך זה מלקו שלוילום אה שניגשים לפירים ועוד יודעים מה שהמלצ מנקו שלוילום אז אה נמצאים בחוץ פשוט שהמלך הבנתי שלא רק צריך להבין עכשיו מה המשמעות של השרבית ומה השמעות של הדברים מעבר נקדים אמרתי כבר אבד שכבר הזכרתי בעבר אבל שמגיע פירים זה כדאי לחדד את זה כתוב שבגימור רואה שתי תירוצים שלוש תירוצים שתי תירוצים מה זה למה לא אומרים אל יש תירוץ אחד שקריוסו זה הילו קריס נגיד בעצמו זה הל תירוץ שני מרו אפשר להגיד על כו דשם לא הבדפון וא אפשר להגיד לאבדה אחשוירוש אנחנו עדיין תחס אחשוירוש לכן אי אפשר להגיד אמרתי גם שהפשט הוא ככה כשאדם מגיע למגילה ורואה המלך מלכו שלילום אז כל שהוא רואה במגילה הזה נהפך להיות הלל הוא מוצא שמה את כל הברבן שלהם את כל השייכס על אליקו על יבד השם הכל הוא מוצא שם אבל אם הוא מסתכל על המלך הוא חושב שזה החשוירש אז הוא הקתבד החשוירש הוא עדיין מסתכל על המגילה במבט שמלך זה החשוירש אם ככה על מה הוא יגיד עלתבדחשו אין עדיין לא יכול להגיד זה כזה ממו נפשו או שהוא קריסי לילו או שהקתב דרך השוירש התפיסה ש המבט הרוחני הני כנ כנס ישראל ניקס בשם אסתר על שם וונויכי אס אסתר אסטר פונה ביומי אז בכלל כנסת סרות זה השם אסתר על הנקודה של ההסתרה כי פונה השם מה זה פניאי השם גילוס כמו שכוור השם פונוב אילכו אז זה הדבר שנקרא גילי פנאי השם פונוב מה זה פונוב כל סגל הספונים זה נקרא איך כתוב במדרש אין לוניספורנך בלבד זה השאיפה של אדם זה הצ'יקה של אדם שיהיה גילי של הורספונים זה כולל את הכל י שם פונה אבל איך הוא כולל את כל מה שיכול להיות רק לאדם זה השיא שיכול להיות כשיש הסטר פונים זה הפוך אז זה המצב של ההסטר אך שבזמן הגולס מסטירס זה נקרא בחינס ביומה המושג ביום ההי זה נקרא יום שעכשיו הוא לא עומד לפנינו יש היום הזה יום הזה זה נקרא שדבר מגולה יום ההי נקרא דבר יהיה הוא עכשיו לא נמצא היום ההוא לשון נסתר שאדם נמצא משהו שהוא לא רואה מול העיניים אז הוא אומר לשון לא נוכח לשון ההוא שאומרים ביומה זה הכוונה מרדיון שניזה בדרך פרט כל נפש מיסרני כאשר בחינת נפש לכיס היא מכיסת מלייבש ולביא שם מחשוב את דיבר הגשמי דיבר מעשה הגשמי ועין אור השם שויר נסגר לבוא אליוס נידפס ונגבא במיכוי וליב אהב על השם לדור קובוי וסגל לסלם כי אם בחינס מקי זה נמצא אצל כולנו ברעיון הכללי מקי זה נקרא סביב מלקיול מלמעלה נקרא אבזי בחינת אסתר יש האבס השם אבל זה נמצא במקום שהוא נמצא סביב האדם זה לא נמצא בתוך החיים שלו בטח מאמין כן למה בכל זאת הוא מסוגל לעשות דבר בר למה בכל זאת הוא מתחבט ומפחד בכל הדברים האלה שקוראים לו בתוך החיים המעשיים. זה מגיע כי זה נמצא אצלו לא בתוך הידיעה. זה נמצא רק מסביב. זה נמצא במקף. הוא לא מצליח להיות שמה במחשוב בתוך הידיעה שלו. אז זה נמצא מבחוץ. איפה הידיעה שלו נמצאת? היא נמצאת יותר בחלק הרעיוני. ה באול מה זה יותר בדברים הגשמיים. עכשיו דיבר מעשה. אולי נביא לזה איזשהו טיפה משל על המושג הזה. א נניח ילד קטן שמנסים ללמד אותו שכסף זה דבר חשוב שלא יזרוק כסף ולא יזלז בכסף. תשב ותסביר לו. הוא לפעמים יבין את זה, אבל הוא עדיין לא במצב שאם אתה תציע לו כסף וסוכריה, הוא יקח את הכסף ולא תוסקריה. כי זה נמצא אצלו רק בידיעה מאוד כללית. הוא יודע שכסף עשיר זה דבר זה, אבל כשאתה מציע לו את זה מול העיניים, ברגש שלו, הוא עדיין זה לא נמצא אצלו. זה נמצא בכזה רעיון. לאט לאט שהוא מתחיל לחיות את החיים האלה, אז נהפך אצלו להרגוש. זה נהפך להיות חלק ממנו. אצלנו הידי אס השם. אם אנחנו יודעים שיש אהבס השם יודעים שיש את כל החיים הרוחניים זה בכזה מקיף זה נמצא מבחוץ זה לא נמצא בתוך החיים זה לא נמצא בלוע זה לא שאדם חי את זה כל הזמן אז זה נקרא שזה בשם אסתר זה מוסתר נמצא מרוחה שאם מסתר אז בחינס ויה שעסגלס והיא יש לזה עוד הגדרה בחינס נקידה באיכולה ופנימס נקידס ליבוי לשון של הזוהר יש מושג כמו שבאותיות יש לפעמים שיש אות נקודה בבנים יש ז ביז וז אתה שם בפנים נקודה זה משנה את כל המשמעות של האוץ יש כזה נקיד ביחולי שיוצר שינוי זה נמצא בתוך הלו זה רק זה מוסתר קידסלי בועד המסתרה בכל נפש מישראל ועין לכודם שעבחינס פנימיזי כל אדם יש לו את הנקידה של השייכס לרבונן שמהווה הזאתי אלא שלאצי מהאל מלגיל יעשוב כל וד כמה הוא מצליח לגלות את זה זה עיקר ההבדל בין איש לאיש יש לנקודה שכל כלל יסודול שווים בה בעצם בבסיס שזה החלק הפנימי ששם יש שוויון בכל מניאי אחרי זה יש את הערך הפרטי של כמה שאדם מצליח להוציא שזה שתי חלקים שתי חלקים בכל אבודה סעודה יש את הנקודה שכלל סמון שווים בה ויש את נקודה של הבוידה הפרטית של כל אחד כן מוס המשיח שעוזדף אז היה בחינס וניק לכבוד השם ורי כל בוסר והוא ביו הנה זה כני פיר ש השם בסגפס ונקבה אפיל במכו סך לנוישי ורי קלבוס גשמס חיש ככני בחינה זה אשר כיוני לוי ולא הבחינה סהי ברגע שיהיה מויר באצבע כיוון לוי זה יהיה לקיני זה זה הדבר שאפשר להצביע עליו אבל צריך שבגולס יהיה את המצב של כיוון לוי אם אין את הכיוויני לאי בגולס אם אין את המקום הזה של כיוויני אז יהיה מאוד קשה להגיד את החצי השני אולי אפשר להגיד זה לא קייני אבל כיוויני לאי קיביני לוי זה איזשהו ציפייה שאדם עומד ומשתוקק ומחפש ורוצה וחי ואיך אפשר להגיע איפה אני אצליח להתחבר איפה אני אצליח למצוא כמה שייך ריבנו שם איפה אני מוצא אותך איך שייך שיהיה קשר זה הכיוון לוי איך שייכת בואי נדעל מקילה איך נוכל יוכל להיות שייכים אליך והנה הרי רביס מז כל המעדם בטילד חי מפירים שנאמר ואמרים לא יבר וזכרו ליוסף מזרו וגם אומר רבי סזל בטוס שתי דברים שכתוב המוידים לא למרות שיו בטילים פירים לא יש זכום לא יוסף מזרום זה משהו נצחי וגם אומר רביסיני שהלוחסני בתוב הוא עניין יכול זה סתירה כי אם הלו בטלים בו של דבר שיהיה מידים אז מה המשמעות של זה עניין שבוס טובים היא שבם היא בחינס וניצר מסעלה במדרגה מפני אור השם המסגלמהם וניתוסף בם אומרס השם לאליתומס לדובקס בפרוטס בפסח מסגלור וחסדפנימסנשומס בוא נעצור שנייה ננסה להבין את זה מה זה המושג של מוידים יש לנו שבוסס יש לנו ם טובים מה זה כל הזמנים האלה מה קורה אז אז התשובה היא שזה כמו חלונות לשון של הרי הקודש הם טובים שזה כמו שנפתח הרי בויס שומעים לפתוחי זה מגיע בשיף הרב מגיע בשיף הרב, נגיע לא בצורה שכל יום יש טיפין טיפין, אתה בתפילה יכול קצת לקבל, עוד קצת. יש זמנים שנפתח שפע רב ואז עושה מה זה השפע רב הזה? זה בעצם שייכות רוחנית. אז הדוגמה שהוא מביא פה זה פיסך. זה מחולק. יש מה שנקרא בשפה של הרשש, קבולס הרשש יש מה שנקרא הרציף הזמנים. זה בעצם מערכת שמסודרת אנחנו יודעים שפיסך זה חיסד ותשרה זה גבירה ושביס זה תפרס חניקה ופירם זה נצח ורויד יסוד זה נקרא טו בשבט וטו באב אז זה מחולק זה מחולק לספירס יש לנו גם ספירס של אמצע השבוע ראשון שני שלישי זה גם ספירס אבל זה משהו מיוחד שהוא החלק של ההתגלות חלק של גילוי שאגב ישורה שראיתי פעם באחד הספרים של חבריזמן מנה היא שהוא שואל לפי מה שכתוב קבול לשרש מה שנקרא פרציף היומי מה שנקרא הדבר היומיומי האבויד בוא נקרא לזה בשם הפחות מפחיד פרציף זה כזה שם שמי יודע מה יש שתי מערכות יש מערכת של יומים ויש מערכת של זמנים מערכת של יומים זה נקרא עבודה יומיומית ויש אחרי זה מערכת של זמנים שהיא של כל המוויים עכשיו מה שיוצא זה ש אם אנחנו לוקחים בתמונה הכללית מערכיומים מלמעלה כך יוצא באיר קודש היא מעל מערכת היומית היא יותר גבוהה ומערכת של הזמנים בכללות היא נקראת כמו ניקראת החלק שכביכול הרגליים יותר נמוכה אז ראיתי איזה ספר ששואל איך יכול להיות כזה דבר שדווקא המוויים הם יהיו כביכול היותר נמוכים עכשיו האמת הוא שזה לא קושיה כי הפשט הוא כן כמו שכל שבוע יש גם קצת את הניגוד הזה שבעצם כמגיע שבס זה היום הכי או אחרון ברשימה אז בבשלח קורא לזה שאזה היו השביעי אז הוא היה צריך להיות הכי פחות אבל מכיוון שהוא פחות אז יש פה אסגליס מבחינת האסגליס הוא יותר כל השבוע זה כביכול בתחפוסת זה מגיע מלובש אותו רעיון קיים גם בזה דווקא בגלל שזה יותר קרוב להתגלות אז ממילא לגבינו זה הרבה יותר גדול כי אנחנו עסוקים בעצם מה אנחנו מצליחים להתחבר אז מגיע יום טף נהיה אצלנו אור גדולה אז ממילא לגבינו זה הרבה יותר אבל מה שכן צריך להבין שכל יום אתה בעצם נבנה על ידי המערכת השנייה כי הרי אי אפשר להגיע לפייסך בלי שיעבור מיקסת פיסך כך וכך חיומים רגילים אותו דבר אי אפשר כל צד בעצם אי אפשר להגיע לצד הבא בלי הימי היום יום אז בעצם זה מאוד מקושר אתה לא יכול לדלג על משהו אחד זה מחבר אחד עם השני אז זה מוגדר הריבס השומיים וזה ההסבר בארי הקודש למה בימים האלה משתנה כללי שלא צריך תפילין ולמה לא צריך קרסתוירה ופתאום פתאום נהיה כרס אחרת מה הפשט איפה נעלם מה ששייך התיקינים של כל יום אז אומר הריבס השמיים זה כזה אור גדול שאוכל את מה שצריך לעשות ביום יום זה נהפך להיות מציאות אחרת אז פה הרב מגדיר שהפשט הוא ככה מגיע יום טף מאירור של חסד מוגדר בחיים של האבוידה ההוהך יהודי מכניס את האב לרבון שמכניס את האמינה שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו ו בחר בנו זה עבור של פיסך וזה אורה מיוחדת לא היה האורה הזאתי שמגיע ההור של תשרה תשר בשב זה גם זה מערכת שלמה שהיא תלויה יותר בגבירה שזה בנוי על קבול השאול ולנקות את עצמך צריך לשים שימה את שיבה ואחרי זה שמאלת תחס לרושב מינות חבקיני ולהיכנס לסיקה וכל האווידז האלה זה הכל הורס שכל אחד יש לו את הגוון שלו שביחד הם בונים מבנה שלם של מה שנקרא המערכת של היום טוב זה המערכת של היום טובים וזה זמנים שבעצם נשמס ישראל מקבלים איזשהו התרוממות ועל ידי זה מסעלים כל ניצויצויס נשמוסרוע לא רע ורב אל השם ולהתחוס כל המונים המבטלים דהיני הדבורים שהם הפך ונגד האבס השם את האבס גשמיים לאח פלסתרכ אם אדם מצליח באמצע איזה יוםטף לתפוס אותו רגע שלרוממס רגע שאדם מצליח לצאת מה אז אחרי זה הוא כל הזמן רוצה לחיות ככה הוא רוצה כל הזמן להכניע את החלק הרעשקוזב למקה מצרים בבכורים כי לאלם חזדוי כמו שסמס מגדיר וזה כנראה מה שמתכוון פה הרב כי לא חזד בראש פוש דבר שהיום יש לנו גם חסד שנהרגו בחורר המצרים. מה לנו נפקמינה שנהרגו בחורר המצרים? מה זה נוגע לגבינו? התשובה היא שהכוונה היא שנגעו בכוח של מצרים. זה שמתו בכור מצרים זה כוח הבכור בבריאה שבעצם נפגע חלק הרע שלו. וממילא עד היום יש לנו חסד מזה. מה כי לאילום חזוי? החסד היום נמצא גם כן מאותו מקצרים בבחוריים. זה שבמילים אחרות בוא ניקח את זה לבודס השם זה שאתה יכול לקום יום אחד עם כזה חצ'יס שזה בעצם בכורת מה זה בכורת הכוח של להתחיל את היום נכון לתת קפיצה נכונה לצאת מהמצב זה בעצם כוח של בכורה זה יצא ממצרים מה כמצרים חוריים אז אנחנו היום יכולים לתת התרוממות לצאת להתחיל לעבוד זה מתבטא עלמה כמצרים בכוריים פירש שכדאי שיעור לאלו אור החסד עליון נהקו במכור המצרים שהם הם הפכים מזה ואותו אור מאיר לנו בפיסך אז יש לנו את הפסיכיל של כל שנה שזה המנקידס בחירה היכלת יציאה כמו שקוסיף מיזו מנמדב כתוש מקסמ לב מכל אבקזר פירש כנסרק זיס המלכס שמי היא נקראת זיס המלכס נקראת זיס יש על זה כמה וכמו בעירים בספורים למה היא נקראת זויס א יש כאלה שכותבים שזויס זה בגלל שזה רמוז זה המידה השביעית ז וא' ת מדת תתיס בונים את זה מא'טוב יש אכי תישארים יש וורט שזה הנקודה היחידה שאפשר להגיד על זה שזהו זה כל דבר אי אפשר להגיד על זה שאתה מגיע לנקודה אתה בערך זאת אומרת אתה רואה משהו אתה רואה שולחן כן יש כוח אחר לאותיות שמחי את השולחן ויש משהו שמחזיק את האותיות עד שאתה מניע נקיד של מלכי שומים זה בעצם הדבר שמחייה את הכל אז אי אפשר להגיד שום דבר שזה זה הדבר זוהי זה נקרא זה הדבר היחיד שאפשר להגיד עליו שהוא זה אוילו מן המידבור שהם דבו מם הגשמים אשר לא להשם הלילו מידבור זה נקרא המקום של הגשמיאס שכביכול אין שם את החיים מקום מנותק הים שדומים למוק מידבו ושמו אז זה ההבנה של משם עולה כנסת יסרו כביכול השכינה מגיעה משם וגם מדבור מלושד בטיל והיא אוילו מהם בשבוסס עם היד מגיע שבס היינו כל כך הרבה עכשיו בעל שם מה שקורה כשמגיע שבס מה שעולה מן המידבור מתוך כל ה אוה מה זה כל הניצוצס וכל הנשומס שעולים שזה הורידי לשם כי טוב שמגיע יום שבס שמתחילים לצאת שיוס מדבור ל שמתהפך המדבור להגמיים שאפשר אפשר שמה לחיות שבדוש כמו שושג שמי מסרד שיתפכת להחלי שיש בעצים אוי בפסילה שנכס בשי ריבו שם כפי הלחליץ שיש בדוברי רואים באש מתי האש יותר עשן באש כל שהדבר הוא פחות ראוי לשרפה ששמים צמיגים בתוך אש אז יוצא עשן גרוע יש ניילון שיש חומרים כאלה שהם בעצם בעצם במבטים לחלוכית מסוימת אז יוצא השם קשה השם סמיך יותר אז הלכליס יוצרת את האש יותר קשה כך כביוכלו שאור השם סגל בשבוסס וימטף וסורף מכלה דבר העייפגולי להחפס את אחיה לקחת את החלק הרע שבאדם כשהוא נשרף שהוא נהפך להיות רוחני החיה המעשה הגשם משהו נסחב ואדם מצליח לעוגדו זה בעצם עולה השריפה האמתית כמו שכתוב בזוהר הקודש פרש צו שהמחשוב והרוץ צריך לאוגדו זה צריך לבעור ברגע שבוער באדם הברן הרבס השם אז הוא שורף את החלק הרע צריך שסועס כי זה מה שדולק זה הדבר שמצליח לדלוק אי אפשר בלי זה הנקודת החומר בהירה אבל אתה צריך שיהיה לך אש בוערת שתאכל את זה אותו מחשוב שיהיה משהו שיתפוס אותה ויבער בה ויאכל את הדבר השבוץ יום טובים זה אחד הזמנים שאדם יכול להבהיר בתוכו את כל האור הרוחני שיאכל את וגם אם נקטן אז קיטיר ניקרו אושון דק כמו אושון המגמר והקטורס לרוב דקיסו אלקו בתור בשם אושון כי בשם ענן כמו שכוס בקיסו ענן הקטורסון עדין יותר והני מפני שנוכל דובר היפך ממש שמדובר על דבר שהוא לא ממש מנוגד לאש לפי שעדובר הנכס בו אור מדבור אור ההפך כי מעט מזהר ואף על פי כן צריכו להיותס רק קצת אחרת צריכו להיות מבחינת מקטסחס כל אחד לפי מדרגוסי אלא לפי מלס נשמוסוי באילי אחר אילי זאת אומרת יש את החלק שהוא פחות נדרש זה לא נקרא לאחסתרי אחרה זה לא מש שהוא מנוגד זה לא כזה מחשוב אירוע אבל גם צריך לעדן את זה צריך לרומם את זה זה נקרא ענן הקטורס ואחר כך יהיה מבחינת מור שומר במגילה ויגיע לתר נורו ונהרו לו למלך מה מה זה נקרא נרו ונור כל ניצסיסר הם בחינס נקווה לגבי קודש ברוכי זה לא משנה איזה צדק הצדק הכי גדול שיהיה זה נקרא נרו ה שמגיעו על המלך כמובן יש מדריגס גבוהים אבל כל נרו מגיע על המלך זה נקרא נשומה שלגבי הקדוש ברוך כל אחד הוא נחשב מקבל המשפיע הכי גדול שהוא מגיע לרבן שם הוא נחשב מקבל אז זה נקרא נרו הוא מגיע עכשיו אל המלך כן הרי הפנימנחם כתב בלילה האחרון ה הקטע הזה כבר כתוב בתוך אה רואים שהוא לא רואה בדיוק איפה הוא כותב זה כתוב בתוך אותיות אחרים בתוך הזמנה בין האותיות ככה עד שקלטו בכלל מה שכתוב שמה היה כתוב כזה שמה הוא כותב בהגיע תורסטר בעשר חיים לא יפיקשו דובור מרמז נשמס הצדיקים שנקראו עם לובווא אל המלך אם מבקשם דוב בעד עצמם רק אויר כלל יסול זה נקרא בהגיע תרסטר מגיע לבקשו ממגיעה אז אני מבקש דובור לא יפיקשו דובור רק בשביל כללסול אז בפסיקים קודם זה טור נרו ונהרו כל נשום נשומ שמגיע הרגע שלה לעמוד לפני המלך זה נקרא להליס לגועס בור השם כולך לפי מדרגוס אז איך האביד ההכנה לזה שישו חידושים בשמן המור יש שש חודשים שזה נקרא שמן המורה זה נקרא אז זה מסביר ככה שמן מבחינת חוכמה חוכמה זה נקרא שאדם מבין ומתבטל אלוהים שם זה החוכמה האמת כוח מה אדם יודע שאין לו כוח שום כוח עצמי כל מה שיש לנו זה מתון מרבון שהוא יודע שכל הבריאה מבוטלת על הבחוכמה האמיתית ביטל ביטל זה נקרא חוכמה וליוס בחינס מואר הוא צריך להיות חכם ולהבין שיהיה לו מרירס מהסירס שו ממיד אם מפרידר לי בעשן אז הסקרס מן ההפך אך ומי ואף כך לבחינת לבין לבחינת השמחה בחס השם ישמח ישראל בוזר הניגודיות דווקא שאדם יודע מה זה נקרא מה זה ודווקא כשאדם יודע כמה זה מרוחק וכשאדם חי בעולם הזה וחי חי גשמס והוא מצליח להתרומם לרבנו של עולם זה המהפך מלהיות שיש חודושי בשמן המורה הוא קודם כל היה בו בלמה זה ואז שהנשום פעם אחת מתחברת על בוירו והיא קולטת את נקיד הסדוויקיס הקונטרס הזה המרחק בין שתי ההפכים האלה של לחיות להיות חי הזה עם השטויות שיש פה עם התבס שיש פה עם הגשמיות שיש פה מול אותו נקידסחברס זה מקידס שלפני עומד לפני המלך הנקודה של החיביר וההבה זה זה הופך לכזה שמחה ולכזה איך בכלל אפשר להשוות בין שתי המצבים האלה המעבר מה מויר לוינה וזה עניין שיש וחו חודושים בבסומים כמו שהריח נקלט ונכנס אך גיפוי עם עדן אדם רוצה שיהיה לו ריח קבוע ביד אז הוא שם את זה עוד פעם ועוד פעם עד שזה נבלא זה נהיה חלק ממנו דבר ששורה איך כתוב שמה שהגעתי לשילו והירכתי קטורס בן כוסליו גם בקיר אם דבר חוזר על עצמו עוד פעם ועוד פעם זה שורה בסוף נשאר אי אפשר להוציא משם גם בגוף האדם יש אדם כסיידר שורה בבסומים אז נהיה בבשר שלו נהיה ממש ריח קבוע נהיה בתורך נפש הגם שידעו בראש העין ב ריח זה דבר שאין בו ממש וען אך ונסגל אלען אי אפשר לראות את זה רק ניקטרך לתוך גפ כך עניין השמח בהשם שסכסל בלת בור השם מכל אף כל מי שכל נפש על כולך לפי רדלי זה הנה בתמריק היינושים ש כללי ובוא אל המלך התמריק היינושים זה נקרא מה שהנשומה נספגץ באותו חיבורים על הריבון של עולם האם כולי חופצתי הרגשות שאדם מצליח לבלוע עוד קצת ועוד פעם ועוד פעם זה מתחיל מהבנה פשוטה שהוא עובד על זה ומתרומם ומתרומם ומתרומם וכשזה מגיע זה נבלא מגיע יומים טוי ומגיע זמנים טובים ברגע שנדלק באדם את אותו ארגושה את אותו נקידה שהוא מגיע למקום שהוא לא מחפש שום דבר רק את הריבונו של העולם הזה לאט לאט נפלא בו עוד פעם ועוד פעם ועוד יום טף ועוד יום טב ועוד יום טף זה נהפך להיות חלק ממנו זה נקרא האבסומים של הרב כסבור אחד אולי אפשר להוסיף פה על דברי הרב אחד מהיסוידס אני חוזר על זה הרבה בשיעורים אני חושב שזה יכול להיות יעיל לכל אחד כל מה שיש בכלל יש בפרט המושג שלו ננרו ונרו קיים גם בתוך האדם הפרטי יש בתוכנו גם כן אבוידס על אבוידס זה לא רק נשומס נפרדות יש בתוך האדם סוגי אבוידה שהם גם נקראים נרו ונהרו אדם לפעמים יש לו בתוך הבוידה הוא עובד על תפילה הוא עובד על שמנס עיניים הוא עובד על לשמור את הפה הוא עובד על הסמודה הוא עובד על בן אדם לחוירוי הוא עובד על עוד נקידה ונקידה ויש תמיד את הבהגר נרו ונהרו לכל דבר יש את הזמן שלו כמה שהוא נמצא ביגיע ובתבר אמריקה ינוש ועוד קצת יגיע ועוד פעם שישו חודוש אם אנחנו רוצים שהכל יקרה מהר אחרי חודשיים שאנחנו עובדים אנחנו מרגישים שכבר עשינו כבר הרבה שם לא שומע אותי כבר כל כך הרבה זמן יש לכל דבר סדר זה לפעמים לוקח גם שנים כזה דבר ביחס לעולם הרוחני זה נחשב כמה חדושים אנחנו לא יודעים לימוד את זה אבל יש כל נרו ונהרו עוד עבודה ועוד נקודה שאדם עובד על זה עובדים על משהו וזה אנחנו מכשירים עוד נקידה עוד נקידה עד שמגיע נקידס הלב הפנימית שזה בהגיע התור טור אסתר עד שמגיע הנקודה הזאתי שמגיע תורר אסטר סביכי שהנקודה שלו היא ביקשו דובבו שאדם מגיע למקום שהוא לא מחפש שום דבר רק את הריבונו שלום לא רוצה שום דבר אחר זה בעצם השליימס יש קודם כל בהגיע נרו ונרו עוד צעד ועוד צעד אחרי זה יש את הרגע הזה שלא הביקשודו זה הרגע שבעצם הנפש בעצמה לא כל העוטף ש את זה לא כל הרגשות כל הדברים הנלבים מה זה ה זה הנקודה בעצמה זה בוא אל המלך הנה היא כל מינה אליוס והזכרס כנס ישועל הקדוש ברוך ושבס ויומת כל מה שם לו סביב לי אחרי לי עד רימלס כל הדברים האלה שעוד צעד ועוד צעד ניקחו בשם נגיע בראש השרבית למה כי שרבוית הזוהוב אינסוף בכי והכלוס יכול לו חיסו מכל השבת יכול להלס מכל השרבית רק השרבית נשאר ביוד כפי הור מגיע אלי בראש השרבית והורזי מבחינת ור כרישפי אייש משלב למצבור קוצ מחשוב תפיסה בכלל ולא ישך בלדם רק על הורשוזכב אבל ein גמ בגדר מן כלל כחסיף גודל לשם בעיר אלוקי ואומרי חז"לגוד כשהיא בעיר אלו קיני כשיש הייכות לאמה זה אז מתחיל כל המושגים האלה למה כי כשמדברים על הבוירה אז כל הגדרה שהיא ידוע שהרמב"ם כותב היא היודיה היא המדה כותב הרמב"ם שרבנן שום אצלו הידיעה והדעה זה אחד המהרל בגבירס השם מאוד מאוד טוען על הרמב"ם אומר איזה מין מילים אתה אומר רבנו שם יוידיה רבונן שם מה שיך להגיד עליו יוידיה יהודה זה הגדרה הרב שם הוא אינסוף אין לו שום הגדרה לא שייך להגדיר שהוא יהודה יודע זה גם איזשהיא הגדרה אז הרב ב שרחד וימינה בעוד מקומות נוקט שזה תלוי באיזה עולם מדברים כשמדברים על העיין סוף בעד עצמו אין שום מקום לשום הגדרה שהיא אין שום יכולת להגדיר שום דבר כל ההגדרות שאנחנו אומרים ממעלה וסב זה הכל כבר שמתחיל להיות איזשהו התגלות של עולמות, עולמות רוחניים לגמרי ששם זה הכל הריבוע שמה כבר יש איזשהו הגדרה של עולם כבר יש משהו כבר יש איזשהו ממלאסובב כבר מתחיל להיות איזשהו הגדרה אין לנו שום שייכס לזה זה הרבה מעבר לכל השגה שלנו אבל שם זה מתחיל להיות איזשהו הגדרה בשייכות אז זה נקרא גודול מתי שייך להגיד גודול אם כל הדברים האלה כשהיא בעיר אלוהי קיני כי לפו מזבוח לשו שם גדיל אח שכל הלו תחתונים כי הלו חוש גדילוס מלך וזה קודש פירש שלחו בשביל שהכלל יכל יכול לספר את התאילס ויכול להגיד משהו ולהגדיר משהו ולשבח ולפואר אנחנו נמדים מתחילים להגיד רשימה של הגדרות כל יום בבוקר אנחנו אומרים פסיקדזמרה מה זה רשימה של הגדרות רות הקדוש ברוך אנחנו אומרים בקס שחר הקדוש ברוך הוא זיק פיפור מנטסירים צריכים להגיד הויד השם למה כי טוים וככה אנחנו כל הזמן נותנים עוד ועוד ועוד דברים זה תהילויס ישראל מאיפה בא תהילוס ישראל מבחינה ישיבת ישפו להנו והצלחו שבהםסתקודו שם בדל מגדר זה הקדוש ברוך הוא מאפשר לך כביכול שתגיד תאילו הוא נותן לך איזשהו דברים של תפיסה למרות שבכלל שום שייכס לתפיסה הזאתי הרי מה זה נקרא שהקדוש ברוך הוא טועב מי יוצר את השרשרת אותיות האלה שקוראים לה טוב ואת המושג תואב זה הכל הוא עשה והכל מייצר לא שייך להגיד פה איזה משהו זה הכל חלק ממה שהוא מהווה ובחו זאת הוא נותן לך שייכות וקשר עליו על ידי התהילה הזאתי אבל הוא ממילא זה כל המצב של הנגיע בראש השבות ו אבא לאוסי סגר לו אור השם מגיל רב וצייסבח צמיס מבחינסני השם לא שניסי אוה ברגע ורי כלבוסו בעל גשמי כליני יהיה בחינה זה כנל יהיה סגלס כזאתי שיוכלו להבין איזשהו השגה אם לקרוא לזה הבנה איזשהו חיבור והגדרה וסגל זה יהיה בתחתונים דווקא למטה כמו שאומר רבי סניה לפוסי כסי אומר ליעקב וליסראל מה פועל קייל שהמלאך האשורסי של לצדיקים מה קורה שמה במקום שלך אומרים מקום כבוד ומרקב זה השינוי שיהיה של ההתגלות וזה איישס חיל הטרס בא לוישס חי נקרא שכנסתרו אל השכינה כלל שורשם מסגל בואשובניקרו לו אבלוסי יהיה במדרגה גוביוס זה יהיה הטרס בא לו הטרס בא לו זה לא מדריגה של שווה בשווה כביכול אלא הקדוש ברוך הוא אומר אני עשיתי אותכם לרוישי וחן כסיב בסר פירש שאז כשיהשל לא י ש מבחינת קמה וליה לא המושג של ישיב כמו שאדם יושב ועומד זה נקרא שיש לו ידי הוא מתרומם בחזרה שיהיה את המדרגה של סידוב שאני השם לאישניסי שהכל יהיה מושווה כי אור השם בגיל רב למטו דוקא איש שסבש ולא להכפי לסתר בלבד לבטר להכנישגול נכסים למק מצרים בבחורים גלו הדירים שזה היה בכל הגולס לקחו את הרע והפכו אותו השתלטו עליו רק כי זה איפס כלומ סוף ברירו ונכי מוירך כל העולם יחפש את הרב שלם והדרך היחידה תהיה דרך כלל ישראל והנה מאין זה הנס היו הנס של פירים שנסה פך לבחש לתב אוספה עצמו שומר לסת בעניך היא עצמו ואתם כסוי על העידים כתוב בעניכם ממש אותו מילים שהוא אמר להומון כתוב בעיניך התהפך למצב שכתוב בענייכניס חשקלו כבוד השם למטו במוקמחויש דוקה זה אחד הנקידס שמופיע בספורים שכל שנה בפירים אדם יכול להגיע לנקידה הזאתי יש את הכוח שמנאף החי זה בעצם להגיע למקום שהוא לוקח נקידה של חוישך נקודה שהיא נמצאת אצלו כביכול כתובב בעני ניכם יש לפעמים שהקליפה שולטת באדם באיזשהו נקידה מסוימת אצל כל אחד זה יכול להתפס על אחד הנורז שנמצאים בו יכול להיות בעבודה הזאתי בעבודה הזאתי בעבודה הזאתי וכביכול הוא מרגיש שהקדוש ברוך נתן את היכולת להומון לעשות איתו כטויף בעינילכו כביכול אבוד אין סיכוי וכשמגיע הנקיתה הזאתי של בן האפר אפשר להיקרב ולהגע בראש השרבי זה הרגע של שאדם הצליח להיות בפירים בנקידה של אומד לפני המלך הרגע שאדם שואף ומשתוקק אולי אולי השנה אני אצליח להגיע לאיזשהו נקודה בתוך כל השינוי הזה שיוצא מהקיילי ולהיזהר לחפש את זה כל הזמן לחפש את אותו רגע שאני אצליח להגיע לנקודה הזאתי של ליגה בראש השוויץ איפה הנשום שלי יכולה לגעת באותו שרוויץ שמתחיל בתוך השייכס בעולם הזה ומגיע עד המקומות הכי גבורים רגע אחד של התבוננות בתוך ה לפני ואחרי איפהשהוא זה לא מגיע בלי צ'יקה בלי שאיפה לפעמים נפתח כן אפשר לראות בפיר לפעמים שודי פתאום נדלק לו כזה כביכול הקדוש ברוך מושיט לו את שרבית הזו רק צריך לא להתייאש אולי אפשר לרמוז בזה עוד יותר כתוב בגימור שהשוירש בהתחלה סובב את הראש לאסתר והגיע מלך וקפע אותו והיה צריך והוא סובב את אז הוא נתן לה את השרויץ בכוח זה היה בעצם כבר היה לוי שפיר ליגורון היה מצב שכביכול אסתר כבר חילקו את הבגדים שלה שמה השומרים זה פלא לכאורה עד כמה שבקוב היה נס אז הרי יכל להיות רגע קודם היה צריך שהנס יהיה באופן הזה שבצורה הזאתי ובא ללמד אותנו של הדרס האחרונים שגם בזמנים שאנחנו יראה לנו כזה מצב שכביכול הקדוש ברוך כביכול מסובב את הפנים שאדם מרגישוא כבר לא יהיה שייך והוא כבר לא יכול להיות חלק והוא לא בעניין והוא הוא לא שותף ואני עשיתי כאלה דברים שאני לא יכול להיות קשור ואני נמצא מבחוץ המקום הזה שמה שמה כביכול מגיע פירמש בחזרה לסובב את ה כביכול לסובב ולגעת בשרוית הזוהר אחד השיימס ש כתוב שלוקח אפילו דברים שכביכול אדם מרוחק ואי אפשר זה שם שהוא יוצא מהרושטייבס של בזרויו יקצטלים. בזרו יקטלים זה נקרא לאסוף את כל האלה שעבודים. זה רמוז גם בשרוית השלוש אותיות האחרונות של השרוית שזה קרוב ללי זה בזרו יקבצטלים זה הנקידה של הזרוע קבצלו בחיקו אוליסו יש את התלויים שהם כביכול יכולים קצת ללכת לבד שהרועה מקבץ אותם ויש את הוליס יותר קטנות שאותם הרואה מרים ומניח בידיים שזה הבחינה שהקדוש ברוך הוא לוקח יהודי ואם אתה יותר רחוק ויותר קטן אז בחייקול לאסייסו זה השבוי הזוהוב שמגיע בפירים מקידסגלס שלזר היקבצלו לו חיינו חזל שגם הלוכס בטלסנין כי רזלפוסק ברך דוכבים מה צריכ על דרך מוש כמו בוד בעצם רושי הנה מנך בתוכו סיכלו יש את העצם שזה הראש הגולגולת מה שנקרא בתוכו יש מוחיך לו בינוסו נמצא בתוכו כשמחזיר עצם אוי של החורוב הנה גם מוויח אשר בתוויכווי בריח סיכוי בבנוזוי נמשוך עם אחרוב הוא רואה עכשיו את הצד השני הוא עכשיו שייך הוא מסובב את הראש הוא מבטא שהוא שייך לצד השני כך כיוכשיך הקדוש ברוך והילביש רצונה בחוכמו מוסי במוקחו שהם מבחינה חיצונית דיני בעניים גשמי כמוי ובמס וסיידר קודשים לומדים סידר קולצ'ים צריך לקחת את הכבש ולקחת את הפר ולעשות ככה וככה וככה זה לא לכאורה לא מובן זה רוץ מהשם וכאלה דברים שהם כביכול חתיכות גשם לקחת פרה ולשים אותה ולחתוך אותה ולקחת את החלק הזה ולשים פה ואת הרגל הזאתי לשים פה זה מאוד מוזר זה במוס וסיידר מזיקי אתה מכניס את רוץ שם בתוך כסף אתה לוקח שזה אומר ככה וזה אומר ככה וכל ה פרטי פרוטים של ביס ועלי כל הפרטי פרטים זה כביכול נראה משהו שהוא במקום לעסוק בעולמות עליונים ורחניים עוסקים בו בעניינים של גשמץ ופנימס רצונו וחוכמוס לסבוח מלגושים בהם וגם מדויסוב הם נמשוך עם אחרי עם אלי ממילה זה כבר תוצאה כמו שכסב הישיב ימינוי ובעצם כביכול בתוך או המזל זה מלובש וממילא כל הדברים גם כן ברגע שהמחשבה שם אז גם כל המידס זה אומר שכל האבירה נמצאים כביכול בתוך הדברים האלה ימין זה כביכול הימין הידיים שזה הכל המידס בחוכזיר פיריש כינוף אלו בדבר שמסער מין במינוי קר זה נקרא ביר זה נקרא שיש תערובת וצריך להתבונן ההגדרה של בויר שעומד טישו על השולחן אנחנו לא נקרא בוירר למה כי מה שעומד על השולחן והוא מופרד זה מאוד ניכר לא צריך להשתמש עם הכוח המברורר באדם שיש צלחת שיש שם כמה דברים ויש שם בינתו לכלוך אז צריך לברר את זה צריך להתבונן אם אדם לא יסתכל מה שהוא עושה הוא יוצא משהו אחר צריך להשתמש עם הכוח החוכמה תחמש מתבונן מברר את הדבר הוא מברר כשיש את הרוז שם שייך בירר בזוהר כתוב שבמערי הקודש כתוב שבחוכמ זברירה ברירים קוראים דרך החוכמה יש ברירים של כל האל מה זה אנחנו כל הזמן עוסקים בברירים יש את כל העולם הזה הגשמי אנחנו כל הזמן מבררים טוב מרע כל החילה ושתיה כל המצוררים מבררים מבררים נקרא שיש פה תויב בתוך העולם התובב הזה זה דברים שמחשוב שהקדוש ברוך הוא שהוא שם פה בכל פינה ופינה אנחנו מבררים את זה וחיים קצב ככה דרך מושל שר סירמך לפורו בחמור וגבי השוינה משנה שניה לו חזי מי שעומד בשוק הוא מחליף פורחמור איך אמר אותו אחד ככה אומרים בדרך צחס מישהו פעם אמר מי שלומד מחליף קור וחמור כזה מדריק גבוהה אז מי שמח לפור בחמור ממש אז הוא בטח אה כן אבל מחפור בחמור הוא יכול להיות מנותק הוא יכול להיות מחוץ לעניין ככה על דרך מושל וחין קצב המסעסק בניתיח ורבם לניתוחים עם ניים מה הוא קצב הוא נשאר קצר כלפל בבר מי שלומד חילין ולומד שמה את הפרטים שלחסטרפס להבדלקש חלף פורחמור להבדיל אלר מחיב לזק בצד חיים בכל שסנה גמור כל הכוסקשנים חנים מסג מזברכמוסבח ועל ידי זה מזר ונפרד מהטו ניפוסל מהכושר של אפס מצוו כן ששם במקח גש מדוכ אז מלא זה מלובש בתוך דברים גשמיים אתה לא יכול ללמוד תסיג של מחפור בחמור בלי דברים גשמיים כמו שאתה לא יכול ללמוד חילין בלי דברים גשמיים ועוד יותר אפילו מי שמצליח להשכיל ולהבין את המשמעות הרוחנית היותר עמוקה של כל דבר יש סו סתר זה גם מתחיל מההבנה הפשוטה אי אפשר אף פעם להתחיל ללמוד במדריגיה הגבוהה צריך צריך להמיד קודם כל ללמוד את פשטסדורים ולהבין את פשטיסם ומשם להבין את השורשים שלהם אז אנחנו תמיד מתחילים מהבירור מתחילים את האלה מה זה הם מתקדמים ועוד ויותר גבוה ויותר גבוה וזה הנה זה אומד הכוסלי פירש מבחינה חוכמוצבגס מבחינה זה ששם שסג למה מפני שסבד לנגד בקוסל הסיבה שאדם לא מצליח למצוא ערוץ מהשם זה נמצא שיש כביכול אבנסיך הם מבדילים יש איזשהו חציצה יש איזשהו קליפה שחוצצת בינו משהו לא מאפשר לו לראות את המשמעות את השייכס את הקשר למצוא האור הרוחני הואצה ייצגיח מןחלונס מיצץ מן החרקים כי חלון הוא חלל שנעשו בקויסל במגודי מביא באיזשהו מקום שחלל זה שם של גדול וחלון זה קטן כמו שיש איש וישון שהאיש נמצא אומר חלון זה חלל קטן יש חלל גדול ויש חלל קטן זה לכן שם החלון ככתוב פריגודי וכן עניין החרקים אל שחרקים הם סדוקים קטנים חלון חלל גודליוס ככה דרך מוש אמר רבי סניזל פסחי פסח תחידו של מחת שישבר לי אבן לייח נשבור ליב נשבר כי כל המסוכים והכס מחיצה מפסק אז בנו לבנו ושבשמיים מבחינת גס הוריח מחשב עצמו ליש וחפצ עצמו יקורים בענו מחפצמים הסיבה של החציצה מה שנקרא קליפה זה שאדם בעצם הוא יש חשוב לו ההצלחה הגשמית שלו חשוב לו דברים מסוימים גשמיים זה הנקודה כשאדם משבר את עצמו עוד ועוד ועוד השרון לא בצורה של קלקול אלא בצרום של לפתוח חלל לפתוח חלון לשיחס בונש אומר עד מתי אני רחוק? מתי אני כבר יוכל להתקרב? מתי יגיע אותו רגע שאני לא אהיה מנותק? מתי יהיה הזמן שיפתח אצלי משהו, אותו ברכי, אותו כאב, אותו בקושה, אותו ניסיון שוב פעם ושוב פעם לחפור לנסות. זה בעצם פותח חלון קטן, חלון יותר גדול. כל אחד לפי מהכיס, כמה שהוא משקיע ושם בזה וירגיע סבוס ונפש ולים, מנסה מנסה מנסה פותח איזשהו חלון. אז זה נקרא מדחר כוסלייני. אדם פותח ספר והוא יודע שזה רוץ נשב ואני מרגיש כל כך מנותק מזה זה אמור להכאיב לו איך יכול להיות שאני פותח את הספר הזה אני פותח את סיפר שהוא רוץ נשב פותח גיבור ואני מרגיש שזה לא מדבר אליי במילים אחרות תחשוב שנייה את הציור אם אנחנו מציירים שכביכול היה בוא נגיד שקדוש ברוך הוא מתגלה אליך ומדבר אליך מה אתה מרגיש שפעים היה הקדוש ברוך הוא היה מדבר היה אומר לי נביא אני הייתי כל כולי נובי וזה מה פתאום הקדוש ברוך הוא מדבר דבר אליך אתה נח טוע הוא מדבר דרכה אתה לא מרגיש בזה טעם אתה מרגיש בזה כזה מין איך כתוב באדם ירושלמי כי לא ידעו בו רייקי אם רייקי מכם משהו אצלך משהו מנותק אם רייקי אם הדבר הזה לא מלא אם אני מרגיש איזשהו ניתוק אז משהו אצלי לא בסדר או קורה משהו לא טוב ואם כל הנעל יוון ויבוא ראית ונין אסטר שמתחיל לבירוססמרה במדס בחוצה או מבחינה זיס אויל מנמיד בו הנל זה נקרא מתוך הגשמיז שהנשום העולה כי גם בחינס וחצר הפנימיס למדבור יחושב נגד כבייס המלך ממש המרחק בין חצר המלך למרות שזה כבר נקרא פנימיס זה כבר מקום רוחני יותר כבר פנימי אבל זה לא דומה לחיצון למה שקורה בתוך הבית כנגד ביס המלך ממש לפי שאין המלך דור בכביס בחוץ כמו במיס אז מסגר לאורסמשוך חסור השם ועוז ותיק קרבסטר שנסארקרבס אל המלך בצ'יק לדוידה אבל כל האליס וסקרבס הינו מלגה בראש השרביץ זה רק נגיעה קצת שייכס רק איזשהו ותיגה אבל אחי בסביר שבכי רחמס אשר סלהבש עם גס היוריח מבחינת סומון אשר ייחוש אבל היהודים כי ממני בואוים לידי מחשובס כאלה מאיפה מגיע לנשמות ודים כאלה סוגי מחשובס להיות מנותקים עם בוירוב מאיפה מגיע לאדם משיכה לחייגש מיס מאיפה מגיע לו מחשבות של קרע בינו לבין יהודי אחר מאיפה מגיע לו איזשהו שייכס לדברים אחרים לתס ולגשמיה זה חושבון זה מה שהוא הכניס בתוך היהודים הוא מקטרג ואוילה והוא זה שגם כן הוא עולה ומקטרג ומצד שני אחרי שהוא חושב אבל הידים הוא הכניס בהם את המחשוב הסלה הוא שם בהם את המחשוב הסלה אז אלה להחזיר את המחשב סומה ואז ישבחש לנו ויוש את המלך לאסטרז כל השרת הזו שיוור השם בגילי למטה דווקא עוזר פירי שקלד מציב לא תצטרך עוד לבחינת לא תצטרך מתוך הגשמס כבר יהיה את הגילוי הגדול שלמס וזה לפני המלך שת מדרג לפלפו שכוס שסח לתרס בא לו זה יהיה השלימ שיהיה את הטרס שהוא הזכיר מקודם למה כתוב בספורים שבפירם העיר קידלו סידלובל כל שנה הפירם הוא יותר גדול מהפילם של השנה הקודמת. אני חושב שיש לזה הסבר פנימי גם כן. הסבר בנוי כך כתוב מארי הקודש אני לא אשתמש בלשונות הקבלים אבל בהבנה של הדברים שהחידוש של פירים היה שבדרך כלל אור רוחני חייב לבוא באיזה אישו התלבשות של טויר. מכיוון שבפירים היה כביכול זמן של שייני כהכנה לבניין הבייס אז האור הזה שהיה צריך להיות אז הוא יצא מתוך ההתלבשות התלבשות זה נקרא כביכול שרואים גילוי וזה יצא וזה הגיע בצורה אחרת דרך נשמעות חבי הסתר זה נקרא שבעצם הכוח הרוחני יוצא ועובר שלו לפי הסדר אם היינו יכולים לצייר את זה היינו מציירים כביכול אם יש כללים רגילים איך שייך שאדם יאכל שיהיה לו קשר. יש לפעמים שיש כזה פרוטקציה, איזה שייכות מהצד, איזשהו משהו אחר, שזה היה החידוש של האור של פירים, שהם בתוך האסגליס, אני מגיע דרך המקילה, בתוך אור גשמי, בתוך צורה שלא ילומז, בתוך המלכות. עכשיו מכיוון שכל שנה בפירם זה חוזר על עצמו יש כל שנה עיבוי של המידס המלכיס אנחנו כל הזמן מתקדמים ונהיה כל הזמן כביכול יותר גדול אז האור הזה צריך תמיד לעבור אותו אז הוא חייב להיות במה ב בפילים של השנה יותר ממה שהיה השנה שעברה כי מכיוון שעבר עוד שנה אנחנו נמצאים בעוד שלב יותר עמוק בתוך מלחיסה של הקדוש ברוך והאור הזה אמור לעבור את זה אמור להגיע בהתגלות גם פה אז הוא תמיד יהיה יותר לכן הפירים זה לא יעברי מתוך הדים הוא תמיד יהיה מעבר הוא תמיד יעבור תמיד אף פעם לא יה מצב שזה יתכסא אז זה השיקה והניסיון לחכות ל כבר עכשיו אנחנו נמצאים כתוב בבזסרול שמיד א' מאיר האור של המגילה עכשיו הקדוש ברוך הוא בימים האלה עשה איתנו חיסד גודול להאיר אותנו אבל הורה בעלמה חושב שצריך להעיר הורה ראיתי כמה כמה וכמה אנשים שהיו עסוקים ש או רבי פלוני או בבא פלוני או מהגדסידס פלוני אמר שזה יקח כך וכך זמן זה יקח עד פירים זה יקח עד יומיים זה יקח שלוש זה יקח זה כן סבורס אפשר להגיד מסתבר זה בימים של פירים מתזורגמר בפירם זה הכל דברים שאפשר לומר זה דברים יפים אבל זה נקרא להישאר מבחוץ זה אומר בעצם אני רוצה להיות אחרי כמו שיגמר המצב הזה וזהו הרי לא יתכן שקדושברוך משדד מערכות עולם ויש כאן שידדיד מאוכס לא נורמלי מישהו היה מדבר איתנו לפני שלוש שנים ולפני שנתיים לפני חצי שנה שפתאום יבואו כל כך הרבה ספינות ומטוסים וכל הצורה הזאתי ויבואו וילחמו עם שונארול שמדברים להשמיד אותם זה היה נשמע איזה משהו מעולה למדה דין וזה קורה מול העיניים וקורה מול העיניים שהם זורקים כמיות של טילים בשעה בסה האחרונה מה שזרקו א לא יודע בדיוק מספרים ש אמר לי 1000 אני לא יודע והבדו הכל חי הכל נושם וזה זה לא דברים ש שיש להם סייך לינוי שזה לא משנה אני לא יודע את המספרים זה לא נפקמינה לא צריך להצמד להקטנס העובדה הזאתי שלעצמה היא דברים גלויים היא דברים ש שצריך לקחת את זה זה נועד ש מה שקדוש ברוך הוא רוצה הוא לא רוצה שהשורה התחתונה תהיה ופלווי ידע מזה קודם זה משוגע או שראה התורה תחתונה תהיה פלויני אמר קודם שזה יקח שלוש ימים בשביל זה צריך לוקחת כל כך הרבה בשביל זה צריך להפוך את העולם בשביל להראות שפלוני יהיה בריח הקודש בשביל להראות שפלוני קצת יודע עתידות בשביל זה יש דברים יותר פשוטים שפלוני יגיד מה שיהיה מחר בש כזה דבר הקדוש ברוך הוא מגלה איזשהו קשר לשמס סי הקדוש ברוך הוא מגרה אהבתי אז הוא אומר השם הקדוש ברוך מדבר פה איזשהו משהו אני מדבר אליך הוא אומר מדבר לכל אחד לכל אחד זה נוגע כל מי שיושישב פה בארץ ישראל בכל מקום הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו מדבר מדבר דרך הבריאה נכון הוא לא מדבר עכשיו במצורה של מעמד הרסינה אבל זה מאמר מאוד גלוי הודור כי בלי מה ומה היה הנס של פירים מה היה זה אני חושב שבמידה מסוימת זה היה פחות גלוי מעכשיו היה צריך לעשות את החשבון של המגילה בשביל לעשות את זה אם אתה לא עושה את החשבון של המגילה אתה לא קולט את הנס, היה צריך לעשות בסוף את החישוב. פה צריך לעשות חשבון של שבס, לא צריך יותר מזה. לא צריך לעשות חשבון מהקרה לפני 50 שנה, לא צריך לכת 13 שנה. המגילה לקחה 13 שנה, לא צריך לעשות את כל החשבון הזה. לא צריכים ללכת לדס ואשתי בכלל לפני 13 שנה מי חלם שאנחנו נחזיק היום במצב הזה. וזה תהליך שכבר קורה פה במשך כמה שנים. מיש קצת התבוננות. היה את הקורונה שהפכה סדרי עולם התחולל. אז מה זה נגמר? לא. התחיל עוד התפתחות ועוד התפתחות ועוד התפתחות ועוד התפתחות. דברים שלא קשורים. יש פה תגובת שרשרת שכל הזמן קורה דברים ומדברים איתנו. מדברים איתנו כל הזמן. מדברים איתנו רגע אחרי רגע ממש כמעט בלי ההפסק. ו צריך פשוט לנסות להגיב בהתאם. פסט לנסות להגיב. שם קודם כל אני מבין שאתה מדבר. זה הדבר הראשון. וכשאתה מדבר אני לא רוצה לשמוע דברים אחרים. לא רוצה לשמוע דברים אחי עכשיו רבונן שמדבר הוא מדבר בימים האלה איך אני יכול לשמוע עכשיו פטויות אחרים איך אני מסוגל אחרי שאני שומע כזה דבר לעשות דברים שהם לא קשורים הרבן שלו אז נכון שאני לא מבין בדיוק מה הוא רוצה אנחנו לא יודעים בדיוק אין לנו את הכלים אבל יש כאן דיבור זה התפיסה הראשונית קודם כל זה תפיסה שרבן שם מדבר איתנו ואז דבר ראשון אני עוד לא יודע מה ולא יודע מי אני קודם כל נאמד ואומר אני מנסה להבין הרבה שם מדבר אני רוצה להיות מחובר אני רוצה להיות קשור אני מנסה לענות לו אני אומר בן שם אני לא יודע בדיוק מה אבל איך אני יכול להחזיר ואיך אני יכול להיות שותף ואיך אני יכול להיות אתה עושה פה משהו אני רואה שמתגבר החלק הרוחני יש נעמד אדם שהוא היה צוירר ריסרול שבמשך שנים דיבר על להשמיד את כלל ייסרול לא אחד אלא שלוש בתקופה האחרונה אחד בדורם של ארץ ישראל אחד בצוף משל ישראל ואחד במרחק ופחדו מהם פחד מוות במשך שנים והם מחוקים אפשר להתעלם מזה אפשר להיות עיוור בתקופה קצרה כל כך שקורה כזה דבר אז הם התלבשות טבעית קטנה זה אפילו לא מספיק התלבשות טבעית בוא נראה מי שיכול עכשיו לחזות את ההמשך אז נכון כמו שמת הומון עוד לא היה לגמרי ביטל של כל הגזי היה תהליך אחרי זה היה צריך להגיע ההתפשטות של זה הומון מת בניסן זה לקח איזשהו תהליך עד שזה הגיע בסוף אבל כשהשורש נגמר כבר התחיל המפולה כבר מתחילה אם הכילו יסולי פה לפונה פולטי פועל זה הסדר ככה זה בנוי יש את המקור נופל ואחרי זה נופל עוד ועוד ועוד ועוד זה הסדר ככה הקדוש ברוך הוא כבר מדוע דוארס הדבר הזה ובשביל מה זה היה בשביל מה זה נועד מה רוצים יש פה איזשהו תאריך אז יש פה להורא את הקשר אז אנחנו דורות רחוקים וזה קורה זה קורה אם יקראו על זה בספרים מקווים שיהיה כבר תגעילה ולא יצטרכו את כל הדברים האלה אבל אם מישהו יקרא את זה בספר את הסיפור הזה זה שמע לו כאלה סיפור אני ניסים כאלה צריך לדעת כן זה לא בדיוק לא יכול להיות שעופו כל כך הרבה טילים לא כנראה שלא עפו ככה טילים כנראה שבדיוק לא היה כזה מוצלח וכנראה שככה וככה וככה כל התאוצים אבל אנחנו כן רואים אנחנו נמצאים ורואים כזה כל אחד כל כזה דבר יכול להפיל וכשזה מזיק זה מזיק וזה דבר שהוא יכול וז להיות חכמים צריך להיות חכמים לתפוס את הנקודה יש פה משהו איזשהו דיבור משהו קצת לא בדיוק לפי התוכנית הכל אז אנחנו מדמיין שיש צבא חזק וזה זה הדבר הכי קרוע שם זה יגרום את המצב הפוך אמרתי בשבזה אמרתי פה בשיעור בישיבה גם נגיד את זה בקיצור ממש שיכול להיות שהחלק של יניח מוישה ודוי בגובה הרמוליק היה חלק מהמלחם אמוליקה בכוונה משה רבנו יוריד את הידיים בשביל שלא ידמיינו שיויש יודע להילחם עם חרבות הדימיון הזה של וש הנה יהושיע יש לו חרבות הוא יודע להילחם יש לו צבא טוב יודע איך עזות את זה היה באמצע חלק מהמלחמת סמולק היה שכאשר יניח יהודוי פתאום זה לא עובד עם כל הכוח הזה ועם הכל זה לא עובד אלא הפשט הוא שזה תלוי ביגיע שלנו בעבודה שלנו ברוץ של הקדוש ברוך לא תמיד אנחנו ראויים לא חייב להיות שאנחנו רואים עכשיו לכאלה ניסים יש סגל של קשורה יותר שקדוש ברוך אומר גם בסוף גם בקראת הסוף הגולס אני רוצה להראות לכם שייכס וקשר אז יעזור השם שננצל את זה וימי הפירם האלה יהיה אצלנו לאברך היהידים לעורר את עצמנו לנסות ליגה בראש השרביית להתחבר להיות קשורים וסלוני כמו שכתוב ניסים ולפנוז כמו שהוא עשה ביום מים כך יחזור בזמן הזה ונוכל לצאת הניסים ולפלנוז ההתרוממות האמיתית שלנו אומן ואומן เ