שקיעת החמה וצאת הכוכבים לשיטת רבינו הזקן בעברית, הרב שלום בער לוין שנת תשפ"ו

בנושא של שקיעמו וציסקיחובים חידש אדמור הזקן הרבה פרטים. כל אחד מהם הוא נושא בפני עצמו אבל בכללות זה נושא אחד כללי שכל הנושאים הפרטיים קשורים לזה לזה. נתחיל עם העובדה שבגמרא כתוב שהזמן שבן שקיע שחמו עד סיסקיחובים בארץ ישראל ביומים השובים של ניסן ותישי זה שלושת רבעי מיל כמה זה שלושת רבעי מיל אז בשיר מיל יש שתי שתי דיות לפעמים הולכים לפי דיה אחת לפעמים לפני דיעה שנייה יש דיעה שזה 24 דקות ו3 רבי מיל זה 18 דקות ויש דיעה ש מיל זה 18 דקות ולא 13 מיל 13 וחצי דקות אז לפי זה יוצא שמי השקיע צחמו הציס הכובים זה 13 וחצי דקות אבל יש בזה בעיה שיש עוד גמרא שבה כותבים שמי שקיע שכר מועה צ ככים מתי זה צס כוכבים כשרואים שלוש כוכבים בינונים אנחנו יודעים שאפילו בארץ ישראל ביום השובים משקיע שחמו עדציחובים זה הרבה יותר מ-13 וחצי דקות. זה בערך חצי שעה. אז איך אנחנו מתווכים בין שני הדברים האלה? כדי להתאים ביניהם מחדש של תראה בהרבה פרטים. נעבור כל פרט ונראה איך מגיעים ששני השיעורים האלה יתאימו זה לזה ואחר כך נראה מה עוד צריך להוסיף בזה נתחיל עם העובדה שיש דברים שאנחנו אומרים בהם ששיעור מיל זה 24 דקות ויש דברים ששיעור מיל זה 18 דקות אז אומרת ששלושת רביעי מיל זה 13 וחצי דקות משקיע עדס כחובים זה הרבה יותר מ-13 וחצי דקות אז למה אנחנו אומרים בגמרא שזה 13 ומיל אז אומר אל תרבי שבזה אנחנו אומרים שכפי הדיה שמיר זה 24 דקות 13 מי 13 מיל זה 18 דקות אז זה כבר יהיה קצת יותר קרוב אבל זה עדיין לא מספיק כי למעשה רואים שלוש כוכבים רק לעצי שעה ולא 18 דקות קודם נראה איך אל תתרבי אומר במה אנחנו אומרים שמיל זה 18 דקות ומה אנחנו אומרים שמיל זה 24 דקות. אנחנו רואים בסדר הכנוס שבס בסוף איפה שמצוין פה סעיף וובה הוא מדבר את השיטה של רבינו תם והוא מסביר שלפי השיטה של רבינו תם בסעיף ט שלפי השיטה של רבינו תם אז מי השקיע עד הציס מתחיל השקיע עד הציס זה ארבע מיל ומתחילת השקיעה ספר שקיעה זה שלוש מיל ורבע מיל שהם שהוא שהיא קרוב לשעה בינונית מה פירוש שלוש מיל ורבע זה קרוב לשעה כי ארבע מיל זה 72 דקות כל מיל זה 18 דקות השלוש מיל ורבע זה קרוב לשעה. אז אנחנו רואים שאז כשהוא מסביר את השיטה של רבינו תם אז הוא אומר ששיר מיל זה 18 דקות. זה לפי השיטה של רבינו תם. לפי השיטה של הגיינים שאנחנו הולכים לזה. אז הוא אומר בסעיף ביז בסדרש שבס שתבי מיל זה 18 מינוטים כי מיל זה 24 כיוון ש13 ומיל זה 18 דקות אז הוא יותר קרוב אבל עדיין לא מספיק כי מי השקיע עד יח מינות עדיין עדיין לא רואים שלוש כוכבים צריך עוד 10 דקות עד שיראו איזה שלוש כוכבים אז הוא מוסיף נושא שני שבגמרא כתוב שיש שקיעה בין השמושס של רבי יהודה שזה אמרנו שזה ה1 דקות אחר כך יש שיעור של רבי יסי קטן ויש כמה דיעות כמה שזה וצריך להתחיל מהתחלה של רבי יהודה עד הסוף של רבי יסי כמה זה סמן של רבי יסי אומרת הגמרא שזה כערף עין אבל כמה זה לפועל יש כמה שיטות ברישינים אז הוא אומר בסעיף ג שמשר זמן שנמשך בבוש דרבי יסימו את מי דהינו ערך בזחל כי שיש מישו שתי דקות אז יש לנו כעת את ה-18 דקות של רבי יהודה שתי דקות של רבי יסי ביחד זה שלי שעה זה 20 דקות אז זה עוד קצת יותר קרוב 20 דקות אחרי השקיע יהיה זה כבר יותר קרוב שאפשר יהיה לראות את השלוש כוכבים אבל זה עדיין לא מספיק כי לא רואים את השלוש כוכבים עד לערך חצי שעה אחרי השקיעה על זה הוא מוסיף עוד נושא שהוא מסביר את זה בסעיף א' שקיעה יש שקיע האמיטיס ושקיע הנירעיס שאנחנו לא רואים את שמש זה שקיע הנירס אבל בגמרא נראה ובירושלמי נראה שמתי זה שקיע שהשמש הולכת מראשי הוהרים אם אני עומד ליד ההר ואני רואה שהשמש עדיין מהירה על חלק מההר זה עדיין לא שקיע זה שקיע רנירס אבל לא שקיע מיטיס כמה זמן לוקח עד שאני לא אראה לגמרי את האור על הר הוא אומר ברוסיה זה יהיה ארבע דקות בארץ ישראל זה מדובר בהר הכרמל אז שמה הזמן בין השקיע לצייס זה פחות אז זה בין שתיים לשלוש דקות אז הוספנו אז יש לנו כבר לא 18 דקות ולא 20 דקות אלא 22 או דקות כבר או יותר קרוב, אבל זה עדיין לא מספיק כי כדי לראות את הכוכבים לוקח לערך חצי שעה אחרי ישקיע. אז הוא ממשיך ומסביר בסעיף ד' שמתי רואים את הגיחוב עם בינינים בארץ ישראל בים משאבים כשרקיע בתהרוצי והוא ירצח כשיש באוויר לא לגמרי צח אז לוקח זמן עד שרואים את הכוכבים אבל כשיש אוויר בעוד צך רואים את זה קצת יותר מוקדם יותר קל לראות אז אף על פי שלא רואים את זה עד בערך חצי שעה אבל כשהאוויר צח אפשר לראות את זה כמה דקות קודם עדיין לא מספיק אז הוא מוסיף הוא אומר שאז אפשר לראות לזכי הרעות אלה שיש להם ראייה מאוד טובה ויכולים לראות אפילו דבר קטן אז כשהו צח והם זכי הרעות אז הם כן יכולים לראות את ה שלוש כוכבים וזה עדיין לא מספיק אז הוא אומר שזה לא מדבר סתם בבן אדם אלא בהצתגנינים הם יודעים בדיוק איפה צריך להיות כעת ה כוכבים ומסתכל בדיוק שם ומתאמץ ביחד הכל זה כבר יותר מתקרב. זה מה שאלתרבי אומר. מצרף את כל הדברים האלה שכל אחד הוא נושא בפני עצמו אבל ביחד את זה אפשר לתאם בין הגמרא שאומרת שזה שלושת רבי מיל הרי השקיעה ובין הגמרא שאומרת שכשרואים שלוש כוכבים ככה הדמור הזקן מסביר את זה אבל לפני 100 150 שנה היו אנשים בירושלים שם אוויר פחות או יותר צח ועלו על ההרים ובדקו עוד פעם ועוד פעם וראו שעדיין חסר להם כמה דקות והם לא הסכימו להקל לכן הם עשו לוחות לפי מתי שהם הצליחו לראות את השלוש כוכבים אף על פי שזה יותר מ-3 מיל איך יתאימו בין השתי הסוגיות הם לא יודעים אבל איך איך אנחנו יכולים להקל? אז לכן הלוח הכללי שהם עושים ושזה מקובל בכל העולם שזה לפי עוד כמה דקות עד שיכולים לראות את הכוכבים. אנחנו בנגיע לשבת אנחנו לא מכילים, הולכים לפי הלוח ועוד מוסיפים כמה דקות של ליסף על הקידש אבל בימי חול אז מסתפקים עם הזמן שאלת רבי מסביר אבל גם בזה יש בעיה כי אנחנו אמרנו שאחרי כל הזמן הילזה זקי הירועות והצתגנינים ואבירצח אז אפשר לראות שלוש כוכבים איזה כוכבים בינונים לא מדי קטנים שאותם אפשר לראות קצת קודם כי כך כתוב בגמרא שמספיק בינונים אבל הראשנים אמרו שבינינים זה לא מספיק אפשר לטעות קצת לכן יותר טוב לחכות עד שאפשר לראות שלוש כוכבים קטנים. בוא נראה איך שכתוב בגמרא בקטע הראשון. לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא כוכבים קטנים שהרים אלו בלילה אלא בינונים. זה מספיק להגיד שזה סיסקחוב. אומר רבינו ינה שזה רק מעיקר הדין אבל אין הכל פקיעים בין גדולים לבינונים לא כל אחד יכול לסמוך על עצמו לכן צריך להיזהר עד שיראו הקטנים וכן במוצאי שבת אי אפשר להיזהר אז צריך להוסיף עוד מכול לקודש אז אנחנו רואים שאי אפשר לסמוך רק על החשבון של אלטרבי צריך להוסיף עוד כמה דקות בשביל קטנים. מה הוא הדין של הקטנים? את הדין הזה הרבי מסביר בשולחן ערוך סמר צנוהגים שמאחרים תפילת ערבית ממוצאי שבת כדי להוסיף מכול על הקודש. עיקר יציאת השבת הוא מצת מצעת צת שלוש כוכבים קטנים למה שאין לנו פקיעים בבינונים ואל תרבי מסביר את הזמן של 20 דקות וכולי אז הוא אומר תמיד שזה בינונים איך שאנחנו רואים בסעיף ד שלידחש שבת שעוז זמן צ ג ככובים בינונים בארץ ישראל והוא מושיף והקטני מהם בגוף בירום אינונימד לאחר הזמן מה יסו אחרי שקיה מטיס אז אל תראה בעצמו אומר שהחשבון של שלוש כוכבים זה בינונים אבל אנחנו צריכים לחכות עד עוד כמה דקות עד שזה יהיה קטנים למעשה יש בזה חילוק כי אנחנו רואים שאלתרב מדגיש והוא אומר בסיבוב לפי שאיינו נופקים בהם א צריך לחכת לקטנים לאכנז להחמ בקיץ לעניין קרשמ של ארביסוש של אחר שבי שקיעשה בסף מסף למה הוא אומר לפינין קריא ששמע למה הוא לא אומר לעניין תפילת סרביס כי תפילת סרביס מעיקר הדין אפשר להתפלל גם לפני השקיעה לפני הציס ואנחנו מחמירים להכות עד הזמן הנכון בשביל קרי שמ כי יש מחלקת ברש לטיסס בהתחלה של בסכס ברוכס שרשי אומר שאפשר להקדים רק לתתפילת לתפילה של אביס אבל לא לכרישמה כרישמ שומכים על קרי של המיטה ותיסס אומר שגם קרישמ אפשר לסמוך יש מחלקס אומר אל תרשוב מצינו כמה שנחלקו בהם הפסקים חנונים בדרך שלבנינו נוגו סביבנו כדרס המקילים ובדרס הלו רובו רובו אני מנהגים להחמיר כמו תפיל ארבס בזמנו אז המנהג שלנו שגם תפילת ארביס מחכים עד שיהיה אז פסקים אבל יש חילוק בין תפילת ארבס מקרישמה כי קרישמתר אסור עד שיהיה צה כחובים לכן לאנין כרישמ של ארבס אז צריך להכות עד שורש למחר השקיע כיוון שאינו נופקים אבל לגבי תפילת ארביס זה רק חומרה בזה אפשר לסמוך על זמן של שקיעה ביננית של ככובים ביננים אז מה זה לסיכום שלעניין הזמן של כיש של משקיס רמו עד סכרובים אז הגמרא אומרת שזה 3 מיל תרבי מסביר את כל הפרטים שזה יתאים אז הוא אומר שזה קודם צריך לחכות ארבע דקות עד שזה יהיה סיף שקיה שקיעה מיטיס אחר כך צריך לחכות 18 דקות עד שיהיה 13 מיל אחר כך צריך לחכות שתי דקות עד שיהיה ציס לפי רבי יסי אחר כך צריך לחכות עד שיראו את השלוש כורבים כשיש אוירצח ורזקי הרעות מי ש רואה טוב והצתגנינים ואז הגענו לזמן של שקיע של צק ירחובים בינונים אבל לגבי קרישמה אי אפשר לשמוך על זה כיוון שקרישמה זה מנטירו אז מובואר בפוסקים שדברים של דרבוננון אפשר לסמוך על בינונים אבל לעניין קרשמה צריך לחכות עוד כמה דקות עד שיהיה שלוש כחובים קטנים לכן יש כאלה שמכילים בשבת מחמירים אבל בימי חום מקילים להתחיל קרשמה להתחיל מיריב מיד בצ ג ככובים בינונים אבל זה לא מספיק כיוון שכל זמן שלא קראו מיד כריש מבזמנו אסור לאכול כיוון שיש תקנת חכמים שלפני הזמן מן של תפילה או של קרשמה אסור לאכול עד שקוראים לכן כותב על תראה בסימן רסז שמה כתוב על אלה שמתפללים מוקדם בליל שבס לאיש ליל הקידש אז אחרי שהוא מתפלל לקודם אף על פי שקורו גם גרישמה אבל זה היה לפני הזמן אוסולי להתחיל לכל חצו סמוך לצכובים שהרי הוא לא יוצא עוד ידי כבוס בקריא שמע אז מה יהיה אם אנחנו מתפללים קודם אז לא נוכל לאכול עד שנקרא קריאת שמע אבל באמת זה לא נורא כיוון שאנחנו קוראים כל לילה לפני השינה כריש משלמיתה אז אין תקנה שאסור לאכול קודם כי לא שמה זה רק אולי הוא ישכ כח פה הוא ודאי לא ישכח תרבי מסביר בזה שיש בזה חילוג איך נוהגים בקריא שמ של המיטה ברשי כתוב ובטסס כתוב שבכרישמשל הממיטה קוראים רק פרשה ראשונה שזה סגולה לפני שהולכים לישון שיהיה סגולה לכל הדברים הטובים אבל לצאת ידי קריאה שמה של של הערביס צריך לקרוא כל כשלוש פרשיות. אז לכן הוא אומר, אלה שמתפללים תמיד אחרי הזמן ובלילה קוראים רק קריא שמע של פרשה אחד או שתיים. אם תפללו פעם קודם אז יכול להיות שישכחו לקרוא בלילה שלוש פרשיות. אז לכן אסור להם לאכול עד שקוראים קריאי שמע לפני האוכל. אבל אלה שתמיד מתפללים לפני הזמן ותמיד קוראים שלוש פרשיות שזה המנהג שלנו למה אלטר בתיקן שיקרו בלילה שלוש פרשיות כדי שאנחנו לא נשכח ואנחנו בכל הדעות נצא ידי קריא שמה של ארביס כיוון שאנחנו נוהגים שתמיד קוראים קריאת שמה באופן שזה יעזור גם לקריא שמה של שר של הרביץ אז אנחנו לא צריכים לנהוג לחשוש אז אפילו אם קוראים קריאת שמע עם תפילה מידשלוש ככפים בינונים לפי השיטה של אלטרה לא מחמירים לפי מה שמקובל בעולם לחשוש עוד עוד 10 דקות אז על תרבי מסביר בקונטסחר סרס סמז ההמון שמתפללים מבעוד יום כל השבוע והם חוזרים וקוראים בלילה ביס פרשיס אז כיוון דווקא מי שרוגל לאלם לאמתי לצלס בקרי השמ של המיטוסי לקרס בספר פרשס לכן כמו אנחנו שאנחנו קוראים ג פרשס אז אנחנו לא חוששים לזה ואפשר לאכול כל סעודה שלימה אפילו לפני קריא שמע ולא חוששים שאני אשכח אבל המספל על כל שבוע בצחובים שאין מסכבון לוצס בקרי השמ של המיטר רק בשביל סגולה אז אסור לו לאכול אולי הוא ישכח הוא תמיד קורא רק פרשה אחת והוא ישכח אנחנו קוראים תמיד שלוש פרשיות שנוכל לצאת ידי כי השמ של המיטה אז אנחנו לא חששים לזה אז אפשר לאכול קודם אז לכן יוצא שאנחנו שאנחנו שומכים עם ממילב לפי הזמן המוקדם של אלטרה אז אנחנו לא חוששים לזה אז אנחנו יכולים לחשוב לחכות רק עד הזמן העיקרי של אלטר שזה לחכות עד שקיע שקיעה אמיתי שזה ארבע דקות ואחר כך 18 דקות שזה שקיע בן השמו של רבי יהודה ואחר כך שתי דקות של שקיע דרבי שמושס של רבי יסי ואחר כך עד שיהיה זקי הרעות ואויר צח והצתגנינים יוכלו לראות בקושי את השלוש כוכבים ובזה מסתפקים להתחלה של ארביס אבל בנגיע לכרישמ שעדיין לא עוזר וסומכים על הכרשמה של קרשמל של של המיטם זה בכל השבוע אבל בשבת כיוון שכל העולם מחמירים להוסיף עוד כמה דקות בשביל שאלתרבי אומר של קרישמה לקריש של ארבי שזה מנטר צריך לחכות עד כובים בין קטנים כ צריך צריך להוסיף עוד כמה דקות בשביל תיסס על הקדש אז אנחנו נוהגים להכות עד אז א בזה יש עוד חילוק בין המדינות של ארץ ישראל והסמוחות לבין המדינות של מוסקווה ולנגרד והמדינות ההם ששמה הזמן של המייע כן עד הציס זה הרבה יותר מחצי שעה כמה שזה יותר גבוה נמשך הזמן יותר הרבה זמן עד שבנגר כשרוצים ושמה הזמן גם השעון מופנה יותר אז אם רוצים לחכות עד סוף הזמן הנכון של קרשמ ושל שבס אז צריך לחכות עד שעה 1 2 בלילה באמצע הקיץ אז בנגיע קריש שלזמן של מיריב אז רגילים להקל בזה כפי השיעור של אלטרבי כפי שאמרנו קודם בארץ ישראל זה יוצא פחות מחצי שעה ובשמה זה יוצא יותר אבל עדיין אפשרי אבל לחכות שם עד לזמן שמקובל אצל כולם זה יוצא מדי הרבה יש כאלה מחכים שמה ולא עושים עבדו עד שעה 1 :3 או ש בלילה באמצא קיץ ויש כאלה שמכילים עד הזמן של אל תתרבי לפי הזמן של כרובים קטנים זה מספיק שיש לכם שאלות כן >> אם אנחנו אומרים קריש לפני הזמן למה לא אומרים בטסט קריש מאחרת >> כי כתוב שכשמתפללים קודם אפשר הכל רק ה הוא אומר אחר כך לק בלי בלי בלי הברוכס הוא אומר שאחר כך קוראים זה בלי הברוכס >> למה >> הברכס דרבונ ובזה סומכים רק על הדיריסה של קרשמה מחמרים יותר הדקטנים על על הקברס קרשמ לא כתוב את כמה זה מיל לפי שהיא תעשה אלטר בסות >> הזמן של מי השקיע עד הציס מיל זה 24 דקות הזמן שמאלויס עד הנץ שזה מקביל לרבנו תם בלילה על זה הוא אומר שהולכים על 18 דקות ולכן לכן 3 מיל זה יוצא פחות משעה כיוון שארבע מיל זה 72 דקות שעה ו1 דקות למה פה ככה מוסכם ולמה שמה ככה מוסכם יש בזה אריכות ויש כאלה חולקים על זה מהרבנים של היום רובים שגם שם צריך ללכת לפי 24 דקות אבל נראה ברור ששמה הולכים לפי מיל זה 18 דקות כפי שהוא מסביר את זה לפי רבנו תם מה שכתוב בלוחות שקיעז מה שמקובל שזה איזה 10 דקות אחר כך ואצלנו בדרך כלל הרבה מכילים להתפלל לפי הזמנים של אלטרה זה מוסבר ב בחבד עוג ווא עוד כמה מקומות כמה שזה יוצא זה יוצא כמה דקות לפני הזמנים המקובליםזה כבר ככנים הזמנים >> לא זה ככ בינונים וזה שלא יוצאים עם קרישמ אם אמרו גם כרישמ לפני לפני הקטנים אז בזה שומכים על קרישמשלמיתי כיוון שכולנו קוראים שלוש פרש בלילה והסיבה שאלתרבי עשה את זה כדי שאם יש בעיות עם קרישמים הזמן אז שזה יצא גם של קשמ של שלסביצמ >> בבוקר אז מהליס אז לפי מה שנשברנו אשר מהליס עד הנץ זה ארבע מיל של 18 דקות ש זאת אומרת 72 דקות אבל יש בזה שתי בעיות יש כאלה טוענים אחרתים גם שמה זה 24 דקות אז הם מחמירים להתחיל את הצום עם קמים מוקדם הרבה קודם. ויש גם מכתב של הרבי שהוא מסביר את מה שכתוב ב גרס התשובה שזה יותר זמן. הוא מסביר אולי יש שיטה שזה מתחיל יותר וזה יותר לי באשמורה וזה מתחיל יותר מוקדם. אז בעיקר הדין לדעתי ברור שאפשר לסמוך על שיעור של 72 זה לא 72 זה יוצא במדיונות הצפוניות זה יותר אבל כמה שיוצא שם שלפי החשבון של 72 ולא לחשוש לשיטה ששמה גם כן 24 דקות ולא לחשוש לזמן של השמורה אלא מה שכתוב בגרס התשובה מתאים לפי השיעור של 72 דקות הסוף של >> הסוף של הכחובים זה לא נגיע רק לנו רק לרבי נתן אז אנחנו לא חוששים לרבי נתן אלה חוששים לרבי נתן ל72 דקות כפי שהוא כותב בפירוש >> מחכים גם כחובים קטנים >> בלילה מחכים לקריש >> לכוב קטנים בצום הרבי היה מתפלל לפני זה כיוון שבזה שמחו על קודם ומה שיהיה עם כישמה אז אומרים שפעם אחת אמר שלקרוא פעם קרישה אני לא זוכר שיקרו יכריזו את זה בדרך כלל לא היו מכריזים את זה והמכו כנראה על כרישמ של קרישמר למיטה ולאכול אפשר >> לאכול זה דרבוננו אז אפשר למה אלטר מנסה להסביר את הן של יכולים להסביר את דעת רבי יהודה אם יש דה שזה א דעת רבי יס >> אין דיה שזה רבי יס הגמרא אומרת שצריך להחמיר בשניהם זאת אומרת שהשקיע מתחיל לרבי יהודה והסכרובים נגמר לפי רבי יסי אז הוא אומר כמה זמן זה שניהם ביחד אז יש כאלה שאומרים שזה רק כמה שניות אז זה לא עוזר אבל יש דיה שזה שתי דקות אז לפי זה זה עוזר עוד שתי דקות ויחד הכל זה יוצא יותר >> מה >> רבי חנן אומר גורש הבריס של ה >> הרבתם אומר שזה התחיל להשקיע וסיף שקיע וסעיף שקיע זה שלוש רבי מיל לפני הצייס שלהם שזה כבר לא שלוש כוכבים אלא שכל השמיים כבר מלא כוכבים לכן הרדרבי אומר שזה לא תמת את המציאות כי כתוב רק שלוש ולפי הבן תם זה כל ה זה כבר אין שום אור מהשמש אז רואים את כל השמיים כוכבים